בית · פורומים · הרשם · התחברות · פתח ונהל פורום · כניסה למנהלים
בית · פורומים · ספרים וסופרים ·

פרקי דרבי אליעזר שהיה לפני הרד"ל

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-14/5/2008 21:25 לינק ישיר 
פרקי דרבי אליעזר שהיה לפני הרד"ל

במהדורת פרדר"א ע"פ פי' הרד"ל (וילנא תר"ל) הושמטו קטעים מספר בסופי הפרקים כפיה"נ ע"י הצנזור. בפי' הרד"ל לא ברור אם נגעה יד הצנזור לפי שיש מקומות קטועים. האם קיים פי' הרד"ל במהדורא קדומה לזו?

תוקן על ידי bin ב- 14/05/2008 21:42:34




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/5/2008 21:48 לינק ישיר 

הפרדר"א במהדורת הרד"ל היא כנראה המהדורה הגרועה ביותר, בגלל השמטת הצנזורה, ולא רק בסופי הפרקים. לבד מההשמטות יש כמדומני גם שינויי מלים.
לא קיימת מהדורה קדומה יותר של פי' הרד"ל, ואם לא יימצאו את כתה"י ביום מן הימים הרי זו אבידה שאינה חוזרת וחבל על דאבדין.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/5/2008 22:21 לינק ישיר 

מהי המהדורה המומלצת? אשכול?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/5/2008 23:14 לינק ישיר 

מהדורת זכרון אהרן השאירו את טקסט הפדר"א כמו שנדפס ע"י הרד"ל?

ידוע שגם בגוף הפירוש חלו ידים, וחבל על דאבדין, כמש"כ לבנוני.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/5/2008 09:53 לינק ישיר 

לא הבנתי.

בגוף הפירוש של הרד"ל בדפוס הישן, או רק בדפוס החדש?




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/5/2008 00:47 לינק ישיר 

בגוף הפירוש בדפוס הראשון, אשר צילומו מצוי בידינו, שלטו ידי צנזור "מחמיר" ביותר. גם אם ירצו בהוצאות החדשות לתקן, לא יהיה איך, שהרי אין לנו את כתב היד שממנו נדפס הספר.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/5/2008 12:12 לינק ישיר 

פרדר"א בהוצ' זכרון אהרן מוצע כעת בשבוע הספר במחיר אפסי של 39 ש"ח.
האם מישהו ראה אותו כבר ויודע אם בו יש השלמות על הצנזור (כמו ששאל כבר כאן אוה"ס)?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/11/2009 09:24 לינק ישיר 

 

אתמול ה' כסליו היה יום השנה של רבי דוד ב"ר יהודה לוריא, הרד"ל. לצערי לא הספקתי לעלות את הדברים בו ביום ואחר עד עתה

 

באשכול לא קבלנו הפניות למקומות בהם הצנזורה כיסתה בחרולים את פני הפרד"א שבמהד' הרד"ל. הערני חכ"א שבפרקים כח וכט הושמטו במהד' הרד"ל קטעים גדולים וארוכים שנדמו כנראה למצנזר כפוגעים בכבוד המלכות [בפרק כח הושמט כל הקטע המפרש את ברית בין הבתרים כמשל לאומות העולם. בפרק כט הושמטו לסירוגין כמה קטעים שיש בהם כינויי גנאי לגויים]

השמטה דומה נמצאת בסוף פרק מד (מג) שם חסר החלק המודגש  'ר' יוסי אומ' כשבא סנחריב לארץ ראו כל העמים שסביבות ארץ ישראל מחנה סנחריב ונתייראו הרבה מאד [...] וכולם עתידים לנפול ביד בן דוד כאש להבה'

מבדיקה שעשיתי נראה שבמהד' זכרון אהרן מלאו את השמטות שעשתה הצנזורה בגוף הפרד"א של מהד' רד"ל. אולם כפי שכתבו כאן. כיון שלא ידוע על כת"י הרד"ל הרי שאין בכך למלא את חסרון קטעי פירוש הרד"ל במקומות אלו עד שלא ימצא כת"י הרד"ל.

(אגב. בקטלוג כתה"י של הספרה"ל מספרים על אוטוגרף של פי' הרד"ל לפרד"א [F 73214] ומקורו בספרית בהמ"ל [לא מופיע בקטלוג של ר"י אביבי. כנראה שאינו מארכיון גוטסמן] מי שיודע פרטים ויודיענו, שכמ"ה)

 

בספר דור דור ודורשיו ח"ג ספר יד פרק כ"ג (עמ' 260-256) מתאר ראה"ו את הפרד"א והוא מתעצם שם הרבה עם הרד"ל בשאלת קדמותו של הספר.
בתוך הדברים הוא מאשים את הרד"ל שכדי להצדיק את קדמות הספר ויחוסו לתנא ר"א בן הורקנוס השמיט מהפרד"א קטעים המורים על איחור הספר. (ראו בהערה 24 וסביבה. וע"ע בהערה 26 שם הוא מציין להשמטה שבמהד הרד"ל ולדבריו השמיטה הרד"ל מפאת שלא ישרו בעיניו הדברים שם. ויש להשיב ע"כ ואכ"מ)

 

[ואגב ביקורת. בספר דברי יציב אבה"ע פ אות יב מפלפל בקטע מהפרד"א וכותב כי 'בהגהות שמה ערבבו את הדברים כדרכם' וכפי הנראה כוונתו לרד"ל!]

 

 

[לגוף מהד' זכרון אהרן אין כ"כ טעם להאריך בטיבה (עכ"פ ביחס לנוסח הפרד"א) אחרי שהם עצמם מודיעים בהקדמתם שלא ראו צורך להשתמש באופן עקבי בשנו"ס של רח"ם הורביץ ואף לא באלו של היגר.

אציין עוד כי הזכירו כאן בעבר שהוצאה זו לא תמיד מקפידה על הגהה נכונה לספריהם ואף ספר זה בכלל.
(אני ראיתי טופס שהיה מונח בבית מדרש פלוני ועוטר בעשרות רבות של תיקונים פשוטים וברורים שנפלו לל"ס בגין סריקה שלא עברה הגהה מספיקה. אפשר והיה זה עותק ממהד' תשס"ה, ובמהדורת תשס"ו, שלפי דברי העורכים היא מתוקנת ממהדורת תשס"ה, נופו טעיות אלו. אבל בעיון קל שעשיתי אתמול במהד' זו מצאתי טעות אופיינית: בתולדות הרד"ל (שנלקחו מכאן) נכתב (עמ' 15) 'וכן הנערים ההולכים ברחובות עם המלמד שהלם' ובמקור (עמ' דיגטלי 12) כמובן 'שלהם'.]

 


הערות

א.      האם ידוע לאי מי מהקוראים אם קיים ד"ר היגר את הבטחתו בראש הפרד"א שלו (חורב ח עמ' 82) כי 'על טיבו של הספר על יחסו לתלמוד והמדרשים, על המחבר, על הזמן שנסדר, על הראשונים והאחרונים שהשתמשו בו- על כל זה אי"ה במקום אחר'?

ב.      הציונים לפרד"א הם ע"פ מהדורות הדפוס המצויות. במהד' היגר פרק כח הוא חלק מפרק כז. שינוי דומה יש גם בפרק האחרון של הפרד"א שבמהד' הדפוס נחלק לשתיים (נג ונד) ובמהד' היגר הוא פרק אחד (נב) המעיינים בפרד"א שבמאגר בר אילן ישימו לבם לזה כיון שהוא מבוסס על מהד' היגר.

ג.        במבוא למהד' זכרון אהרן מציינים שהם הוסיפו את החלק החסר בפרק נב ונג וכפי שנדפס ע"י רש"א ורטהיימר והמעיין סבור כי בשתי הוספות מדובר, אולם אין הדבר כן. ההוספה היא רק בפרק נג שבמהד' הכת"י שהייתה לפני רשא"ו היא בפרק נב.

ד.      עוד ממעלותיה של מהד' ז"א: השלמות ומ"מ בפירוש הרד"ל. לא בדקתי מספיק אבל אציין כי במבוא לפרד"א אות ב בהגה מתאבק הרד"ל עם 'אחד מחכמי זמננו' סתם ולא פירש. במהד' ז"א גילו סוד שכוונתו למהרצ"ח. וכעי"ז גם בגוף הספר פ"ל אות ע"ד.

לא מוצו הדברים והרבה יש להוסיף ולדון בהם ותקוותי כי יבאו אחרי וימלאו דברי.





תוקן על ידי אלייעזר ב- 23/11/2009 09:33:15




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/11/2009 19:16 לינק ישיר 

יש"כ לאלייעזר על סקירתו ותרומתו לניתוב הפורום לענינים מועילים. [שכחת את היבנר].

