בית פורומים בחדרי חרדים

הברכה של מוטי זיסר

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-24/7/2002 19:12 לינק ישיר 
הברכה של מוטי זיסר

מה שהתחיל בהתכסחות אידיאולוגית הפך לנישואים יציבים בני 25 שנה, הכוללים אושר והמון המון עושר

רותי קדוש

ד"ר ברכה זיסר מכירה על בשרה את הניגוד הקוטבי שבחיים. מצד אחד, כרעייתו של
איש העסקים מוטי זיסר הנחשב לאחד מעשיריה המופלגים של הארץ, היא נהנית מטעמם
המתוק של החיים הטובים; מן הצד האחר, כמי שמנהלת את מרכז "אורנית", בית
החלמה לילדים ובני נוער חולי סרטן (שהקימה עם בעלה ובשיתוף עם עמותת "עזר
מציון"), היא מתמודדת עם כאבי החיים והמוות ויודעת היטב שגם אם התברכת בממון
רב, לא הכל אפשר לקנות בכסף.

נפגשנו בתשעה באב בשעות אחר הצהריים, ולמרות שהיתה שרויה בצום, ביום חם ולח
עד מאוד, נראתה זיסר, או כפי שקוראים לה כאן "האמא של אורנית", נמרצת כתמיד.
בעלה אולי שהה בחו"ל לנהל ביד רמה את עסקי הנדל"ן המשגשגים שלו (הכוללים
עשרות קניונים במזרח אירופה ורשתות של בתי מלון באנגליה, בלגיה, הולנד ודרום
אפריקה), ואולי סתם ככה, מוטי הלך הביתה. בכל אופן, לריאיון הוא לא הגיע,
וכהרגלו, נמנע גם הפעם מהתקשורת. אז ברכה, כל הזמן אשתו ב-25 השנים
האחרונות, דיברה בשביל שניים.

מהתכסחות לחתונה
ד"ר ברכה זיסר גדלה במשפחה חסידית דתית-לאומית. סבה ר' יצחק גרשטנקורן זצ"ל,
שעלה לארץ מוורשה ב-1920 ביחד עם קומץ של משפחות דתיות, ייסד את העיר
בני-ברק והיה ראש העיר הראשון שלה. "כנציג של הפועל המזרחי היה לסבי אידיאל
להקים כאן עיר של חובשי כיפות, אנשי תורה ועבודה, ולא כפי שהיא היום, עיר של
תורה בלבד. אני יכולה לומר לך שזה מאוד מפריע לי שאנשים לא עובדים", אומרת
זיסר.

הוריה של ברכה, אביה עקיבא ז"ל (נולד בעת סלילת רח' רבי עקיבא שהיה לרחובה
הראשי של בני ברק) ואמה פרחיה תבדל"א, התחנכו בבני עקיבא, שירתו בצבא, ונמנו
על מקימי קיבוץ סעד בנגב. הבת, שלא כהוריה, אך בהתאם לצו התקופה (שנת 1977),
המירה את השירות הצבאי בשירות לאומי, במסגרתו טיפלה בנוער במצוקה ברמלה
והתגוררה בקיבוץ הדתי שעלבים, שם גם פגשה את מוטי זיסר, לימים בעלה ואבי
חמשת ילדיה.

ראשיתו של המפגש בין השניים, שסופו אהבה ונישואין, היה דווקא בהתנגחות
מילולית חריפה ליד שולחן השבת של רב הקיבוץ, שמשפחתו אימצה את ברכה במהלך
השירות הלאומי. מוטי זיסר, הגם שגדל בבית חרדי של ניצולי שואה, התגייס ושירת
בחיל השריון במסגרת ישיב ת ההסדר "כרם" ביבנה. הוא התארח באותה שבת בבית
חברו, שבמקרה היה בנו של הרב. שני בחורי הישיבה באו במטרה לגייס את הרב
ולצרפו למסע שכנוע שיאפשר להם ללכת לקורס קצינים. "המהלך שלהם יצר זעזוע
עמוק, כי ברור היה שהם מתנתקים מהישיבה", מספרת ברכה.

- מה קרה ביניכם ליד השולחן?

"מוטי ממש עצבן אותי באותה שיחה, הוא דיבר בשחצנות וזלזול על הבנות שעושות
שירות לאומי. לא שתקתי לו, עניתי בחריפות וממש התכסחתי איתו".

