| נשלח ב-15/4/2012 11:34 |
 |
| |
טומאה מה היא?
מה היא טומאה?
למה מת מטמא?
למה נבילה מטמאה?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2012 11:43 |
|
| |
.
גזירת הכתוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2012 11:45 |
|
| |
תשובה פשוטה וקלה. שלא מצריכה מחשבה. ולא היא, מקובלני כי רק הפרה האדומה אין לה טעם. והיא גזירה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2012 11:54 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2012 12:04 |
|
| |
ירוחם,
השאלה באילו מונחים את מחפש את התשובה. אם יאמרו לך שזה מטמא כי יש בעייה מטפיסית במגע עם מת (או אוהל או משא וכדו'), זו תשובה טובה בעיניך? או שמא אתה מחפש רק תשובות מוסריות, ערכיות, חברתיות וכדו'.
לגבי תשובות מהסוגים הללו, קשה לי לראות הסבר שיענה באופן משכנע על הפרטים בהלכות טומאה וטהרה, גם אם תוכל למצוא הסבר כללי לדין הטומאה. יש לי חשד שתשובות מטפיסיות לא יתקבלו על דעתך (ראה תגובתך למואדיב). דומני שאם כך אז ממילא גזרת על עצמך אפריורי היעדר תשובה.
זכורני שיש מאמר של הנשקה על השאלה האם בשיטות הרמב"ם הטומאה היא אונטולוגית (כלומר נובעת ממציאות מטפיסית קיימת כלשהי), או שמדובר בנורמות הלכתיות גרידא. איני זוכר כעת את המקור המדויק, אבל הוא רשום אצלי (אני אישית לא הסכמתי איתו).
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2012 12:19 |
|
| |
ירוחם:
מחלוקת ידוע בין הצדוקים לחז"ל,
הצדוקים חשבו שיש טומאה בעצם,
חז"ל חשבו שאנו מגדירים מהי טומאה, (בהשאלה, כלומר אפי שבאמת קיים טומאה בעצם = ליכלוך למשל שמביא למגיפות ולחולי, בכל זאת אנו מגדירים טומאה, כמו שאנו מגדירים ממזר, והבן,)
פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת אמור דף נז עמוד ב תנן התם במסכת ידים אמרו צדוקין קובלין אנו עליכם פרושים שאתם אומרים כתבי הקדש מטמאין את הידים וספרי המוכסים אין מטמאין את הידים. אמר רבן יוחנן בן זכאי וכי אין לנו מן הפרושים אלא זו בלבד הרי הן אומרים עצמות חמור טהורין שנאמר (ויקרא יא) ובנבלתם לא תגעו פרט לעצמות שאינן קרוין נבלה. ועצמות יוחנן כהן גדול טמאים שנאמר (במדבר יט) או במת או בעצם אדם או בקבר. אמרו לו כפי חיבתן הן טמאין שלא יעשה אדם עצמות אביו ואמו תרוודות. אמר להן אף כתבי הקדש לפי חיבתן היא טמאתן. וספרי המוכסין אינן חביבין ואין מטמאים את הידים. והקב"ה קידש את ישראל במצותיו ואמר להן קדושים תהיו אבל לא הזהיר מליטמא למתים אלא הכהנים שנאמר ויאמר ה' אל משה אמור אל הכהנים בני אהרן. בני אהרן הוזהרו ולא שאר ישראל הוזהרו. בני אהרן הוזהרו ולא בנות אהרן. הכהנים. להוציא את החללים. בני אהרן. להביא את הקטנים. ואמרת אליהם. להזהיר הגדולים על הקטנים. לנפש לא יטמא. להביא רביעית דם שתצא מן המת שהוא בל יטמא לו. לפי שישראל מיטמאין למתים הזהיר הקב"ה לכהנים שלא ליטמא בהם שהם קרובין
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2012 12:35 |
|
| |
רבינו מיכי
אני מחפש תשובה שיש בה הגיון- כדבריך איני מחפש תשובה מטאפיסית- כי תשובה מטאפיסית היא תשובה שאינה צריכה הגיון-
אגב לא נראה לי כי מואדיב התכון למטאפיסי, גזירת הכתוב , בעייני אינה מטאפיסיקה. למרות שהגוזר הוא מטאפיסי.
יש מחלוקת ראשונים אם יש טעם למצוות? לצורך העניין הזה- אני בצד החושב שצריך להיות הגיון מסוים , בכל מקרה אם לא הגיון מלא, אבל אפשרות לפרשנות הגיונית,
לענ"ד לטומאה יש הגיון ונקודת מוצאה הגיוני. טרם גיבשתי את מחשבותי, קראתי או שמעתי על הנושא ואני מנסה להעזר בחבריים בנושא
לגילוי נאות כשאני שואל בדרך כלל יש לי שמץ של תשובה לשאלותי. שמץ .
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2012 12:46 |
|
| |
ירוחם, מהו היגיון לפי דעתך?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2012 12:52 |
|
| |
מקס
טומאת ידיים היא פיקציה- חז"ל לא רצו שאנשים ילמדו בספרי הקודש בשעת האכילה, שעל ידי כך יפלו פירורים בין הגווילים והעכברים היו אוכלים גם את הגווילים , כאמור תנאי האיחסון בימיהם היה לקוי.