 

ועתה כמה הערות, תחילה ע"ס האשכול ואח"כ על דבריך.

 

א.      מש"כ בהודעת הפתיחה על דפוס וילנא תר"ל לא נודע על דפוס כזה ונדפס בורשא תרי"ב- תרי"ד. [מהד"צ ירושלים תש"ל ואולי מכאן הטעות].

ב.       מש"כ לבנוני על המהדורה הגרועה ביותר, לא דק, [והסיבה לכך ידועה ואכמ"ל], וראה בהקדמת מהדורת הורביץ "המהדורה שהיא המשובחת שבידינו" http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22744&st=&pgnum=6

וכ"כ בהקדמת מהדורת זכרון אהרן. והמופלא שכיון בהגהותיו להכת"י [לדברי זכרון אהרן – תמיד!].

ג.        במהדורת זכרון אהרן כתבו בהקדמתם שהוסיפו השלמות מכת"י ע"פ דפוס של הרד"ל עם הגהות מכת"י שע"פ פרופ' שפיגל [היכן?] נעתק מגליון הרד"ל עצמו. ההוספות בכת"י בעיקר על המבוא. מחיפוש מהיר במבוא בהשוואה לדפו"ר של הרד"ל לא מצאתי שום תוספת.

 

ד.       בענין כתה"י של הרד"ל לפי דבריהם שם הרי"ז מהדו"ק שלו ולכן לא השתמשו בו אבל אכן היה עליהם לכה"פ להשלים משם את הקטעים החסרים.

 

ה.      לענין הערות ויס. חבל באמת שלא עיין במבוא של הרד"ל ודבריו בכלל היו מתוקנים יותר, וגם אולי היה נזהר מלהצטרף לנמהרי לב כדברי הרד"ל שם על יחוס עיקר הספר לרבי אליעזר הגדול.

 

ו.        לענין ההערה השניה שלו הוא שיבוש גמור שעיקר התימא בתחילת דברי ר"ז אין עץ האמור אלא עץ הגפן ואדרבא אם אין את ההמשך תמוה יותר. ואת זה יש בגי' הרד"ל עי"ש בפי'. ונראה קצת שגם לפניו לא היה את ההמשך כי שם נראה שאינו אלא דרש וצ"ע בזה.

 

גם כל ההוכחות שלו שם כביכול כאילו זה נגד ההלכה אינם הוכחות כמובן וכדרכו כסל למו. ואכמ"ל.

 

ז.  מש"כ על הדברי יציב הוא הוצאת שם רע היות וכותב שם להדיא דכונתו לדפוסים אחרים, והיינו פי' בית הגדול [ובמהדורה שניה ביאור מספיק בלא שם המחבר].

 

 

 

 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/11/2009 19:30 לינק ישיר 

הוצאת שם רע על הדברי יציב כמובן.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/11/2009 21:04 לינק ישיר 

יש כאלו שמגיעים לפורום כלפנינת קפה ירושלמית,מתוך רצון להתרווח מעמל יומם,ואת הדברים המועילים באמת משאירים לבית המדרש האמיתי.

בכל אופן טוב עשית ששינית מראה"ו לוייס,מה שהזכיר לי את תוכחתו של הרב דסלר לרד"צ הילמן ע"כ שכתב ר"ש בובר וציוה עליו למחוק את הר'[מזכרונות הרד"צ שהתפרסמו בספר הזכרון מכתב מאליהו] .



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/11/2009 01:04 לינק ישיר 

גם בחידושי הר"ש גרמיזאן על הבבלי ור"א נחום על ספרי ומכילתא (הוצאת יה"ן), מצויים שיבושי העתקה מרובים. ומי יודע כיצד תראנה תשובות רשד"ם. ואכמ"ל. וחזקה על מכון ז"א שאינו מוציא דבר מתוקן מתחת ידו. וההי"ב.

