| נשלח ב-28/7/2009 22:29 |
 |
| |
מאמריו המצויינים של הרב יעקב לויפר
אני מוצא לנכון להעלות על נס את הרב יעקב לויפר, שהוא אחד הכותבים המוכשרים ביותר ומאמריו הנפלאים הם לדעתי גולת הכותרת בתוספת התורנית של המודיע בערב שבת.
השבוע למשל, הוא כתב ע"כ שפירושו של רש"י על הש"ס בנוי סביב דברי הגמ' ומשתלבים בו ליריעה אחת,בדיוק בצורה שאנו מכירים מביאור הגמ' של מהדורת שוטנשטיין.
רש"י לא כתב את פירושו במבנה של ד"ה וע"ז פירוש, אלא כתב חיבור רציף שבתוכו משולבות מלים ומשפטים מן הגמ' - כשהם משתלבים בתוך הפירוש והופכים להיות חלק ממנו.
הוא מביא דוגמאות שונות הממחישות איך שלאחרי שמגיעים להבנה זו, מובנים ביותר דברי רש"י באלפי מקומות, ואביא מרגלית אחת כדוגמה לדבריו.
יש מקומות שסגנונו של רש"י נראה כאינו מלוטש דיו כי הלומד אינו תופס שיש כאן מעשה אורג וחושב של ציטוט וביאור, ציטוט וביאור.
למשל בב"ק דף ז ע"א שם מדובר על מי שיש לו בתים שדות וכרמים ואינו מוצא למכרן, שמאכילים אותו מעשר עני עד מחצה. שואלת שם הגמ' "היכי דמי? אי הוזל ארעתא דכ"ע ודידיה נמי זל בהדייהו, אפילו טובא נמי ליספי ליה" , פי' שאפי' הרבה גם יתנו לו שהרי אין לו מאתים זוז, ואולם בע"ב מביא רש"י פי' נוסף ששאלת הגמ' היא שאפי' אם הוא מוצא למכור את נכסיו ביותר ממחצה, ג"כ יתנו לו מעשר עני ולפי פי' זה יש לחלק את המשפט לשנים :' אפי' טובא נמי' -לחוד, ו'ליספי ליה'- לחוד ואיננו נקרא ברצף אחד.
רש"י מסביר כל זה במילים ספורות וכל ההסבר טמון בציטוט דברי הגמ' כשבינהן משולבות דברי הביאור, וכך הוא כותב: " אפי' טובא נמי - אפי' מצי לזבונינהו טובא יותר מחצי דמיהן ליספו ליה" .
מי שקורא את הקטע ועומד על כוונתו של רש"י , נדהם כיצד במילים בודדות הסביר רש"י היטב את מורכבות המשפט; בעוד שלפי פשוטו יש לקרוא את "אפילו טובא נמי ליספי ליה" בנשימה אחת ולפרש "אפי' הרבה יתנו לו", מסביר רש"י שכעת צריך להפריד את "אפי' טובא" מן "ליספו ליה" ולפרש "אפי' יכול למכור בהרבה - גם יתנו לו מעשר עני".
אמנם המדפיסים לא הדגישו את מילות הגמ' , ולכן מי שקורא את רש"י, לבד זה שאינו משגיח בכל הנ"ל, הרי שהוא חש בסגנון מוזר. רש"י מערבב פה עברית וארמית וכתב "טובא יותר" במקום "הרבה יותר". זאת ועוד, המשפט "מצי לזבונינהו טובא יותר מחצי דמיהן" בנוי בצורה כבדה; היה לו לרש"י לכתוב "מצי לזבונינהו ביותר מחצי דמיהן הרבה". אך אם אנו מודעים לכך שרש"י מצטט ומפרש, מצטט ומפרש, אין כאן שום קושי, שכן המילה "טובא" היא ציטוט (ואיננה המשך ישיר של 'מצי לזבונינהו') והמילים "יותר מחצי דמיהן" הן פירוש של "טובא". ו
כך ע"ז הדרך מביא הרב לויפר הרבה דוגמאות להבנה המחודשת שאפשר להבין בדברי רש"י לאחר שמודעים לדרך וצורת הפירוש. וש"י.
יש לציין שמאמרין של הרב לויפר מתפרסים על עשרות נושאים , מפיוטים ותפילות ועד לשונות הגמ' והראשונים, ואיני שבע מלהתענג כל פעם מחדש על דבריו החכמים.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2009 22:52 |
|
| |
תעלומה
בגליון התורני של המודיע בערב פסח, הופיע מאמרו של לויפר על המילה "איכו" (המאמר
היחיד שלא עסק בעניני פסח) שמדפיסי הש"ס לא הבינוה ולכן סירסוה ואף השמיטוה, וגם בספרו של הב"י על כללי הש"ס עברה המילה שיבושים.
המאמר היה נחמד ורהוט כדרכו של לויפר הפונה ישר על הענין בלי צעצועי לשון (של שלומוביץ ידידו למשל, שהוא ראוי לאשכול נפרד).
עכ"פ לאחר זמן נקלע לידי גליון קולמוס גם הוא של פסח ש.ז. ולהפתעתי אני רואה גם שם מאמר על הנושא הנ"ל עם אותם מובאות, רק קצר יותר (לויפר הביא יותר דוגמאות) אך התוכן היה נראה זהה לחלוטין. על המאמר היה חתום הרב שמואל לויסון, שהוא כותב קבוע וותיק בקולמוס.
מה פשר הדבר, איך קרה התזמון המדויק הזה?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2009 23:33 |
|
| |
פירושי מגנצא (הנקראים בש"ס ווילנא ע"ש רגמ"ה) הם כל כולם שילוב הפירוש בתוך דברי הגמרא. וכידוע שרש"י יסד את פירושו על פירושיהם ומכאן התופעה. לא ראיתי שהרב לויפער התיחס לכך בדבריו. גם אני מצטרף לברכות והמחמאות על כתיבתו היפה והעשירה.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2009 23:37 |
|
| |
השערה יפה. האם היא מוכחת מתוך כתבי היד הקדומים של פירוש רש"י,
לפני הדפוסים? כיצד כתבו את פירוש רש"י ב'קונטרסים'?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2009 00:41 |
|
| |
בר בי רב, יעקב לויפר כותב את הגיגיו קודם בהמודיע, ולאחר זמן מה שכבר נשכח התוכן מהקוראים, הוא מעבדו קצת ושולח אותו לקלומוס של משפחה
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2009 10:33 |
|
| |
בגליון האחרון של דאצ'ה (לע"ע), שיצא לאור בכ"ב חשון ש"ז, העיר בכך הרב י"י וייס על רי"י כהן ואברהם שלזינגר שנתעלם מהם ענין זה: "שבשום דפוס עתיק [וכנראה גם לא בכתביהיד], לא נמצא סימון נקודה אחת להבדיל בין לשון הגמ' והפירוש [ברש"י]. רק החל מדפוס פרנקפורט דאודר שנת תנ"ז-תנ"ט ואילך הוכנס שיפור זה, כנראה ע"פ הש"ס של הגאון רבי יוסף שמואל מקראקא, בעל מסורת הש"ס.ואכן יש לבדוק ולקבל מיקום הנקודות בערבון מוגבל, ויש למצוא באחרונים [ואף בראשונים] פעמים רבות מעין הערת רי"י כהן, ראה במאמר על הדפסת התלמוד לרנ"נ רבינוביץ, עמ' יט, ובמבוא לש"ס החדש של עוז והדר [נמצא באוצה"ח], עמ' ד."
לאחרונה ראיתי כטעות זו בנימוקי יוסף שבת מא, א, שמעתיק לשונו של רש"י על המשנה, ומוסיף ומספח לו בטעות את שתי המילים הראשונות של פירוש רש"י לגמרא.
וא"א בלי להצטרף לשבח מאמריו של לויפער, שאני מוצא בהם ובעצמאות המחקר שלהן קרן אור בודדת בעיתון שרובו ליקוטי בתר ליקוטי.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2009 15:04 |
|
| |
לפי הרעיון של לויפר שנדון אודותיו באשכול זה, מצאתי היום בבוקר הערת הב"ח ש[כנראה, ואולי] נכתבה משום שלא שם לעקרון הזה.
בתחילת מסכת בכורות כתוב במשנה "הלוקח עובר חמורו של עובד כוכבים, והמוכר לו אע"פ שאינו רשאי, המשתתף לו, והמקבל הימנו "
רש"י, על המילים האחרונות, כותב בזה הלשון "והמקבל בהמה ממנו - שהחמורה של עובד כוכבים וישראל מקבלה שיהו חולקין בוולדות", עיין בהגהת הב"ח שמחק את המלה 'בהמה'. ולכאורה משום שהבין שדיבור המתחיל הוא ציטוט מן המשנה, והמשנה אומרת רק 'והמקבל הימנו'. אולם האמת שרש"י הוסיף את המלה 'בהמה' בכוונת מכוון. שכן 'הלוקח עובר חמורו' ו'המוכר לו' שבמשנה מדברות על העובר, ואילו 'המשתתף לו והמקבל הימנו' מדברות על אם העובר, והמשנה עושה את המעבר בלי שום איזכור. לכן הוצרך רש"י להדגיש זאת. ואכן גם בדיבור שלפני זה כותב רש"י "והמשתתף לו - שנותנין מעות בין שניהם וקונין בהמה".
יתכן אולי שהפריעה לב"ח העובדה שרש"י כתב 'בהמה' ולא 'חמורה' כמו שהמשיך לכתוב באותו דיבור. ולכן הגיה מה שהגיה. אך אם כן מדוע לא הגיה על המלה 'בהמה' שבדיבור הקודם? וגם, הרי לא כתב חמורה במקום בהמה, אלא מחק לגמרי, ולכן מסתבר כסברא ראשונה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2009 11:33 |
|
| |
בהמשך לנושא שבתחילת האשכול, מצאתי בדף היומי היום (ב"ב דף כו ע"א) עוד דוגמה נפלאה לדבריו של הרב לויפר.
המשנה אומרת שם שאם היו שרשים של אילן יוצאים לשדה של חברו, "מעמיק ג' טפחים", כלומר, יכול בעל השדה להעמיק ולקצוץ את השרשים עד עומק של ג' טפחים.
אך אם בעל השדה רוצה לחפור שם בור (שכמובן עמוק יותר מג"ט) "קוצץ ויורד" כלומר יכול לקצוץ את השורשים ללא הגבלת ג"ט.
והנה ברש"י ד"ה "קוצץ" אומר רש"י "קוצץ- בעומק ג"ט" והדברים תמוהים ביותר, שהיה לו לומר זאת בד"ה "מעמיק" כי רק שם מעמיק ג"ט ותו לא, משא"כ "קוצץ" איירי בבור, ששם אין הגבלת ג"ט.
ואכן הרש"ש מגיה ואומר שי"ל "וקוצץ" והכל דיבור אחד.
והדברים מאירים על פי התובנה שהנחיל לנו לויפר, שכן הכל היה באמת דיבור אחד, רק היות ובאמצע הדיבור הופיעה המילה "וקוצץ", - מילה הנמצאת במשנה, חשבו המדפיסים שזה ציטוט של דברי המשנה, וקבעוהו כדיבור בפני עצמו, ויצא הפירוש משובש עי"כ.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2009 17:11 |
|
| |
הרבה הקדימו את הרב לויפער. והרבה לא חשו צורך להבהיר זאת. והדברים נכונים גם בפירש"י עה"ת.
למעוניינים, הנה קישור לדפוס ונציה שם החילוק בין ה"דיבורים" הוא נקודה בלבד.
חשוב להוסיף כי כשכוונת רש"י לפרש את ה"דיבור המתחיל" יכתוב "כלומר" או "פירוש".
כמו"כ, כתוצאה מהשינויים בדפוס פרנקפורט שהביא הניק משה777 השתרשה טעות (שע"פ רוב אינה משמעותית אולם לפעמים היא יכולה להיות משמעותית).
בשונה מהיום ש"דיבור המתחיל" הוא מושג, והכוונה לציטוט דברי הגמרא ברש"י - החלק שמהנקודותיים ועד הנקודה (החלק המודגש), האמת היא ש"דיבור המתחיל" הוא לא יותר מאשר תחילת דברי רש"י ב"דיבור" כסימן לאיזה דיבור מתכוונים, ואפשר למצוא הרבה באחרונים כדוגמת מהרש"ל או מהרש"א וכו' שמציינים בד"ה והוא כלל לא ציטוט מהגמרא.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2009 17:56 |
|
| |
| צבע_אדום כתב: |  | חשוב להוסיף כי כשכוונת רש"י לפרש את ה"דיבור המתחיל" יכתוב "כלומר" או "פירוש".
|
|
אין זה מדויק. ישנם הרבה דיבורי רש"י שתוכנם ביאור מילות הדיבור המתחיל - בלי הוספת 'פירוש' בראשם.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2009 22:08 |
|
| |
בנוגע למובאה היפה של בר בי רב מדף כ"ו של בבא בתרא, רציתי להעיר שלפי הצעתו עדיין יש סירכא, שכן נאלץ להוסיף ו"ו ולכתוב 'וקוצץ'. אמנם באמת אין צריך להוסיף ו"ו, ועיין בנוסח הברטנורא שכידוע מרבה להעתיק לשונות רש"י בפירושו למשנה, והנה דבריו על משנה זו:
מעמיק שלשה טפחים - בעל השדה שיצאו שרשי אילנות חבירו לתוך שדהו, קוצצן בעומק שלשה טפחים ואינו חושש.
הדברים מקבילים למדי ללשון רש"י אצלנו: "מעמיק להן בעל השדה שיצאו לתוכו: קוצץ - בעומק ג' טפחים"
ומסתבר שכך אירעה הטעות: רש"י הוסיף את מילת 'להן' שאינה נמצאת בנוסח המשנה שלפנינו, אך נמצאת כשהגמרא מצטטת את המשנה (לעיל יח.). וכן ברא"ש (פ"ב סי' כח). מכיון שהמלה 'להן' לא נמצאת בנוסח המשנה – לא כללוה המדפיסים בד"ה של רש"י, וזה גרם לקריאה [הבלתי נוחה כשלעצמה] "מעמיק – להן בעל השדה שיצאו לתוכו". אבל אם נקרא נכון, נראה שזה ממש כעין לשון הברטנורא: "מעמיק להן – בעל השדה שיצאו לתוכו קוצץ בעומק ג' טפחים" ואין צריך להוסיף שום ו"ו החיבור. המילים 'בעל השדה שיצאו לתוכו' קשורות לאחריהן, אל תיבת 'קוצץ' [שהיא הפירוש של 'מעמיק'] ולא לפניהם.
והדברים כתובים בדיוק כך ברש"י לעיל (יח. ד"ה מעמיק) "מעמיק להן - בעל השדה קוצץ את השרשין שיצאו בשדהו בעומק שלשה טפחים", ושם כתובה מילת 'להן' גם בגמרא, לפיכך לא נשתבשו המדפיסים בדברי רש"י. ועיין ברש"ש שרמז את כל זה בשש מילים. ובהגהות וציונים של עוז והדר ציטטו את הרש"ש בלשון מטעה, כאילו הוא אמר שצריך להגיה 'וקוצץ', ולא היא. הרש"ש לא הזכיר זאת כלל.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2009 12:33 |
|
| |
בר בי רב,
חיפשתי מאד את הכתבה עליה נסוב האשכול ה"דרך" של רש"י בפירושו לש"ס. אולי תוכל לציין את מס' הגליון או התאריך בו נדפס,
יישר כוח
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2009 14:35 |
|
| |
אאל"ט פרשת מטו"מ [שבת קודם היא"צ של רש"י בכ"ט תמוז]
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2009 14:34 |
|
| |
הזכירו כאן את מאמרו של הרב לויפר בביאור מילת "איכו". לצערי אף שקראתי בזמנו את המאמר בהמודיע נשתכח ממני תוכנו לגמרי. האם מישהו יכול לרענן את זכרוני?
התעוררתי לכך בעקבות קטע בפירוש (המיוחס ל)רבינו גרשום לב"ב המבאר את דברי הגמרא (דף י א)' רב פפא הוה סליק בדרגא אישתמיט כרעיה בעי למיפל אמר השתא וכו' ומוסיף רבנו גרשום איכו השתא נפלי. ואין לו מובן.
(בש"ס וילנא הגירסא 'איכי' אולם ברבנו גרשום מהד' אור החיים ב"ב תשנ"ח [אגב. מי המהדיר האנונמי שלהם] כתוב 'איכו')
ואגב, למען הסקרנות, בביטאון הלכה ומעשה תמוז-אב תשס"ט הביאו קטעים מספר הבריתות של ר"מ ברנדסדורפר זצ"ל [התפרסם כעת גם במוסף של משפחה לר"ה?] ובתיאור הברית האחרונה כתב שם '... נכד למחותני הרב יעקב לויפער'.
יש קשר?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2009 18:16 |
|
| |
הרבנים לויפר ולויסון כתבו שמשמעותה של המילה "איכו" בארמית היא כמילת "אפוא" בלה"ק.
|
|
|
|
|
