_________________

אתר הדוס

לצערי לא ברור לי כל כך מה באת לטעון ולחדש בניגוד למה שנאמר קודם.

אני יכול לנסות להעלות את ההשערות הבאות:

א. החברה החרדית מגלמת את האמת העמוקה ביותר על המציאות, על התורה, על הפסיכולוגיה האנושית, על ההיסטוריה. כל מה שהחרדים אומרים וחושבים בתור אמונות חרדיות אופייניות הוא אמת לאמיתה.

חוששני שקביעה זו אינה נכונה. ותמה אני אם אתה סבור כך. ולא עוד, אלא שה"השקפה" הולכת ומשתנה בנקודות מסויימות וסותרת את עצמה. אמנם אם יש מטא-עקרון, הרי זה שאין להקשות, ואם מתגלה קושי, צריך להתעלם ממנו.

זה לא נכון לגבי כל החרדים, למשל לגבי החרדים של הפורום, אך זה נכון שכך מגדלים אצלנו ילדים.

ב. מערכת החינוך החרדית היא הטובה ביותר מבין אלו שקיימות היום בארץ ישראל או בחו"ל.

יתכן שזה נכון. ודאי שיש דברים טובים אצלנו, החרדים, שאינם קיימים במקום אחר. וכפי שכתבתי, הנה אנחנו כאן. אבל "הטוב ביותר" אינו זהה ל"טוב" בעצם. יש אצלנו גם חסרונות. ועליהם יצא הקצף. אלו הם שגורמים תיסכול עמוק למי שרואה שיש חברות אורותודוכסיות אחרות שבהן אין את כל הבעיות שנוצרות עקב התקשות (=מלשון נוקשה, הפך הגמישות) של החברה שלנו.

אשמח מאד לקרוא את כל מה שיש לך לאמר, עמוק ככל שיהיה. ואדרבה, כך מוטב. לגבי מי שאולי לא יבין, לא נורא. תוכל תמיד לנסות להסביר שוב.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

אתר הדוס

תודה על ההבהרה.

לגבי חזרות כדי להסביר, אין מהן מנוס. נסיון רב שנים בפורום (ובמקומות אחרים, עם שיח פנים אל פנים) מראה כי בני אדם מתקשים להבין זה את זה, מתקשים להסביר את עצמם. לפעמים זה מחוסר הקשבה, כאשר נדמה לנו שאנו יודעים מה השני רוצה לומר (צורת ההקשבה והקריאה שלנו היא לקרוא עד שאנו מבינים, ואין אנו טורחים לאמת את מה שקראנו מול המילים האחרונות. אנו נצמדים למשמעות המשוערת, וקשה לנו להתנתק ממנה). לפעמים זה מהעדר יכולת ביטוי. ולפעמים, כמובן, מקושי המושג. ויש קשיים גם מכך שמי שרוצה לבטא רעיון טועה ואינו שם לב בעצמו לכך שדבריו אינם הגיוניים (וגם כאן זה מתחלק לחלקים...).

אז הבה ונראה במה אנו מסכימים ובמה לא (ושוב אני חוזר: איני זוכר את כל הטיעון שלי מאז אלא באופן כללי. המניע לדיון היה התרשמותי מהניתוח הסוציולוגי פסיכולוגי של יובל אודות התפתחותם של שפינוזה וחבריו בקהילה שדומה מאד לבעלי תשובה של היום, אלא שמגיעים ליהדות בגיל מבוגר ולומדים אותה באופן מושכל, אקדמי, ולא בחיק אמם).

1. יש טיפוסים יוצאי דופן שמתקשים לקבל את מערכות האמונות של הציבור שבתוכו גדלו. יתכן שהם מעטים מאד. יתכן גם שהם יותר ולא ידוע כל כך עליהם.

2. בני אדם בוחרים בחברה ונשארים בה מרצונם ומהכרעתם.

3. החברה החרדית היא יעילה ביותר מזה 200 שנה.

4. החברה החרדית אינה בהכרח הטובה ביותר...

***
מה יש לי להוסיף או לגרוע מהטענות שהצגת?

1. בני אדם, בגיל מסויים (נניח 14) מתחילים לעסוק בבירור פילוסופי של עולמם. זו הפסיכולוגיה האנושית. רובנו נעצרים בשלב כלשהו. אבל חלק מתהליך ההתבגרות הוא המרי. לתפוס מרחק ממה שעד היום היה מקובל והגדיר אותנו כדי לעצב מתוכנו הגדרות חדשות. זה תהליך בריא שמאפשר לילד לבנות את אישיותו.

תהליך זה יכול להביא לתהיה על הנחות יסוד.

החברה המודרנית מזמנת הרבה יותר ביקורת עצמית מאשר דורות קודמים.

גם החרדית, אם כי פחות.

אצל בעלי תשובה וכל מי שלומד מערכת אמונות חדשה בגיל מבוגר, יכול להתרחש תהליך דומה, ועמוק יותר.

