בית · פורומים · הרשם · התחברות · כניסה למנהלים
בית · פורומים · בחדרי חרדים ·

מי הלשין על משפחת פאנק?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-12/7/2002 00:34 לינק ישיר 
מי הלשין על משפחת פאנק?

ב4- באוגוסט 44' צלצל הטלפון במשרדי הגסטפו באמסטרדם. השוטר באואר ענה ושמע
קול שאמר: "יש יהודים בעליית הגג בפרינסנחראכט 263". למחרת נעצרו בני משפחת
פרנק ושאר היהודים שהתחבאו עמם בעליית הגג. הם נשלחו למחנות ההשמדה, ורק
אוטו פרנק, אבי המשפחה, ניצל. הוא דאג לפרסום היומן של בתו אנה, שהפך ברבות
הימים ליומן המפורסם בעולם ונמכר ב31- מיליון עותקים.

לאורך שנים וילם ואן מארן, שעבד במפעל סמוך למקום המחבוא, נחשד בהלשנה. אבל
שתי חקירות משטרה, אחת ב45-' והשנייה ב63-', קבעו כי ואן מארן לא הלשין. אז
מי כן? שני ספרים שיצאו לאחרונה מנסים לשפוך אור על הנושא. ב98-' יצא ספרה
של האוסטרית מליסה מולר, שמחשיד את לנה הרטוח, מנקה במפעל הסמוך. הרטוח,
שאיבדה את בנה במלחמה, חששה שבעלה, שהכיר את משפחת פרנק וידע על מקום
הימצאם, ישלם בחייו אם יתגלו.

התיאוריה החדשה יותר, שפתחה חקירה מחודשת לגילוי המלשין, שייכת לקרול אן
לי, סופרת בריטית הנשואה להולנדי וחיה באמסטרדם. לי טוענת כי המלשין היה
טוני אהלרס, שהכיר את אוטו פרנק מעסקים משותפים בעבר והלשין עליו בעבור
הסכום ששולם למסגירי יהודים. לי כותבת ש פרנק היה נתון לסחיטה מצד אהלרס,
וחושפת לראשונה חלופת מכתבים בין אהלרס לפרנק.

צריך לעשות סדר
בישראל אהבו לאהוב את ההולנדים. הגישה הרווחת, לאורך שנים, הייתה שההולנדים
סייעו ליהודים בשואה. המיתוס הזה התנפץ בשנים האחרונות, אבל בכל זאת,
ההולנדים היו מהראשונים שהכירו באסון של העם היהודי. כשבאושוויץ הוקמו
ביתנים של מדינות שנפגעו מפשעי הנאצים, רובן ניצלו את הביתנים כדי לשדר מסר
לאומי כלשהו. רק ההולנדים הקדישו את הביתן להנצחת האסון של יהודי הולנד.

עם סיום המלחמה הוקם באמסטרדם המכון ההולנדי לחקר ולתיעוד מלחמות. העומד
בראשו היה יהודי, והוא עסק גם בחקר המלחמה מהזווית היהודית. המכון ערך
מחקרים רבים על השואה, בין השאר השוואה בין שלוש הגרסאות של יומנה של אנה
פרנק (הגרסה שכתבה במקור, הגרסה ששכתבה בעצמה כשחשבה שיתפרסם והגרסה שהאב
החליט לפרסם). לכן היה זה אך טבעי שלפני כשבוע הודיע דובר המכון והחוקר
הראשי של הפרשה הנוכחית, דוד ברנאו, על פתיחת חקירה בניסיון למצוא מי הלשין
על משפחת פרנק. את הדוח שלהם הם מבטיחים לפרסם עד סוף השנה.

מדוע התחלתם בחקירה?
"ב80-' נפטר אוטו פרנק והמכון ירש את כל המחברות של אנה. כתבנו את ההיסטוריה
של משפחת פרנק, מה קרה לה במלחמה ואחריה, וגם כתבנו על מי שהלשין עליהם.
החשוד העיקרי היה ואן מארן, גם אנה הזכירה אותו ביומנה. אבל גם חקירות
המשטרה וגם החקירה שלנו לא קבעו שהוא אשם, ובדיקה נוספת שלנו בשנות השמונים
מצאה שהוא לא האיש. מאז נקלענו למבוי סתום. כשב98-' יצא הספר של מולר, "אנה
פרנק - הביוגרפיה", שבו היא קובעת שלנה הרטוח היא זו שהלשינה, התחלנו לבדוק.
אבל עם הקביעות שלה אני לא מסכים. היא אמנם עשתה תחקיר רציני, אבל המסקנות
שלה לא הגיוניות. ואז יצא הספר של לי שמצביע על מישהו אחר, אהלרס. היינו
בבעיה. יש שלושה חשודים שונים, הציבור הרחב לא מבין כלל מי אשם ולמי צריך
להאמין, ויכול להיות שבעוד שנה ייצא עוד ספר עם חשוד נוסף, וצריך לעשות
סדר".

אנשים רבים חוקרים את הנושא?

"כן, אנה פרנק היא כל כך פופולרית שהמון חוקרים מתעניינים בנושא. זה נושא
שמוכר".

מה מטרת החקירה?

"מלבד מציאת המלשין, אנו רוצים גם לבדוק אם הייתה הרבה עבודת משותפת של
הולנדים עם הוורמאכט. אנו רוצים שההיסטוריה הכתובה תהיה אמ יתית וכן לדעת אם
זה נכון שאוטו נסחט".

אתם מאמינים שתוכלו למצוא את המלשין?

"אני פסימי מאוד בנושא הזה. אני מכיר את כל התאוריות סביב העניין ואנחנו
נחקור את כל החומר שנאסף ונראה אם אפשר להגיע למסקנה. אם ואן מארן נעצר
ב45-' על ידי המשטרה על דברים אחרים ונחקר גם על כך שהסגיר כמה עשרות
יהודים, ביניהם אנה פרנק, אי אפשר להתעלם מזה, הוא לא סתם נחקר אז. בכל
מקרה, למצוא את האדם שהתקשר זה כמו למצוא מחט בערימה של שחת".

אתה לא חושש שחקירה כזו תהרוס את המיתוס על אנה פרנק?

"לא, זה לא ישפיע. היומן של אנה פרנק יישאר מפורסם באותה מידה אם יימצא
המלשין או לא".

ישראלים רבים חושבים שההולנדים עזרו ליהודים בשואה. זה עלול להשתנות אחרי
חקירה כזו?

"בשנים האחרונות דובר על כך שמספר היהודים שנלקחו מכאן ונרצחו היה גבוה
יותר מבצרפת או מבלגיה, כך שהאימאג' היפה הזה שהיה לישראלים נשבר כבר. יש
הרבה יהודים שניצלו והם מספרים דברים טובים, אבל ההולנדים שנלקחו
לווסטרבורק, לאושוויץ ולמקומות אחרים יחשבו אחרת".

כל המעורבים בפרשה כבר אינם בחיים. אוטו פרנק נפטר ב80-', ואן מארן תשע
שנים לפני כן. גם הח שודים האחרים מתו, אך בני משפחותיהם חיים בהולנד
ומתעניינים בחקירה. ברנאו: "הבן של אהלרס ובני משפחה נוספים אומרים 'אבא
עשה את זה', אבל אני מתקשה להאמין. יש אנשים שרוצים להשיג פרסום גם אם זה
בגלל מעשים שליליים של הוריהם".

אסור להרים ידיים
התאוריה של לי היא שטוני אהלרס היה המלשין. אהלרס, אז בן ,26 היה במצוקה
כלכלית ופשט רגל. הוא היה ידוע כנאצי, היה חבר בתנועת הנאצים ההולנדים
(BSN), ואף הופיע בסרטי תעמולה נאציים. אהלרס נזרק פעם אחת מדירתו, לאחר
שבעלת הבית שלו מצאה בדירה חליפת אס-אס ודגל עם צלב קרס תלוי על הקיר. לי
מצטטת את אמו של אהלרס, שאמרה עליו בעבר: "היה לו אופי גרוע מלידה והוא תמיד
התגאה בקשרים הנאציים שלו".

ספרה של לי, "הביוגרפיה של אוטו פרנק", הוא לא הראשון בנושא. כבר באמצע
שנות התשעים היא כתבה ספר "הביוגרפיה של אנה פרנק", והחלה להתעניין בסיפור
של אבי המשפחה, האיש שדאג להוציא את היומן של בתו. "נתתי הרצאה על אנה
בשוויץ", משחזרת לי, "ומישהו בקהל שאל אותי 'את מדברת כל כך יפה על אוטו
והוא מאוד מעניין, למה שלא תכתבי גם עליו?'. אז זה מה שעשיתי. לא חשבתי
שתהיה הוצאה לאור שתרצה להוציא ספר כזה, אבל ההוצאה ההולנדית שלי קנתה את זה
מיד. אמרתי להם בתחילה שלא אעסוק בהלשנה על המשפחה, אבל אז התחלתי לחקור
ומצאתי מכתב, שמופיע גם בספר, מאוגוסט 41', שבו אהלרס אומר לאוטו שהוא עשה
לו טובה שלא הסגיר אותו עד עכשיו לנאצים. זה עניין אותי להתחיל לחקור מאיפה
הם בכלל הכירו ומה היו היחסים ביניהם. אחרי כמה שבועות מצאתי מכתב נוסף
שנכתב על ידי אהלרס ובו היה ברור שהוא אנטי יהודי ושהוא לא אוהב את אוטו
פרנק בכלל. הוא כתב שהוא יודע שהמשפחה מתחבאת, שהוא עוקב אחרי אוטו פרנק
ושהיו לאוטו עסקים מלפני המלחמה עם הוורמאכט, עסקים שלאוטו לא היה נוח איתם.

"הלכתי לארכיונים נוספים ומצאתי מכתבים שאהלרס כתב לבאואר, האיש שעצר את
משפחת פרנק. חשבתי שזה מוזר שהאיש הזה אף פעם לא נחקר על הלשנה. הלכתי
לארכיון בהאג ומצאתי שם מכתבים של אוטו והצהרות שלו שבהם הוא כותב שאהלרס בא
למשרדו ודרש כסף. אני מופתעת שאף אחד לא עלה עליו עד עכשיו, גם אני לא, אבל
נפלו לידיי מכתבים שאף אחד לא חיבר ביניהם. חוקרי המשטרה בשנות השישים ראו
רק את המכתבים של אהלרס וחשבו שהוא פשוט שקרן כי זה היה המוניטין שלו. אבל
מהמכתבים של אוטו רואים שהוא סחט אותו והוא חשוד".

אבל כל השנים החשוד היה ואן מארן.

"בדיוק. אני חושבת שלכן המלשין לא נתפס עד היום. אני לא טוענת שמצאתי את
הבוגד, אבל לדעתי הוא החשוד העיקרי ואני חושבת שהטעות שנעשתה בעבר היא שהפו
קוס היה על ואן מארן. זו הייתה טעות של הרשויות ההולנדיות ב45-' ובשנות
השישים. אבל עכשיו, אחרי החקירה, מצאתי כמה עובדות מעניינות שקשורות לבגידה
וכן אנשים נוספים שידעו על האנשים בעליית הגג".

כל האנשים המעורבים מתו, איזה צדק היסטורי יכול להיעשות?

"לא כל האנשים מתו, אשתו של אהלרס חיה עדיין, ולמרות שהמלשין כנראה כבר לא
בין החיים, אני חושבת שחשוב בפרספקטיבה היסטורית למצוא את הבוגד. כי כל אחד
בעולם מכיר את אנה פרנק ומתעניין בה וביומן שלה. לכל אחד יש עניין בהלשנה
וזאת עוד זווית של הסיפור".

מה למדת מהמחקר שלך?

"למדתי שיש אפשרות למצוא את הבוגד ועכשיו זה הזמן לעשות זאת. עדיין יש
אנשים חיים שזוכרים את ואן מארן או אהלרס או המנקה והם עדיין יכולים לספר
לנו על כל המעורבים".

בנו של אהלרס אמר שהוא חושב שאביו עשה זאת.

"הוא משוכנע שהוא עשה זאת. הוא מאוד בטוח בכך, וגם אחיו חושב כך. לצערי אין
להם שום דבר כתוב שמוכיח את זה, וכל עוד אין נייר שמוכיח שהוא קיבל כסף
בשביל ההלשנה, זו תמיד תישאר תאוריה".

את לא חושבת שהמנקה עשתה זאת.

"אני לא חושבת שהסיבות שמליסה מולר הצביעה עליהן כסיב ות לבגידה הן הסיבות
הנכונות, אבל מה שחשוב הוא להיות עם ראש פתוח כשאתה בא לחקירה מהסוג הזה.
לכן לא הייתי מבטלת אותה לחלוטין, אבל נראה לי שהסיבות האלה נכונות. עדיין
זה יכול להיות כל אחד, אבל לי נראה שזה אהלרס".

את מרוצה מכך שהמכון ההולנדי פתח בחקירה?

"כן, כמובן. אני חושבת שזה פנטסטי אם כי אני מקווה שהם יהיו עם ראש פתוח
יותר משהיו בעבר. אני מקווה שהם לא יסתכלו רק בארכיונים שאני והם הסתכלנו
בהם בעבר, אלא גם בארכיון בברלין. אני חושבת ששישה חודשים לא יספיקו להם, הם
הבטיחו דוח עד סוף השנה ואני חושבת שהם צריכים לחקור את זה לפחות שנתיים כי
זה לוקח המון זמן לחקור ארכיונים. אבל טוב שהם עושים זאת".

הסיבה להלשנה, אליבא דלי, היא כסף. היא טוענת שאהלרס הלשין בסופו של דבר על
משפחת פרנק, לאחר שסחט מאוטו כספים, כדי לקבל את כספי הפרס. "מצבו של אהלרס
היה קשה, לא כמו של הפרנקים כמובן, אבל העסקים שלו פשטו רגל והוא עבר דירה.
חשוב לציין שהשיחה למשטרה לא הייתה אנונימית בכלל, למרות שכך תמיד ציירו את
השיחה. הבעיה הייתה שמי שענה לשיחה התאבד מיד לאחר השחרור, כך שהוא לקח את
שם המתקשר לקבר. מה שידוע הוא שהמודיע היה אדם מוכר כמודיע, ולכן זה צריך
להפנות את הזרקורים אל אהלרס".

ברנאו, מהמכון לחקר מלחמות, אותו מכון שפרסם לפני כשנה את דוח סרברניצה,
לפיו כוחות הולנדים לא סייעו למנוע טבח במלחמת יוגוסלביה ובעקבותיו התפטרה
הממשלה ההולנדית, טוען כי אמנם הספר של לי הביא לפתיחת חקירה מחודשת, אך יש
בו כמה בעיות.

"ידוע שאהלרס היה נאצי", מציין ברנאו, "אבל הוא עזר בתחילה לפרנק להתחבא.
זה לא משהו שנאצי היה עושה, אם הוא נאצי למה הוא עזר להם, יהודים, מההתחלה
להתחבא? זה משוגע לחשוב שנאצי יעזור ליהודים. עוד בעיה היא שהטלפון שדיווח
לנאצים שיש שם יהודים לא אמר כמה יהודים מתחבאים, והנאצים באו עם רכב קטן
מאוד שלא הספיק כדי לקחת את כל אלה שהתחבאו. אם אהלרס היה מדווח הוא היה
אומר כמה יהודים יש שם והנאצים היו באים עם רכב מספיק גדול".

אופי לא יהודי
איך מסבירים בעולם האקדמיה הישראלי את החקר הפורה של סיפור אנה פרנק והשואה
באירופה? האם מדובר בהכאה על חטא, במעין חשבון נפש אירופאי, עם הדברים שהוא
עשה ליהודים לפני זמן לא רב?

פרופסור סרג'יו דלה פרגולה, ראש המכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית:
"באירופה המערבית כמות ספרות השואה מפתיעה. אני חושב שיש תסביך לא פתור
שהוא שונה במדינות שונות וקשה לעשות הכללה. יש מדינות שעסקו יותר בחשבון נפש
ויש שפחות, מטעמים של נוחות או פוליטיקה. איפה שיכלו להאשים את הגרמנים
הכובשים התעלמו מפשעי המקומיים וזה אולי קרה בהולנד. זה מפלט נוח מאוד ולא
סביר. העניין הוא הרבה יותר מסובך, הייתה השתתפות של המקומיים הרבה יותר
משרוצים למכור לנו. הישראלים מאוד אוהבים את ההולנדים וזה מפתיע, תמיד
ישראלים בעד ההולנדים בכדורגל, אבל ההשתתפות שלהם בשואה הייתה נוראית.
העובדה היא שחלק גדול מיהדות הולנד נרצח. מספר היהודים שנרצחו בבלגיה,
שנחשבת ליותר אנטיפתית, היה נמוך בהרבה. הייתה בהולנד השתתפות כנה של
מקומיים בפתרון הסופי.

"יש חוקרים שמתוך כנות אמיתית רוצים לעשות היום חשבון היסטורי שלא נעשה
בחמישים השנים האחרונות, והנושא מוזכר מעל לכל פרופורציות מעל דפי העיתונות
ואין שבוע בלי כתבה בת עמוד בהרבה עיתונים מובילים במערב אירופה. יש תזה
מעניינת שאומרת שבאירופה יש אובססיה לגבי היהודים: מצד אחד היא לא יכולה בלי
היהודים, מצד שני היא חיסלה אותם. ואין לה דרך להבין את עצמה בלי להזכיר את
היהודים ולהתמודד איתם". פרופסור דן מיכמן, מהחוג להיסטוריה של עם ישראל
באוניברסיטת בר אילן: "התוצאות של מי הלשין על המשפחה לא ישפיעו על חקר
השואה, הרי אלה לא דברים עקרוניים. הלשנות היו בהולנד וזה ידוע לנו
ולהולנדים, כשליש מאלה שהסתתרו התגלו וזה בעיקר מהלשנות. היומן של אנה הפך
למעין סמל וכל דבר שנוגע בו הוא בעל משמעות.

"בהולנד יש הרבה מאוד מחקר על השואה וזה לא איזה נושא נסתר. עד היום זה
מגיע לעמודים הראשונים של העיתונים. יש ספרות רבה על השואה ויומנים, והם
נמכרים במספרים מדהימים. כל מה שקשור לאנה פרנק מוכר כי זה סמל גדול ויש
מחקרים רבים סביבה. אבל זה לא דווקא הולנד, הולנד זכתה במוניטין בגלל אנה
פרנק. שואלים הרבה על הולנד וזה תרם לחלק מהדימוי הטוב של הולנד, כי הסתירו
אותה אבל לא דיברו על זה שהסגירו אות ה. יודעים שהיא מתה אבל ביומן לא כתוב
ממה. יש הרבה מחקרים שמראים למה דווקא היומן שלה הצליח: כי האופי שלה לא
יהודי וכי זה סיפור התבגרות, ואחר כך כשזה הפך לסרט זה גם תרם".



דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/7/2002 01:05 לינק ישיר 

אני גם לא יודעת למה תמיד נתנו כזה כבוד להולנדים. וגרמנים טובים לא היו? לא חשוב.

זה מזכיר לי.... בדיחה שחורה:
שאלה: מה היה המשפט האחרון בספר יומנה של אנה פרנק?
תשובה: רגע, דופקים בדלת...




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > מי הלשין על משפחת פאנק?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר