השבוע עבר בקריאה ראשונה חוק הגיור. מרבית סעיפי חוק הגיור נועדו להקל על האוכלוסיה הלא-יהודית שנמצאת בתחומי המדינה. ולכן, במקום בכמה רבנויות מרכזיות לגיור, יוכל כל כל בית-דין עירוני לגייר את תושבי עירו המעוניינים בכך.

כחלק מחוק הגיור, הכניס ח"כ דוד רותם סעיף קטן שהקים מהומה. סעיף זה משנה סדרי עולם. הוא אומר כי אדם שהתגייר בחו"ל בגיור שאינו נמנה על הזרם האורתודוקסי, לא יוכל לקבל אזרחות על בסיס עיקרון השיבה, ובכך בעצם הוא פוסל הלכה למעשה גיורים שלא נעשו כחלק מזרם זה.

יהדות התפוצות, בעיקר הקהילה הגדולה אשר נמצאת בארצות הברית, מפעילה כעת לחץ עצום על הממשלה לשנות את ההחלטה ולוודא כי החוק לא יגיע לקריאה שנייה ושלישית, ובטח שלא יעבור אותן. משמעות החוק בעבורם היא שלילת יהדות מרביתם.

רבים יצאו נגד החוק הזה כשהוא כולל את הסעיף הזה, שכן הוא סעיף בעייתי. הוא מבטל את מרבית יהדות ארה"ב בהרף עין. וזה בדיוק למה אני בעד הסעיף הקטן הזה. קל להיות יהודי שומר מצוות בארה"ב. קל לשמור על כשרות, אפשרי לשמור על שבת, לא בלתי אפשרי לקחת חופש בשביל החגים. אבל זה לא באמת מעניין את אותם יהודי התפוצות. מרביתם עברו גיור רפורמי שכל מטרתו היא שיוכלו להתחתן עם בן הזוג היהודי שלהם. לכאורה, מה ההבדל, הרי רבים מהמתגיירים בארץ עושים זאת מאותה סיבה בדיוק. אלא שהסיבה היא שונה. זה לא רק כדי להתחתן עם בן זוג מסוים, אלא כדי להתחתן בארץ. וכאן בדיוק ההבדל.

רוב האנשים שיצאו נגד החוק הזה הם חילונים. אני חושב שכאדם חילוני, הוא רואה את יהדות התפוצות כאחותו. הרי גם אלו וגם אלו אינם מקפדים לשמור על מצוות, לא חשובה להם כל-כך השבת והכשרות אינה בראש סדר מעייניהם, ובכך הם צודקים. אך יש הבדל עצום בין יהודי-ישראל ליהודי-התפוצות. אין התבוללות המונית בקרב יהודי ישראל. איני אומר שהבעיה אינה קיימת כלל, אך היא אינה קרובה כלל לכמות המתבוללים בחו"ל והסיבה לכך היא פשוטה - הם נמצאים במדינת היהודים. אין להם ממש עם מי להתבולל; ועדיין, כיוון שאנו ציבור שמרני יחסית, חשוב לכולנו להתחתן עם יהודי דווקא. בחו"ל, המצב שונה.

למבוגרים שביניהם הדבר אולי עדיין חשוב, אך לצעירים שם, לצערי, אין כל הבדל בין יהודי ללא-יהודי, ולכן החשש הגדול של אותם יהודי התפוצות מהחוק הזה. החוק יכחיד את כל יהדות התפוצות למעט זאת האורתודוקסית, שהיא זו שבעצם שמרה על יהדות כולנו. אני אומר אדרבה, אם זה מה שיחזיר את אותם יהודים לזרם המקובל ביהדות - נהדר; ואם לא, אם הם בוחרים להישאר שם ולוותר הלכה למעשה על היהדות שלהם - מי אני שאילחם עליה?