תוקן על ידי התעוררי ב- 24/11/2009 01:06:06




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/11/2009 02:53 לינק ישיר 

האם ויס ובובר שוים בעיניך?
התעוררי. מה ענין יד הרב ניסים לזכרון אהרן?
]ואגב תשובות מהרשד"ם י"ל מכבר ח"א כך שתוכל לראות[.
וה' הטוב יכפר בעד

ושוב לאלייעזר. כרגיל עיקר מה שרציתי לכתוב שכחתי.
והוא, שמש"כ ויס שהרד"ל השמיט קטעים שלדעתו נוספו מאוחר, אדרבא איפכא מצינו, שהרי הקטע התמוה בפרק ל' על נשותיו של ישמעאל עיישא ופטימה המעורר דמיון רב מידי לשני הנשים המרכזיות באיסלם והמאבק בין הסונים לשיעים, ולכן החליט המהרי"צ חיות באיגרת ביקורת שלו שהוא תוספת מאוחרת, הרי שהרד"ל שם אות נ"ח [וכצ"ל לכאורה בהודעתך אות ד'] פליג וס"ל להפך שמוחמד לקח את השם פטימה ממדרשי חז"ל שהיו ידועים לו כידוע! ושם עיישא הוא במקרה כן וצע"ג  



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/11/2009 12:27 לינק ישיר 

אליהוא: "המהר"ץ חיות" ולא "המהרי"ץ חיות". שמו צבי הירש.
בעל מכון זכרון אהרן הוא המעתיק של הספרים דלעיל. והכל שפ"א וד"א.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/11/2009 14:26 לינק ישיר 

ראשית לאליהוא

[לא שכחתי את רי"מ היבנר אבל צריך לגוון. לא?]

 

א.[מסתבר שהטעות היא בגין מהד' ירושלים. דילוג של ק' שנים מצינו כבר אצל פותח האשכול]

כמדומה כי בשנת תרי"ב יצא רק חלקו הראשון של החיבור (עד פרק כב) ואח"ז בשנת תרי"ד נדפס בשלמותו כולל הוספות ותיקונים לחלק הראשון. [כ"ז ע"פ המבוא למהד' זכרון אהרן. במפעל הביבליוגרפיה רשום דברים אחרים וצ"ע]

 

ב. דברי לבנוני על המהדורה הגרועה ביותר אין בהם כדי להמעיט בכוחו הרב של הרד"ל כבקי בחדרי תורה וחיקור סודותיה חלילה. אולם מה לעשות שמצנזר אכזר אשר לא ישא פנים נטפל למהדורתו וחיסר ממנה קטעים רבים ולכן הלומד במהדורה זו יצא שכרו בהפסדו.

אציין כאן מספר מקומות נוספים בהם נגעה יד הצנזורה: השמטה בסוף פ"ל על דרכיה של מלכות ישמאל (ע"ז יצא קצפו של וייס וראו בהמשך);
ריש פל"ה במהד' ונציה דורשים את הפסוק 'טוב ארך אפים מגבה רוח' על יעקב ועשיו. במהד' הרד"ל הושמט החלק הדורש את עשיו לגנאי (במהד' היגר קטע זה [שאמור כזכור להיות בפל"ד] נדחה לפרק שלאחריו ויל"ע ואכ"מ)
בראש פל"ח הושמט הקטע המודגש: 'ועוד שקלל את חרבם בלשון יונית, שנ' כלי חמס מכרותיהם' (במהד' ז"א נוסף אח"ז קטע המוכיח שחרב נקראת מכרות)
שם בסוף הפרק הושמט חלק נכבד מהתיאור של החרמת הכותים (מן הסתם מפאת קפידת המלכות על החרם)


השמטות ממין אלו מצויות מאד לצערנו וגם הקורא בספר כקורא בקפה יוכל להבחין בהם. וראו רשימה אצל ר"ר מרגליות. ארשת ב עמ' 351 מס' 869

במהד' זכרון אהרן החזירו עטרה ליושנה והוסיפו השמטות אלו (בלא לסמן שאינם במהד' רד"ל) אולם את פירושו של הרד"ל לקטעים אלו לא הוסיפו וחבל.

 

ג-ד. יש להבהיר מעט את ענין המקורות להוספות שהיו לפני מהדירי ז"א. ראשית הם מציינים שהיה לפניהם כת"י של רד"ל ולא התעסקו עמו כי לדעתם הוא ממהדו"ק שלו. וע"כ מעיר אליהוא בצדק שגם אם נקבל ככלל את דעתם הרי שלכה"פ היה להם להשתמש בו בקטעים שהוסרו מפי' הרד"ל שלפנינו.

חוץ מזה הם מציינים שהיה לפניהם טופס של פרד"א מהד' רד"ל ובו הוספות שלדעת פרופ' שפיגל הועתקו מהעותק האישי של הרד"ל. הוספות אלו הם רק על המבוא והחלק הראשון של החיבור (עד פכ"ב) והם מקבילות ברובם להוספות שהדפיס ר"ש לוריא בהדפסה השניה והמלאה של הרד"ל (תרי"ד). לדבריהם בהוספות שבכת"י יש כמה קטעים חדשים, בעיקר הוספות על המבואות.

העיר אליהוא שברהיטתו לא מצא כאלו. אציין שאני מצאתי אחת: במבוא שם האחד אליעזר אות א' (עמ' י' במהד' ז"א. דף ה' ב במהד' ורשה) נוספה הגהה הפותחת במילים 'דע כי בעל' (אגב ראו שם דוגמה נוספת לטעות אופיינית שלהם: מישהו מכיר ספר מנורת המאיר...)

[הגה זו שונה במעט מחברותיה כי הסוֹגַר שבראשה מודגש. סברתי בתחילה כי זה מורה על הוספה שהעותק הנ"ל אולם מצאתי שגם ההגה במבוא הנ"ל באות ה (ז"א עמ' יג. ורשה דף ו ג) הפותחת במילים 'ואפשר ש' הלכות' סומנה בסוֹגַר מודגש וצ"ע]

 

ה. אם צדקה ביקורתו של וייס אם או איני יודע, ואיני מופנה לדרוש בפירקא כעת. אולם מש"כ אליהוא להוכיח כי לחינם האשים וייס את הרד"ל בהשמטות מכוונות שהרי לא השמיט ממהדורתו את דברי הפרד"א על שמות נשותיו של ישמעאל, אף שמזה הוכיח מהרצ"ח את איחור הפרד"א, שגה ברואה. כי המהרצ"ח לא עסק כלל בפרד"א אלא בתרגום המיוחס ליב"ע ואיחר זמנו לימות המוסלמים מכיון שמוזכרים בו שמות נשותיו של מוחמד. וע"כ טען הרד"ל (פ"ל אות נח. ומש"כ אות עד. נמשכתי אחרי מש"כ הרד"ל במבוא ותשו"ח לאליהוא שהעמידני על אמת) שאין מזה ראיה ואפשר שמוחמד קרא לבתו ע"פ המדרש.

אבל וייס מצא  באותו פרק רמז אחר לבקיאותו של מחבר הפרד"א במנהגי המוסלמים. וכך איתא שם: 'רבי ישמעאל אומר חמשה עשר דברים עתידין בני ישמעאל לעשות בארץ באחרית הימים [...] ויגדרו פרוצות חומות בית המקדש ויבנו בניין בהיכל' וייס סבור כי זה מוכיח שמחבר הפרד"א ראה את שעשו המוסלמים בהר הבית ולדעתו הרד"ל גם הבין כך וע"כ העדיף להשמיט את הקטע ממנו מוכח איחרו של הפרד"א.

מי שיש בידו להליץ יושר על הרד"ל בזה, אומן גדול יקרא ושכר הרבה יטול.

[איני מוצא מקום להשיב לטענות כלליות וודאי מרגע שכתב אליהוא על וייס 'כדרכו כסל למו' העמיקו גיהינום לוייס ויצא עשן מקברו]

 

ו. אציג הדברים לפני הקוראים ולהם משפט הבחירה. 'כי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו, תני ר' זעירא אומר אין העץ האמור כאן אלא זה הגפן אם אינן כורתין עץ ערלתו כל פירותיו שהוא עושה עוללות קטופים ולא טובים למראה ונפסל יינן על גבי המזבח, וכשכורתין את עץ ערלתו כל פירות שהוא עושה טובים למראה ונבחר יינם להקריב על גבי המזבח' (פרד"א פכ"ח. המודגש חסר במהד' רד"ל)

מאמר זה מעלה ב' תהיות. האחת. איסור ערלה נאמר בכל העצים ולאו דווקא בגפן. ושניה. אין היתר לאיסור זה בכריתת העץ כמובן.
על הקושיא הראשונה עמד הרד"ל (אות כח) וניסה ליישבה אולם בשניה לא השגיח כלל.
וייס סבור כי בחר להשמיטה ולהעלימה מפני הקוראים מחמת זרותה. אולם לדעתי אפשר והמצנזר שתלש קטע שלם המופיע מיד לאח"ז, נטל כדי קליפה גם מלפניו וצ"ע.

