| נשלח ב-4/3/2012 23:05 |
 |
| |
כשגיליתי את הסיבה האמיתית...
שלום חיים, זוכר את הכמה שעות שבילינו יחד? את המקומות המעניינים בהם היינו? זוכר כמה כיף היה לפסוע יחד, לספר, לשתף ולצחוק? שתדע, אני זוכרת כל רגע ושניה מהפגישות שלנו, זוכרת כל מה שאמרת לי, כל מה שאמרתי לך. זוכרת כמה התלהבתי מההומור שלך, זוכרת את העדינות והאלגנטיות שנטועות עמוק באופי שלך. היה לי כיף, מכל פגישה חזרתי "מסנוורת" יותר, ניסיתי להעמיד את עצמי על הקרקע ולהפסיק מידי פעם לחשוב עלייך, מודה, לא הצלחתי. לא שוכחת את החיוך שלך, הסבלנות שלך, העדינות והכנות. ואז.. "לא, היא אנטלגנטית מידיי". שמעתי שהתייעצת עם רב, קיבלתי את התשובה באהבה. יום, יומיים, שלושה... ואז ב"בום" אחד, הפכתי שבורה, רצוצה, נטולת שמחה והחיוך אינו חיוך, לא שותה לא אוכלת... רק חושבת, חושבת עד כמה התירוץ הזה היה מגוחך! מנסה לחשוב מה זה שגורם לאדם כמוך לרצות אישה...לא אנטלגנטית. אבל, יותר מכל... מחפשת ונוברת היטב בתוכי.... מה לא בסדר אצלי? מה אמרתי? מה עשיתי? בהרצה לאחור הכל נראה בסדר, על פניו שום דבר לא היה "לא בסדר"... אבל, זהו, נגמר. אתה... שכלי מאוד.. ובטח, לך זה לא הפריע. לי.. כאדם רגיש מאוד, נותר להתגבר.. (או לנסות לפחות). חלף זמן, עברו ימים שבועות וחודשים, אני בטוחה שהתגברתי! למרות כל הקושי, כל הכאב... מתאמצת ושוכחת... קמה בבוקר... מנסה להיזכר בשמך ולא מצליחה- נקודה טובה לעצמי! מנסה להיזכר מה סיפרת לי שאתה עושה בשעה 16:00 ביום שני ולא מצליחה--- נקודה נוספת! טיפשה שכמותי! חשבתי שזה יעזור... ---------------------------------------------------------------------------------------------------------- השבוע, המתנתי בתחנה לאוטובוס שייקח אותי לבית, קר בחוץ. הרוח מפזרת את שערי ואני נותנת דרור למחשבותיי. ושוב אני נזכרת, בך. דמותך התמירה והנאה עולה מול עיניי, החיוך העדין שלך, עמידתך הזקופה... ובעיקר ניבטת מולי אישיותך הקורנת. ושוב חושבת... מה זה היה? היו פגישות, התעניינות, שאלות, תשובות, דעות, סיפורים, חוויות וכו'.. ואז, רגע ההלקאה העצמית הגיע. זה באמת היה סתם תירוץ. עכשיו אני יודעת מה זה שגרם לך לברוח ממני. זה לא הביטחון העצמי שלי. זו לא החיבה ש"כנראה" הפגנתי... הייתי אגואיסטית! תמיד כשסיפרת משהו—סיפרתי מיד מקרה דומה מעצמי. כשכאבת משהו—סיפרתי כמה כאב גם לי. כשהחמאת לי- לקחתי את המחמאה ושכחתי לפרגן גם לך, בעוד שהיה לי על מה!! שכחתי לרגע..שיש כאן—שתיים!! דאגתי לפתח ציפיות (כמו רבות מבנות גילי), "כך ייראה ה'לחיים' שלנו".. הרגע שאבשר לחברותי 'אני מאורסת', החיוכים והתמונות שאחרי, המבט הנוצץ בעיניים, הצבע של הבגד לאירוסין שאחפש יחד עם אחותך, ועל ההתרגשות שתאחוז בי ברגע שתכסה את פניי עם הטול שניה לפני החופה, חשבתי רק על עצמי. בכל משפט, בכל עניין ובכל זמן, סיפרתי רק על עצמי! כשביקשת לעשן—אמרתי "אם אפשר שלא..." כשביקשת שאקשיב למוזיקה שאתה אוהב—חשבתי שזו סה"כ מוזיקת רקע ... ואז סיפרתי על כמה מהחוויות שעברתי במקום שאתה אוהב... הייתי אנוכית. לקח לי חודשים לצאת מהמשבר הזה.. ועכשיו אני מבינה. יצרתי אותו לעצמי... כותבת בדמעות, געגוע והרבה כאב. תותי. נ.ב. מלכה תהיה זו שתזכה בך, מאחלת הרבה אושר, באמת שזה מכל הלב!!!!
