בית פורומים עצור כאן חושבים

גילה שאשתו אנדרוגינוס ודרש להתגרש

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-18/7/2004 15:15 לינק ישיר 
גילה שאשתו אנדרוגינוס ודרש להתגרש
מצורף קובץ






דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/7/2004 19:54 לינק ישיר 

זו הבעיה בכתבות עיתונות, הכותרת קובעת שהאישה אדרוגינוס
ובתוך הכתבה לא דובים ולא יער ,יבלת צמח למסכנה.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/7/2004 01:51 לינק ישיר 

המדפיס

(טוב מאוחר מאשר לעולם לא).

הנה סיכום שהבטחתי על הנושא.

(הדברים הבאים מבוססים על הסיכום המצויין של פרופסור הרב אברהם אברהם, בספרו "נשמת אברהם", שולחן ערוך רפואי, חלק אבן העזר, מד ג', עמ' קלד ואילך).

אנדרוגינוס פירושו מי שיש בו סימני זכרות וסימני נקבות גם יחד. טומטום הוא מי שאין לו סימנים חיצוניים מובהקים של אחד המינים. הדבר צריך להידון משני הבטים, רפואי והלכתי.

נתחיל ברפואי, כי יש להכיר את המציאות כדי לפסוק את ההלכה.

יש כמה צדדים שבהם מוגדר אדם כזכר או כנקבה.

א. אברי המין החיצוניים והפנימיים, והפרשותיהם.
ב. בדיקת תאי גוף, שמאפשרת לזהות את הכרומוזומים כשל זכר או כשל נקבה.
ג. אצל אדם מבוגר – נטיותיו, הנהגותיו, ולפעמים הכרעתו האישית.

הטומטום הוא מי שעור מכסה את אברי המין החיצוניים שלו, ולכן אי אפשר לדעת, ללא ניתוח, אם הוא זכר או נקבה.
האנדרוגינוס הוא מי שיש לו סימנים של זכרות ונקבות יחד, מן הסוגים שצויינו לעיל.

כאן ייתכנו מקרי בינים רבים (מבחינה לוגית), ונסקור את החשובים בהם לקמן.

הפן ההלכתי

יש מחלוקת תנאים בטיבו של אנדרוגינוס. הפשטות היא שהוא ספק זכר ספק נקבה, ויש נותנים לכך מעמד של בריה בפני עצמה, אך יש צדדים שאפשר לראות בו גם זכר וגם נקבה. (הרב אברהם מציין שיטה רביעית, שהוא נחשב תמיד זכר ודאי, ואינו נראה).

אם האנדרוגינוס או הטומטום נשאר במצבו זה עד גדלות, יש לו דינים מיוחדים, שנובעים ממצבו המסופק. אך כיון שהיום יש פתרון רפואי לכל זה, לא אדון בכך. הפרטים ב"נשמת אברהם" עמ' קלה.

בימי חז"ל לא היה שייך לפתוח את הכיסוי של הטומטום ולברר, מחמת הסכנה. אך בימינו יטפלו בזה בבית חולים, ובדרך כלל הפתרון הוא פשוט, ואז ניתן לזהות את מינו של הולד בוודאות – אלא אם כן הוא אנדרוגינוס, כפי שיתבאר מייד.

יש מקרים שבהם האנדרוגינוס, לאחר בדיקה, מתברר כבעל מין אחד, ואילו סימני המין השני הם מקריים וחיצוניים. ואז מומלץ על ניתוח שמסדר את הענינים. בסופו של דבר, מדובר בבירור שנעשה בידי רופאים.

כאן מתעוררת השאלה הבאה: פרופסור אברהם כותב שאין ראוי להפוך את האנדרוגינוס לנקבה, כי בזאת מסירים ממנו חיובי זכר, ויש גם חשש של איסור פצוע דכא וסירוס. כך כתבו הציץ אליעזר והרב שטיינברג. ואינו נראה. אם הוא נוטה לצד נקבות, הרי הצד הזכרי כמאן דליתא דמי (=כאילו אינו) ומדוע נדון אותו על כורחו להישאר במצב מסופק להחמיר? ועוד שרבים מחששות אלו הם רק לשיטות יחידאות. ועוד לא ידעתי מהיכן לקחו שאסור לאדם להפקיע עצמו ממצוות על ידי שהוא משנה את מעמדו, למרות שהדבר מצוי באחרונים (וראוי לפתוח אשכול על זה).

אף פרופסור אברהם מודה שהעיקר הוא הסימנים הפנימיים. אם יש לו אברים פנימיים של אשה, אזי האברים החיצוניים של הזכר הם יתרים וראוי לבטלם. זה נכון גם אם זיהו את מין התינוק כזכר ועשו לו ברית מילה. "ידוע שאשה כזו עם טיפול מתאים לא רק הופכת להיות אשה, אלא יהיה לה גם וסת וגם יכולה להיכנס להריון ולהוליד", כותב אברהם (קלו). והביא שהרב אוירבך זצ"ל הסכים עם זה. וכן נראה פשוט.

יש חוששים שאם היו לו אברים של זכר ושל נקבה, והפכוהו לנקבה, עדיין שם זכר – או ספק זכר – עליו. וזה מביא אותנו לשאלה של אדם רגיל, נורמלי, שעשה ניתוח לשינוי מין, וכבר נידון הדבר אצלנו, ובכל מקרה אין זה הנידון שלנו כאן.

דינים העולים:

א. מי שיש לו אברים של זכר ושל נקבה שלמים, יש לבדוק מבחינה פנימית מהו. ואם הוא נקבה, יעשו לו ניתוח כנקבה. ופעמים שיוכל להוליד.

אמנם, לא הכרעתו של האדם קובעת, אלא נתוניו הרפואיים.
אין צריך לומר שאם הסימנים החיצוניים הם למין אחד, והצורה כשל מין שני היא למראית עין בלבד, המין הראשון קובע. וזה כנראה גם אם אין אברים פנימיים כלל לכאן או לכאן. ואז מנתחים אותו להביאו למצב העיקרי שלו, למרות שזה ניתוח פלסטי ולא יוכל להוליד.

ב. מי שהדבר מסופק אצלו, ואין לחכמי הרפואה יכולת להכריע, חוזר דין הגמרא, והריהו ספק, ומחלוקת תנאים וראשונים (ואחרונים) בדבר.

מדברי פרופסור אברהם נראה שהמצב של אנדרוגינוס אמיתי, כלומר כזה שאין בירור רפואי המוכיח מהו ולאן הוא נוטה, הריהו נדיר למדי.

ובכל זאת - כל זה נדיר אבל קורה.

זכורני שראיתי לפני זמן רב שהובא באחד העיתונים האמריקאיים על בן הודו שהלך לבקר את אחיו בבית החולים – וגילה שהיא ילדה.
התברר שהיתה זו נערה שהיתה אנדרוגינוס, ונהגו בה בכפר שבו גדלה כבן, עד שאחד הנערים גילה שיש כאן צדדים נוספים. ובסופו של התעברה וילדה.



שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/7/2004 02:52 לינק ישיר 

אריכות בהגדרת אנדרוגינוס ועוד, ראה בספר "דור תהפוכות" ירושלים תשס"ד, לעידן בן-אפרים, בנספחים עמ' רנה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/7/2004 04:50 לינק ישיר 

ובדרך פלפול

בבלי שבת( דף לד עמוד ב)

תנו רבנן: בין השמשות ספק מן היום ומן הלילה, ספק כולו מן היום, ספק כולו מן הלילה - מטילין אותו לחומר שני ימים. ואיזהו בין השמשות.. ... רבי יוסי אומר: בין השמשות כהרף עין, זה נכנס וזה יוצא, ואי אפשר לעמוד עליו. אמר מר: מטילין אותו לחומר שני ימים, למאי הלכתא? אמר רב הונא בריה דרב יהושע: לענין טומאה, כדתנן: ראה שני ימים בין השמשות - ספק לטומאה ולקרבן, ראה יום אחד בין השמשות - ספק לטומאה.


וכתבו התוספות (ד"ה ספק)

ספק לטומאה ולקרבן - פירש בקונטרס דשמא בין השמשות ראשון כולו מן היום ושני כולו מן הלילה ול"נ דאי ראשון כולו מן היום שני נמי כולו מן היום ותו דאמר לקמן בשמעתין (דף לה:) העושה מלאכה בשני בין השמשות חייב חטאת ממה נפשך ולפירוש הקונטרס הא איכא למימר שמא בין השמשות דע"ש כולו יום ומוצאי שבת כולו לילה ולא יתחייב חטאת אלא אשם ...... לכך מפרש ר"ת דמיירי שלא ראה כל בין השמשות אלא שעה אחת מועטת דבין השמשות זה ושעה אחרת בין השמשות אחר ובכל שהוא שבין השמשות יש להסתפק שמא כולו מן היום או כולו מן הלילה או חציו יום וחציו לילה והשתא אתי שפיר דספק לטומאה דשמא הראשון כולו מן היום והשני כולו מן הלילה ומפסיק יום בינתים או שמא תרוייהו יום או תרוייהו לילה ואיכא ב' ימים רצופין וספק לקרבן שמא הראשון מן היום ומן הלילה והשני לילה או הא' יום והב' חציו יום וחציו לילה ואיכא ג' רצופין וההיא



אחר העיון נראה דרש"י ס"ל דבין השמשות או כולו יום או כולו לילה.מבחינת המציאות וא"א אחרת.ואינו מציאות של ספק אלא ספק במציאות.וגבי זב החילו עליו חכמים מציאות של ספק.שכל עת ממנו מעורבת היא מיום ולילה.בתורת חומרא והנהגה.גם לשיטת התוספות בין השמשות או כולו יום או כולו לילה וכשהוא מעורב מיום ולילה הכוונה חציית זמנו חלק לילה וחלק יום.אך לא בכל רגע.כי א"א כך מבחינת המציאות.הנה לרש"י יהא זה כהרכבה מזגית ולתוספות כהרכבה שכניית.


הנה לשיטת חכמים בין השמשות במציאות או כולו יום או כולו לילה.וכמו דין טומטום.והחמירו בכולו כביה"ש דרבי יוסי שהוא מעורב,אך לא ש"זה נכנס וזה יוצא" כרבי יוסי,אלא שמעורב ביה"ש משניהם.כמו אנדרוגינוס.(ועיין רמב"ם פ"ב משופר ה"ד-דס"ל דהוא בריה בפני עצמה.ע"ש.דאין מציאות של ספק אלא דהוא בריה אחרת)ולתוספות כל בין השמשות של חכמים הוא כבין השמשות דרבי יוסי וכן או כולו יום או כולו לילה.אך לעולם אינו יהא נידון כעירוב מזגי.ברם לפי כולם אין כאן "מציאות של ספק"

ונראה דלרבי יוסי חסרון הידיעה והאבחנה אם כולו יום או כולו לילה לא מחשיב בהכי את השם "בין השמשות" כי הוא חסרון ידיעה בלבד.אבל אפשר שמודה הוא לחכמים כי בשיעורם נסתפק לחכמים אם הוא יום או לילה.אך אין די בספקם כדי להחליט על מציאות של בין השמשות.רק על מה שוודאי במציאות כמו תהליך המעבר בין יום ללילה רק אז הוא בין השמשות האמיתי.וחכמים ודאי מודים לרבי יוסי כי המעבר ודאי חשיב בין השמשות.

כמו כן לגבי "כוי" אם נסתפק לחכמים אם הוא חיה או בהמה לרבי יוסי אין זה חשיב ספק.אלא אם כן יוברר שמתחילת הבריאה נברא כך.אז הוא מציאות של ספק ואינו תלוי בידיעה.וספקו מפאת עצמו.לפיכך יהא מוכרח להחשב בריה בפני עצמה אליבא דרבי יוסי.ועיין תוספות יומא דף עד ע"ב ותוספות כריתות דף כא ע"א.דלרבי יוסי הכוי מורכב משניהם.מבהמה וחיה.ע"ש א"כ צ"ע מדוע קראו רבי יוסי "בריה בפני עצמה" אך יבואר לפי מה שכתבנו לעיל,דאם אינו בריה בפני עצמה תו לא חשיב ספק.דאז ספקם של חכמים לא מחשיב ספק אמת דהוא תלוי בחסרון ידיעה.לא חשיב ספק.אם כן הוא הכוי ספק לכשלעצמו ואז ספקם של חכמים חשיב שפיר ספק.וזהו כשיטתו לגבי בין השמשות שהוא מציאות עצמאית מעורבת מבחינה שאי אפשר לעמוד על תחלופת הזמן מיום ללילה א"כ חסרון הידיעה הוא חסרון אמיתי.וחשיב ספק.אך אם כולו יום או כולו לילה לא חשיב "בריה בפני עצמה" של הזמן, ולא חשיב ספק חסרון הידיעה בזה.שהרי אינו מעורב מדבר אלא שדעתינו מסופקת במציאות ודאית.

מכאן נלמד לגבי דין האנדרוגינוס כי הוא מציאות של ספק ולא ספק במציאות.לפיכך לכולי עלמא הוי ספק גמור ואינו חסרון ידיעה.משא"כ לגבי טומטום שדינו כביה"ש אליבא דחכמים וכפרש"י.ובזה אף תוספות יודו.אמנם דין הטומטום אפשר שיודה בו אף רבי יוסי דחסרון ידיעה כאן חשיב ספק גמור כדין בין השמשות אליבא דהתוספות לשיטתו.

לפי האמור יוצא כי אנדרוגינוס הוא מציאות מעורבת מיזגית שהיא הספק הגמור ביותר.ואינו תלוי בידיעה כלל.לפיכך אין יכולת לבררו לעולם.ודינו כדין בריה בפני עצמה.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/7/2004 15:16 לינק ישיר 

ראה שו"ת צפנת פענח לרוגטשובר סימן רט.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/7/2004 16:36 לינק ישיר 

למיימוני


ד"ר א. שטיינברג האריך באדרוגינוס, מהבחינה הרפואית, בספרו "אנציקלופדיה הלכתית רפואית", בערך "אדרוגינוס".

תוקן על ידי - נישטאיך - 22/07/2004 16:39:06



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/7/2004 20:27 לינק ישיר 

נישטאיך

הסתכלתי במקופיא באנציקלופדיה (אין לי אותה, ומצאתי אותה במקום כלשהו) והתרשמתי שפרופסור אברהם עשה עבודה יסודית יותר, אם גם לא בצורת אנציקלופדיה.

מה דעתך?

(אם אתה מכיר את הספר, כדאי לכתוב חוות דעת על האנציקלופדיה באשכול חדש מסדרת "מדף הספרים" של הפורום.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > גילה שאשתו אנדרוגינוס ודרש להתגרש
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר