"בית המשפט קבע לראשונה: לבדוק הנעשה בכת השאלים"

אז מען זאגט משוגע זאלסטו גלייבען

זה פיקוח נפש

אבל מקרה של בת בוגרת בת 19 (ממש לא קטינה) מגיע לבית משפט ש"השפיעו עליה" 19

ולא יסעו במכוניות אלא על חמורים "ולא יגלשו באינטרנט" אז גם אני מוכן שאשתי יהיה לה שאל

ראינו לאן זה מגיע, וכל אחת חושבת שאם היא תשים עוד שכבה זה יהיה יותר צנוע. וזה הגיע לידי מצב שכל הרבנים יוצאים נגד כת השאלים. אין רב שאומר שצריך להסתובב עם אוהל, זה המצאה של נשים שקוראות לעצמו רבניות, וזה בדיוק הסיבה למה לאישה אסור להיות רב - נשים עובדות עם רגש ולא עם שכל.
לדעתי, אין שום הבדל בין הרפורמים לשאליסטים. הרפורמים הולכים לכיוון הנצרות והשאליסטים לכיוון האיסלם. ובשתיהם יש נשים רבניות....

לובשות השאלים הן כת ידועה לשימצה. מנהיג הכת הוא הרב אהרן צבי רומפלער, שרבני הבד"ץ יצאו נגדו.

http://www.bhol.co.il/article.aspx?id=34749

הוא חיתן בת 16 שלבשה שאל שחור במקום שמלת כלה, שיגעון ממש:

http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%91%D7%A9%D7%A2%D7%AA-%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%A8-%D7%A0%D7%9B%D7%93%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9.html

על הכת נמנות כמה נשים בודדות, וכבר יצאו נגדן כל גדולי הדור.

◄ הגר"ע יוסף - שאל זה פריצות!

הרב אברהם יוסף, רב העיר חולון ובנו של הגר"ע התייחס לנושא ברדיו קול ברמה וסיפר: "אני הפנתי אל אבא שאלה מהי צניעות. למשל אישה שהולכת עם כיסוי ראש, אבל כובע רחב שוליים, כל מי שרק נתקל בה מפנה את הראש. האם זו נקראת צניעות? אמר לי אבי מורי: ודאי שלא.

"שאלתי אותו אם אישה לובשת בגד הכי פשוט בצבע שחור, כחול, אבל בבגד הזה יש נצנצים זוהרים שמושכים את העין. האם זו נקראת צניעות? האם זה לא אותו גדר של בגד אדום? והתשובה היתה, זה אותו גדר.

"שאלתי את אבא: ומה נשתנה השאל שנשים שמות על עצמן והן נראות מוזרות ברחוב, שכל מי שעובר לידן הוא נראה ממש מפנה את הראש, כיוון שזה דבר מוזר? אני עוד לא מדבר על אלה שמכסות את הפנים ברעלות, או על אלה שמלבישות ילדות קטנות.

"הייתי עם אשתי באיזשהו אירוע, ופתאום כמו עדת פינגווינים הופיעו האם עם ארבע בנות, ילדה גדולה ביותר היתה אולי בת 10 וכולן מכוסות. הדברים האלה לא רק שרחוקים מאוד מהצניעות, זה גם לא כבוד האישה.

"שאלתי את מור אבי אז ועמד לידי גם אחי, "מצטטים בשמך כאילו השאל הדבר המומלץ". אמר לי "כנראה שלא הסבירו לי עוד" (תמליל שפורסם באתר כיכר השבת)

◄ הגר"מ מאזוז: "כמו מחבלות ערביות"

בעלון 'פניני הפרשה' לפרשת בא תשע"ב, נשאל הגר"מ מאזוז, ראש ישיבת "כסא רחמים", האם תופעת השאלים והרעלות היא חומרה המתקבלת על הדעת ומתאפשרת על פי ההלכה, כיוון שמדובר בצניעות יתירה, או שמא שכרו יוצא בהפסדו כי הן מושכות תשומת לב:

"לאחרונה נפוץ כיסוי השאל לנשים. ויש הדורשים לשבח, שהדבר צנוע יותר, מנגד יש הדורשים לגנאי שלפי המציאות, בזמננו הדבר מושך עיני האנשים ברחוב, ויצא שכרו בהפסדו, וגם יש נשים העושות זאת מתוך כפייה נפשית, ולפעמים מגיעים לאובססיה של ממש. נשמח אם יורנו מורנו את הדרך אשר תשכון אור".

הרב מאזוז השיב בנחרצות כי כל חומרה שאינה מופיעה במקורותינו ואינה נהוגה על-ידי חז"ל, הנוהג בה גורם כי יוצא שכרה בהפסדה:

"כל חומרא שאין לה מקור בחז"ל יוצא שכרה בהפסדה. לפי מה ששמעתי יש מהן דומות למחבלות רעולות רח"ל. ועל זה יש להמליץ המשנה (שבת פרק ו' משנה ו') "ערביות יוצאות רעולות". הלואי תשמורנה על כיסוי ראש כמו שצריך".