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2012 23:37 |
|
| |
וואו....!!! לא זוכר מתי קראתי, דברים נוקבים כלכך שאדם כתב על עצמו...! אנחנו תמיד עסוקים בלתרץ ולרחם על עצמנו... עלית על דרך המלך!! בני אדם שמסוגלים לעמוד חשופים מול המראה ולראות באמת את החסרונות, הם רק עולים!!! מאחל לך המון הצלחה!!
נ.ב את כותבת מעולה!
_________________
לאהוב זהו הטוב שבטוב
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2012 00:34 |
|
| |
אם היית יודעת איזה כאב חד פילח את ליבי כשקראתי מה שכתבת, היית כותבת זאת אחרת.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2012 01:05 |
|
| |
| משה852 כתב: |  | | אם היית יודעת איזה כאב חד פילח את ליבי כשקראתי מה שכתבת, היית כותבת זאת אחרת. |
|
ואני לא הייתי מסוגל לקרוא הכלללל......
אבל תותי את נשמעת אישה נמאמנת ומסורה כל הכבוד לך !
תוקן על ידי שמח_תמיד ב- 05/03/2012 01:06:35
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2012 01:36 |
|
| |
נשים מומחיות בהלקאה עצמית. למרות שאת זאת שכתבת את הדברים הנ"ל, ואולי דוקא בגלל שאת כתבת אותן, הייתי מציע שתקחי את הדברים בערבון מוגבל. אני בכלל לא בטוח שאת אכן כזאת גרועה כמו שאת מציירת את עצמך. אולי הבחור באמת לא רצה בחורה אינליגנטית מדי, ואולי באמת אם היית קצת יותר מאופקת, נותנת לו קצת יותר מרחב, הוא לא היה מרגיש מאוים. העיקר שהמקרה הזה יגרום לך להתקדם ולהתפתח ולא ח"ו לסגת וליפול.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2012 09:33 |
|
| |
ואני כן קראתי הכל..
לדעתי בכתיבה חייבת להיות הגזמה מסויימת אז בסדר לא נלחצתי יותר מידי.
יש אנשים שנוטים לראות רק את עצמם גם כשאמורים לראות שניים. זה לא דבר חדש מידי. אם את הצלחת לעלות על זה אצלך ולרצות להשתנות, כבר עשית 70% מהדרך. אני מאחלת לך הצלחה רבה במסע אל ה"אני" המשודרג שלך :)
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2012 11:08 |
|
| |
בס"ד
וואו!! גדולה את!! אני לא חושבת שאדם נורמלי, בשעת משבר מבקר את עצמו ואם לך זה הגיע
אז את גדולה!!
כעת את ראויה למשובח במידות,בחכמה ובהכל..
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2012 12:08 |
|
| |
נ.ב. מלך יהיה זה שיזכה בך, מאחל הרבה אושר, באמת שזה מכל הלב!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2012 12:35 |
|
| |
ואוו. את כזו מיוחדת.. את יודעת, זיווגו של אדם נקבע לפי מעשיו, עם ההלקאה העצמית הזו התעלית מעל עצמך.. ו... מגיע לך עכשיו יותר! נכון.. את כאובה עליו.. אבל בע"ה תזכי במישהו שראוי למידת ההכרה בעצמך, ההתבוננות בעצמך. זה מיוחד!!
שתשמחי אותנו בקרוב ממש. מעריכה.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2012 14:22 |
|
| |
| אנוני_מוס כתב: | | ואוו. את כזו מיוחדת.. את יודעת, זיווגו של אדם נקבע לפי מעשיו, עם ההלקאה העצמית הזו התעלית מעל עצמך.. ו... מגיע לך עכשיו יותר! נכון.. את כאובה עליו.. אבל בע"ה תזכי במישהו שראוי למידת ההכרה בעצמך, ההתבוננות בעצמך. זה מיוחד!!
שתשמחי אותנו בקרוב ממש. מעריכה.[/quote]
[quote] בס"ד
וואו!! גדולה את!! אני לא חושבת שאדם נורמלי, בשעת משבר מבקר את עצמו ואם לך זה הגיע
אז את גדולה!!
כעת את ראויה למשובח במידות,בחכמה ובהכל.. |
|
אין לי עוד מילים להוסיף.... את בחורה מ-ד-ה-י-מ-ה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ובקרוב תמצאי את האחד!!
שיהיה לך הרבה הצלחה!!!
flowstill
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2012 20:03 |
|
| |
תודה לכל אחד ואחת מכם... זה בהחלט מעודד .
לא ציפיתי לכזה עידוד.
זה בהחלט היה קשה להגיע למסקנה כזו על עצמך... אבל, זו המציאות אני לא מתכחשת אליה... ולכל אלה 'שנלחצו' אז כמו שלוריין אמרה בסיפור מגזימים, אז כן, הגזמתי אבל ממש מעט... כל מה שנכתב אמת לאמיתה וכפי שקרה במציאות.
פורים שמח ובשורות טובות לכולנו...
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2012 20:06 |
|
| |
| tootii2 כתב: | | שלום חיים, זוכר את הכמה שעות שבילינו יחד? את המקומות המעניינים בהם היינו? זוכר כמה כיף היה לפסוע יחד, לספר, לשתף ולצחוק? שתדע, אני זוכרת כל רגע ושניה מהפגישות שלנו, זוכרת כל מה שאמרת לי, כל מה שאמרתי לך. זוכרת כמה התלהבתי מההומור שלך, זוכרת את העדינות והאלגנטיות שנטועות עמוק באופי שלך. היה לי כיף, מכל פגישה חזרתי "מסנוורת" יותר, ניסיתי להעמיד את עצמי על הקרקע ולהפסיק מידי פעם לחשוב עלייך, מודה, לא הצלחתי. לא שוכחת את החיוך שלך, הסבלנות שלך, העדינות והכנות. ואז.. "לא, היא אנטלגנטית מידיי". שמעתי שהתייעצת עם רב, קיבלתי את התשובה באהבה. יום, יומיים, שלושה... ואז ב"בום" אחד, הפכתי שבורה, רצוצה, נטולת שמחה והחיוך אינו חיוך, לא שותה לא אוכלת... רק חושבת, חושבת עד כמה התירוץ הזה היה מגוחך! מנסה לחשוב מה זה שגורם לאדם כמוך לרצות אישה...לא אנטלגנטית. אבל, יותר מכל... מחפשת ונוברת היטב בתוכי.... מה לא בסדר אצלי? מה אמרתי? מה עשיתי? בהרצה לאחור הכל נראה בסדר, על פניו שום דבר לא היה "לא בסדר"... אבל, זהו, נגמר. אתה... שכלי מאוד.. ובטח, לך זה לא הפריע. לי.. כאדם רגיש מאוד, נותר להתגבר.. (או לנסות לפחות). חלף זמן, עברו ימים שבועות וחודשים, אני בטוחה שהתגברתי! למרות כל הקושי, כל הכאב... מתאמצת ושוכחת... קמה בבוקר... מנסה להיזכר בשמך ולא מצליחה- נקודה טובה לעצמי! מנסה להיזכר מה סיפרת לי שאתה עושה בשעה 16:00 ביום שני ולא מצליחה--- נקודה נוספת! טיפשה שכמותי! חשבתי שזה יעזור... ---------------------------------------------------------------------------------------------------------- השבוע, המתנתי בתחנה לאוטובוס שייקח אותי לבית, קר בחוץ. הרוח מפזרת את שערי ואני נותנת דרור למחשבותיי. ושוב אני נזכרת, בך. דמותך התמירה והנאה עולה מול עיניי, החיוך העדין שלך, עמידתך הזקופה... ובעיקר ניבטת מולי אישיותך הקורנת. ושוב חושבת... מה זה היה? היו פגישות, התעניינות, שאלות, תשובות, דעות, סיפורים, חוויות וכו'.. ואז, רגע ההלקאה העצמית הגיע. זה באמת היה סתם תירוץ. עכשיו אני יודעת מה זה שגרם לך לברוח ממני. זה לא הביטחון העצמי שלי. זו לא החיבה ש"כנראה" הפגנתי... הייתי אגואיסטית! תמיד כשסיפרת משהו—סיפרתי מיד מקרה דומה מעצמי. כשכאבת משהו—סיפרתי כמה כאב גם לי. כשהחמאת לי- לקחתי את המחמאה ושכחתי לפרגן גם לך, בעוד שהיה לי על מה!! שכחתי לרגע..שיש כאן—שתיים!! דאגתי לפתח ציפיות (כמו רבות מבנות גילי), "כך ייראה ה'לחיים' שלנו".. הרגע שאבשר לחברותי 'אני מאורסת', החיוכים והתמונות שאחרי, המבט הנוצץ בעיניים, הצבע של הבגד לאירוסין שאחפש יחד עם אחותך, ועל ההתרגשות שתאחוז בי ברגע שתכסה את פניי עם הטול שניה לפני החופה, חשבתי רק על עצמי. בכל משפט, בכל עניין ובכל זמן, סיפרתי רק על עצמי! כשביקשת לעשן—אמרתי "אם אפשר שלא..." כשביקשת שאקשיב למוזיקה שאתה אוהב—חשבתי שזו סה"כ מוזיקת רקע ... ואז סיפרתי על כמה מהחוויות שעברתי במקום שאתה אוהב... הייתי אנוכית. לקח לי חודשים לצאת מהמשבר הזה.. ועכשיו אני מבינה. יצרתי אותו לעצמי... כותבת בדמעות, געגוע והרבה כאב. תותי. נ.ב. מלכה תהיה זו שתזכה בך, מאחלת הרבה אושר, באמת שזה מכל הלב!!!! |
|
כפי שכתבו כבר מעלי, אין ספק שזה יפה שאת מחברת את מה שאת לא בסדר, במקום להאשים את השני.
אבל תרשי לי לעלות איזה תחושה שקיננה בי כשקראתי את דברייך, ואם הם דברי שווא, הרי זה כאילו שלא כתבתי.
כשקוראים את דברייך, זה נראה שאת בעצם מנסה להיתלות באיזה סיבה שתסביר לך למה הוא לא רצה אותך, איזה סיבה שתרגיע אותך, שלא תשאיר אותך תלויה באוויר למה "היהלום" הזה לא רוצה אחת כמוך.. מה בעצם חסר בך שגרם לו, לא לרצות אותך.
אבל האם זה באמת כך?!
האם זו בכלל הדרך?!
האם את צריכה לחפש סיבות במה את אשמה או לא בסדר?!
הוא לא רוצה, שתהיה הסיבה שתהיה, הסיבה האמיתית היא - כי הוא לא האחד שלך!
למה לך להרגיש דפוק מזה שהוא לא רוצה אותך? למה לך להירגע ולהיתלות באיזה בורסקי שמצאת בך?!
ויותר מכך!
עם כל הכבוד לאותו "יהלום" חלק אלמנטרי של השני זה להקשיב לך, להרגיש אותך, לגרום לך להרגיש שלא משנה את מעניינת.. בין אם את צודקת שדיברת יותר מידי, ואף אם את צודקת שלא כ"כ הקשבת לו, אז?! להזכירך את "בחורה" את בת אדם, יש לך רצונות, תחושות וכו' וזה שיא הטבעי שתרצי לשתף, לדבר, לפרוק, והוא - חלק מתפקידו למלא אותך, למלא את אותם דברים שאת צריכה/רוצה/חווה/מרגישה וכו' וכו'.. כך, שאף אם נניח שבאמת יש אמת בדברייך, עדיין זה לא מצדיק להוריד, ולא הופך אותך לאגואיסטית או הגדרה כזאת או אחרת!
עוד נקודה, כמו שאת באת לחפש את מה שמתאים לך, כך גם הוא בא לחפש את מה שמתאים לו, אז שאלה לי אלייך: למה את אגואיסטית יותר מאשר הוא?!
לא מתאים לו האופי הזה שלך, שיחפש אחת אחרת!! ויותר מכך, את צריכה למצוא את אותו אחד שכן יקבל אותך, שיקבל אותך כמו שאת על המעלות והחסרונות. את לא אמורה להשתנות בשביל מישהו אחר, את צריכה להשתנות בשביל עצמך!
נקודות למחשבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2012 20:50 |
|
| |
עמקויות אין מילים .דעתי כדעתך.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/3/2012 12:19 |
|
| |
תודה.. :)
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2012 00:00 |
|
| |
כתיבה יפה ונוגעת ביותר !!
אבל יש לי הרגשה שאת מסתירה חלק מהסיפור.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2012 12:24 |
|
| |
נו... ומה חשבת? שאכתוב בפרוטרוט?
|
|
|
|
|
