בית · פורומים · הרשם · התחברות · פתח ונהל פורום · כניסה למנהלים
בית · פורומים · ספרים וסופרים ·

פרקי דרבי אליעזר שהיה לפני הרד"ל

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-25/11/2009 17:26 לינק ישיר 

רפים, רפים. לאט לך.

בובר ווייס, והשד"ח. הרי"ח סופר והרב מבריסק. כולם נאמרים בנשימה אחת. סלט משובח אתה מכין לנו הערב.

בחייך, הכל שחור ולבן אצלך ?? כשם שאין להביא ראיה על גדולתו או "כשרותו" [לפי איזו השגחה ? כאילו יש תמימות דעים או קריטריון אחיד לכך ?!!] של חכם מהעובדה ש"תיארוהו" בהקדמת ר' – כפי שרמזת בצדק, כך ודאי וודאי שאין להביא ראיה לכך מיחסו של הרב מבריסק זצ"ל או יבלטו"א הרב סופר שליט"א, שאינם נמנים על ה"סובלניים" והליברלים ["פתוחים" לעניינינו] מבין רבני ישראל, במחכת"ר [על הראשון – מן המפורסמות, ועל האחרון, דוגמאות מספר בכתביו, ע"ע למשל על יחסו לר' אהרון וירמש, ובתגובה מאמרו של שפיגל בירושתנו ג'].

אבל "ברחל בתך הקטנה", אני מסכים לחלוטין עם אליהוא ואלייעזר, שאין שום מקום להשוואה בין וייס לבובר. וייס, על מורכבותו, כתב הרבה דברי בלע כנגד תפיסות מסורתיות בנושאי תושבע"פ, ולא לחינם היווה אחד היעדים לחיצי מפעלו הספרותי של רי"א הלוי [על דמותו המורכבת של וייס ראה במאמרו של ר"מ הרשקוביץ בסה"ז למירסקי].

לעומתו, ר' שלמה בובר, עמל כל ימיו – כפשוטו – על הוצאתם לאור של כתבי-יד, בעיקר מדרשי חז"ל, וגם כתבי ראשונים, ולא התעסק בכלל ב"חקר מדעי היהדות" – על צדדיו השליליים. כך שלא לחינם העריכוהו והוקירו לו תודה רבים מגדולי ישראל בדורו ובדורות שאחריו [וכאמור, להביא ראיה הפוכה משני רבנים לא מתונים (נעדן בלשוננו) בדור אחרון ובדורנו, הוא ראיה של הבל !!



תוקן על ידי ציטרון ב- 25/11/2009 17:26:20




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/11/2009 17:41 לינק ישיר 

לאחרונה מכון זכרון אהרן הוציא לאור כמה מדרשים שר' שלמה בובער הו"ל בעבר, ובניגוד להנהגה חרדית מאריכים בשבח מפעלו ומביאים את מבואו. (אולי מבלבלים כאן הקנאים בין ר' שלמה בובער לנכדו מרטין.......)

לגבי ווייס, מן הראוי ללנקק לאשכול עליו שיסודו חשד הרוגוטשבר שסילף דברי הראב"ד בספרא שהו"ל (אם זכרוני אינו מטעה אותי לגמרי, כמדומה שספרן כתב שבשיעורי רי"ד בן הגרי"ז השתמש במהדורת ווייס בספרא)




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/11/2009 18:52 לינק ישיר 

מהי ההו"א לפסול את באבער? מהן הטענות שהועלו כנגדו?
נ.ב. זכרון ערפילי מהבהב בקצה זכרוני, שבמשנה ברורה מזכיר פעם אחת את ר' שלמה באבער, אבל בחיפוש בפרויקט
השו"ת לא מצאתיו.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/11/2009 20:40 לינק ישיר 

[צר לי שהאשכול סטה לדיון כללי כזה ויותר מכך צר לי שדברי מתפרשים כאילו סבור אני שקנאות גרידא היא הנוטלת  מוייס את כבודו, שעה שאיני מתכון לכך כלל. אני לתומי הולך וכל מי שקרא ושנה וגריס באורייתא תדירא דרך הילוכי אכנהו רב אף שפעמים מעשיו מעידים על חכמתו שאינה אלא מלפנים אלא שלזה צריך אומד ושיקול דעת וע"כ כתבתי שאיני יושב למשפט בזה (ומכאן שהדמיון לבן גריון ומרעיו לא עולה יפה וריח קנטרנות יש בו).
ומש"כ מהשד"ח אינו קשור לכאן שהשד"ח לא הכיר ולא ידע על נזקי ההשכלה אבל ר"ש לוריא ידע גם ידע (ראו דירוגים מדוקדקים שעשה למשכילי זמנו וכפי שהביא בשמו הרב מזא"ה בזכרונותיו כרך ג עמ' קו) ויש טעם להראות כי בר"ש בובר לא מצא עוולה כלל.
גם מש"כ שהרב דסלר הוא ליברל. כמדומה שהלך אחרי האקסיומה לפיה כל בעלי המחשבה הם פתוחים וסובלניים. לענ"ד זו תפיסה שגוייה ופעמים רבות שדוקא הם מזינים את הדלק האידואלוגי של אש הקנאות ואכ"מ]

[אתנחתא כוונתך לאשכול זה. ושם גם דברי ספרן שזכרת] 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/11/2009 20:52 לינק ישיר 

אלייעזר, אם כבר תיקנת את השגיאה שבפר"א מהדורת זכרון אהרן בהקדמה, שצ"ל "תוארים" ולא "מוארים", אתקנכם שצ"ל "תארים" ולא "תוארים". סליחה על הזוטות...



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/11/2009 21:01 לינק ישיר 

[איני דורש מהם לתקן אלא לא לקלקל ומה אעשה ובדפו"ר כתוב תוארים]



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/11/2009 21:31 לינק ישיר 

[quote]לאחרונה מכון זכרון אהרן הוציא לאור כמה מדרשים שר' שלמה בובער הו"ל בעבר, ובניגוד להנהגה חרדית מאריכים בשבח מפעלו ומביאים את מבואו. (אולי מבלבלים כאן הקנאים בין ר' שלמה בובער לנכדו מרטין.......)

[/quote]

מי שמבלבל זה אתה. דברי הרב דסלר מכוונים לשלמה בובר. כך גם דברי הרב סופר המכנהו 'ש"ב מידיעתו'.  ולא למרטין בובר איתם לא היה להם נקודת מפגש כלל.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/11/2009 21:33 לינק ישיר 

ברור שיש הרבה מרחק בין בובר לוויס וכמה שוויס היה יותר חכם כך היה גם נבל,אך ראיתי את הזכרת וויס עם תואר ר',ונזכרתי במה שקראתי פעם מדברי הרד"צ הילמן,ואמרתי טוב להביאם כאן ולהראות שיש כאלו שלכתוב עליהם תואר ר' בדורינו-בשונה מתקופתם שכתבו כך על כל רבי ההשכלה לסוגיהם[וגם נבלים כמו יה"ש ויש"ר קיבלו אז תוארים מופלגים]-זהו פשוט לא לענין,וכדי להדגיש הדברים הבאתי דוגמא קיצונית מכך שגם על בן גוריון ושרת כתבו פעם ר'.[ואם הרב מבריסק שמדד מילותיו-ככל שיהיה קנאי-אמר על מישהו ימש"ו,ר' הוא לא יכול להיות].
על בובר עצמו נכתב בצורה מאוד מקיפה בספרו של ריינס-דור וחכמיו ומה יקרו בעיני דבריו בסוף הנקרולוג, שם כתב:הרב ר' שלמה באבער הוא מהחכמים ההולכים בשביל הזהב,מחזיק בדת מורשה בכל לב,טוב לב דובר שלום לכל ומקבל את כל אדם בסבר פנים יפות וע"כ הוא אהוב ומכובד בעיני כל יודעיו ומכיריו[-יודעיו ומכיריו לדעת כולם היו בעיקר אנשי ההשכלה,ראה במאמרו של ריינס שמה] וכו'.  לתולדותיו יש לצרף עובדת היותו מהתומכים הגדולים והנהלבים לירושלמי המזוייף ואכ"מ.

אלייעזר.מכיון שאני לא רוצה לסטות מהסטייה של האשכול,לא ארחיב בעניין 'ליברליותו' של הרב דסלר,רק ביודעי ומכירי קאמינא, ואין מקום להכלילו באקסיומה שלך כאילו בעלי המחשבה מזינים את הקנאות,ואכ"מ.



תוקן על ידי rapim ב- 25/11/2009 21:42:28




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/11/2009 21:34 לינק ישיר 

הנקודות הרבות אחרי הכתבה כמובן שבאו לרמוז שזו היתה  הערה צינית (ידעתי וידעתי שלפועל דברו עליו) . אך באתר הזה אין מקום להסתמך על מביני רמז.....

