בית פורומים לשמוע אל הרינה ואל התפילה

שירי הרב צבי יהודה קוק זצוק"ל

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-24/10/2005 05:47 לינק ישיר 
שירי הרב צבי יהודה קוק זצוק"ל
מצורף קובץ

שירי הרב צבי יהודה:



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/10/2005 05:48 לינק ישיר 

מצורף קובץ

"נכספה וגם כלתה נפשי"



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/10/2005 06:28 לינק ישיר 

בידוע שאביו זצ"ל...הרב אברהם הכהן..היה אוהב חזנות.מושבע...יוסלה...קוורטין..והרשמן...היו מיבאי ביתו..האם ידוע אם הרב זצ"ל..שר חזנות???פעם שמעתי את עקיבא צימרמן..משהו על זה..?.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/10/2005 06:32 לינק ישיר 

הרב צבי יהודה ז"ל, הספיד את החזן יוסף רוזנבלט , ב1933.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/10/2005 15:38 לינק ישיר 

יום לפני פטירתו עבר יוסל'ה לפני התיבה בבית הכנסת בחורבת רבי יהודה החסיד, היה זה בשבת מברכים חודש סיון. הרב נשא דרשה ואמר כי מלאכים שרים מתוך גרונו של יוסל'ה. למחרת נסע יוסל'ה רוזנבלט לים המלח ולקה בהתקפת לב ממנה נפטר

הרב אברהם יצחק הכהן קוק היה בעל נפש פיוטית ומנגינה התנגנה בנפשו. הוא עצמו חיבר פיוטים ושירים ולחלקם אף חיבר מנגינות. חלק משיריו הולחנו על ידי המלחין גבריאל גראד והוקלטו מפי החזן בנימין אונגר ונשמרו בפונותיאקה הלאומית באוניברסיטה העברית בירושלים. הסופר יעקב אדלשטיין מתאר בספרו "רב ומנהיג" (הוצאת הסוכנות היהודית תשנ"ט) מוצאי שבתות בבית הרב "במוצאי שבת, שלפי המסורת תבוא בשורת הגאולה, הזמן המיועד להבעת כיסופי גאולה, זימר את הזמר למוצאי שבת פרי רוחו "ישמח לבי וקרבי, ויגל דמי וחלבי"... חיבר ניגון לשיר זה, ניגון משלו, ניגון של הנשמה העורגת לאחר צאת השבת, ניגון של חלום ושל כיסופים. מהלך היה בחדרו ושר בניגון את השיר שחיבר למוצאי שבת. ידידים שנמצאו בביתו, הצטרפו לשירתו" (עמ' 252). לעתים הצטרפו לשרים גם חזנים אורחים שפקדו את ארץ ישראל וישבו לשולחן הרב אם ב"שלוש סעודות" ואם ב"מלוה מלכה". ביניהם החזנים זבולון קברטין ויוסף רוזנבלט. כאשר הרב התפלל ביחידות התפלל בנעימה מיוחדת. הרב משה צבי נריה מספר כי הרב דוד כהן המכונה "הנזיר" חיפש נתיבות לדרכו ביהדות. כאשר שמע את הרב קוק מתפלל בברכות השחר את הפסוקים "וזכר לנו ד' אלקינו אהבת הקדמונים אברהם יצחק וישראל עבדיך, את הברית ואת החסד את השבועה שנשבעת לאברהם אבינו בהר המוריה ואת העקדה שעקד אברהם אבינו את יצחק בנו על גבי המזבח", הושפע מנעימת קולו של הרב שחדרה ללבו, ומאז דבקה נפשו בנפש הרב קוק זצ"ל והיה מבחירי תלמידיו. הרב נריה כותב כי הרב קוק "לא היה איש ניגון רגיל, אבל היה איש ניגון עליון, איש שירה היה, איש שירת מעלה, איש זמרת יה, כי איש האמונה היה. אדיר האמונה היה והאמונה היא שירת החיים, שירת ההוויה והשיר היא ההשגה החודרת ביותר הפנימית ביותר" (וכך היה מתפלל תפילתו של מרן הגראי"ה קוק זצ"ל משה צבי נריה בהוצאת ישיבת בני עקיבא כפר הרוא"ה השדמ"ת).
כותבי תולדותיו של הרב קוק אינם מתעלמים מ"הצד הפיוטי" של אישיותו של הרב אך כמעט שלא מצאנו בדבריהם עדויות או פרטים על קשריו ויחסיו של הרב עם חזנים ובעלי תפילה. באגרות הראי"ה לא מצאנו אפילו מכתב אחד לחזנים, וזאת למרות שהרב היה בקשר עם חזנים רבים. באוספי שמורה אגרת ששלח הרב לידידו החזן זבולון קברטין. לבקשת הרב נריה זצ"ל העמדתי את האגרת לרשותו והוא שיבצה באחד ממאמריו על הרב קוק.
"ידידי המרומם, פאר שירת ישראל"
החזן זבולון קברטין מספר בזכרונותיו כי מיד כשהגיע לארץ ישראל נסע לכותל המערבי ומשם שם פניו לישיבת "מרכז הרב" כדי לפגוש את הרב קוק. כאשר הגיע לישיבה, היה זה באמצע שיעור. הרב קוק קידם את קברטין בדברי ברכה והציגו בפני התלמידים. במיוחד מספר קברטין עשה עליו רושם תלמיד בעל שערות בלונדיניות ארוכות הלא הוא הרב דוד כהן "הנזיר". החזן זבולון קברטין נמנה על ידידיו הקרובים של הרב קוק ונתן קונצרטים שתמורתם הוקדשה לישיבת "מרכז הרב". הרב נתן חסות לתפילות וקונצרטים של חזנים אורחים שהופיעו בירושלים, וכן נמנה על ידידיה של מקהלת "שירת ישראל" שנוסדה לפני למעלה ממאה שנה על ידי החזנים אברהם צבי אידלסון ושלמה זלמן ריבלין והקיימת עד היום (כיום מנצחה הוא שלמה גולדהור).
בקונצרט יובל הכ"ה של המקהלה הופיע החזן זבולון קברטין ונותני החסות היו הנציב העליון סיר ארתור ווקופ והרב הראשי הרב קוק שנשא דברי ברכה. בעיתונות של אותם ימים נמסר כי כל הכרטיסים אזלו וליד הקופה נראה צעיר שבא בריצה לקופה ומוכן לשלם כל סכום עבור כרטיס. אותו צעיר היה לא אחר מאשר הד"ר חיים ארלוזרוב, ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית.
קברטין נמנה על התורמים לישיבת "מרכז הרב" והקשרים בינו לישיבה נמשכו גם אחרי פטירת הרב זצ"ל. כאשר בתו של קברטין, שולמית, נישאה בשנת תרצ"ז בתל אביב, עזב קברטין מיד אחר החופה, היות ובאותו זמן התקיים בירושלים קונצרט לטובת ישיבת "מרכז הרב" בהשתתפותו. קברטין מספר כי שב לתל אביב ל"שבע הברכות" מאוחר בלילה.
הידידות בין קברטין לרב קוק מעניינת ביותר. בפסקיו אסר הרב כניסה לבתי כנסת ניאולוגים, קונסרבטיבים ורפורמים ושירה של מקהלות מעורבות בעוד שקברטין כיהן כחזן בבתי כנסת שהרב אסר להיכנס לתוכם. כך שכביכול ישנה סתירה בין "ההלכה" ל"מעשה". נוסיף על כך שגם הרב יוסף חיים זוננפלד, רבה של העדה החרדית בירושלים היה מיודד עם קברטין שהיה מבאי ביתו.
הרב קוק הכתיר את קברטין בתואר "ידידי המרומם פאר שירת ישראל" וזאת באגרת מיום כ"ב בחודש תמוז תרצ"ג. הכתובה על נייר המכתבים הרשמי של הרב. הרב פונה לקברטין, שהיה אדם אמיד, ומבקש "להשיג בעד הגברת רוזנבלט אלמנת המנוח רבי יוסף רוזנבלט ז"ל את הסך עשרים וחמש לא"י החסר לה". היה זה אחרי שהחזן רוזנבלט נפטר בירושלים ולאלמנתו היה חסר כסף כדי לחזור לארצות הברית. הרב שולח את מכתבו לת"א על ידי החזן שלמה זלמן ריבלין.
"מלאכים שרים מגרונו"
ידידות נפש כנה ואמיתית היתה בין הרב והחזן יוסף רוזנבלט שהגיע לארץ ישראל בחודש ניסן תרצ"ג ונפטר בירושלים ביום כ"ה סיון תרצ"ג. בבואו לארץ בילה רוזנבלט כל זמן פנוי שהיה לו במחיצת הרב. הוא הפקיד בידי הרב קוק למשמרת ספר תורה קטן ותיכנן להתיישב בארץ. בשבתות בהן שהה בירושלים נהג יוסל'ה לבקר בשלוש סעודות בבית הרב ויחדיו זמרו מזמירות השבת.
יום לפני פטירתו עבר יוסל'ה לפני התיבה בבית הכנסת בחורבת רבי יהודה החסיד, היה זה בשבת מברכים חודש סיון. הרב נשא דרשה ואמר כי מלאכים שרים מתוך גרונו של יוסל'ה. למחרת נסע יוסל'ה רוזנבלט לים המלח ולקה בהתקפת לב ממנה נפטר. הרבנות הראשית הכריזה אבל כללי וביטול מלאכה כללי בעת הלויה. הרב קוק נשא דברי הספד ליד הקבר בהר הזיתים. מי שהיה נוכח בתפילה וגם בלויה היה הרב הצעיר דאז משה צבי מנקין, לימים משה צבי נריה. הרב רשם חלק מהדברים שהשמיע הרב קוק בלויה ובשולי רשימתו כתב "הדברים נמסרו באי דיוק. מרב ההמונים המלווים לא נשמעו כהוגן".
הרב קוק אמר בין השאר "מזועזעים אנו מהאסון הנורא שקרנו לפתע פתאום מסילוקו של אדם כשר וירא שמים. רק בשבת האחרונה שמענו את קול זמרתו הנפלאה של החזן הנפלא ר' יאסעלע רוזנבלט זכר צדיק לברכה, זמרה שיצאה ממעמקי ליבו הטהור, בידעו לפני מי הוא עומד ובעד מי הוא מתפלל, והיום אנו עומדים לפני ארונו ומלווים אותו לבית עולמו. "ויהי לאבל כינורי ועגבי לקול בוכים" המוסיקה מתחלקת לשני צדדים: הצד המדעי, המדע המוסיקלי שהוא רחב לאין חקר והצד הרגשי. רגש השירה עמוק הוא לאין ערוך. הכנור מסמל את הצד המדעי כמו שכתוב "אפתח בכנור חידתי" החידה שלפתרונה צריכים לאמץ את השכל והמחשבה נפתחת בכינור "עלי הגיון בכינור" העוגב מסמל את צד הרגש שבמוסיקה. על הנפטר הגדול שלנו, על ר' יאסעלע רוזנבלט זצ"ל אנו יכולים להגיד את שני הדברים. הוא היה גאון במדע המוסיקלי ויחד עם זה מלא רגשות קודש. רגשו היה עמוק מפנימיות הלב".

כשנה לפני פטירתו השתתף הרב זצ"ל בתפילה שנערכה בל"ג בעומר תרצ"ד בירושלים בבית הכנסת "זכרון משה" בירושלים בהשתתפות החזן משה קוסביצקי. התפילה נערכה לכבוד החג הלאומי של פולין 3 במאי. נכחו בתפילה הקונסול הכללי של פולין מר קורינקאוסקי ורבים מיוצאי פולין בירושלים. הרב קוק היה קשור בעבותות אהבה לעיר סמורגון עיר הולדתו של משה קוסביצקי. העיר בה למד הרב קוק בימי נעוריו.
משה קוסביצקי נמנה על התורמים לישיבת "מרכז הרב". במלאות עשרים שנה לפטירת הרב קוק זצ"ל נערכה בקונסוליה הישראלית בניו יורק אזכרה בהשתתפות רבני ניו יורק. באוספי נמצא מכתבו של משה ריבלין, סגן הקונסול, המודה למשה קוסביצקי שהסכים לשאת את תפילת האזכרה לרב.
על אף שלא היו קשרים אישיים בין החזן שמואל מלבסקי לרב קוק הוא נמנה על מעריציו של הרב ובין התורמים לישיבת "מרכז הרב". כאות הוקרה לרב נקרא אחד מצאצאיו של מלבסקי "אברהם יצחק" כשם הרב זצ"ל.
"רק שיוצאת מלב איש כשר"
בספרו "אורח משפט" שאלות ותשובות בהלכות שולחן ערוך "אורח חיים" ו"חושן משפט" (הוצאת מוסד הרב קוק והמשרד לענייני דתות ירושלים תשמ"ה) מופיעות כמה תשובות שעניינן חזנים, חזנות והלכות שליח ציבור. עיון בתשובותיו מראה כי הרב זצ"ל לא נטה ימין או שמאל מאורח ההלכה ולא הסכים לשום פשרות כאשר נוגע הדבר לפסיקת הלכה. מתוך תשובותיו נלמד גם כי הרב יחס חשיבות מרובה לחזנות. הרב יוסף ג'יניס מאתונה שאל את הרב קוק על "אחד שהוא אוכל נבלות וטריפות ומחלל שבת ומגלח זקנו אם הוא ראוי למנותו שליח ציבור". השאלה מדהימה, ונשאלת השאלה אם בכלל יש מקום לשאלה מעין זו. מעיון בתולדות החזנות אנו למדים כי בדורות הקודמים היו חזנים שאינם שומרי תורה ומצוות אך הקהל חשק בהם, והרב שלמה לוריא, המהרש"ל, קבע בספרו "ים של שלמה" לפני כחמש מאות שנה "הלואי שנמצא ש"צ הגון ועכשיו בעוונותינו חוקרים אחרי שניים פרטים האלו נעימות קול וקולו ערב אפילו הוא בעל עבירות ואין בידי למחות".
בתשובה לרב יוסף ג'יניס שנכתבה בי"ז סיון תרצ"א, כותב הרב קוק "תמיהני על הספק הזה, איך נעלם מכל אחד מישראל שהשליח ציבור, שהוא הנבחר להיות העומד בתפילה, בתור מאחד את קדושת התפילה שהיא עבודה שבלב, שהוא צריך להיות יותר כשר משאר אדם מהציבור. ואיך יעלה על הדעת למנות שליח ציבור עבריין ורשע כזה, שאוכל נבילות וטריפות ומחלל שבת קודש ומגלח זקנו, וזה היה ראוי שכל אדם ידע זה על פי שכלו הישר. אפילו מי שלא למד מימיו שום דבר של הלכה". הרב קוק ממשיך ומסביר את המידות הנדרשות משליח ציבור על פי ההלכה. אנו רואים מתשובתו הארוכה של הרב את החשיבות שהוא מיחס למעמד החזן "והנה בודאי מה שעולה על דעת אלה שטועים לחשוב שאפשר למנות את האיש הנ"ל לשליח ציבור הוא שמסתמא יש לו קול ערב, שהוא באמת אחת מהמעלות הראויות להצטרף למידות טובות הראויות לשליח ציבור. אבל הם צריכים לדעת שהמעלה הזאת היא נדחית מפני מעלות רוחניות… קל וחומר שאין מקום כלל לחשוב שמותר להעמיד חזן עבריין ורשע בשביל מה שקולו ערב, ויותר הוא מקובלת התפילה בלא נעימת הקול, רק שיוצאת מלב איש כשר, אשר דבר ד' יקר לו, והוא מקושר לקדושת התורה והמצוה, מאותה התפילה שתהיה יוצאת בכל נעימת קול, מאיש רשע ופרוץ, שהוא תועבת ד', וחס ושלום להסתפק בזה כלל וכלל. והדברים פשוטים מאוד, ומובטחני שהקהל הקדוש ישמעו לדברינו האמורים באמת, וימנו שליח ציבור אדם כשר ירא שמים, שומר מצוה ובן תורה. והשם יתברך יקבל תפילתם ברצון בתוך תפילת כל עמו בני ישראל, ונזכה לראות בישועת ד' ובביאת גואל צדק, ושיבת העבודה על מכונה בבית קדשנו ותפארתנו במהרה בימינו".

ולמכון שבתך תעלה תפילתם
הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, אז רב ראשי לת"א, ולימים הרב הראשי לארץ ישראל שאל את הרב קוק בקשר לשינוי מבטא בתפילה. הרב קוק קובע כי אסור לשנות מנהג אבות במבטא בתפילה וקריאת התורה. לדעת הרב קוק המבטא האשכנזי יותר מדוייק מהמבטא הספרדי, והמדוייק והמשובח שבמבטאים, הוא לדעת הרב קוק המבטא התימני. עיקר העיקרים בתשובתו של הרב הוא כי אין לעשות בזה מחלוקת "כי איך שיהיה עומק הדין בזה, הלא גדול השלום". (תשובה מי"ד שבט תרצ"ה, אחת האחרונות שכתב הרב. "אורח משפט" עמ' כ"א).
כאשר הגיע הרב לארץ ישראל נשאל על ידי הרב ביינוש הכהן מרחובות כיצד לנהוג בברכת כהנים כאשר החזן הוא כהן, ואם עליו לישא את כפיו. הרב משיב בקצרה. אם אין כהן אחר בקהל, יטול החזן ידיו לפני חזרת הש"צ "ויעקור רגליו קצת בעבודה" וישא את כפיו. במקרה וישנם כהנים אחרים "יותר נכון להיות בשב ואל תעשה, כל זמן שלא אמר לו שום אדם עלה".
בתשובה ארוכה מאוד ("אורח משפט" עמ' מה-מט) משנת תרפ"ג המיועדת ל,שלומי אמוני ישראל" בארצות הברית וקנדה, דן הרב בסידורי בתי הכנסת, ובנטיה של כמה בתי כנסת אורתודוקסיים "לבנות בתי כנסיות בתכונה כזאת, שלא תהיה בהם עזרת אנשים ועזרת נשים מיוחדת, כי אם כדרכי הגויים המה עושים, לבוא בבית הכנסת אנשים ונשים יחדיו". הרב קובע כי ליבו נשבר בקרבו על השמועה שבאה אליו ממצב היהדות הנאמנה בארה"ב ובקנדה. ומזהיר בכל לשון של אזהרה כי לא ילכו בדרכי הריפורמים ומתייחס גם לזמרת נשים בבתי כנסת.
"והנה כאשר כל הדברים הללו מגיעים בענין החיוב של הבדלת עזרת הנשים מעזרת האנשים במקום מקדש מעט. קל וחומר הדברים, שאנו חייבים לגדור את הפירצה של השמעת קול זמר ושיר של אשה בבית הכנסת, ותערובת הקול הוא בודאי יותר חמור, שהרי קול זמר באשה ערוה, ואסור לשמוע קול זמר אשה בשעת קריאת שמע. הרב קובע במפורש כי אסור להיכנס לבתי כנסת שבהן יושבים במעורב. והוא מסיים בתקוה שכל החרדים ד' יכבדו מסורת אבות "בהבדלה בין עזרת אנשים לעזרת נשים, ולא ישמע בהם קול זמר של אשה והיה מחנינו קדוש".
בספרי "שערי רון החזנות בספרות השות' והלכה". דנתי ב"עוגב בספרות ההלכה" (עמ' 21-46).
הרב קוק נדרש לסוגיה סבוכה זו, האם העוגב אסור מעיקרו, או רק בשעת תפילה בשבתות וחגים. חוקר המנהגים והפולקלור הסופר חיים לשם שאל את הרב קוק האם נכון הדבר שבבית כנסת ספרדי מותר להעמיד עוגב "שיש מי שמתיר להם להעמיד עוגב בבית הכנסת, מפני שהוא אומר שכל האיסורים, שנאמרו בזה מגדולי רבותינו האחרונים, בדורות הקרובים שלפנינו לא נאמרו אלא לאשכנזים ולא לספרדים, אם יש מקום לדבריו". מיד בפתח התשובה ("אורח משפט" עמ' מט-נ) קובע הרב חד וחלק "נראה פשוט שאין לדברים הללו שום יסוד, שלא מצאנו חלוק בין אחינו האשכנזים והספרדים, אלא בדברים התלויים במנהגים או בדברים התלויים במחלוקת הפוסקים, שכל אחד הולך בשיטת רבותיו, אבל בדברים שהם גופי תורה ואינם שנויים כלל במחלוקת בין חכמי תורה, מי זה יוכל לחלוק את בית ישראל לחלקים מפורדים. הלא תורה אחת לכולנו נתנה מרועה אחד, ובאשר על האיסור של העוגב בבית הכנסת, חוץ מהאיסורים הקשורים עמו בענין משמיע קול בשבת וביום טוב, הלוא הוא אסור מצד שני טעמים חזקים" אחד מהם שמונה הרב קוק הוא משום "ובחוקותיהם לא תלכו. שכל מנהג שאנחנו רואים שנהגו בו הנכרים ולא נהגו בו ישראל הרי הוא בכלל חוקות הגויים... ועל כן העוגב שהוא אחד מהדברים שהם קבועים בבתי הפולחן שלהם, בודאי האיסור שנתפרסם מרבותינו האחרונים ז"ל, אינו תלוי כלל במנהג וחילוקי הדעות והוא אסור לכל ישראל". והוא קובע "אין שום היתר לנהוג אותו (את העוגב ע.צ.) בבתי הכנסיות באין הבדל בין אשכנזים לספרדים וזהו כלל גדול בתורה". ונסיים בדבריו של הרב היפים לשעה ויפים לדורי דורות. הרב מגלה דעתו בתקיפות כנגד אלו החושבים שעל ידי חיקוי מנהגי הגויים "יחדלו משנוא אותם ויזכו לזכויות".
זכותו של הרב תגן עלינו ויהיה מליץ יושר לעם ישראל העומד בפני שעות קשות ורעות ויקוים בנו: "הקשיבה אדון לקול שועתם,
ולמכון שבתך השמים תעלה תפלתם,
כי אתה רב סליחות ובעל הרחמים".

עקיבא צימרמן



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/10/2005 15:38 לינק ישיר 

בדבריהם של כותבי תולדותיו לא מצאנו עדויות על קשריו ויחסיו של הרב עם חזנים ובעלי תפילה. באגרות הראי"ה לא מצאנו אפילו מכתב אחד לחזנים, וזאת למרות שהרב היה בקשר עם חזנים רבים. באוספי שמורה אגרת ששלח הרב לידידו החזן זבולון קברטין. לבקשת הרב נריה זצ"ל העמדתי את האגרת לרשותו והוא שיבצה באחד ממאמריו על הרב קוק



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/10/2005 15:42 לינק ישיר 

מתוך אתר הצופה
http://www.hazofe.co.il/



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/10/2005 13:35 לינק ישיר 

למה אתם מחליפים את הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל
בבנו הרב צבי יהודה זצ"ל ?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/12/2005 22:54 לינק ישיר 


יום פטירתו ט' כסלו
הרב אברהם יצחק הכהן קוק - הראי"ה ג' אלול

נולד בלטביה בשנת התרכ"ה (1865) נפטר בי-ם בשנת התרצ"ה (1935). הרב האשכנזי הראשי הראשון לא"י. רב, פוסק והוגה דיעות. למד בישיבת וולוז'ין שם התפרסם כעילוי. עסק בלימודי קבלה ופילוסופיה. ב-1904 עלה לא"י. בשנת 1921 הקים את "מרכז הרב" בירושלים. מחיבוריו: "משפט כהן","עזרת כהן" וכן כתבים רבים שעדיין לא נדפסו.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > הכל סביב המוזיקה > לשמוע אל הרינה ואל התפילה > שירי הרב צבי יהודה קוק זצוק"ל
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר