בית · פורומים · הרשם · התחברות · פתח ונהל פורום · כניסה למנהלים
בית · פורומים · ספרים וסופרים ·

עין יצחק - כללי הש"ס והפוסקים להר"י יוסף

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-1/10/2009 23:35 לינק ישיר 

 

מש"כ הרב דער לץ שנקטו להחמיר בכמה מקומות כנגד מרן,

 

הנה כתב הרב חיד"א בספרו טוב עין [סי' יח ס"ק סח] וע"ע ובשו"ת חיים שאל [סי' טו] דאנן בדידן בא"י נקטינן כמרן שקבלנו הוראותיו, אלא שבאיסור והיתר חוששין על הרוב לכתחלה לדעת מור"ם, ע"ש. וכ"כ בברכ"י חו"מ [סי' כה אות ו], ע"ש. וכן כתב הרב שדי חמד ח"ו בכללי הפוסקים סי' יג סוף אות לא בשם ספר עבודת השם לא' מגאוני סאלוניקי דאף דקיבלנו הוראות מרן בין להקל ובין להחמיר, מ"מ השרישונו בעלי הכללים דהיכא "שרבו המחמירים על המקילין ואין הפסד מרובה ראוי לחוש לדברי המחמירים,ע"כ. [ועי' בעין יצחק ח"ג [תשסז] עמ' קלו דכתב להשיג על מחבר סידור א' דהעתיק דברי הרב הנז' בעיוות גמור וכתב בשמו דתמיד יש להורות להחמיר כנגד מרן, ודברי דברי הבל, ואין אני מביט אפי' בסידור זה בכדי שלא למעט היראת שמים, והקדמתו היא כספרים חיצוניים ממש]. ומאידך כתב בחקרי לב חחו"מ מהדורא בתרא [דק"פ סוף ע"ג] להשיג ע"ד הגאון חיד"א וז"ל: ולדידי חזי לי שאין דבריו כי אם לת"ח בביתו דרשאי להחמיר לעצמו, אבל דיין הקבוע אינו רשאי להורות אפי' להחמיר נגד דברי מרן ז"ל, שהרי אמרו [שבת קל] במקומו של ר' אליעזר היו כורתין עצים לעשות פחמים בשבת וכו'. וכן כתב מהרי"ט אלגאזי דאף להחמיר אין להורות נגד מרן, זולת באיסור ערוה כגטין וקדושין שאנו מחמירין כל שהוא לכתחילה, וליכא שום עיגון בדבר, דבנקל יש לגרשה, לחוש לכל הסברות. ע"ש. והאריך החקרי לב שם לדחות דברי הרה"ג מהר"ם סוזין שכתב להחמיר נגד מרן באיסור והיתר. וע"ע בשו"ת כרך של רומי [דף קב ע"ב] שהביא דברי החק"ל, וכתב שאף מהר"ם סוזין חזר בו, וכתב שהוא ז"ל מבטל דעתו לפני הגאון החק"ל, ושכן דעת הרה"ג סבא דמשפטים מהרי"ט אליקים, שהעיקר כדברי מרן בין להקל בין להחמיר. עש"ב. וע"ע להגאון מהר"א ישראל בס' שני אליהו [דף ז סע"א] שכתב דאנן בדידן קבלנו הוראות מרן ז"ל, בכל ארץ ישראל ומצרים ופרוודהא, ואחרי דברו לא נטה ימין ושמאל, כמ"ש גדולי האחרונים, ע"כ. וכן בשו"ת ישיב משה שתרוג [סי' קפח] כתב שאנו מקובלים שבכל מקום שהגאון מהר"י טאייב בעל ערך השלחן פוסק להחמיר נגד מרן, מ"מ למעשה לא היה מורה לאחרים אלא כדעת מרן, ורק לעצמו היה חושש להחמיר, וע"ע בס' פתח הדביר ח"ג [דף ד ע"ב, דף רס"ה ע"ב ודף שכ"ו ע"א], שג"כ העלה שקבלנו הוראות מרן אף להקל, ואפי' במקומות שתופסים דגל הקים לי בדיני ממונות גם נגד פסק מרן הש"ע, מ"מ בדיני איסור והיתר פוסקים להקל כדעת מרן שקיבלנו הוראותיו. וע"ע בארץ חיים סתהון בכללים כלל יא וי"ב, ובכה"ח סי' תס"ח ס"ק נח. [וע' בשו"ת כסא שלמה למהר"ש לניאדו [ר"ס ז], שכ', שאפי' באיסור ערוה העיקר כדברי מרן, שקבלנו הוראותיו, ואין להחמיר. ע"ש. וע"ע בחקרי לב הנז' שכתב שכן נראה מכל דברי רבני האחרונים, שגם בערוה קבלנו הוראות מרן אפי' להקל, ומ"מ כשרוב הפוסקים בחכמה ובמנין אוסרים, יש בידי המורה להחמיר באיסור ערוה החמורה, משא"כ בשאר איסורין שאין ביד הדיין להחמיר נגד הרמב"ם ומר"ן. וכ"כ בספר ברכות המים [דע"ב ע"ד], דלדידן קי"ל כד' מרן באו"ה אף להקל. ע"ש. וכ"כ הרה"ג החסיד מהר"א מני בזכרונות אליהו [חיו"ד מע' מ אות יב] לד' מהריט"א. ובשו"ת יבי"א ח"א יו"ד סי' ג' אות יב הביא כל הנז' וכתב דכן עיקר. ועוד כתב דרשאי המורה להודיע לשואלו דבר, שאע"פ שהוא מותר מן הדין, יש חולקים בדבר ואם ירצה להחמיר תע"ב. וכמ"ש כיו"ב הטור א"ח [ס"ס תמז] בשם מהר"ם, בדין נותן טעם לפגם בפסח. וכיו"ב כתב בשו"ת הריב"ש [ס"ס שכ]. וכעת ראיתי שכ"כ להדיא הגאון חכם משה כלפון הכהן בספרו ברית כהונה יו"ד מע' מ' אות א' דהאריך בדבר וסיים דאנחנו רגילים להורות לשואל כסתם מרן ז"ל אלא דלעצמנו בביתנו חוששים להחמיר כי ליכא הפסד מרובה ושעת הדחק וכיוצא, עכ"ל.

