בית פורומים בחדרי חרדים

לדמותן של הישיבות הקטנות (מוקדש לסקופער)

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-9/4/2018 12:25 לינק ישיר 
לדמותן של הישיבות הקטנות (מוקדש לסקופער)

כמה פעמים בעבר התבקשתי ע"י סקופער לכתוב באופן מסודר ושיטתי את עמדתי לגבי החינוך החרדי, אולם למרות רצוני לעשות זאת לא הצלחתי עד עכשיו להתפנות לעשות זאת, כעת אני מבקש להתמקד ב"ישיבות הקטנות". לשם כך, אשרטט בקצרה את המודל המקובל של הישיבות הקטנות החרדיות בישראל, ואח"כ אפרט את הסוגיות השונות הדורשות לענ"ד עיון ובירור. המטרה שלי כאן באשכול זה היא לפתח דיון ענייני ורציני לגופו של עניין, ואני מציע לכל מי שמעוניין להגיב לגופו של כותב לעשות זאת באשכול אחר, ברוך ה' לא חסרים כאן בפורום אשכולות שנועדו לכך.
בראשית דבריי, חשוב לי להביע את הערכתי הגדולה למוסד של "הישיבה הקטנה". אני עצמי חייב רבות לשנותיי בישיבה הקטנה, ולצוות של הישיבה שהעמידני על רגליי במובנים רבים. אני סבור שהמוסד הזה הוכיח את עצמו בהעמדת עשרות אלפי תלמידי חכמים, אולם יחד עם זאת אני סבור שלא נכון להתעלם משאלות שונות חדשות וישנות הנוגעות למוסד הזה.

א. תיאור המודל הקיים
"ישיבה קטנה" היא מוסד תלת-שנתי (ט'-י"א) עבור בנים חרדים מסיימי ת"תים ו"חיידרים" (א'-ח'), ובסיומה הם ממשיכים ב"ישיבה גדולה". 
סדר היום בישיבה קטנה הוא מבוקר עד ערב, והוא כולל מלבד השיעורים וסדרי הלימוד שלוש תפילות ושלוש ארוחות (יש כמדומני מעט ישיבות שהתלמידים יוצאים הביתה לארוחת צהריים). בישיבה נלמדים לימודי קודש בלבד, ובעיקר לימודי גפ"ת ומפרשים. בנוסף לומדים גם הלכה, מוסר, פרשת שבוע, חסידות וכיו"ב. לימודי הגמרא מתקיימים בשיעורים פרונטליים בכיתות ובלמידה עצמאית בזוגות ("חברותא") בבית המדרש. סדרי הלימוד מחולקים ל"עיון", "בקיאות" ו"הכנה".
חלק ניכר מהישיבות הקטנות הן פנימייתיות, בחלקן יש מקומות לינה למנוחת צהריים ולשבתות ובלילה התלמידים לנים בבית. שבתות ישיבה מתקיימות בתדירות גבוהה, והן כוללות סדרי לימוד ארוכים.
הצוות של הישיבה הקטנה מורכב בדרך כלל מ"ראש ישיבה" (ברוב המקרים הוא יהיה ר"מ בעיון בשיעור ג'), ר"מים בעיון, ר"מים בבקיאות, משגיח (אחראי על התחום החינוכי והרוחני) ו"משיבים".
יש כיום בישראל למעלה מ-300 "ישיבות קטנות" ובהן לומדים כ-30 אלף תלמידים (כ-10,000 במחזור), במרבית הישיבות ישנה כיתה אחת בשכבה עם ממוצע של כ-30 תלמידים. קהל היעד של הישיבות נקבע לפי מיקום גיאוגרפי (מרבית התלמידים לומדים קרוב למקום מגוריהם), לפי השתייכות קבוצתית (ליטאי, חסידי, ספרדי וכיו"ב), ולפי רמה לימודית ורוחנית. 

מכאן ואילך, אני מבקש לפרט סוגיות שונות שניתן לדון בהן בנוגע ל"ישיבות הקטנות"
ב. תכנית הלימודים
כאמור, תכנית הלימודים ב"ישיבה קטנה" היא קודש בלבד, ובעיקר לימודי גמרא מסדרי "נשים" ו"נזיקין" ובסגנון מסוים (אולי יש הבדל בעניין זה בין הישיבות הליטאיות לישיבות הספרדיות והחסידיות). בכל פעם שניסו בישראל לפתוח מוסדות לגיל זה עם לימודים כלליים, הדבר נתקל בהתנגדות של גדולי התורה. יחד עם זאת, יש לבחון האם לכל התלמידים מתאימה תכנית הלימודים הזו, או שאולי ניתן להציע מסכתות אחרות / סגנון לימוד שונה / מקצועות קודש אחרים (משנה / תנ"ך / רמב"ם / מדרש וכיו"ב).

ג. דרכי הוראה
למיטב ידיעתי, במרבית "הישיבות הקטנות" ההוראה בכיתה מתבצעת ללא שום אמצעי עזר, אפילו ללא לוח כיתה. הר"מ יושב מול התלמידים כשלפני כל אחד מונחת גמרא בלבד. חלק מהתלמידים יכתבו ויסכמו את השיעור, וחלקם רק יאזין בעל פה. האם מדובר כאן בעניין עקרוני? האם אין אמצעי עזר שיוכלו לסייע לתלמידים מסוימים להבין טוב יותר את הסוגיה? (מה העמדה לגבי גמרות מבוארות כמו מהדורת שוטנשטיין / מתיבתא / חברותא?).

ד. הכשרת צוות
צוות הישיבות הקטנות איננו נדרש כמדומני לשום הכשרה מוקדמת, ולמעשה כל אברך כולל יכול להצטרף לתפקיד ר"מ או משגיח, ללא הכשרה בתחום החינוכי והפדגוגי. ברור שישנם רבים וטובים שמצליחים באופן טבעי לעשות את מלאכתם באופן הטוב ביותר, אבל האם לא היה נכון יותר לדאוג לתת לצוות הישיבה כלים מקצועיים יותר? האם כל הר"מים והמשגיחים יודעים הכול מעצמם? 

ה. מענה רגשי וטיפולי
נערים רבים סובלים מקשיים שונים, אם בתחום הלימודי ואם בתחום הרגשי והנפשי. חלקם נמצאים במצבים לא פשוטים מבחינה חברתית או משפחתית וכיו"ב, והדבר דורש מענה של איש מקצוע כמו יועץ חינוכי או עובד סוציאלי או פסיכולוג. האם ה"משגיח" יודע ומסוגל לתת את המענה הזה? בכמה ישיבות יש יועץ חינוכי או איש מקצוע אחר?

ו. פעילות פנאי 
בדרך כלל יש ב"ישיבה קטנה" הפסקת צהריים ארוכה (כשעתיים), אולם במרבית הישיבות אין לתלמידים מקום לפעילות ספורטיבית ובמקומות רבים הדבר אסור, כך גם היחס בדרך כלל למשחקי חברה וקופסה כמו שחמט וכיו"ב. נראה שהתפיסה היא שהדבר איננו מתאים לבוגר ולבן תורה, או שישנו חשש שהדבר יגרור את הלמידים לתחומים אחרים מלימוד תורה. האם זו הייתה הגישה תמיד בישיבות? האם ניתן לבחון את הדברים מחדש?

ז. השקפת עולם
נערים בגילאי 14-17 מתחילים בדרך כלל בגיל זה לעצב את השקפת עולמם מבחינה ערכית והבנת העולם שסביבם, האם הישיבות דואגות להקנות לתלמידים השקפת עולם מסודרת (בשיחות, ב"ועדים", בסדר מוסר) או שמשאירים את הנושא לבית ולסביבה?

ח. אמצעי הערכה
כמדומני שבמרבית הישיבות מתקיימים באופן מסודר מבחנים על הנלמד, אולם נראה לי שבמרבית הישיבות אין תעודות הערכה ולא אספות הורים, מלבד זימון של הורים או הרחקה של תלמיד במקרי קיצון. מה בדיוק הסיבה לכך?

ט. טיולים ופעילות חברתית
בתקופתי בישיבה קטנה הפעילות חברתית הסתכמה ב"שמחת בית השואבה", מסיבת חנוכה, "שבת זכור" (הכנה לפורים), ומסיבת סיום שנה. כיום מקובל בישיבות רבות לקיים קעמפ במהלך "בין הזמנים" בחודש אב. האם יש מקום ליזום גם במהלך הזמן טיולים ויציאות ופעילות חברתית, או שאולי הדבר כבר נעשה?