תוקן על ידי אתנחתא ב- 25/11/2009 21:39:57



תוקן על ידי ספרות ב- 26/11/2009 06:35:57




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/9/2010 10:11 לינק ישיר 

אלייעזר כתב למעלה (ההדגשות שלי):

   אציג הדברים לפני הקוראים ולהם משפט הבחירה. 'כי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו, תני      ר' זעירא אומר אין העץ האמור כאן אלא זה הגפן אם אינן כורתין עץ ערלתו כל פירותיו שהוא עושה עוללות קטופים         ולא טובים למראה ונפסל יינן על גבי המזבח, וכשכורתין את עץ ערלתו כל פירות שהוא עושה טובים למראה ונבחר       יינם להקריב על גבי המזבח(פרד"א פכ"ח. המודגש חסר במהד' רד"ל)

   מאמר זה מעלה ב' תהיות. האחת. איסור ערלה נאמר בכל העצים ולאו דווקא בגפן.
    ושניה. אין היתר לאיסור זה בכריתת העץ כמובן. 
   על הקושיא הראשונה עמד הרד"ל (אות כח) וניסה ליישבה אולם בשניה לא השגיח כלל


ראה לעניין זה כאן:
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?whichpage=1&topic_id=2826034&forum_id=1364




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/9/2010 11:01 לינק ישיר 

אילימא כתב:

נ.ב. זכרון ערפילי מהבהב בקצה זכרוני, שבמשנה ברורה מזכיר פעם אחת את ר' שלמה באבער, אבל בחיפוש בפרויקט
השו"ת לא מצאתיו.


המשנה ברורה לא הזכירו בשמו, לפיכך לא יעזור לך חיפוש...
למעשה,
עיין בשער הציון סי' תיט אות ב'

וז"ל המ"ב שם -

(א) מצוה להרבות וכו' - ואע"ג דמעיקר חיובא [א] אינו מחוייב לאכול דברים הטעונים בהמ"ז ויכול לצאת בשארי דברים וכדלעיל בסימן קפ"ח מ"מ המוציא על סעודת ר"ח ואוכל ושותה בו בטוב הרי זה משובח וכתבו הפוסקים בשם מדרש פסיקתא כל מזונותיו של אדם קצובין לו מר"ה עד ר"ה חוץ ממה שמוציא בשבתות ויו"ט ור"ח וחוה"מ ומה שהתינוקות מוליכין לבית רבן אם מוסיף מוסיפין לו ואם פוחת פוחתין לו וכתב הב"י דמה שאמר מה שהתינוקות מוליכין וכו' קאי על שכר לימוד והב"ח פירש דקאי על ר"ח [ב] והכונה על מה שאנו נוהגין לשלוח ע"י התינוקות מעות של ר"ח לרבן ואין לבטל המנהג ע"כ:

ובשער הציון אות ב' -

(ב) ובמגן אברהם משמע שהיה לו הגרסא בטור מה שהתינוקות מוליכין לבית רבן בראש חדש, ובאמת לא מצאתי גרסא זו בשום מקום, עיין מקור הדברים באור זרוע וברוקח ובפסיקתא דרב כהנא בפרשה ולקחתם לכם, ומצאתי במבאר לפסיקתא שתמה גם כן עליו:

 תוקנה טעות המופיעה בטקסט של פרוייקט השו"ת



תוקן על ידי חשבתי ב- 21/09/2010 11:03:51




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/10/2010 09:03 לינק ישיר 

מישהו יודע איפוה והאם קיימים הסכמות הצמח צדק וחידושי הרי"מ על פירוש רד"ל שהובטחו בהוצאה הראשונה ????



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/2/2017 20:48 לינק ישיר 

אלייעזר כתב:

 

אתמול ה' כסליו היה יום השנה של רבי דוד ב"ר יהודה לוריא, הרד"ל. לצערי לא הספקתי לעלות את הדברים בו ביום ואחר עד עתה

 

באשכול לא קבלנו הפניות למקומות בהם הצנזורה כיסתה בחרולים את פני הפרד"א שבמהד' הרד"ל. הערני חכ"א שבפרקים כח וכט הושמטו במהד' הרד"ל קטעים גדולים וארוכים שנדמו כנראה למצנזר כפוגעים בכבוד המלכות [בפרק כח הושמט כל הקטע המפרש את ברית בין הבתרים כמשל לאומות העולם. בפרק כט הושמטו לסירוגין כמה קטעים שיש בהם כינויי גנאי לגויים]

השמטה דומה נמצאת בסוף פרק מד (מג) שם חסר החלק המודגש  'ר' יוסי אומ' כשבא סנחריב לארץ ראו כל העמים שסביבות ארץ ישראל מחנה סנחריב ונתייראו הרבה מאד [...] וכולם עתידים לנפול ביד בן דוד כאש להבה'

מבדיקה שעשיתי נראה שבמהד' זכרון אהרן מלאו את השמטות שעשתה הצנזורה בגוף הפרד"א של מהד' רד"ל. אולם כפי שכתבו כאן. כיון שלא ידוע על כת"י הרד"ל הרי שאין בכך למלא את חסרון קטעי פירוש הרד"ל במקומות אלו עד שלא ימצא כת"י הרד"ל.

(אגב. בקטלוג כתה"י של הספרה"ל מספרים על אוטוגרף של פי' הרד"ל לפרד"א [F 73214] ומקורו בספרית בהמ"ל [לא מופיע בקטלוג של ר"י אביבי. כנראה שאינו מארכיון גוטסמן] מי שיודע פרטים ויודיענו, שכמ"ה)

 

בספר דור דור ודורשיו ח"ג ספר יד פרק כ"ג (עמ' 260-256) מתאר ראה"ו את הפרד"א והוא מתעצם שם הרבה עם הרד"ל בשאלת קדמותו של הספר.
בתוך הדברים הוא מאשים את הרד"ל שכדי להצדיק את קדמות הספר ויחוסו לתנא ר"א בן הורקנוס השמיט מהפרד"א קטעים המורים על איחור הספר. (ראו בהערה 24 וסביבה. וע"ע בהערה 26 שם הוא מציין להשמטה שבמהד הרד"ל ולדבריו השמיטה הרד"ל מפאת שלא ישרו בעיניו הדברים שם. ויש להשיב ע"כ ואכ"מ)

 

[ואגב ביקורת. בספר דברי יציב אבה"ע פ אות יב מפלפל בקטע מהפרד"א וכותב כי 'בהגהות שמה ערבבו את הדברים כדרכם' וכפי הנראה כוונתו לרד"ל!]

 

 

[לגוף מהד' זכרון אהרן אין כ"כ טעם להאריך בטיבה (עכ"פ ביחס לנוסח הפרד"א) אחרי שהם עצמם מודיעים בהקדמתם שלא ראו צורך להשתמש באופן עקבי בשנו"ס של רח"ם הורביץ ואף לא באלו של היגר.

אציין עוד כי הזכירו כאן בעבר שהוצאה זו לא תמיד מקפידה על הגהה נכונה לספריהם ואף ספר זה בכלל.
(אני ראיתי טופס שהיה מונח בבית מדרש פלוני ועוטר בעשרות רבות של תיקונים פשוטים וברורים שנפלו לל"ס בגין סריקה שלא עברה הגהה מספיקה. אפשר והיה זה עותק ממהד' תשס"ה, ובמהדורת תשס"ו, שלפי דברי העורכים היא מתוקנת ממהדורת תשס"ה, נופו טעיות אלו. אבל בעיון קל שעשיתי אתמול במהד' זו מצאתי טעות אופיינית: בתולדות הרד"ל (שנלקחו מכאן) נכתב (עמ' 15) 'וכן הנערים ההולכים ברחובות עם המלמד שהלם' ובמקור (עמ' דיגטלי 12) כמובן 'שלהם'.]

 


הערות

א.      האם ידוע לאי מי מהקוראים אם קיים ד"ר היגר את הבטחתו בראש הפרד"א שלו (חורב ח עמ' 82) כי 'על טיבו של הספר על יחסו לתלמוד והמדרשים, על המחבר, על הזמן שנסדר, על הראשונים והאחרונים שהשתמשו בו- על כל זה אי"ה במקום אחר'?

ב.      הציונים לפרד"א הם ע"פ מהדורות הדפוס המצויות. במהד' היגר פרק כח הוא חלק מפרק כז. שינוי דומה יש גם בפרק האחרון של הפרד"א שבמהד' הדפוס נחלק לשתיים (נג ונד) ובמהד' היגר הוא פרק אחד (נב) המעיינים בפרד"א שבמאגר בר אילן ישימו לבם לזה כיון שהוא מבוסס על מהד' היגר.

ג.        במבוא למהד' זכרון אהרן מציינים שהם הוסיפו את החלק החסר בפרק נב ונג וכפי שנדפס ע"י רש"א ורטהיימר והמעיין סבור כי בשתי הוספות מדובר, אולם אין הדבר כן. ההוספה היא רק בפרק נג שבמהד' הכת"י שהייתה לפני רשא"ו היא בפרק נב.

ד.      עוד ממעלותיה של מהד' ז"א: השלמות ומ"מ בפירוש הרד"ל. לא בדקתי מספיק אבל אציין כי במבוא לפרד"א אות ב בהגה מתאבק הרד"ל עם 'אחד מחכמי זמננו' סתם ולא פירש. במהד' ז"א גילו סוד שכוונתו למהרצ"ח. וכעי"ז גם בגוף הספר פ"ל אות ע"ד.

לא מוצו הדברים והרבה יש להוסיף ולדון בהם ותקוותי כי יבאו אחרי וימלאו דברי.





תוקן על ידי אלייעזר ב- 23/11/2009 09:33:15



תוקן על ידי משה_מארדק ב- 02/02/2017 20:52:03




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ספרים וסופרים > פרקי דרבי אליעזר שהיה לפני הרד"ל
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 סך הכל 2 דפים.