ובעזרת ה' עמדי תשובה על כל מש"כ החכם הנז', ובעזרת ה' הכל יבוא על מקומו בשלום, ואל יחשבו חכמי הפורום שבשתיקתי יש הודאה, אך מחמת החג הבעל"ט התשובה במלואה מתעכבת במעט.
חג שמח (כדרכה של תורה...)




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/10/2009 23:39 לינק ישיר 

 

ועוד בענין מש"כ לגבי הגאון החיד"א שהחמיר כנגד מרן (תודתי לא' מחכמי הדור שאין דרכו להיות מן הכותבים כאן שנתן בידי הרבה מן הפרטים הנזכרים כאן).

 

ויל"ע בדעת הגאון הרב חיד"א אם שרי להחמיר כנגד מרן ואם מורים כן לרבים, הנה כתב בספר לקט הקציר סי' לב דבהיותו בליוורנו שנת תקס"ד, שאלתי בפי מורינו מופת הדור הרב חיד"א הי"ו על פתגמא דנא פה אל פה, ואמר לי אני נוהג כמו שכתב מרן ז"ל, ובדבר שהאריה החי מחמיר אני נוהג כדבריו ואיני מחמיר אלא על עצמי, ועמ"ש בצידה לדרך וביד אהרן ואליה רבה והלכה ברורה ושיירי כנה"ג, ע"כ. אך מנגד לזה מצינו שכתב הרב חיד"א להדיא בספרו טוב עין [סי' יח ס"ק סח] וז"ל: אמנם כבר כתבנו במקומות אחרים דאע"ג דאנו קבלנו הוראות מרן, מ"מ בכמה דברים מחמירים כדעת מור"ם להיות דכמה גדולים אחרים גם כן בעלי סברא זו, ופליגי על הגדולים שפסק מרן כמותם, וכבר כתב הסמ"ג עשין ג' בענין קרקפתא דלא מנח תפילין דפליגי הרי"ף ור"ת ושניהם אין להם ערבות שיהיה הפירוש כדבריהם, ולכך יש ליזהר, עכ"ד. ומ"מ אין למחות במי שנוהג היתר כמרן, מאחר דקבלנו הוראותיו, ואין להאריך כאן בזה. וע"ע ובשו"ת חיים שאל [ח"א סי' טו] דכתב וז"ל: ולא מיבעיא לדידן בני ארעא קדישא דנקיטינן כמרן וקבלנו הוראותיו אלא דבאיסור והיתר חוששין על הרוב לכתחילה לדברי מור"ם, וכ"כ בברכ"י חו"מ סי' כה סק"ו ואנן בני א"י בתר מרן גרירנא אם לא שהיה לחומרא דראוי לחוש ולהחמיר, ומ"מ אין למחות ח"ו במי שעושה כפסק מרן, ע"כ. וכ"כ ביו"ד סי' שכ"ד בשיו"ב. וחזיתי בקודש לדברי הרב עין יצחק ח"ג [תשסז] עמ' קנ וז"ל: ולא אכחד כי אכתי יש לומר דאי משום הא לא איריא. דהמעיין בדברי החיד"א בברכי יוסף יראה, דפשט דבריו משמע דמיירי גם כשהוא להורות לרבים. וצ"ל, דהחילוק הוא כך: דהחיד"א מיירי כשיש נגד פסק מרן קושיא וטענה גדולה כ"כ עד שמערער את יסוד פסק מרן. שכן דברי החיד"א הללו נכתבו כתגובה למ"ש בשו"ת פנים מאירות ח"ג סי' יא שבכ"מ שדברי הש"ע אינם מסוגיות הש"ס אלא לקוחים מאיזה תשובה, אם נמצא להיפך התשובה ההיא, אין לחוש לה, עכ"ל. וכתב ע"ז החיד"א, ואנן בני ארץ ישראל בתר מרן גרירנא אם לא שהיה לחומרא, דראוי לחוש להחמיר, ומ"מ אין למחות ח"ו בעושה כפסק מרן, עכ"ל. וכשם שמובן שהפנים מאירות לא מדבר בסתם איזו קושיא על פסק מרן בשם התשובה, אלא כאשר נמצא כנגד אותה תשובה קושיא גדולה מאד, כגון שמשמעות כמה ראשונים דלא כן, וכיו"ב בזה נד הפנים מאירות מפסק מרן. ואילו מרן החיד"א רק על כגון זאת דיבר, וקאמר דלדידן בני ספרד, כל שלא נמצא הכרח לומר שאילו ראה מרן הש"ע דברי הראשונים היה חוזר בו, שכן החיד"א הוא מראשי הסוברים לומר כן על מרן. בסתמא נחזיק בדעת מרן, ונורה כן לרבים. ורק לחומרא כאשר יש טענה גדולה נגד פסק מרן, קאמר החיד"א לחוש לחולקים, ולא מעיקר הדין, ע"כ. אך כבר הבאתי לעיל דברי הרב חיד"א בטוב עין שכתב להדיא שבכמה דברים מחמירים כדעת מור"ם להיות דכמה גדולים אחרים גם כן בעלי סברא זו, ופליגי על הגדולים שפסק מרן כמותם. ולא כתב