בית פורומים ספרים וסופרים

מה יפה ירושתנו

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-17/2/2010 12:12 לינק ישיר 
מה יפה ירושתנו

בימים אלה התבשרנו כי אחרי עיקלוי ופשורי רבים הכרך הרבעי (תש"ע) של קובץ ירושתנו ירד בקרוב ממש לדפוס, ויופץ אי"ה עוד בין פורים לפסח הבאים עלינו לטובה.
הקובץ יכלול כמה וכמה מאמרים מעניינים ובודאי חברי הבית ישמחו לדון בהם בעתו ובזמנו.

כקדימון (פרומו) קבלו את מפתחות שלושת הכרכים הקודמים של הקובץ. תשס"ז תשס"ח ותשס"ט




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/5/2012 10:46 לינק ישיר 

בהקדמה כתבו:

כי לא אדמת הנדודי של אשכנז היא שנתקדשה בקדושת של אבות,  כי אם מנהגיה והלכותיה של אשכנז ה שהיו קרקע מוצקה מתחת רגלי אבותינו ג בשעה שלא מצאו מנוח לכף רגלם
האם יש מקור לכל זה?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/5/2012 10:32 לינק ישיר 

איש בשורה אנכי היום למבקשי טוב ולדורשי תורתיהם, קורותיהם ומנהגיהם של חכמי אשכנז, שספר שישי של השנתון 'ירושתנו' היוצא לאור על ידי מכון מורשת אשכנז יוצא בימים אלה מבית הדפוס.
לחובבי ספרים ושאר סקרנים מצו"ב תוכן העניינים:

כאשר יצא לאור עולם ויהיה ניתן להשיגו, תבוא במהרה בעזה"ש הודעה מעדכנת.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/3/2011 10:29 לינק ישיר 

חידוש נאה התחדש לי מן ההקדמה, יש ירושלים שבין החומות, ויש ירושלים שמחוצה להן.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/3/2011 21:00 לינק ישיר 

מה זה "ימים אלו"? פעם שעברה זה לקח כמה חדשים....

בכל אופן תוכן הדברים נראה מרתק (ממרדכי מנחם הוניג לא יכולתם להשיג מאמר?)



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/3/2011 19:52 לינק ישיר 

שמח אני לבשר טוב למבקשי טוב שספר חמישי של השנתון 'ירושתנו' היוצא לאור על ידי מכון מורשת אשכנז יוצא בימים אלה מבית הדפוס, מלא מזן אל זן מכל טוב.
לחובבי ספרים ושאר סקרנים מצו"ב תוכן העניינים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/7/2010 21:44 לינק ישיר 

ירושתנו,
הם טוענים שכל מי שאינו ספרדי ו/או מעדות המזרח והמערב
חייב להיות יקה.
המבורגר כותב יפה דווקא הן בוויכוח עם יואל קטן,
והן בתשובתו נגד המגן אברהם והמשנה ברורה.
אנו אם "ניפול" שם ננהג כמובן כמשנה ברורה [חזן מאריך במילים "ואמרו אמן"]



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/7/2010 21:36 לינק ישיר 

מישהו מכיר טלפון או כתובת של המכון למסורת הישיבות?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/7/2010 23:20 לינק ישיר 
תזכורת!

RAPIM כתב:
למי שהיה מוטרד לדעת מה היו מנהגי הישיבות בליטא,היום התפרסם בחינמון יתד נאמן מכתב מאת מכון מסורת הישיבות(?) בו הם מבשרים על ספר שלם שהם עומדים להוציא בנושא 'מסורת בהלכה ומנהגים בעולם התורה והישיבות בליטא' ומבקשים בזה את עזרת הציבור.





דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/5/2010 16:44 לינק ישיר 

*ואולי* חשבו שטוב כך ע"ד הגר"א שרצה להתפטר ממנהג פוילי"ש?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/5/2010 01:37 לינק ישיר 

יענקל_צוקר כתב:
אם היו גדולי גרמניה ששרדו (היו כאלה?)


היו מייסדי 'קול תורה' (הרבנים שלזינגר, מרצבך, קונשטט).



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/5/2010 01:12 לינק ישיר 

היום הצצתי במאמרים המדוברים באחת מחנויות הספרים, ולמדתי את התורה כולה על רגל אחת עד שבא המוכר ודחפני באמת הבניין.
לדעתי שני הכותבים צודקים לגמרי, ואלו ואלו דא"ח.
המבורגר פשוט איחר בארבעים שנה. אילו מיד אחרי המלחמה העולמית, כשהיהדות חזרה ובנתה את עצמה מחדש, היו הייקים דבקים במסורתם, ודאי שהיה בכך טעם וכמו כל עדה אחרת. ברם, כיון שעדיין לא נולד המבורגר באותה שעה, שוב אבדה אפשרות זו לעולמים ואין אפשרות לתקן את העוול. ובכך צודק קטן, שמנהג שאינו נוהג שוב אינו ראוי לנהוג לפיו. וחבל. אם היו גדולי גרמניה ששרדו (היו כאלה?) משלהבים את קהלם וממריצים אותם לייסד בתי כנסיות וכו', מילא, אבל זה לא קרה.
קצת מצחיק, אחרי הכל, להציע לייקים שעזבו את מנהג אבותיהם לנהוג במנהגי החסידים או מנהגים אחרים מלבד מנהג ארץ ישראל. נראה שמנהג א"י הוא המנהג הכי דומה למנהג מקומם ברוב הדברים, לכן אין שחר להצעות האחרות. ולכן, על אף הבעיות היסודיות במנהג ארץ ישראל, הוא התחליף הכי טוב, כאמור, כשאין אפשרות לחזור למנהג המקורי.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/4/2010 20:37 לינק ישיר 

מירער כתב:
בית הכנסת מקור חיים, נוסד בפתח תקוה לפני שבעים ושש שנים על ידי יוצאי גרמניה, ועד היום שומר על מנהגיו הייקיים, [אולי לא כולל החופה המפורסמה]. ויש עוד בתי כנסת בתל אביב כדלעיל, ובירושלים בגבעת מרדכי ועוד. כולם לפני המבורגר.
המבורגר לא בא להמציא מחדש את הגלגל, אלא להחדיר את המנהגים הללו בחזרה, בעיקר בקרב בני הישיבות יוצאי אשכנז.


אינני מכיר מקרוב את בתי הכנסת הללו, שלדבריך משמרים עד היום את מנהג אשכנז. אך דומני שכדאי לבדוק כמה דברים בהקשר זה.
האם למשל אומרים בכולם או בחלקם את הפיוטים בשלמות, בר"ה יוה"כ שלוש רגלים ושבתות מיוחדות, או את ה'סליחות' בתפילות יוה"כ.
מלבד ה'חופה' שכבר הזכרת, האם מקיימים גם את טקס ה'חול קרייש', ועוד מעמדים שונים הנזכרים בספרי הרב המבורגר, שבת יציאת יולדת, הבאת וימפל לבית הכנסת.
האם פועלים להחדרת הגיית ה'חולם' היקית אצל הדור הצעיר.
ועוד כהנה וכהנה.

עד כמה ששמעתי על בתי כנסת 'יקיים' ותיקים אלו, בחלקם משתמר אכן באופן סלקטיבי חלק לא גדול של מנהגי אשכנז, וגם זה הולך ומשתקע עם השנים, בתהליך שאפשר לראות בו כאמור משהו טבעי ובריא. 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/4/2010 20:20 לינק ישיר 

למי שהיה מוטרד לדעת מה היו מנהגי הישיבות בליטא,היום התפרסם בחינמון יתד נאמן מכתב מאת מכון מסורת הישיבות(?) בו הם מבשרים על ספר שלם שהם עומדים להוציא בנושא 'מסורת בהלכה ומנהגים בעולם התורה והישיבות בליטא' ומבקשים בזה את עזרת הציבור.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/4/2010 20:01 לינק ישיר 

בית הכנסת מקור חיים, נוסד בפתח תקוה לפני שבעים ושש שנים על ידי יוצאי גרמניה, ועד היום שומר על מנהגיו הייקיים, [אולי לא כולל החופה המפורסמה]. ויש עוד בתי כנסת בתל אביב כדלעיל, ובירושלים בגבעת מרדכי ועוד. כולם לפני המבורגר.
המבורגר לא בא להמציא מחדש את הגלגל, אלא להחדיר את המנהגים הללו בחזרה, בעיקר בקרב בני הישיבות יוצאי אשכנז.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/4/2010 19:41 לינק ישיר 

 

לחובבי הנוסטלגיה 'הייקית', (שאגב אני בהחלט נמנה עליהם... ), מאמר יפה של ראובן גפני על בית הכנסת 'איחוד שיבת ציון' בתל אביב:

"ההליכה הרגלית הקצרה מביתו של סבי למניין הראשון של שחרית באיחוד שיבת ציון היא אחת מחוויות ילדותי הטהורות והבהירות ביותר. אמנם גם בירושלים הכרתי וידעתי בתי כנסת רבים, ואולם משהו בהדרת הכבוד, הכה ברורה ועם זאת כה מאופקת, שקידמה את פנינו בבית הכנסת בשעה של טרם בוקר, נותרה טבועה בי עד היום. מספרם של המתפללים אמנם לא היה רב, ואולם כל אחד ואחד מהם ידע את מקומו: מה מצופה ממנו, מהם תפקידיו הקבועים והמשתנים, וכיצד עליו להתנהג לנוכח מנהגיו המוקפדים והנוקשים למדי של בית כנסת 'ייקי' מובהק שכזה. אמנם, כילד אורח שאינו בקיא בפרטי פרטיו של מנהג המקום חששתי לא מעט אם אעמוד בצורה נאותה בכיבודים שהורעפו עלי מעצם היותי צאצא למשפחת ברויאר, ופעמים אחדות בטוחני שאף אכזבתי את סבי: הטלית שאותה הורדתי מעלי מיד לאחר הגלילה, בלא שאמתין עד לאחר קדושה, או העובדה שלא עניתי אחרי הברכות בהקפדה מספקת, הוכיחו לסבי מן הסתם כי הולך ופוחת הדור. ואולם חששותיי מעולם לא הקטינו ולו במשהו את חוויית התפילה בשעה זו של בוקר: הבילוי בחברת סבי במקום שסימל בעבורו , אולי לימים במידת מה גם בעבורי , את הדרתה האמיתית של המסורת היהודית עשה את שלו, כך מסתבר".

 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ספרים וסופרים > מה יפה ירושתנו
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 5 לדף הבא סך הכל 5 דפים.