הגר"ח נגד פיאות מאחורי האוזן: "מתביישים?"

כמו שמשה רבינו חתך את הרצועות עור לצורך הכנת תפילין עם השמיר-בכדי לא לעבור על האיסור החמור מדאורייתא:"לא תניף ברזל"[פר' יתרו] כמתפרש במשנה במסכת בבא קמא פרק ראשון,משנה א'. שאז הגויים לא מחזיקים את האדם היהודי כאדם בחזקת "אפיקורס" שמניח תפילין ולובש ציצית שהוכנו על ידי אנשים שעוברים על האיסור החמור של "לא תניף ברזל" כמו בתקופת בית המקדש השני ובזמנם של בעלי התוספות בניגוד לדעתם של הגאונים בארץ ישראל.שאז אם חותכים את הציציות עם קרן לייזר כמו רבני אירופה האשכנזים כמוהמהר"ל מפראג והרב העלאר לוי זצוק"ל שקבור בקראקוב שבפולין, אז מותר ללכת עם הציציות בחוץ-אפילו במקומות שיש גויים:

גם אני החילותי לנהוג כן.
המנהג מאחורי האוזן לא תפס בכל ליטא, אלא רק במקומות שהיו שם אנטישמים או משכילים.
גם יודעי קורות העתים מעידים שרוב בני ליטא היו הולכים בפאות לפנים, ואפילו מסולסלות כמנהג החסידים (התמונות גם מעידות כך, הנצי"ב; הבית הלוי ורבי חיים; המשך חכמה; רבי יצחק אלחנן; רבי שמעון; רבי ברוך בער; רבי אלחנן; החפץ חיים; רבי בעריש מייזליש ורבי אלי חיים מייזל מפולין; האלטער מסלבודקא; רבי משה מרדכי; רבי אהרן כהן; רבי אליה לופיאן; רבי איסר זלמן; רבי זלמן סורוצקין; רבי שלמה זלמן; רבי זלמן רוטברג; רבי מרדכי שולמן; רבי דוד פוברסקי; רבי מיכל יהודה; הרב אלישיב)

ובכלל כמה אחוז מבחורי הישיבות הליטאיות הולכים בכלל עם פאות??

קודם כל, הסטייפלער אמר את זה לצאצאיו ולא אמר שכל העולם אמורים לעשות כן. שנית, הסטייפלער אמר את זה לגבי אלו שגרו בארץ בין יהודים, וזה בכלל לא אומר שהוא היה אומר שזה הגון גם באמריקה בין הגוים. ובנוגע לכל הגדולים שהזכרת, אכן אתה צודק שכולם הלכו עם פיאות מגולות, אבל הם היו גדולי הדור שישבו בד' אמות של הלכה ולא עבדו והסתובבו בין הגוים. ועוד, להבדיל אלף הבדלות, גם כומרי הגוים לובשים מלבושים שונים, וממילא זה לא נראה להם שונה אם רואים רב גדול שנראה כך. אבל תראה לי רב או ראש ישיבה חשוב בארה"ב ליטאי שהלך או הולך עם פיאות מגולות. היחידים שהולכים עם פיאות מגולות בארה"ב הם החסידים, שבעיקר עובדים רק בשכונות החרדיות, או עושים עבודת הפרך זולה כמו לסחוב עגלות במנהטן, או שיש להם חנות עם מחירים טובים, שלא איכפת לאף קונה איך הוא נראה אם הוא מוכר מוצרים טובים במחירים נוחים. אבל לא חייבים למסור נפש בעד מנהג ולגרום צחוק ושנאה בין הגוים. אתה יכול ללמוד באוניברסיטה גבוהה בנו-יארק עם כובע וחליפה וזקן מלא ולא יגידו לך דבר, אבל אם תלך עם פיאות מקדימה, כולם ישאלו אותך מה זה? ומה אני אסביר להם? מעיל ארוך, זקן מלא, בגדים שחורים -- הכל אני יכול להסביר גם לגוי כופר, אבל מה אני אסביר לו על הצורך ללכת עם פיאות מגולות? וכבודו הגדול של מרן הגר"ח במקומו מונח, אבל אפילו אם הוא אמר את הדברים האלה כמו שמצטטים אותו, לענ"ד זה לא פגיעה בכבודו לומר שהוא לא יודע כל כך את המציאות בארצות הגוים, ואם הראה"כ היה מסביר לו את המצב גם הוא היה מסכים.

נייע מייסעס באבע מייסעס! מה אם "אל תטוש" ומנהג אבותינו!!!!!!!!!!!!!!!! מנהגי חו"ל מנהגי המקום?! גם בחו"ל יש גדיילים ורעבנים.

ר' חיים מדבר על זה שנים!

וגם בערוץ ההידברות מעט מאוד בעלי פאות.

דווקא לאחרונה רואה הרבה סרוגים עם פאות ארוכות.

אז מה , הם חוטאים ?

חוצמזה אהבתי את הביטוי "ואם הסבא נהג שלא כהוגן, האם זה אומר שגם הנכדים צריכים ללכת בעקבותיו?" נושא חשוב מאוד ואקטואלי.

ורב שליט"א ידוע בשיטטו בספרו אורחות יושר. אבל צריך לדעת שחוץ ממנהג זה היו עוד הרבה מנהגים אחרים גם בליטא גם בכל מקום אחר.

אני שומע לא פעם אברכים וליטאים בני תורה לועגים לפאות שהולכים בגור,(כאלה פאות גדולים מי צריך את זה)
מי מתנדב לשאול?

נכון שיש מעט שגידלו פאות... אבל המנהג אצל ה"רוב" שלא הניחו פאות כלל.

בכל אופן מדובר במנהג, וינהג כל איש עפ"י רבותיו.

ההלכה אוסרת רק לגלח את מקום הפיאות, אין צורך לגדלן.

גם הבן איש חי כותב כך ועוד רבים.
ויש ראשי כוללים שלא מתירים לבעל פאות להתקבל לכולל ודורשים להוריד אותם. לאן הגענו? השם ירחם. ואילו לנשים שלהם מותר...

למה הוא הולך כך. גם הנתיבות שלום היה הולך כך. האם ר' חיים מעיז לחלוק עליהם?

כך שאיני מאמין לסיפור והוא בטח מצוץ מהאצבע מאיזה קנאי טיפש

ולכן רוב הפוסקים המליצו על פאה דוקא:

א. מרן הגאון רבי שלום משאש זצ"ל, ראב"ד ירושלים ורבה של יהדות מרוקו (תבואות שמש אה"ע סי' קל"ז, שמש ומגן חלק ב' סי' ט"ו-י"ז):

"אני רואה במנהג זה [של לבישת פאה נכרית] דבר חשוב ביותר, ומעלה גדולה נמצאה בו, לפי מש"כ הפוסקים החולקים על מהר"ם אלשקר על מה שהתיר גילוי שערות חוץ לצמתן... והנה באלו הנשים הלובשות מטפחת, אי אפשר לומר "ונקה", כי המטפחת בורחת מן הראש, וגם מי שלובשות כובע נשאר הרבה שיער חוץ לצמתן, ועיני ראו נשי הרבנים קרוב לשליש ראשן מגולה, וכסהו והתגלה".

ועוד כתב, "טוב שנקח מנהג זה שיש בו כיסוי הראש לגמרי בלי להניח שום שערה יוצאת חוץ וכו', משתלבש מטפחת או כובע ותלך אחר מנהג שיש בו מחלוקת. ולדעת צד אחד יש בו משום פריעת ראש דאורייתא שנגלה שערה מגופה ממש".

וכתב עוד שם, "ומצוה רבה לפרסם ההיתר כדי למשוך נשי הדור החדש המגלות ראשן לגמרי שיבואו ללבוש פאה נכרית בהיתר. לא כן כאשר שומעים דעת האוסרים, אזי לדידהו שאין עולה על דעתם ללבוש מטפחת אומרות כיון שכן הוא שהאיסור שוה, טוב להישאר חפשי בשיער גלוי לגמרי. לא כן בשמעם מדת ההיתר, אזי יבואו לבחור בטוב ולמאוס ברע".

ועוד כתב, "מצוה וחובה על הנשים להתקשט לבעליהן וכו' בהיתר, ולא להתנוול ע"י מטפחת ויגרמו לבעליהן לתת עיניהם באחרות ח"ו, וכמה חששו חז"ל והתירו הרבה איסורין שלא תתגנה האשה על בעלה".

ב. הגאון רבי בנימין זילבר זצ"ל, חבר מועצת גדולי התורה, בשו"ת "אז נדברו" (חלק י"ב סי' מ"א):

"גם האיסור דפריעת ראש באשה אינו מוכרח שזה רק בגלל צניעות, אלא ככל התורה שיש עוד טעמים שנעלמו מאיתנו, והראיה שהרי לפי הזוהר אסור גם בחדרי חדרים, ומשמע אפי' אין שם שום איש היא מוזהרת שלא יצאו השערות מחוץ להכיסוי. וזה לשון הזוהר פרשת נשא [מתורגם], "אמר ר' יהודה, שיער הראש של האשה שמתגלה, גורם לאחר להתגלות ולפגום אותה, בשל כך צריכה האשה שאפילו קורות ביתה לא יראו שערה אחת מראשה, כל שכן בחוץ". וכו'. ולזה ברור הוא שהשערות של הפאה לא הוי כשערות הטבעיים שלה, ויש לזה מעלה שאפשר לקיים בקל דברי הזוהר "דאפילו וכו' שערה אחת מראשה".

ג. הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, ראב"ד העדה החרדית, בשו"ת דת והלכה (סי' א'):

"הנה לפני כמה חדשים [נכתב בשנת תש"ל] פורסם מהגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א (מחבר ספר יביע אומר) בקונטרס מיוחד ובעיתונים וכן בספרו, שפאה נכרית אסור מדינא, וכמעט כל בית ישראל עוברים ח"ו באיסור, ועיתונים שמפרסמים על זה מודעות מכשילין את הרבים. ובמח"כ מטיל בכך מום בקדשים על רובא דרובא של בית ישראל... אם אין בדבריו אלא חומרא תבוא עליו הברכה, אבל בעוונותינו הרבים אלו הצעירות שמסירות הפאה נכרית לובשות מטפחת שאינה מכסה כל שערות הראש ממש, והבאנו שבזה האיסור לכ"ע חמור טפי אלף פעמים מאיסור פאה נכרית, וכן בלאו הכי לרוב הפוסקים שצריך מטפחת דוקא, כוונתם שצריך שני כיסויים מטפחת עם רדיד, שלא יתראה כלל משערות ראשן וכמבואר ברמב"ם ושו"ע, וזהו המנהג העתיק גם אצל הספרדים, וא"כ מצינו שבמטפחת לבד אין כאן תיקון רק פירצה ח"ו, והעיקר ביארנו שאין לחלק בענין זה בין אשכנזים לספרדים, שכולן נהגו פעם בלי פאה נכרית... ועל כן המחמיר יחמיר לעצמו אבל לא יקרא תגר על כל בית ישראל, ובפרט שחומרא בזה עלולה נמי לפעמים להביא ח"ו הרבה קלקולים, עד שמגיעים לאיסור תורה ממש, שהמחמיר צריך להיזהר ביותר לכסות כל השערות ממש במטפחת, שבלאו הכי יצא שכרו בהפסדו".

ד. הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ שליט"א, ראש ישיבת פוניבז', במכתב שהובא בקובץ בית הלל י"ט:

"בס"ד, י"ז סיון תשס"ד. למעלת כבוד הרב... על דבר אשר כמה שאלו בזה שחתמתי על כרוז שמשתמע ממנו קריאה להרחקת חבישת פאה נכרית, אפרש דעתי בענין.

הנה דבר פשוט שלא היתה כוונתי לחוות דעתי בעצם היתרון של הפאה הנכרית, אשר נידון זה כבר עלה על שולחן מלכים גדולי הדורות הקדמונים זי"ע, ומגדולי הדורות ז"ל היו שהנהיגו כן בביתם ונהרא נהרא ופשטיה, ובהרהור אחר פסקם יש בה פרצה.

ובאמת דכיסוי הראש ע"י פאה גרמה טובה לכיסוי נאות של שערות הראש לבל יראו החוצה, גם לאלו שע"י כיסוי המטפחת לא היה דבר זה נשמר אצלם היטב, וכל מטרת החתימה היתה לבקשת קבוצה לחזק המנהגים שהנהיגו ע"פ אמותיהם והחיזוק היה בתרתי, האחד שלא יראו עצמן כיוצאים מן הכלל, ועוד והוא העיקר, שלא יבואו ע"י המטפחת לפרוץ ולהוציא משערן החוצה כאשר נכשלו בזה רבים.

אב