הרב חיד"א דמחמירים כנגד דעת מרן רק במקום קושיא גדולה, ואף מהברכ"י הנז' אין להוכיח כן דלא כתב להדיא ואין להוכיח מהא דלא כתב מפורש במקום שכתב להדיא בשונה לזה. ועוד כתב בעין יצחק שם דהרי תמיד יש חולקים על פסק הש"ע שהרי הוא מכריע כדעה מסויימת, וממילא נשארו החולקים על מקומם וכו', ע"כ. הרי כתב הרב חיד"א "שבכמה דברים" ולא בכל מקום, ומיירי שם בענין איסור והיתר, דכדאי להחמיר בזה כנגד מרן, וקודם כל סבר דיש להחמיר, ורק מחמת דמרן פסק אחרת כתב הרב חיד"א דאפשר לסמוך בזה על גדולים אחרים בעלי סברא זו דחלקו על הגדולים שפסק מרן כמותם, ולא כתב דרק במקום דיש קושיא גדולה על פסק מרן. וכן א"א להיפך לומר דדעת הרב חיד"א שקבלנו הוראות מרן רק לחומרא, דהרב חיד"א כתב להדיא דבכמה מקומות מחמירים כדעת מור"ם, ולהדיא דלא בכל מקום אמרינן כן, ודלא כמש"כ הגרי"ח סופר בזה וכבר השיג עליו בעין יצחק שם, וטוב עשה להשיג עליו ואשריו ואשרי חלקו שלא חת מפני איש, ומשמיע קול ה' ברמה. ועוד כתב הגאון ר' יצחק יוסף שליט"א דכתבו האחרונים דמרן החיד"א לא כתב כן אלא לת"ח בביתו ובחומותיו, דבזה רשאי להחמיר ולאסור לעצמו, אבל חכם ומורה הוראה לרבים אינו רשאי להורות אפילו להחמיר כנגד מרן וכו'. וכתב שם דכ"כ בשו"ת חקרי לב מהדו"ב חו"מ סי' ד' דף קפ סע"ג דכתב ע"ד החיד"א וז"ל: ולדידי חזי לי שאין דבריו אלא לת"ח בביתו שרשאי להחמיר על עצמו, אבל דיין הקבוע להוראה אינו רשאי להורות אפילו להחמיר נגד דעת מרן, שהרי במקומו של ר' אליעזר היו כורתים עצים בשבת לצורך מילה וכו', ע"כ. ועוד כתב שם כן בשם הכה"ח סי' תס"ח ס"ק נח. אך לי הקטן נראה דלא כתב כן בדעת הרב חיד"א אלא כתב לחלוק עליו דדבריו ראויים רק לת"ח בביתו ואין להורות כן לרבים, ודלא כמש"כ הרב חיד"א להורות לרבים להחמיר כנגד מרן בכמה עניינים, ואין לומר דהרב חקרי לב כתב זאת בדעת החיד"א, ולשונו מורה זאת. וכ"נ להדיא בדברי הכה"ח הנז' וכן מוכח בדברי מרן היבי"א בח"א יו"ד סי' ג' אות י"ב דהב"ד הרב חיד"א הנז' ואח"כ הביא דברי החקרי לב שהעיר ע"ד הרב חיד"א, וכן שם בח"ו יו"ד סי' ה' אות ג'. ובאמת צ"ע דברי לקט הקציר במש"כ בשם הרב חיד"א ששמע ממנו פנים אל פנים, ואפשר שכוונת הרב חיד"א הייתה לדברים שבסוד, ובענייני קבלה לא היה נוהג כדעת מרן אלא כדעת האר"י ז"ל והיינו רק לעצמו ולא היה מורה כן לרבים. וברור הדבר שקבילנו ע"ע דעת מרן בכל ואין להחמיר כנגדו כלל אף בענייני איסור והיתר וכן בדיני ערוה החמורים.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/10/2009 02:11 לינק ישיר 

אחר כל האריכות מדיוטתך העליונה, לא יצאה שום תשובה לשאלות ששאלתי.

וכל ערימות הציטוטים לא משנים את התמונה בכלום, גם אם יוצרים ערפל בעיני מי שאין לו כח לקרוא. ואין הבעיה נפתרת בסוד העתק הדבק.

כל הרשימה שהיו מקומות שקבלו הוראות הרמב"ם, אינה מחדשת דבר. אבל המציאות היא שכל הקהלות האלו כבר אינם קיימות, כי במשך הדורות התחדשו הרבה דברים, וכן מביא הנך בעצמך את

"מרן בבדק הבית חו"מ [סי' כ"ה סוף אות ה'] שפשט הדבר בכל גלילותינו לפסוק כהרמב"ם אפילו להוציא מיד המוחזק זולת בקצת מקומות שהוקשו להם דבריו ולא ירדו לסוף דעתו [כ"כ גם הרלב"ח [סי' ו'], המבי"ט [ח"א ס"ס כ"ז], ועי' בתשב"ץ ח"ב [סי' רנ"ו] ובית יוסף [בהקדמה ובאה"ע סי' ע"ז וחו"מ סי' ס"ח] ואבקת רוכל סי' פ"ט]".

ולכן אין זה משנה אם זה קצת מקומות או הרבה, אלא היכן שהאחרונים הוקשו להם דבריו ולא ירדו לסוף דעתו, אין פוסקים כמותו.

ומש"כ:

"אך מרן הבית יוסף לא קיבל את דברי הרמב"ם ז"ל בכל מקום, דבמקום דהרי"ף והרא"ש פליגי על הרמב"ם פסק כמותם, והסכימו לו מאתים רבנים לזה שהכריע מרן ללכת אחר פסקי הרי"ף הרא"ש והרמב"ם דהיכא דשנים מהם אזלי בשיטה אחת פסקינן כוותיהו",

הב"י בהרבה מקומות לא נהג ככלל שלו ופסק כא' נגד הב' במקום שדבריו מחוורין ראה בא"ח שסג' יז' שפסק כרא"ש ולא כרי"ף ורמב"ם, ועי' סי' רנט' ד"ה מוכין שפוסק כרא"ש לא כרי"ף ורמב"ם, וכן עוד לו בסי' שסב י' דפוסק כרא"ש נגד רי"ף ורמב"ם, וכן הוא ביו"ד קסח' ב' כמבואר בהגר"א שם דפסק כר"מ לא כרי"ף ורא"ש, וכן א"ח שנח ז עי' מ"ב דפסק הש"ע נגד רמב"ם ורא"ש, וכן בחו"מ ריח' ס"ו, וכן באה"ע נ' פוסק כרמב"ם ור"י מגש נגד רי"ף ורא"ש. ובחזו"א ריש כלאים כ' דהרבה פעמים מצינו כן לב"י.

"וכולם קבלו על עצמם את מרן זיע"א כמרא דאתרא ודעתו היא המכרעת להלכה, וכ"כ המראנ"ח בתשו' [סי' ק"ס] שכבר נתקבל הרב בית יוסף עלינו לרב ללכת אחר הוראותיו והוא היה בן דורו של מרן, וכ"כ בשו"ת מהר"ם בן חביב בכללים שבס"ס גט פשוט [כלל א'] וכן הפרי חדש בספר מים חיים בקונט' התשו' [ס"ס ט']".

על כך אין ויכוח שקבלו דבריו בשעתו, ועובדה היא שהנך מביא את הפרי חדש שמסכים באופן כללי שקבל הוראות מרן, אבל היכן שיש להשיג עליו נחלק עליו בכמה וכמה מקומות.

-ומה שאין לומר קים לי נגד הש"ע, גם אינו שייך לכאן, דענין קים לי אינו משום שדעה זו נראית בעינינו, אלא עצם זה שיש דעה חולקת, אבל אם קבלנו הוראות שו"ע אין לומר קים לי כי פסקנו כמוהו במוחלט. ואין זה שייך למקרה שדעת השו"ע נראית תמוהה שאז אין פוסקים כמותו.

-וזה שאתה מצטט כאן הרבה שבחים נוראים על הב"י, אינו אלא זלזול בכבודו, כאילו שהנדון כאן הוא במעלת הב"י. והנדון לא היה אלא שהב"י לא עדיף מהרמב"ם והרמב"ן והראב"ד והגאונים וכל שאר חכמי ישראל שלא קבלו מעולם דבריהם במוחלט בלי יכולת להשיג כדרכה של תורה. והקבל הנוגעת רק היכן שאין הכרע כנגד.

הציטוטים שאפילו יחלקו עליו אלף פוסקים נקטינן כמרן, הוא שוב היכן שאין בידינו הכרע, אלא אנו רואים מחלוקת האחרונים, קיבלנו הוראות הש"ע לפסוק כמוהו. אבל אם אנו רואים תמיהה והשגה שכל בתראי אמרו לשנות מדברי הש"ע – אזי יש בידינו הכרע. והראיה היא שאתה מצטט כך משו"ת רב פעלים שהוא בעל בא"ח, שבעצמו פוסק הרבה פעמים דלא כהש"ע.

 

"וכ"כ בשו"ת רב פעלים ח"ב [יו"ד סי' ז'] שאפילו מאה אחרונים חולקים על פסק מרן הש"ע אין אנו שומעים להם אפילו במקום הפסד מרובה כי אנו מחוייבים ללכת אחרי הוראות מרן מכח הקבלה".

ובפרט רשימה זו -

וגם מגדולי גאוני אשכנז כתבו כן דאין לשנות כלל ממש"כ מרן הבית יוסף זיע"א ודבריו דברי נביאות וכדו' ומהם: שאלת יעב"ץ [ח"א סי' ע"ה], רבי צדוק הכהן מלולבין במחשבת חרוץ [דף ג' ע"א], אשל אברהם בוטשאטש [ר"ס רפ"ה], חת"ס אבה"ע ח"ב [סי' ק"ב], שו"ת בית אפרים [יו"ד ס"ס ע"ח], שו"ת אור גדול [סי' כ"ז], שו"ת דברי חיים ח"ב [יו"ד סי' ק"ז] ועוד רבים אחרים, ואכמ"ל. ואספם כגורן בקובץ קול תורה ג', ע"ש.

שוב מגוחכת, כי הנדון לא היה במעלת הב"י, ואם לענין הלכה הרי ברור שאחרונים אלו נוטים בהרבה מקומות מדעת מרן כשהשיגו עליו בראיות מכריעות. והיעב"ץ חולק גם על הראשונים בהרבה מקומות.

טיעון זה:

בשו"ת ישיב משה שתרוג [סי' קפח] כתב שאנו מקובלים שבכל מקום שהגאון מהר"י טאייב בעל ערך השלחן פוסק להחמיר נגד מרן, מ"מ למעשה לא היה מורה לאחרים אלא כדעת מרן, ורק לעצמו היה חושש להחמיר,

 הובא בדברי לעיל, וישפוט הקורא האם זה רציני? יהודי מחבר ספר ופוסק הלכות ומדפיס אותו לרבים, ולאחר מכן בא מישהו וטוען שלמעשה לא היה מורה כמו שכתב בספר, וזה רק לעצמו. כך אני אוכל לבא עוד מאה שנה ולומר שהרב עובדיה למעשה לא היה מורה כמו שכתב בספריו ש"קיבלנו הוראות מרן אפילו היכן שסותר עצמו או היכן שחזר בו", וזה היה רק מה שמחמיר לעצמו. האמת אהוב מהכל, והשקר שנוי.

-כל האריכות על דברי החיד"א אינה מוסיפה כלום, החיד"א כותב "וכן ראוי להורות המורה", ואין כאן מה להוסיף ולשבש בציטוטים אין קץ. וגם אם אין הלכה כהחיד"א בזה, הוא משום שזו הוראה כללית תמיד לחוש לרמ"א, ובאמת אין הכוונה שבכל מקום לא יהיה משמעות לקבלת דברי מרן. וזה בודאי לא מוכרח מצד היסוד שכתבנו, אבל היכן שיש ראיות נגד הש"ע ע"י אחרונים, פשיטא דיש ללכת אחר התורה כדרכה של תורה. ולא מהני "קבלה" לשנות ההלכה היוצאת מדברי הגמ' והפוסקים.

לא השתנה שום דבר, עובדה היא שהאחרונים הספרדים חולקים על מרן בהרבה מקומות הרבה פעמים, כמו שהבאתי קצת דוגמאות לעיל, ואילו הרע"י אינו הולך בדרך זו אלא מקבל דברי מרן תמיד גם היכן שהשיגו עליו ואפילו פוסקי ספרד נטו מדבריו. וכופה דעה זו על כל מי שאינו אשכנזי לרבות קהילות רבות שלא נהגו כך מעולם.

וכך למשל בב"י יו"ד סי' פז' כ' דאין לאכול דגים בחלב כמו שנת' בס' או"ח. והנה מתני' מתרת להעלותו עם הגבינה, וחמירא סכנתא מאסורא, ולשון כמשנ"ת בס' או"ח יוכיח שהוא שגגה היוצאת מפי השליט כמו שכתב הדרכ"מ וש"ך וט"ז וב"ש והחיד"א במח"ב ומג"א ופר"ח, ומ"ש הכנה"ג ליישב לשון זו אינו עולה יפה. ומה שמביא מדברי הרופאים שיש בו סכנה, זו דעת רופאי המאה ה16, ואין זה מדברי חז"ל כי אין לו מקור בדברי חכמינו וכמ"ש הר"ן קד. דהוא מותר. ועי' חת"ס סי' קא' כ' ע"ד כנה"ג שאינו נכון וכן במח"ב וא"ר קעג וכ"כ הפחד יצחק ע"פ הרפואה ויד אפריים, כל האחרונים (מלבד הכנה"ג) הסכימו שאין הדבר אלא טעות סופר ושגגת קולמוס, אבל פוסקי זמננו בעלי הכללים "קבלו הוראות מרן" ואין להם ברירה אלא לפסוק ט"ס זו להלכה.

   

 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/10/2009 21:48 לינק ישיר 

אם מקומות שבהם הב"י עצמו נטה מהכלל שלו, ישנם באמתחתי כמה שכתבתים בעבר:

(ובכן, אם אני זוכר טוב: א. הרמ"א ציין את ענין הטמנה. ב. יש את ענין מלאכה טרם הבדלה על הכוס כיון שכך סוגיין דעלמא כנגד הרמב"ם והרא"ש. ג. יש את היתר הכבד כדעת כמעט כל הראשונים, אבל ציין את הרי"ף והר"מ כיש אומרים. ד. ענין מתנות כהונה בחו"ל שכתב שהמנהג כדעת יש אומרים, כנגד הרי"ף והרמב"ם. ה. לא לברך על נטילה לדבר שטיבולו במשקה כנגד הרמב"ם והרא"ש.)
 
על זה יש להוסיף את בדיקת נדה בראשון ושביעי שאמנם כתב כ'יש אומרים', אבל הוסיף מיד שאין להקל כדעה ראשונה.

לגבי נושא האשכול: מצחיק בטענות משפחת יוסף ותלמידם הנאמן בפורום, שהם מצטטים פרי חדש ע"כ ש'קבלנו הוראות מרן', כאשר ה'פרי חדש' הוא מהמייצגים המובהקים ביותר של אי נשיאת פנים בהוראה לאף אחד, לא פחות מהגר"א. והדבר ברור כשמש לכל מעיין בחיבוריו על ספרי 'אורח חיים' ו'יורה דעה'.

עוד טען מר באבא, שלדעתו הפרי תואר רק בא לחלוק על הפרי חדש, אבל בעצם קבל הוראות מרן, והדבר מופרך לכל קורא בקלילות בספר פרי תואר. ולמשל, בחלק 'יורה דעה' סי' צה' הוא חולק על היתר נ"ט בר נ"ט בנצלו, גם כשהפר"ח לא השיג על השו"ע, והוא חולק שם על שניהם ועל הרמ"א.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/10/2009 23:46 לינק ישיר 

 ומכאן תשובות ישירות לטענותיו של דער לץ. 


הנה דער לץ טוען דלא מצינו עוד מהראשונים והאחרונים שהוחלט לקבל את דבריו גם במקום שהבאים אחריו כולם השיגו ונחלקו.

נכון הדבר שלא מצינו כלל עוד מהראשונים והאחרונים מלבד הרמב"ם ומרן הבית יוסף שכולם קיבלו את דבריהם בפריסה רחבה מיני ארץ, פריסה חוצה ארצות, ימים ויבשות, ואפילו הרי"ף והרא"ש לא קיבלום כמרא דאתרא אלא במקומם, אך לפי מה שנתבאר בדברי לעיל, הרמב"ם והבית יוסף נתקבלו על רוב שכבות העם ברוב הארצות שהיו מצויים אז יהודים, ובכלל זה בארץ ישראל שהיא משאת וצפיית כל הגליות, ובמשך כמה דורות כל השאלות הקשות נשלחו לחכמי צפת וירושלם תובב"א, כל דור ומקום קיבוץ הרבנים דאז. ונכון הדבר שאין לאדם לאמץ לעצמו את שו"ת נחפה בכסף ולעשות כמותו בכל דבר, דאף דמצינו כן בדברי הגמ' בכ"מ שא' נקט כרבו אף שלא היתה הלכה כמותו, אך לא היה יכול לעשות כן במקום שיש מרא דאתרא, ואם עשה כן, זה לא היה כראוי. ומאחר שנפסק ע"י מרן הבית יוסף את הדין של מרא דאתרא לגבי הרמב"ם, כמוכח בתשובותיו, ודברי הבית יוסף התקבלו בכל תפוצות ישראל, במשך כמה וכמה דורות, אי אפשר לקום יום אחד ולהחליט שהמשנה ברורה, עם כל הכבוד וההערכה הוא הפוסק הבלעדי והוא המרא דאתרא, מאחר שלא היתה החלטה ולא היתה מגמה בכל הקהילות לקבל דבר זה.

והנה כתבת שגישה זו היתה רק לגבי מה שנחלקו עם האשכנזים, מנין לך דבר זה? האם הבית יוסף כתב את דבריו בשביל לחלק את דעתו מחכמי אשכנז? חס וחלילה, ואם כבר להיפך, שמור"ם פרס את המפה על השלחן בשביל שבני אשכנז יוכלו אף הם להנות מדברי הש"ע (וסימן לדבר שהאשכנזים פורסים מפה על השלחן להבדיל בין חלב לבשר). ומ"מ בדבר שידוע שהמנהג היה דלא כמרן כבר קודם זמנו לא קיבלו את דעתו, וכן לגבי נוסח התפלה מאחר שאחר שנשתרש בקרב הציבור נוסחו ומנהגו של רבינו האר"י ז"ל ע"פ חכמת הנסתר (חה"נ ולא ח"ן), כך נתקבל הדבר, והאר"י הוא כעין מרא דאתרא לגבי זה. ולא מצינו בחכמי הספרדים שהבינו שלא כך בקבלת הוראות מרן, ובפרט לא כמו שכת"ר טוען שמרן חיבר את הש"ע בשביל לחלק את מנהגי הספרדים ממנהגי האשכנזים, ואפשר שאף כוונתו היתה שגם האשכנזים ינהגו לפי שיטתו, והראיה שהכניס את הרי"ף והרא"ש בכלל ג' עמודי ההוראה, שלשניהם היתה הנטיה לכיוון האשכנזים יותר מאשר לחכמי המזרח כרמב"ם.

ובדרך זו הולך גם מרן הגר"ע יוסף שליט"א, שכלל נקוט בידינו דהלכה כמרן, אך עם כמה הגבלות. דרכו של הרב עובדיה היא דרכו של החיד"א, מהרח"פ והבן איש חי (מלבד שהיה חסדין מילאי), וכך היתה דרך חכמי הספרדים מדורי דורות.

ואם תאמר שהרב עובדיה נוקט לפי רוב פוסקים, דברים אלו הם דברי הבל, ומהבל יהבלו, אלא דרכו ללכת על פי נטיית הסברא, שאם יש מנין גדול (ולא דוקא רוב) שנוטים לכיוון מסויים, וכך נראה לו שלולי הדבר היה לפני מרן הבית יוסף היה פוסק בסכינא חריפא לכיוון מסוים, כך הוא יעשה גם כן, שניתנה לחכמים החכמה וגם הכח לנטות אחר לבם בסברא. וכך אפשר לראות בדבריו תשובה אחר תשובה, שמה שעיקר חכמי הספרדים נוקטים כך הוא ינקוט, שכולם בדרך אחד ובשיטה אחת הלכו.

 

והנה כתב המשיג להוכיח מחכמי הספרדים דלא ככלל דקבלת הוראות מרן,

ודבריו נדחים אחת לאחת.

הפרי חדש אינו ראיה, הוא היה הראשון שהעיז לחלוק על מרן בפומבי ולכתוב זאת בספרו, ולהזכירך הוא היה כמה וכמה דורות לאחר מכן. וידוע המעשה שנידו את ספרו וציוו לגנזו, עד שנתמנה תלמידו לרב במצרים והחזיר את ספריו.

בדברי הפרי תואר איני בקי, אך האם מצאת רק מקום א' שבו הוא נחלק על מרן? האם ישנם עוד מקומות כעין זה? והאם זו היתה מגמתו?

מש"כ החיד"א להחמיר בדיני ערוה החמורים, כ"כ ג"כ מהרי"ט אלגאזי דאף להחמיר אין להורות נגד מרן, זולת באיסור ערוה כגטין וקדושין שאנו מחמירין כל שהוא לכתחילה, וליכא שום עיגון בדבר, דבנקל יש לגרשה, לחוש לכל הסברות. אך כבר השיגו על זה גדולי האחרונים, ואף שהכף החיים נקט כדברי החיד"א בזה, יחיד הוא בדורו. ועי' בשו"ת כסא שלמה למהר"ש לניאדו [ר"ס ז], שכ', שאפי' באיסור ערוה העיקר כדברי מרן, שקבלנו הוראותיו, ואין להחמיר. ע"ש. וע"ע בחקרי לב  שכתב שכן נראה מכל דברי רבני האחרונים, שגם בערוה קבלנו הוראות מרן אפי' להקל, ומ"מ כשרוב הפוסקים בחכמה ובמנין אוסרים, יש בידי המורה להחמיר באיסור ערוה החמורה, משא"כ בשאר איסורין שאין ביד הדיין להחמיר נגד הרמב"ם ומר"ן. וכ"כ בספר ברכות המים [דע"ב ע"ד], דלדידן קי"ל כד' מרן באו"ה אף להקל, ע"ש. וכ"כ הרה"ג החסיד מהר"א מני בזכרונות אליהו [חיו"ד מע' מ אות יב] לד' מהריט"א. ובשו"ת יבי"א ח"א יו"ד סי' ג' אות יב הביא כל הנז' וכתב דכן עיקר. ועוד כתב דרשאי המורה להודיע לשואלו דבר, שאע"פ שהוא מותר מן הדין, יש חולקים בדבר ואם ירצה להחמיר תע"ב.

מש"כ בשם מהריק"ש, נכון הדבר, ובכל מקום אפשר למצוא כמה דברים שלא נהגו כמרן, ואם תחקור אחר הדברים תמצא שהם הונהגו קודם לכן, או שהנוהגו ע"י עמי הארץ והושרשו בקרב הקהל, וד"ל.

מש"כ לגבי הבן איש חי, בכמה וכמה מקומות הוא כותב דקיבלנו הוראות מרן, ומאריך בשבחו ובשבח ספרו, ואף אם בכמה מקומות חלק עליו אין זה אומר שהוא לא נקט את הכלל הזה, אלא דהיתה נטיית לבו לחכמי האשכנזים מחמת החומרה שבדבר. ומש"כ לגבי הזבחי צדק שנקט כרמ"א באו"ה, עי' מש"כ בענין זה לעיל, והקש להכא.

 

עוד כתבת:

ומה שטוענים שהב"י הוא מרא דאתרא, אין זה אלא מביא לידי גיחוך, שהעובדה שהיה גר בצפת לפני חמש מאות שנה, אינו שייך לימינו. ולפי זה אפשר שאנחנו גרים באתריה דרבי טרפון, והגרים בבני ברק הם באתריה דרבי עקיבא, ובכל אופן הפר"ח היה רב בירושלים והפרי תאר בטבריה תכב"ץ, והם לא ידעו כלל מי הוא המרא דאתרא שלהם. וכן הובא לעיל מכה"ח בשם מנהגי ירושלים.

דרך קבלת הוראות מרן התבארו לעיל. ואין להוסיף ע"ז כי הדברים שלך באמת מגוחכים.

 

המשך יבוא.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/10/2009 23:52 לינק ישיר 

"והראיה שהכניס את הרי"ף והרא"ש בכלל ג' עמודי ההוראה, שלשניהם היתה הנטיה לכיוון האשכנזים יותר מאשר לחכמי המזרח כרמב"ם".

אני קורא טוב?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/10/2009 00:02 לינק ישיר 

זה לא נכון?
הרא"ש לא היה אשכנזי? ונטיית הרי"ף לא היתה לבעלי התוס'?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/10/2009 00:16 לינק ישיר 

הרי"ף ובעלי התוספות?! זה בערך כמו "המרדכי זקנו של הראבי"ה"... 
אני אחוז תימהון כיצד יכול לומד תורה להגיע לרעיון שאצל הריף יש איזו "נטיה לכיוון האשכנזים".



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/10/2009 03:11 לינק ישיר 

בזמן הרי"ף עדיין לא היו אשכנזים והסבא של בעלי התוס' עדיין לא נולד 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/10/2009 03:16 לינק ישיר 

וכל עיקר האריכות של ריבי בבא לא מעלה ולא מוריד, כי המציאות היא שכל חכמי ספרד הנזכרים בהרבה מקומות הורו דלא כב"י היכן שאחרונים השיגו עליו, והרע"י לא הולך בדרך זו. בית דין לא יעזור וציטוטים לא ישנו את העובדה.
ומה שאתה מייחס לי שהש"ע כתב לספרדים או שהמשנ"ב הוא מרא דאתרא, כמובן שניהם לא נכונים ולא אמרתים מעולם. ובהרבה מקומות נוטים מדעת מ"ב היכן שנחלקו עליו אחרונים והביאו ראיות מכריעות.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/10/2009 11:06 לינק ישיר 

ושוב אני מעיין בדבריך, ורואה שאתה שב על טעותך הקודמת. דמשום שהבא"ח כתב שקיבלנו הוראות מרן אלמא הוא סובר כהרע"י ולא כמוני..

אבל אני לא בא להתווכח עם הכלל שקבלו הוראות מרן, אלא שכלל זה נאמר ברמה העקרונית, כשאין הכרעה ספציפית שלנו, ומכיון שיש הרבה מחלוקות והרבה דעות, הכרעת הש"ע מכריעה ואפילו קים לי לא יאמרו נגדה. אבל אם בא חכם ומשיג על הב"י מטעם ומראיות שעמו, שפיר דמי, כדרכה של תורה. שהרי גם הבא"ח וכל שאר גדולי ספרד כך נהגו, ואפילו הפר"ח כותב שקבלנו הוראות מרן, וכוונתו לענין כל הפלוגתות הרבות והשונות של הפוסקים, אנו פוסקים בסתם כמרן. ולא היכן שנראה לנו להשיג עליו בראיות מוכרחות.

ואף שהיו קהילות רבות שקבלו הוראות הרמב"ם, כל זה התאים לזמנו ולדורות שאחריו, אבל אחרי הרבה דורות שכבר השיגו עליו רבים, שוב אין טעם בזה לתפוס כדעתו במקום שכל הבאים אחריו השיגו, או שנשתנו מנהגים וכדו'. וכיו"ב לגבי הש"ע, דאף שברוב הדברים קבלו הוראותיו, יש הרבה מקומות שהשיגו אחרונים עליו ויש לשמוע לדבריהם, כי כך היא דרכה של תורה.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/10/2009 19:31 לינק ישיר 

א. אין כוונתי שישבו יחד והתייעצו יחד והורו יחד, אלא שכיוונם היה דומה.

ב. הבאתי את המשנ"ב רק כדוגמא, ולא כראיה.

ג. במש"כ דאם חכם בא ומשיג, יבוא וישיג, וכל הכבוד מגיע לו, אך היינו רק כדרכה של תורה, ולא לבוא ולהכריז ברבים שתלמיד חכם פוסק לעצמו ושלחן ערוך מיועד לבעלי בתים (לא אתה אומר את זה, אבל יש שטענו כך, עי' בהקדמה לסידור שנדפס ע"י הרב טופיק). אך אני המעיין הקטן אף שאראה את דברי המשיג, אין לי אלא דברי מרן, כי חזקה שמרן ידע סברא זו ולא קיבלה, ואם תביא ראיה חדשה שאנו יודעים שלא היתה בפני מרן, ואילו היתה בפניו היה פוסק כך נקבל את דבריך, וכך מצינו בכמה וכמה דברים שהרב עובדיה קיבל את הדעה שנגד מרן מחמת שנמצאו ספרים ודעות שלא היו בפני מרן, ואילו היו בפניו היה פוסק כמותם.

ד. במש"כ שכל זה התאים בדורות הללו, לגבי הבית יוסף אין זה נכון כלל, כי מוצאים אנו את הכלל שקיבלנו הוראות מרן בקרב הספרדים עד דורנו אנו לאורך כל הדורות. וכמש"כ בתוך דברי.

 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/10/2009 21:46 לינק ישיר 

כיוונם של הרי"ף ובעלי התוס' לא היה דומה כלל. הרי"ף הוא נציג מובהק של דרך הלימוד הספרדית, שהושפעה מהגאונים, ומשוקעות בו מסורות פירוש שלהם (עיון פשוט ברי"ף, ועוד יותר בהשוואה לאוצר הגאונים, מראה את זה בצורה ברורה מאוד). הרמב"ם ממשיך את הדרך הזו - רבו המובהק הוא הר"י מיגאש, תלמיד הרי"ף, והוא טוח להזכיר את הרי"ף כחוליה מרכזית בשלשלת מסירת התורה, בהקדמה למשנה תורה.
בעלי התוס', לעומת זאת, יונקים ממסורת הלימוד הצרפתית, והוסיפו עליה את החידוש הגדול והמהפכני שהש"ס כולו ככדור ויש למצוא ככל האפשר הרמוניה בין הסוגיות. זה הדבר המרכזי המאפיין את לימודם של בעלי התוס', והוא לא עלה על דעתו של הרי"ף, רבותיו וממשיכי דרכו.

כל אלו דברים פשוטים וידועים, ואני מתפלא שישנם לומדי תורה שכנראה שהדברים לא מוכרים להם ושומעים את כל זה בפעם הראשונה.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/10/2009 21:49 לינק ישיר 

תיקון קל - הר"י מיגאש היה רבו המובהק של אביו של הרמב"ם. הרמב"ם הכיר את פירושיו רק מן הכתב (כעולה מההקדמה לפירושו למשנה), אך התייחס אליו בהערצה רבה, והוא בדרך כלל המכונה "רבותי" במשנה תורה (דוגמה שעולה בראשי כעת - הלכות אישות ג' ט"ו,  בהשוואה לפירוש ר"ח בו שמואל שהוציאו הן הרב בלוי והן מוסד הרב קוק, שבו מובאים דברי הר"י מיגאש).



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/12/2016 17:39 לינק ישיר 

לנושא המקורי של האשכול:
בספר שלחן המערכת (מערכת ה' אות שיג) חזר בו הרב יצחק יוסף מהרעיון שהמרדכי היה סבא של הראב"ה.
ועיינו שם בדבריו. אם למישהו היה ספק בדבר היכולת שלו להבין משפטים פשוטים במרדכי או בב"י, הרי שכעת סר הספק לחלוטין.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ספרים וסופרים > עין יצחק - כללי הש"ס והפוסקים להר"י יוסף
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 7 8 9 לדף הבא סך הכל 9 דפים.