בית פורומים חדשות אנש אין בילדער

ר' אלעזר בריזל ז"ל

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-10/6/2007 00:51 לינק ישיר 
ר' אלעזר בריזל ז"ל

המוני בית ישראל, משמנה וסלתה של ירושלים, בראשות אלופי ישראל, מרנן ורבנן אדמו"רים, רבנים וראשי ישיבות, צעדו אבלים וסחופים אחר מיטתו של זקן עדת חסידי קרלין סטולין, חביבם ויקירם של גדולי הדור שעבר ויבלחט"א, מרביץ תורה ויראה לרבים, הגאון הצדיק רבי אלעזר בריזל זצ"ל, אשר השיב נשמתו לבוראה והוא בשנת התשעים ושבע לחייו. ירושלים של מעלה איבדה כלי חמדתה.

פטירתו בשיבה טובה של הגאון הצדיק רבי אלעזר זצ"ל היכתה בכאב רב את מכריו הרבים מכל גווני היהדות החרדית. אבד חסיד מן הארץ, יהודי נשגב שגאונותו, צדקתו ופרישותו היו לשם דבר כל ימיו, מי שמאז שחר בחרותו בישיבת "עץ חיים" בירושלים, נודע שמו לתהילה, כתלמידם החביב של הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל וכחסיד מפואר שהסתופף בצל קדשם של צדיקי הדור הקודם זצ"ל.

 

שנות חייו שזורות בפעלים רבים וגדושים בהפצת תורה ועבודה והעמדת יסודי הדת על תילה בארץ הקודש בכלל ובעיה"ק ירושלים בפרט. רבים שיחרו לפתחו להוועץ בעצת זקן, לחזות בנועם עבודתו ולראות את פני דיוקנו נורא ההוד,  של שיירי שופרי דירושלים.

 

מתולדותיו

 

הגה"צ המנוח זצ"ל נולד בשנת תר"ע, לאביו הגה"צ רבי דוד אריה בריזל זצ"ל, נכד להגה"צ רבי חיים אורי מריישא זצ"ל, חוטר מגזע אראלים ותרשישים ולאמו הצדקנית  מרת פייגא ע"ה, בת הגה"צ רבי נטע ליפשיץ מויעליפאלי זצ"ל, בנו של הגה"צ רבי אריה, בנו של הרה"ק בעל ארי דבי עילאי זי"ע שהיה חתנו של הרה"ק בעל הישמח משה זי"ע, ששניהם היו תלמידי הרה"ק החוזה מלובלין זי"ע.

 

את חינוכי קיבל בת"ת עץ חיים, ומשחר טל ילדותו התבלט בשנינותו ובהתמדתו. בעיקר בלט במידותיו האציליות ובגינוני קדושה אותם ינק בבית הוריו הגדולים שעיצבו את עיקר חינוכו. את תלמודו קנה מרבותיו הגדולים שהסתופף בצילם, כמו גם מחבריו שנתקשרו בחברתו וביניהם גם מרן הגאון עמוד ההוראה רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל שקשרי הידידות ביניהם נשתמרו לאורך ימים ושנים.

 

באותן שנים, הגיע לחונן את עפרה של ירושלים, הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל, שכיהן כראש ישיבת סלוצק. טובי ובחורי הלומדים השנונים בירושלים באו ליטול חלק בשיעוריו, ביניהם היה הבחור רבי אלעזר. הגאון רבי איסר זלמן היה שומע בקורת רוח מיוחדת את הערותיו של הבחור הצעיר והיה נהנה לשאת ולתת עמו ולהתפלפל במלחמתה של תורה. מסופר כי באחד השיעורים, הניח רבי איסר זלמן יסוד מחודש בסוגיא הנידונה. רבי אלעזר העיר, כי לפי דברי ה"שפת אמת" בסוגיה מבואר לא כפי היסוד הזה שבנה רא"ז זה עתה. רא"ז האזין לדבריו והודה לו. בלילה חזר רבי אלעזר לעיין בעומק דברי "השפת אמת", ונוכח שאין הכרח משם להפריך דברי ראש הישיבה, וכי אפשר לפרש שדברי ה"שפת אמת" יעלו בקנה אחד עם דבריו. בבוקר, ניגש רבי אלעזר לרא"ז ואמר לו שבלילה, לאחר עיון עמוק וחוזר, נוכח לדעת כי מדברי ה"שפת אמת" אין כל סתירה ליסוד זה שהניח ראש הישיבה אתמול. נענה רא"ז בחביבות ובמאור פנים: "ידעתי כי ב"שפת אמת" אין כל פרכה לדבריי, אך הסברה שלך היא בעצמה נעמה לי, ובגלל עצם הסברה חזרתי בי".

 

בימי בחרותו נתקשר הבחור רבי אלעזר לעדת חסידי קרלין בירושלים. עבודת התפילה המיוחדת מצאה חן בעיניו, ומשחר נעוריו היה משכים קום, ולאחר שעות של הכנה בלימוד, תפילתו משתפכת ובוקעת רקיעים בשאגת ארי בנוסח קרלין, בקול המעורר את הכוונה, בחיות ורעננות נעורים מתוך פנימיות ועבודת הלב. וכך היה מנהגו עד שנותיו האחרונות כאשר כבר היה חלוש, אך בבוא זמן התפילה קם כארי ובקולו הצרוד החל לשאוג, עד שהיה נשמע כאילו הוא במיטב שנותיו.

 

בירושלים היו בחורים מבקשי ה' יודעים כי בכל יום לפנות בוקר, בשעה שלוש, ניתן לשמוע את רבי אלעזר עומד ואומר ברכות השחר בדבקות ובהתעוררות ובהשתפכות הנפש. בחורים עובדי ה' היו  עומדים בחדר המדרגות של ביתו, כדי לשמוע את הצדיק עומד ומתחנן לפני קונו להצליח ביום הבא בעבודת ה', ולהודות לה' על כל אשר חננו.

 

 

בהגיע לפרקו לקחו לחתן הגאון החסיד רבי יהושע שמעון וינגרטן זצ"ל מנקיי הדעת שבירושלים ופאר חסידי קרלין, שהיה ידוע בעבודתו הצרופה ביקוד אש קודש בעומדו בתפילה.

 

לאחר נישואיו נתקשר בעבותות אהבה לחברות האברכים של חסידי קרלין בירושלים העתיקה. החבורה הקדושה שהיתה שם דבר בירושלים ורבים התדפקו על דלתותיה. מני  אז נתקשר בקשר של קיימא בל ינתק לאדמו"רי בית קרלין וסטולין זי"ע ויבלחט"א כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מקרלין סטולין.

 

מיוחדת היתה עוצמת ההתקשרות הנפשית שלו  עם מרן האדמו"ר הרה"ק רבי אברהם אלימלך מקרלין זי"ע הי"ד. ניצוצי אש היו ניתזים מפיו ומלבו, עת היה מספר ביראתו ובאהבתו. מידי דברו בו, יותר מיובל שנים אחרי שנרצח בידי הנאצים הארורים ימ"ש, נפשו כלתה מרוב געגועים, ורבים זוכרים את הבכיות הנוראות ביום תשעה באב לאחר הקינות, עת שהיה מבכה את חורבן בית המקדש, היה מוריד דמעות כנחל על הריגת הקדושים והטהורים כשביניהם רבו המובהק האדמו"ר הרה"ק רבי אברהם אלימלך מקרלין זי"ע הי"ד.

 

אף האדמו"ר הרה"ק רבי אברהם אלימלך זיע"א החזיר לו אהבה כמים הפנים אל פנים, הדריכו לעלות במסילה העולה בית­אל והרעיף עליו טל של תחיה. אחד הסיפורים המיוחדים שהיה מסופר אצל זקני חסידי קרלין, שזכה כותב הטורים שיבלח"ט לשמוע אישור על הסיפור הנורא מפיו של הגה"צ רבי אלעזר זצ"ל, היה כדברים האלה:

 

