close
הפוך לדף הבית גמ"ח קופונים
 
לרשימת המאורסים המלאה >>
יעקב רבלין - דין וחשבון
אבי בלום - בית ספר לפוליטיקה
לכל המבזקים
חדשות אחרונות חדשות אחרונות

הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש בישיבות

אחרי אינספור בני נוער שפגש, שיחות עם אנשי חינוך וחשיבה רציונאלית מעמיקה, המשפיע הרב מענדל ראטה החליט שהגיע הזמן לדפוק על השולחן ולהכריז: "שיטת החינוך בישיבות לא מתאימה לנוער של היום - ויש להתאימה מחדש" • ביקורת צולבת ב'בלוג של המשפיע'

68
הדפס

הגיע הזמן לכתוב על כך. הנושא שאולי הכי בוער לי לכתוב עליו, נושא שגם התבקשתי לא פעם לכתוב עליו, אך משום מה דחיתי אותו איכשהו, אבל דומה שהגיע הזמן. אולי מה שהדליק אותי לכתוב על הנושא זהו פוסט כנה וכואב שכתב השבוע ילד חמוד וצעיר, אולי בן 17, שעזב את הכיפה ואת 'הדרך'. הוא לא היחיד שראיתי כותב דברים כאלו, אבל הכנות והפשטות בהן הוא כתב את סיפור חייו בקצרה, עוררו בי את ההכרח לכתוב על כך. ילד צעיר ועדין נפש הוא הכותב.

וכך הוא כותב (אני מצטט חלקית): "תשעה חדשים שאני כבר לא חרדי, הייתי מגדיר את זה כלא דתי אפילו. רבים שאלו אותי "מה גרם לך להבין שמקומך הוא לא בציבור החרדי, מה כל כך הציק לך שם?" אז בפוסט הזה אני מתכונן להסביר מה גרם לי לצאת בשאלה, בעצם. עד גיל 15-16 המחנכים שלי ב'תלמוד תורה' וכן בישיבה אחזו בדעה שאני עוד אהיה 'גדול הדור הבא'. היו לי את כל התנאים להיות כזה: בית חרדי למהדרין, ישיבה קטנה עם 'יחס חם ואוהב', וחברה מגוננת שלא הרשתה לשום השפעה מבחוץ לבוא חלילה ולטמא את נפש הנוער. הבעיה הראשונה אבל הייתה שזה היה כבר טו מאצ', זה היה כבר חונק. אצלי בבית הגענו לכזו רמה שאפילו קומיקס לא היה לנו, כי קומיקס נגזר מהמילים קומי-קס, וקומי זה מצחיק וזה כבר קלות ראש. בגיל 13 נכנסתי לישיבה קטנה, ישיבה שנחשבת לטובה בירושלים, ושם, בעצם, התחילו הצרות שלי. דבר ראשון - בגלל שצפו לי גדולות, אז הדרישות היו בהתאם. הייתי נדרש ללמוד 11-12 שעות ביממה. אם לא, ראש הישיבה היה מתקשר לאבא שלי, שממנו הייתי מפחד פחד מוות, והיה מעדכן אותו שהבן שלו לא עומד בציפיות, ואז היה מגיע התור של הצעקות. אבל אלה עוד הצרות הקטנות שהיו שם. (פה הוא כותב על התעללות מסוג אחר שהוא עבר בישיבה גדולה, בחרתי שלא לצטט ולדבר כעת על כך, ואני מדלג אל סוף הפוסט).

הוא מסיים בסוף: בישיבה גדולה היה לי סמרטפון. לאחר עשרה ימים הצוות 'עלה על זה', וכאן התחילה מסכת מעברים בין ישיבה כזאת לאחרת שאף אחת מהן לא התאימה לי, עד שלבסוף, בעקבות ריב עם ההורים יצאתי מהבית באופן סופי. לפני חודשיים חזרתי להורים, וחשבתי שהנה - אולי יש שיפור ביחסים בינינו. אבל לאחר חודש בערך של שהייה בבית, קורא לי אבא שלי ואומר לי שהם התייעצו עם איזה רב והוא הורה להם להגיד לנו (לי ולאח שלי שגם יצא איתי בשאלה) לצאת מהבית... זה היה הסיפור שלי ממש על קצה המזלג. אז אנשים יקרים, כל אדם שקורא את זה ולא עבר את מה שעברתי, בקשה אחת אחת יש לי מכם: אל תשפטו אף פעם אף אחד שיצא בשאלה. יש אלף ואחד סיבות למה הוא עשה את זה". עד כאן ציטוט חלקי מהפוסט שכתב אותו נער. בתגובה לאחד ששאל אותו אם הוא מאמין בתורה ומה הועילה לו חזרתו בשאלה, הוא כותב: "פשוט מאוד, בעולם החרדי היה לי רע, וגם לא האמנתי בו. לא האמנתי בממסד החרדי, אז עברתי לעולם החילוני ששם הרבה יותר נוח לי, זו מציאות. ובנוגע לשאלתך לגבי האמונה שלי בתורה ומצוות, חשוב לי מאוד ששאלת את זה כי אני מדגיש שאני מאמין בתורה ומצוות, ובכל זאת אני לא מקיים, כי פשוט קשה לי יותר מדי. אם זה לא נוח לאלוקים, הוא יכול לקחת אותי. אני אומר את זה באמת, לא בציניות, חס וחלילה". עד כאן תגובתו.