דומה שחדות הלשון של ברכה הצעירה לא רק שלא הרתיעה את החייל השחצן, אלא
שכעבור ימים אחדים הוא העביר לה מסר באמצעות בנו של הרב, האומר שישמח
להכירה. השליח שהעביר את המסר מצא לנכון להזהיר את הצעירה המחוזרת ואמר לה
"תדעי לך שהוא לא בשבילך". "והיו עוד כמה משפטים לא נחמדים", היא
נזכרת."שאלתי אותו אם הוא בטוח שהוא חבר טוב של מוטי, כי עם כאלה חברים לא
צריך שונאים. החלטתי לקחת סיכון למרות חוות הדעת השלילית ולהיפגש עם מוטי.
אמרתי 'יאללה, בוא נראה על מה הוא מדבר, אם טוענים שהוא כל כך לא מתאים לי
כדאי לבדוק את זה באופן אישי. חוץ מזה הוא נראה טוב, אז למה לא לנסות?
וכשהתברר לי שהוא מבני ברק, אז בכלל היתה כאן אחווה של בני ברקים".

- מה עשיתם בפגישה הראשונה?

"אל תחלמי על משהו רומנטי. במוצאי שבת הוא בא אליי הביתה ובסך הכל יצאנו
לרחוב רבי עקיבא, זה המדרחוב אליו יוצא הנוער הדתי כדי לראות ולהיראות.
במקרים אחרים, אם קורה שנופלים בפגישה הראשונה עם איזה מכוער, הולכים לכיוון
הנגדי, לרמת גן. כשהגענו, מוטי ואני, לרבי עקיבא, התברר לי שכל העיר מכירה
את מוטי זיסר, כבר אז הוא היה דמות ידועה, אבל אני לא שמעתי עליו הייתי
שקועה בבני עקיבא".

כעבור חצי שנה נישאו, היא כבת 20 והוא בן 24. "זו היתה השתלשלות טבעית של
הקשר בינינו. יצאנו יחד, פיתחנו רגשות. כן, גם דתיים מתאהבים. דיברנו הרבה
על אהבה, לא זוכרת שדיברנו על הקטע המיני".

בשנים הראשונות לנישואיהם עדיין שירת מוטי זיסר כקצין שריון, וברכה נזכרת
בחיוך רחב איך הגיעה לבקרו אי שם בסיני והיא בחודש שישי להריונה. "הטיסו
אותי בהרקולס לרפידים, שם חיכה לי ג'יפ שהסיע אותי אל אחת הדיונות בסיני
שעליה מצאתי את מוטי. בלילה היתה סופה שהעיפה את האוהל בו ישנו, היה ממש
כיף; אבל כשהוא ביקש פעם נוספת שאבקר אותו, אמרתי לו: עד כאן, זה הספיק ל
י".

ערב שחרורו מהצבא היתה הרעיה והאם הטרייה נתונה ללחצי הצבא, כשמפקדיו של
מוטי ביקשו להחתימו לשירות קבע ממושך. "באחד הימים פתחתי את הדלת למג"ד של
מוטי. הוא הסביר לי שזה תלוי רק בי אם מוטי יישאר בצבא. הייתי מאוד נחמדה,
נתתי לו קפה ועוגה, אבל סירבתי, היתה לנו ילדה קטנה שבקושי הכירה את אבא
שלה. מוטי, למרות שהיה מורעל על הצבא, היה גם ממושמע והשתחרר".

ובעוד החייל המשוחרר עסוק בבניית עסקי הנדל"ן שלו והופך עם השנים לאחד
מאנשי העסקים האמידים במקומותינו, המנהל עסקאות נדל"ן בהיקפים גדולים
ביותר, שהראשון שבהם היה בניית העיר עמנואל - אשתו עבדה כאחות במחלקה
הפנימית בבית החולים בילינסון ובמקביל למדה סיעוד. תואר ראשון ושני עשתה
באוניברסיטת תל אביב ואת הדוקטורט שנושאו "מתן מידע למתבגרים חולי סרטן"
השלימה באוניברסיטה בהונגריה, שם שהתה לסירוגין עם בעלה לצורך עסקיו.
וכמובן, גידלה את חמשת הילדים: רחל, 24, סטודנטית לקולנוע ב"סם שפיגל"
("ניסינו לשכנע אותה שתלמד במסגרת דתית, כדי שלא תעמוד בקונפליקטים, אבל זה
לא עזר"), דוד, 19, חייל בהנדסה קרבית, הילה, 18 (יוצאת בקרוב לשירות
לאומי), נעמה, 14, ויונתן, 10 וחצי. "יש לנו חמישה ילדים בלבד, רציתי עוד
אבל זה לא הלך", היא מסבירה.

ברוך השם, אנחנו לא רבים
מראשית נישואיהם ובעיקר בשנים האחרונות, מתמקדים עסקיו של זיסר בחו"ל (בארץ
הוא בונה את המרינה בהרצליה). "אחד הדברים הטובים שיש בחינוך הדתי הוא שאשה
מבינה את חשיבותה של הפרנסה לבית, חוץ מזה הוא נהנה ממה שהוא עושה, זו דרכו
להתפתח", קובעת הרעיה. אז נכון שבתנאי חיים כמו שלה, עם מטפלת ועזרה צמודה
בבית, העול הביתי שהונח על כתפיה אינו כבד במיוחד. "אני נשארת בארץ בגלל
המשפחה, צריך שיהיה כאן עוגן יציב. מוטי נוסע בתחילת שבוע וחוזר הביתה
לשבתות, זה היה ההסכם בינינו".

- אתם רבים בגלל ההיעדרויות התכופות?

"ככל שנשואים יותר שנים רבים פחות, תמיד יש חילוקי דעות, אבל אחרי 25 שנות
נישואים על מה כבר נשאר לריב? כל אחד אמר את מה שיש לו לומר, וברוך השם
אנחנו לא רבים".

את הווילה המפוארת שלהם הקימו בני הזוג זיסר, איך לא, בבני ברק, "אנחנו
המשפחה הכי בני ברקית בעיר, בחרנו בה מתוך הרגל, אמא גרה בסמיכות לנו
והילדים מאושרים כאן. הבית נמצא באזור חמוד יחסית לעיר והוא נבנה במחשבה
שיהיה פרקטי, כזה נוח למשתמש. זה היה בית קיים שעבר שיפוץ מסיבי והוספת
קומה. לא, הוא אינו צנוע, לא אהיה צבועה ואומר דבר כזה, אבל הוא גם לא מנקר
עיניים, נכון אהרל'ה?" היא מבקשת אישור מעוזרה האישי ב"עזר מציון", וזה
משיב: "מבחוץ בוודאי שלא".

בבית רחב המידות, שבמשך כל שעות היום מתדפקים על דלתו עניי העיר בבקשת עזרה
ותרומות, מתגוררים כל חמשת ילדי זיסר (הבת רחל מגיעה בסופי שבוע מירושלים,
"יש לה וספה", גם לדוד החייל) על חבריהם הרבים. "ילדיי מכניסי אורחים, אל כל
אחד מהם נלווה תמיד חבר או חברה, אני אוהבת את זה. גם אם יודיעו לי שעה לפני
כניסת השבת שמתארחת אצלי משפחה עם חמישה ילדים, זה לא יפחיד אותי", היא
אומרת, ואופס, היא נזכרת ששכחה להודיע לעוזרת הצמודה בבית שיש להכין כמות
גדולה של שניצלים לארוחת הערב, לשבירת צום תשעה באב.

- איך תגיבו אם מי מילדיכם יבחר באורח חיים חילוני?

"הכל יכול לקרות, אם חלילה אחד הילדים ימרוד ויעזוב את הדת, זה יכאב לי
מאוד, אבל אני לא אסתכסך עם הילד בגלל האמונה הדתית, אלא אנסה לדבר, לשכנע,
ואם זה לא יעזור ייתכן שתהיה לי תחושת כישלון במה שנוגע לקטע הדתי".

זיסר מגדירה את עצמה כ"אשה מאמינה מאוד מאוד", אך דווקא בשל כך היא סבורה
שיש לאפשר לכל אדם לחיות באמונתו, וגם מ ודה ש"יש בדת כמה דברים שממש
מקוממים אותי". למשל? "למשל, ההלכה הקובעת שאשה פסולה לעדות, זה מרגיז
אותי".

- ומה את עושה בנדון?

