| נשלח ב-21/9/2011 08:13 |
 |
| |
אשכול הקישורים לכתבות/מובאות [ד]
אחר שהאשכול הקודם גדל והתרחב עד מאד, הוצע לפתוח חדש. טוב מאד.
אני מזכיר את הכללים וההמלצות:
האשכול מיועד לכנס כתבות ומאמרים שאין עליהם דיון רחב. ניתן להגיב בקצרה אבל אם מתחיל דיון, צריך לפתוח אשכול חדש.
ולמעתיקים: נא להביא
1. לינק.
2. כותרת. רצוי את העתקת המקורית. (זה גם מאפשר לחפש בשעת הצורך).
3. לא להעתיק יותר מדי (ובמיוחד לא פירסומות אם מעתיקים מהעיתונות) אבל להעתיק את עיקר התוכן. לינקים נשברים ונעלמים במשך הזמן.
זה מחייב להתאמץ קצת. כן.
אשכולות קודמים מאותו סוג.
תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 21/09/2011 08:57:08
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2011 08:14 |
|
| |
צענע מוזמנת להביא לכאן את הלינק שלה לדף שממיר כתובות ארוכות שהורסות את מבנה העמוד לכתובות קצרצרות ונוחות.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2011 15:16 |
|
| |
http://is.gd/
הוראות שימוש לשורטנר :
1.העתיקו את הכתובת המקורית .
2הדביקו אותה בתוך המלבן שנמצא בלינק שהבאתי.
3.לחצו על המילה:shorten
4.עשו העתק
5.הדביקו באתר הרצוי.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2011 15:28 |
|
| |
לא הצליח לי הפעם אני אבדוק שוב
תוקן על ידי maxmen ב- 21/09/2011 15:28:52
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2011 19:05 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2011 14:36 |
|
| |
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4126417,00.html האם איינשטיין טעה? יתכן שהתגלה חלקיק שעולה על מהירות האור מדענים ממאיץ החלקיקים הגדול שבז'נבה הודיעו על מה שנראה כאחת מהתגליות המהפכניות ביותר מאז הוכרזה תורת היחסות הפרטית על ידי אלברט איינשטיין לפני למעלה ממאה שנים: נמצא חלקיק הנע מהר יותר ממהירות האור פורסם: 23.09.11, 00:36 קבוצה בינלאומית של מדענים דיווחה הערב (חמישי) כי הצליחה לרשום תנועה של חלקיקים תת-אטומיים שעברו את מהירות האור - ממצא שאם יאומת יערער על תורתו רבת השנים של אלברט איינשטיין. כך מדווחת סוכנות הידיעות "רויטרס". אחד מעקרונות היסוד של תורת היחסות הפרטית ולמעשה של הפיזיקה המודרנית הוא שמהירות האור (בריק) היא מהירות סופית ואף גוף מוחשי אינו יכול לעבור אותה. ערכה אינו תלוי במיקום הצופה או במהירותו ולכן היא סופית לחלוטין (מהירות האור בריק היא כ-300 אלף ק"מ לשניה). קיומם של חלקיקים הנעים במהירות הגבוהה ממהירות האור תמיד הסעירה את דמיונם של המדענים ובמשך תקופה מסוימת בסביבות מחצית המאה הקודמת אפילו הוצעו חלקיקים כאלה אלו היו חלקיקים היפותטיים שנעים אך ורק במהירות הגבוהה ממהירות האור אולם עד כה טרם נתגלו טכיונים וחלקיקים כאלה נותרו בגדר משאלת לב. ייתכן שהיום התגלה חלקיק שנע במהירות גבוהה ממהירות האור. על פי הודעה זהירה באופן יוצא דופן של ג'יימס גיליס, דובר המועצה האירופאית למחקר גרעיני (CERN), ייתכן שנמצא חלקיק כזה. החלקיק הוא נייטרינו (Neutrino), אחד החלקיקים המוזרים והמסתוריים יותר הקיימים בטבע. נייטרינו (מאיטלקית: נייטרון קטן) הוא חלקיק חסר מטען בעל מסת מנוחה הגדולה מאפס (עד לפני זמן לא רב היה מקובל להניח שמסת המנוחה שלו היא אפס) והתכונה העיקרית שלו היא חתך הפעולה הנמוך מאוד שלו (בעת שאתם קוראים כתבה זו עוברים אינספור חלקיקי נייטרינו מבעד לגופכם ומבעד לכדור הארץ מבלי לבצע אינטראקציה עם החומר שדרכו הם עוברים). הנייטרינו המצוי בקרינה הקוסמית נוצר בריאקציות תרמו-גרעיניות בכוכבים וכן בעת קריסת כוכב מסיבי המוליכה להתפוצצות סופרנובה. מדידות שנעשו בעת התפרצות הסופרנובה הקרובה בשנת 1987 בענן הגדול של מגלן, אכן הראו שהנייטרינו נע במהירות קרובה מאוד למהירות האור. הניסוי הנוכחי שנערך בז'נבה בוצע על ידי ירייה של קרן נייטרינים שנוצרה במאיץ החלקיקים הגדול לכיוון מטרה באיטליה המצויה במרחק 730 ק"מ. החלקיקים גמאו את המרחק בזמן הקצר ב-60 ננו-שניות מהזמן שהיה נדרש להם לו נעו במהירות האור, כאשר טעות המדידה היא 10 ננו-שניות. אם אכן התגלה נייטרינו הנע במהירות הגבוהה ממהירות האור זו עשויה להיות סתירה לתורת היחסות של איינשטיין. על פי הניסוי, הסטייה שנתגלתה אמנם גדולה מטעות המדידה, אך למרות זאת המדענים השותפים לגילוי יצאו בבקשה מעמיתיהם במעבדות מחקר בארה"ב וביפן לבצע ניסויים שיאששו את הגילוי, שבמידה והוא נכון, עשוי להיות לאחת מהתגליות המסעירות של הפיזיקה. אנו נמתין עד לתוצאות שיגיעו מהמעבדות בארה"ב וביפן כדי לראות האם הגילוי עליו דווח היום אכן נכון. ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2011 15:15 |
|
| |
יתכן
איקון ירוק על המובאה המרתקת.
יש כאן הזמנה לכמה נושאים. כגון הפתיחות של המדע לחפש הפרכות ולעדכן את עצמו.
התיאור הזה תמציתי מדי. אחרת הייתי מציג את השאלה כיצד יודעים שזה אותו חלקיק שעבר את הדרך מכאן לשם ואולי יש כאן תופעה של קפיצת הדרך. זה נשמע כמו מאגיה. אני מתכוון להנחה שונה לגבי תנועה חלקיקית, שיש לפעמים מעבר חלקיקים לא דרך החלל (האם זה מחזיר את המדע הבדיוני מצד אחר?) ואולי זו תכונה מיוחדת של חלקיקים מסדר גודל כזה ומסוג מסויים דווקא? האם בכלל תנועה חלקיקית היא רציפה במרחב? (או שהשאלות תם שלי מוטעות מכל וכל? אבל אם לא אשאל, איך אדע?)
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2011 16:56 |
|
| |
| מיימוני כתב: |  | יתכן
איקון ירוק על המובאה המרתקת.
יש כאן הזמנה לכמה נושאים. כגון הפתיחות של המדע לחפש הפרכות ולעדכן את עצמו.
התיאור הזה תמציתי מדי. אחרת הייתי מציג את השאלה כיצד יודעים שזה אותו חלקיק שעבר את הדרך מכאן לשם ואולי יש כאן תופעה של קפיצת הדרך. זה נשמע כמו מאגיה. אני מתכוון להנחה שונה לגבי תנועה חלקיקית, שיש לפעמים מעבר חלקיקים לא דרך החלל (האם זה מחזיר את המדע הבדיוני מצד אחר?) ואולי זו תכונה מיוחדת של חלקיקים מסדר גודל כזה ומסוג מסויים דווקא? האם בכלל תנועה חלקיקית היא רציפה במרחב? (או שהשאלות תם שלי מוטעות מכל וכל? אבל אם לא אשאל, איך אדע?) |
|
כבר יצא לי פעם לדון עם ר' ניסים וידל בעניין החלקיק הזה, זה חלקיק שעובר כוכבים ולא מתעקם במרחב כמו האור,
שאלתי אותו אז שזה חייב להפריך את מהירות האור, ואיך לגבי אור עצמו אפשר למדוד אם הוא מתעקם במרחב, כלומר אם נתחיל לבדוק מרחקים עם החלקיק הזה במקום כמו שבודקים היום עם האור, אז יהיה לנו מרחקים יותר מדויקים,
כי האור מתעקם במרחב ולכן צריך לקחת זאת בחשבון, מה שאין כן אם נבדוק מרחקים עם החלקיק הזה שעובר בין מסות וכוכבים בקו ישר, גם נוכל לבדוק האם האליפסה של סיבוב הארץ סביב השמש היא רק חישוב נוח או עובדה מציאותית, וכן הרבה חישובים אסטרונומים יהיו יותר ברורים אם נשתמש (אם אפשר כמובן) עם החלקיק הזה,
היפנים מזמן חשבו שהוא גובר על מהירות האור, וטענו שבמאיץ החדש נוכל לבדוק זאת, והנה הבשורה שכנראה צדקו באמת,
לייתכן תודה,
תוקן על ידי maxmen ב- 25/09/2011 17:01:03
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2011 17:09 |
|
| |
הרב מיימוני, הבנתי בפיזיקה שואפת לאפס או בלשון המאמר "מסת מנוחה הגדולה מאפס". מהתרשמות של הדיוט דומה כי החוקרים בודקים, או לפחות מנסים לבדוק, באמצעים מדידים את הדברים, באופן הנותן מענה לשאלותיך. נגעת אכן בשאלה החשובה על פתיחות המדע לבדוק את עצמו. אולי הנושא מצדיק אשכול נפרד, אך אומר כאן בקצרה ואם תרצה תוכל להעביר לאשכול נפרד. מאמר זה ועוד רבים מוכיחים את ההבדל המהותי בין החשיבה המדעית הפתוחה לשינויים, מהפכניים ככל שיהיו, לבין החשיבה התיאולוגית, העושה בדרך כלל ככל שביכולתה ולעתים למעלה מכך כדי להימנע ממסקנות מהפכניות ומרחיקות לכת. קריאת חלק מהטוקבקים מראה כי המון העם הוא המון העם. לא משנה מהי עמדתו ועל מה הוא דן. בגלי צה"ל היה היום בבוקר ראיון עם הממונה על הארכיון של איינשטיין באוניברסיטה העברית (אינני זוכר את שמו, מתוך השיחה היה נראה כי יש לו יותר ממושג אודות המחקר) והוא בהחלט השאיר מקום לאפשרות כי במידה והתגלית תתברר כנכונה יש כאן רעידת אדמה פיזיקאלית. הוא רק סייג כי תורת היחסות נתנה בידנו כלים לניבוי אין סוף תופעות, כך שלא פשוט לומר כי כל כולה בטעות יסודה, אם כי אין דבר מופרך מראש במדע. הוא ציין אנקדוטה כי כאשר איינשטיין בעצמו נשאל, מה אם התיאוריה שלו אינה נכונה, הוא ענה, כי או אז יש לאלוהים בעיה קשה... גם המראיין, הנמנה על "מאמיני" המדע, הגדיר את "התשובה" כמגלומנית. מהיכרות מסוימת עם הלך מחשבתו של איינשטיין, כפי שמשתקף מאגרותיו, כתביו ואמירותיו, דומה כי נכון יותר לומר כי איינשטיין אמר זאת בבדיחותה.
תוקן על ידי ייתכן ב- 25/09/2011 17:12:56
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2011 13:25 |
|
| |
| השנתון הסטטיסטי החדש • בישראל חיים כ-7.8 מיליון תושבים | | תוחלת החיים הממוצעת ב-2010 הייתה 79.7 שנים בקרב גברים, ו-83.4 בקרב נשים • הרוב גרים במרכז • סיבת המוות העיקרית ב-2009: סרטן • 5.4% חוזרים בתשובה • והרוב רוצים תחבורה ציבורית בשבת • השנתון הסטטיסטי החדש חושף את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על ישראל של 2011 | | 12:19 26/09/2011 TheMarker |
 | | | |  0 |
|
|  |  | | ערב ראש השנה תשע"ב מונה אוכלוסיית ישראל 7,797,400 נפש, מהם 5,874,300 יהודים, 1,600,100 ערבים ו-323,000 "אחרים" (רובם עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר שאינם מוגדרים על ידי הרשויות כיהודים).
בסוף 2010 מנתה אוכלוסיית ישראל 7,695 מיליון נפש.
אתמול פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את השנתון הסטטיסטי מספר 62, לשנת 2011. מנתוני השנתון עולה, כי שיעור הגידול של כלל האוכלוסייה ב-2010 היה 1.9%, בדומה לשמונה השנים האחרונות.
שיעור גידול דומה היה בישראל בשנות ה-80, שהיו שנות שפל בעלייה לארץ. בשנות ה-90, בתקופת העלייה הגדולה ממדינות בריה"מ לשעבר, עמד שיעור הגידול על כ-3% בממוצע לשנה.
ב-2010 היה שיעור הגידול של האוכלוסייה היהודית 1.7%, של האוכלוסייה הערבית - 2.5%, ושל אוכלוסיית "האחרים" 1.7%. שיעור הגידול של האוכלוסייה המוסלמית היה 2.7%, של האוכלוסייה הנוצרית - 0.9%, ושל האוכלוסייה הדרוזית - 1.8%. |
| אוכלוסיית ישראל צעירה | לפי הלמ"ס, האוכלוסייה הישראלית נחשבת צעירה יחסית לאוכלוסייה במדינות המערב. ב-2010 אחוז הילדים בני 14-0 בישראל היה 28%, בהשוואה ל 17% במדינות מערביות אחרות, ואחוז בני 65 ומעלה היה קרוב ל-10% בישראל בהשוואה ל 15% במדינות המערב.
חלקם של בני 75 ומעלה בקרב האוכלוסייה גדל בצורה מתונה עם השנים, ועמדה על 4.7% ב-2010 לעומת 3.8% בראשית שנות התשעים. בקרב היהודים, חלקם של בני 75 ומעלה גבוה יחסית (5.8% ב-2010 בהשוואה ל 4.4% בראשית שנות התשעים).
בישראל חיים 979 גברים לכל 1,000 נשים. עד גיל 29 מספר הגברים גדול ממספר הנשים, ומגילאי 30 ומעלה גדול מספר הנשים ממספר הגברים. לדוגמה, בגיל 75 ומעלה חיים 684 גברים לכל 1,000 נשים.
באוכלוסייה היהודית ניכרת התופעה של דחיית גיל הנישואין, המתבטאת בשיעור רווקות גבוה בקרב בני 29-25 . 64.4% מהגברים ו-45.5% מהנשים היו רווקים בגילאים אלו ב-2009, לעומת 54.0% מהגברים ו-38.1% מהנשים ב-2000. באוכלוסייה המוסלמית 43.5% מהגברים ו-19% מהנשים בגילים אלה היו רווקים.
ב-2010 נמשכה מגמת העלייה בחלקם של ילידי ישראל באוכלוסייה, ומספרם הגיע לכ-4.3 מיליון נפש. חלקם של ילידי ישראל מכלל היהודים גדל בהתמדה מקום המדינה. ילידי ישראל היוו 35% מכלל היהודים בזמן קום המדינה, לעומת 72.3% בסוף 2010.
קבוצת המוצא הגדולה ביותר היא של יוצאי אירופה-אמריקה - קבוצה זו מנתה בסוף 2010 למעלה מ-2.2 מיליון נפש, 36% מהיהודים והאחרים. 37.7% מהיהודים והאחרים הם ילידי ישראל שגם אביהם נולד בישראל. כ-14.7% מכלל היהודים והאחרים (898 אלף נפש) הם ילידי אפריקה, או שאביהם יליד אפריקה. הקבוצה הקטנה ביותר היא מיבשת אסיה - כ-697 אלף נפש - המהווים 11.4% מכלל היהודים ואחרים. ילידי אסיה עלו לישראל בעיקר בשנות ה-50 וה-60; מאז נפסקה העלייה מאסיה כמעט לחלוטין. |
| הרוב גרים במרכז | כ-41% מאוכלוסיית ישראל מתגוררת במרכז הארץ - כ-24% במחוז המרכז, וקרוב ל-17% במחוז תל-אביב. במחוז הצפון מתגוררים כ-17%, במחוז הדרום - כ-,14%, ובכל אחד מהמחוזות חיפה וירושלים מתגוררים כ-12%. עוד כ-4% מתגוררים ביהודה ושומרון.
קרוב ל-60% מהאוכלוסייה הערבית מתרכזים בצפון. במחוז הדרום חיים כ-13% מכלל האוכלוסייה הערבית, רובם בדווים.
ב-2010 היה אחוז הגידול של אוכלוסיית ישראל 1.9%. במחוזות ירושלים והמרכז נרשם גידול מעל לממוצע, 2.3% ו-2.2% בהתאמה. במחוז ת"א נרשם אחוז הגידול הנמוך ביותר, 0.6% בלבד. מבין שש הערים הגדולות בישראל (שבהן למעלה מ-200,000 תושבים), אשדוד הייתה העיר בעלת אחוז הגידול הגבוה ביותר ב-2010, עם 2%, לעומת אחוז גידול של 1.9% בירושלים, 1.2% בראשל"צ, 1% בחיפה, 0.8% בפ"ת ואחוז אפסי בת"א.
מחוז המרכז הוא המחוז בעל מאזן ההגירה הפנימית החיובי הגבוה ביותר מבין המחוזות ב-2010, כמו גם בשני העשורים האחרונים. ב-2010 נרשמה במחוז המרכז תוספת אוכלוסייה של כ-9,900 נפש. ביו"ש היה מאזן הגירה חיובי של כ-3,500, מעט נמוך בהשוואה לשנים קודמות. במחוזות ירושלים, צפון, תל אביב ודרום היה ב-2010 מאזן הגירה שלילי.
ב-2010 הייתה צפיפות האוכלוסייה בישראל 334 נפשות לקילומטר מרובע, בהשוואה ל-247 ב-1995 ו-209 ב-1989 לפני גל העלייה מברית המועצות לשעבר. להשוואה, בסלובניה, ששטחה קרוב לזה של ישראל, הצפיפות היא 101 נפשות לקמ"ר ובבלגיה, ששטחה גדול במעט, הצפיפות עומדת 356 נפשות לקמ"ר. המחוז הצפוף ביותר הוא ת"א, 7,470 נפשות לקמ"ר. מחוזות ירושלים והמרכז גם הם בעלי צפיפות גבוהה יחסית, עם 1,447 נפש ו-1,433 נפש לקמ"ר בהתאמה, בהשוואה לצפיפות נמוכה במיוחד בצפון ובדרום: 286 נפשות לקמ"ר במחוז הצפון ו-78 נפש לקמ"ר במחוז הדרום. העיר הצפופה ביותר היא בני ברק, 21,636 נפש לקמ"ר. |
| 3 ילדים בממוצע לאישה | 48,997 זוגות התחתנו בישראל ב-2009, מתוכם 37,165 זוגות יהודיים (76%) ו-9,999 מוסלמים (20%). מאידך, 13,233 זוגות התגרשו - מתוכם 10,928 יהודיים (83%) ו-1,393 מוסלמים (11%). ב-2010 נולדו 166,255 תינוקות, עלייה של 3.2% בהשוואה ל-2009. מספר הילדים הממוצע לאישה היה 3.03.
ב-2010 נמשכה מגמת העלייה במספר הילדים הממוצע לנשים יהודיות, אשר הגיע ל-2.97 ילדים לאישה - הרמה הגבוהה ביותר מאז 1977. עלייה קלה במספר הילדים לאישה נרשמה גם בקרב הנשים המוסלמיות, מ-3.73 ב-2009 ל-3.75 ב-2010. מספר הילדים הממוצע אצל נשים נוצריות היה 2.14.
תוחלת החיים הממוצעת ב-2010 הייתה 79.7 שנים בקרב גברים, ו-83.4 בקרב נשים. תוחלת החיים של יהודים גבוהה יותר משל ערבים, אך הפער בשנים האחרונות צומצם, ועמד ב-2010 על 3.6 שנים בקרב גברים ו-2.7 שנים בקרב נשים.
סיבות המוות העיקריות ב-2009 היו מחלת הסרטן - אשר הייתה אחראית ל-25.7% מהפטירות, ומחלות לב, אשר הובילו ל-16.9% מהפטירות. אחוז הנפטרים מסוכרת היה 6.2%, וממחלות כלי דם במוח - 5.5%.
ההוצאה הלאומית לבריאות עלתה ב-2010 ב-3% והסתכמה ב-61.2 מיליארד ש"ח, 7.5% מהתמ"ג. הוצאות משקי הבית לתרופות ולשירותים רפואיים (רופאים, מרפאות, ורופאי שיניים) מימנו 28% מההוצאה הלאומית לבריאות. שיעור המימון מתקציב המדינה ירד ב-2010 ל-33% מ-34% ב-2009. ב-27 מ-34 מדינות ה-OECD אחוז ההוצאה לבריאות מהתמ"ג גבוה מהאחוז בישראל.
ב-2010 הגיעו לישראל 16,633 עולים. גידול של 14% בהשוואה ל-2009. רוב העולים הגיעו מרוסיה (3,404 עולים), ארה"ב (2,530), צרפת (1,775) אוקראינה (1,752) ואתיופיה (1,655). ב-2010 המשיכה העלייה להיות מורכבת מרוב של נשים - 919 גברים ל-1,000 נשים.
ב-2010 מספר המשפחות החד הוריות עם לפחות ילד אחד עד גיל 17 עמד על 106.8 אלף. משפחות אלה היוו כעשירית מכלל המשפחות בישראל עם ילדים עד גיל 17.
שליש מהזוגות בת"א ללא ילדים.
מחוז ת"א מאופיין באחוז הגבוה ביותר של זוגות ללא ילדים (33%), ובאחוז הנמוך ביותר של זוגות עם ילדים עד גיל 17 (38%). ממוצע הנפשות הגבוה ביותר למשפחה נמצא ביו"ש (4.6 נפשות למשפחה) ובמחוז ירושלים (4.3), והנמוך ביותר במחוז ת"א (3.2).
ב-2010 כ-17% מהאוכלוסיה, 1.3 מיליון נפש, היו רשומים במחלקות לשירותים חברתיים במשרד הרווחה. 27% מהרשומים הם ילדים ו-20% הם קשישים מעל גיל 65, כפול מאשר חלקם באוכלוסייה הכללית. 15% מהגברים הרשומים ו-23% מהנשים הרשומות הם קשישים מעל 65 שנה.
בקרב האוכלוסייה היהודית 8% הגדירו את עצמם חרדים, 12% - דתיים, 13% - מסורתיים-דתיים, 25% - מסורתיים-לא כל כך דתיים, ו-42% - לא דתיים או חילוניים. בקרב בני הדתות האחרות: 8% הגדירו את עצמם דתיים מאוד, 44% - דתיים, 27% - לא כל כך דתיים ו 21% - לא דתיים. |
| 5.4% חוזרים בתשובה | 5.4% מהיהודים בני 20 ומעלה (כ-790,000 נפש) דיווחו כי כיום הם דתיים יותר ממה שהיו בעבר. 14% מהיהודים דיווחו כי הם דתיים פחות ממה שהיו בעבר. כ-200,000 בני 20 ומעלה, 5.4% מהאוכלוסייה היהודית בגילים אלה, מגדירים עצמם "חוזרים בתשובה". 70% מהם ילידי ישראל.
רוב הציבור היהודי (64%) מעוניין לאפשר פתיחה של מקומות בילוי בשבת: 93% מהחילוניים, 76% מהמסורתיים-לא כל כך דתיים, 35% מהמסורתיים-דתיים ו-12% מהדתיים. 60% מהיהודים תומכים בפתיחת מרכזי קניות וקניונים מחוץ לערים בשבת. 62% בעד קיום אירועי ספורט בשבת. 53% מהאוכלוסייה היהודית בעד הפעלת תחבורה ציבורית בשבת.
בתש"ע (2009/2010) למדו 138,249 תלמידים במוסדות ישיבתיים מתוקצבים - עלייה של 28% לעומת תשנ"ח (1997/1998). 83,055 תלמידים לומדים במסגרת "כולל" (60% מכלל הלומדים) המיועדת לגברים נשואים, ועוד 40,047 לומדים ב"ישיבה גבוהה" המיועדת לרווקים. בישיבות הסדר לומדים 8,407 תלמידים בתוכנית המשלבת שירות בצה"ל. כ-11% מהתלמידים אינם בעלי אזרחות ישראלית (רובם בעלי אזרחות של ארה"ב). רוב הלומדים בישיבות שבפיקוח משרד החינוך לומדים בירושלים ובבני ברק. בירושלים לומדים 39% ובבני ברק 15%. |
| ההוצאה לתלמיד בישראל נמוכה מהעולם | ב-2010 עלתה ההוצאה הלאומית לחינוך ב-3.5%, בהמשך לעלייה של 4.1% ב-2009. נתוני OECD המעודכנים ביותר (לשנת 2008) מראים שההוצאה על מוסדות חינוך בישראל גבוהה יחסית - 7.3% מהתמ"ג לעומת 6.1% במדינות החברות ב-OECD. בהשוואה זו יש להביא בחשבון שאחוז הצעירים בישראל גבוה יחסית לזה שבמדינות ה-OECD. השוואת ההוצאה הממוצעת לתלמיד במחירים בין-לאומיים קבועים (PPP) מראה כי בישראל ההוצאה לתלמיד בכל דרגי החינוך, נמוכה מהממוצע במדינות OECD. הפער גדול במיוחד בחינוך קדם יסודי, חינוך על תיכוני וגבוה. ב-2010 הממשלה, הרשויות המקומיות ומלכ"רים מימנו 80% מההוצאה לחינוך, ומשקי הבית מימנו 20% מההוצאה.
ההוצאה הלאומית לתרבות לבידור ולספורט ב-2010 הסתכמה ב-41.9 מיליארד שקל, עלייה של 6% ביחס ל-2009, 5.2% מהתוצר המקומי הגולמי. משקי הבית מימנו כ-34 מיליארד שקל, 83% מההוצאה הלאומית לתרבות לבידור ולספורט.
ב-2010 הוחל בבניית כ-40 אלף דירות, עלייה של כ-13% לעומת 2009. עם זאת, במספר הדירות שבנייתן הסתיימה ב-2010 נרשמה עלייה מתונה, של 1% בלבד. בסוף 2010 היו בתהליך בנייה פעילה כ-70.6 אלף דירות - עלייה של 10.1% בהשוואה לסוף 2009. במספר הדירות החדשות שנמכרו בבנייה ביזמה פרטית נרשמה עלייה - 18 אלף דירות ב-2010 לעומת 16.4 אלף דירות ב-2009.
|
| מפלס ים המלח בשפל | מפלס ים המלח ממשיך לרדת בקצב של מעל מטר בשנה, והגיע בדצמבר 2010 לשפל חסר תקדים של מינוס 424 מטר מתחת לפני הים. מפלס הכנרת עמד בנובמבר 2010 על 213.9- מטר מתחת לפני הים. מליחות מי אקוויפר החוף ממשיכה לעלות והגיעה לשיא ב-2010 של 223 מיליגרם כלוריד לליטר. לעומת זאת, מליחות מי אקוויפר ההר ירדה בשנה האחרונה והגיעה ל-139 מיליגרם כלוריד לליטר. בנחלי החוף נמדדה עלייה בצריכת החמצן הכימית, המהווה מדד לזיהום בשפכים תעשייתיים. |
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2011 15:26 |
|
| |
האם איינשטיין באמת טעה? http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4127580,00.html האם מוקדם מידי להספיד את תורת היחסות של איינשטיין? ואיך אפשר בכלל למדוד את מהירותו של חלקיק העולה על מהירות האור? פרופ' עילם גרוס מפרויקט מאיץ החלקיקים שבסרן מנסה לענות על השאלות המדהימות שמסעירות מדענים בכל העולם פרופ' עילם גרוס פורסם: 26.09.11, 10:49 בליל יום ששי האחרון ביליתי באופרה. לא בדיוק מה שעולה בדעתכם... מדובר בסמינר שניתן בסרן (CERN), המעוז של ציידי החלקיקים בז'נבה, ובו בישרו המדענים של גלאי החלקיקים "OPERA" לעולם על ניתוח תוצאות הנסוי של שלוש השנים האחרונות וממנו עולה שקיימים חלקיקים שנעים יותר מהר מן האור. באולם ישבו הפיזיקאים הכי גדולים בתחום. אין ספק שכולם הבינו שהוטלה פצצה שמאיימת על אושיות הפיסיקה המודרנית, שהחלה עם תורת היחסות של איינשטיין בשנת 1905. איינשטיין פיתח את תורתו על בסיס הרעיון שאינפורמציה לא יכולה לעבור יותר מהר מן האור, שאלמלא כן, כל העיקרון של סיבתיות לפיו עבר תמיד קודם לעתיד בכל מערכת ייחוס, היה נשבר. חלקיקים שנעים יותר מהר מן האור? כולם חיפשו את הטעות. והיה מה לחפש, כי מסתבר שלא כל כך פשוט לבצע את המדידה המדוברת. בינסוי המדובר יורים חלקיקים שנקראים נייטרינים ממעבדת המחקר, סרן שבז'נבה, אל גלאי החלקיקים "אופרה" שממוקם כ-730 ק"מ הרחק משם, במעבדת גראן-סאסו (Gran Sasso) שמתחת לכ-1,400 מטרים של סלע, ליד העיר ל'אקווילה (L'Aquilla) שבאיטליה (אותה עיר שעברה רעידת אדמה קשה באפריל 2010). איך עוקבים אחר חלקיק סורר? הנייטרינים נוצרים באינטראקציות רדיואקטיביות חלשות ומסוגלים בנקל לעבור דרך כל מה שנקרה בדרכם מסרן לגראן-סאסו. כדי למדוד את מהירותם כל מה שצריך לעשות הוא למדוד את המרחק בין המקור שבסרן לגלאי אופרה, ולחלק את המרחק בזמן ה"טיסה". שתי מדידות: מרחק וזמן שמנתן נותנת מהירות. נשמע פשוט... אבל לא כל כך פשוט. הנייטרינו לא מחכה ליריית הזנקה ממקום ברור או בעת ברורה כך שניתן לעקוב אחר מעופו ולחשב את מהירותו. רכבת של אלפי פרוטונים ויותר מתנגשת במטרה נייחת בסרן. המטרה מפיקה בסופו של דבר נייטרינים רבים. אחד מהם, בלי שנדע מיהו, עושה את דרכו לגראן-סאסו, שם הוא משאיר את עקבותיו בגלאי "אופרה". איננו יודעים בדיוק מאיפה הוא יצא ומתי הוא יצא, ובכל זאת איך מחשבים את מהירותו? אז התשובה היא שבעצם לא מחשבים. מסתמכים על העובדה שאם חוזרים על ההתנגשויות האלו שוב ושוב ניתן להעריך את המהירות הממוצעת של כ-16,000 הנייטרינים שאת עקבותיהם אנו רואים ב"אופרה". הדבר נעשה תוך כדי המון הנחות בדרך, אחת מהן (ולאו דווקא הבעייתית ביותר) למשל, היא שלכל הנייטרינים יש את אותה המהירות ולכן בעצם החישוב הסטטיסטי תקף. המרחק והזמן מחושבים באמצעות מערכות ג'י.פי.אס ושעונים אטומים. משום שאי אפשר לקלוט אות ג'י.פי.אס בתוך מנהרת הגלאי, משתמשים בגיאודטים שמחשבים בדיוק רב את המרחק בין הג'י פי אס לגלאי. בסופו של דבר נמדד מרחק של כ-730 ק"מ בין סרן ל"אופרה" בדיוק של 20 ס"מ. מדידת הזמן בעייתית יותר. זמן ה"זינוק" של נייטרינו בודד ידוע בדיוק של כ-10 מליוניות שניה ופה המספרים מסתבכים כל כך שחיפשתי הסבר חילופי. אלוף העולם בריצה לצורך ההסבר החלופי דימיתי את הנייטרינו לרץ מהיר למרחקים ארוכים, כזה שהעולם מייחל לו. מהירותו היא כ-9 מטר לשניה (אלוף העולם לריצה של 10 ק"מ, מהירותו כ-6.3 מטר לשניה). מהירות זו מייצגת את מהירות האור. כאמור, נקודת הפתיחה היא רכבת של פרוטונים. אז בואו נדמיין שכל הפרוטונים הם קבוצה עצומה של אלפי רצים, שדוהרים לעבר מטרה שאורכה כ-1,000 מטרים. אחד מהם יצליח לצאת מן המטרה ויתחיל את מירוצו לגראן-סאסו. במשך כ-6 דקות פוגע המבול של הפרוטונים במטרה הארוכה. מתישהו בתוך ה-6 דקות הללו, אחד הרצים יחליף את בגדיו ויהפוך לנייטרינו. הוא ייצא מהמטרה ויתמיד בריצה במשך קרוב ליממה -23 שעות (זה הזמן הנדרש לעבור 730 ק"מ במהירות של 9 מטר לשניה), עד שיגיע לגראן-סאסו, מרחק 730 ק"מ. שם הוא יגיע לקו הסיום, כלומר לגלאי ה"אופרה" שימדוד במדויק את זמן הגעתו. הואיל ולא ידוע בדיוק מועד צאתו, מחכים לרץ הבא ולזה שאחריו... ומתעדים את זמני ההגעה, כך במשך שלוש שנים, עד שמצטברת אינפורמציה של כ-16,000 רצים. ואז פונים לסטטיסטיקאים ומבקשים מהם לנסות ולקבוע את זמן הריצה הממוצע של הנייטירינו מסרן ל"אופרה". האנליזה הסטטיסטית משתמשת בכל מיני הנחות ומעריכה שגיאות אפשריות ומסיקה שבהנחה שכל הרצים רצו באותה מהירות, מהירותו של כל רץ היתה 23 שעות פחות 2 שניות. כלומר, הם נעו טיפ-טיפה יותר מהר מהמהירות המקסימלית של 9 מטר לשניה. לא הרבה, ממש מעט. קל לטעות ב-2 שניות כשהזמן הכולל 23 שעות. המהירות הנמדדת גדולה בכ-25 מליוניות מהמהירות המקסימלית הצפויה. בחזרה לניסוי האמיתי זמן המעוף של הנייטרינים נמדד בכ-60 מליארדיות השניה, קצר יותר מ-5 אלפיות השניה הצפויות, לו הנויטרינו היה נע במהירות האור. ומהם שגיאות אפשריות במדידות מסובכות כאלו? אחת מהן היא רקע. לפעמים הסלעים עצמם פולטים נייטרינים. אחד מהם יכול להירשם על ידי "אופרה" ולרשום זמן קצר יותר. זה משול לכך שלפני שהרץ שלנו מגיע לנקודת הסיום מופיע רץ מתחזה ומטה את תוצאת המדידה. וזו דוגמא אחת מיני רבות. לא סתם הפיזיקאים מחפשים את כל הטעויות האפשריות. זו דרכו של פיזיקאי נסיונאי. כל שכן כשמדובר בתוצאה כל כך משמעותית. יעבור עוד זמן רב עד שהפיזיקאים ישתכנעו, אם בכלל, באמיתות התוצאות. יש הרבה עדויות סותרות. ב-1987 למשל נצפו נייטרינים בהתפוצצות סופרנובה שמרוחקת מאיתנו 168,000 שנות אור. לו הנייטרינים היו נעים מהר יותר, היינו צופים בהתפוצצות שנים רבות קודם לכן..... עד שהתוצאות של "אופרה" לא יאושרו על ידי נסיויים אחרים, יש לקחתם בזהירות רבה. אין זה מפחית כהוא זה מגדולת הנסוי המדהים וחשיבות המדידה. פרופ' עילם גרוס מנהל את קבוצת החיפוש אחרי חלקיק ההיגס בקולבורצית אטלס בסרן וגם משתתף בנסוי קסנון בחיפוש אחר חומר אפל בגראן סאסו.
תוקן על ידי ייתכן ב- 26/09/2011 15:51:20
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2011 15:46 |
|
| |
לפיזיקאים, פרופ' גרוס כותב כי "הדבר נעשה תוך כדי המון הנחות בדרך, אחת מהן (ולאו דווקא הבעייתית ביותר) למשל, היא שלכל הנייטרינים יש את אותה המהירות ולכן בעצם החישוב הסטטיסטי תקף". מדוע ההנחה כי חלק מהנייטרינים אולי פיתחו מהירות גבוהה יותר תפריך את הניסוי? אדרבה היא רק מחזקת אותו. עובדה אותו דבר אם חלק מהנייטרינים נעים לאט יותר הרי שהממוצע מוטה כלפי מטה ולא ההיפך. שאלה נוספת. פרופ' גרוס כותב כי "יש הרבה עדויות סותרות. ב-1987 למשל נצפו נייטרינים בהתפוצצות סופרנובה שמרוחקת מאיתנו 168,000 שנות אור. לו הנייטרינים היו נעים מהר יותר, היינו צופים בהתפוצצות שנים רבות קודם לכן....." לא הבנתי מדוע. הרי אין לנו מושג מתי התרחשה ההתפוצצות ואנו קובעים את המועד לפי מהירות האור. אם נניח שהמהירות הייתה גבוהה יותר עלינו לאחר את מועד ההתפוצצות ולא להקדים את מועד הצפייה בו.
|
|
|
|
|