באחת מסעודות המצוה שנערכו בהשתתפות הרה"ק רבי אברהם אלימלך מקרלין זי"ע, נשפך סיר של מרק רותח על ידיו של רבי אלעזר. רבי אלעזר נכווה קשות ומכיון שרצה להשתתף בשולחנו הטהור, הרי שלמרות היסורים הנוראים החליט לחבוש תחבושת על גב ידו ולהשתתף בשולחן אשר לפני ה'. הרה"ק רבי אברהם אלימלך זי"ע נפנה ושאל לרבי אלעזר מפני מה חבוש בתחבושת על ידו? נאלץ רבי אלעזר והשיבו כי סיר המרק הרותח נשפך על ידו והדבר גרם לו כוויה וכאבים. מששמע הרה"ק רבי אברהם אלימלך דברים אלו, פקד על רבי אלעזר שיפשיל את שרוולו ויראה לו היכן יש לו כאבים. לאחר שהפשיל את שרוולו נגע הרה"ק רבי אברהם אלימלך במקום הכאבים ומיד סרו מכאוביו ובמשך יום או יומיים שבה כבשרו. אכן המשיך רבי אלעזר, וסיפר כי באצבע ידו קיבל גם כוויה קטנה שלא יחס לה חשיבות, כך שהרה"ק רבי אברהם אלימלך לא נגע באצבע זו. ולמרבה הצער הרי שמהכוויה באצבע זו סבל ממושכות.

 

בהוודע דבר רציחתו של האדמו"ר הרה"ק רבי אברהם אלימלך זצוק"ל הי"ד, נתקשר להאדמו"ר הרה"ק רבי יוחנן מסטולין קרלין זצוק"ל והיה נועץ בו בכל צעד ושעל. לאחר מכן נתקשר כחסיד קמאי לנכדו האדמו"ר מקרלין סטולין שליט"א.

 

באוהלה של תורה

 

הגה"צ רבי אלעזר זצ"ל היה מוסר נפשו בהקמת עולה של תורה, בהקימו ישיבת "פאר הלכה", בה למדו מטובי חכמי ירושלים, ולפניהם מסר שיעורי הלכה תמידים כסדרם בענינים מורכבים בהלכה, כאשר מעלה לפניהם חידושיו והגיגיו. הוא נודע כמתמיד עצום שכל הווייתו והגיגיו בתורה.

 

הוא הגבר אשר הוציא לאור עולם ספר "האגודה" על כל הש"ס, לרבינו אלכסנדרי הכהן מגדולי הראשונים. עיטרו במראי­מקומות והשוואות לשאר דברי רבותינו הראשונים, עם מבוא מקיף. ספר האגודה היה מהספרים הראשונים של "הראשונים" שזכו לההדרה חדשנית יפה ומהודרת לכבודה של תורה, מעוטר בהגהות, תופעה מבורכת שהיום אנו רגילים אליה, אבל הוא היה בבחינת ה"נחשון", יוזמה אדירה אשר מלבד עדותה על גדלותו בתורה בכל מרחבי הש"ס, מעידה על התמסרותו לכבודה של תורה בצעדים גדולים אלה.

 

כן העניק לעולם התורה את ספרו היקר "מקור בהלכה", כולו מיועד לבירור שאלות אקטואליות שעלו וצצו בעולם ההלכה, בהן מורה הוראות למעשה, מאיר ומעיר, כדרכה של תורה. כל זאת מלבד שאר קונטרסים וחוברות תורניים שהביא לדפוס בכל מכמני תורה, שחילקם והפיצם בישראל ללא כל תמורה. גם בצוואתו שהשאיר לזרעו אחריו, מורה לחלק את הקונטרסים והחוברות כדי לעורר להלכה ומעשה, מוסר והתעוררות.

 

בני המשפחה סיפרו כי שאלות רבות הנידונות בספריו, זכה ללבן עם הרבנים הגאונים מדור הקודם כמו הגאון בעל החזון איש, הגאון מטשעבין, הגאון מטעפליק ועוד גדולי תורה.

 

קירוב רחוקים

 

פרק מיוחד בחייו של הגה"צ רבי אלעזר בריזל, היתה הפעילות לקירוב רחוקים. מימי צעירותו ועד לעת זקנתו, נדד מדי שבת בשבתו להשפיע בערי השדה להתעורר מתרדמת הזמן. בכל שבת היה בוחר לעצמו כפר או ישוב בארץ הקודש, סועד על שולחן ראשי הישוב, ובשעת התפילה היה נוהג לדרוש ולעורר בדברי התעוררות על עניני צניעות וקדושה, לגדור גדר ולעמוד בפרץ. ובכך השיב רבים מעוון. דרשתו היתה בסגנון מיוחד: הוא היה נעמד ליד הבימה ומתחיל לבכות בדמעות שליש, ולומר ליהודים שיש בורא עולם והוא אוהב אותנו וצריכים לאהוב  אותו ולעבדו. השפעתו היתה רבה. רבים היו נאספים לחזות במראהו נורא ההוד ולשתות בצמא את דבריו הנפלאים שהיו יוצאים מן הלב והיו נכנסים ללב השומעים כמים בקרבם וכשמן בעצמותיהם.

 

כך היה עוזב מאחוריו את ביתו, בניו ומשפחתו, לסעוד על שולחן אחרים והיה עובר מבית כנסת אחד למשנהו, לנאום לעורר ולחזק פעם אחר פעם. היה מכתת רגליו מבלי להתייאש והיה אומר: "דער באשעפער האט ליב ייעדן איד..." (הקב"ה אוהב כל יהודי). עמל יגע וטרח, הכל בכדי להרבות כבוד שמים ולהרחיב גבולי הקדושה בארץ הקודש.

 

סיפר אחיינו הגה"צ רבי נטע פריינד שליט"א, כי באחת השיחות עם דודו הגה"צ רבי אלעזר זצ"ל, סיפר לו כי הסיבה שהוא עוזב  את משפחתו ברוב שבתות השנה ומסובב בכפרים ובעיירות לעורר ולחזק, היא משום שהרה"ק רבי אברהם אלימלך מקרלין זיע"א הי"ד כתב לו מכתב מיוחד שבו מבקשו לעורר תשובה ברבים.

 

במשך עשרות בשנים היה רגיל להשמיע דברי התעוררות והתחזקות בימי ראש השנה לפני תקיעת שופר. כמעט בכל שנה היה מרבה לעורר על שמירת קדושת בית הכנסת ולמנוע מדבר בשעת התפילה וקריאת התורה. דבריו הטהורים שהיו מלווים בבכיות חנוקות ובדמעות שליש, עשו מידי שנה בשנה רושם עצום. שנה אחת נלהב עד מאד בתיאור חומר העוון של דיבור בשעת חזרת הש"ץ. לאחר התפילה נענה אחד והעיר לו שמשום מה שכח להזכיר את מעלת השכר של אלו ששומרים את פיהם מדבר בשעת התפילה קריאת התורה וחזרת הש"ץ, מאז קיבל עליו לומר את ה"מי שברך" שתיקן רבינו בעל התוספות יו"ט וזאת מדי שבת בשבתו.

 

על משמר האמונה

 

אחד המנהגים שבחצר הקודש קרלין סטולין ביום שמחת תורה, מיסודו של הרה"ק מרן בעל הבית אהרן מקאלין זי"ע, שכל ילדי הקהילה מתאספים סביב אחד מזקני החסידים קודם תחילת סדר ה"הקפות" והריקודים, והזקן שבקהל קורא לפניהם את שלושה עשר העיקרים ומתרגמם לשפת היידיש. ומה נהדר היה מראהו של הגאון הצדיק הישיש רבי אלעזר זצ"ל, בשעה שהיה ניצב על משמרת האמונה והיה קורא בקול גדול אדיר וחזק: "אני מאמין באמונה שלמה" וכל קהל הגדיים עומדים על רגליהם ועונים ואומרים בקול: "א­מ­ת!". אשרי עין ראתה זאת. מעמדי האמונה הללו חקוקים בעצמותיהם של כל בני החבורה הקדושה בקהל הקודש קרלין סטולין.

 

מפליא לציין כי במעמד יציאת נשמתו הטהורה, בו התאספו כמאה מצאצאיו ואנשי ביתו, החלו לקרוא פסוקי ה' מלך, ה' הוא הא'לוקים, "שמע ישראל". נענה אחד מנכדיו שמכיון שאמירת "אני מאמין" היתה שגורה על לשונו, הרי שמן הנכון והראוי שבשעה נעלה זו יקראו כולם את שלושה עשר העיקרים, לחזק האמונה. הרעיון התקבל וכך נעשה. לאחר מספר שעות נמצאה צוואתו הקדושה. בצוואה זו, בסעיף #א#!!! נכתב: "אם אזכה שיעמדו סמוך למיטתי בזמן יציאת הנפש, יאמרו איתי יחד אני מאמין". והיה הדבר לנס ופלא איך שנעשה רצון צדיק.

 

על משמרת הקודש

 

הגה"צ רבי אלעזר זצ"ל שימש בקודש במשך כארבעים שנה כ"שמש" בוועד משמרת הצניעות. בענוותנותו סירב בתוקף להתעטר בתואר יו"ר או נשיא והגדיר עצמו רק כ"שמש". בזכותו הוקמה המחיצה המבדלת בין "עזרת ישראל" ל"עזרת נשים" ע"י שריד בית מקדשנו הכותל המערבי, כ"שמש" לא המתין הגה"צ רבי אלעזר לא לפועלים ולא לעסקנים, אלא בידיו הקדושות, יחד עם רבי משה עקיבא דרוק ז"ל, העמידו והתקינו את המחיצה, כך שהדבר הפך לעובדה השרירה והקיימת עד היום. לימים סיפר אחד מבני המשפחה שרבן של ישראל הרה"ק כ"ק מרן אדמו"ר הבית ישראל זצוק"ל זי"ע היה היוזם ואף השתתף בממונו במצוה קדושה זו. ומרן הבית ישראל הוא שבחר באיש המתאים לביצוע שליחות קדושה זו.

 

בימים ההם, נוכח קשיי החינוך, היה מסתובב ומחזק את הנוער ועומד על משמר החינוך הטהור, כשהוא הופך בעצם לחומה הבצורה של הקדושה והצניעות בירושלים.

 

רבי אלעזר זצ"ל אף השקיע מאמצים עצומים בסידור "טיסות ללא סרטים" וכחייל נאמן וכ"שמש" מסור היה תמיד מתייצב על פי קריאתם של גדולי ישראל לעמוד על משמרת הקודש. קריאות קודש אלו נדפסו בספר הנפלא "שלשלת הזהב", תולדות משפחת בריזל­ליפשיץ. הוא היה איש סוד מובהק של גדולי עולם ופעל בשליחותם גדולות ונצורות.

 

כן עמד כחומה בצורה לכל דבר שבקדושה. בכל מערכות היהדות החרדית בארץ הקודש, עמד כחייל מסור ודרוך להגן, לעזור ולפעול ככל הצורך. אם בזמן גזירת גיוס בנות, אז היה בין חלוצי העסקנים,  בשעת גזירת ילדי טהרן, בגזירת חיטוטי שכבי,  בפרצות בחומת השבת, וכהנה רבות. בכל אלה עשה והפעיל ועסק לשם שמים, ובנקיון כפים.

 

היה מהשומרים על כתרה של ירושלים, על מנהגיה עתיקי היומין וקפידותיה, שחוללו ועיצבו ארזי הלבנון רבותינו שבירושלים משנות עולם. הקפידו על לבושה הייחודי והחסידי, על גינוניה ונימוסיה, והנחילוה לבניהם ובני בניהם אחריהם באהבה ובגאון, וראו בהם כיסודות ביהדות ובנתיב חייהם.

 

למרות פעולותיו הרבות והעצומות על משמר הקודש והצניעות ומסירותו לקיים מצות "הוכח תוכיח", היה מפליא מאד לראות כיצד רבי אלעזר זצ"ל מאיר פניו לכל אדם מתוך הארת פנים נפלאה ומתוך שמחה. כך נהג משחר נעוריו ועד אחרית ימיו, גם באותן שנים שהיה רתוק לכסא גלגלים.

 

זכה לראות עולמו בחייו, בהשאירו בנים ת"ח עובדי ה' בנתיבי התורה והחסידות, משפחות מסועפות ומבורכות בלע"ה, נכדים, נינים ובני נינים, בניו הגאונים החסידים: רבי אהרן יוסף, רבי יעקב, רבי חיים אורי, רבי משה ורבי מנחם נחום שיחיו לאויט"א וחתניו הגה"צ רבי מנחם מונדרר, רבי צבי סגל ורבי צבי גרובר שיחי' לאויט"א, כולם ממשיכים בדרכיו והולכים בנתיבותיו.

 

הובא למנוחות אתמול, לאחר שמסע הלויה יצא מרחבת בית הכנסת קרלין סטולין, בראשות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ונטמן בהר המנוחות.




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/6/2007 11:18 לינק ישיר 
די לוויה גייענדיג אויף ירמיהו גאס

 
 
 
 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > חדשות אנש אין בילדער > ר' אלעזר בריזל ז"ל
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר