מצטער לבשר לכם החולה מוגדר כצמח
ערב שבת פרשת בחוקתי 17/5/2012
אני יושב על יד המחשב ומהרהר על חזנות חזנים ובכלל
ברגעים אלו ממש אני חושב ונזכר בערגה בימים שהייתי יושב בבית הכנסת, המקום הטבעי של החזנות ומקשיב לתפילתו המתוקה של
(במקרה אחד) שמואל ברוך טאובה, אז הייתי מוכן לשבת שעות ורק להקשיב ללמוד ולקבל עוד משכן למשחק.
אבל לא הייתי יושב שעות כי התפילה ברובה היתה מורכבת מנוסח תפילה משופר ומלוטש עם מעט גינונים, קטע חזנות פה ושם אבל לא קונצרט אלא תפילה!
אז חזן היה חזן תפילה היתה תפילה והקהל היה קהל אמיתי. ולא רק אם בכלל צעירים עם ניצני שפם שממלאים את בית הכנסת כמקום בילוי, כמה חזנים כאלה אנו מכירים היום ? הרי גם אלו שיש בידם את היכולת אין להם את האמצעים והמקום להשתמש בהם, לפני כמה שבועות הלכתי או יותר נכון התאמצתי ללכת לשמוע חזן שעוד ציפיתי שיהיה לי מה לשמוע ומה לקבל, וכי גודל הציפיה כך גודל האכזבה! זאת היתה תפילה מקושקשת ללא כל טעם ומלאה בשירים (אעלק) חסידייים. פעם הייתי יכול לשבת בבית הכנסת לקבל רעיונות ולהחכים, לשמוע עוד רעיון ולא רק החלפת סולם חזרה לרביעית וכחזור ושוב וחזור ושוב, הייתי שומע עשיית מוסיקה אמיתית והכל על פי החוקים בלי כל בריחה.
את משה גנשוף אתם מכירים? וודאי שאתם מכירים הרי כולם שומעים את היצירה השיר שהלווים בכל שבת עדר הקוריה שבת חזנות. אז אותו משה גנשוף חוץ מהיצירות החכמות היה גם חזן של עמוד התפילה (שזה בעצם היה העיקר אצלו) הוא ידע איך להעביר תפילה ויש לכם את האמצעים לשמוע בערוץ שלי ביוטיוב תפילה שלימה ממנו. ולא! לא היו שם קטעים של עשר דקות וגם לא היו שם צלילים כמו דו דודיאז ורה. לא היו דברים כאלו והקהל היה קהל הוא ידע להעריך מה זה חזן התפילה היתה תפילה ובית הכנסת היה בית הכנסת ולא אולם קונצרטים.
פעם היו חזנים היום ישנם כאלו שיש בידם את הכוח להיות חזנים אבל הם לא משתמשים בו! תירוצים יש מליון תשובה אין אפילו אחת.
עד כאן לעכשיו פשוט קשה לי וחבל
לילה טוב
 |
|