זה מה שקרה אצל שפינוזה, וזה מה שיכול לקרות היום אצל כל אחד. המודרניזציה מזמנת עימותים בין עצם הגישה המדעית והטכנולוגית שכל כך עובדת (יש לנו חשמל ומחשבים ורפואה) לבין מערכת האמונות שנחשבת למחייבת (העולם קיים בדיוק 5000+ שנים, אז איך יש מאובנים של דינוזאורים?).

כמה עוברים את השלב הזה? איך הם יוצאים ממנו? אצל חלקנו ניתן להבחין בבריחה מפני מודעות עצמית. (כמדומה שזה קיים גם אצל מה שכינו פעם "מזרחי". וחוששני שאצל חלק מאיתנו, הדתיים והחרדיים, אין אמון בביקורת שכלית מפני שיש איזה חשד עמום שאם נבדוק, נצטרך לדחות את עיקרי האמונה שלנו ולזרוק אותם...).

אחרים חיים עם מערכת אמונות כפולה, בבית הכנסת ובחיים. בבית  הכנסת מתנהגים כאילו כל מדרש הוא אמת היסטורית, ובחיי המעשה מסרבים לקבל טענות וסיפורים ללא ביסוס (האם היית קונה מכרה זהב על הירח בגלל שאדמור או מקובל חלם עליו?).

יש כאלו שאכן מגיעים למסקנה שהתורה חלילה שקר אבל אינם מסוגלים לשנות (יתבאר לקמן) וחיים בצער רב, כאנוסים.

יש כאלו, והם נדירים יותר, שמבינים שיש לחלק את מערכת האמונות שלנו בין מה שהוא אמת ברורה, מה שהוא אמת היסטורית, ומה שהוא מדרש ותוספות, ויש גם אמונות תפלות (נניח, וארשה לעצמי אולי חוצפה גדולה: צוואת ר' יהודה החסיד, אם יצאה מתחת ידיו, או האמונה בגלגולים ובדיבוקים). הם אינם נדירים כמו השמש אבל עדיין אינם רבים כל כך.

תכליתי בהשתתפות בפורום הזה היתה לעזור לאלו שמתבוננים וסובלים להבין שאין זו עבירה לחשוב ולבדוק, ואדרבה, יש לפתוח את החבילה היהודית, ואז אפשר לגלות שלא כל מה שנאמר בשם התורה והיהדות ראוי להאמר בשמה.

האם בכל זה תסכים איתי? פרט נא.

2. אני סבור כמוך שכל מה שאדם עושה הוא פרי בחירתו. אבל לא כל בחירה היא בשמחה ובחפץ לב. גם העבד יכול לסרב למלא הוראה ולקבל מכות. גם אצל סטאלין וסדאם אפשר היה לסרב פקודה ולשלם ביוקר.

בחודשים האחרונים כותב אצלנו יהודי יקר ולמדן, שלפי עדותו על עצמו הוא בן החברה החרדית ולא ישנה את השתייכותו למרות שבדברים רבים הוא חש "בחוץ" (וצר לי על זה, אבל לא זה הנושא). הוא לא ירצה לפגוע בבני משפחתו שאותם הוא אוהב. (והוא, בניגוד אלי, אינו נותן אמון במסורת ולא סבור שאפשר לפתוח חבילה ולהישאר עם העיקר).

כמה כאלו יש?

יש דרגות שונות של אונס.

נכון שבחברה המודרנית קל יותר להחליף השתייכות. יש גם אפשרויות שלא היו קיימות בימי שפינוזה (למשל להיות חילוני ובלתי מזוהה. שפינוזה היה כמדומה הראשון שהלך בדרך זו או שהגדיר זאת בדומה לכך. ולא שחילונות טובה בעיני). אבל לא כל מה שאפשרי הוא גם נוח וזול.

3-4. נראה שעלינו להבהיר למה הכוונה ב"חברה החרדית". נראה שהמונח מתאר חברה שקיימת כמה עשרות שנים, פחות ממאה (נניח מאז ימי החפץ חיים, כאשר האורתודוכסים קיבלו על עצמם חלוקה פנימית בין "מזרחי", חרדים שאינם ציונים, נוסף ל"חסידים" מול "לא חסידים" וזה כולל את בני אירופה..).

האם החברה החרדית יעילה יותר? במה? יש לנו יתרונות רבים. אבל המחיר שאנו משלמים, בשנים האחרונות ממש, על נטיות שמקצינות והולכות, גורם לכך שאני חש שקשה לי להזדהות עם החרדיות המודרנית. לא זו החרדיות שלפני 10, 20 שנה ויותר. צא ובדוק ותמצא.

***
ועכשו, מה אנו עושים כדי לעזור לעצמנו ולסביבתנו?

ללמוד.

לדבר יחד.

להיות טובים יותר ואז זה יכול להקרין על סביבתנו.

מה עוד אתה מציע?

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");