כך כתב הגאון הרב יעקב פוזן שליט"א, רב דק"ק זכרון יעקב, מזקני הדיינים בבי"ד של הגר"נ קרליץ:

"מה שכתבתי כאן הוא מכתב לאדם ששלח לי מאמר... [הושמט כל מה שלא רלוונטי]

ומחמת מה שכתבתי למעלה שעצם הדבר שדרך זכרים להרהר אחרי נקבות מהווה סיבה להיחשב לגנאי ולחסרון צניעות, כל דבר אשר גורם לכך חסרון צניעות הוא, כי ע"י זה מבליט מציאותה וגורם להרהור אחריה, ודבר זה יש לו שתי תוצאות, האחד, כל מה שמושך להרהור יותר ישיר הוא יותר פרוץ, ומטעם זה אשה שהולכת בשוק בלי רדיד (כלשון הרמב"ם), דהיינו שהולכת כמו בבית, אדם הרואה אותה ירגיש את עצמו אצלה בבית, על כל המשתמע מכך, ואם תלך בחלוק, ירגיש את עצמו עוד יותר קרוב, וכן הלאה, ומחמת זה הדבר הזה פריצות הוא. ולא שצריכים שני כיסויים ברחוב, כמש"כ חכם אחד מחכמי זמננו, אלא שצריכה בגד שאינו בגד ביתי אלא מלבוש "מלובש". והתוצאה השניה ממש"כ למעלה היא, שדבר הרגיל באותה מדינה, אינו מבליט אחת שעושה כן, ומחמת זה ישנם דברים התלויים במנהג המקום, והוא דבר פשוט...

וידוע דעת חכם אחד אשר רצה לחלק בין אשכנזיות לספרדיות בענין הזה [של לבישת פאה], אבל לדעתי אינו נכון כלל, כי אשה אשכנזיה שתימצא בארץ אשר שם אין נוהגות נשי המקום בפאה נכרית, אסורה ממש לצאת בפאה נכרית, כמו שאסורה לצאת בכתונת, מחמת שהדבר במדינה הזאת פריצות גמורה היא. וכן לאידך גיסא, אשה הבאה מתימן ונמצאת במקרה בגרמניה או בפולין, אשר שם הדבר נהוג, לא יהיה בזה לא משום פריצות בעצמו, לא משום מגרה הזכרים ולא משום פירצה בחומת הדת אם תלך בפאה נכרית, כמו שנהגו בנות ישראל שנמצאות שם, אפי' במקרה, אפי' דעתה לחזור. אלא שבזה יתכן ומסתבר שיהיה בו הענין של צניעות עצמית, שכתבתי שאפי' בחדרי חדרים יש ענין של בושה וצניעות, ויהיה מקום שתרגיש לא טוב, ואם כן היא תצטרך להחמיר. אבל אם היא תבלוט, וכל העם יסתכלו בה כי היא שונה מכולם [שהולכת בלי פאה], יהיה עליה לוותר על הצניעות האחת לטובת הצניעות האחרת, והוא דבר המסור לשיקול הדעת".

◄ דעת תורה על "כת השאלים" / מאת אחד הרבנים שליט"א

"לפני כשלושים שנה היה חידוש גדול ברוב קהילות בני התורה לומר שיש חסרון צניעות ויר"ש בפאה של נשים. והתחיל ממעטים ולא מהגדולים שדרשו ועוררו, ועם הזמן נעשה אצל הציבור כאילו פשוט שזו דרגה גבוהה יותר ביראת שמיים.

וכעת צצו כת חדשים מקרוב באו שנשים מתעטפות כמו המוסלמים הקיצונים ומכסות את הפנים, ובתחילה הכל התייחסו לזה כאל כת משוגעים וכופרים, והיום אני שומע שיש הרבה שאומרים שבצניעות אין "יותר מדי" ובדור פרוץ כל המרבה בצניעות משובח, וכבר שמעתי דרשנים שאע"פ שלא ממש הטיפו לזה אבל אמרו שזה דבר נאה.

וזה לעניות דעתי בא בתולדה שהטיפו לאסור פאה שלא כדין, ואם כן למה לא גם לכסות את הפנים שלא כדין. שאם לא אכפת לנו הדין כלל והכל נעשה רק לפי רגש שטחי ומתלהם אין שום מעצור לזה. וחוששני מאוד שעוד כמה שנים יתרבו הנוהגים כך ויתקבלו כמשובחים וצנועים, כמו שהיום מתקבלים אלה שלא חובשים פאה.

וזו רק דוגמה קטנה אחת מיני רבות מאוד, וזהו מהלך של שכחת התורה שהוא כנהר סוחף בכח גדול וחלקו אינו נגלה על פני השטח, ורבים אינם נזהרים ממנו כי כביכול הסחיפה היא לכיוון של להרבות תורה ויר"ש.

ולעניות דעתי אפשר גם שלבסוף יבוא מזה שיאמרו שגם אם על פי דין אין לקצוץ יד של גנב מכל מקום יש בזה להרבות יראת שמיים שיהיה ניכר כמה חמור לעבור איסור תורה. ותהיה לבסוף דת זרה לגמרי שדומה יותר לאיסלם הקיצוני מאשר לתורה שניתנה בסיני, ולא יהיה שום אדם שיידע את הזיוף והכל יהיו בטוחים שכך היא מסורת אבותינו ושכך נאמר מסיני. והרבה מאוד זיוף כזה כבר נעשה במהלך חמישים השנים האחרונות וכל יום הולך ונעשה עוד במהירות הולכת וגוברת.

ומה שאני חרד לו אינו ההנהגה המעשית, שהרי ללכת עם פאה אינו מנהג עתיק ומקודש, ולכסות את הפנים ברעלה אינו איסור, והיו קהילות שהיו קוצצות יד של גנב על פי טובי העיר ואם הוא צורך השעה מצווה בכך. אלא מה שזה גורם בפנימיות הלב. שבמקום חיי נפש פנימיים עדינים ומאירים של אהבה זכה וענווה ושמחה של מצווה יתחנכו לרגש של עזות והתלהמות וקולניות שזה חורבן המקדש שבתוך הלב שהוא היחיד שנותר לנו".