בית · פורומים · הרשם · התחברות · כניסה למנהלים
בית · פורומים · עצור כאן חושבים ·

כתבה במקור ראשון על הרב נדל

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-8/1/2005 23:50 לינק ישיר 
כתבה במקור ראשון על הרב נדל

לכל תלמידי הרב נדל, אולי תמצאו עניין בכתבה זו שהופיע השבת בעיתון מקור ראשון.
http://www.makorrishon.net/article.php?id=2991



דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/1/2005 00:48 לינק ישיר 


הרב שייצר יין נסך


מתנגדיו התנכלו לו, ניסו להטיל עליו חרם והאשימו אותו בהפצת דברי כפירה. אך קומץ חסידיו הנאמנים של הרב גדליה נדל, תלמידו המובהק של החזון איש, משוכנעים כי רבם בסך הכל שילם את מחיר המרדף הבלתי מתפשר אחר האמת. ועד כמה המרדף הזה פתלתל, תעיד העובדה שהרב נדל התגייס לצה"ל – פעמיים - אך התנגד להשתתפות בבחירות לכנסת

מאת:יאיר שפירא
7 בינואר 2005, כ"ו בטבת תשס"ה


הרב נדל
"מעט מאוד יצא לי לפגוש בו ביחידות, מעט מאוד לקבל ולינוק באופן אישי מבית האוצר של חוכמתו וגדלותו העצומה. אך במקום בו גדלתי היה ר' גדליה הנוכח-הנפקד הגדול של חיי. זה התחיל למשל כשהייתי כבן שבע או שמונה, חזרתי הביתה מן החיידר נסער משהו. היה זה בעקבות שיחת ילדים ערה שהיתה לנו בכיתה, כאשר כותרת הנושא הנידון הוא 'מי היה הסנדק שלך בברית המילה'. וכך, זה בכה וזה בכה. זה ה'מרן' ההוא הכניסו בברית, וזה ה'ראש ישיבה' הלז. זה האדמו"ר בעל השם ההוא, וכו' וכו'. אני לעומת זאת ידעתי לספר כי ר' גדליה נדל הוא אשר שימש כסנדק בבריתי. לא אשכח את העיניים של הילדים, חבריי לשיחה, ואת תחושת העלבון שחשתי באותם הרגעים. כאשר באתי הביתה, הדבר הראשון שעשיתי הוא לגשת לאבי, שייבדל לחיים טובים וארוכים, ובסוג של טרוניה כלפיו שאלתי: 'אבא, למה הסנדק שלי לא היה ההוא וההוא, למה ר' גדליה דווקא?'. אפילו ב'אלבום רבנים' לא ניתן היה למוצאו. לא היתה יכולה להיות תשובה ברורה מן התשובה שקיבלתי. 'תדע לך שזכייה עצומה נפלה בחלקנו שר' גדליה הוא אשר שימש כסנדק בברית המילה שלך, ר' גדליה הוא מעל כולם... לא כולם יכולים להבין זאת, אבל תדע לך שר' גדליה הוא גדול הדור במלוא מובן המילה".

שיעור שהעביר הרב נדל בישיבה, ובמהלכו הציע הסבר מקורי לסוגיה תלמודית, נקטע בידי אחד מתלמידיו, חסיד ויז'ניץ צעיר, ששאל בפליאה איך ייתכן לפרש כך, בעוד שהאדמו"ר מוויז'ניץ אומר אחרת. "אז הרבה אומר", נזף בו הרב נדל, וכך נסתיימה לה הקריירה החסידית הקצרה שלו
לגמרי לא במקרה, רוב דברי ההספד שנשאו לזכרו של הרב גדליה נדל, עם פטירתו לפני כחצי שנה, הגיעו ממקלדותיהם של משתתפי פורום האינטרנט 'עצור, כאן חושבים' - פורום חרדי, חתרני משהו, שמשתתפיו, המקפידים על אורח חיים חרדי, מנסים לייסד שיח דתי רציונלי ואמיץ. הניק, שם המקלדת, מהווה מסתור מוגן היטב למשתתפי הפורום, ומאפשר להם להביע דעות ומחשבות שספק אם היו מעיזים להשמיע בקול בציבור שבקרבו הם חיים.

חצב בעצמו שיטה
בפורום 'עצור, כאן חושבים' מרבים לעסוק בתורתו של הרב נדל. חלק מהמשתתפים מעידים על עצמם כמי שהיו תלמידיו. אך בעוד אהבת האמת שלהם זקוקה להגנתה של האנונימיות האינטרנטית, הרי שרבם המנוח הרצה את משנתו, ללא מורא, בתוככי המעוז החרדי הליטאי - שכונת 'החזון איש' בבני-ברק, שהוא כיהן כרבה.
גדליה נדל נולד בליטא בשנת 1923. בגיל 13 עלה לארץ, ונשלח לישיבה התיכונית-חרדית 'היישוב החדש' בתל-אביב. רבים מבוגרי הישיבה מעטרים כיום את הנהגת הציבור הליטאי, אך בעולם התורה החרדי עדיין נחשבת תקופת לימודים בין כתליה כפגם. "תיכוניסטים", כך מכונים בוגריה בפי יריביהם. נדל הצעיר המשיך משם לישיבתו של הרב יואל קלופט. מקץ זמן מה הבחין ראש הישיבה כי הצעיר המבריק מתקשה ללכת בתלם, ומנסה לפרוץ דרכים משלו בלימוד התורה. מודאג, לקח את נדל אל ביתו של מעצב עולם התורה החרדי, הרב אברהם ישעיהו קרליץ, הלא הוא 'החזון איש'. אך שיחת הנזיפה המיועדת הפכה למפגש מכריע. החזון איש הבהיר לראש הישיבה כי מדובר בצעיר ירא שמים ובעל שאיפה נדירה לאמת. ראש הישיבה נרגע. נדל מצא רב, והחזון איש מצא ממשיך. גם שידוך הולם הוא מצא לגדליה נדל: בתו של הרב אליהו ויינר, מתלמידיו של רבי ישראל מאיר מראדין, 'החפץ חיים'. הרב ויינר חשש להשתדך עם בוגר ישיבת היישוב החדש, אך החזון איש הבטיחו כי מדובר בתלמיד חכם משכמו ומעלה.
"מיד אחרי חתונתו הוא מונה על ידי החזון איש לרב שכונה", מספר העיתונאי דב בינון, איש השבועון החרדי 'בקהילה'. "זו היתה שכונה קטנה, מחצית מרחוב רשב"ם, כמה בניינים בסך הכל, אבל לחזון איש היה חשוב שהרב נדל יחזיק בעמדה רשמית, והיתה כאן ראיה למרחוק. שנים ספורות מאוחר יותר נפטר החזון איש, והרב נדל, כמינוי רשמי של גדול הדור, הפך לכתובת לבירור דעתו של החזון אנשי בעבור אנשי חוגו. עד לאחרונה, כשמישהו רוצה היה לדעת מה דעתו של החזון איש, היה מכתת את רגליו לבית ברחוב רשב"ם".

"הרב גדליה הניף את ידיו באוויר והסביר בבהירות ובפסקנות: 'כל אדם הוא אדון לחייו. אם מדובר באדם פשוט המפחד מזריקה שתציל את חייו, בוודאי שניתן לכפות. אך אם אדם מגיע למסקנה שקולה בקשר שלו עם הקב"ה שנגמרו חייו, חייבים לכבד את רצונו'"
"הרב נדל היה תלמידו המובהק של החזון איש", ממשיך בינון. "לא רק מפני שהיה משומעי לקחו, "אלא גם בכך שהתאים להפליא למקוריות של רבו הגדול. החזון איש לא למד בישיבה, לא השתייך לכל חוג, לא עמד בראש מוסד, אפילו לא העביר שיעור מסודר - וחצב בעצמו שיטה הלכתית מקורית".
כשפרצה מלחמת העצמאות קבע הרב נדל כי מדובר במלחמת מצווה, וביקש להתגייס לצבא. חותנו, הרב ויינר, התנגד, והשניים הפנו את השאלה לרב דושינסקי שפסק כי "גדליה יכול להחליט לבד". הרב נדל התגייס, אך הקריירה הצבאית שלו נקטעה אחרי זמן קצר. מספר שעות לאחר גיוסו עזב את שורות הצבא בעקבות פרשת אלטלנה שאירעה באותו יום, משהגיע למסקנה שאי אפשר לסמוך על דעתם של ראשי צבא כאלו. כשפרצה מלחמת ששת הימים שוב הופיע הרב גדליה נדל בלשכת הגיוס, אך מפאת גילו נשלח אחר כבוד לביתו. עם זאת אין לטעות: רבה של שכונת חזון איש לא היה מהמתפללים לשלום המדינה. הוא אף לא הצביע בבחירות. יחסיו עם הרב שך התקררו, לאחר שזה האחרון פנה להקמת מפלגה פוליטית בכנסת ישראל. הרב נדל גם השתדך עם ר' עמרם בלוי ור' אהרן קצנלנבוגן, ראשי 'נטורי קרתא'. כשנשאל האם להצביע בבחירות, ענה "אתה יכול, אם זה לא מגעיל אותך". גם יחסו לישיבות התיכוניות, ובכלל זה לישיבה שבה למד, לא היה אוהד במיוחד. לפני למעלה משנות דור ידעו לצטט בשמו כי "מוטב להיות השמש המפעיל את פעמוני הכנסייה, מאשר רב בישיבה תיכונית".

מבול זה לא סוף העולם
כשנפטר החזון איש, ירשו מקורביו את הנהגת הציבור החרדי האשכנזי. הרב חיים גריינמן, הרב נסים קרליץ, הרב ישראל יעקב קנייבסקי ובנו הרב חיים קנייבסקי, הפכו לפוסקי הדור. בתחילה נראה היה שגם הרב נדל יימנה על אותו חוג יוקרתי, אולי אף יוביל אותו. למרות השתייכותו לחוג הליטאי הוכתר הרב נדל לראש הישיבה של חסידות ויז'ניץ, והשפעתו הציבורית, כמי שמקובל על הזרמים השוניים, הלכה וגדלה. כשנשאל האדמו"ר הקודם מוויז'ניץ מדוע מינה לעמוד בראש הישיבה החסידית רב ליטאי דווקא, ענה כי מבחינתו הרב נדל הוא "קוצקר", מתלמידיו של הרב מנחם מנדל מקוצק, האדמו"ר ששנא חסידים שוטים, אהב את האמת והיה מוכן לשלם מחיר כבד על קנאותו לה.
האגדה מספרת כי את ראשות הישיבה איבד הרב גדליה נדל בעטיה של אותה 'קוצקאיות', שאינה מחשיבה דבר מלבד האמת. שיעור שהעביר הרב נדל בישיבה, ובמהלכו הציע הסבר מקורי לסוגיה תלמודית, נקטע בידי אחד מתלמידיו, חסיד ויז'ניץ צעיר, ששאל בפליאה איך ייתכן לפרש כך, בעוד ש'הרבי', האדמו"ר מוויז'ניץ, אומר אחרת. "אז הרבה אומר", נזף בו הרב נדל, וכך נסתיימה לה הקריירה החסידית הקצרה שלו.
עד שנותיו האחרונות נמנה הרב נדל על ראשי כולל 'חזון איש' היוקרתי, אך את שיעוריו מסר בביתו. לא היו אלו שיעורים קבועים ומסודרים, אלא כאלה שנקבעו מעת לעת. פעמים נמשכו ארבע וחמש שעות, פעמים כשעה. דרכי הלימוד וההוראה שלו היו שונות מהמקובל בישיבות החרדיות. הוא הרבה לעסוק בפשט הגמרא, והכריח את תלמידיו להתעמת עם פרשנויות ה'ראשונים'.
גם בענייני אמונות ודעות, 'השקפה' בלשון החרדים, היו דעותיו מקוריות ולפעמים אף קשות לעיכול. "אני זוכר שיעור אחד, על סיפור המבול שבפרשת נח", כתב בפורום אחד מתלמידיו. "לצערי הרב, איני זוכר את כל התוכן, ובוודאי לא מילה במילה, אך אני זוכר שהמסר שלו היה - עד כמה שאני הבנתי - שהמבול באמת לא היה בכל מקום בעולם. היו שם תלמידים שלא שימשו די הצורך, או שלמדו מעט מדי. הם יצאו החוצה נבוכים. הם הציעו כמה אפשרויות לפרש את דבריו. אף אחד מהם לא הצליח להבין שר' גדליה העלה ברצינות את האפשרות שהמבול לא היה בכל העולם. אני זוכר במעומעם את פניו התמהות של אחד מהם, שלא הצליח להבין מה ר' גדליה בכלל רצה לומר. למה הוא התכוון? למה הוא התכוון?
"זה כמעט אבסורדי. נראה כאילו נלקח מאיזו פרודיה על דיקטטורות. גם כששמעו אותו אומר משהו, פירשוהו מחדש. איני אומר שזה קרה תמיד, אך אני יכול לשער שכך נהגו ביחס לדבריו הקיצוניים יותר - אם היה אומר אותם בגלוי - נתנו בהם משמעות חדשה, פחות מסוכנת".
"אציין מה ששאלתי ממנו, איך אנחנו יודעים שסיפורי התורה הם אמת", מספר אחר, "אולי רק נכתבו בתורה כמיתוסים. והשיב לי, שהרי סיפורי התורה באים כדי ללמד לאנוש בינה הדרך ילך בה והמעשה אשר יעשה. וטבע האדם להתפעל יותר ממעשה אמיתי מאשר ממיתוס. וכיון שאנו יודעים שהקב"ה יבחר הדרך הכי טובה להועיל לאדם, על כן מסתבר יותר לומר שסיפורים אלו אכן קרו. 'יא אמת, נישט אמת, סאיז נישט קיין חילוק' (כן אמת, לא אמת, אין שום הבדל)".

"שתוק, העיתון מדבר"
גם דרכי הפסיקה של הרב גדליה נדל היו בלתי שגרתיות, וכללו תפישת עולם רחבה יותר מזו המאפיינת את ספרות הפסיקה המקובלת. כך למשל קבע, בפסק הלכה תיאורטי, כי בגדי כהונה אינם חייבים בציצית, שהרי הם כבר בבחינת 'בגד יהודי', ואין צורך להטיל בהם סימן נוסף לדבר. הוא סבר כי כאשר מתפללים לשלומו של חולה אין צורך להזכיר את שם אמו, כנהוג בבתי הכנסת, אלא די בהזכרת פרט שיבהיר למתפללים על מי הם מבקשים רחמים.
"אחד מהחברים שכב על ערש דווי עקב דימום פנימי, והחליט שלא לקבל יותר מנות דם שהחזיקו אותו באופן מלאכותי בחיים", מספר ***. "שאלות רבות הועלו לאוויר - מה עושים? האם ראוי כך להפסיק חיים? ואם לא ראוי, האם אפשר לכפות על אדם להמשיך את חייו ללא רצונו? סיפרתי למורי ורבי על המצב החדש, וכשדמעות בעיניו הוא אמר 'נלך לרב גדליה'. זו לא היתה הפעם הראשונה שהייתי אצל רב גדליה, אך ללא ספק זו היתה הפעם המשמעותית ביותר. הגענו לבית קטן ושומם. נכנסנו פנימה. חדר קטן וישן, הזקוק בדחיפות לאוורור. על המיטה אדם רזה, עם רגליים רזות עוד יותר, שנראה שבקושי יכולות לשאת את משקל גופו הקל. על יד המיטה גמרא קטנה וכוס שתייה משומשת. הרב גדליה הופתע במעט לראות אותנו, חייך חיוך רחב כאשר זיהה את מורי ורבי ובירך אותנו לשלום. מיד עברנו לשאלה שלמענה הגענו. בסיים מורי ורבי להציג את השאלה, מיד הניף רב גדליה את ידיו באוויר והסביר בבהירות ובפסקנות: 'כל אדם הוא אדון לחייו. אם מדובר באדם פשוט המפחד מזריקה שתציל את חייו, בוודאי שניתן לכפות. אך אם אדם מגיע למסקנה שקולה בקשר שלו עם הקב"ה שנגמרו חייו, חייבים לכבד את רצונו'".
"השפעה ישירה היתה לו רק על קהל תלמידים מצומצם, אך לעצם קיומו של אדם כזה נודעה השפעה רבה על הציבור החרדי כולו", אומר ***. "אני גדלתי בידיעה שיש בבני-ברק יהודי בשם ר' נדל, שאינו מחויב לשום מוסכמה ומוכן לבדוק כל נושא מראשיתו, וגדולי ישראל עדיין מכבדים אותו מאוד. זה נותן לאדם מוטיבציה לאופקים חדשים".
קנאותו לאמת הפכה אותו לא פעם לאכזרי כלפי בני שיחו. "זכור לי שפעם התווכחתי איתו בעניין פוליטי בתקופת אוסלו, ואמר לי 'שתוק, אני שומע את העיתון מדבר'", מספר תלמיד. "נכון שיש עניין לומר דבר בשם אומרו, אבל לפעמים מוטב לומר שלא בשם אומרו, כדי שהדבר ייבחן כשלעצמו", מצטט בשמו תלמיד אחר.
דבקותו באמת הביאה אותו לקיים בעצמו את מאמר חז"ל שאין לאדם לעשות את התורה כקרדום לחפור בה. "שיטתו היתה שמי שיכול לפרנס את עצמו לצד לימוד התורה, עליו לעשות זאת", אומר ***. "אך חשוב להדגיש: הוא לא רצה שאנשים ילכו לעבוד ויקבעו עתים לתורה כבעלי בתים, אלא רצה לראות תלמידי חכמים שמצליחים גם לעבוד".
הרב נדל אכן הקדיש את רוב שעותיו לתורה, ופרנסתו הייתה בדוחק. שנים רבים חיה משפחתו בעוני חריף. אף שידע כי לא הכל יכולים לעמוד במשימת ההסתפקות במועט כמוהו, ביקר לא פעם את הסטנדרטים הגבוהים, לטעמו, של יושבי הכוללים. "פעם ביקר הרב גדליה בביתו של אחד מלומדי כולל חזון איש, וראה כי ביתו מרוהט ולא חסר בו דבר", מספר אחד מתלמידיו. "'אתה חי כמו רוטשילד', נזף הרב בבעל הבית, והורה להנהלת הכולל שלא להעביר את התמיכה החודשית לאותו אברך. כששמע שהרב שך הקים את דגל התורה כדי לשמור על האינטרסים הכלכליים של הציבור הליטאי, אמר שאיננו מבין בשביל מה צריך את זה, אלא כנראה הרב שך רוצה לתת פרנסה לאברכים, אם כן - שיפתח להם מפעל!".
לפרנסתו שיווק הרב נדל ביצים ורקח חומרי ניקוי, אך העיסוק המפורסם שלו היה ייצור יין ומיץ ענבים. 'היין של נדל' היה מותג חזק בשוק החרדי, אולי המוצר הממותג היחיד בעולם שאפילו לא נשא תווית. את תוצרתו מכר הרב בבקבוקי זכוכית שקופים ללא כל סימון, ורק על פי הצבע ידעו לקוחותיו הרבים האם מדובר ביין או במיץ ענבים.

כת מסתורית בלב בני-ברק
בבני-ברק, כמו בבני-ברק וכמו גם בכל מקום אחר, דעה מקורית ויושר אינטלקטואלי בלתי מתפשר מעוררים צדיקים רבים מרבצם. פעמים רבות הגיעו קנאי העיר אל גדולי הרבנים, כשבאמתחתם ציטוט מפליל מפיו של הרב גדליה נדל - הלכה שפסק בניגוד למקובל, או דעה חריגה שהשמיע בשיעור. הקנאים ביקשו את ברכת הרבנים לכוונתם לאסור על קיום שיעוריו של הרב נדל, ואף לנדותו ולפגוע בפרנסתו. פעם אחר פעם דחו גדולי הדור החרדים את המתנכלים לו, ועשו זאת בתקיפות רבה, בקובעם כי הרב נדל הוא יהודי כשר ותלמיד חכם שאין לפקפק בו. לא פעם הפנו אותם רבנים חשובים אל הרב נדל יהודים שביקשו פסק הלכה, בנושאים שסברו כי הוא ייטיב לפסוק בהם.
באחד המקרים נאלץ 'הסטייפלר' בכבודו בעצמו, הפוסק הליטאי החשוב שנפטר לפני כעשרים שנה, לצאת בראש חוצות להגנתו של הרב נדל, לאחר שקבוצת קנאים הכריזה חרם על יינותיו. האגדה מספרת כי אחד הקנאים הגיע אל המחסן של הרב נדל, והודיע לו כי השקפתו היא כשל כופר ולכן דין יינו הוא כדין יין נסך. אשר על כן הוא אסף מכל מקורביו את ארגזי 'יין נדל' שלהם, והחזיר אותם ליצרן. האיש החל לפרוק ארגז אחר ארגז, והניח אותם בכעס במחסנו של הרב. "אני לא מבין למה אתה כועס", לגלג הרב נדל, "הרי אתה עושה מצווה".
ייתכן גם כי האשמותיהם של הקנאים לא היו מחוסרי כל בסיס. לפני כשנתיים נפוצה שמועה בבני-ברק כי חבורה של אברכים הקימה מעין כת השואפת לערוך רפורמות קיצוניות בהלכה. סופר כי היו אלו כמה מתלמידי הרב נדל, וכי הם מתבססים על שיטתו. בתקשורת החרדית התפרסם אז פסק ההלכה של הרב נסים קרליץ, שאסר כל התייחסות לאותה חבורה כדי למנוע ממנה את התהודה הציבורית.
כרודפי אמת אחרים, גם הרב גדליה נדל לא היה מסביר פנים לכל. הוא לא הגה חיבה יתרה להמון, וכשהגיעו אליו אנשים מהשורה שניכר בהם שלא באו לתור אחר האמת, היה משלח אותם מעל פניו. "לברכות, למעלה בצד זה", היה אומר ומצביע על ביתה של הרבנית קנייבסקי. "לשאלות הלכתיות, למעלה בצד זה", הוסיף כשהוא מצביע לעבר ביתו של הרב יודל שפירא, "כאן זה מודיעין".

מה בדיוק אמר אריסטו
את ביתו פתח בפני מעטים שבאו לשמוע את לקחו. ישבו שם, זה לצד זה, אחדים מאברכי כולל חזון איש, רבנים חשובים ואינטלקטואלים יהודים-צרפתים, דתיים יותר או פחות, שהפכו לחסידיו המושבעים. הוא הרבה לעסוק בפילוסופיה, למד אנגלית וצרפתית בכוחות עצמו, והחזיק בביתו ספרי מדע ופילוסופיה בשפות שנות. ילדיו ניגנו בכינור. הוא נהג להזכיר בשיעוריו את גדולי הפילוסופים המערביים. מצטט מהם, מתפלמס עמם. כשביקר אצלו לפני שנים אחדות פרופסור לפילוסופיה מהסורבון, טען הרב נדל כי אריסטו שגה באחד ממאמריו. הפרופסור טען מנגד כי אריסטו מעולם לא אמר את שהרב מייחס לו. המארח מיהר לשלוף מארונו ספר עב-כרס בשפה האנגלית של כל כתבי אריסטו, דפדף במהירות והעמיד את הפרופסור על טעותו.
מדי פעם בפעם נהג לטוס לשטרסבורג שבצרפת, כדי להעביר שיעורים לקהל מעריציו שם ולטעום באותה הזדמנות מעט מאנינותה של האינטלקטואליות הצרפתית. "ר' גדליה העיד על עצמו כי מעולם לא אכל גלידה", מספר אחד מהמשתתפים בפורום. "באכילת גלידה הוא ראה סוג של מעשה שכולו מוקדש לסיפוק הנאה חומרית, שהינה חורגת בטבעה מסיפוק צרכים אנושיים טבעיים. ר' גדליה לא אוכל גלידה!! כמה תוכן ערכי, מוסרי ואסתטי, טמון בהנהגה שכזו. אותו ר' גדליה שיודע להלל את העושר האסתטי והפואטי שהתברכו בו ספריו של הוגו ולהיות אנין טעם להפליא בטעמו של יין צרפתי משובח, יודע גם לזהות את הקו הדק המפריד בין חוויה אסתטית, תהיה חושית ככל שתהיה, לבין אקט שכולו אומר התמסרות לסגולותיו של חומר".
"נוהג אחר שהיה יקר לו הוא חבישת מטפחת לנשים, ולא פיאה נוכרית", מספר אחר. "כאשר נישאה נכדתו החביבה עליו, מאוד ביקש מאבי החתן, מלומדי תורתו ומוקיריו, להשתדל בכך. נראה שזה לא היה מבחינה הלכתית גרידא, אך בצירוף השפעת הרגש האסתטי לאורגינליות, כי סלד מכל חיקוי".
הרב נדל השאיר אחריו תלמידים מעטים. גם שני כרכים, שמרניים למדי, של חידושיו בפרשת השבוע. פורום תוסס באינטרנט. וספר, נועז הרבה יותר, שהוציא אחד מתלמידיו, הרב יצחק שילת מישיבת ההסדר במעלה-אדומים. ופשקעוויל שהופץ זה לא מכבר ברחבי בני-ברק, חתום בידי גדולי רבני העיר, האוסר לקרוא את הספר.
yair_s@makorrishon.co.il








דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/1/2005 01:26 לינק ישיר 

מה שם הספר של הרב שילת?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/1/2005 01:33 לינק ישיר 

זכות - כאן מודיעין:

http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1215842

http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1218448



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/1/2005 06:14 לינק ישיר 

"אריסטו טעה באחד ממאמריו"?! כמדומה לפי המדע המודרני אריסטו טעה לפחות ב90% מדבריו. משהו בכתבה זו זועק חובבנות.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/1/2005 08:19 לינק ישיר 

נפלה טעות איומה בכתבה

ר' ניסים קרליץ, לא פסק אף פעם פסק בנוסח זה. אם כבר אז הוא טען שלא יעשו עניין כדי לא לעשות רעש ציבורי [ולטובת ר"ג ומשפחתו], מה גם שגם לשיטת המתנגדים זה רק יביא את ההיפך.
את ההערכה של ר' ניסים לר' גדליה אין צורך להזכיר ולהוכיח, די במה שאמר בהלווייה.

טעות נוספת, חמורה לא פחות

ההסבר שהובא כביכול ר"ג פסק שבגדי כהונה אין צריכים ציצית, זה לא ר' גדליה, זו גמרא המצדדת בכך, והדברים האמורים היו טעם ונימוק לדברי הגמ' ודבר זה התפרסם מאד.
והנה הגמ':
ערכין ג -
הכל חייבין בציצית כהנים לוים וישראלים. פשיטא? כהנים איצטריך ליה, סלקא דעתך אמינא הואיל וכתיב לא תלבש שעטנז גדילים תעשה לך, מאן דלא אישתרי כלאים לגביה בלבישה הוא דמחייב במצות ציצית והני כהנים הואיל ואשתרי כלאים לגבייהו לא לחייבו קא משמע לן.
את הגמ' הזו הסביר ר"ג בטו"ט ועל דרך מה שהובא.

וחוששני שאכן קשה לסמוך על כתבה זו במלואה, אם כי יש בה הרבה מן היופי.

מה שמרעישים על עניין המבול, האבן עזרא כבר דן במתכונת זו.




תוקן על ידי - יהוסף - 09/01/2005 9:00:09



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/1/2005 08:50 לינק ישיר 

מוטב להיות השמש המפעיל את פעמוני הכנסייה, מאשר רב בישיבה תיכונית".


אני מאד מקוה שר"ג לא אמר זאת.





הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/1/2005 09:06 לינק ישיר 

קעלמער, מה סיבת התקוה הזאת?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/1/2005 09:14 לינק ישיר 

לפי המשתמע למעלה ר' גדליה סבר שאין הבדל אם סיפורי התורה אמתיים או לא, ולא כן הם פני הדברים, אלא ר' גדליה סבר שסיפורי התורה הם אמתיים לגמרי.

(כיון שאני כתבתי את ההודעה המקורית שממנה שאב כותב המאמר, הרי שאני חש צורך להעמיד הדברים על דיוקם. גם בהודעה המקורית היו כאלה שכך הבינו את דבריו, פירוש שסובר שאין נפק"מ אם הסיפור אמיתי אם לא. ואני מאד מצטער שנתתי מקום לטעות כזה.)



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/1/2005 09:18 לינק ישיר 

מותר בהחלט לבקר את הישיבות התיכוניות ואף לחשוב שאין מן הראוי להיות ר"מ בישיבה כזו. דעה זו לגיטימית אף שאיני מסכים עימה.

ביהדות, שרבוב עבודה אסורה בכנסיה לענין, בא לומר שרמ"יות בישיבה תיכונית גרועה יותר משירות למען כנסיה.
אמירה כזו קשה לי להולמה,ויותר מזה קשה להאמין שר"ג יאמר זאת.זו תקותי, והלואי שלא אתבדה.

אין בכונתי ליצור דיון בטיב הישיבות התיכוניות. מכיון שכבר הובאה הכתבה,ואני יודע שיש בפורום זה שמוסמכים לדבר בשם ר"ג,אליהם הפנתי את השאלה.


הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/1/2005 09:20 לינק ישיר 

מה שם ספריו על פרשת השבוע, והאם זה נמכר בחנויות? תודה



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/1/2005 09:20 לינק ישיר 

ציטוט:

"עלינו להבין שהתורה מספרת אמת. סיפור אמיתי על מאורעות שאירעו ועל אנשים שהיו, מרשים את האדם הרבה יותר מסיפורי אגדות שלא היו ולא נבראו... יתר על כן, גם אם יכולה להיות יצירה ספרותית בדרך של "לא היה ולא נברא אלא משל היה" (איוב לחד מ"ד ב"ב ט"ו.) - זה כאשר הדבר לא היה ורצו למסור מוסר השכל מסוים בדרך של משל, אבל מאורעות מעשי בראשית הרי היו באיזה אופן שהוא, ואין שום טעם לומר שהתורה שינתה מהאמת וסיפרה דברים שקריים כדי ללמדנו מוסר השכל. ודאי שיש מה ללמוד מן העובדות של מעשה ד' כפי שהיו. ועוד, שגם הכרת האמת כשלעצמה היא ערך מוסרי."



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/1/2005 09:35 לינק ישיר 

בענין הספר של ר' יצחק שילת:
האם צריך להגיע למעלה אדומים, והאם שם ניתן לרכוש את הספר או שהוא נמכר רק לתלמידיו המובהקים?

כמו"כ אשמח לשמוע דעת חכמי הפורום באם הספר משקף את תורתו של רבי גדליה זצ"ל.

(ואגב הערה שניצנצה לי: דומני שלא לחינם תיעב ר' גדליה את הגלידה ולא טעם ממנה כל ימיו, אלא משום שאתוון דידיה כאתווין דידה, ודו"ק היטב.)



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/1/2005 09:46 לינק ישיר 

כתבה מצוינת
בכל כתבה עיתונאית חייבים לחול טעויות היות ומטבע הדברים מדובר בכתיבה חובבנית, לדוגמא דב בן נון איננו כותב בבקהילה אלא במשפחה וכמובן שמדובר בפסבדון בלבד.
נהניתי מאוד מהכותרת "הרב שייצר יין נסך" ומהציטוט בנושא זה "מה אתה כועס אתה הרי עושה מצוה?"
בכתבה משתמע שהרב נדל היה אמיץ יותר ממשתתפי הפורום שכן הוא לא הסתיר את זהותו, האמנם? נדמה לי שרבים מאיתנו היו מגלים את זהותם אילו זכו לגיבוי מלא של החזו"א הסטייפלר ור' חיים קנייבסקי.

אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-9/1/2005 10:00 לינק ישיר 

בצ"כ כתבת:

"נדמה לי שרבים מאיתנו היו מגלים את זהותם אילו זכו לגיבוי מלא של החזו"א הסטייפלר ור' חיים קנייבסקי"



אבל האמת שר"ג הסתיר הרבה מדעותיו, או אולי לא היה ביקוש ונמצא שלא הסתיר.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/1/2005 11:31 לינק ישיר 

כמה הערות.

א. כמדומה שהספר בן שני הכרכים אינו על פרשת שבוע כלל, אלא אוסף "חידושים", כלומר הערות ומערכות הסברים שכתב ר' גדליה בעבר. אולם מדובר, לפי השמועה, בכתבים שהניח בגניזה, ותלמידיו הוציאו מהגניזה וכיום הדפיסו.

הדברים מענינים וראויים ללימוד, אלא שאין הם משקפים את ר' גדליה בשנותיו המאוחרות - כך שמעתי. לצערי, מיעטתי מאד ללמוד בספרים אלו. בוודאי שאין בהם שום דבר "חריג".


ב. הספר של הרב שילת משקף רבים מהדברים שאמר ר' גדליה. ויש דברים שאמר אפילו ביתר תוקף וחדות. ניתן להשיגו אצל המחבר בלבד, כפי שכבר כתבו כאן.
גם בספר הזה, לפחות בחלקים שהספקתי ללמוד ממנו, אין שום דבר חורג - אך ראו נא בסעיף ד'. יש בו דברים מעמיקים, פשוטים אך יוצאי דופן במבט הבהיר ובהגדרות שבהם.

ג. ר' גדליה אכן הסתיר דעותיו, ואיני יודע אם מחמת שסבר שהדור אינו ראוי או שכלל לא התעניין במה שקורה לציבור. עד כמה שידוע לי, הוא לא דגל בנסיון לבצע מה שנקרא היום "החזרה בתשובה" או "קירוב", ואפילו בז לכך. טעמו המדוייק וסיבותיו לא נודעו לי.

בשנים האחרונות הקפיד פחות על פירסום. אפשר שבאיזה מקום כן רצה שדעותיו יפוצו בעולם.

ד. לא היה דבר אחד ממה שאמר ר' גדליה שהיה מנוגד למסורת התורנית שלנו. אמנם, היה בדבריו הרבה שהיה מנוגד למקובל, אבל רק משום כך שר' גדליה בדק את המקובל ומצאו פגום. ובזה אין חדש...
אולי אפשר לומר שר' גדליה לא החזיק בשום דעה חורגת, אבל היו לו הרבה דעות חריגות. וכמובן, זה משפט ביקורת לא עליו, אלא עלינו ועל העולם...

ה. למרות שאני רואה עצמי כתלמידו, אני סבור שדברים רבים שאני חושב לא היו נראים לו, ומבחינה זו, יש להבדיל בין מה שאני חושב וכותב, הגם שזה מושפע מאד ממה שזכיתי לקבל ממנו, לבין מה שהיה בעצמו חושב ואומר.

לפיכך, מבחינה מסויימת הפורום שלנו אכן ממשיך את רוחו של רבנו, אך רק מבחינה מסויימת. וגם זה נכון רק לגבי חלק מהכותבים כאן. ראוי לקחת זאת בחשבון - בניגוד למה שאולי משתמע מהכתבה.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > כתבה במקור ראשון על הרב נדל
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 5 לדף הבא סך הכל 5 דפים.