| נשלח ב-21/12/2011 13:09 |
 |
| |
מחשבות - מוסיף ידע מוסיף מכאוב ?
מוסיף ידע מוסיף מכאוב
אלו שלא יודעים שיש מושג של פחד גבהים למשל וסובלים מכך
הם לא יסבלו מחרדה מהפחד , כי הם לא מודעים שיש לכך שם .
אולי כדאי שלא להעמיק ולהוסיף ידע בתחום הנפש , כדי לא להוסיף את החשש
שאנחנו לא בסדר ,
אלה שחיים ואולי יש להם מעט בעיות ולא מודעים לכך שאלו בעיות, נראה לי ,שהם יכולים
להמשיך יותר בקלות , הם לא עוצרים לבדק - לחשש . (ואולי זו תחושה אישית ) וממשיכים כרגיל .
אולי אם נתעסק בתחומים אחרים כמו הנדסה , עיצוב , יופי , מוסיקה . נוכל להעמיק שם יותר . ומכך יכול לצאת טוב .
לעומת התעסקות בנפש שיכולה לגרום לפחות טוב .
ואני נעצרת לשאל האם העיסוק בנפש (של האדם עם עצמו ) הוא לא גורע , מזיק לרוב ?
אם נכניס את ראשינו לדברים חיוביים או כמו שהזכרתי קודם תחומים שלא מתחום הנפש , אז זה החיובי או התחומים האחרים שאין בהם רע יתעצמו , ולא ישאר מקום לשלילי ,
או להתעסקות עם המקומות הפחות טובים .
כמו שאמר הבעש"ט: במקום שנמצאת המחשבה , שם הבנ"א .
אולי זו בריחה מהתעסקות עם מקומות שדורשים טיפול ? אך אני מתכוונת בעיקר לניתוחים נפשיים עצמיים .
אך אולי אם כבר מוסיפים ידע בתחום הזה , עדיף כבר לרכוש ידע טיפולי , ידע איך לעזר לעצמינו .
או שאת זה משאירים לפסיכולוג .
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/12/2011 16:07 |
|
| |
תסמכו (תשמחו)
כמו בכל דבר אחר, אין תשובה מוחלטת ואחידה לשאלה שלך.
העיסוק האובסיבי בבעיות נפשיות היא בריחה מן החיים
ובאותו מידה בריחה אובססיבית מבעיות נפשיות קיימות היא גם לא בריאה
כמו תמיד אמור להיות שביל הזהב
הבעיה בכל אלו שסובלים בנפש, זה שאין אצלהם איזון ושביל הזהב, ולכן או שעסוקים אובסיסיבית בבעיה הנפשית, או לחילופין עסוקים אובססיבית בבריחה ממנה.
ועוד משהו
ישנם המון אנשים שסובלים מתופעה נפשית שלא מובנת להם, ואז לא די שהם סובלים אלא שהם גם רואים את עצמם כמשוגעים שיש להם תופעות כאלה מוזרות.
ובמצב הזה, כל גילוי של הבנה ומודעות לפחות יפיג מהם את החשש הזה.
תוקן על ידי מערכי_לב ב- 21/12/2011 16:07:57
|
|
|
|
| נשלח ב-21/12/2011 18:24 |
|
| |
איך אפשר להשוות בין הנדסה, יופי וכדומה לנפש? השאר חשוב אבל אם זה העיקר אז זו בעיה. כמובן שאם ההתעסקות בנפש היא כמו שמערכי לב אמר אובססיבית אז זה לא עיסוק בנפש אלא זה כמו לגרד את העור עד זוב דם וגם זה כואב אז לפחות שיהיה כאב מדעת ולא כאב מכסילות
|
|
|
|
| נשלח ב-21/12/2011 20:11 |
|
| |
התעסקות בנפש ובמכאוביה כדי לבוסס בכאב, היא וודאי שלילית! המטרה בכאב ובנגיעה בו, היא כדי לצמוח ממנו, כדי לצאת ממנו מחוזקים, מאושרים, שמחים בשמחה אמיתית ופנימית ו - יכולים. מי שלא יודע שיש מושג של פחד גבהים, יסבול ממנו בהחלט, אם כי לא יידע להגדיר מה קורה בתוכו כשהוא צופה מהגג, משהו שם יקבל מילים אחרות אבל לא תחושות ויכולות פנימיות אחרות. לעומת זאת - אם כל הזמן נדוש ב"מה עשו ההורים שלי וכמה חסכו ממני" זה וודאי יגרום לדכאון גדול יותר (ואגב נערכו על כך מחקרים מרתקים) וכאילו "נמשוך" עלינו מה שלמדנו, בלי שתמיד אכן יש לכך הצדקה. אבל מה? אם לא ניגע בכאב - לא נוכל לצאת מממנו. הנושא הוא, ואת זה רק מטפל אמיתי והמון עבודה מצד המטופל עם תפילות רבות, - זה לראות את הכאב כמטרה. כמשהו שחסר על מנת שנתקן, שנצמח ממנו, שנגדל. אמרה לי חולת סרטן לשעבר - לא יכולתי לוותר על תקופת החולי, אפילו שהיא הייתה כואבת כל כך, אבל היא הולידה אותי מחדש. להבדיל - גם אני כיום יודעת שכל כאב שהיה לי, והיו לי המון כאלו, מכל הכיוונים, הצמיחו אותי מאד.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2011 02:53 |
|
| |
עייפה כבר, הדברים שלך נותנים תקווה ועידוד, תודה.
תסמכו עלי - אני גם בודקת עם עצמי את הנקודה הזו, אני חושבת, שזה חלק מהאישיות של האדם ואי אפשר או לא יעיל לשנות. כמובן חשוב להיות עירניים, אם באמצעות איש מקצוע שמטפל או חבר/ה או לבד, שלא לעבור את הגבול. בנוסף, אמרה לי דיאטנית חכמה פעם, להפריד את המחשבות מהמעשים שעליהם החלטנו לבצע. כלומר, לא לתת לתסבוכות במחשבה להסיט אותנו מהמעשים הנכונים. אפשר לדון במחשבה, לבדוק, לשאול שאלות, אבל יהיה גרוע אם כל סימן שאלה שיעלה ישפיע באופן מיידי על ההתנהגות שלנו.
מקווה שהייתי מובנת, אני לא בטוחה... :) אבל אשמח להסביר למי שיתעניין...
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2011 19:18 |
|
| |
תסמכו (על מי?) אני מסכימה עם מה שהחבר'ה ענו לך רק אוסיף שמי שסובל נפשית גם כשהוא עוסק בכל מיני דברים חיוביים הסבל הנפשי ממשיך להיות. העיסוק בדברים החיוביים עוזרים לרגע אבל לא ממש. כך נראה לי
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2011 00:49 |
|
| |
מטופלת , לא עלי !
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2011 14:14 |
|
| |
ישנם בעיות קלות שאדם רגיל יכול להתגבר עליהם גם ללא עזרה,במקרים כאלה אין ענין לדעת מהיא ההגדרה המקצועית אין בזה טעם וזה רק יכול לשבור
אבל במקרים שצריך לקבל עזרה יש חובה לדעת מה הבעיה כדי שהיה אפשר לטפל בה,אי הידיעה רק גורעת
ולעצם התסבוך המחשבתי נראה לי שכמה שננסה לברוח ממנו הוא תמיד ירדוף אותנו,מחשבות באות גם ללא הזמנה
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2012 22:50 |
|
| |
תסמכו עלי כתבת
"מוסיף ידע מוסיף מכאוב
אלו שלא יודעים שיש מושג של פחד גבהים למשל וסובלים מכך
הם לא יסבלו מחרדה מהפחד , כי הם לא מודעים שיש לכך שם .
אולי כדאי שלא להעמיק ולהוסיף ידע בתחום הנפש , כדי לא להוסיף את החשש
שאנחנו לא בסדר".
על עצמי אני יכול לומר שהתהליך היה הפוך - "יוסיף מכאוב, יוסיף דעת". הענין שלי, הרצון להבין, התעוררו כתוצאה מהכאב והסבל הנפשי. אמנם הידע לבדו באמת לא תרם במיוחד לשיכוך הסבל.
|
|
|
|
|
