הפוך לדף הבית גמ"ח קופונים
בית · פורומים · הרשם · התחברות · פתח ונהל פורום · כניסה למנהלים
בית · פורומים · עצור כאן חושבים ·

האם ידוע מי קבור בקבר הצדיק?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-23/9/2004 15:18 לינק ישיר 
האם ידוע מי קבור בקבר הצדיק?

מאתר ישיבת הר עציון, אלון שבות.

http://www.etzion.org.il/dk/5764/976drachecha.htm

*"נדידת" קברות צדיקים / עמית הורן*

בדף קשר 965 ובדף קשר 954 הבאתי את נושא ייחוס קברו של שמשון לדן בן יעקב (אבינו), ייחוס שנקבע לפני כ-‎25 שנה בלבד. בעקבות כך, כמה חבר'ה העלו בפני את השאלה המעניינת - כיצד קם אדם בבוקר ומחליט שבא לו להכריז על קבר צדיק בלי שום מסורת? על שאלה זו בא המאמר הבא לענות.

קבר דן שליד בית שמש, "התגלה" לפני כ-‎130 שנה על ידי מקובלי בית המדרש "בית-אל" שבירושלים. אולם, תיאוריהם על בניית המבנה הנמצא על הקבר סותרים את העובדות ההיסטוריות לגבי המקום, המראות כי המבנה קדום יותר - מבנה קבר שייח' קלאסי. חסידי ברסלב אף טוענים כי הם פוקדים את האתר כ-‎300שנה, דבר שאין לו סימוכין ולא נשמע מי-יודע-מה אמין.

שני רבנים מקובלים, הרב יוסף דיין והרב יוסי וולטוך החליטו לערוך תיקונים וייחודים באתר בשיטת ה"בן-איש-חי" פעמיים בחודש לפני כ-‎25 שנה. לאחר מותם לפני כ-‎15 שנה, חסידיהם החלו להזיז את העניינים באתר, לגייס תרומות, לבנות ולהקים כולל, דבר שגרם להתמדת היישוב היהודי במקום ולמיסוד ההילולא השנתית של דן בן יעקב, ט' באלול[‎1].

איתי אדלר הפנה את תשומת ליבי (תודה רבה!) לכך שקבר בנימין בן יעקב (שנמצא בנבי-ימין, כק"מ ממזרח לכפר סבא, בו יש בכ"ד בחשוון הילולא לצדיק), גם הוא מפוברק. עד המאה ה-‎14 קבר בנימין בן יעקב היה מזוהה בשלושה מקומות שונים בארץ - בין בית-לחם לתקוע בשל המצאות קבר רחל באיזור, בדרך שכם-בית-שאן או בכפר רומי-רומא שמתקופת בית שני[‎2]. במאה ה-‎14 "התגלה" קבר בנימין בן יעקב דווקא בנבי-ימין, שבדיוק כמו "הולדת" קבר דן שהזכרתי. מה גרם לאנשי המקום להכריז על המקום כקבר דן ומדוע המסורת "נקלטה" ולא נשכחה?

בבואנו לענות על השאלה נפנה קודם כל לעוד מספר קברים באיזור שתקופתם אף היא מהמאה ה-‎14. נפתח באייל הקרובה, כק"מ צפונה-מזרחה מנבי-ימין. בתוך מטע אבוקדו נחבא ליד היישוב אייל, על כביש ‎444, ניצב לו מבנה אבן גדול ובודד ושמו נבי שמעאן - הלא הוא שמעון בן יעקב. גם ציוניו של שמעון היו מפוזרים בכתריסר מקומות על פני כל הארץ עד אשר הוחלט על המקום הזה.

יש הטוענים כי זהו עיוות של קבר אשר, ושמעון בעצם קבור ק"מ מערבה, במושב ניר אליהו - נקודה חשובה להמשך. אף על פי כן, כיום אשר בן יעקב קבור במקום אחר שגם הוא באיזור - על כביש ‎444 במושב עינת שמדרום מערב לראש העין, בנבי תארי. במקום היו גם מסורות לגבי היותו קבר שמעון או קבר לוי - פרט שגם הוא חשוב להמשך.

על אותה הדרך, ביהוד, נמצא קבר יהודה בן יעקב, שגם הוא היה קבור בכ-‎9 מקומות עד לפני כמה מאות שנים, אז הוחל במיסוד קברו ביהוד והנהגת הילולא בט"ו בניסן במקום.

הרבה צפונה, על אותה הדרך, בצידון, מצויים קברי זבולון ויששכר, ששופצו ב-‎1984 לאחר שב-‎1982 מטוס הפציץ לידם ופגע בהם.

דוגמה נוספת למקרה של ריבוי קברים היא בארבל שליד הכנרת, שהיה המקום העשיר ביותר בקברות צדיקים קדומים, עד שהחלו לדאוג לכך שמירון תקבל את הכתר הנחשק והמפוקפק. בין הקבורים בארבל אפשר למנות את דינה, שמעון, לוי, ראובן, יהודה, בנימין, יששכר, זבולון, גד, דן, שת בן אדם, ר' זירא, ניתאי הארבלי, חזקיה ראש הגולה ועוד. רוב המקורות הללו הם מהמאה ה-‎11, בניגוד לקברים שהזכרתי למעלה שהם מהמאה ה-‎14.

מה שמשותף לכל המקומות שהזכרתי, כמו להמוני קברות צדיקים קדומים בארץ, הוא עובדת ישיבתם על דרכים ראשיות קדומות בינלאומיות, שהיו דרכים של עולי רגלים. זו הסיבה שגם היהודים, גם השומרונים וגם המוסלמים קידשו את הקברים שהזכרתי כקברי בני יעקב. אפשר לראות את התפתחות הדרכים כהתפתחות הקברים - במאה ה-‎11 הארבל היה נחשב למקום מרכזי בדרך עולי הרגלים. עד תקופה זו עולי הרגלים היהודיים והמוסלמים כאחד, עלו בעיקר מצפון מזרח: דרך בבל, בגדד, דמשק, מצפון לכינרת, דרך הארבל ומערבה לכיוון חיפה של היום, לנמל עכו שהיה נמל בינלאומי חשוב מאד בכל התקופות עד שנכבש בידי נפוליאון או לירידה דרומה באחת משתי הדרכים - דרך החוף או דרך ההר. התמונה משתנה עם בוא הנוצרים לארץ, ובעיקר במאה ה-‎14, עת הממלוכים המוסלמים כבשו את הארץ בחזרה מידי הנוצרים עובדי האלילים. עולי הרגלים החלו להשתמש יותר בדרך ההולכת לאורך חוף הים, בשפלה הנמוכה, מכיוון תורכיה, שהייתה השלטת באזור מהמאה ה-‎15, או מאירופה בדרך הים דרך נמל עכו, ולכן היה צורך לסדר להם נקודות חשובות בדרך. שינוי זה בא לידי ביטוי ב"הולדת" קברות בני יעקב על הדרך הבינלאומית שהובילה את המוני עולי הרגלים והיוותה להם נקודות עצירה ותפילה[‎3].

ליהודים ולמוסלמים, בניגוד לנוצרים, לא היו מקומות "מקודשים" במשמעות הנוצרית של המילה, ולכן שימשו קברות ראשי האומה מקור להגברת הזיקה אל העבר. כשהעם ישב בגולה, התפילה על קברות אבותיו הפכה לעיקר בבוא עולי הרגלים לארץ. הערבים דאגו לשים את המקומות הללו לאורך צירי התנועה המרכזיים הקדומים. הבדואים והכפריים באזור אף היו רוקדים על שתי חתונות וקובעים קברי קדושים בצמתי דרכים ושבילים. ד"ר צבי אילן[‎4] מניח שבקביעת מקום הקברים הללו פעלה האמונה שבדרכים אלו עברו בני יעקב בנדודיהם בארץ ובלכתם מצרימה ובחזרה, או שקרו להם באותם מקומות אירועים מסוגים שונים.

הקשר בין עולי הרגלים לקברים היה קשר חזק בכל התקופות ולכן הייתה השפעה על מיקום הקברים עם שינוי מידת השימוש בדרכים הראשיות - בארבל אנשים הפסיקו לפקוד את קברות הצדיקים והתנועה בדרך קטנה מאד, ולכן חלק מן הקברים בכלל לא ידועים כיום - הם לא תוחזקו ואפילו לא סומנו כלל, ובמרוצת ‎900 השנים מאז הכרזתם (הרבה חוקרים טוענים כי לפחות ארבעה מהם הם מתקופת המשנה והתלמוד ואחורה[‎5]) הם נמחקו כליל. זאת בניגוד לקברים המאוחרים, מהמאה ה-‎14, שבמרוצת ‎500 השנים האחרונות נפקדו רבות, ולכן גם תוחזקו, שופצו, התפרסמו, והתבססו במסורות הדתות השונות.

המסקנה שאני מעלה בשלושת המאמרים הללו, ובעיקר במאמר הזה, היא שקברות צדיקים מפוזרים על פני כל הארץ, וכמובן שרק אחד מהם הוא אמיתי, וסביר להניח שהוא איננו במיקום שיש כיום, שכן מדובר על מרוצת מאות ואלפי שנים ותהפוכות רבות שעברו על ארצנו.

תופעה דומה לזו ניתן למצוא בנצרות, ואף ביתר שאת - בסביבות ‎320 לספירתם, הלנה אם הקיסר קונסטנטינוס "גילתה" המוני חלקים של הצלב, של זר הקוצים, אברי הצלוב ועוד חפצים "קדושים" מאגדותיהם, ופיזרה אותם על פני אלפי ורבבות כנסיות ומנזרים בכל רחבי אירופה והאימפריה הרומית והביזנטית. גם במקרה זה, ברור כי מדובר על מסורת מאוחרת שבאה להגביר את הזיקה אל העבר על ידי נתינת מעט מוחשיות מעבר לחשיבה המופשטת והמבוססת על דמיון, למאמינים הרבים של הדת. חישבו לרגע על עולה רגלים שעושה מסע מפרך מאירופה, חודש באוניה, מגיע לנמל עכו, ובכל יום שהוא הולך בדרכו לשריד בית מקדשנו ולקהילת ירושלים הקטנה, הוא פוגש ב"דגלים", סימני דרך, המזכירים לו את העבר המפואר של עמו ונותנים לו תזכורות לאירועים תנ"כיים קדומים, ובמקום הליכה סתמית בנופי הארץ החרבה והשוממה, מלאת הביצות וחיות הטרף, הוא נתקל מידי יום ביומו במוקדים של סיפורים תנ"כיים ששמע עליהם בילדותו בגולה, ומעולם לא האמין שיזכה לראות אותם יום אחד במציאות, אפילו אם מדובר "רק" בקבר שת בן אדם הראשון, אבי אבי אבי אבותיו שהוא פוגש במרוצת היום.

לגבי קבר דן, אני אינני רואה כל סיבה מדוע הכריזו על קבר שמשון כקבר דן, שהרי שהוא איננו יושב על הדרך הראשית לירושלים. ייתכן כי הסיבה היא בשל עלייתה של רמלה בתקופת "המצאת" הקבר, שכן הקבר יושב על הדרך הראשית מרמלה לבית-שמש ולכפרים שסביב בית-שמש. ייתכן שהדבר קשור בסיבות קבליות, שכן המשותף לכל "מגלי" ומקימי תעשיית העליה לרגל למקום הוא שהם היו קבליסטים. ייתכן שיש סגולה בקבר דן שאינה קיימת בקבר שמשון, ומפאת מיקומו על דרך ראשית באותה תקופה, המקום "התגלה" והפך לאבן שואבת שעודדה אנשים להגיע למקום ולהתפלל לקב"ה שבזכות הצדיק ימלא את משאלותיהם. מקרה זה מעיד על תפיסת מסורות חדשות אצל המאמינים הפשוטים (בכל הדתות) והשתרשותן, עד אשר המקום יינטש בשל מיעוט אנשים ו"יתגלה" במקום סואן יותר, בדיוק כמקרי שאר אחיו של דן בן יעקב.

לעניות דעתי, ב"המצאת" קברות צדיקים ישנם יתרונות גדולים אפילו אם זה בא על חשבון עבודה על אנשים בעיניים. ראשית ישנו היתרון שכבר כתבתי, שמקומות אלו באים לתת תזכורות לאדם על כל שעל ופסיעה לדברים שקרו בעבר עמו, והפיכתם למוחשיים ומציאותיים יותר, מתוקף היותם מצוינים בשטח ליד עולה-הרגל ולא אי שם במרחק אלפי קילומטרים בארץ רחוקה ושוממה.

יתרון נוסף הוא העובדה כי התפילות במקום קבורת קדוש אינן לשוכני עפר, והם אף אינם מתווכים בין האדם לקונו. הסיבה לתפילה במקומות אלו נעוצה בסגולה טובה שאותו צדיק הקבור במקום יהיה מליץ יושר עבור המתפלל לקדוש ברוך הוא כך שתפילותיו יתקבלו יותר ברצון. בשל כך, המצאות קברות צדיקים על אם הדרך, הינה סיבה לרדת כמה דקות מהגמל או החמור, להתפלל לבורא עולם, ולהודות לו על הטובה הגדולה שגמל עם עולה הרגל בבואו לארץ הנכספת ובעוברו בשלום את כל הדרך עד כה.

מלבד זאת כמה טוב לאדם לדעת כי באמצע הדרך, לדוגמה בין רמלה יעדו לבית-שמש מוצאו, ישנו מקום תפילה, ומכיוון שזה אמצע הדרך, הן לפי המרחק והן לפי הזמן, יוכל בקלות למצוא שם מניין למנחה עם פלג המנחה, וכן בשאר הקברים על הדרכים הראשיות המהווים מקומות אסיפת מניין ותפילה ברוב עם, שלוש תפילות ביום.

דע לך, בהגיעך לאחד המקומות הללו, כי אם באת להתפלל במקום זה בכדי שהצדיק יהיה מליץ יושר עליך, עליך להרחיק עד למקום קבורתו האמיתי. אך אם באת למצוא מניין ולשפוך שיחך לפני בורא עולם, אתה מוזמן למבנים העתיקים הללו, השוכנים בהיחבא בצד הכבישים, ובהם אנשים רבים שישמחו שבאת להשלים להם מניין ולהתפלל לבורא ויקבלוך בברכת "ברוך-הבא" ובזרועות פתוחות.



-------------------------------------------------------

[‎1] אבי ששון, "קבר דן בשפלת יהודה", מחקרי יהודה ושומרון כרך עשירי, עמוד ‎207. מצאתי אותו אחרי שכתבתי את שני המאמרים, והוא מעלה את אותן הנקודות שאני העלתי, למעט פסקה חשובה שהיתה חסרה אצלי העוסקת ב"הולדת" המקום.
[‎2] נמצאת בחירבת א-רומא שבבקעת בית-נטופה. מופיעה במלחמות היהודים ג' ז כא, והיתה כפר גדול מתקופת בית שני עד מרד בר-כוכבא.
[‎3] תודה רבה לאבי מורי שעזר לי למצוא עשרות ספרים בנושא של פסקה זו.
[‎4] בספרו "קברי צדיקים בארץ-ישראל". בהקדמותיו הוא מרחיב רבות על המסורות וה"מסורות" בעניין קביעת מיקום קברי קדושים.
[‎5] כגון צבי אילן בספרו קברי צדיקים בארץ ישראל בערך ארבל.




תוקן על ידי - נישטאיך - 23/09/2004 15:31:55



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/9/2004 01:08 לינק ישיר 

מר הורן כתב כי "ב"המצאת" קברות צדיקים ישנם יתרונות גדולים אפילו אם זה בא על חשבון עבודה על אנשים בעיניים."

קשה להסכים. אם מותר לעוות, לפנטז ולהמציא כדי להרשים את ההמון, אין לעיוותים גבול. מדוע לא קבר רחל ברעננה (זה נוח וקרוב לרוב המבקרים הרבה יותר מן המקום הנוכחי)? או קבר יתרו בפתח תקווה (גם הפתח-תקוואים הם יהודים, וגם להם מגיע אתר תיירות!) ואם כבר מזיזים ו"עובדים בעיניים"- מדוע לא קבר או שניים, נגיד של הנביאים מלאכי ועובדיה, בברוקלין עילית או במיאמי ביץ'? זה יחסוך להרבה יהודים הרבה כסף...

התשובה ברורה: כאשר מיצרים ספקות אודות קבר יוסף, יוצרים ספקות גם אודות הכותל המערבי. ואז אפשר גם להעביר את "ארבע ארצות הקודש" לפרברי תל אביב, לחוג את חג הפסח בג' בתמוז, ולשכתב את ספר "דברים". לרוח השטות אין גבול. אם הגאוגרפיה מפוברקת אין סיבה להניח שהספרות הכתובה או ההלכה אינן מפוברקות גם הן.

מי שאינו מאמין בחומרת הנזק, יתבונן נא במה שעשו ה"נס" בפאטימה והצעיף מטורין לכנסיה הקתולית באירופה.

הנזק שגרמו ממציאי הקברים ועושי הניסים למיניהם למורשת היהודית הוא עצום. הם מאיימים להפוך את ארץ ישראל מערש התרבות ההיסטורית של היהדות למין דיסנילנד שכזאת, שבה הכל מזויף ו"עשוי מפלסטיק". עידוד התהליך הוא מרשם בדוק להרס רוחני.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/9/2004 04:24 לינק ישיר 

לפי המסורת מקובל, כי מיקומם של קברי אישי התנ"ך והתנאים המסומנים בימינו, נקבעו על ידי האר"י ז"ל ברוח הקודש. ומאז לא פסקה מסורה ונפקדים מקומות אלו על ידי מקובלים, חסידים ואנשי מעשה בני הארץ.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/9/2004 14:01 לינק ישיר 

ג'בו.

עד כמה שזכור לי לא ציין האריז"ל כל קברים.

ציון קברי התנאים בגליל, נעשה ע"י רבי חיים ויטאל, ישנו מאמר על ציוני הר"ח ויטאל ב"תחומין".

עד כמב שזכור לי מציין כותב המאמר, שלפחות לגבי תנא אחד, דברי ר"ח ויטאל לא כ"כ מסתדרים עם הנאמר בתלמוד.

ציון קברי אנשי תנ"ך רבים נעשה ע"י הערבים. וכשנגמרו ציוני הערבים, הוסיפו עליהם המקובלים, ואנשי משרד הדתות.



תוקן על ידי - נישטאיך - 26/09/2004 14:11:33



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/9/2004 14:12 לינק ישיר 

ישנם כמה ציוני קברים שקשה לי להבין אותם.
לדוגמא, קבר בניהו בן יהוידע נמצא על הכביש שמחבר את צפת לעמוקה, בניהו הן יהוידע היה עם דוד המלך באזור יהודה, מדוע שקברו יהיה בגליל?
כנ"ל על קברי הלל ושמאי, אע"פ שעל קברי הלל ושמאי יש מסורת של כאלף שנה, וציון קבורתם בגליל מופיע במגילת אביתר לר' אביתר הכהן שהיה ראש ישיבת ארץ ישראל לפני קרוב לאלף שנה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/9/2005 13:28 לינק ישיר 

תודה לנישטאיך על המאמר

מקור קדום נוסף,לגבי ציון קברי צדיקים,הוא רבי בנימין מטודילה שחי לפני כאלף שנה,ובספרו "מסעות בנימין" מתאר את ציוני הקברים בארץ ישראל ובבל.

הופתעתי כמה וכמה פעמים מתיאוריו,וזיהויו את קברות הצדיקים,הרחוק כרחוק מזרח מממערב (לא מליצה) ממה שמקובל כיום.בין בארץ ישראל (הוא מציין קברות בגליל ואת רשב"י לא זכר),ובין בחו"ל.

***

נראה כי מה שגילה האר"י להרח"ו לגבי ציוני קברים, זה מעט מזעיר יחסית למה שצץ היום.אחד המקובלים לא הלך להשתטח על קברי צדיקים-לטענתו-הקברים באים אליו.נשמע לי הגיוני.


*****

האם באמת התנא רבי מאיר בעל הנס קבור בטבריה?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/9/2005 13:45 לינק ישיר 



האם באמת הרמב"ם קבור בטבריה?

עולם הפוך אני רואה



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/9/2005 13:59 לינק ישיר 


http://www.ou.org/publications/ja/5759winter/leiman.htm



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/9/2005 15:26 לינק ישיר 

http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=3&topic_id=1523848

להלן הודעתי שם:
הערה צדדית: ממחקר קטן שערכתי עלתה המסקנה הבלתי נמנעת כי כמעט כל הקברים שזיהויים מיוחס לאריז"ל אינם כאלה!
מרביתם הגדולה של הקברים המצויינים ברשימת הקברים של ר"ח ויטאל בשם מורו הינם זיהויים שהיו מקובלים לפניו, וחלקם (קרוב ל 40 אחוזים) מוזכרים כבר בכתבי בנימין מיטודלה ונוסעי תקופתו שבתקופה הצלבנית.
חלק נוסף של זיהויים מופיע בכתבים מאוחרים יותר ובעיקר בשלהי המאה הט"ו ותחילת המאה הט"ז, ורשית האר"י הינה סיכום שלהם.
מיעוט מבוטל (בערך 15 - 20 אחוז, המספרים המדוייקים אינם לפני), הינם זיהויים חדשים לחלוטין, שרובם הגדול מופרך מעיקרו וקשה להאמין שהאר"י התכוון לדברים כפשוטם. לדוגמה: קבר יהוידע הכהן, שבמקרא נאמר במפורש שנקבר בקברות המלכים בעיר דוד. או קברי בניהו בן יהוידע, שמוזר לחשוב שקברו בגליל, קבר משותף ליוסי בן יועזר (איש צרידה), יוסי בן יוחנן (איש ירושלים), ור' יוסי בן המשולם (???), ועוד זיהויים בסגנון זה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/9/2005 23:34 לינק ישיר 

דומני שבבית הקברות הישן בטבריה ישנו קבר של הרבי מאפטא, שלפי המסופר, הגידו לשומר בית הקברות (או אולי למי מרבני טבריה?) בחלום הלילה, כי מלאכים הביאו את גופו הקדוש של הרב הקדוש מאפטא [אין וודאות כי היו אלו אותם המלאכים שהעבירו את ביהכ"נ אבוהב מספרד לצפת] לקבורה בבית העלמין בטבריה. השומר התעורר והלך לבית הקברות ואכן מצא שם קבר חדש שיום לפני כן עדיין לא היה, והיה בטוח שחלומו היה אמיתי.

ומאז מתפללים על קבר זה שם!



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/9/2005 23:47 לינק ישיר 


ורבי אלעזר המודעי? קבור בדלתון. כ-5 ק"מ מצפון לצפת,כביש מס 886, בתוך המושב.

איך גופתו הגיע לשם?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/9/2005 05:33 לינק ישיר 



אור_חושך

<"האם באמת התנא רבי מאיר בעל הנס קבור בטבריה?">

תנא בשם רבי מאיר בעל הנס אינו קבור לא בטבריה ולא במקום אחר, ומעולם אף לא היה תנא בשם זה.

היה תנא ידוע בשם רבי מאיר שהיה קשור לנס, לא מי יודע מה. (ע"ז דף יח).

רח"ו מספר בשער הגלגולים בסוף הפרק העוסק בציוני מקומות קברי הצדיקים, על קברי הצדיקים שבדרומה של טבריה, "שכבר הוזכרו שמותם בספר היחוס", והם רבי מאיר ורבי ירמיה שהורחק מבית המדרש ... והוא מוסיף: "ונלע"ד כי הודה לי מורי ז"ל על ר' מאיר שהוא קבור מעומד, כמו שאומרים בני אדם".

מדבריו ניתן להבין, שהן מקום קבורתו של רבי מאיר, והן סיפור קבורתו בעמידה, היו מסורות קדומות לו, והוא רק אישר אותן.

לדברי הרב ראובן מרגליות, (שמות וכינויים בתלמוד), מעולם לא היה תנא שהיה ידוע בשם "רבי מאיר בעל הנס", וכי ה"שם" אינו אלא המצאה "חדשה" שניצךה פיענוח משובש של רמב"ן, *ר*בי *מ*איר *ב*על *נ*ס, ובשיבוש זה הוא גם הקשר, שבין רבי מאיר ו"צדקת ארץ ישראל". ראה שם.




עולם הפוך אני רואה



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/9/2005 13:45 לינק ישיר 

בעניין רבי מאיר בעל הנס,
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=3&topic_id=1414560

תיקנתי את הודעתי שם בהתאם לנסיבות האשכול הנוכחי:

בעניין ר"מ בעל הנס העניין הוא מאד פשוט. בגוש-חלב יש בית קברות יהודי עתיק ובו קבורים כמה מבעלי התוספות שעלו בעליית 300 הרבנים מצרפת בשלהי האלף הקודם, וביניהם קברו של רבי מאיר ברבי יצחק שליח ציבור מחבר האקדמות, שהיה מכונה בפי העם "רבי מאיר בעל הנס" בשל מעשה-נס כלשהו שאירע על קברו (ואולי על שם אגדת הסמבטיון). לאחר שנטשו היהודים את גוש-חלב לאחר רעידת האדמה הגדולה (כמדומני) לפני כמאתיים שנה, עבר הכינוי "רבי מאיר בעל הנס" לקברו של התנא רבי מאיר "סתם", וזאת עוד קודם לנס שאירע על פי האגדה במקום בשעת הקמת הבניין על הקבר.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/9/2005 13:50 לינק ישיר 




בעל נסים בשם ר' מאיר, הקבור בטבריה

http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=946

המנהג לתת צדקה על שם ר' מאיר בעל הנס נתפשט במאה ה-19, ובכספי התרומות השתמשו לצורך החלוקה לתמיכה בעניים בארץ ישראל.

ר' מאיר בעל הנס - עושה נסים בשם ר' מאיר, הקבור בטבריה. מיחסים אותו בטעות לתנא ר' מאיר.

על שם ר' מאיר בעל הנס הנהיגו לקבוע קופות בבתי ישראל בכל המדינות, והכסף הנאסף נשלח לארץ ישראל לצורך החלוקה. המנהג הזה התחיל בתחלת המאה הי"ט, בראשונה היו נודבים נרות או מעות בשביל נרות לנשמת רמבה"ן, כדי להנצל מסכנה, כפי שמובא בשם הבעש"ט בספר כתר תורה (ח"ב דף נ"ב ע"ב):
"אם אדם בסכנה וצריך לנס אזי יתן ח"י גדולים לנרות בשביל נשמת רמבה"ן, ויאמר בפה מלא: אני מנדר אותן ח"י גדולים לנרות בשביל נשמת רמבה"ן "אלהא דמאיר ענני" שלוש פעמים, ובכן יהי רצון מלפניך ה' או"א, כשם ששמעת את תפילת עבדך מאיר ועשית לו נסים ונפלאות, כן תעשה עמדי ועם כל ישראל הצריכים לנסים נסתרות וגלוים אמן כי"ר".

המקור הראשון למנהג זה נמצא במדרש תלפיות (ענף אבדה ומציאה) וז"ל:

"קבלתי: מי שמאבד איזה דבר, אם ינדור למאור: "אם אני מוצא אותה אני נודר סך מעות שמן למאור לנשמתו של רבי מאיר" - מיד מוציא האבדה וכו'.

כנראה נשתרבב המנהג הזה באופנים שונים, עד שהתפתחו הקופות לצורך ה"חלוקה" על שם רמבה"ן.

הסגולה למצוא אבדה נוסדה באמת על שם התנא רבי מאיר, מפני שגם הוא מצא את אחות אשתו ע"י אמירת "אלהא דמאיר ענני", ואח"כ נשתלשלה הסגולה לכל סכנה, ונדבו נרות לבית הכנסת לנשמתו, כמו שנהגו לנדב נרות לנשמות המתים ביום היאהרצייט וערב יום הכיפורים.

אולם במשך הזמן מצאו שר' מאיר אחד המכונה "בעל הנס" נקבר בארץ ישראל, ותלו בו הנדבות המיוחדות לתמיכת עניי ארץ ישראל בשם "קופות רמבה"ן" לצורך ה"חלוקה".

רבי מאיר בעל הנס אינו רבי מאיר.

יש ראיות שרמבה"ן אינו ר' מאיר התנא: חז"ל לא השתמשו בשם התואר "בעל נס", אלא "מלומד בנסים", במו שאמרו על נחום איש גמזו. ו"מלומדת בנסים" על דביתהו דר' חנינא בן דוסא, ולא "בעל נס" או "בעלת נס". בתואר הזה התחילו הרבנים להשתמש בזמן מאוחר.

חז"ל לא אמרו על רבי מאיר שהוא בעל נס, ומדרכיו בהלכה ואגדה לא משמע שהיה בעל נס במובן התואר הזה.

הקבר של רמבה"ן קרוב לחוף ים כנרת, ליד חמי טבריה, מחוץ לחומת העיר, והוא ציון כפול: חציו שייך לקהלת ספרדים וחציו לקהלת אשכנזים.

יום ההלולא דר' מאיר ב-י"ד באייר.

מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל


תוקן על ידי - נישטאיך - 26/09/2005 13:53:03



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/9/2005 13:57 לינק ישיר 

כמדומני שבספר "דרך צדיקים " חלק ב,מובא בשם הרב שרעבי ראש ישיבת נהר שלום,שאמר כי רבי מאיר בעל הנס הקבור בטבריה הוא רבי מאיר בעל החיבור "מרגניתא טבא" שנעשה לו נס,ואינו רבי מאיר התנא.ואלו רבי מאיר התנא קבור צפונית לארץ ישראל (לבנון?).

לגבי מציאת האבידה -יש כנראה גם קשר בשמו של רבי מאיר שמאיר את העיניים (פ"ק דעירובין) וכולם בחזקת סומין עד שהקב"ה מאיר את עיניהם (מדרש) לכן נדבו דווקא נרות לפי הבעש"ט שהם מיועדים לאור.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/9/2005 14:00 לינק ישיר 

היה כאן בזמנו אשכול על אגדת ר' מאיר וברוריה, ובו נזכר גם סיפור בריחתו של ר"מ. אם יכול מי להביא הקישור, יבורך.



הכתיבה ככה-ככה,
החתימה טובה!





דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > האם ידוע מי קבור בקבר הצדיק?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.