ולכן גזרו על ספרי הקודש טומאת ידיים,
אגב הנה סיבה הגיונית לטומאה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2012 12:53 |
|
| |
צבי
כתר לי זעיר
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2012 13:14 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | מקס
טומאת ידיים היא פיקציה- חז"ל לא רצו שאנשים ילמדו בספרי הקודש בשעת האכילה, שעל ידי כך יפלו פירורים בין הגווילים והעכברים היו אוכלים גם את הגווילים , כאמור תנאי האיחסון בימיהם היה לקוי.
ולכן גזרו על ספרי הקודש טומאת ידיים,
אגב הנה סיבה הגיונית לטומאה. |
|
זה שאני מנסה להסביר,
יש טומאה בעצם = בית מטבחיים יכול להביא מגפות ומחלות אם לא נשמור על = טומאה, ולכן דווקא הכוהנים אמורים לשמור יותר מאדם רגיל,
אבל המחלוקת בין חז"ל לצדוקים היית בדיוק כאן,
מה שבמציאות טמא ומביא מגיפות וחולי, אז ברור שזה טמא,
והיות שיש בתורה שימוש בטמא בהשאלה, כמו עבודת זרה וזנות וכדומה,
ולכן אמרו חכמינו שאין כל טמא טמא בעצם, יש טמא שאנו שואלים בהשאלה ואין בהם ממש בעצם,
הצדוקים הפכו את הטמא לעיקר ולא רצו לקבל שיש טמא שהם רק בהשאלה,
החכמים רצו להשכיל אותנו ולומר לא ולא, אנו עם המציאות וגם לחינוך וכדומה נשתמש בהשאלה, ואין בטמאה ממש בעצם,
זה אותו ויכוח שיש בין ההמון לחכמים בכל דור דור,
קח את המושג "כופר" כפירה,
מי מוגדר כופר באמת ?
כופר באמת ביסוד מוגדר מי שמופקר בכל,
אבל ההמון מגדיר כופר כל אחד שאומר אחרת מהגננת שלו,
החכמים גם השתמשו עם המילה כופר, לשם חינוך ודמגוגיה,
ואז שוב באים ההמון הבור מדעת, וטוען הנה החכם הזה אמר שאתה "כופר"
אני חושב שזה צריך לספק אותך,
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2012 13:16 |
|
| |
מקס
לא מקבל שטומאת מת זה בהשאלה. ולא טומאת נבילה,
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2012 13:35 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | מקס
לא מקבל שטומאת מת זה בהשאלה. ולא טומאת נבילה, |
|
יש טמאת מת בעצם, כמו מת שלא נקבר ונרקב אז יש שוב אפשרות של מגיפות ומחלות, אבל החכמים והתורה כבר השאילו לומר שגם מת טרי מטמא,
כלומר צריך גדרים, והגדר היא אפי' מת טרי,
ידוע הסיפור שהתלמיד שחק על רבו שאמר גדר בהלכות השבת אבידה לגבי ציפור שמצאו אותה במרחק מסויים מהשובך,
רבו נתן גדר של חמישים אמה (נדמה לי, פשוט לא זוכר כרגע) והתלמיד שאל מה יהיה אם יהיה רגל אחת של הציפור בצד אחד של הגדר (שהחכם הגדיר) ורגל בצד שני של הגדר ??
כלומר לייצנים היו כל הדורות,
שיש גדר של חכמים, אז זה פשוט גדר הגדרה ותו לא, אין בהם ממש, ויש יוצא מהכלל (כמו שאלת התלמיד שיכול להיות כזו מציאות באמת, אז נצטרך לעשות צדק אחר, אנשים לא מבינים שכל חוק וגדר מיועדים לתת כללים, והשופט תפקידו לדון ביצא מהכלל כמו בשאלת התלמיד ),
כך לגבי טומאה: מת שהריקבון מתקדם כבר אז הטמא בעצם אמיתית, אבל יש את הגדר כמו במת טרי שאין לו טומאה באמת, טריפה\נבילה למשל יש כבר טומאה מיד הרי הוא מת בגלל מחלה או משהו כדומה,
כל מת שמת במגיפה טמא בעצם אפי' שהוא מת טרי,
תוקן על ידי maxmen ב- 15/04/2012 13:42:34
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2012 13:45 |
|
| |
מקס
התלמיד היה ר' ירמיה שגורש מבית המדרש ואחר כך הוחזר ברוב כבוד. ב"ב
אתה מנסה בכל הכח להכניס את ההיגינה לטומאה ולא היא-
התורה היא שקבע את הטומאה ולא חז"ל.
טומאה מת היא מיידית כשעוד הגופה חמה. וכל היוצא מכך-
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2012 13:49 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | מקס
התלמיד היה ר' ירמיה שגורש מבית המדרש ואחר כך הוחזר ברוב כבוד. ב"ב
אתה מנסה בכל הכח להכניס את ההיגינה לטומאה ולא היא-
התורה היא שקבע את הטומאה ולא חז"ל.
טומאה מת היא מיידית כשעוד הגופה חמה. וכל היוצא מכך- |
|
מה לעשות זה התורה ואין טומאה אחרת, רק גם התורה עשתה גדרים, ומת טרי לא טמא בעצם רק משום הגדר וזה לא חז"ל זה משה רבינו שהגדיר את הגדר,וזה משה רבינו שהשאיל את המושג טמא לעוד דברים כמו עבודת אלילים ומעשה כנען וכדומה,
וממנו למדו חז"ל וכל חכמי הדורות לעשות גדרים ולהשאיל מילים ומושגים,
תוקן על ידי maxmen ב- 15/04/2012 13:52:51
|
|
|
|
|
