| נשלח ב-28/2/2007 11:35 |
 |
| |
פורים תורה - להוציא ידי חובת המלעיזים.
באשכולות קודמים כתבתי פיירם תוירה, ברוח ליצנית, בקלות דעת ר"ל. אחד מהמשתתפים החשובים ממוצא ליטאי כנראה
חשב לפי הבנתו, שאולי קניתי בקבוק משקה טוב, והתחלתי לקיים את חייב איניש לבשומי, מוקדם מדי. הגמרא הרי לומדת כי והייתם נקיים מה" ומישראל, שאדם ידאג שלא יחשדו בו בכשרים, הבאתי תורה שאולי גם הליטוואקס,- לא חלילה יחיכו, אלא ינודו בראשם, נו שויין, זול זיין. וכל מי שיש לו להוסיף יוסיפו לו מן השמיים, ----נו אם כך גם אני אוסיף בהמשך.
כרגילתלמידי הישיבה נכנסו עם הרב של פורים, לביתו של הרב המקומי הרב של פורים נשא דרשה בעניני פורים,. והודיע לרב כי כל יום פורים ,הוא יהיה הרב המקומי. וכטוב ליבו של הרב המקומי, שאל את הרב של פורים, האם כבודו גם יודע ללמוד?
וודאי שאני יודע ללמוד. ענה הרב של פורים, שאלמלא לא היתי יודע היתי יכול לשמש ברבנות כאן כל השנה.
מגילה דף יב.
מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה? ---: מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע .
וכי מהיה להם לעשות לחכמי הדור, לסרב לאכול בסעדתו של המלך, ולהסתכן במוות?
העונש היה -לא שאכלו, אלה שנהנו . ליקקו את האצבעות,
להביא את ושתי המלכה לפני המלך
הללו אומרים: מדיות נאות, והללו אומרים: פרסיות נאות. אמר להם אחשורוש: כלי שאני משתמש בו אינו לא מדיי ולא פרסי אלא כשדיי, רצונכם לראותה? - אמרו לו: אין, ובלבד שתהא ערומה.
במגילה הרי לא נאמר שהיא היתה ערומה על מה הסתמכו חז"ל? אלה כנראה , כי בגמטריה להביא= בגלוי-- כך בה"ט בפרשת בתולדות
מרדכי ציווה על אסתר לא להגיד את עמה. למה?
כי בנות ישראל היו מאד חביבות על הגויים, ויתחתן אתה לא בגלל יופיה כי אם בגלל יהדותה.
כמו שנאמר( בע"ז כ"ב) חביב עליהם אפילו בהמתן של ישראל יותר מנשותיהם
ועשרת אלפים כסף אשקול לידי עושה המלאכה
מה הקשר בין עושי המלאכה. -ועדי העובדים הסוציאליסטים, לזה?
המן אמר לאחשוורוש- אל תדאג למחאות שיגיעו מחוגי השמאל, אני אתן להם כסף והם ישתקו.
ונשלוח ספרים ביד הרצים (ג,יג)
הלשון ונשלוח בנפעל כלומר הרצים רצו גם בלי זרוז.
אבל לביטול הגזירה כבר כתוב- וישלח ספרים לביטול הגזירה היה צריך זירוז.
___תוקנה הכותרת______________
מודה ועוזב
תוקן על ידי עצכח ב- 05/03/2007 23:41:34
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2007 11:52 |
|
| |
וַיַּגֶּד לוֹ מָרְדֳּכַי אֵת כָּל אֲשֶׁר קָרָהוּ וְאֵת פָּרָשַׁת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר אָמַר הָמָן לִשְׁקוֹל עַל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ <ביהודיים> בַּיְּהוּדִים לְאַבְּדָם:
לכאורה מה הענין לספר לאסתר את פרשת הכסף, הרי המלך בכלל דחה את התשלום ואמר להמן הכסף נתון לך ?
וי"ל שמרדכי אמר לה, גבירתי, שוחד לא יעבוד פה, הם לא מחפשים כסף, צריך פיתרון אחר...
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2007 12:02 |
|
| |
המלך ויתר על הכסף כי המן אמר לו שהוא הולך לאבד את כל היהודים.
המלך הבין שהוא הולך לעבדם, וישלימו בעבודה הרבה יותר מעשרת אלפים כיכר.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2007 17:06 |
|
| |
מחאה גלויה -
להסיר מכשול ותקלה ומכשלה
מאותו הפורום המכונה - עצכ"ח (עצור כאן חלילה)
חיל ורעדה יאחוז כל מלאך
ירעשו השמים והארץ תתהפך כחומר חותם
ואבן מקיר תזעק
ומודעה גלויה לאורייתא
עד מתי חכמים יעלוזון וידברון ריק
ראו ראיתי פורום אחד
המתכנה בעיני עצמו
'חושב ואין להזכיר את שמו'
לבל יכשלו רבים וטובים צדיקים תמימים וישרים בו
ולא ידע ולא יבין כי אבדה חכמת החכמים
ונסתרה דרכו מה'
מדברים גבוהה גבוהה חמישים אמה
וכל צדיק וירא ה' צריך לקיים בהם
להרחיקם מהעיר חמישים אמה כמו שנאמר...
ורח"ל יש בהם תערובות ואינם מקפידים
להפריד אשכולות אשכולות
וכל עת וכל שעה מדברים
כנגד האמונה המקובלת מדורי דורות
בשדים ומזלות עין הרע והשבעות מלאכים
יוצאים כנגד מנהגים שאין להם מקור
ודנים בכל דבר מהרהורי רוח ליבם
ולא יבינו ולא ידעו כי כל הדברים יסודם בהררי קדם
ואין לשאול לפנים לאחור ולצדדים
אלא להחזיק ברוח סבא
ובאמונה המקובלת מדורי דורים
כמו שנאמר דור לדור יביע אומר
ולילה ללילה יחווה דעת
ואין דעת אלא בלילה
ואין לילה אלא הסתלקות המחשבה
והחזקה במוסרות הקבלה הנאמנה
כמו שלימדונו
רבותינו המעתיקים והמדפיסים
וכל ירא חטא וירא בכלל
ירחיק עצמו מהם ומפורמם
לבל יפרם בפורמם
וישוב לפרומקייט המקובלת מדורי דורות
וכבר ניצודו
בהם רבים וטובים ישירם וחסידים
ולולי שהיינו חוששים לעין הרע
היינו מגלים ברבים
כי יש להתרחק בעיקר
מאחד המתכנה מ' וגם מההוא
ועוד מי שמכונה א' וגם המכונה ב',ג',ד'.
באנו על החתום
דורשי הטובה לרוב עמו ולכל הפחות למיעוטו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2007 20:22 |
|
| |
הזדעזעי ארץ ת"ק פרסה על ת"ק פרסה
למשמע אוזן תדמע עינינו ולמראית עין תצילנה אזנינו למקרא דברי הבלע אמרי ההבל היוצאים מבית המדרש הידוע המכונה עאכא"ח, אוי לנו שכך עלתה לנו בימינו כי אנשים המתעטפים באיצטלא דמילתא איצטלא דרבנן ומכנים עצמם בכנויים וכנויי כנויים שבדו להם האומות מחווים דעות של שקר ומפריחים רעיונות של כזב בעיקרי הדת ויסודי האמונה, וכל מגמתם ומבטם לקרר אותה אמבטיא רותחת של אמונת אומן המקובלת בידינו מזקינינו ומזקנותינו עליהם השלום, וכבר לכדו ברשתם פח יקוש אשר פרסו לרגלי הצאן אלפי רבבות נפשות נקיים מבחירי טובי בני הישיבות והכוללים רח"ל.
וכל הרעה הזאת באה להם מכוחו ומכח כוחו של אותו נחש הקדמוני וארס דיליה המפעפע בכל דור ודור בנשמות רשעי ישראל, ובדורות האחרונים נתלבש ונתכסה בעשרה כסויים ושמות "אקדמיה" "קאלג'" "דוקטור" ושאר מרעין בישין וכל שום וחניכה דאית להו.
והננו קוראים עליהם ומליצים על דרכם מקרא שאמר איוב הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה הפניו תשאון אם לאל תריבון הטוב כי יחקור אתכם אם כהתל באנוש תהתללו בו הוכח יוכיח אתכם אם בסתר פנים תשאון הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם זכרניכם משלי אפר לגבי חמר גביכם.
החותמים ביגון ואנחה שומרי משמרת הקודש מיסודו של מרנא ורבנא הגה"ק רבי יהושע יהודה לייב מבריסק זצוק"ל.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2007 12:01 |
|
| |
הבוחן את המתעסק
אתם מעלים בדעתכם כי חיל ורעדה יואחזני, מדברי התוכחה הנוקבים שלכם, וארעד כעלה נידף
להוי ידוע לכם, כי מוגן אני. עיינתי בספרים ומצאתי את כתוב כהאי לישנא.
סגולה היא לכבוש את שונאו אם מזכיר שבע פעמים את אמו של המן -- ספר שלשלת הקבלה.
ושם אמו של המן: אמתלאי בת עורבתא
אמרתי את זה היום שבע פעמים נו נראה אותכם פוגעים בי!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2007 12:07 |
|
| |
שומו שמים ורקדי ארץ,
דהנה עוד הגיעה העזת הפנים של הני צנתרי דדהבא, עד שהם מעיזים לעשות ליצנות מליצנותא דילהון ומתוכחה דידן.
הא לן והא להו. יילכו להם הם בליצנותם ואנו תומת ישרים תנחנו נצח.
ונשאר המוות לנצח ומחה ה' דמעות (צחוק) מעל כל פנים. שנאמר: לעתיד לבוא כל המועדים בטלים חוץ מט' באב ויום הכיפורים (אוצר גדולי ליטא, מתוך ההקדמה לקינות לפורים, ולהמחמירין אומרים גם בפורים דמוקפים, דמיר הלוא היתה סמוכה ונראית לחומת סין העתיקה, שהערכיאולוגיען תיארכו אותה לימי שרח בת אשר).
_________________
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2007 12:20 |
|
| |
הליטאיים משום מה לא מצטרפים. זה לא מספיק לומדעס, אז בשבילם במיוחד.
למה תלו את המן על עץ של חמישים אמה?
משנה מפורש היא בבא בתרא כח. מרחיקים את הנבילה מן העיר חמישים אמה.
במגילה אומרת אסתר למרדכי לך כנוס את כל היהודים. למה היא בקשה לקנוס
(בת ק כבת כ ) את היהודים?
אלא שאסתר שמעה כי היהודים נמכרו. ידעה את ההלכה מהגמרא, במקום שיש קנס אין מכר
ובמקום שיש מכר אין קנס. ולכן שפיר עשתה שקנסה.
זה מיוחס לאחד מתלמידי הגר"א, כששימש כרב של פורים מיוחד בשביל הליטאים
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2007 12:48 |
|
| |
[נתבקשתי בחלום ע"י ראש וראשון לחכמי הפורום להביא את תגובתו, כדי לקיים האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם - וזאת אחר דיון בין מנהלי האשכול].
למוחה מחאה גלויה - ברוך הבא לפורום
יש בדברייך כמה עניינים שיש להתייחס אליהם בכובד ראש:
1. ברור שהסרת מכשול היא ראויה, אבל השאלה מהי מכשול, ומהו מלאך ומהו מהו, ומהי תורה, ומהו 'פורום'?
כל נושא הוא ארוך מאוד ונחלק להרבה חלקים ומחמת הספקות הרבים שיש לי, אעלה כרגע רק את השאלות הנכבדות ואציג צדדי ספק כתשובה לדברייך החשובים.
2. ראה בגמרא שאבן אינה יכולה לזעוק - זכורני גמרא מעין זו ובכלל זכורה לי הגמרא מפעם, וכעת לא יכלתי לחפש, ובעז"ה אחפש ואולי מישהו אחר יחפש בשבילי.
3. לא זכיתי להבין את דברייך "עד מתי חכמים יעלוזון" - וכי חכמים עולזים? ואתלה זאת בקוצר דעתי שלי, ואולי תואיל לבאר יותר, האם אתה מכיר תופעה כזו של 'עולזים'?
4. אתקנך: הפורום נקרא 'עצכ"ח' - והכונה ל'חושבים' וזהו תיקון סופרים מ'חולמים'.
5. האם אתה מכיר מישהו שדרכו לא 'נסתרה דרכו מה' '?
6. וכאן אני מגיע לעיקר: כתבת "כנגד האמונה המקובלת מדורי דורות
בשדים ומזלות עין הרע והשבעות מלאכים" -
ח"ו איננו יוצאים כנגד כלום - אנו רק דנים לפי מה שעולה בדעתנו כדי לעורר עד מקום שדעתנו משגת. ברור שהרבה מאמינים בהרבה דברים ואנו מאמינים בדעתנו וגם בזו אנו מפקפקים - דעת לנבון נקל שממילא בכל מה שאנו מטילים ספק יש להטיל ספק וממילא הטלת הספק שלנו אין בה כדי לגרוע מכל מה שכולם מאמינים....[וגם בדברי אלו יש להטיל ספק, וככלל אני מוצא את הספק טוב שתמיד ניתן למחותו כמו שנאמר בגמטריה (=הכוונה בדרך חידוד) על עמלק.
7. אני נאלץ להפסיק כעת, ואקווה להמשיך את החלום במועד אחר, אשתי קוראת לי כעת...
8. אגב מה זה 'רוח ישראל סבא' עליה דיברת?
הערה: התיקונים שיש בהודעה הם משום שתיקנתי דברים שהייתי צריך לתקן.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2007 13:54 |
|
| |
ירוחם,
וצלע"ק מהמוכר עבדו לקנס.
אמנם שו"ר ש'כנוס' בגימטריא 127 (עם הכולל), ועל כך כבר אמר ר"ע: מפני מה זכתה אסתר למלוך על 136 מדינה, מפני שהיתה בתה של שרה שבקושי חיה. אלא שלפי"ז יש לדון מפני מה זכתה ושתי למלוך על כל המדינות הללו, שהרי היא לא היתה בתה של שרה (אלא של רבקה)? ואולי צניעותה הידועה (שסירבה לבוא לפני המלך בלבוש מלכות דהגרה"כ אנדרסן) היא שגרמה. ואף דהך צניעותא נזרקה בה לאחר שכבר מלכה, הרי זה פשוט שניתן לזכות במלוכה מכאן ולהבא למפרע (שם, שם ע"ב). ועוד יש ליישב לפי"ז, שלאחר שאסתר מלכה מכאן ולהבא למפרע, הוברר שושתי מעולם לא מלכה. ותי' שני נ"ל עיקר.
והנה, נוראות נפלאתי על מר שתלה (על עץ) את תליית המן בהך דינא דמרחיקין, דברותא היא. דהא, כידוע מחכמי הגרעביטציא דמתני להא דירדו רגליו של המן למטה מנ' טפחים (דכידוע, שכינה מעולם לא ירדה למטה מי'). ושמא יש ליישב שגם העיר ירדה למטה כשיעור קומתם של הנך עדת צדיקייא (ואין עדה אלא עשרה), וכך נשמר המרחק. שנאמר: ותחת רגליו כמעשה צפצוף הזרזיר. ולא לחינם הלך גרגיר אצל החורב.
אתער בהו ר' ירמיה...
ובזאת נתיישב לי אל נכון כיצד שושן חשיבא כמוקפת חומה מימי יהושע בן-נון. דלפי דברינו הכל מתיישב כפתור ופרח, ובריך רחמנא דסייען מהכא ועד כאן, אנו בירושלים והם בשושן. דהנה לאחר שירדה העיר למטה מטבע העולם שנוצרה סביבה חומה בחק תוכות (וצל"ע אי חק תוכות מהני לדינא דחומה, ואכ"מ).
אמנם ראיתי דמקשין העולם מהך דבעינן הוקף ולבסוף נושב. ואולי יש ליישב בדוחק שהתושבים למטה מתו (שנ' הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש...), והתלויים למעלה חשיבי כתושבים חדשים בעיר של מטה (שושן של מטה) מדין פי תקרה יורד וסתום, או שמא י"ל שהחומה מקיפה אותם בגוד אסיק, והכל א"ש.
והנה יש לדון לפי זה אמאי קי"ל דרה"י בוקעת ועולה עד לרקיע, ורה"ר לא.
עוד צל"ע האם מתים כשרים לקריאת מגילה, וביותר שהם עמלקים. אלא דהני תרי קלוץ קשייעס מיישבן אהדדי: עמלק חי חשוב כמת, ממילא עמלקי מת חשוב כחי (שנ' צדיקים במיתתם קרויים מתים, ורשעים בחייהם קרויים חיים).
ובזה נתיישב מדוע מצינו מבני בניו של המן שלמדו תורה בב"ב (ויש גם כמה שביטלו תורה בב"ב). דמסתבר שלאחר שמתו פקע מינהון דין מיתה שבהם (שהרי נעשתה מצוותם), ושפיר שייכי בגיור לחומרא. ובזה א"ש דין גר עמלקי, ואכ"מ.
בריך רחמנא דסייען, ובודאי לא בזכות תולעת נרפשת שכמותי, אסקופה הנדרשת בק"נ טעמים, אלא רק בזכות אבותיי הקדושים (= כידוע, אני מאלו שבטלו תורה בב"ב). וברוך ה' שלא הסיר חסדו מאתי מעודי ועד עודי. ואצא את השער בפריסת כפיי בהודאה לאשתי מנווות ביתי שתחי'...
ברכת אב:
הלום ראיתי עלים לתרופה. בא לפניי בני חביבי, צנא מלא ספרא, וצנתרא דדהבא, ומתניתא אייתי בידו, בדין עמלקים תלויים בקריאת מגילה.
עברתי בין בתרי דבריו, וראיתי אך טוב וחסד. ותהיתי לנפשי שחי ונעבורה, לידע מבטן מי יצאו הפנינים הללו (דשם המחבר לא כתוב בפתח הדביר, מפני צניעותו הנפרזה). אך כשהודה להוריו הק' והט' הבנתי מייד שזה ודאי בני שלי.
מינאי, הכו"ח בדימוע
(-) מקום החותם
ריש מתיבתא צנצנת הלצון.
_________________
מיכי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2007 14:30 |
|
| |
ראו ראיתי מה שכתב מעלת כבודו האי גברא יקירא המוכנה בניקו מרי דאב'
הנה עברתי בין בתריו לקיים מה שנאמר 'ואת הציפור לא בתר'
ואמרתי לא באתי כבושם הזה כמו שנאמר: 'נרדי נתן ריחו'
ואמרתי שישו בני מעי שישו בני מעי - לקיים מה שנאמר 'בטן..תחסר'.
ותיקון הנפש בחורבן הגוף.
ואמרתי אענה גן אני חלקי כמו שנאמר - אם אין אני - מי כאן?
ובמה שכתב:
"דירדו רגליו של המן למטה מנ' טפחים (דכידוע, שכינה מעולם לא ירדה למטה מי')"
ולא זכיתי לרדת לעומק דעתו הקדושה ואפשר שאגב שיטפיה לא דק, דהנה הרי מבואר
דעמלק הוא מעלמא דשקרא ולשקר אין רגליים, ולא ידעתי כיצד נמלט הדבר מעינו הבדולח.
והוא שנאמר 'ויבעט המן' שלא היה הולך מכוחו, ואין להקשות מסיפור הסוס, שהרי נעשה לו וצמחו לו כמין שתי רגלים שלא יהא אותו צדיק בצער כיצד אעלה על הסוס ומי יובליני?
והרי מצאנו כגון זה שהרי כך היה בנחש שהיה בעל רגליים לשעה ושוב היה הולך על גחון, וברור שהגחון הוא כדרך הטבע והרגלים צמחו לו רק לשעה, ושוב חזר לכדרך הטבע.
ומשורש צפעוני יצא רשע, ואף בלעם היה רכוב על אתון כידוע.
ובכך אתי שפיר שאר קושיותיו בפשטות וח"ו לאומרו וודאי שגגה היא לפני השליט שירדו הצדיקים שהרי הם בני עליה ואין להם מנוחה בעולם הזה ועלים אך למעלה.
ואל תשיבני מאגג שקצצו בהונותיו - ויש ליישב בקל, ואכמ"ל.
וכדרכנו למדנו שאין לומר בן כרעא דאביו ברשעי שאין להם רגלים, ובכך מיושב כיצד למדו בני בניו בב"ב, שהרי אינם כרעא דאביהם.
והנה יש לי להאירך כמסת הפנאי עוד, אלא וכידוע ת"ח בני חורין הם ויש להם פנאי, אלא שמה שהלב עושק, יש מי שעושק, ומצאתי עושר שמור לבעליו לרעה, וסייג לחכמה קיצור ור"ת ורמזים.
ודייק ותמצא נחת,
החותם לכבוד מפלפלי אורייתא המכשירים שקץ בק"נ טעמים.
ברכת אב
ראיתי מה שכתב האי גברא..... ( נמחק מרוב ענוותנותו)
וגם אני מסכים לזאת, ויזכה שתפוץ תורתו וידבדרון אנשים באורייתא דידיה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2007 15:05 |
|
| |
וביחוד המנהג של הניקעס שמצינו בודדים בלבד שהקפידו על דברי רבוה"ק שיורמז בנעק את שם המחבר לידע מבטן מי יצאו הפנינים,
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2007 15:15 |
|
| |
רב מיכ
יש"ג יש לעיין בדבריך טובא כרגיל, בחלקם כבר ראיתי שצע"ג
כמתעסק,
על מה רמזו רמזיך הקדושים שדברי המחוקים יפוצן? או דברי שיפוצו שימחקו?
אברך שהחליט לצאת לעסקים, פנה לרבי שלו, ובקש שיברך אותו בברכה והצלחה.
ענה לו הרבי, לך לכל הרוחות. נפלו פניו של הבחור החסיד, ובכה. כיוון שהרבי ראה אותו בוכה
קרא לו ואמר לו: הרי ברכה נתתי לך כתוב ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה- לכל הרוחות.
במגילה כתוב, על מה שרורא עם אחינו הליטאים היהודים היפים מעיר הבירה
אסתר פרק ט
יח) <והיהודיים> וְהַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּשׁוּשָׁן נִקְהֲלוּ בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר בּוֹ וּבְאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹ וְנוֹחַ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ וְעָשֹׂה אֹתוֹ יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה:
(יט) עַל כֵּן הַיְּהוּדִים <הפרוזים> הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ
אצל היהודים הפשוטים מן הפרובינציה כתוב שמחה ומשתה, הם שמחים ואחר כך עושים משתה, אצל היהודים היפים משושן, קודם הם צריכים למשתה ורק אחר כך שמחה.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2007 16:16 |
|
| |
כמתעסק,
אשרינו שזכינו ששמת עינך הבדולח ולשונך הפנינים על הא לחמא עניא דידי, לחם אבירים. ואיני יודע במה זכיתי, אלא אם בזכות אבות וכנ"ל.
אמנם לחיבת הקודש אוסיף מאי דקשיא לי על דב"ק, ממה דאיתא להדיא בקרא 'ותחת רגליו כמעשה לבנת הזרזיר', ופירש"י דבעמלק קאי (שהרי זה כנגד זה עשה...). אמנם לכאורה יש ליישב כדבריך הספירים, דבדרך נס צמחו להם רגליים לשעה. ובאמת לפי"ז לק"מ מה שהקשה מעלת הדר"ג על דברי לוחך עפר אשר כמוני, האיך ירדו רגליהם למטה מנ', וק"ל.
וכדי לא להשאיר הגיליון מלא ח"ו, אוסיף מה דיש לחקור בזה (אף שזה שלא כדרך המחקרים, אלא בשינוי, כמובן): האם בעת שהיו להם רגליים היה בעולם לשעה חדא בחינה דשקרא כן קאי. או שמא באותה העת לא היו הם בגדר שיקרא. ומאחר דעמלק הוא שקרא, בעל כרחך שכלל לא היה זה עמלק באותה שעה. ואשרינו שזכינו לראות, עינינו ולא זר, שנתקיים בנו מקרא שכתוב 'ואחריתו עדי אובד'. ומשנתקיים מקרא זה מוחזקים אנו שיתקיים אף מקרא אחר 'והיית משוגע מכל מראה עיניך', אכי"ר.
ואם כנים דברינו שבאותה שעה לא היה להם דין עמלקים, הרי שבזה מיושבת שפיר קושייתי היאך גויים מתים קראו את המגילה (כמובן על פי פשוטו יש ליישב שזה היה ברמקול - אחרת איך היו שומעים הפרזים שם למטה, וממילא לא יצאו יד"ח).
אמנם יש לדון מצד הא דקי"ל דיש דיחוי במצוות, ואם נדחו מעמלקיותם, שוב אינם חוזרים ונראים. ממילא יוצא מכאן לכאורה דשיקרא קאי לעולם (דקדושת הפוף לא פקעה בכדי), וזה חידוש מרעיש.
על כן, אם יצטרפו אליי עוד מאתיים פוסקים יושבים על מדין ורוכבי אתונות בהירות, אף אנוכי הק' (אף שאיני ראוי אף לנשק כפות רגלי קודשו - לפחות מחמת הריח) מצרף חתימתי לפסק דמר:
שקרא כן קאי!!!
וכנראה דנשתנו הטבעים בזה...
_________________
מיכי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2007 00:44 |
|
| |
אני מכיר מעט פורים תוירעס כמו דברי הכוזרי שהובאו כאן לפני כמה ימים, וזו לשונו במאמר ב:
(עט) אמר הכוזרי: אשאלך כעת היודע אתה סבה לדבר שהיהודים מתנועעים בשעת קריאתם בספרים עבריים:
(פ) אמר החבר: אומרים כי דבר זה בא לעורר את החם הטבעי אולם אשר אחזה לי אני הדבר תלוי במה שדברנו עליו כעת מתוך שרבים מהם ידעו לקרא פה אחד יכלו עשרה מהם או יותר לקרא מתוך ספר אחד אשר על כן עושים היינו את ספרינו גדולים וכל אחד מן העשרה הצרך להתכופף משעה לשעה לשם עיון בתיבה אחת ולשוב ולהזדקף כי הספר היה מטל לפניהם על הארץ וכך היתה שם תנועת התכופפות והזדקפות מתמדת זאת היתה הסבה בראשונה לימים נעשה הדבר מנהג מתוך הסתכלות בנים במעשה אבות ומתוך חקוי כי זה טבע בני אדם אולם אצל אמות אחרות כל אדם קורא בספרו ומקרב את הספר אל עיניו או מקרב עצמו אל הספר בשעור הרצוי לו מבלי אשר יצר לו חברו בזה ולכן אינו זקוק להתכופפות ולהזדקפות.
ודפח"ח  
_________________
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2007 07:42 |
|
| |
כמתעסק,
וכידוע שעיקר פורים הוא סילוק הדעת ולכן חייב איניש לבסומי.
מיכי,
יש לך משהו נגד הכוזרי? ולהזכירך דברי הגר"א עליו.
|
|
|
|
|
