הפייטנים שחלקם היו גדולי תורה זה אמת, אבל אין ללמוד מפיוטיהם שום דבר הלכה. ואדרבה גרע משיחת חולין שלהם. כיון שבפיוט עליהם לשעבד מילותיהם לכללי החריזה והמשקל ואינם מחוייבים כלל לדקדוקי הלכה. כלומר יש כאן עניין להעדיף יפי המליצה על יפי הכוונה, כי מטרת הכל היא עוררות הרגש. הרי שאם לא שנודע בבירור שדבריהם מכוונים על פי הלכה בדווקא,ואז ניתן למצוא בדבריהם איזה סמך או תנא דמסייע, הרי שבדרך כלל יכונו על כולם דברי הרמב"ם, שהיו משוררים ולא רבנים.
|