הפוסט הזה מעלה הרבה בעיות בוערות ונושאים שחייבים לדבר עליהם, כמו על היחס הנדרש מהורים לילדים נושרים, רמת הדרישות הנצרכת מהורים לבניהם, והיחס לנושא הרגיש הזה שבחרתי לא לצטט מהפוסט שלו כעת, שזה היווה חלק גדול מהמשבר שלו. (נושא שדווקא לאחרונה התחיל לעלות למודעות.) אבל בחרתי לכתוב על הנושא הכי חשוב לדעתי: מה קורה בעולם הישיבות? איזה דרישות אנחנו מפילים על מאות אלפי הבחורים היושבים בהיכלי הישיבות יומם ולילה? ועכשיו אני מבקש מכל אברך או מחנך, או כל מי שקורא את המאמר כעת, שידמיין עכשיו בעת הקריאה את השורות הבאות: דמיינו שביום אחד מישהו מתחיל לעמוד לכם על הראש ולהטיל עליכם סדר יום שכזה - כל יום לקום בשש בבוקר וללמוד שעה לפני התפילה. בשבע וחצי להתפלל. בתשע וחצי להתחיל ללמוד, ארבע שעות ברצף, סוגיות בעיון. בסוף הסדר יהיה לכם שעה של הקשבה לשיעור עמוק בסוגיה מורכבת בעיון. אחרי זה הפסקה של קרוב לשעתיים, ואחר כך בשעה ארבע שוב - יהיה עליכם ללמוד סדר לימוד של שלוש שעות ברציפות. בשעה שמונה שוב, שעתיים של לימוד ברציפות. אם לא תעמדו בשני שליש מהסדר הנוקשה הזה, תהפכו לאברכים סוג ב'. אם תלמדו רק שליש מזה (שלוש-ארבע שעות בכל יום!), תהיו אברכים חלשים, מהשכבה הכי נמוכה. אם למשל תבחרו רק בשעה וחצי של לימוד בכל יום, כנראה תיזרקו מהמוסד. מה דעתכם? אה? אז זה מה שבדיוק קורה בכל הישיבות.

תנסו לדמיין את זה: פעם, עד לפני השואה, במשך כל שנות גלותו של עם ישראל, היה הכל אחרת לגמרי. רוב בני הנוער בכלל לא למדו בישיבות. היו כמה ישיבות לעילויים ולאלו שבחרו להקדיש את כל חייהם לתורה ולשקידה על הלימוד. רוב הנערים למדו אולי עד גיל 15 אצל מלמד דרדקי, ואחר כך הלכו לעבוד, אם בשביל לפרנס את הוריהם ואם בשביל להתפרנס לבד. האחד נהיה שולייא דנגרי (עוזר של נגר), האחר נהיה עוזר לקצב, ובין מנחה למעריב או בשעות נוספות קבעו עיתים לתורה. בחור אחד מעיר ושניים ממשפחה הלכו לישיבות כמו וולוז'ין או לובלין, ישיבות שהתפרסמו בכל אירופה כמיועדות לאלו שחפצו להקדיש את כל חייהם לתורה. רוב נערי ישראל, כמובן לא התאימו לכך. בדיוק כמו היום. והיום אנחנו מטילים על כל ילד קטן שנהיה בר מצווה ונכנס לישיבה, סדר יום של לפחות עשר שעות לימוד כמעט ברצף! דבר הזוי לחלוטין. בצעירותי הייתי שואל על כך אנשי חינוך שונים, והם ענו כולם תשובה אחת דומה: הישיבה כיום איננה רק מקום לימוד, היא חממה ומגננה, היא 'תיבת נח', מול המבול שיש היום בדור. לומר שזה לא נכון? זה נכון במאת האחוזים. העולם כבר איננו אותו עולם של פעם. אי אפשר בדיוק להוציא את בני הנוער היום אל הרחוב. אנחנו בהתמודדות כלל לא קלה מול כל מה שקורה ברחוב. אבל אם הישיבה היא אכן בעיקר רק 'חממה' ומגן מפני הרחוב, למה סדר היום שמטילים על כל הבחורים הוא בערך כמו שהיה בישיבות וולוז'ין ולובלין?

נלך אחד אחד: מה קורה לפני הצהריים בישיבה - לומדים 'סדר עיון'. מה זה סדר עיון? אני מניח שרוב הקוראים לא יודעים עד היום מה זה בדיוק, ומסיבה אחת. סדר העיון מתאים אולי ל-20 אחוז מבני הנעורים. כל השאר לא יודעים בכלל מה רוצים מהחיים שלהם עם כל ה'מראי מקומות' הללו, שהורסים להם את היום רק ברגע שאותו בחור אחראי מניח אותם על השולחן. רוב הבחורים פשוט מורחים אז את הזמן. פעם ברבע שעה הם מוציאים שוב את הדפים האיומים הללו, מצטטים שתי שורות מר' ברוך בער, ולא באמת מבינים מה הוא רוצה בכלל מהחיים שלהם. ואז עוד עשר דקות של שיחה על דא ועל הא. לו רק היו נותנים להם ללמוד כמה דפי גמרא ברצף בהספק של כמה דפים ליום, בלי להתעמק מדי הרבה, הם היו מספיקים הרבה יותר ויוצאים מלאי סיפוק ועשייה. כי בקצב הזה הם יכלו לגמור בכל חודש-חודשיים איזו מסכתא, ולצאת עם הרבה ידיעות והרבה סיפוק. אבל מטילים עליהם עבודה שלא מתאימה להם כלל. האופציה האחרונה היא לקחת אברך וללמוד בשעות אלו איזה סדר של 'בקיאות' וכדומה, אבל אז הבחור הופך לסוג ג'. הופך לבחור חלש הזקוק לעזרה. ולמה? בגלל שהוא העז לעשות את מה שרוב חבריו היו צריכים לעשות, ומפני הכבוד לא יכלו לעשות. אז הסיבה שהמצב הזה קרה הוא בגלל שראשי הישיבות המה תמיד אלו שדווקא זה הדבר החזק שלהם, סדר ה'עיון'. לאו דווקא ידיעה גדולה בהלכה או בש"ס, שבשביל כך בדרך כלל יש אנשי צוות אחרים. גם לא ידיעה מיוחדת בספרי מחשבה והגות ויהדות, שבשביל כך יש גם כן בדרך כלל אנשי צוות אחרים כמו משגיחים ומשפיעים. אך זה החזק בתחום העיון, הוא זה שלוקח את ההנהגה וההחלטה על אופי וסדרי הישיבה. ככה זה יצא איכשהו, ואין לי מושג למה. אז ברור שהם יעודדו מאוד דווקא את התחום הלימודי הזה, ויהפכו את אלו החזקים ב'עיון', שהם המיעוט לאליטה הגבוהה והחשובה, וכל השאר סתם 'טפט' כמו שאומרים, כאשר למעשה הם בעצם רוב הבחורים בישיבה. איום ונורא.

מה קורה בסדר 'אחרי הצהריים'? רוב הבחורים שלא מצאו את ידיהם בסבל המתיש הזה שעברו בחצי הראשון של היום, מוצאים את עצמם אוחזים כבר בחלקו המאוחר של היום, וללא שום תוכן. ללא שום סיפוק. "מה עשינו עד השעה ארבע?", הם שואלים בכאב את עצמם. ואז, די ברור שעם הרגשה כזאת, אין להם חשק מיוחד מדי ללמוד עכשיו ברצף את סדר הלימוד הזה של 'בקיאות', כי הם כבר ממילא מרחו חלק גדול מהיום בסתם, ומהאליטה הנחשבת הם כבר ממילא לא נחשבים, אז בשביל מה להשקיע עכשיו? הסיבה היחידה שהם מוצאים להשקיע עכשיו בסדר, זה מלחץ המשגיח שעומד להם על הראש בטענה "מילא בסדר עיון היה לך תירוצים, אבל עכשיו שזה הרבה יותר קל, מה כבר התירוץ שלך?". וכך, איכשהו, הבחור מעביר את הסדר בהפסקות מקוטעות של עשר דקות, ומדי פעם יוצא להתאוורר עם איזו כוס קפה או שיחה במסדרון. טוב, ב'סדר שלישי' אין לו כבר כח. זהו. עשר שעות הוא כבר על הספסל, מה עוד הוא יכול לעשות? אז כך בערך נראה סדר היום של חלק מאוד גדול מהבחורים הלומדים בישיבות. ומה יוצא מהם לקראת החתונה? כלום. 'גורנישט מיט גורנישט'. ריק אחד גדול. פלא שהרבה מהם מוצאים את עצמם מסתובבים ללא מסגרות? או כאלו שמסתובבים בתוך המסגרות, אך ליבם אכול מבפנים מחוסר סיפוק ועשייה, ולכן הדבר הראשון שהם עושים זה לקנות סמרטפון או כלי אחר ולצפות בהסתר בדברים לא טובים בכדי לתת מענה רגשי לנפש שזקוקה לקצת סיפוק? אם לא באמת, אז לפחות בדמיון. פלא שזה קורה?

ובשאלה אחת: איך בדיוק אנחנו דורשים מהילדים שלנו סדר יום נוקשה כזה שאנחנו בקושי ממלאים שליש ממנו? כמה מאתנו יכולים להעיד על עצמם שהם מסוגלים לשבת וללמוד 4-5 שעות ביום? וזה די ברור שאין שום סיבה שבחור רגיל ירצה ללמוד שלוש-ארבע שעות ביום, כי ממילא הוא ייקרא 'בחור חלש', אז בשביל מה להשקיע? כשהיינו בחורים, היינו חוזרים הרבה על הבדיחה הידועה, שפעם שאל משגיח את הבחור: תגיד, יענק'ל, מה כבר ייצא ממך אם אינך ממלא את סדרי הישיבה כראוי, ויושב בטל רוב הזמן? ענה לו הבחור: מה השאלה, אני אהיה 'משגיח'... היום, כשאני חושב על כך, אני קולט שבעצם זה פשוט אמת. איך המשגיח, שבדרך כלל הוא אברך שמבין בחינוך ולומד שעתיים פלוס ביום, דורש מהבחור שילמד לפחות עשר שעות ביום? ועוד סדרי לימוד שאינם מתאימים לו כלל? האין בכך שערורייה? והרי אותו משגיח גם כן קלט ביום מן הימים שאין תפקידו לשבת וללמוד כל היום, אלא יש לו תפקיד לחנך ולעזור לאנשים ולצעירים, אז איך הוא חושב שכל בחור בישיבה צריך למלא סדר יום ארוך של כל כך הרבה שעות לימוד? אולי יש בחורים שתפקידם הוא אחרת? ולמה בחור שתפקידו בחיים הוא אחרת מלשבת וללמוד כל היום, צריך לעבור כל כך הרבה סבל ועינוי נפש וביטול זמן בכל שנות בחרותו, עד שמגיע קצת למנוחה, שנתיים שלוש אחרי נישואיו, בעוד שהיה יכול לצאת עם הרבה יותר ידע, גם בלימוד התורה, גם בהשקפת עולם ויהדות, וגם בדברים שיעזרוהו קצת לבסס את חייו ופרנסתו בעתיד?

אז מהו הפתרון? הפתרון איננו בשום אופן לפתוח ישיבות לחלשים. ממש לא. גם כי אף אחד לא ירצה לשלוח את הילדים לשם, והבחורים בעצמם לא ירצו גם כן להפוך ולהיות סוג ב', אבל גם, ובעיקר, בגלל שהסדר הנוקשה הזה פשוט לא מתאים לרוב הבחורים היום, אז איך בדיוק כמה מסגרות לחלשים תהוונה הפתרון? המציאות היא שבכל ישיבה יש מספר גדול של בחורים שפשוט לא מסוגלים לעמוד בקריטריונים המטורפים הללו שהתאימו להם. הפתרון היחיד המתבקש הוא, אם כן: מהפך גדול בכל עולם הישיבות ושינוי המערכת מהיסוד. הדברים צריכים להיאמר ברורות. חכמינו אומרים: "לעולם ילמד אדם מה שליבו חפץ". מה שעושים כיום בעולם הישיבות - זה בדיוק הפוך: מנחיתים על הצעירים סדר יום שממש לא מתאים לרובם, וליבם רחוק ממנו לגמרי. אני קורא לכך 'ישיבות סדום', וסליחה על הביטוי. המדרש מספר שכשהגיעו אורחים לעיר סדום ואירחו אותם בבתים, היו משכיבים אותם על המיטות, ומנסים להתאים אותם לגודל המיטה, מטעמי 'נוחות'. אם הם היו גבוהים וארוכים מדי, היו מקצצים לאורחים את הרגליים, בכדי שיתאימו למידות של המיטה. ואם הם היו קצרים מדי היו מושכים אותם בכח משני הצדדים להאריך את גופם עד שיצאה נפשם. זה בדיוק מה שעושים היום ברוב רובו של עולם הישיבות: אם אתה קטן מדי ולא מתאים לסדר היום הכבד מדי, מושכים לך את הראש והרגליים בכדי שתתאים בכח לסדר היום הזה, ותשב כמו רובוט על הכיסא מול הגמרא והדפים. ואם אתה גבוה מדי, אם יש לך נפש רחבה וראש גדול מדי, אם יש לך כישרונות שונים בתחומים שונים, אם יש לך 'כנפי רוח', אזי מקצצים לך אותם ומאלפים אותך בכח להיות משהו שאתה לא. גודעים לך את הכנפיים, את המעוף, את החלום והרצון להתפתח נכון בכיוון שלך, בצורה משלך, בדרך משלך.

מה שצריך לקרות הוא, בקיצור, ממש כך: קודם כל אנו חייבים לתת בכל ישיבה כמה מסלולי לימוד שונים. בסדר לפני הצהריים, למשל, יהיו מסלולים לעיון, לבקיאות ולהלכה, כשכל מסלול יקבל את אותו עידוד שווה בדיוק, ואותה רמת חשיבות, ולכל בחור יותאם המסלול המתאים לו. בסדר של אחר הצהריים יהיו מסלולים של: 1) מסלול לימוד בקיאות רגיל. 2) לימוד חורש"י עם מדרש. 3) מסלול לימוד תנ"ך עם מפרשים וקצת לימודי היסטוריה יהודית - משולבים בנסיעות שונות בחבלי ארץ ישראל לשם הכרה מקרוב, וחיבור טבעי עם ההיסטוריה והמסורת היהודית התנכי"ת. 4) מסלולים של לימוד שחיטה, או כתיבת סת"ם, או ציצית, או כלאיים, או שעטנז וכדומה, משולבים בחוויות התנסות אישית, כמו נסיעה לשדות וכרמים, על מנת ללמוד מקרוב על כלאיים וערלה ושמיטה, או לבתי השחיטה, למשל. בסדר הלילה, שעה ראשונה יהיה סדר לימוד של יהדות ומחשבה וספרי חסידות, ללמוד יהדות לעומק, בכנות ובפתיחות, תוך התמודדות ולימוד על אתגרי הדור והשעה. מי שלא יתאים לו הסדר ילמד אז מה שליבו חפץ. פעמיים בשבוע יתקיימו הרצאות מעמיקות על חסידות ועל אמונה, ולפעמים אף הרצאות שמלמדות קצת פרקים לחיים, כמו על ביטחון עצמי, על התמודדויות בשעות קשות, על פחד ועל כפייתיות וכדו'. בשעה השנייה תינתן האופציה לקצת לימודים כלליים ההכרחיים בשביל צרכי פרנסה לעתיד כמו קצת לימודי אנגלית וחשבון וכלכלה נבונה וכדו', וכמו שאמרו חז"ל: "חייב אדם ללמד את בנו אומנות", וכמובן על טהרת הקודש ובהכוונת צוות הישיבה.

וכמובן שבישיבה חייב להיות גם איש אחד המבין לנפש, הנקרא בלע"ז 'פסיכולוג חרדי', אך אינו בהכרח להיקרא כך אלא יועץ לנפש, איש המבין לכל בעיותיו של הדור הצעיר, ויודע לכוון כל נפש לפי תכונותיה מזגה וכישרונותיה. חוץ מזה, יהיה עידוד גדול בישיבה לביטוי ויצירה אישית, כמו למשל: נגינה בכלי, שירה והלחנה, כתיבה וספרות, דיבור ונאום, ואפי' משחק (כמו הצגה לפני פורים ובסוף הקיץ). בכל הזדמנות יהיה קומזיץ בישיבה עם שירי רגש, וסיפורי צדיקים וחסידים. פעם בחודש לפחות יהיה 'סימפוזיון' כזה, לשאלות ולבטים מבני הנוער, על כרי דשא באיזה מתחם ירוק וכדו'. בקיצור, בשתי מילים: ישיבה בה ילמדו 'אידישקייט', בה ילמדו להיות יהודים יראים ושלמים, מלאים אהבת התורה וידיעת התורה, מלאים חכמת חיים ושמחת חיים, ומלאים בחמימות יהודית. יידישקייט. נתתי דוגמא אחת לצורה של סדר יום המתאים את עצמו למגוון סוגי הנפשות שנמצאים בקרב בני הנעורים, אך ברור שזו היא הצעה אחת בלבד, וישנן בוודאי אפשרויות נוספות ומגוונות, אך באופן כללי, לסדר יום שכזה או דומה לזה, רוב הבחורים אמורים להתאים. אם כי יהיו חלק מועט שלא יתאימו גם לכך, ויצטרכו למסגרות שכוללות לפחות חצי יום עבודה וכדו', וזה כבר עוד נושא. אך הרבה בחורים שהיום כבר נמצאים במצב שרוצים לעבוד כל היום וכדומה, לו למדו בישיבות שהיו נותנות להם יותר אפשרויות בחירה הם היו וודאי מתאימים את עצמם, איכשהו, לאחד מהמסלולים. שימו לב: אנחנו מדברים פה על הרוב הגדול של הנוער, שאינו מתאים לסדר הכללי של הישיבות. המסקנה היא, אם כן, חד משמעית: שינוי יסודי בכל המערכת.

כן, אני יודע שיהיו לא מעט שייצאו נגד המאמר הזה, לאמר: 'מי שמך לאיש, ומי אתה בכלל שהנך מדבר נגד המסלול בישיבות שקבעו רבותינו'. אבל קודם כל, אני הכותב אישית דיברתי, עם לא מעט מחנכים ואנשי צוות מעולם הישיבות שאמרו לי שהמצב הוא בעסק ביש, ושהמערכת טועה מאוד בהרבה דברים, והרבה קרבנות נופלים והם רק מתרבים משנה לשנה, וכל זאת בעיקר בגלל אי התאמתו של סדר היום הכבד והגדול מדי לנפשותיהם של רוב רובם של הצעירים. חוץ מזה, פוק חזי, לכו ותראו מה שקורה. פשוט תראו את התוצאות. כמעט אין בית אשר אין שם ילד נושר או חצי נושר, בגלוי או בסתר, ברמה כזו או אחרת. מה שהיה מתאים אולי פעם, אחרי השואה, כאשר היו צריכים לאסוף את השברים ולבנות את היהדות מחדש, כבר לא כל כך מתאים היום. הנוער רק 'פותח את הראש' מיום ליום, ואי אפשר כבר להכריח אותו למסלול שאין ליבו שלם אתו. זה כבר לא הדור התמים של פעם, שאפשר 'לעבוד עליו' ולשלוט עליו. אם אנחנו לא נעשה שינוי יסודי טוטאלי בכל המערכת, נפסיד עוד הרבה הרבה נשמות יקרות בדרך, וחבל מאד. אנחנו כן יכולים להציל הרבה, אם כמה מאתנו יקחו יוזמה.

אולי יעניין אותך גם
פתח את כל התגובות   הוסף תגובה
תגובות    
ספקנות  
הספקן 23:01 08/02/2017

ספק מה הצעתך הבאה מנדל. האם ללמד מוסיקה במקום יהדות, או ג'ודו במקום גמרא. מה מכשיר גרוש עם עברית עילגת ושירים ברמה של חובבן מינוס להטיף לדעות שכל דרדק יכול למוצצן מאצבעו? למה בחדרי נותן לו במה? מה מייחד אותו מאינסוף חרדשי" שמדבררים עמדות אלו עצמן פשוט כי הן נוחות יותר? מנדל! לך לניסן נתיב ושפר את כישורי הבימוי שלך ואולי בשטיסל הבא נראה אותך, מככב על הבמה. אולי גם תמצא שידוך שיתאים לך, ואולי גם תשתחרר מהגרטל, הצעיף והמשקפיים שלך שמתאימות לערמות המשקפיים בכניסה לאתר הסטורי מפורסם ולא למחדש פני הציבוריות החרדית עאלק.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
1
 
     מזמן אין לנו ישיבות יש לנו מחסני זכרים. (ל”ת)
 00:51 09/02/2017
 
     בדת"ל ובתורני לאומי [חרדלי] לא כולם הולכים לישיבות, וזה לגיטימי. כך שרק מי שבאמת חשקה נפשו בתורה בא לישיבה. עלינו לאמץ מודל זה. ולהרים את הרמה  (ל”ת)
 02:11 09/02/2017
 
     חזיתי  
עצבני על הבוקר 09:01 09/02/2017

כן בקודש חזיתיך. להלחם באופן חוקי והלכתי, חזיתית, על ענייני קדושה. להוריד כפפות. נכון יותר להוריד צעיפים.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
 
     תגובה מאוד "עניי  
מאיר 01:04 09/02/2017

כנהוג במחוזותינו שמתמודדים עם שאלות קשות בהטלת ספק באומר ולא מתייחסים לתוכן דבריו.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
 
     הבהרה  
הספקן 08:47 09/02/2017

חוץ מהאומר אין כאן כלום כי זה דעות שכל חרדש משמיע 7,469 פעם בכל סמס. אז דברנו על האומר. העמדות עצמן מופרכות בגלל המדרון החלקלק. הוא רוצה יהדות דאנ'ס של גיטרות. פשט חדש במושג גיטער ייד...

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
 
     אתה נתפס לקטנות ובורח מהעיקר (ל”ת)
מעניין למה 05:26 09/02/2017
 
     תגובה מצערת ,כי הוא גרוש אז זהו הוא גמר את החיים שלו  (ל”ת)
שלמה 06:00 09/02/2017
 
     הספקן -----מעניי מה מחפש "חרדי " שכמותך באתר אינטרנטי  
רובי  06:54 09/02/2017

לך לך לגמרא
שב שם ותפסיק לקשקש במוח
ת להיות מנותק
גוד ביי , צא לנו מהוורידים

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
 
     וודאות, לשם שינוי  
הספקן 08:36 09/02/2017

אני מחפש ברשת נשמות כמוך, עם וורידים, עדיין, כי בהמשך הדרך, בלי להשמיץ, לא לכל מכור נשאר ווריד. קח את הספקנות בצורה בריאה. זה יאזן דברים לא בריאים שאולי, בלי להשמיץ, יש כאלו שצורכים, דרך העיניים למשל. ובקשר לגמרא. אז בסוף אתה כן בעד גמרא, כלומר נגד מנדל, כלומר נגד צעיף. אז איך אתה מתחמם, אולי עם כוסית? כי אתה יודע, אדם ניכר בכוסו...

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
 
     מה אתה מבין...  
אבי 07:36 09/02/2017

אז יכול להיות שאתה מאלה שכן מוכשרים והצליחו... כל מה שכתוב פה נכון מילה מילה

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
 
     קצת רקע  
הספקן 08:45 09/02/2017

גמרא היא בסיסה של יהדות ההלכה. מורשת הישיבות העמידה את האורטודוקס כולה. קיצוץ בשמרנות הוא פתח לכרסום זולג כמו אצל אחינו הדת"ל שאחוז הנשירה אצלם עומד על 48, ראה מאמר ב'מידה' והנותרים פתח את אתריהם ותראה עם מה הם מתמודדים חוץ מה-15 אחוז מרכז הר המור. אני כיום לא במסגרת ישיבתית, ויש לי הבנה בנוער נושר כי חנכתי ב-2 ישיבות כאלו. הפתרון היחיד הוא המסגרת המקובלת, מקסימום למי שקשה לו ותחת כותרת כלשהי של הקלה, סדרים קצת יותר קלים אבל סביב אותה נוסחה ולא לכולם אלא למי שכבר נפלו דווקא. מנדל רוט מסוכן. בגלל הלבוש. מסר של חרד"ש בלבוש בנש"ק להלהם בו בחרב ובחנית - באופן רוחני וחוקי והלכתי - עד שיחדל ממסריו הבעייתיים. זה שהוא גרוש מראה על חוסר יציבות. ולהופיע בבגדי רעבי'ש בערוצי טלויזיה לצד נשים זה שיא חדש של טשטוש תחומין. לעבור לכיפה סרוגה מיד, מנדל, ולשנות את השם נגיד ליהונדב חארטה. זה שם קליט שיעבוד טוב. ולעבור למשקפי היפסטר ולמעיל דובון מתנחלי.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
 
     חזק חזק חזק!!!!  
 12:06 09/02/2017

כל מילה פנינה. חייבים להסיר מיד את המוצר הפגום מהמדפים.אולי ליוכי ברנדס יש בת - זה שידוך משו משו! גם ייחוס וגם...

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
 
     אמת, גם אני מצטרף לקריאה למנדל לשנות את שמו ולבושו וחסל, אתה תהנה מזה מנדל, בהבטחה, שבועיים שלוש ועוד תגיד לנו תודה (ל”ת)
 16:47 09/02/2017
 
     אתה חינכת ב2 ישיבות? ואלו המילים המטונפות שיוצאות ממך (ל”ת)
ישראל 01:23 10/02/2017
 
     בין אדם לחברו  
מתיבתא דרקיעא 08:03 09/02/2017
 
     הספקן לגבי הספקן.  
 09:49 09/02/2017

מעניין איך בעל "השקו כמוך.
להיות ספון באוהלה של "תורע מה זה "שטיס ו"ניס נתיב"
אוי לנו שבחורינו היקרים נמצאים בידיים של מטיפים כמוך.
שרואים(ואנ בטוח שלא ראית "רק&q שטיסל )ויודעים "הכל< ורק מטיפים כל היום.
ר ' מענדל יישר כוחך "ששיב את הבלוף הגדול הזה
שנקרא "עולם הישיבות&qu ודבריך יעשו רושם(אע&qu שבטוחני שאין סיכוי ).

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
 
     מי שמדבר על שטיסל ונכנס בכותב הוא אדם שבעצמו כנראה חוזר בתשובה שחווה כבר הכל ומטיף למי שצועק מבפנים . כלך לך המטיף הטורדן (ל”ת)
תודה לכותב . מזמן כבר צריך שינויים בישיבות 14:59 09/02/2017
 
     רוע לב! (ל”ת)
יוני 15:38 10/02/2017
 
אמת חלקית  
משה 23:18 08/02/2017

לגבי סדר א' יש צדק חלקי בדבריך
ל סדר ב' וג' נראה לי שנסחפת טיפה...

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
2
 
כל מילה זהב, אבל לך תבצע... ר' מענדעל ראש ישיבה תפתח ישיבה ועוד ישיבה! (ל”ת)
 23:32 08/02/2017
3
 
מענדעל איזה חתן אתה רוצה לבת שלך 'עילוי' אההה, כולם רוצים,. אתה רוצה שהבן שלך יהיה עילוי כולם רוצים וזה משה שמנסים לעושת (ל”ת)
יואב יצחק 23:34 08/02/2017
4
 
כמה נכון ,ככה עצוב . כל הישיבות הם "למצוינים" אין מקום ליהודים כי מזמן לא מלמדים שם יהדות ,הישיבות (הקטנות במיוחד) הפכו למעבדה לציונים ועל פ (ל”ת)
למה זה תשאל לשמי והוא פלאי 23:46 08/02/2017
5
 
אז מה שאת מציע זה לפתוח קטיינה (ל”ת)
ו 23:57 08/02/2017
6
 
     ומה יש היום ? (ל”ת)
 16:47 09/02/2017
 
     הישיבות כיום הם כבר קייטנות וד''ל (ל”ת)
 11:37 15/02/2017
 
כל מה שכתבת נכון, וההפגנות הפרועות של הישיבישערס ברחובות יוכיחו (ל”ת)
בצערייך ירושלים 00:06 09/02/2017
7
 
     נכון מאוד ללמוד זה קשה השעמום הורג, להשתולל על הכבישים "להצלת עולם התורה" (ל”ת)
מה שייך יותר טוב מזה ???!!! 05:07 09/02/2017
 
האמת המרה והכואבת - אך יש לקחת את הרע במיעוטו  
 00:14 09/02/2017

אכן המצב הוא עסק ביש.
א המצב יכול להיות פי כמה יותר ביש.
כ אין תרופה שגומרת את היצה" יהיה פחות מצב של דרישות ופחות התמדה בתורה, ויותר פתיחות, ופחות עול וכובד ראש
או אז יתחילו להסתכל מחוץ לתיבת נח, ויסחפו במבול הגדול של הדור הפרוץ הזה.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
8
 
     אכן!!!!!!! (ל”ת)
 01:01 09/02/2017
 
     ועכשיו לא עושים את זה? אל תהיה תמים (ל”ת)
 07:36 09/02/2017
 
אולי נכון, אבל לא צודק בפתרון.  
ר"מ בישיבה 00:23 09/02/2017

נכון שיש בעיה גדולה מאוד בעולם הישיבות, אבל הבעיה היא לא בישיבה, הבעיה היא בבחור, וא"כ צריך למצוא פתרון לבחור, ולא לישיבה.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
9
 
     אבל עם שבעים אחוז לא נהנים אז הבעיה בישיבה או בבחור , (ל”ת)
שלמה 06:03 09/02/2017
 
זהב שפתיים ישק  
שלמה 00:33 09/02/2017
10
 
לא משפיע ולא נעלים. רפורמטור ונושר מסוכן בעצמו. (ל”ת)
חומי 00:46 09/02/2017
11
 
אמת  
ר' משה 00:50 09/02/2017

כל מילה זהב, (אני שואל ומשיב באחת הישיבות החשובות ואני מכיר את המצב מקרוב...) כל הכבוד לך

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
12
 
בתור חונך לנערים במצוקה הלוואי ותיפתח כזאת ישיבה!!!  
כמה שכל מילה שכתבת נכונה 01:18 09/02/2017

אשריך תמשיך להעלות את המודעות.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
13
 
מעולה.  
לב 02:57 09/02/2017

הלוואי שתצליח לשנות.
ר תוספת אחת : מומלץ, להכניס לימוד קבלה מושגי יסוד.
הזוהר. בזכות הלימוד יצאו מהגלות...

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
14
 
'מי שמך לאיש, ומי אתה בכלל שהנך מדבר נגד המסלול בישיבות שקבעו רבותינו' (ל”ת)
לא חובה 04:08 09/02/2017
15
 
כל מילה שאמרת אמת, אבל הקרב שלך נראה אבוד מראש  
 04:10 09/02/2017

רוב ראשי הישיבות והרבנים דואגים רק לכבוד שלהם!!! ולא יתאים להם לערוך שום שינוי משמעותי

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
16
 
כשאמציאות כואבת  
אלי 05:45 09/02/2017

אני אדם שבא מח'ול ושם הרעיון של הישיבה היא שמי שרוצה ללמוד לומד ומי שלא הולך לעבוד ולא נחשב סוג ב׳ ולכן כל אלו שנמצאים בישיבות הם למדנים חבל"ז על אותו דרך שאמרת.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
17
 
חזק וברוך  
תהילה 06:07 09/02/2017

אתה ממש צודק
א יוסיף שצריך לחנך את הבנים והבנות חינוך עם ערכים נכונים ואהבת המצוות והבורא ולא לאלף אותם שכשהם יוצאים לחיים ,מתחתנים או יוצאים לבוד במקומות לא לגמרי חרדים הם גאים ביהדותם ונשארים כמו שחונכו ולא כמו שאנחנו רואים היום ישר הם רוצים להתערבב איתם ולהדמות להם
הג זמן בדורינו לעשות מהפך לטובה לשם שמים
ו לדעת כמי שעובדת ם נוער בסיכון ונושר אילו הילדים הכי מתוקים ומקסימים בעם ישראל
ולרבנים היקרים הדבר הראשון זה לאהוב אותם ללא תנאי והדבר האחרון זה להרחיק אותם
א נשמות שהופקדו בידכם האחריות עליכם בלבד
מי שמרחיק את הילדים האלו יתן את הדין על כך
שנש רק טוב

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
18
 
צודק מאוחר  
אבי 08:05 09/02/2017

כנראה שלא ניתן לעוות את הפסוק תורה עם דרך ארץ.אין חולק שמי שיכול לקח אין טוב מזה.אבל במציאות חיינו ממש לא מתאים לכולם ולרובם.ולכ חייבים לשלב חיי מעשה עם תורה.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
19
 
אין ויכוח בדבריו וברור שרוב מהדברים צודק לחלוטין  
אברך שהיה בינוני 08:08 09/02/2017

כל השאלה הוא רק ביישום אם בכלל ניתן.
הייתי בישיבה קטנה סבלתי מאד אבל לא השפיע עלי ובישיבה גדולה קצת הרגשתי יותר משוחרר ולכן אהבתי יותר ללמוד ואני מדגיש הייתי בחור טוב היום אברך רציני באידישקייט אבל אין לי טעם וחשק ללמוד ותולה את זה ללא ספק בזה שהעמיסו עוד ועוד ולא היה שום דבר חוץ מארוחות .

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
20
 
כל מילה בסלע  
יואל 08:32 09/02/2017

מילים כדורבנות!א צרופה,וכל הכבוד על האומץ לפתוח את הנושא המושתק הזה.אך בכל זאת יש לי תמיהה,כי כפי הידוע בחסידות גור,האדמו& הפך לגמרי את שיטת הלימוד,ולא לומדים עיון כלל.לומדים בקיאות והלכה.ובכל זאת,לא נראה שהבחורים שם יותר שמחים או מסופקים ממקום אחר.אז מה כן הפתרון?

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
21
 
     בגור הלחץ והראקציות השליליות נובעות מחוסר הקשבה ולחץ מטורף בדברים אחרים!! (ל”ת)
'' 15:41 19/02/2017
 
אין לך הבנה כנראה למה שעובר על בחור בבחרותו  
יהודי טוב 09:46 09/02/2017

והדרך שהתוו לנו גדולי ישראל הם אלה שמחזיקים אותנו
וכמו שבכל משרד הכי חשוב יש פח זבל גם בעולם הישיבות ישנם פחי זבל ולפעמים הם מסריחים מאד וזורקים אותם וזה מה שיוצא מהם השאלה היא מה עושים עם הזבל אחרי שזורקים אותו ובשביל זה יש את חירייה לראות שגם מהזבל בסוף יוצא הר גבוה ומסריח
אבל כל הכבוד לך שאתה מחפש אותם בזבל ומנסה לשים מטהרי אוויר כדי להסתיר את הריח א בל זבל ישאר זבל ואין מה לעשות ,,,,,,

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
22
 
     אתה הוא הזבל!  
דוד 13:09 09/02/2017

אתה פסולת האנושות, מי שקורא לבחורי ישראל זבל כשהנביא קורא להם מסולאים בפז אז הוא בעצמו זבל! איך אתה מסוגל לקרוא לבחור שלא נתנו לו את הכלים להצליח ולגדול זבל? בן אדם מגעיל ודוחה! פסולת אנושית... שקשה להם לראות בן אדם מאיר ויוזמתי פשוט אנשים חשוכים....

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
 
     בוש והיכלם!!!!  
מוטי 13:22 13/02/2017

תתחרט מהר, לפני שתצטרך להכיר את התופעה הזאת מקרוב...

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
 
דיברת על סטיגמות נכון? אז הנה דוגמה מוחשית...  
 10:24 09/02/2017

כל הישיבות לא בסדר? אולי אתה מדביק סטיגמות? למה להכליל? למה???

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
23
 
נראה שהכותב סובל מסטיגמות חמורת נגד הממסד.  
 11:17 09/02/2017

נא לעיין במאמר הקודם של המשפיע,
אגב למה הספר שבתמונה הוא בכלל הפוך? או שמדובר בכלל בספר באנגלית?
או שמישהו החליט בצעד אמיץ בציבור החרדי לשים את שער הכריכה בצד האחורי רק כדי להיות מקורי ופורץ דרך ללא קיבעון מחשבתי שיכול לגרום לנשירה אם שער הספר יהיה בראש הספר ולא מאחוריו.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
24
 
תודה על העלאת הנושא  
מג"ש 11:38 09/02/2017

יש אבל צדדים נוספים, וגדולי ישראל צריכים לדון ולהחליט.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
25
 
מדבר לענין אבל לא לענין שלנו.  
ינקי 13:54 09/02/2017

כל מה שכתבת על עולם הישיבות זה שטויות. טובים וגדולים ממך יצרו את המסגרת. כך יצאו אנשים גדולים. אתה אולי לא יודע אבל תמיד יוצא אחד לאלף אדם גדול והשאר אנשים פשוטים. כך זה היה. וכך זה יהיה. לא משנה מה תעשה. הנושא של קלקול ונשירה קשור להתאמה. יש היום ישיבות מכל הסוגים. חצי יום לומדים חצי עובדים. חסידות וקבלה. בקיאות והלכה. עיון ומוסר. יש הכל. רק צריך להתאים. שאתה מדבר על ווזלין ולובלין מה שהיה פעם זה מראה כמה הדור שלנו פורח. וכמה עולם התורה גדל לשמחתנו. משום מה אתה רוצה להחזיר את זה אחרוה. תקלוט שבלי תורה אין לנו כלום. קביעת עיתים זה דבר יפה אבל לשבת וללמוד שעות על גבי שעות גם אם זה תקופה אחת בישיבה מתוך 7 שנים זה שוה. אולי לא עשית את זה אינני יודע. בכל אופן ממליץ. המאור שבה מחזירן למוטב. זה לא על ידי ניגונים וזיבולי שכל. זה רק על ידי לימוד התורה בעיון. ממליץ לך להמשיך לעשות חיל בניגונים שזה גם דבר גדול בפני עצמו. ואל תכניס עצמך למקומות גדולים. חינוך עולם התורה. רק חסר שתתחיל להפגש עם גדוליישראל על הענין. מעריך אותך מאוד אבל אתה מדבר לא לענין

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
26
 
     התראיין לYNET, בטלויזיה, מקור ראשון ועוד היד נטויה, והוא יהיה לנו גדול הדור????? מה נסגר??? (ל”ת)
 14:48 09/02/2017
 
     לא הבנת שאנחנו לא מחפשים להיות גדולי דור?  
אליעזר 02:06 10/02/2017

רוצים להיות אמיתיים ולעשות מה שצריך, תוך נתינת מקום עיקרי לצורכי הנפש

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
 
מקרב רחוקים ומרחיק את הקרובים. מי שמך להחליט מה חשוב יותר?  
 14:51 09/02/2017

הולך בדרך של מורו ורבו קרליבך, וחוזר בדיוק על אותם טעויות. מחמם את הקרירות אבל מקרר הרבה חמימות.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
27
 
פעם היו הרבה 'עמעראצים' שלא ידעו צורת אות, והיו שוליא דנגרי.  
ילדון 15:07 09/02/2017

האם אתה רוצה שזה יקרה שוב.
ע שהצלחנו שכל יהודי יודע מעט ללמוד

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
28
 
הבנאדם סתם חולה נפש חבל על כל התגובות (ל”ת)
 16:53 09/02/2017
29
 
אין מה לעשותת  
ידידך באמת משנות הנעורים 18:08 09/02/2017

מענדל היקר והמתוק אתה צודק לחלוטין אבל אין מה לעשות אתה צריך להביןשברגע שתפתח כל נושא שצמצמו לנו רבותינו מאורי ישראל ותהיה אויבער חכם תגיע לאפיקורסות ולעמערצות אמיתית כיון שעכשיו תתחיל להגיד ואולי לא צריך להניח תפילין ודי בקשר האמיתי לבורא עולם....וד למבין

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
30
 
צודק בכל מלה .מנסים לשנות את האדם בכח . גם ילד  
יפה יוסף 20:37 09/02/2017

הוא בן אדם כמו מבוגר אלא שאין לו כח התנגדות עד שהוא מתבגר ומבין איך שעבדו עליו.חוץ מזה תכלס רואים שבני הישיבות לא מחונכים. הם חושבים את עצמם בשמיים וזה לא. מרדף אחרי הכבוד הורס את הילד והמשפחה שצריכים לקנות לכל ילד חצי בית.בן אדם לא יכול לקנות לעצמו בית אז איך הוא יכול לקנות לילדים. אבל הכבוד הורג אותם ורצים אחריו .תנו לילדים לחיות
שהקב" ברא את עולמו כדי להנות את בני האדם.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
31
 
אתה עושה הכלאה לא הוגנת בין הפוסט הכואב לבין המאמר על עולם הישיבות.  
איש חינוך 21:24 09/02/2017

ראשית, הפוסט הכואב והמרגש באמת נוגע ללב, אבל אין עניינו לבעיה של הישיבות. המאמר, זה נכון שעולם הישיבות צריך להוריד קצת בלחץ, ללא שום ספק, אבל שוב, גם אם הלחץ לא ירד, אין בזה כדי לפגוע ברמת הדתיות של בחור, כל עוד הוריו מתייחסים לבעיות בצורה חכמה לאחר התייעצות.< בין היום לפעם זה לא בכמות הבחורים שהיו בישיבות וכמות אלו שיצאו לעבוד.
< הסיבה היא משום שהיום החינוך הביתי השתנה.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
32
 
גם אם אין קשר לפוסט, גרעין הכתבה נכון עד כאב  
אמא אחת 23:44 09/02/2017

הצורך לתת תחומי עניין נוספים, על טהרת הקודש וברמות שונות, הוא צורך השעה.
בסמינרים ממלאים את שעות הפנאי של הבנות עד אפס מקום, גם בישיבות יש צורך אדיר במילוי מצברים לנפש לרוח וגם לגוף.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
33
 
ושוב, אתה פשוט צודק! (ל”ת)
אליעזר 02:08 10/02/2017
34
 
צודק, וכצפוי גם בזאת אתה פשוט מצדיק את ההשקפה היהודית לפני החרדיות של היום. (ל”ת)
ה. תשבי 02:58 10/02/2017
35
 
חוטא ומחטיא ~ חזור בך !  
מנדל! 14:02 10/02/2017

סופך לאבדון ולדיראון עולם.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
36
 
אני בחור ישיבה ומזדהה ככ  
אורי 01:29 12/02/2017

אשריך אין מילים להודות! אכן ברור שכדי כמה שאפשר ללמוד עיון ולשגות באהבת התורה. ומומלץ להשתדל שכמה שיותר יחוו את זה . אך יש עוד דרכים. והבעיה הנוראית שאחד מאלף יחיה חיים לכתחילה וככ הרבה בדיעבד! זה הרגשה נוראית! מזעזע התפיסה הזאת שיש סוג א ו ב ו.. די עם זה! זה חורבן! אשריך המשפיע! ולכל המשמיצים אני לא מקנא בכם! ניקרים שהדברים דיברי אמת בלי ספק!

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
37
 
שולי החברה  
מוטי 12:39 13/02/2017

לא יתכן שמכיוון שהשוליים של הכביש לא בנויות בצורה נאותה, אז תהפוך את כל הכבישים לשוליים??? יש לך בעיה {אפילו השמטת ובכוונה את הסיבה האמיתית הכואבת שבגללה אותו נושר איבד את דרך האמת, או מכל סיבה אחרת,} בא ונטפל באותו נושר נמצא לו בית חולים טוב וברוך ה' לא חסר ישיבות ומסגרות כדוגמת ישיבת רש"י ודומה לה, שהצליחו עם קבלות מוכחות על מאות נושרים קשים מאותו אחד שתיארת. ותעזוב בבקשה את כל הבריאים והחזקים שהם עשרות אלפי תלמידי חמד שבונים את עתידו של עם ישראל לנפשם, ותן בבקשה לגדולי ישראל להתוות את אופן הלימוד בקודש הקדשים הזה, עולם הישיבות קדוש מדי בכדי לתת ללבלרים לנהל אותו, עם כל הכבוד.טול קורה מבין עיניך ובמקום גדולים אל תעמוד!!!!!

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
38
 
העלת נושא חשוב מאוד  
אנה  23:08 09/04/2017

והלוואי ותצליח להשפיע ...

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
39