בני-זוג יודעים מעצמם איך לחיות חיי זוגיות?

ראוי שיהיה לזוג מורה הוראה ראוי שיורה להם את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון. יתרה מזו דעתי היא שבישיבות גדולות או בכלל בגילאי הנישואין יהיו שיעורים וקבוצות תמיכה נפרדים לנשים וגברים ומדריכי ראויים. וה' יצילנו ממוצא ויזכנו למצא.

פניה ליועצים זה מתן שכר לשרלטנים ואפילו סוטים
מי שחושב שאיננו יכול לבד ופונה לאחרים שיסדרו לו את החיים,הוא אבוד בכל מקרה

נכון מאד כמובן בל נשכח שמתן שכרם בצדם ולפעמים גם טיסות לחו"ל וכו' .

אך כמובן שאף פרופסור ו/או אוניברסיטה לא יעיזו לפרסם מחקר כזה. אף שהדבר מוכח מנתונים בדוקים ומאומתים.

יש לי קשר מזה 13 שנה לארגון המסייע לנשים המגדלות את ילדיהן לבד (אלמנות, גרושות, עגונות). אפשר לראות בבירור עד כמה זה קורה לכווווווולם באחוזים דומים, ולעתים - דווקא מכאלה הנחשבים יותר "שומרי מצוות" הנשים הכי סבלו, כי כשבכל זאת יש בעיה הן לא מעזות לדבר על זה עם אף אחד.
מה שאתה אומר הוא מיתוס - לגמרי לא מאומת. פשוט תבדוק בבתי הדין את המתגרשים.

וההסבר פשוט ביותר: בחור חילוני בגיל 20 פלוס בדרך כלל כבר טעם את כל מה שיש לעולם הזה להציע לו בתחום, החליף בנות זוג כמו גרביים, ולמד לתמרן בין מספר בבת אחת... ולכן מטבע הדברים הוא תמיד יפזול לצדדים. למה שיסתפק באחת ויכבול את עצמו?.. התוצאה היא מריבות ובהמשך גירושין...
(לא מכחיש שיש נאמנים, אבל הם אחוז זניח לעומת הרוב...)
ואל תשכחי להוסיף לחשבון את כל הפרודים (לאורך ימים ושנים) שעדיין אינם גרושים רשמית. מושג הקיים כמעט רק בציבור החילוני...

ואם כדברייך שסבלן של אמהות חד הוריות הוא יותר בציבור הדתי (לא בטוח, אבל נניח שכך), זה בגלל שהציבור הזה בנוי לחיי משפחה ולא לחיים בנפרד.

בעזרת השם
שלום וברכה:
מתכון מוצלח, לנישואין טובים, מצוינים, ומוצלחים. ליישם בפועל מה שאמר הרב אליהו אליעזר דסלר זצ"ל, לזוג מיד לאחר החופה כשהם עדיין עומדים תחתיה. אם אתם מתכוננים ללכת האחד לקראת השני, האושר מובטח לכם, ואם אתם מתכוננים לדרוש האחד מהשני, האושר מכם והלאה. וכלל זה אם ילוה אתכם כל ימי חייכם, תוכלו לחיות בעזרת השם בשלום כל ימי חייכם: "בהצלחה" ‫ארכיון שבח

המגיב בתגובה 5 דיבר על קורלציה בין קיום מצוות לבין גירושין. כאילו ככל שמקיימים מצוות יותר כך יש פחות גירושין. הוא לא דיבר על השוואה לחילונים. בהשוואה לחילונים - נכון: אצלם שיעור הגירושין הוא כ-30 אחוז ובציבור הדתי/חרדי "רק" כ-10%. אבל בתוך ציבור שומרי המצוות, זה לא משנה כמה אתה "אדוק", כלשונו של מגיב מספר 5. אצל כווווווווווולם יש גירושין.

ולגבי הסבל, לגמרי לא הבנת. לא דיברת על הסבל של אשה גרושה, כי במקרים שאני מדברת עליהם הגירושין הם לא סבל, הם הקלה, הם יציאה מאורה. דיברתי על כך שהרבה פעמים בקהילות המוגדרות "אדוקות" יותר, דווקא בתוכם האשה שסובלת מבעלה הרבה יותר מתקשה להתגרש כי אין תמיכה מהסביבה, ובנוסף הסביבה מעלימה עין מבעלים בעייתיים, שלא לומר מתעללים (לאו דווקא פיזית, יש גם התעללות נפשית). בקהילות סגורות זה הכי קשה, ונשים שמעיזות לגשת לבית דין מוצאות עצמן לפעמים מנודות מהקהילה - וזאת כאשר הן רצו להמשיך להיות חלק ממנה, לא רצו לשנות כלום בשמירת המצוות וכל מה שהן רצו זה להפסיק לסבול מבעל שהוא בדרך כלל גם אבא בעייתי.

נראה שהרצון לשדך בכל מחיר לא עוזר לבניית משפחה

להתחתן עם עב"ם ולחיות איתו בחוסר ברירה