י. כללים ותקנון
קוד הלבוש בישיבות החרדיות הוא לבוש שחור לבן, חליפה ומגבעת, ובדרך כלל ישנה הקפדה גבוהה גם דקדוקים שונים בלבוש ועל פריטי לבוש נוספים. בחלק מהמקומות הכללים חלים גם מחוץ לישיבה וגם בזמני חופשה. בנוסף, ישנם כללים רבים שנועדו להגביל את פעילות הפנאי המותרת, ואת השימוש באמצעים טכנולוגיים שונים ובפרט את החשיפה לאינטרנט ולסמארטפונים. האם כל בחורי הישיבות מצליחים לעמוד בכללים הללו? מה קורה עם אלו שאינם מצליחים לעמוד בכללים הללו?

יא. קהל היעד
עולם הישיבות החרדי ובכללו "הישיבות הקטנות" נבנה ברוח עולם הישיבות הליטאי ששרשיו בישיבת וולוז'ין וממשיכי דרכה, וכיום לומדים בו כל בני הציבור החרדי לגווניו. האם המודל הזה מתאים לכולם? האם הנשירה הגבוהה של נערים מקבוצות אוכלוסייה שונות (קירוב, בעלי תשובה, עולים, מזרחיים, ילדי רווחה, לקויי למידה ובעיות התנהגות), איננה מעוררת ספק בדבר התאמת המודל לכלל הקהילה החרדית?

העליתי כאן עשר נקודות שעל כל אחת מהן ניתן לדעתי לפתח דיון ארוך, עם שאלות רבות שנוגעות לכל אחת מהסוגיות הללו. כוונתי היא להצביע על כך שגם אם נסכים שאין מקום ללימודים כלליים ב"ישיבות הקטנות" עדיין יש נושאים רבים לדון בהם, וגם אני לא ציינתי כאן כעת את כל הנושאים.
המשימה החשובה ביותר בעיניי היא עצם הדיבור של אנשי חינוך על השאלות השונות, ואני מאמין שהדבר גם נעשה במקומות שונים, אבל לדעתי הוא צריך להיעשות בהיקפים הרבה יותר גדולים. הכנס של ר"מים בישיבות קטנות שאמור להיערך מחר ע"י "לב שומע" הוא המשך של מסורת של שנים רבות שייסד הרב ברוך צבי גרינבוים ראש ישיבת "דרך השם", אבל בעיניי מדובר בטיפה מן הים.
בכדי לדון בחלק גדול מהשאלות שציינתי, יש צורך בעבודת תחקיר של איסוף נתונים ובירור עובדות, על מנת לקבל החלטות נכונות ומושכלות. כך לדוגמה, אנחנו יודעים ששיעורי הנשירה בישיבות הקטנות (בפרט באוכלוסיות הנ"ל) הם גבוהים מאוד, אבל אין לנו כמעט ידע רציני בגורמים לכך ובדרכים להתמודד עם הבעיה.

בסופו של דבר הצגתי כאן יותר שאלות מתשובות, גם מפני שלי עצמי אין תשובות מוחלטות לכל השאלות הללו, אבל אני מקווה שיש כאן "שאלת חכם, חצי תשובה".



דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/4/2018 12:45 לינק ישיר 

התשובה כנראה לכל השאלות שגדו"י "מוכנים" שיהיו 10 אחוז נשירה ובלבד שה90 אחוז ימשיכו בדרך ישראל סבא (או ליטא) וישמרו על המסגרת החרדית.
כל הפתרונות כאן ובמיוחד הכנסת לימודים כלכליים, מקעקעות את המוסד החרדי כמוסד חרדי.

נ.ב. המספרים יתכן וגדולים יותר כוונתי ברמת העיקרון


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/4/2018 13:33 לינק ישיר 

יצא לי לדבר לאחרונה עם אחד שמעורב בכל מה שקשור בנושא וטוען בתוקף שבגלל האופי המלחמתי של ישיבת חכמי לב חזרנו אחורה הרבה שנים בכל התחומים שהוא נלחם עליהם.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/4/2018 13:40 לינק ישיר 

פינטשיב כתב:
יצא לי לדבר לאחרונה עם אחד שמעורב בכל מה שקשור בנושא וטוען בתוקף שבגלל האופי המלחמתי של ישיבת חכמי לב חזרנו אחורה הרבה שנים בכל התחומים שהוא נלחם עליהם.


למרות שאינני יודע אם כוונתך לנושאים שהעליתי בהודעת הפתיחה, אולי תוכל לפרט מעט? כי המציאות שאני מכיר נראית לי הפוכה לחלוטין.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/4/2018 15:37 לינק ישיר 

אני חושב שהאשכול חשוב מאד.
יש המון מה לשפר גם בחלק מהדברים שציינת רק חבל שמבחינתך המשחק הוא הכל או כלום.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/4/2018 15:46 לינק ישיר 
בןציוןכהנא

נחתום כתב:
אני חושב שהאשכול חשוב מאד.
יש המון מה לשפר גם בחלק מהדברים שציינת רק חבל שמבחינתך המשחק הוא הכל או כלום.

איך הגעת למסקנה הזו?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/4/2018 15:48 לינק ישיר 

בןציוןכהנא כתב:
בןציוןכהנא

נחתום כתב:
אני חושב שהאשכול חשוב מאד.
יש המון מה לשפר גם בחלק מהדברים שציינת רק חבל שמבחינתך המשחק הוא הכל או כלום.

איך הגעת למסקנה הזו?


ראיון שלך בישראל היום שעלה כאן.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/4/2018 16:10 לינק ישיר 

נחתום כתב:
ראיון שלך בישראל היום שעלה כאן.

ברור שאני לא אמרתי דבר כזה בראיון, אבל כנראה כוונתך שבעקבותיו לא ייתנו לי ליטול חלק בדברים אחרים, אז זו כבר טענה אחרת לחלוטין.
אני בהחלט בעד שהישיבות הקטנות יקיימו תהליכי חשיבה ויבחרו באלו נושאים הם מעוניינים ויכולים לפעול, וכל דבר קטן הוא בעיניי דבר גדול. אם אני יכול להשפיע על כך מה טוב, ואם דברים יכולים לקרות בלעדיי זה מצוין.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/4/2018 18:59 לינק ישיר 
פינטשיב



תוקן על ידי פינטשיב ב- 09/04/2018 19:07:51




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/4/2018 19:07 לינק ישיר 
פינטשיב

בןציוןכהנא כתב:
יצא לי לדבר לאחרונה עם אחד שמעורב בכל מה שקשור בנושא וטוען בתוקף שבגלל האופי המלחמתי של ישיבת חכמי לב חזרנו אחורה הרבה שנים בכל התחומים שהוא נלחם עליהם.

למרות שאינני יודע אם כוונתך לנושאים שהעליתי בהודעת הפתיחה, אולי תוכל לפרט מעט? כי המציאות שאני מכיר נראית לי הפוכה לחלוטין.
הכוונה באופן כללי ללימודי חול, הוא השווה מה שאתה עושה ללימודי חול שלאט לאט אנשים הבינו שאין ברירה לפעמים ולא כולם מתאימים לישיבה קטנה למה שלפיד עשה בענין הגיוס שברגע שהוא לחם בעד חזרנו אחורה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/4/2018 20:13 לינק ישיר 

עזבו את בצלאל, ותדונו לגופם של דברים.

האם הישיבות היום מתאימות לכולם? כנראה שלא. האם אפשר לעשות שינויים מרחיקי לכת? גם כנראה שלא. כך שבמציאות מה שקורה זה שמשאירים את הישיבות כמו שהן, ורק במקרים פרטיים משנים קצת. לדוגמא, אם יש בחור חלש שקשה לו יום ארוך, כבר ראיתי כמה פעמים שהוא משוחרר בשקט ובלי לפרק את המסגרת הכוללת. וכן על זה הדרך. למעשה לא עושים שינוי במסגרת הישיבה כי חוששים שאין לדבר סוף.

מה שלי מפריע, זה שיש הרבה אנשי חינוך שאין להם מושג בחינוך, ולדוגמא פשוטה מחיי ישיבה קטנה ששמעתי מהרב וולבה זצ"ל. יתכן שיש בחור שההורמונים שלו מתגברים עליו והוא לא שולט בהם ונכשל רח"ל, הוא נכנס לדכאון ולבסוף נשבר לפני המשגיח ומספר לו על כך. אם המשגיח הזה טיפש הוא מתחיל לתת לו בראש ולספר לו כמה זה חמור וכמה גיהנם יש על זה וכו' וכו', ואם הוא קצת יותר חכם, אזי הוא מסביר לבחור מה עובר עכשיו על הגוף שלו, למה זה קורה לו, מדוע ה' עשה את זה, איך אפשר להתמודד עם זה, שלא יחשוב על מה שקרה, ועוד ועוד. אבל זה עבודה ואפי' עבודה קשה. הכי קל לגעור בבחור ולעשות אותו אפס, אולי גם לאיים עליו שייזרק, ולהמשיך את שגרת הישיבה...

לכן תמיד אני אומר להורים ששולחים את הבן לכל מסגרת שהיא, רמת הלימודים חשובה מאד, גם החברה חשובה מאד, אבל הכי חשוב זה שיהיו שם "מחנכים". שידעו לבנות את הנער, שיגרמו לו לממש את עצמו, להוביל אותו בין סערת הבגרות במינימום משברים... אם המשגיח והראש ישיבה והר"מ אין להם חיבור לבחורים, מי זה שיעזור להם בשעת מצוקה? מי יוציא אותם מרגעים קשים?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/4/2018 22:11 לינק ישיר 

סקופער כתב:

עזבו את בצלאל, ותדונו לגופם של דברים.

האם הישיבות היום מתאימות לכולם? כנראה שלא. האם אפשר לעשות שינויים מרחיקי לכת? גם כנראה שלא. כך שבמציאות מה שקורה זה שמשאירים את הישיבות כמו שהן, ורק במקרים פרטיים משנים קצת. לדוגמא, אם יש בחור חלש שקשה לו יום ארוך, כבר ראיתי כמה פעמים שהוא משוחרר בשקט ובלי לפרק את המסגרת הכוללת. וכן על זה הדרך. למעשה לא עושים שינוי במסגרת הישיבה כי חוששים שאין לדבר סוף.

מה שלי מפריע, זה שיש הרבה אנשי חינוך שאין להם מושג בחינוך, ולדוגמא פשוטה מחיי ישיבה קטנה ששמעתי מהרב וולבה זצ"ל. יתכן שיש בחור שההורמונים שלו מתגברים עליו והוא לא שולט בהם ונכשל רח"ל, הוא נכנס לדכאון ולבסוף נשבר לפני המשגיח ומספר לו על כך. אם המשגיח הזה טיפש הוא מתחיל לתת לו בראש ולספר לו כמה זה חמור וכמה גיהנם יש על זה וכו' וכו', ואם הוא קצת יותר חכם, אזי הוא מסביר לבחור מה עובר עכשיו על הגוף שלו, למה זה קורה לו, מדוע ה' עשה את זה, איך אפשר להתמודד עם זה, שלא יחשוב על מה שקרה, ועוד ועוד. אבל זה עבודה ואפי' עבודה קשה. הכי קל לגעור בבחור ולעשות אותו אפס, אולי גם לאיים עליו שייזרק, ולהמשיך את שגרת הישיבה...

לכן תמיד אני אומר להורים ששולחים את הבן לכל מסגרת שהיא, רמת הלימודים חשובה מאד, גם החברה חשובה מאד, אבל הכי חשוב זה שיהיו שם "מחנכים". שידעו לבנות את הנער, שיגרמו לו לממש את עצמו, להוביל אותו בין סערת הבגרות במינימום משברים... אם המשגיח והראש ישיבה והר"מ אין להם חיבור לבחורים, מי זה שיעזור להם בשעת מצוקה? מי יוציא אותם מרגעים קשים?


מסגרת של ישיבה קטנה לא מתאימה לכלל הבחורים .
היא מתאימה בתוכנית הסטנדרטית ל20/30% מהנערים !!
לא בחור מסוגל ללמוד לימודי גמרא לאורך כל היום !!
גם הישיבות החרדיות התיכוניות הינו ישיבה קטנה עם בגרות !!
לא מתאימות לכל בחור !!


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/4/2018 23:05 לינק ישיר 

יש בהחלט מה לתקן ולשפר במוסדות החינוך החרדים. אבל האחרונים שצריך להקשיב להם בנושא הם מי שמפקפקים בכל השיטה היהודית החרדית ורוצים להעתיק את ה"הצלחה החינוכית" של החילונים והדתיים לאומיים.

היכולת להציג ברהיטות את ה"בעיות" שיש (או שאין) לא נותנת את הכח גם להחליט החלטות ברוב נדיבותו וענוותנותו הוא מסכים שיעשו את העבודה בלעדיו.... הוא רק רוצה לפקח ולהיות בטוח שהם אכן עושים את העבודה...

אני ממליץ לאדון הנכבד לברר על הישיבות שאליהן הוא שולח את ילדיו על כל העקרונות החשובים לו, יש היום ישיבות רבות שעושות את כל השיקולים החינוכיים שהוא מצביע עליהן, רק שכמובן משום מה הם מגיעים להחלטות אחרות מאלו שהוא היה רוצה שהן תגענה. 

זה שהוא בועט בעקרונות של הציבור החרדי לא הופך אותו למאן דאמר בנושאים אלו, אלא להיפך.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/4/2018 09:20 לינק ישיר 

את הישיבה הקטנה עברתי רק בזכות הדמעות של ההורים... הן בתפילה והן בחדרו של ראש הישיבה.... שמעתי שהמצב היום מעט השתפר

לוקחים ילדים קטנים מכניסים אותם לישיבה קטנה וברגע אחד מצפים שיהפכו לגדולים.... זה לא קורה!!!
ישנם כאלו שמגעים בגיל יותר מבוגר (אלו שעשו בר מצווה בכיתה ז) ויש כאלו שבאופים יותר רציניים ובוגרים אבל רבים מגיעים ילדים מלאי מרץ

הבעיה היא שבישיבה לא מחנכים... לומדים תורה.. מי שקצת משתובב מיד מסומן כבעיתי היום אני רואה את אותם הילדים רצים בערב לאוטובוס ומשתוללים ומוציאים מרץ אבל אצלנו אחרי סדר שלישי הלכנו לפנימיה ושם ציפו שנגיע מהורהרים בסוגיה הנלמדת....

הרמי"ם היו ת"ח שבאו ללמד תורה.... לא להיות גננת מעולם לא חשבו איך לקרב בחור חלש.. החזקים קבעו חברותות בניהם והחלשים נשארו מאחורה

ההורים לא היו מודעים למצב הילד עד שהיה נזרק לבית..

האם הדרך מתאימה ונכונה? ברור שכן !!! אם נכניס לימודי חול נאבד את כל הערך של הישיבה !! התורה תהיה עוד מקצוע - ניתן לראות את אלו שכבר ניסו ונכשלו ... אחד הקשיים הגדולים של הישיבות התיכוניות זה לימוד גמ' התלמידים לא מצליחים להתחבר למקצוע

מה כן לשנות ? בדיוק כמו שהיום ברור שלא כל אדם שנמאס לו לשתות קפה בכולל יכול להיות מלמד תלמידים (כמו בתקופה שהייתי ילד) כך צריך להבין שלא כל ת"ח ראוי להיות ר"מ !! בשביל זה צריך גם ללמוד תורה וגם ללמוד את המקצוע.
אחרי שהראשי ישיבה ילמדו את הנפש של הילד הכל יבוא מאילו.. הם יבינו שצריך קצת חופש וקצת שחרור וגם יותר הכוונה ופחות לריב על צבע המותג שעל הנעל



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/4/2018 11:00 לינק ישיר 





דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/4/2018 13:16 לינק ישיר 

בןציוןכהנא כתב:




יהודה שטיינהרטר מהדרכים ל"העצמתו של בן ישיבה" זה לא ההוא שאסתי ויינשטיין מקללת שהרס לה את החיים?


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > לדמותן של הישיבות הקטנות (מוקדש לסקופער)
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.