נדב, באמת תמה אני עליך מכמה פנים.
1. וכי מביאין ראיה לעברית תנכית ומשנאית ממהר"ם ושו"ע ושאילת יעבץ?
2. כרתי הוא צמח ידוע (שמו כיום כרישה וראה ויקיפדיה) וצבעו הוא הנקרא בלשוננו ירוק בהיר.
3. לגבי הערתך מס' 2, הדבר שנוי במחלוקת ראשונים, וראב"ע מפרש שירקרק הוא ירוק בהיר כבלשוננו.
4. כמו כן הראיה מטווס אינה ראיה, מפני שבכנפיו בולט צבע ירוק כהה מתכתי, ואפשר שהכוונה אליו ולא לכל הצבעים שבכנף.

יש עוד להעיר על ההמשך ואסתפק בזאת.

לי התברר מכמה מקומות שירוק בלשון המקרא והמשנה כולל את שני הצבעים שנקראים אצלנו ירוק וצהוב, ודומה שראיתי עוד אנשים שכתבו כך. לדוגמה המחלה 'ירקון' שבתורה היא צהבת.

(לענין שאלתך איני יודע)

פעם כתבתי כאן בפורים על מה שאמרו חז"ל "אסתר ירקרוקת היתה" שכוונתם שאסתר היתה צהובה , ובעולם המזרחי הקדום הצבע הזה נחשב לגנאי מטעמים של זרות.לא כמו היום.  כי למעשה אין אדם בצבע ירוק ממש. ( יש אדומים - אינדיאנים. יש שחורים - אפריקנים. יש צהובים - חלק מהסינים. אבל אין ירוקים ממש אלא בהפלישה ממאדים.).והסברתי בזה מדוע רש"י פירש מה שפירש.

אותו אשכול נמחק נמחק על ידי מנהל האתר - כנראה מחשש ליצנות.

לוצאטי,

תודה על ההפניה לספר. בל"נ אשתדל לקוראו לכשיגיע לידי.

בכל אופן, איני מבין מה עיקר טענתו, האם הוא סבור שתפיסת האחדות היא יותר פרימיטיבית מאשר תפיסת הריבוי ?

מה בכך אם נמצא אמונה אחדותית לאמונה מרובת האלים מבחינה כרונולוגית היסטורית בפרט באיזור בני ישראל, אם גלוי וידוע שתפיסה אחדותית היא מתקדמת הרבה יותר לשכל האדם מתפיסה פרימיטיבית התופסת כל כח כעצמאי ( במידה כזו או אחרת זו תפיסה העומדת בבסיס הפאגאניות והמיתולוגיה) ? 

 דעת התוה"ק אינה דחיה לדבריי, מפני שהיא מתארת גילוי אלוהי ליחידים,למן אדם הראשון - בתיאורו השני -  ואלמלא אותו גילוי אלוהי, טבע האדם מתדרדר לתפיסת ריבוי, כשם שאירע מנח ועד אברהם , שמן האחדות הגיעו לריבוי, עד שהציץ עליו בעל הבירה והתחדשה תפיסת האחדות . הרי אלמלא היה אדם הראשון מכיר באחדות, היתה קודמת לו הריבוי. ואחר גילוי האחדות על ידי אדם בעזר אלוהי, התדרדרה שוב האנושות לידי ריבוי עד לימי נח. ושוב, מימי נח שהכיר באחדות, הלכו והסתעפו עשרה דורות שהתדרדרו לעבר הפרימיטיביות התפיסתית כלומר לידי ריבוי, עד לימי אברהם. ומיני אז שוב לא פסקה ולא התדרדרה. הרי שאלמלא אותם בודדים בחירי האנושות ,הריבוי היה הולך ומתרבה בתפיסת בני האדם. כי זו התפיסה הבהמית והפחות מעודנת בשכל האדם.

אם כן, אדרבא, מתוך דברי התורה ניתן ללמוד כי תפיסת הריבוי היא התפיסה הירודה והפרימיטיבית ביותר הנמשכת אחר טבע חומריותו של האדם, ועל ידי התבוננות פילוסופית רוחנית ובעזר אלוהי מתגלה האחדות העומדת בבסיס הריבוי. זה ליחידים ומהם לשומעי לקחם. כלומר שבהתפתחות התודעה, אמונת האחדות היא ההתקדמות,  ואילו תפיסת הריבוי היא הפרימיטיביות, כשם שכתבתי בהודעתי לעיל. וזה עיקר כוונתי .


 

גרינץ לא מדבר על השערות תיאורטיות לתהליך השתלשלות האמונות, כי אם על התהליך ההיסטורי. והוא מוכיח שהיסטורית - תפיסת האחדות קדמה.

ישנם עניינים נוספים בהם ניכרת תפיסה מתקדמת בשלבים מוקדמים של ההיסטוריה, ולאחריה היתדרדרות. למשל, מספר העיצורים בשפות העתיקות היה גדול יותר, וככל שמתקדמים יורד מספרם. (הבחנתי בזה ולא ראיתי מי שעמד על כך). הכלל הוא שהנטייה לאחידות גוברת עם הזמן, ולא רק בנושא זה. יש בזה גם היגיון ואכ"מ.

זאת למודעי, כי הכחול נקרא בעבר "תכלת". והשיבוש אינו בחוסר צבעים אלא בחוסר ידיעת השפה המקובלת בעבר.

תוקן על ידי ספרות ב- 30/04/2012 21:26:51

בעל,
אבולוציה היא התפתחות, והתפתחות יכולה להיות בכיוונים שונים - לכיוון שכלול או לכיוון אחידות.