כדי להבין את הבעיה, יש להכיר את מבנה ההכנסות החודשי של האברך בבואו להחליט האם לצאת לעבודה או להישאר בישיבה. כל עוד האברך נשאר בישיבה הוא זכאי להבטחת הכנסה בגובה של 1,040 שקלים, מלגת כולל בגובה של 900 שקלים, הנחה בתשלום הארנונה בממוצע של 250 שקלים לחודש וכן יהיה זכאי לתשלום מופחת של 110 שקלים לביטוח לאומי. כמו כן, יקבל תרומות נוספות שהישיבה והקהילה מעניקים בשווי של בין 1,000-2,000 שקלים לחודש (לפי נתוני המועצה הלאומית לכלכלה). בנוסף זכאית המשפחה לקצבת ילדים. שווי ההכנסה וההטבה נע בין 5,960-4,960 שקלים לחודש. 

כמה מקבל חרדי שאינו עובד וכמה יקבל מי שעובד

עכשיו בואו נבחן מה יקרה אם יחליט האברך לעזוב את הלימודים בישיבה ולצאת לעבודה. ראשית, תהיה לו הכנסה חודשית אותה נעריך עבור התקופה הראשונה של עבודתו בשכר מינימום של 4,100 שקלים (הנחה סבירה עקב העדר השכלה וניסיון תעסוקתי של רוב הגברים החרדים). בעוזבו את הישיבה, יאבד האברך את מלגת הכולל, הבטחת ההכנסה, התרומות וההנחה בארנונה. כמו כן ייאלץ לשלם ביטוח לאומי כחוק בגובה 287 שקלים כך שבסופו של דבר הכנסתו החודשית תסתכם בכ-5,400 שקלים לחודש.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

ניתן לראות בצורה ברורה שיציאה לעבודה לא רק שאיננה משפרת בצורה משמעותית את מצבו הכלכלי של הגבר החרדי, היא עלולה אף לפגוע בהכנסותיו. באופן זה המדינה מעודדת את הגברים החרדים לבחור במסלול חיים כאברך על פני יציאה לעבודה. להחלטה זו השפעה כלכלית עצומה על כתפי האזרחים העובדים ומשלמי המסים. עלות אי-יציאתם לעבודה על המשק הישראלי מוערכת בכ-8 מיליארד שקלים בשנה, לפי חישוב של גלעד מלאך מהאוניברסיטה העברית. אם נוסיף את עלויות הקצבאות וההנחות - מפסיד המשק הישראלי קרוב ל-10 מיליארד שקלים מדי שנה על אי ההשתתפות של החרדים בכוח העבודה.

חרדים בחו"ל עובדים בלי בעיה

בעיה נוספת וחשובה לא פחות היא ההשפעה של מנגנון הקצבאות על שיעור הילודה במשפחות חרדיות. ממוצע ילדים למשפחה חרדית עומד על כ-6.7 (לעומת 2.3 אצל יהודים שאינם חרדים). שיעור זה כפול ממספר הילדים במשפחה חרדית בשנות ה-60. מחקרים מראים שעם העלייה בקצבאות הילדים עלה גם מספר הילדים למשפחה חרדית עד שבשנת 2004 הגיע לשיא של 7.6 ילדים למשפחה. מספר זה הצטמצם בעקבות הקיצוץ בקצבאות הילדים ב-2003. נתון זה מלמד כי המשפחות החרדיות משתמשות למעשה בילודה כמקור הכנסה ובאופן זה מעודדת הממשלה את הריבוי הטבעי של החרדים.

משפטנים ורואי חשבון חרדים מחפשים עבודה

לא מעט חרדים מסיימים תואר בקמפוס החרדי בקרית אונו ומנסים להשתלב בשוק העבודה. בוגר הקמפוס: "ישנו ביקוש לא מבוטל להכשרה מקצועית איכותית במגזר החרדי". אך יש גם קולות אחרים: "קשה לחיות ככה, לדעת שאת תותחית ומסיימת תואר בהצטיינות - אבל אחר כך אף אחד לא מסתכל לכיוון שלך"

אלפי שאולי ואלי מנדלבאום

• חרדים יכולים לחתום אבטלה - לא לעבוד
  

• הבנקים סימנו את היעד הבא: הציבור החרדי
• באיזה מקצוע רוצים לעבוד בחורי הישיבות?
• 
  

אבל, מסתבר שלא כל הבוגרים מוצאים עבודה בקלות וישנם לא מעט מכשולים העומדים בדרכם, כפי שהם עצמם מספרים. "קשה לחיות ככה לדעת שאת תותחית ומסיימת תואר בהצטיינות - אבל אחר כך אף אחד לא מסתכל לכיוון שלך", אומרת אחת הסטודנטיות. "רק 8 סטודנטים מצאו התמחות, מתוך 120", אמר סטודנט אחר.