| נשלח ב-11/9/2012 13:47 |
 |
| |
עזרה!!קרן לידידות טורונטו !!! וקרן מילגות לתלמידי ישיבות תיכוניות!!!!!!
היה כאן אתמול אשכול על הישיבות התיכונית החרדיות שיש רבות שעולות ופורחות ברוך השם.
מידי שנה בשנה אנו שומעים על עוד ישיבה שנפתחת על מנת לענות על הביקוש העצום לישיבות הללו.
אבל יש בעייה גדולה בישיבות הללו שכר הלימוד שלהם אסטרונומי שכר לימוד שנע בן 1900 שח לחודש ללא פנימיה .
ועד כ3000 שח לחודש.
הורים שצריכים לעמוד בכזה שכר לימוד בהתחשב שיש להם עוד ילדים ומתקשים מאוד לעמוד בנטל .
ידוע לי על בתי ספר שכ70% -80% מהבוגרים שלהם הולכים לישיבות הללו.
והורים רבים היו רוצים גם לשלוח את הבנים לישיבות הללו אך התשלום של שכר הלימוד האסטרונומי עוצר בעדם.
לטובת הורים אני רציתי לדעת על קרן המילגות .
אשמח באם יש חברים בפורום שיודעים ויכולים לתת עוד פרטים בנושא .
לכל מי שאין אישור כתיבה כאן אפשר לפנות אלי באישיע או במייל srit560@walla.com
על מנת לתת מענה לבקשה שלי בבקשה תגובות רק שעונות לבקשה שלי ולא תגובות לגופו של כותב ולא האם ישיבה תיכונית טובה או לא.חינוכית או לא חינוכית .
תוקן על ידי שרית560 ב- 11/09/2012 13:47:51
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2012 21:58 |
|
| |
עזרה!!קרן לידידות טורונטו !!! וקרן מילגות לתלמידי ישיבות תיכוניות!!!!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2012 12:20 |
|
| |
אני ראיתי שאף אחד לא עזר החלטתי לפנות לעזרת הגוגל וזה מה שמצאתי.
עמותת ידידות טורונטו, הנתמכת על ידי קרן פרידברג שמרכזה בעיר טורונטו, קנדה, מקיימת שורה של תוכניות להענקת מלגות שכר לימוד ומלגות קיום לאלה מקרב האוכלוסייה החרדית המבקשים ללמוד לקראת תארים אקדמיים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. פעילותה זו של עמותת טורונטו באה לענות על ההתעניינות הגוברת והולכת בשנים האחרונות בקרב האוכלוסייה החרדית בישראל בכניסה לשוק העבודה בתחומים שונים של הכלכלה הישראלית לשם הגברת אפשרויות הפרנסה. כניסה זו מלווה אצל רבים במאמץ להכשיר את עצמם לכך על ידי הכשרה מקצועית ושל לימודים אקדמיים.
עמותת ידידות טורונטו קיבלה על עצמה לקדם את תחום הלימודים האקדמיים בקרב האוכלוסייה החרדית על מנת להביא לידי מיצוי של היכולות הלימודיות האצורות בקרבה ולהשיג על ידי כך התפתחותה של אליטה פרופסיונאלית חרדית, התורמת לרווחתה הכלכלית היא ולפיתוחה של הכלכלה הישראלית. במהלך השנים האחרונות פעלה העמותה בהקמת כמה תכניות של מלגות המיועדות לחרדים הלומדים במוסדות של השכלה גבוהה.
עמותת ידידות טורונטו היא הגוף המפעיל תכניות אלה:
- מלגות חלקיות (70/30)
- מלגות "חרדים לעתידם" בשיתוף עם ארגון תב"ת של הג'וינט
- מלגות ללמודי תואר שני
- מלגות "חכמת נשים"
טפסים להורדה:
"חרדים לעתידם" – גברים
"חכמת נשים" – נשים
מכינה קדם אקדמית – גברים
חיילים חרדים
מלגות לתואר שני – גברים
את הטפסים יש לשלוח בדואר לכתובת: ידידות טורונטו (מלגות לימודים), מגדל דונה, רח' בית הדפוס 20, גבעת שאול, ירושלים 95483 http://www.csa.org.il/milgot/milgot_toronto.html
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2012 12:23 |
|
| |
קרן מלגות של משרד החינוך
אגף המוסדות התורניים מחלק מלגות לסיוע בשכר לימוד. המלגות הינן לתלמידים הלומדים במוסדות ציבור שהם ישיבות גבוהות, ישיבות הסדר, מסגרות תורניות במוסדות אקדמאיים ומדרשות לתלמידות.
התלמידים הזכאים הנם תלמידים הלומדים במוסדות הנתמכים ע"י אגף בכיר (מוסדות תורניים) במשרד החינוך, ומדווחים באופן תקין במערכת "תים".
שכר הלימוד לתלמידים הזכאים הנו לפחות 3,000 ₪ לשנה.
המפתח לחלוקת המלגות הנו סוציו-אקונומי.
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/MT/Milgot/
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2012 12:50 |
|
| |
שרית
המידע על "ידידות טורונטו" נראה לא רלוונטי לנושא שפתחת, המידע מדבר על מלגות ללימודים אקדמיים או הכשרות מקצועיות. גם המידע שהבאת על מלגות של משרד החינוך, מדבר על ישיבות גבוהות; ישיבות הסדר; מדרשות ומסגרות במוסדות אקדמיים. כל אלו פונים לאוכלוסיה בוגרת יותר (18 ומעלה), ולא לגילאי ישיבות קטנות ותיכוניות (14-18).
לפי המידע שקיבלתי, הורים ששולחים את ילדיהם לישיבות תיכוניות פנימייתיות, יכולים להגיש בקשה למימון מ"עליית הנוער" במינהל לחינוך התיישבותי במשרד החינוך, שנשקלת לפי מצב הכנסה וכיו"ב, ובמקרה של זכאות המשרד מכסה את רוב שכר הלימוד.
שכר הלימוד בישיבות התיכוניות החרדיות הוא אכן גבוה באופן בלתי סביר (למעלה מ-30 אלף ש"ח בשנה), הוא גבוה בהרבה משכר הלימוד בישיבות התיכוניות של הציונות הדתית שגם עליהם קמה זעקה ציבורית (עד כ-20 אלף ש"ח בשנה). מעניין אם הפעילות שהשר הרשקוביץ מדבר עליה להורדת שכר הלימוד בישיבות התיכוניות והאולפנות, תשפיע גם על הישיבות התיכוניות החרדיות.
בנוגע לטענה שאילו שכר הלימוד בישיבות התיכוניות החרדיות היה נמוך יותר, שיעור הפונים אליהם היה גבוה בהרבה, נראה לי שניתן לפקפק בהנחה זו, לפחות בקרב קהל היעד המסויים שישיבות אלו פונה אליהם (חרדים מודרנים ועולים מאירופה וארה"ב). יש טוענים לדוגמא, שהרב ברוך צ'ייט ראש ישיבת "מערבא", רואה בשכר לימוד גם סינון של אוכלוסיה שהוא איננו מעוניין בה. אני לא יודע להכחיש או לחזק את הטענה הזו, אבל ברור שיש בה הגיון מסוים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2012 15:10 |
|
| |
אני מכירה איש רוח מסורתי שהנושא של חינוך והשכלת חרדים בוער בדמו
והוא מנסה לקדם את נושא המילגות .
קבלתי מייל שבו הורים קובלים על כך שבאחת הישיבות שהיה קשר עם המלגות של עליית הנוער .
הקשר נפסק וחבל.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2012 16:34 |
|
| |
על תגובתי הקודמת קיבלתי הודעה בתיבה האישית (למה לא כתבת זאת בפורום?)
שכר לימוד גבוה בישיבות
כב' טועה בגדול
וכי כל החרדים "המודרנים" והעובדים משופעים בממון?, מהיכרות אישית אני מכיר מסביבתי הקרובה כמה וכמה הורים שרצו להעניק לבניהם גם השכלה תיכונית ונמנעו לעשות זאת בשל הסכומים האסטרונומיים הנסחטים מההורים.
ובכן, אינני סבור שכל החרדים המודרנים והעובדים משופעים בממון, ובודאי רבים מהם נדרשים לחסוך מלחמם על מנת לעמוד בשכר לימוד כה גבוה, אבל נראה שעדיין מצבם טוב יחסית ליתר החרדים, שגם אם מאוד ירצו ויתאמצו לא יצליחו לעמוד בו.
אם הינך מכיר הורים בסביבתך שבשל העלות הגבוהה של הישיבות התיכוניות שלחו את ילדיהם ל"ישיבה קטנה", אז בודאי שאינני יכול להכחיש זאת. היות ואני לא מכיר אנשים כאלו, היה נראה לי שזו תופעה לא מצויה, בפרט כשהערכה דומה ניתנה גם על ידי מנהל ישיבת "נהורא" ועל ידי הבעלים של ישיבת "נהרדעא".
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2012 16:49 |
|
| |
שלא יהיה לך ספק, אם שכר הלימוד במקומות הללו יהיה סמלי, הם יהיו משופעים בתלמידים.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2012 17:22 |
|
| |
זה שאתם לא מכירים הורים כאלו זה לא אומר שזה לא קיים!
יש ויש כמה וכמה הורים כאלו ששלחו לישיבות קטנות לא תיכוניות מכיוון שראו שלא יוכלו לעמוד בגובה התשלום.
בקשר למלגות ידוע לי על קרן מת״ן ( נוער מתמודד?) והם מסייעים בשכר הלימוד לזכאים.
בישיבה נותנים טפסים להגשת בקשה למלגה.
ומי שכאמור זכאי לפי הנתונים לסיוע תלוי לפי הדרגות יכול להיות ממומן בכמעט רוב הסכום.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2012 17:59 |
|
| |
| לומדמכלאדם כתב: |  | | שלא יהיה לך ספק, אם שכר הלימוד במקומות הללו יהיה סמלי, הם יהיו משופעים בתלמידים. |
|
ברור
וזה כמובן באשמת הפוליטיקאים החרדים שמונעים בכל דרך הקמה ותקצוב של ישיבות תיכוניות חרדיות (כמו בציבור החרדל"י), שהרי כידוע זה בגדר יהרג ואל יעבור.. גם אם המציאות בישיבות הקדושות כיום היא פשיטת רגל שכבר לא ניתן להסתיר אותה, ועוד לא דיברנו על גייסות השבאבניקים שנפלטים כל שנה פרי החינוך החרדי הקלאסי להתפאר....
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2012 20:22 |
|
| |
המודל של ישיבות תיכוניות חרדיות,
אני מכיר את הנושא מקרוב מכיוון שאני קשור לישיבה הקולטת בחורים מישיבות תיכונית חרדיות .
שכר הלימוד הוא אכן בשמים.. ומאידך לא ברור לי מה מרוויחים , אם הנושא הוא חינוכי, אז אכן החנוך שם שונה מישיבה קטנה,
הישוב, חינוך שמרני , מעודד מוצלחות ומוחק ערכים ותכונות אנושיות. במערבא חינוך בגוון חרדי אמריקאי, ,, נהורא מנסה לתת חינוך פסאודו ישיבתי, ונהרדעה מזכירה את המדרשיה של הרב יוגל , גיבוש חברתי , חוסר אידאולוגיה ופיתוח אישיות עצמאית..
אולם מבחינה תורנית חסר להם רקע בלימוד, בד"כ , בלי הכללות וכמובן שיש מדרג בין הישיבות , אולם בסוף הבחורים (בד"כ דווקא אשכנזים) המוצלחים, שואפים להגיע לישיבות ליטאיות קלאסיות וזו פסגת ההצלחה , בד"כ עם "גיור לחומרא" בהנהגה הישיבתית ואיבוד הרקע הפתוח שלהם, ואילו הפחות כשרוניים ממשיכים לישיבות כאלו ואחרות , ובסוף מנתבים עצמם לאחד ממסלולי ש"חר השונים, שירות לאומי , עבודה וכדומה.( ולא ברמות הגבוהות או מטעמים ערכיים אלא מטעמים פרקטיים לחלוטין)
רמת הבגרות ( למעט בישוב) בד"כ איננה מספקת ואינה גבוהה וחוץ מן ההגדרה של זכאי לבגרות , אין הרבה תועלת בבזבוז הרב של המשאבים וריבוי הנושאים אשר פוגם במיקוד הלימודי והתורני, ( אולי למעט לימודי אנגלית)
לי אישית ומניסיונם של רבים נראה כי הקישור בין חינוך לפתיחות , תמיכה ביציאה לעבודה ושילוב במעגל התעסוקה לא , קשורה דווקא לישיבה בה לומדים לימודי חול , הרבה יותר משמעותי הינה התמיכה החברתית ליציאה ללימודים גבוהים , ושילוב בתעסוקה .
ניתן בזמן קצר מאד בגיל מבוגר ( אפילו מיד אחרי חתונה או אחר שנה שנתיים בכולל) להשלים לימודי מכינה ולצאת לעולם האקדמי והתעסוקתי,
מהכרות עם רבים, במשך כל שנות התיכון הם פשוט ממשיכים לשבת על הגדר בלי לפתח זהות מגדרית ותורנית מפותחת , הם לא ממש חרדים ולא ממש סרוגים.
משענת הקנה הרצוץ של בגרות 3 יחידות כמפתח להצלחה בחיים מתאים לחשיבה ולמציאות של שנות ה70. .
לסיכום : בשנות התיכון עדיף להשקיע בשאיפות תורניות ולהתמקד בכך. ולאחר תקופת הבגרות לבחון מחדש את יעודך ככוללניק או כאדם עובד לפרנסתו.
הבעיה והפתרון אינם כרוכים בשאלת הבגרות כי אם בשאלת החינוך , והיעוד, דהיינו מכיוון שנתונים לילד ללמוד בישיב"ק כולל החינוך וההשקופה הנכונה שסופגים שם , מונעים מהבחורים הצעירים מוכנות נפשית להתפתח בכיוונים אחרים, חוץ ישיבתיים.
את הכסף שאתם חוסכים בתשלום לישיבה תיכונית חרדית, תשקיעו בהקניית ערכים , פתיחות השכלה כללית ,בשילוב לימודים בישיבה קטנה. לענ"ד עדיף מכל הבחינות
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2012 21:03 |
|
| |
אובד- דרך
אמנם אתה צודק בסוגיית הבגרות הערך המוסף שלה כיון הוא יחסית שולי בעיקר בגלל האפשרות של מכינה קדם אקדמית וכו'
אבל לדעתי פספסת את הנקודה חשובה שבישיבות אלו (אני מדבר על הישוב שם למדתי) יש עומס לימודים ובחינות שמאתגר את הבחורים למשמעת עצמית גבוהה ולעמידה במטלות קשות , ומדובר בכלים חשובים לחיים שערכם לא יסולא בפז (בדיוק כפי שהצבא ביחידות העילית מקנה משמעת ורצינות לצעירים).
צא ותיווכח שבוגרי הישוב שהגיעו לישיבות הם בדרך כלל ממוקדי מטרה והם מטובי הלומדים בישיבה ( להבדיל מטובי הלמדנים) והן בהמשיך בלימודים בכולל או בהמשך קריירה בשוק העבודה, לעומת בוגרי הישיבות הקטנות שרובם אינם ממוקדי מטרה ומעבירים את מיטב שנותיהם בישיבה בלימוד בחוסר חשק במקרה הטוב או בבטלה,(ועוד לא דיברנו על שבאבניקים),וממשיכים לבלות את שנותיהם בכולל מכוח האינרציה, וברור שגם אין להם את הכלים ואת כוחות הנפש להם זקוקים כדי לצאת לשוק העבודה האכזרי ולהתקדם ללימודי תואר תובעניים ולמקצוע אתגרי (ולא בכדי מרבית החרדים שפונים לתואר אקדמי נרשמים ללימודי משפטים שזה התואר הכי פחות קשה ותובעני).
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2012 21:46 |
|
| |
הישוב ירד המון בעשור האחרון, מערבא עלתה על חשבונו, הבתים-בכל הישיבות הללו, כולל מערבא, ובעיקר נהורא-רובם עם טי.וי. ושאר סגנונות שאינם הולמים לרוח תורנית [עזבו עובד לא עובד וכדו', האוירה השורה בבית, הכיוון והשאיפה הכללית] בישוב בשנים האחרונות התרבו תלמידים מעדות המזרח... משא"כ במערבא ונהורא.
בס"ה תלמיד במחצית גיל העשרה, לא תמיד בנוי ללמוד יום שלם תלמוד [בעיה של היש"ק שמנפחים נוצותיהם כטווסים ללא כל מהות או גישה חינוכית, כלומר, חד משמעית- אין חינוך בישיבות הקטנות שלנו!!!!] והמקומות האלו נותנים לו גם לנקות ראש במקצועות שונים, הדגש הוא על הגיוון, לא דווקא על התוכן.
מעניינים הנתונים שבישוב לומדים כ130 תלמידים, במערבא כ140 ובנהורא כ175. זה הכל, מהם לעומת אלפי האלפים שיש לנו בישיבות הקטנות הקדושות? וכאן אני באמת שואל, מדוע טרם קם ראשיבה שמצהיר "אצלנו קודם כל חינוך" ליראת שמים למידות ולתורה, אבל "לעולם יהא אדם" הוא הקו שינחה אותנו [ולאחריו קושיות- של כל מיני רמים עלומים עוטי פראק- על ר' שימען והגרנ"ט, כשאת הגפ"ת רוב השיעור שיושב לפניהם כלל לא הבין... לצערנו]
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2012 23:12 |
|
| |
נתחיל מהסוף .
בודק לעומק אתה צודק. ועל דא קא בכינא, .
מבחינתי הבעיה בישיבות הקטנות , וגם הגדולות הינה בראש ובראשונה חינוכית ( מלבי להכנס לבעיות בלימוד ובדרכי הלימוד שאין כאן מקומן)
אבל שורש הבעיה שגם הראשי ישיבות אינם אנשים גדולים, מבחינת אישיות , ואין להם מה למכור בתחום .
דבר שמצטרף לבעיה והמעלה הליטאית של " נור תיירה" שמלבד לחנך ללימוד וללמדנות לא מחנכים לכלום,
במקרה הטוב התמדה וסוג מסוים של יר"ש.
לא סגור עכל זה שבישיבות תיכוניות שנמנו לעיל המצב אחרת, אולי אצל הסרוגים המצב מעט שונה, אבל שם ההשקעה בלימוד פחותה בהרבה .
באבא זוטא -גם אתה צודק, וזו המעלה העצומה של בוגרי היישוב ( לפחות עד לפני כמה שנים פחות בשנים האחרונות לענ"ד)
חינוך למצוינות וממוקד מטרה ,
רק שהוא בא הרבה על פיתוח האישיות , מידות הטובות , פרגון הדדי , ואפילו ביתר עומק אמונה לענ"ד.
חינוך למצוינות , ( מזכיר מודלים פרוטסטנטיים) , לא משנה מה תעשה תהיה מוצלח, שאכן פירות רבים לו גם בתחומי הלימוד התורני, וגם אצל אלו שיוצאים לעבוד.
באופן אישי הרבה פעמים , ושוב לענ"ד ממוקד להצלחה, ללא קשר לעבודת ה', ואכן ייתכן שמתוך שלא לשמה בא לשמה , קטונתי מלהכריע בכך. ואני מודע לחולשה של בני הישיבות ושאר מקומות שעוסקים בבנין הרוחני (לאו דווקא מבחינת תורנית) של האדם., שאינם ממוקדי הצלחה מקצועית .
אישית ומתוך תפיסתי את העולם , דרך זו אמנם טובה אולם אינה דרך האמת .
אלא דרך שהערך העליון שלה הינו הצלחה ולא עבודת ה'.
בד"כ בוגרי היישוב אינם אנשי רוח.
אבל יש כאלה שזה מתאים להם . , בכל אופן לא נראה לי דרך טובה ושמחה לנער לגדול באופן זה ,
נזכיר גם שרבים מבוגרי המקום מתעבים אותו, ורבים אחרים שהצליחו בשל העובדה שגדלו שם גם שונאים אותו.. אולם מכיוון שהם ממוקדי מטרה ומכווני הצלחה,, הם שולחים גם את ילדיהם לאותו מקום בו סבלו... כדי לחשל אותם.. ולחנך אותם למצוינות בה הם מאמינים...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2012 06:28 |
|
| |
| באבא_זוטא כתב: | | שלא יהיה לך ספק, אם שכר הלימוד במקומות הללו יהיה סמלי, הם יהיו משופעים בתלמידים.
ברור
וזה כמובן באשמת הפוליטיקאים החרדים שמונעים בכל דרך הקמה ותקצוב של ישיבות תיכוניות חרדיות (כמו בציבור החרדל"י), שהרי כידוע זה בגדר יהרג ואל יעבור.. גם אם המציאות בישיבות הקדושות כיום היא פשיטת רגל שכבר לא ניתן להסתיר אותה, ועוד לא דיברנו על גייסות השבאבניקים שנפלטים כל שנה פרי החינוך החרדי הקלאסי להתפאר....
|
|
נכון מאוד הם פשוט מפחדים .שברגע שהישיבות הללו יתרבו ושכר הלימוד לא יהיה בשמיים כולם ירצו ללכת לישיבות הללו
הם מנעו מברוך צייט לפתוח את הישיבה שלו במרכז הארץ ולכן הוא פתח את הישיבה שלו במתיתיהו הרחק מהמון הסואן .
יש פשיטת רגל טוטאלית של "החינוך הטהור,"????רבבות השבבניקים הם הדוגמא לכך לתפארת החינוך החרדי!!!!!!!!!!!!!!!!!!
תוקן על ידי שרית560 ב- 13/09/2012 06:31:44
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2012 11:03 |
|
| |
| אובד_דרך כתב: | | באבא זוטא -גם אתה צודק, וזו המעלה העצומה של בוגרי היישוב ( לפחות עד לפני כמה שנים פחות בשנים האחרונות לענ"ד)
חינוך למצוינות וממוקד מטרה ,
רק שהוא בא הרבה על פיתוח האישיות , מידות הטובות , פרגון הדדי , ואפילו ביתר עומק אמונה לענ"ד.
חינוך למצוינות , ( מזכיר מודלים פרוטסטנטיים) , לא משנה מה תעשה תהיה מוצלח, שאכן פירות רבים לו גם בתחומי הלימוד התורני, וגם אצל אלו שיוצאים לעבוד.
באופן אישי הרבה פעמים , ושוב לענ"ד ממוקד להצלחה, ללא קשר לעבודת ה', ואכן ייתכן שמתוך שלא לשמה בא לשמה , קטונתי מלהכריע בכך. ואני מודע לחולשה של בני הישיבות ושאר מקומות שעוסקים בבנין הרוחני (לאו דווקא מבחינת תורנית) של האדם., שאינם ממוקדי הצלחה מקצועית .
|
|
גם בעניין הזה לא מצאתי שום יתרון לבוגרי הישיבות על בוגרי היישוב.
עם יד על הלב, האם לפי נסיונך, בישיבות הקטנות של "החינוך הטהור" בזמנינו משקיעים בפיתוח האישיות ובעבודת המידות של הבחורים? ועל המושג "עומק באמונה" דומני שבחורי הישיבות כיום צריכים הרצאה שלימה בכדי להבין רק את הפירוש המילולי שלו...
|
|
|
|
|