 

ז. על כוונת הדברי יציב. מכיון שלא ירדתי לסוף כוונתו איני יודע מה לדון בו ואגישו לפני החכמים:

הדב"י מביא שם באות י' את דברי הפרד"א בפי"ד העוסק בקללות שנתקללה חוה וכותב הדב"י 'ושם בהגהות דשמה לא החשיבו רק ראשה מכוסה כאבל' ואח"כ באות יב כותב הדב"י 'ומצאתי בפדר"א דפוס ווילנא תקצ"ט ודפוס ווארשא תרל"ט, ראשה מכוסה כאבל ואינה מגלת אותו אלא מזנות, ושבק להך מגדלות כלילית ואינה מגלה אלא בלילה. והנה החמיר הפדר"א לומר שרק מזנות הולכות פרוע הראש. ובהגהות שמה ערבבו הדברים כדרכם' וכוונתו ככה"נ להוציא מממהד' רד"ל שבה כתוב רק ראשה מכוסה כאבל בלא ההמשך של ואינה מגלה. וחסרון זה הפריע לדב"י שהוציא מהפרד"א שאף בלילה אסורה לגלות ראשה ודלא כמוכח מלש' הקללות שבגמ' בעירובין ובאדר"נ. וע"כ סברתי שכוונתו לרד"ל הכותב שם (אות לד) שראשה מכוסה כאבל היינו כאותו שאמרו בעירובין ובאדר"נ עטופה כאבל. וזה קצת לא כמש"כ הוא.

אולם צדק אליהוא שכעי"ז איתא גם בפירוש בית הגדול לפרד"א (אות יז) (וילנה תקצ"ח; ורשה תרלו; שם ד"ס תרל"ט) וגם בפירוש רז"ו שבספר מדרש תנאים (וילנה תקצ"ט) וקשה לדעת למי מהם התכוון הדב"י.

 --------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------


[רפים.איני חבר מן המניין בבית המשפט לענייני תוארים וכינויים. אולם כיון שלרגלו של רד"ל נתכנסו כאן אעתיק מ"ש ר"ש לוריא בקשר לר"ש בובר (או כפי שהוא קורא לו 'הרה"ג האדיר החכם הכולל כו' מו"ה שלמה באבער נ"י')
לדעתו לו היה הרד"ל חי זמנו של בובר 'היה מכתת רגליו לעמברערג
[עיר מגורי בובר. א'] לברכו פנים ולהודות לו על טוב חסדו לכל בית ישראל' (תולדות הרד"ל הגהה אות י)]

 --------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

 

בתוך עיוני ברד"ל מצאתי טעות מגוחכת נוספת שנפלה במהד' ז"א: בהצעת המו"ל בראש הספר (מהד' ז"א עמ' 19) כתוב 'פקדתו חזקה עלי שלא להוסיף לו עטרות המוארים' וצ"ל כמובן התוארים.



תוקן על ידי אלייעזר ב- 25/11/2009 14:31:14




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/11/2009 16:08 לינק ישיר 

אני לא מתיימר להיות מהבי"ד,אך הרב דסלר ה'ליברל' בהחלט מספיק לי. (סו"ס לראה"ו לא שבת)

ואם כבר הבאת בשבח בובר מהר"ש לוריא[שלדעתי זה שבובר עדיין היה נ"י ובעל ממון התומך בספרים כידוע, ודאי הוסיף משהו],היה לך לתפוס שתי צפורים במכה אחת,ולהביא מהשדי חמד בכללי הפוסקים סימן ח' אות י' שם מביא מדברי החוקר הגדול הרב שלמה באבער יצ"ו שהביא מדברי הרב הגדול החוקר המהולל מוהר"א וויס בתולדות רש"י וכו',ובהמשך כותב השד"ח שעונג גדול היה לי אם היה בידי ספר הרב מוהרא"ו הנ"ל.   הרי לך כל המאפיינים של הודעתך גם על וויס.   וראה מה שכתב ע"כ בחריפות רבה הרי"ח סופר בקונטרסו מנוחת שלום ח"ד עמ' לז',ועדותו ממי ששמע  בעצמו שכשהזכיר הבריסקערוב את שמו של ראה"ו שלך,הפטיר הוא אחריו ימש"ו.

דא"ג,יצא לי לראות לא פעם,בספרות ועיתונות בעיקר מהתקופה הרומנטית שלאחר קום המדינה שמזכירים את ר' דוד בן גוריון ור' משה שרת,ועוד צדיקים מהסוג הזה,ואולי אשתדל להבא לא להשמיט את תוארם כדי לא להיחשב בין שופטי התוארים..



תוקן על ידי rapim ב- 25/11/2009 16:22:42




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ספרים וסופרים > פרקי דרבי אליעזר שהיה לפני הרד"ל
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.