"תראי, זה או שאת מאמינה או שלא. כאדם מאמין אין לך חירות לומר 'את זה אני
בוחרת וזה לא מתאים לי', דת היא עניין מאוד לא נוח".

בהופעתה החיצונית מקפידה ד"ר זיסר על לבוש צנוע, חצאית ארוכה עד הקרסוליים,
גם אם השסע בצד נדיב למדי, רגליה חפות מגרביים בחום הקיץ הלוהט של שפלת
החוץ, "אני לא לובשת גרביים בקיץ, גם לא בבני ברק, אני לא עושה הצגות לאף
אחד" היא מגיבה בחריפות ומסדרת קווצת שיער שנפלה על פניה מהפאה היוקרתית שעל
ראשה. "אחרי הנישואים התחלתי ללכת עם פאה נוכרית, אף פעם לא אהבתי את זה,
אבל למדתי לחיות עם היתרונות שיש בזה. בעוד שאת הכובע צריך להתאים לבגדים,
הרי שעם פאה את יכולה להיראות מיליון דולר, גם אם באותו יום השיער שלך נראה
ג'יפה".

מאז החל בעלה לטוס במטוס מנהלים משלו אל עסקיו חובקי העולם (לפי פרסומים
בעיתונות הקים זיסר ביחד עם חברו איתן ורטהיימר חברה להטסת מנהלים שרכשה גם
כמה מטוסי סילון קטנים), נאלצת זיסר לרכוש את המלתחה שלה בעצמה. "לפני שהיה
ל ו כלי תחבורה משלו, הוא ניצל את הזמן בין הטיסות לקנות לי בגדים בחו"ל,
אני לא אוהבת לעשות שופינג. עכשיו אני קונה בגדים כשיש לי זמן וסבלנות,
בעיקר בתל אביב, בוחרת בגדים יפים ובעיקר נוחים. מותגים? אני בכלל לא בקטע
של מותגים", היא אומרת.

הרפתקאות באפריקה
יומה של זיסר מוקדש רובו ככולו לעבודה בהתנדבות במרכז "אורנית" הנמצא בקרבת
בית החולים לילדים "שניידר". בשבוע שעבר נחנך במקום גן חיות קטן על שם הילדה
רינת בקשי ז"ל, שנפטרה לפני כשנה. ב-1998 יזמה זיסר הקמת מאגר למח עצמות
פוטנציאלי הכולל 130 אלף תורמים, שעד כה הציל את חייהם של 56 אנשים.

- איך את מתמודדת עם המציאות הכואבת שמזמנת לך העבודה?

"בכל יום שאני נכנסת בשערי הבית הזה אני רואה את אפסותו של האדם ויודעת שלא
הכל אפשר להשיג בכסף; לכן אני לא מתרגזת מהמון דברים, חשוב לקחת את הדברים
בפרופורציה הנכונה. ההתמודדות קשה, לפעמים יש משברים, וכשאני חוזרת הביתה עם
עיניים אדומות, הילדים מיד שואלים 'אמא מי מת?' כשקשה לי מדי אני לוקחת
חופשה בת יום או יומיים".

השבוע, בעיצומה של הקייטנה שמארגנת "עזר מציון" לילדים ולבני משפחותיהם,
יוצאת זיסר ללוס אנג'לס לנסיעה בת מספר שבועות המשלבת עבודה ובילויים. בארץ
יישארו נעמה, הבת הצעירה, שאינה מוכנה להיעדר ממחנה הקיץ של בני עקיבא ("הבת
הסוררת שלנו") ודוד החייל, שיקדיש את חופשתו הצבאית לסייע בקייטנה. "מדי פעם
אני שואלת את עצמי האם זה נכון לחשוף את משפחתי לילדים החולים, אבל אין לי
תשובה, כל הילדים שלי נמצאים בתוך זה, הם התחנכו לנתינה ויודעים שלמרות השפע
שיש לנו, אפשר לעזור בעזרת הכסף למשפחות רבות ונזקקות ולא לבזבז אותו סתם על
שטויות. בעלי, מאידך גיסא, לא יכול לשמוע את הסיפורים שלי ואומר לי 'בואי
נדבר על דברים שמחים'", היא מספרת.

מוטי זיסר ידוע בחיבתו לתיאטרון היידיש ("בעלי הוא מעמודי התווך של תיאטרון
היידיש בארץ") ולמוסיקה חסידית, בין ידידי המשפחה נמנים הזמר דודו פישר (חבר
ילדות), ישראל גוטסינדר מצמד "רעים", אברהם פריד, דודי גראוכר, ועוד
מפורסמים ובהם רופאים ואנשי עסקים כמו איתן ורטהיימר ואלי פפושדו, איתם מרבה
המשפחה לנסוע לחופשות בארץ ובחו"ל. "כיוון שמוטי נמצא הרבה בחו"ל, אנחנו
מעדיפים לבלות יותר בארץ, בעיקר באילת", היא מגלה.

ואולם כשמדובר בחופשה שלא בישראל, אזי אפריקה חביבה במיוחד על הזיסרים
שיוצאים לטיולי הרפתקאות במרחבי הספארי של קניה, טנזניה, בוצואנה ומדינות
אחרות. בשנה שעברה עברה המשפחה חוויה מפחידה למדי כשהג'יפ בו נסעו באחת
מביצות בוצואנה ("כל ביצה בגודל הכנרת") החל לשקוע ובמשך שעה ארוכה עמדו כ
ולם רטובים ורועדים מפחד ומקור על מכסה המנוע, כשבמימי הביצה משכשכים מתחתם
תנינים שהמתינו לטרף קל, כך עד בואו של החילוץ. "אנחנו מתים על הרפתקאות,
שינה תחת כיפת השמיים, טיסה בכדור פורח וחוויות כאלה. מלונות חמישה כוכבים
לא מעניינים אותנו, הרי יש לנו בית חמישה כוכבים ואף יותר, אנחנו רוצים משהו
אחר".

(מעריב)



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/7/2002 21:48 לינק ישיר 

הנה משהו שאף עיתון לא יעז לכתוב. ההתעשרות של זיסר החלה בעימנואל על גבם של מאות משפחות אומללות שהוליכו אותם שולל. עמנואל כזכור לא נפלה על רקע מצב בטחוני שאז היה שקט לחלוטין.היא נפלה כי השותפים ובתוכם זיסר עשו קומבינות בכספי הרוכשים. לזיסר היה את השכל והמזל לצאת מהספור לפני שהכל התמוטט ומאז הוא הולך מחייל אל חייל.
אגב אחד האנשים שזיסר הפיל שם היה הפרסומאי בני גל ( יענקעל, בעמנואל כבר היית?) שנאלץ לסגור את משרד הפרסום שלו. אחר כך הוא התאושש וחזר בגדול אבל זה כבר ספור מעניין אחר.

זיסר- מאוד לא מתוק לתושבי עמנואל שכבר עשרים שנה לא יכולים למכור את דירותיהם בגלל ערך שוק אפסי ולכן הם נאלצים להשאר שם עכשיו כברווזים למטווח



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/7/2002 00:51 לינק ישיר 

אכן.

זיסר 'עשה' את כספו - בעמנואל. שם - הכל התחיל.

ואפרופו, עמנואל וזיסר, לזיסר היו שותפים לפרויקט.
אף אחד מהם, לא ראה ברכה בכסף.
למעט זיסר.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/7/2002 02:46 לינק ישיר 

מצורף קובץ

הזוג זיסר



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/7/2002 10:46 לינק ישיר 

ועדיין לא הזכרנו את פרשת המרינה בהרצליה שאגב הגיעה גם לבית משפט.
לצעירים שבנינו הינה תקציר האירוע. זיסר וראש העיר דאז אלי לנדאו היו חברים טובים מאוד. יום אחד יצאה עירית הרצליה במכרז להקמת מרינה לבעלי היאכטות העשירים. זיסר ניגש למכרז כדת וכדין והגיש הצעה כל כך זולה שאף אחד לא יכול היה לעמוד נגדה.
אלא מה. אחרי הזכיה פעל זיסר אצל לנדאו להוריד את מפרט המרינה בעשרות אחוזים .כמו למשל את שובר הגלים שהוא החלק היקר בסיפור לא לבנות מסלעים אלא מבטון. חסכון של מיליוני שקלים וכן הלאה.
הפרשה הזאת חיסלה את הקריירה של לנדאו אבל זיסר כמו חתול תמיד נופל על הרגליים וממשיך הלאה לעשות כסף על חשבונם של פראיירים אחרים.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > הברכה של מוטי זיסר
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר