הפוך לדף הבית גמ"ח קופונים
בית · פורומים · הרשם · התחברות · פתח ונהל פורום · כניסה למנהלים
בית · פורומים · נבואות ואקטואליה באחרית הימים ·

קליפה אדומה - סוגיית הערב רב - מאמר מרתק

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-10/12/2005 23:59 לינק ישיר 
קליפה אדומה - סוגיית הערב רב - מאמר מרתק

מקור, מתוך אתר מנהיגות יהודית:
http://he.manhigut.org/content/view/1965/169/

קליפה אדומה
נכתב ע"י בנימין יוחנן נקר
כז תשרי התשסו 30.10.2005
בס"ד
ה ס כ נ ה ב ח ו ס ר ה ב י ר ו ר ש ל א ה ב ת י ש ר א ל - ס ו ג י י ת הע ר ב – ר ב


תוכן העניינים

1) הגדרת הסכנה על פי הסיפור "קליפה אדומה"....................................................... 2
2) החשיבות בזיהוי הרע.......................................................................................... 3
3) גילויי השנאה והאכזריות במדינה......................................................................... 3
4) תמיהות שנושא הערב-רב מברר............................................................................ 4
5) הזהירות שיש לנקוט בנושא................................................................................. 5
6) "מפת הקרב" – קטע מהספר "קול התור" של הגאון מוילנא זצוק"ל:
משיח בן יוסף ומשיח בן דוד כנגד שלוש הקליפות – עשו ישמעאל והערב-רב.............. 5
7) הבהרה של המושגים........................................................................................... 6
8) הגדרה של אנשי השמאל הקיצוני שהשתלטו על כל מוקדי הכוח במדינה כערב-רב
(לפחות חלקם) וכרשעים מוחלטים....................................................................... 7
9) ההתעלמות מנושא הערב-רב והגישה הממלכתית המוגזמת מחלישה את היכולת
להתנגד לכוחות הרשע וגורמת לשותפות בקליפת הערב-רב...................................... 8
10) מקור נשמותיהם של הערב-רב, מקור השנאה שלהם לעם ישראל והצטרפותם לעם
ישראל ע"י משה רבנו ע"ה.................................................................................... 9
11) מאפיינים של הערב-רב........................................................................................ 10
12) ציטוטים מהזוהר הקדוש ומכתבי הגר"א על הערב-רב תכונותיהם ושליטתם
בישראל בעקבתא דמשיחא................................................................................... 10
13) דברי המקובל בעל "הלשם שבו ואחלמה": הערב-רב מעורבים בישראל הרבה,
כל ישראל יזכו לתחיית המתים ולעולם הבא, הערב-רב יזכו לכך רק אם יחזרו
בתשובה והרשעים שביניהם יכחדו בגאולה יחד עם רשעי אומות העולם.................... 13
14) מקור בזוהר לגירוש הנוכחי.................................................................................. 13
15) ההתנתקות האמיתית – ההתנתקות מרשעי הערב-רב ומשלטונם.............................. 14
16) הקב"ה בתחבולותיו מנקה את ישראל מהפסולת של הערב רב – הרמ"ד וואלי זצ"ל.... 14
17) המטרה והתועלת בעיסוק בנושא הערב-רב............................................................. 14
18) דברי הרב קוק זצוק"ל על נושא הערב-רב ועל אהבת ישראל ושנאת הרשעים הגדולים
והסכנה באם ישתלטו כוחות הרשע על ישראל........................................................ 15
19) נספח מס' 1– נושא הממלכתיות בימינו – הרב משה צוריאל שליט"א........................ 18
20) נספח מס' 2 – פירוט 5 הסוגים של הערב רב על פי פירוש הסולם............................... 19


1) הגדרת הסכנה על פי הסיפור "קליפה אדומה"

אתחיל בסיפור "משעשע" המראה בצורה הומוריסטית את התפיסה הבעייתית שלענ"ד

חלק מהציבור (והרבנים) הציוני דתי נתונים בה. את הסיפור כתב תלמיד בישיבת "תורת

החיים" והוא הסכים שאביא את סיפורו בתחילת המאמר. יש מעט ציניות במאמר אבל

לא זו כוונתי אלא להצביע על הטעות ולהגיע להבנה עם מי אנו באמת מתמודדים.

קליפה אדומה קליפה אדומה הייתה ילדה טובה וחמודה, שתמיד רצתה לעשות רק טוב, ולראות רק את הטוב שבמציאות המפציע מתוך כל סיבוכי הסיבוכים של החיים. קליפה אדומה אהבה לטייל ביער ולשוטט במרחבי ההויה, לראות את טוב ה' המושפע על כל בריה המפכה בה אור חי העולמים, על כל סנאי וחמוס המשוטטים להם ביער ומפזרים לשלשת לכל עבר, על כל גרגיר שנמעך על ידי בהמה גסה. יום אחד פגשה קליפונת החמודה את הזאב הגדול והרשע של היער. הזאב אמנם דיבר קצת לא יפה, אולי אפילו בצורה קצת מגונה, ר"ל, אך קליפה אדומה לימדה עליו זכות, ואמרה בליבה: "בטח הוא לא מתכוון, פשוט יש לו דרישת אלוקות יותר גבוהה, הוא איננו מסתפק באלוקים עם הזקן שמכרו לו בגן , אין ספק ששורש נשמתו גבוה הוא ויש מצווה ללמוד ממנו ולקרב אותו תחת כנפי השכינה". לאחר שהזאב כבר סיים להציק לה וללגלג עליה ועל כל הדיבורים המוזרים שדיברה, הזמינה אותו קליפה אדומה אל בית סבתהּ שבקצה היער למסיבת תה, בה יתענגו שלושתם על הזיו האלוקי המופיע דווקא מתוך הצמחים המרים שגדלים בארץ הנמוכה, הממותקים בעזרת קוביות הסוכר המביאות גאולה ורפואה לעולם. הזאב קיבל את ההזמנה במתק שפתיים ובחשק עז, וחשב בלבו שקליפה וסבתהּ בהחלט הולכות לראות את הזיו האלוקי, אבל לא בדיוק בצורה שחשבו.
קליפה אדומה הלכה לאיטה, כיון שעצרה ליד כל עץ, פרי, וחיה, לראות את כבוד האלוקים

המסתתר בכל חלקי הבריאה. לכן, לזאב היה מספיק זמן להגיע לבית של סבתא לפני קליפה

אדומה. כמובן, שהזאב טרף את הזקנה הַבָּלה ללא הינד עפעף, או רפרוף ריס.

"סבתא, סבתא, האם התעוררת כבר משנתך בה בילית בעולמות העליונים ורווית מדשן בית ה'

הזורם לו לאטו מנהר דינור ועד הירדן? האם כבר הקצת לך מחבליך היורדים בנעימים

בתרדמת קודש?" פרצה קליפה אדומה אל החדר. "לא!" ענתה לה סבתא, "פשוט עכשיו

קמתי". כמובן שזה לא בדיוק היה סבתא אלא הזאב שהתחפש לסבתא ע"מ לאכול את קליפה,

אבל כמובן שהרבה יותר כיף היה להשתעשע קצת בתמימות שלה לפני הארוחה. קליפה

אדומה וסבתא ישבו בצוותא, שתו תה ואכלו רקיקים יבשים. קליפה אדומה נתנה הרצאה

מרתקת על העונג הרוחני המורגש ברקיקים וסבתא עשתה כאילו היא מקשיבה. "בטח גאלתי

את סבתא שלה מייסוריה, כנראה שהיא היתה כל הזמן טרודה בשאלה האם קליפה תמצא

חתן, אף אחד לא אוהב שמבלבלים לו את השכל" חשב הזאב בלבו. תוך כדי השיחה קליפה

שמה לב שהאף של סבתא קצת ארוך , אך מיד ניחמה את עצמה שכנראה סבתא התפללה

עכשיו, ולכן החוטם שלה גדל, כמו שכתוב "ותהילתי אחטום לך" (ישעיהו מח, ט). היא גם

שמה לב שהעיניים שלה גדולות, אך ניחמה עצמה שנית, שסבתא היא בטח אחת מל"ו

צדיקים, שכתוב עליהם: "עיני ה' אל צדיקים". לאחר מכן הרגישה את כפות ידיה השעירות

של סבתא ונחלשה קצת בדעתה, אך מיד נזכרה: "החספוס של הצבאיות הישראלית הוא נצרך

מול כל מעצמות הגויים, מתוך הקול קול יעקב, הידיים ידי עשיו". לבסוף, היא גם שמה לב

שהשיניים הרבה יותר גדולות וחדות מהרגיל אך מיד ניחמה עצמה: "לא נורא, קמעא

קמעא, צריך סבלנות בתהליך הגאולה, גם אם דברים נראים לפעמים גרועים, "ממנה יוושע"

מתוך הצרה עצמה דווקא, כך למדנו בשיעורים בכל מוצאי שבת".

בשעה שקליפל'ה חשבה לעצמה וריחפה לה בדמדומי איילת השחר שהולכת ורבה, כבר גחן

עליה הזאב לטרוף אותה. "מה זה? איזה ריח מסריח!", חשבה בלבה כשפיו הפעור של


3


הזאב שמקפיד לצחצח שיניו רק בערב, התקרב אליה. אך מיד חשבה בלבה "דווקא מתוך כל

הסרחון, בדור שהוא כולו חייב". קליפה חייכה והתעודדה, אך כבר חצי מראשה היה בתוך

חלל פיו המאיים של הזאב שכבר החל לסגור את מערכת השיניים הגדולה והמפחידה שלו...

"בום, בום" נשמעו שתי יריות מ- M-16 ארוך. בחור צעיר עם ג'לבייה קרועה ופיאות ארוכות

קפץ מן החלון, לאחר שהזאב נפל לקרקע. קליפה החלה לרוץ לעברו, ולהכות אותו באגרופיה:

" איך אתה מעז? מה עשית? סתמת את המעיינות העליונים ה...". "פלאק", נשמעה סטירה

מצלצלת וקול גברי וסמכותי שאמר: "תתעוררי, חלאס, צאי מהסרט שלך! הוא רצה להרוג אותך,

להרוג זה אומר, להשמיד, לכלות, לשסע, לשסף, בלי שום מעיינות עליונים וזיו השחקים, הבנת?

חוץ מזה, איפה אהבת ישראל שלך, מה אני לא יהודי? אני לא חלק מן האינסוף שטוב לכל

ורחמיו על כל מעשיו? לי מותר לתת אגרופים? אותי מותר להכפיש ולהצטרף לדלגיטימציה

שהזאב הרשע עושה לי כבר שנים? אני בקושי יכול להסתובב ביער מבלי שקוף או פנתר ירקו

עלי או יקללו אותי, והכל בגלל הזאב הרשע והמסית הזה יימח שמו!" שתיקה של חמש עד שש

שניות. "אני הולך מפה!... היא עדיין לא מבינה..."


2) החשיבות בזיהוי הרע.


ובכן צריך לזהות מיהו "הזאב" שרוצה לטרוף אותנו ואסור יותר ללמד עליו זכות שהוא רק

"סבתא" עם כוונות טובות למרות שיש לו את כל הסימנים של חית טרף. עיקר הבעיה הוא חוסר הזיהוי וההבחנה בין אויב לאוהב. כאשר אסתר המלכה אמרה "איש צר ואויב המן הרע הזה" היא זיהתה את הרע וקראה לו בשם, וזה היה שלב חשוב מאד בניצחון על הרע.

המאמר התארך במקצת מכיוון שניסיתי לתת תמונה כמה שיותר שלמה להבנת נושא הערב-

רב. האמת שגם כך מה שהבאתי במאמר הוא רק טיפה בים הגדול וכדי להבין את הנושא

לעומקו נדרש זמן רב. מכל מקום המעט שהבאתי חיוני מאד על מנת להבין את "מפת הקרב" בו

אנו נמצאים ולגזור מכך את ההתייחסות הרוחנית הנכונה ובמקרים מסוימים גם את הפעילות

המעשית התאימה למאבק עם כוחות הרשע. כדאי לעשות מאמץ ולקרוא את כל המאמר, למי

שקשה גם חלק ממנו יכול להועיל .

כן רציתי להעיר , כתגובה לרב מסוים שטען כי הביקורת שיש בתוך "המחנה הכתום" על דרך

הפעולה, זוהי עצת היצר הרע המוביל לשנאת חינם בתוך מחננו, שצריך לעשות הבחנה. שנאה

בתוכנו אכן מחלישה אותנו, אך בירור הדרך הנכונה על פי התורה והצבעה על טעויות בהשקפה,

היא הכרחית כדי שלא נמשיך לחזק את כוחות הרשע ח"ו.

(לכתיבת המאמר נעזרתי בחוברת "סוגיית הערב-רב במשנת מרן הרב קוק זצ"ל" - שיחות מאת

הרב משה צוריאל שליט"א [להזמנה רועי שניר 474415 - 0547] מומלץ מאד!!! , המאמרים של

תלמידי ישיבת "תורת החיים" בנווה דקלים (לשעבר) ובספרי קודש נוספים).


המאמר:

3) גילויי השנאה והאכזריות במדינה

בעקבות גילויי שנאה תהומית ואכזריות בלתי נתפסת של יהודים מסוימים בממשלה, במערכת

המשפט במשטרה ובשמאל הקיצוני בכלל, כנגד הציבור האמוני, מתחזק הצורך לברר את מושג
ה"ערב רב" המופיע רבות במקורות היהדות, כדי שנדע כיצד להתיחס לאותם יהודים הפוגעים

בצורה כל כך אכזרית במי שאמורים להיות האחים שלהם.

אנו שומעים ביטויים כמו "לקצץ ידי מתנחלים" (אהוד אולמרט) , "לשבור להם ידים ורגלים"

(אריאל שרון), "האויב הפנימי מסוכן יותר מערפאת או אסד ...לסחוט את ההדק לאט, באחריות

ובקור רוח" (ח"כ אבשלום וילן), "אפילו אם זה יהיה כרוך בשפך דם" (יואל מרקוס), "מלחמת

אזרחים לא תפחיד אותי" (משה הנגבי) , "החיילים הדתיים מזכירים לי את הנאצים (אלוף

במיל' שלמה גזית), "להוריד את הראש למסיתים" (מתן וילאי), "בחיי כל אומה יש יותר



4


מאלטלנה אחת" (עמי איילון) ), "תאים סרטניים" (רפי מן), "פנטים מכוערי הנפש" , "אף אחד

מהם לא אח שלי"(גיא מרוז) ועוד.

אנו רואים שוטרי יס"מ מתנהגים באכזריות עמלקית בלתי נתפסת עד כדי סכנה של שפיכות

דמים כנגד יהודים טובים שרוצים להפגין את התנגדותם כנגד העוול הנורא שנעשה כנגדם.

אנו שומעים פרופסורים "מכובדים", מנהיגים פוליטיים ועיתונאי צמרת המשליכים חיצי

מילים מורעלות בציבור שלם העובר התעללות קשה ושמחים ומתענגים עד מאד לראות את

שנואי נפשם הציבור האמוני סובל ומתענה.

אנו שמים לב לפרצי השנאה הקשה שעלו מתוך תגובותיהם של 600 קוראי עיתון הארץ,

למאמרו האמפתי למתיישבים של ארי שביט, וכן אנו קוראים באינטרנט הצעות מזעזעות כיצד לפגוע בחוסמי הכבישים, מבלי שרשויות המשפט נוקפות אצבע כנגד ההסתה הפרועה לאלימות

כנגד "הציבור הכתום".

אנו עומדים ותמהים איך יהודים שעליהם נאמר שהם בעלי מידות טובות משורש נשמתם

"ביישנים ,רחמנים וגומלי חסדים", כיצד הם יכולים להגיע לשפל המדרגה ולהתנהג באכזריות

תהומית כנגד בני עמם,אכזריות שהדעת לא תופסת.

יש תחושה שחדר לתוכנו כוח זר (אכ - זר). שנאה עיוורת בלתי מוסברת לציבור הנושא את דבר

ה'. שנאה המזכירה במקצת את שנאתו של עמלק, שלא צריך שום סיבה לשנאתו, אלא במהותו

הוא לא יכול לסבול את הקדושה (ובאמת נראה בהמשך שהזוהר הקדוש כותב (ח"ג קכה:,

בראשית כה:) שבדור עקבתא דמשיחא, ראשי העם ושופטיו יהיו מהערב-רב מהסוג היותר קשה

שבו הסוג העמלקי).

חשוב מאד שנתעד ונזכור את הדברים כדי שבבא היום נוכל למצות את הדין עם הפושעים,

אבל חשוב לא פחות שנברר את התופעה הזו בכלים של התורה הקדושה כדי שנוכל להבין את

התופעה וכדי שנדע כיצד להתייחס אליה נכון.


4) תמיהות שנושא הערב-רב מברר


כאשר לומדים את נושא הערב-רב במקורות היהדות התמונה מתבהרת ומאורעות

סתומים לחלוטין מקבלים פשר חדש. מתבהרת התמיהה כיצד "יהודים" יכולים להיות כל

כך אכזריים נגד בני עמם (אני שם את המילה יהודים בגרשיים מכיוון שהערב-רב הם יהודים,

אבל לא יהודים משורש טהור של האומה הישראלית, אלא צאצאים של גרים שהתגיירו לא לשם

שמים, הבאים משורש רע, וחלק מהם יפרדו מעם ישראל בגאולה). מתבהר כיצד "יהודים"

יכולים לדחוף למלחמת אחים ולטעון שאנו לא האחים שלהם (והם ב"ה צודקים מכיוון שהערב-

רב באמת אינם צאצאי האבות הקדושים אברהם יצחק ויעקב כפי שנראה בהמשך). מתברר כיצד

"יהודים" מסויימים מוכנים שכל עם ישראל ומדינת ישראל יהפכו לאפר רק שהם יהיו בראש

הערימה (כמו שמשה פייגלין מצטט לפעמים בשם שלמה באום ז"ל), כיצד הבג"ץ מכשיר את

כל התועבות, "נישואים" חד מיניים, מצעד הגאוה וכדומה, כיצד שופטים יהודים משחררים

רוצחים עם דם על הידים, כאשר ברור לכל שהם חוזרים למעשה הרצח והחבלה, ויהודים

נאמנים לתורת ישראל ועם ישראל מוכנסים לכלא במקומם, כיצד ראש ממשלה מוביל תוכנית

של התאבדות לאומית באכזריות ובדורסנות וכל הרשויות המובילות תומכות במהלך ומסייעות

לו, ואפשר להמשיך את הרשימה ללא סוף.

במאמר הנוכחי אנסה להראות שתורת ישראל כבר הודיעה לנו במקומות רבים על קיומה של

המפלצת הנוראה שמתגלה היום בכל כיעורה כשלב הכרחי בבירור שאנו חייבים לעבור בדרך

לגאולה השלמה, בבחינת "יציצו כל פועלי אוון להשמדם עדי עד".

יחד עם זאת מתבהר גם כמה מסוכנת הגישה ,המקובלת היום בישיבות מסוימות בציבור הדתי

לאומי, להתעלם מהנושא שהוא עיקר הבירור שלנו היום לקראת הגאולה השלמה ,

ועד כמה קריטית ההשתחררות מהשיעבוד הנפשי שגזרה על עצמה הציונות הדתית

כלפי הממסד החילוני . ההתעלמות מנושא הערב-רב והניסיון לאהוב את כל היהודים, כולל

הרשעים המוחלטים, וללמד עליהם זכות שכביכול יש להם כוונות טובות ( מבלי להבחין שיש



5


"יהודים" שהם מוגדרים על פי התורה כערב-רב משורש רוחני רע שכוונתם זדונית, שיש בהם

כוח עמלקי של שנאת ישראל ורצון פנימי להרע ליהודים הנאמנים לקב"ה לתורה ולארץ ישראל)

דומה לדרך שבה התנהגה קליפה אדומה לזאב המחופש לסבתא, והתוצאה של חוסר זיהוי

נכון של מפת הקרב יכולה להיות מסוכנת מאד.

גם דברי הראי"ה קוק זצוק"ל , שבמקומות מסוימים הוא מדבר על אהבה גם לרשעים

המוחלטים, הם רק חלק מהתמונה ויש צד אחר בתורתו של הרב שלא מודגש ומביא

לסטיה הרוחנית המסוכנת עליה אני מדבר במאמר . בהמשך אביא את דברי הרב קוק

הרלוונטים לענייננו.

הזוהר הקדוש כותב (זוהר פרשת פנחס רלב ע"ב): "הערב רב הם כמו שאור שבעיסה, ואילו

אומות העולם דומים למוץ. יותר מעכבים בגלות הערב רב את ישראל מאומות עובדי כוכבים

ומזלות, כמו שאמרו רבותינו מי מעכב שאור שבעיסה מעכב, שהם דבקים בישראל כשאור

שבעיסה, אבל אומות העולם עובדי כוכבים ומזלות הם כמוץ אשר תדפנו רוח".

וכתב על זה הגר"א ביהל אור:

" שאור שבעיסה הוא בתוך העיסה דוגמת ערב רב בתוך ישראל משא"כ מוץ שהוא מבחוץ

דוגמת אומות העולם וזה שנאמר שאור שבעיסה ושיעבוד מלכויות"

וכוונת הזוהר והגר"א להגמ' בברכות יז' ע"א דר' אלכסדרי התפלל ואמר כך "ריבון העולמים

גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך ומי מעכב שאור שבעיסה ושיעבוד מלכויות יהי רצון

שתצילנו מידם ונשוב לעשות רצונך בלבב שלם".ומבואר בזוהר שהכוונה במילים "מי מעכב"

לעיכוב הגאולה והיציאה מן הגלות. שהמעכב הראשון הוא "שיעבוד מלכויות", ואחרי

שנשתחרר משיעבוד זה (מדינת ישראל) עדיין צריך להשתחרר משיעבוד קשה יותר, והוא

ה"שאור שבעיסה", והם הערב רב רשעי ישראל המעורבים בתוכנו ומעכבים גאולתנו .

והשיעבוד האחרון קשה מן הראשון שהרי השאור שבעיסה (הערב רב) מעורב בתוך העיסה

וקשה מאד להפריד אותו מן העיסה, ואילו המלכויות של אומות העולם הוא כדוגמת "המוץ

אשר תדפנו רוח" והוא חיצוני וקל הרבה יותר להפרדה.

5) הזהירות שיש לנקוט בנושא לפני שאביא את הציטוטים הנוגעים לעניננו, חשוב לי להדגיש שיש להזהר מאד בהגדרת יהודי מסויים כערב-רב . גם אם יהודי מסויים עונה למאפיינים של הערב-רב שאביא בהמשך המאמר יש אפשרות שהוא כן שייך בשורשו לנשמת האומה הישראלית והוא צאצא של האבות הקדושים, אלא שנדבקה בו קליפת הערב-רב, כלומר הכח הרוחני של הערב-רב נדבק בו, אבל הוא בשורש נשמתו בה משורש טוב. ויהודים רבים נדבקו בקליפת הערב-רב ע"י התקשורת. יש יהודים בעיקר ראשי עם, שופטים ואנשי תקשורת שהם מובהקים מאד ביחס להגדרת הערב-רב ואפשר לומר שיש סיכוי גדול שהם באמת באים משורש רע. מכל מקום עיקר הענין הוא לא להגדיר אדם מסוים כערב-רב אלא להכיר את הנושא בכללותו כדי שנקבל את הגישה הנכונה למאבק ולא נכשל בשותפות לקליפת הערב-רב כפי שנראה בהמשך.
6) "מפת הקרב" – קטע מהספר "קול התור" של הגאון מוילנא זצוק"ל:

משיח בן יוסף ומשיח בן דוד כנגד שלוש הקליפות – עשו ישמעאל

והערב-רב

המפתח כדי להבין את המציאות המורכבת בה אנו נמצאים, נמצא בספר החשוב מאד בשם
"קול התור" שהוא תמצית מתוך פרקי גאולה שקיבל ר' הלל משקלוב מרבו הגר"א זצוק"ל .

בספר מתאר רבי הלל (בשם הגר"א) את תהליך הגאולה על פי תורת הסוד ויש בו את המפתח להבנת המציאות בדורנו. אביא כאן קטע חשוב המסביר את מפת הקרב שאנו נמצאים בעיצומו (קול התור,פרק ב, חלק ב):

6


"על פי רבנו הגר"א ז"ל עלינו לבוא לעזרת ה' בגיבורים... התפקיד הכללי של שני המשיחין

משיח בן יוסף ומשיח בן דוד הוא הגנה ומלחמה נגד שלשת ראשי הקליפות - עשו ישמעאל

וערב רב ... ההזדווגות של עשו וישמעאל הוא על ידי ארמילוס שר הערב-רב , ויכולה להחריב

את ישראל ואת כל העולם ר"ל . ובזה עיקר עבודתנו ומלחמתנו אנו - לשבר ולמגר את כוח

הערב-רב מישראל. הערב רב הוא שונאנו הכי גדול , הוא המפריד בין שני המשיחין. קליפת

הערב-רב פועלת רק בדרך של אחיזת עיניים ובעקיפין, לכן המלחמה בערב רב היא המלחמה

הכי קשה ומרה, ועלינו להתגבר בכל שארית כוחנו במלחמה זו. וכל מי שאינו עוסק בפועל

במלחמה נגד הערב-רב, נעשה ממילא שותף לקליפת הערב-רב. ויהיה מי שיהיה –

מוטב לו שלא נברא!... ".

מי שקורה דברים אלו של הגר"א קדוש ישראל, לא יכול להתעלם מחשיבותו הקריטית של

הנושא. מסתבר שאותו איש ציבור שאמר שהאויב הפנימי מסוכן יותר מהאויב החיצוני

כיוון לדברי הגר"א הוא רק "טעה" בזיהוי של אותו אויב. כמובן שהמלחמה היא לא מלחמה

פיסית אלא מלחמה רוחנית ( איננו מדברים על אלימות פיסית או מילולית או בשימוש

בשיטות קבליות!!! ) אבל כל מאבק מתחיל מהגישה הרוחנית הנכונה ויש לכך השפעה

גדולה על היכולת לנצח את כוחות הרשע ועל דרכי המאבק.

היחס לאחיך שיש לו כוונות טובות כלפיך רק הוא חושב שהדרך להגיע לטוב המשותף שונה

משלך, היא אחרת לחלוטין מאשר היחס למי שרוצה את רעתך בכל ליבו רק מסתיר זאת כדי

שהכוונות הזדוניות שלו לא יתגלו (ובזמן האחרון הוא אומר זאת במפורש כפי שהבאתי

בתחילת המאמר).בתקופת אוסלו היה עוד מי שיכל אולי ליחס כוונות טובות להנהגה שהובילה

אותנו למהלך של התאבדות לאומית. היום האמת יוצאת לאור, שאין שום כוונות טובות, רק

שנאה, אכזריות, ומרידה בקב"ה ובנציגיו עלי אדמות, דהיינו הציבור האמוני (כל עם ישראל

הוא נציגו של הקב"ה בעולם הזה, אולם בציבור האמוני הסגולה הישראלית גלויה יותר).

במאמר של מנכ"ל ישיבת בני עקיבא "נתיב מאיר" שהובא בעלון "דרכה של תורה" כותב

המנכ"ל כי היה סבור כי על הפרק עומד ויכוח עייני בין שני צדדים החלוקים בדבר נכונותו של

המהלך, ותרומתו לביצור ביטחונה של מדינת ישראל. אולם פרץ השנאה הקשה והשמחה לאיד

של אנשי השמאל הקיצוני הציבו אותו אל מול שוקת שבורה עד שהתחיל לתמוה שאולי כל

אותם שכירי עט הפותחים את מאמריהם במילים "לא תהיה מלחמת אחים, כי אנחנו לא

אחים", אולי הם צודקים.


7) הבהרה של המושגים


כדי להבהיר את דברי הגר"א אפרט במקצת את המושגים:

משיח בן יוסף הוא הכוח הרוחני המסייע לכל פעולה הנעשית בהתעוררות אנושית שלנו על

דרך הטבע לקירוב גאולת ישראל. הוא כולל שלשה סוגים:

1. מב"י העליון - מלאך הממונה על פעולותיו של מב"י במלחמתו נגד שר הערב-רב.

2. מב"י התחתון – הוא אחד בכל דור בחינת צדיק יסוד עולם, הזוכה לפי מעשיו ושורש

נשמתו לעשות לישועת ישראל והרמת קרן התורה במסירות נפש.

3. מב"י השרוי בכל בית ישראל בכלל. כל הזוכה לפי מעשיו לעשות באותן הפעולות של מב"י

הרי הוא ניצוץ משורש נשמתו של מב"י. כל אחד לפי דרגת המעשים.


מתפקידיו של משיח בן יוסף: קיבוץ גלויות, כיבוש וישוב ארץ ישראל להחזרת השכינה לארץ

הקדושה ולביעור רוח הטומאה מן הארץ, בנין ירושלים, קיום מצוות התלויות בארץ, מלחמה

באויבינו והפצת תורה לעם ישראל ובמיוחד תורת הסוד .

כל זאת כהכנה להופעתו של משיח בן דוד (זהו המשיח שכולנו מחכים לו , אדם צדיק מזרע דוד

המלך), שישלים את פעולותיו של משיח בן יוסף, יבנה את בית המקדש השלישי הנצחי ויתקן את

כל העולם כולו במלכות ש-ד-י.



7


לפי תיאור תפקידיו של משיח בן יוסף אנו רואים שכיום אנו נמצאים בשלבים מתקדמים של

פעולותיו של מב"י (אין זה אומר שלא יהיו נסיגות כפי שאנו רואים לצערנו).

הגר"א אומר ש: "התפקיד הכללי של שני המשיחין מב"י ומב"ד הוא הגנה ומלחמה נגד שלשת

ראשי הקליפות עשו, ישמעאל וערב-רב".

קליפת עשו היום מתלבשת בעולם הנצרות ומיוצגת ע"י ארה"ב והאיחוד האירופי. מיצגיו של

"עשו" מחדירים את תרבות אדום (התרבות המערבית) לכל מקום בעולם שהדבר מתאפשר להם.

תרבות אדום מקדשת את ההנאה הרגעית ("הלעיטני נא מן האדום האדום הזה"), את המימוש

העצמי האגואיסטי, את ההצלחה החיצונית (כאשר הפנימיות נשארת רקובה), את הלבוש הפרוץ,

את תרבות הרייטינג ואת כל הרעות החולות שאנו רואים מסביבנו. במדינת ישראל זוהי התרבות

השלטת והיא עושקת את נשמות ישראל הקדושות (בעיקר ע"י אמצעי התקשורת למינהם)

ומרחיקה אותם מהאמת של התורה הקדושה ומפנימיות נשמתם.

כן פועלים ארה"ב והאיחוד הארופי להחליש את מדינת ישראל ע"י לחץ למסירת שטחי ארץ

ישראל לאויב, וכן ע"י השלטת ה"מוסר הנוצרי" בכל מוסדות המדינה. אצל הגויים שהמוסר הוא

חיצוני אין הדבר מהווה סכנה קיומית מכיוון שהם ממילא לא מתנהגים לפיו. אולם אצל יהודים

שהמוסר הוא פנימיות נשמתם זהו מתכון להשמדה עצמית.

קליפת ישמעאל כשמה כן היא, הכוח המלובש בישמעאל, כלומר בעולם המוסלמי ובערביי ארץ

ישראל ובמושג השקרי "העם הפלסטינאי". קליפה זו רוצה להשמיד את ישראל באופן פיסי

ומובן שהיא מנוגדת למהלך של משיח בן יוסף.

הן קליפת עשו והן קליפת ישמעאל לא מסוגלים לפגוע בעם ישראל ובתהליך הגאולה

ובשני המשיחין, באופן משמעותי ללא עזרתו של הערב רב הנמצא בתוכנו, וכפי שכותב

הגר"א :

"ההזדווגות של עשו וישמעאל היא ע"י ארמילוס שר הערב-רב, ויכולה להחריב את

ישראל ואת כל העולם כולו".

ברור לעין מיהו אותו ערב-רב ה"מזווג" את עשו וישמעאל. זהו השמאל הקיצוני שהשתלט

על כל עמדות הכוח במדינה ומנסה להפוך אותה ל"מדינת כל אזרחיה", לבטל ממנה כל ערך

יהודי ומוביל אותנו לתהליכי התאבדות פיסית ורוחנית.


8) הגדרה של אנשי השמאל הקיצוני שהשתלטו על כל מוקדי הכוח

במדינה כערב-רב (לפחות חלקם) וכרשעים מוחלטים


ולכן חשוב לדעת שאנשי השמאל הקיצוני שהשתלטו על כל מוקדי הכח של המדינה:

הממשלה, הבג"ץ , הפרקליטות, התקשורת האקדמיה המשטרה ועוד, הם (לפחות בחלקם) לא

אנשים טועים עם כוונות טובות אלא רשעים מוחלטים מוגדרים בתורה בתור "ערב-רב" (חלקם

אולי "רק" נגועים קשה בקליפת הערב רב), השנאה שלהם לציבור האמוני וליהדות קשורה

לשורש נשמתם (אלה שהם ערב-רב ממש) ותורת הנסתר עוסקת הרבה באיפיונים שלהם

וכבר הודיעה לנו (זוהר ח"ג קכה:, בראשית כה:) שבתקופת עקבתא דמשיחא ראשי העם

ושופטיו יהיו מהערב-רב מהסוג היותר קשה שבו (כמובן שיכולים להיות גם יהודים טועים

בשמאל שיש להם כוונות טובות, אני מדבר פה על התופעה באופן כללי ). וכן כפי שראינו בדבריו

של הגר"א יש כוח רוחני מיוחד השולט בהם ומנהיג אותם (ארמילוס שר הערב-רב) ומוביל

באמצעותם את כולנו לאבדון אם לא נתעורר ונתחיל להאבק בו בצורה יעילה באמת ( כמובן ללא

אלימות , וכדוגמא צריך להפסיק לחלוטין לצרוך תקשורת ועיתונות הפוגעת באופן שיטתי

בציבור שלנו, דוגמאות נוספות אפשר לראות באתר של הקול היהודי www.kolyehudi.org ).

חשוב לזכור גם כי " קליפת הערב-רב פועלת רק בדרך של אחיזת עיניים ובעקיפין", מאז תהליך

אוסלו הממשלות מובילות את עם ישראל באחיזת עיניים מוחלטת לתהליך התאבדות המכונה

תהליך שלום, והשליח העיקרי בנושא זה היא התקשורת. אביא שלש דוגמאות מהזמן האחרון

המעידות על הכלל. כולנו יודעים כיצד עיוותה התקשורת את את הראיון עם הרב הראשל"צ



8


מרדכי אליהו שליט"א מלפני מספר חודשים חתכה משפטים ושנתה מילים לפי רצונה, כיצד

ערכה לינץ' תקשורתי כדי להוציא שם רע לאותם יהודים שהתמקמו ב"מעוז ים" בגוש קטיף על

מנת שהמשטרה תוכל להשתלט על המקום בכוח וכיצד המציאה את "עלילת הדם" על החומצה

שכביכול נזרקה על החיילים והשוטרים בגג בית הכנסת בכפר דרום. התקשורת היא כלי שקל

מאד באמצעותו לסלף את המציאות ע"י שקרים, חצאי אמיתות ועריכה מכוונת של הצילומים

במעבדה. כל האמצעים כשרים והתקשורת מגוייסת לחלוטין לטובת הערב-רב במלחמתו נגד

הציבור האמוני. היום התקשורת הממלכתית משרתת את כוחות הרשע באופן מוחלט ע"י אחיזת

עיניים ושקרים ורבים חללים הפילה. כל מי שיכול להתנתק מהתקשורת החולנית תבוא עליו

הברכה.


9) ההתעלמות מנושא הערב-רב והגישה הממלכתית המוגזמת מחלישה את

היכולת להתנגד לכוחות הרשע וגורמת לשותפות בקליפת הערב-רב


ההתעלמות מנושא הערב-רב יחד עם הגישה הממלכתית הנותנת כבוד יתר למוסדות

השלטון ולחוקיו המרושעים (יש קשר הדוק בין השניים) היתה אחד המכשלות

הגדולות ביותר ביכולת ההתנגדות של הציבור האמוני לפשע הגירוש .

מי שמתעלם מהנושא הזה ורוצה רק להתעסק באהבה ואחדות ימצא עצמו בעל כורחו

(כדברי הגר"א) שותף לקליפת הערב-רב, ובכך הוא נותן כוח לרשעה. ורואים אנו

כיצד גישת האהבה והאחדות הלא מבוררת, יחד עם נתינת קדושה אבסולוטית

למדינה ולצה"ל החלישו את כוח ההתנגדות שלנו ועזרו לכוחות הרשע להתגבר

ואביא מספר דוגמאות: 1. חלק מהציבור הדתי לאומי השתתפו בפועל בגירוש (בתמיכת רבנים מסויימים), כבעלי תפקידים בצה"ל בממסד הממשלתי או בדרכים אחרות דבר שהוא איסור חמור גם אם אדם יפסיד בכך את תפקידו ואת כל ממונו (החפץ חיים, ספר על שמירת הלשון,כלל א סעיף ו', וכן שו"ע יו"ד סי' קנז).
2. חלק מאנשי גוש קטיף דחו את ההערכות להגעת רבבות לגוש קטיף ביום פקודה בטענה שלא

יתכן שהעם ינצח את הצבא.

3. רב חשוב טען שחסימת כבישים זה כמו חזיר, שצריך לפעול רק בעדינות ועל פי החוק שאסור
לסרב פקודה כי בצה"ל לא מסרבים פקודה, וכן אין משחקים שוטרים וגנבים (להכנס לגוש

קטיף).

4. רב חשוב אחר הורה לתלמידיו שעדיף לפעול במסגרת פנים אל פנים מאשר לרדת לגוש

ולהתעמת עם החיילים.

פועלים באהבה ולא מוכנים להתעמת חזיתית עם הרשעה. כמובן שהמאבק צריך להיות בחכמה
מכיוון שכיום עומדים בראש המדינה רשעים שהשעה משחקת להם, אבל חייבים להבין כנגד

איזה כוח אנו נלחמים ולא להיות סלחנים ואוהבים במקום ששם צריך גבורה קנאות ואפילו

שנאה. כמובן שהקנאות צריכה להיות שקולה על פי הדעת ולא מתפרצת ללא שיקול דעת (כמו

חסימת כבישים לדוגמא שתעשה בצורה נכונה ללא שימוש באמצעים מסוכנים) וכן השנאה

צריכה להיות רק במקרים של רשעות קשה באמת, אכזריות קשה כנגד העם היהודי הפרט או

הכלל, ובד"כ צריך להתגבר על עצמנו ולדון לכף זכות (בהמשך אביא לכך ראיות מכתבי הראי"ה

זצ"ל). כלומר יש לחלק בין רשעים מוחלטים הפוגעים בציבור האמוני בזדון, לבין אלו הכואבים

את כאב אחיהם אך לא מבינים את גודל הפשע ולכן לא הצליחו לעמוד כנגד הלחצים שהופעלו

עליהם. וגם אליהם צריך להתייחס באופן מורכב כלומר אהבה ורחמים בלב אבל כעס ותקיפות

ויחס של ריחוק כלפי חוץ, כדי שיבינו את גודל הפשע שהם שותפים לו ולא ירגישו שיש איזו

שהיא לגיטימציה למעשיהם (ראה מאמרו של הרה"ג משה צוריאל שליט"א "נעתרות נשיקות

שונא" מובא במאמרים התורניים באתר של ערוץ שבע באינטרנט – מאמר מס' 34)

מכל הנושאים שהעלתי הנושא של השתתפותם של חיילים דתיים בגירוש הוא



9


המזעזע ביותר והוא גובל בעבודה זרה הנותנת לחוקי המדינה תוקף מעל חוקי

התורה, או שמכופפים ומעוותים את את חוקי התורה כדי שלא יסתרו את חוקיה

המרושעים של המדינה.

גם המדינה וגם הצבא הם כלים שיכולים להכיל קדושה או טומאה בהתאם למה

שאנו יוצקים בתוכם . בזמנו של הרב צבי יהודה קוק זצ"ל כנראה שעדיין אפשר היה לחלק

בין קדושת המדינה לבין הממשלה הפושעת. היום כאשר כל המוסדות של המדינה הממשלה,

הכנסת, הבג"ץ, הפרקליטות, בתי המשפט, התקשורת האקדמיה וכו' נגועים בשחיתות קשה

בהנהגת הערב-רב, ההפרדה הזו הרבה יותר קשה אם היא בכלל אפשרית (דורש בירור).

מכל מקום כאשר הממשלה וצה"ל משרתים את הרשעה אין בכך שום קדושה וההתייחסות

אליהם כקדושים יוצרת בלבול ולא מאפשרת להתנגד לפשע ביעילות . עד כדי כך המצב הגיע

שהתפיסה של קדושת המדינה וצה"ל היוותה סיבה מספקת לדעות מסויימות לא לסרב לפקודת

הגירוש מחשש ל"חורבן הבית השלישי". יצרנו דמיון שהמדינה היא כבר הבית השלישי,

ולהתנגד לפשעים של הערב-רב זה אסור, מכיוון שאנו מחריבים את הדמיון של הבית השלישי

שיצרנו במוחנו, עד כדי כך האבסורד הגיע (גם הטענה שצה"ל ייפגע כתוצאה מהסרבנות איננה

נכונה, שהרי הפגיעה בצה"ל כתוצאה מביצוע הפשע חמורה הרבה יותר – ראה החוברת "לחובת

אי הציות" בהוצאת מנהיגות יהודית, החוברת מופיעה גם באתר של מנהיגות באינטרנט

WWW.MANHIGUT.ORG ).

כל זאת אני כותב לא כדי לזרות מלח על הפצעים שלנו, אלא כדי שנתעורר מהאשליה שיצרנו

במוחנו ונתיחס למציאות על פי האמת אפילו שהיא כואבת. טוב אמת קשה משקר מתוק

שעתיד להתפוצץ בפנים (סליחה כבר מתפוצץ לנו בפנים).


10. מקור נשמותיהם של הערב-רב, מקור השנאה שלהם לעם ישראל

והצטרפותם לעם ישראל ע"י משה רבנו ע"ה


חשוב להדגיש שהערב-רב הם יהודים על פי ההלכה , נולדו לאמא יהודיה והם נראים כיהודים

לכל דבר, רק שהשורש הרוחני שלהם הוא שורש רע. הם אינם צאצאים של האבות הקדושים,

אלא בזמן גלות מצרים הם היו חלק מאומות שונות שהיו באותה גלות כחלק מתיקון נשמותיהם,

ובזמן יציאת מצרים משה רבנו צרף אותם לעם ישראל כלומר גייר אותם. ועל כך כתוב בספר

שמות פרשת בא: "ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מהטף

וגם ערב רב עלה אתם ..."(שמות יב' לז-לח). ופירש רש"י "תערובת אומות של גרים", והאבן עזרא

"מאנשי מצרים שהתערבו עמהם, והם האספסוף שנאספו עליהם". לפי תרגום יונתן בן עוזיאל

המסתמך כנראה על המכילתא כמות הערב רב היתה פי ארבע מכמות בני ישראל.

משה רבנו גייר את הערב-רב מכיוון שהרגיש שיש בהם תערובת של ניצוצות קדושים ענפיו שלו

עצמו ורצה לתקן אותם, למרות שהוא ידע שהרע שבתוכם גדול מאד. והיה למשה כביכול ויכוח

עם הקב"ה שלא "המליץ" לצרף אותם מכיוון שעדיין לא הגיע זמן תיקונם ,כך כותב האר"י

הקדוש בשער הפסוקים פרשת שמות. וכן מסביר האריז"ל מה מקור השנאה שלהם לבני

ישראל , כי מאז חטא עץ הדעת התערבבו הטוב והרע ומאז הם מתבררים. גם הטוב והרע שבהבל

וקין בני האדם הראשון התבררו. והטוב והרע שבהבל התחלקו באופן כזה שהטוב התגלגל במשה

רבנו: "ותרא האשה כי טוב הוא" (שמות ב, ב) והרע ניתן לבלעם הרשע. וכותב האריז"ל: "ונמצא

כי משה היה שורש הדעת עצמו, בבחינת הטוב של הקדושה, וענפיו הם בני ישראל שיצאו

ממצרים, הנקראים דור דעה . ובלעם הוא שורש הדעת של הקליפה, מעורב בקצת טוב. וערב רב

הם ענפיו של בלעם, מעורבים גם הם בקצת טוב ...".וממשיך האריז"ל להסביר שכמו שמשה רבנו

היה שורשו בדעת העליון של הקדושה גם בלעם היה נאחז בדעת דקדושה ועל כך כתוב בתורה

"ויודע דעת עליון" (במדבר כד, טז) אלא שהוא נדחה מהקדושה ולכן כותב האריז"ל: " וזהו

הטעם שהיה בלעם שונא את ישראל בתכלית, כי הוא הסיגים שהפרישוהו מהם",

וכן הושרשה השנאה הזו לישראל בערב רב שהם ענפיו של בלעם והם ממשיכים להצר לישראל

עד היום הזה .


10


לפי דברי האריז"ל נראה שהשנאה לישראל מקורה בקנאה על כך שבלעם נדחה מהקדושה, ונראה

כך גם מהברכה שברך בלעם בעל כורחו את ישראל כמו הפסוק "תמת נפשי מות ישרים ותהי

אחריתי כמוהו". וכאשר הקנאה מתחזקת מאד היא הופכת לשנאה. ונראה שבעומק גם השנאה

שהיום אנו רואים כנגד הציבור האמוני באה מקנאה הנובעת מידיעה פנימית אצל מי נמצאת

האמת והטוב האמיתי הנצחי (אני כותב זאת בתור סברה) , מכל מקום השנאה קיימת והיא

גורמת לנזקים קשים. בזוהר (בראשית כה) כתוב שבלעם בא מסטרא דעמלק (בלק+בלעם =

בבל+עמלק אותם האותיות) ומכאן אנו מבינים מה המקור של אותה שנאה ואכזריות עמלקית

שהזכרתי בתחילת המאמר . ובאמת כותב הגר"א שכל הצרות מאז יציאת מצרים, חטא העגל

ויתר החטאים במדבר, הגלות וחורבן בית המקדש הכל מקבלת משה רבנו את הערב-רב. בכניסה

לארץ ישראל התערבבו הערב-רב בתוך עם ישראל (חלקם נפטרו במדבר יחד עם בני ישראל)

ומאז הם הפכו להיות חלק מגוף האומה ונשמותיהם ממשיכות להתגלגל על מנת לזכות לתיקון.

אולם כתוצאה מהרוע הגדול שבתוכם הם גורמים צרות גדולות לעם ישראל במשך כל הגלות

ועליהם נאמר "קשים גרים לישראל כספחת". במשך הגלות חלקם עזבו את עם ישראל וחזרו

חזרה לבין האומות מהם באו (ראה דברי הרב קוק בהמשך – עמ' 17) וחלקם זוכים להקלט בעם ישראל. לקראת הגאולה בימי עקבתא דמשיחא מתרחש הבירור האחרון ואז אומר הזוהר

הקדוש יהיו הערב-רב ראשי עם ושופטים בישראל.

הראי"ה קוק זצוק"ל כותב ("עין איה" ברכות א' עמ' 7):

"אי אפשר שתהיה הגאולה עד שידחו הנדחים מהערב רב, ויצטרפו הראויים לצירוף...".

בסופו של התהליך תצא טובה גדולה מכך שמשה רבנו צרף את הערב-רב שכן כתוצאה מכך

אותם גרים שהצליחו לעשות תשובה ולהצטרף לעם ישראל יזכו לשכר הנצח י, אך כדי

שהבירור יעשה בפחות ייסורים עלינו לברר את הנושא ולא להתעלם ממנו.


11) מאפיינים של הערב-רב


אפשר לזהות את הערב-רב (מלבד צדיקים שיכולים לקלוט את שורש הנשמה) רק ע"י

האפיונים שלהם (מובא במאמרי הראי"ה עמ' 60): מידות רעות בעיקר אכזריות , נוטים

לאומות העולם יותר מאשר לישראל , נוטים לזנות, לעשות לעצמם שם, לא קשורים לארץ

ישראל,לא עוזרים לישראל בעת צרה, מזלזלים בתלמידי חכמים, רוצים לנתק את עם ישראל

מהתורה, רוצים רעה לישראל בצפית הלב.

חשוב להדגיש גם שיכולים להיות יהודים משורש טוב שנדבקו בקליפת הערב-רב ולכן רואים

בהם את האפיונים הללו ולכן צריך זהירות גדולה בנושא זה . מכל מקום התופעה קיימת

ואסור להתעלם ממנה.


12) ציטוטים מהזוהר הקדוש ומכתבי הגר"א על הערב-רב תכונותיהם

ושליטתם בישראל בעקבתא דמשיחא


וכדי שהדברים יתבהרו אביא ציטוטים מהזוהר הקדוש ומכתבי הגר"א והרב קוק זצ"ל:

הגר"א בביאור לספרא דצניעותא דף ב' עמ' ב':

"וזה שנאמר בסוף הימים... באותן השנים מתגלגלים הערב-רב שהן נשמות מעולם התוהו...

והן עזי פנים שבדור, וזה שנאמר בעקבתא דמשיחא חוצפה יסגה... ויהיו ערב-רב ראשים על

ישראל..."


בביאור הגר"א לתיקוני זוהר חדש כז ע"ב:

"הערב רב הם ראשים של העם הקדוש בגלות אחרונה שנאמר (איכה א) היו צריה לראש".


בביאורו לתיקוני זוהר חדש (קסב ע"א):

"הערב רב מעורבים בישראל כו' שהם קשים מהאומות עובדי כוכבים כו' רשעים שבישראל

שהשעה משחקת להם"



11


תיקוני זוהר (פירוש הגר"א) דף קס"ה ע"ב:

"הגשם חלף הלך לו" (שיר השירים) - ערב-רב קשים יותר מאומות שהם גשם טורד לישראל

והם אשת מדנים שהם יגרו מדון תמיד בין ישראל לאביהם שבשמים.


תיקוני זוהר תיקון ס"ט:

ערב רב הם תערובת מכל האומות..."


זוהר ח"ב עמ' קכ:

"בשעת הגאולה יתברר ישראל מתוך הערב-רב..."


זוהר ח"ג עמ' רעג:

"ערב-רב וכו' לא התגיירו לשם שמים..."


תיקוני זוהר תיקון תריסר:

"ומדוע התגלה לו (למשה) בסנה להראות לו בדוחק בין הקוצים ועם כל זאת הסנה איננו

אוכל, משום ששושנים שהם ישראל שהם עתידים להיות בגלות בין הערב רב שהם קוצים...

והם דוחקין את השכינה ואת ישראל... ובזכות זאת יצאו מן הגלות, ודוחק הגלות של הערב רב

ממהר את הגאולה לישראל.

תוספת המלקט (הרב צוריאל שליט"א): הכוונה שהצרות שאנו עוברים מהם משמשים למהר לנו את הקץ.


זוהר חלק ג' קכה:

ערב רב הם עשירים, בשלוה, בשמחה, בלי צער, ובלי יגון כלל, גזלנים בעלי שוחד, שהם דיינים וראשי העם. כי מלאה הארץ חמס מפניהם ) בראשית ז', ג'), עליהם נאמר (איכה

א' ה') "היו צריה לראש" ..."


תיקוני זוהר (מובא בספר "שארית ישראל" של הרב לוגסי שליט"א עמ' 126):

"אוי להם לישראל בזמן שיהיו מעורבים בתוך הערב רב וכו', וערב רב נאמר עליהם (איכה א'):

"היו צריה לראש" וכו' – צריה, ודאי הערב רב. עליהם נאמר (ישעיה א'): "שריך סוררים

וחברי גנבים כולו אוהב שוחד [ורודף שלמונים] וכו'".


תיקוני זוהר ח"א כח: ח"ב מה:

"באותו הזמן של הגאולה יתבטלו הערב רב מן העולם כי הם גרמו את הגלות"


זוהר ח"ג קנג:

"ערב רב רשעים, יתקיים בהם באותו הזמן (לקראת הגאולה): "יתבררו ויתלבנו ויצרפו

רבים והרשיעו רשעים [ולא יבינו כל רשעים והמשכילים יבינו (דניאל יב, י )]"".


זוהר ח"ב קצא:

"ערב רב חכמתם היה רב"


זוהר ח"א רסג.

"ערב רב מצליחים בכל"



תקוני זוהר חלק א כח:

" רצה משה להחזיר את הערב רב בתשובה אמר לו הקב"ה השמר מהם כי משורש רע

הם באים"


תיקוני זוהר חדש דף לז.

"כמו שאי אפשר להפריד הסובין מהקמח עד שתטחן התבואה היטב, כן אי אפשר להפריד



12


הערב-רב, רק [=אם לא] ע"י קושי הגלות."

תוספת המלקט (הרב צוריאל שליט"א): נראה כי הסבר הדבר הוא, כי מרב צרות האומה, הללו

ינטשו את ישראל ויחזרו שוב למקור מחצבתם, להתבולל בין האומות .


בתיקוני זוהר תיקון חמשין:

" ועליהם נאמר (בראשית ב... ) אלה תולדות השמים והארץ בהבראם אלה פסל את הראשונים,
אלה ודאי פסל את הקודמים שאמרו "אלה אלוקיך ישראל" (בחטא העגל) שאלה תולדות

ה תהו שרמוז בראשי תיבות ת ולדות ה שמים ו הארץ תה"ו ..."


ובפירוש הגר"א:

"ועליהן, ר"ל עליהן שהן נשמות של ישראל שהן מזרע האבות , אבל ערב רב הן לא מזרע

האבות והן קשים לישראל כספחת שהזהירו (הקב"ה למשה) מלקבל כמ"ש (ירמיהו ב') רעה

אחר רעה תבא כו' וכל הגלות וחורבן בית המקדש וכל הצרות הכל מקיבול משה רבינו את

הערב-רב וכל עזי פנים ורשעים שבדור מהם ור"ל מנשמות שלהם שהם גלגול שלהם... ובזמן הגאולה אז ימחו אלו שהם ערב-רב..."

בימינו אנו עוברים תהליך דומה מאד לחטא העגל. בחטא העגל חטאו הערב-רב ובני ישראל החלשים באמונתם נמשכו אחריהם. היום הערב-רב מובילים את חטא העגל של העבודה הזרה של השעבוד לחוקי המדינה המרושעים שהם בעצמם חוקקו, ובני ישראל, שלא מודעים לגודל הפשע והאסון ח"ו משתפים עמם פעולה.

ובהמשך תיקוני הזוהר שם:

"ואלו חמישה מינים שנאמר בהם בה' בראם והם עמלקים, גבורים, נפילים, ענקים, רפאים..."

ובביאור הגר"א:

עמלקים , מפרש בפ' בראשית שם שעמלקים הם ראשים של בני ישראל בגלות, כלי חמס

וגוזלים לעניי ישראל והם מדור המבול ונשמות שלהם נצרפו במצרים ונפרד הרע בערב-רב

וכאשר קבל אותם משה ע"ה התערבבו נשמותיהם בישראל והוא הגלות הזו גלות רביעי (גלות

אדום) וכו', נפילים , רודפים אחרי זנות..., גיבורים, עושים לעצמם שם... מדור הפלגה, רפאים,

שאינם רוצים לעשות גמילות חסדים וצדקה עם בעלי תורה, ענקים, הם המזלזלים בתלמידי

חכמים."


האדמו"ר יהודה לייב אשלג זצוק"ל מסביר בפירושו לזוהר מדוע הסוג העמלקי הוא התופס

את עמדות השליטה : "...ומשמיענו בזה, אשר עמלק הוא בחינת רישא דקליפות וכתר... ואלו

הם שנשארו, מאלו שנאמר עליהם בהמבול, וימח את כל היקום... ואלו שנשארו מקליפת

עמלק בגלות הד' דהיינו גלות אדום, המה ראשים בעולם, בכח רב. והוא משום שקליפה זו

היא בחינת ראש וכתר דקליפות כנ"ל..."

כלי חמס וגוזלים לעניי ישראל: אנו רואים היום שהעוני בעם ישראל הולך וגדל. קשישים רבים סובלים מחרפת רעב ולחולים

רבים אין כסף לקנות תרופות. השבוע ראיתי דו"ח המראה שהמשכורות של העשירון התחתון

יורדות והמשכורות של העשירון העליון עולות. בסקר של הבנק העולמי עולה שישראל היא

אחת המדינות הכי מושחתות בעולם.


והם מדור המבול:

לגבי כך שה"עמלקים" הם מדור המבול ובמקום אחר אומר הזוהר הקדוש שהם שופטים

וראשי עם, וידוע שעיקר החטא של דור המבול היה גזל ועריות. "כי השחית כל בשר" - מפרש

רש"י - "אפילו בהמה, חיה ועוף נזקקין לשאינן מינן". עלה בדעתי (בתור סברה) שאולי כאן

נמצא ההסבר לתופעה המוזרה שהבג"ץ מכשיר את כל התועבות: "נישואין" חד מיניים, מצעד

הגאוה וכדומה.





13


13) דברי המקובל בעל "הלשם שבו ואחלמה": הערב-רב מעורבים בישראל

הרבה, כל ישראל יזכו לתחיית המתים ולעולם הבא, הערב-רב יזכו לכך

רק אם יחזרו בתשובה והרשעים שביניהם יכחדו בגאולה יחד עם רשעי

אומות העולם


מקור חשוב נוסף להבנת עניינם של הערב-רב מובא בספרו של המקובל הגדול בעל ה"לשם שבו

ואחלמה" שחי בדורות האחרונים והוא כותב בספרו הקדמות ושערים (שער ו' פרק ה') כך:

"אמנם דע כי בישראל עצמן הנה לא כל מי שאנו רואים בעינינו שהוא מזרע ישראל

הוא ראיה שהוא מבני אברהם יצחק ויעקב, ושבטי י-ה, ומע' נפש דבית יעקב, ומ- ס'

רבוא שיצאו מהם שהם צבאות ה' המיוחדים לשמו, אשר רק עליהם נאמר כי חלק ה'

עמו יעקב חבל נחלתו ורק עליהם נקרא ה' אלהי ישראל, ורק עליהם נאמר בנים אתם

לה' אלהיכם, ורק עליהם אמרנו שהם בטוחים כולם על השארה הנצחית שהוא לתחיית

המתים ולחיי העולם הבא . ואלולא החטא דעץ הדעת לא היה המציאות דעובדי אלילים בעולם

כלל ולא היה יוצא מאדם הראשון רק ישראל לבד. אך ע"י החטא דעץ הדעת הנה לבד מה שיצאו

המציאות דעובדי אלילים בהעולם, אלא נתערב הרבה מהם בישראל ג"כ ואמרו בתיקונים

תיקון נ' כי נתערב בישראל ה' מינים אשר סימנם הוא נגע רע והם נפילים, גיבורים,

ענקים, רפאים ועמלקים. וכל אלו הה' מינים בכלל נקראו בשם ערב-רב והוא סוד הכתוב:

"וגם ערב רב עלה אתם", והם נתערבו בישראל וישנם בינינו הרבה מהם , וכמ"ש בגמרא

(ביצה ל"ב ב'):" הני מערב רב קא אתו"... כי אין מקרבין אותן מן השמים אלא אם הן מקרבין

עצמן תחילה להיות טובים (כן פי' רש"י שם), וכן הוא כי בכל אלו שנשמתין שלהם הם מערב-

רב הגם שנולדו מישראל הנה הם לא יזכו לכל יעודים העתידים אשר לימות המשיח ולחיי

העולם הבא אלא רק אם יהיו ראויים לכך מצד המעשים טובים שבהם . אבל בלא זה, הנה

יכלו גם הם בכלייה גמורה וככל רשעי אומות העולם ונאמר עליהם ג"כ ומשלם לשונאיו אל פניו

להאבידו... ועכ"פ הוא כי הם מעורבים בישראל הרבה מאד. והרשעים שבהם יתבטלו בביטול

גמור עם ביטול הרע והזוהמה כולה. אבל מי שהוא מכלל ישראל ממש יתוקנו כולם ויזכו

כולם לתחיית המתים ולחיי העולם הבא, בלי חיסור אחד מהם וע"פ מה שאמרנו... "


14) מקור בזוהר לגירוש הנוכחי


בתיקוני הזוהר עמוד 108 של תיקוני הגר"א כתוב:

"אלין ערב רב דגרשוני מהסתפח מנחלת י"י , גרש לון מעלמא דין ומעלמא דאתי דאל יהא לון

חולקא עם ישראל" וכותב הגר"א : "גרש אותם , את הערב רב, זה מידה כנגד מידה, שגרשוני

מארץ ישראל לגלות..." ואומר הרה"ג משה צוריאל שליט"א שבכל ההיסתוריה לא ראינו

שהערב-רב יגרש את בני ישראל מארץ ישראל. כנראה שהזוהר הקדוש מדבר על הגירוש

שהתרחש בימינו. וכמו שזה התקיים גם הסוף יתקיים. הסוף הוא שיהיה לעם ישראל טוב

שיהיה לעם ישראל הצלחה וגאולה שלמה.


וזה לשון ה"רעיא מהימנא" (זוהר פרשת נשא דף קכ"ו):

"ואני חשוב בעיניהם בין ערב רב הרשעים ככלב מת שסרח ביניהם, שחכמת סופרים תסרח

ביניהם בכל מקום ומקום, ובכל מקום שישראל מפוזרים בין המלוכות . ונעשו הערב רב רועים

על ישראל , שהם צאן הקב"ה... ואין להם (לערב רב) יכולת להטיב עם תלמידי חכמים, ואנשי

חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא מרחמים עליהם. והערב רב מחרימים אותם ולא

נותנים להם אלא דבר קצוב שלא תהיה תקומה לנפילה שלהם (של יראי החטא),

ואפילו חיי שעה. וכל החכמים ואנשי חיל ויראי חטא [נמצאים] בצער ובדוחק וביגון חשובים

ככלבים. בנים המסולאים בפז , איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות, שאינם מוצאים

אכסניא ביניהם (שאין להם מקום לגור בו) , ואילו הערב רב הם עשירים, בשלוה, בשמחה,

בלי צער, ובלי יגון כלל, גזלנים ובעלי שוחד, שהם דיינים וראשי העם "כי מלאה הארץ חמס


14


מפניהם" (בראשית ז', ג'), עליהם נאמר (איכה א' ה') "היו צריה לראש" ..."


לענ"ד זוהי ממש נבואה של הזוהר הקדוש על מה שאנו רואים בימינו, ממש תיאור מדויק של

המצב היום לאחר הגירוש, כאשר אנשי גוש קטיף מפוזרים ללא מקום מגורים קבוע, ואנשי

השלטון מחרימים אותם (אותנו), ולא נותנים להם אלא דבר קצוב כדי שלא תהיה תקומה ח"ו

לנפילה שלהם (שלנו). היחס למגורשים משפיל, לוקחים מהם כספים על זמן שהיה במלון, ועל

אחזקת הציוד במכולות, לא רוצים לאפשר להם לשמור על חיי קהילה כמקודם, לא ארגנו להם

מקומות עבודה, ממש כמו שהזוהר כותב "חשובים בעיניהם ככלבים", והכל כדי שלא תהיה

תקומה לנפילה שלהם (שלנו). אבל כפי שאנו יודעים גם מתוך הכרה בכוחות האמונה שבתוכנו,

וגם מדברי הגר"א בספר "קול התור" שכוחו של שרו של יוסף גדול מכוחו של שר הערב רב,

(וכמובן שכוחו של הקב"ה גדול מכוח הסט"א), שבמלחמה הזו אנחנו ננצח, אלא שתפקידנו

הוא שהניצחון יהיה בכמה שפחות ייסורים וכמה שפחות נסיגות ושפיכות דמים ח"ו . יהי

רצון שנדע לפעול במסירות נפש לשם גילוי כבוד ה' בעולם ונזכה להשקפה התורנית הנכונה והקב"ה יזכה אותנו לגאולה שלמה ברחמים גדולים .


15) ההתנתקות האמיתית – ההתנתקות מרשעי הערב-רב ומשלטונם


הבעל שם טוב זצוק"ל למד אותנו שבכל דבר במציאות יש רמז לעבודת ה' . מה הקב"ה רומז לנו

בשם התנתקות . לפי דברי הרב שמואל טל שליט"א כנראה שהכוונה של הקב"ה היא התנתקות

מרשעי הערב-רב . מאז חטא האדם הראשון (חטא עץ הדעת טוב ורע), התערבב הטוב עם הרע,

וכל תהליך התיקון מאז הוא בירור הטוב מתוך הרע, עד שישאר הטוב לבדו לנצח נצחים והרע

יתבטל מהעולם (או יתהפך לטוב) בגאולה השלמה. תהליך הבירור נעשה ע"י קיום של תורה

ומצוות ותיקון המידות וכן ע"י יסורים. היסורים שאנו עוברים עכשיו ינקו את עם ישראל

מהפסולת של הערב-רב, ואותם שלא יתוקנו, יתנתקו מעם ישראל ויחזרו לאומות העולם משם

באו וזוהי ההתנתקות האמיתית! ויתקיים מה שמתקיים תמיד בכל מצב ובכל מקום "אתם

חשבתם עלי רעה והאלקים חשבה לטובה". והקב"ה משתמש במעשיהם של הרשעים לתקן

את עם ישראל, שיהיה כולו סולת נקיה בלי פסולת לקראת הגאולה השלמה .


16) הקב"ה בתחבולותיו מנקה את ישראל מהפסולת של הערב רב –

הרמ"ד וואלי זצ"ל


וכמו שאנו יודעים שגם דברים שבחיצוניותם נראים לנו רעים בפנימיות הכל לטובה.

ולדוגמא מעשהו של "אותו האיש" הנוצרי שיצא ממנו קלקול גדול בחיצוניות, מגלה לנו הרמ"ד

וואלי , תלמידו של הרמח"ל זי"ע, מעט ממחשבותיו של הבורא כיצד בפנימיות זה לטובה וז"ל:

"עניין מה שהנוצרי הנתעב נקרא שמו ישוע שהוא לשון ישועה, הטעם הוא שגרם ישועה

לישראל, במה שהוציא מתוכם כמה וכמה ניצוצי הפסולת של ערב רב שהיו מעורבים עמהם .

ואותו הרשע היה ראש לכולם, לפי שהיה ממזר ובן הנידה. וכל שאר המומים הזרים שהיו

בישראל באותו הזמן נתפתו בנקל ודבקו בו" עכ"ל (כתבי רמד"ו ליקוטים ב' עמ' צ"א) .

וכמובן שגם התהליך הקשה שאנו עוברים כיום שבחיצוניות הוא נראה לא טוב, בפנימיות

הקב"ה עורך את הבירור הנדרש על מנת לבער את הרע מעם ישראל ומהעולמות כולם

ולהשאיר את הטוב לבדו לנצח נצחים.

17) המטרה והתועלת בעיסוק בנושא הערב-רב ושוב אתן תשובה לשאלה שרבים שואלים "מה יצא לנו מהגדרת אנשים כערב רב ובמה זה יקדם אותנו?". התשובה היא שעצם ההגדרה והבירור בין הכוחות המעטים הרעים השולטים בעם ישראל ומדרדרים אותו למטה, לבין עם ישראל הקדושים והטהורים בפנימיותם, עצם הבירור הזה זוהי המטרה עצמה. אין לנו עניין לחפש אחר כל אדם מה דינו, אלא רק לדעת מול איזה כוח נורא אנו עומדים, על מנת שנתגבר כנגדו ונלחם בו בצורה שצריך (ושוב


15 אני מדגיש ללא אלימות), וע"מ שנדע לנתק את עם ישראל מהגרעין הרקוב הזה לעורר בו את ההתמרדות הפנימית המבורכת כנגד הרשעה. ההתייחסות הנכונה היא העיקר. באופן כללי ביהדות הכוונה הרוחנית היא חשובה מאד, ולא רק המעשה היבש ללא רוח חיים, לכן אם אוהבים ומחזיקים מאויבי ה' – נותנים להם בזה כוח רוחני. ואם מתנתקים מהם - נוטלים מהם את כוחם.

דווקא ההבנה הזו היא לימוד זכות גדול על עם ישראל. בלי הבנה עלולים להתייאש

מהעם שנמצא בשפל המדרגה, מתדרדר לפשעים חמורים ובוגד בכל ערכיו. דווקא ההפרדה

הברורה בין אותם המחטיאים את הכלל בזדון, לבין חלק גדול מהעם שניגרר אחריהם

מחמת בלבול ובגלל השקרים שהם מאכילים אותו השכם והערב - היא המפתח ללימוד זכות

אמיתי. עם ישראל פשוט שבוי רוחנית ע"י גרעין רקוב ש"חדר" לתוכו, ותפקידנו לנתק

אותו מההנהגה הסוררת והעריצה, ולחבר אותו לערכי הנצח של עם ישראל. ברי לנו

שהעם הקדוש שלנו ראוי וזכאי לגאולה מצד עצמו, לולא המסיתים והמדיחים אשר

עומדים בראשו .


ודברים אלו מתאימים לדברי הגר"א (ליקוטים מהגאון רבי אליהו זי"ע):

"נאמר: וישם את השפחות ואת ילדיהן ראשונה". הם הערב רב שהם ראשי העם. "ואת לאה

וילדיה אחרונים", הם העם הארץ הטובים שהם כפופים תחת הערב רב, "ואת רחל ואת יוסף

אחרונים", הם התלמידי חכמים, שהם שפלים מכולם."


18) דברי הרב קוק זצוק"ל על נושא הערב-רב ועל אהבת ישראל ושנאת

הרשעים הגדולים והסכנה באם ישתלטו כוחות הרשע על ישראל


כן אביא מעט מדברי הרב קוק זצוק"ל בנושא, וחשוב לי להראות שגם הרב קוק ,הידוע באהבת

ישראל המופלאה שלו, לא עסק רק באהבה ואחדות ישראל אלא גם דבר על שנאה במקום

במקום הראוי לה,ולא רק על שנאה לרשעה אלא גם על שנאה לרשעים, וקל וחומר שהרב קוק

עסק גם בנושא הערב-רב ולא קשה לדעת מה היה יחסו אל אותם יהודים העומדים בראש

האומה ומדברים בגלוי על מלחמת אחים כמו הציטוטים שהבאתי בתחילת המאמר.

אותם רבנים חשובים שמדברים בשם הרב קוק זצוק"ל על אהבת חינם חייבים להתייחס

לתורתו בשלמות ולהביא את התייחסויותיו לשנאת הרשעה וגם לשנאת הרשעים וכן לגבי

הערב-רב ולא להשמיט חלק מתורתו. וכן גם לגבי הגר"א זצוק"ל אי אפשר להביא רק את

דבריו על אתחלתא דגאולה והחובה להשתדלות מעשית מצידנו ולהשמיט את דבריו על הערב-

רב שתורתו מלאה מהם.


במאמרי הראי"ה עמ' 90 ("על במותינו חללים") כותב הרב:

" והאומה העזה שבאומות, קנאית היא ונוקמת. נוקמת היא בקנאה קשה כשאול מעוכרי חייה.

לא תשא פני כל, את אחיה לא תכיר ואת בניה לא תדע... יודעת היא האומה בידיעה פנימית...

שהפורשים מדרכי ציבור... כבני בלי דת (ההדגשה במקור) ממיתים הם את נשמתה, נוטלים הם

ממנה את המזון המחיה אותה, המשיב את רוחה. והם הם הנם אויביה, אויבי נשמתה, שונאיו

של מקום... ובזעם תקפץ רחמיה, למען עמדתה וקיומה, כדי להחזיק את נשמתה לדור דורים...

האומה יכולה לשנוא כשם שהיא יכולה לאהוב, ושנאתה, אוי כמה מרה היא ומכאבת... "


ב"אגרות" חלק א עמ' כ כותב הרב:

(חוץ מעם ישראל) " אין עוד אומה בעולם שההודעה של שם השי"ת בעולם, בתור אלוהי עולם

שומר הברית והחסד וכל ארחות הצדק, שהם מדותיו של הקב"ה, יהיה יסוד חייה הלאומיים,

ותנאי מיוחד בתקומתה על ארצה וכוננות ממשלתה וכו'. על כן מי שגורם בדעותיו ומכל

שכן במעשיו, רפיון להדעה (הזאת) שמחיה את האומה, הוא פושע לאומי,


16


שהסליחה לו איולת ".


במאמרי הראי"ה עמ' 60 מתייחס הרב לנושא הערב-רב:

"... ויש אחרים התולים את עצמם במאמרי הזוהר הסתומים, המדברים לפעמים על דבר ענין

הערב-רב, והתפרדות שלהם מכלל ישראל, לפני הגאולה השלמה, והם לוקחים את כל הסודות

הקדושים הללו, שהם עומדים ברומו של עולם, דברים כפשוטם, ומרבים עי"ז מחלוקת בישראל,

והם לא ידעו ולא יבינו, כי היסוד של הסימן של הערב-רב, הוא בנוי בדבר המדות הטהורות

היסודיות של ישראל בכלל, וכמו שאמר דוד, על הנתינים והגבעונים, לא מזרע ישראל המה,

שלשה סימנים יש באומה זו רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים , כל מי שיש בו שלשה סימנים

הללו ראוי להדבק באומה זו, ומכלל הן אתה שומע לאו , ביבמות ע"ט א', והמידות הקדושות

הללו אינן בעיקרן תלויות בבחירה, כי הן בכלל המתנות היקרות והטובות שנתן הקב"ה

לישראל בחסדו... וכל המרחם על הבריות, בידוע שהוא מזרעו של אברהם אבינו, וכל שאינו

מרחם על הבריות, בידוע שאינו מזרעו של אברהם אבינו. ועיקר הסימן היסודי של הזוהר הוא

כ"ש בבראשית כ"ה ב', בענין הסוגיא דערב-רב שם, שהם אינם חוששים לטובת ישראל, והם
נוטים לאומות העולם יותר מלישראל , אם יחזון לישראל בדוחקא מתרפין מינייהו (אם רואים

את ישראל בדוחק לא עוזרים להם ), ואית לן רשו לשיזבא לון ולא בעאון (ואפילו יש להם כח

להצילם אינם רוצים להצילם ), ומתרפין מאורייתא ומאלין המשתדלין בה ( מתרחקים

מהתורה ולא עוזרים ללומדיה ), למעבד טב עם עובדי כ"ום,(לעשות טוב לעובדי כוכבים ומזלות)

ועוד סימן לערב-רב, שהם מזלזלים בתלמידי חכמים, שע"ש כך נקראו ענקים לגריעותא...

ובודאי כך הוא המדה של כל אלה ששונאים את האומה בכלל, וכופרים בסגולותיה, שהם מבזים

את התורה ותלמידי חכמים ביסוד דרכם הרעה..."


מישהו יכול לתת תיאור יותר טוב לשמאל הקיצוני השונא את הציבור האמוני שבו סגולת

ישראל מאירה וכן הפוגע בתורת ישראל בכל דרך אפשרית, מזלזל בתלמידי חכמים, מתנהג

באכזריות תהומית הפך המידות של ישראל רחמנים ביישנים וגומלי חסדים, נוטה לאומות

לאומות העולם יותר מאשר לישראל (לגרש יהודים זו מצווה לגרש ערבים זו גזענות, לשחרר

רוצחים זו מצווה ולשים במקומם יהודים זו מצווה בהידור והרשימה ארוכה).

מה שהראי"ה קוק זצ"ל מתריע שלא להרבות מחלוקת בישראל הוא לגבי אותם יהודים שהיו

בזמנו (וגם בזמננו), שאמנם רחוקים היו מדרך התורה, אבל הסגולה הישראלית האירה בהם,

ולכן הם כבדו את התורה ואת תלמידי החכמים ופעלו למען הכלל ולא התרפו מלעזור לישראל

בשעת דחקן ואהבו את ארץ ישראל. וכנראה שהיו בזמנו של הרב תלמידי חכמים שכינו אותם

ערב-רב ועל כך הרב יצא כנגד אבל היום כידוע המצב השתנה והאנשים שעליהם אנו מדברים

עונים לכל האפיונים של הערב-רב .

וגם לגבי הבגידה בארץ ישראל יש לרב קוק מה לומר. באגרת תקנ"ה המפורסמת (ח"ב דף קפח)

כותב הרב:

"והשם יתברך יודע שלא את כל הפושעים אני מקרב, כי אם אותם שאני מרגיש שכח סגולי מונח

בפנימיותם... ועל אותם שכבר אבדו את הסגולה הפנימית שלהם לגמרי אמר דוד המלך ע"ה

"הלא משנאיך השם אשנא" ..."

ובעמ' הקודם מסביר הרב כיצד להבחין באותם היהודים שיש בהם את הסגולה:

"ובדורנו, נתרבו נשמות רבות שאע"פ שהם שפלות מאד וכו' ונגועים במעשים רבים ורעים

ובדעות רעות מאד, מכל מקום אור הסגולה מאיר בהם. ועל כן הם מחבבים מאד את כללות

ישראל וחושקים בארץ ישראל , ובכמה דברים טובים ויקרים מהמדות שהם באים מסגולת

ישראל בטבע נפשם, הם מצויינים בהם..."


מכאן מי שהם אכזריים על אחיהם בני ישראל, ובנוסף לכך הם מקצצים בנחלת ארץ ישראל

כדי למסור לגויים ונוטים לאומות העולם יותר מאשר לישראל, ודאי שאין בהם את הסגולה

והרב בשום אופן לא היה מקרב אותם, ועליהם הרב כותב שאמר דוד המלך "הלא משנאיך ה'

אשנא".

דבריו של הרב קוק על האהבה לרשעים המוחלטים מתייחסת רק למי שהגיע לדרגה שהוא


17


התעלה לגמרי מכל פניה אישית וכבר עבר גם את השלב של השנאה לרשעים ובודאי שלא

שייכת בתור הדרכה לכלל שלא הגיע למדרגה הזו וכל אדם מרגיש בתוכו שלאהוב אדם

שרוצה לקצץ לו את הרגלים או לסחוט את ההדק לאט, באחריות ובקור רוח, כלומר לחסל

אותו, או לאהוב יסמני"ק שמתעלל באכזריות תהומית ביהודי שכל חטאו שהוא משתתף

בהפגנה זוהי הדרכה בלתי אפשרית וזה גם גורם לעוות נפשי.


באורות הקודש חלק ג' עמ' שיט-שכ כותב הרב:

"הקשור בקשר של אהבה אל הכלל כולו וחפץ בתקנתו, הרי הוא מקושר גם אל הרעים

והחטאים שבו, ובזה יש מוצא [כלומר: אפשרות] לפגימה בקדושת הנשמה הטהורה ... וסוף

דבר שהוא מברר את עצמו כל כך עד שהוא מתקשר בתמצית הטוב של הכלל כולו, שבאמת

כללות הכלל הוא לעולם טוב... אלא שמי שזוהי דרך עבודתו, צריך שיברר את עצמו מאד, ויהיה

זריז וזהיר שמעשיו ורעיונותיו וכל הרגשותיו יהיו באמת נתונים לטובת הכלל כולו... [ואז] לא

תאונה אליו רעה... אבל מי שבא להתקשר אל אהבת הכלל ונפשו עופלה בקרבו בפניות פרטיות

שלו , אף על פי שניצוצי טהרה של אהבת הכלל כולו גם יש בו... ויוכל להיות שתכוון סגולת

קישורו אל הצד הגרוע והרע שבכלל... ואז הוא נפגם באמת..."

ומי יכול להעיד על עצמו שהוא נקי לגמרי מפניות אישיות?


באורות הקודש ג', עמ' שלד אומר הרב:

"מי שחסר לו החוש של שנאת הרשעים, יוכלו התכונות, המעשים והדעות הרעות, להידבק בו

ולפגמו. ואף על פי שעל ידי גודל מיתוק של חסד, הולך האור ונזרח גם על הרשעים, מכל מקום

ראוי לאחוז במידה ידועה של גבורה, שהיא ניכרת בשנאה פנימית לרשעים הגדולים, מרימי

יד בתורה . ומידה זו היא כמו סנדל לנשמה, שלא תטנף רגליה ביוון מצולת הקליפות, והיא

משומרת על ידי תכונה זו בטהרתה ".


ובשמונה קבצים חלק ח' סעיף רכח:

"שנאת הרשעה, כשהיא עמוקה וגדולה, צריכה לבוא בתחילת ברייתה יחד עם שנאת הרשעים

רק אח"כ היא מתמתקת על ידי כח הדעת ומתבררת, עד שהיא עומדת על נקיונה האצילי, שאין

כי אם שנאת הרשעה לבדה, והנושאים שלה, שהם הרשעים בעצמם, מתמלאים עליהם רחמים,

ויתמו חטאים ולא חוטאים. אבל אם מתחילת ברייתה תבוא בצורתה האידיאלית, לכוון את

מהותה רק על השנאה של הרשעה המופשטת, לעולם לא תצא אל הפועל בכחה אפילו בתור

השנאה לרשעה, כי חסרון השנאה אל הרשעים יטשטש את השנאה של הרשעה עצמה, ואז

כל אוצר הטוב מונח הוא בסכנה גדולה . וזה היה מקום המכשול של נפילים רבים, שנפלו מפני

שהשתמשו בתחילת הוויתה של שנאת הרשעה במדה האצילית, והעדר שנאת הרשעים נהפכה

אח"כ לאהבתם, ומתוך אהבת הרשעים נפלו הם עצמם באהבת הרשעה עצמה . על כן

מוכרחת היא המחשבה הראשונה להיות בתכונת מידת הדין, ואח"כ מדת הרחמים באה,

וממתקת אותה בשיתופה."


וכפי שאנו רואים שמי שמדבר רק על אהבה ואחדות גם עם הרשעים הגדולים מוביל אותנו

לבסוף למהלכים שמחזקים את הרשעה כמו שמובא בדוגמא מס' 3 (עמ' 8).


על כך שיש מאנשי הערב רב שנפרדים מעם ישראל וחוזרים לאומות העולם כותב הראי"ה זצ"ל

ב"עין איה – שבת" (עמ' 106):

"והנה מכלל הדברים הטובים שנכללו בענינים שבאו ע"י מכאובים וצרות רבות ורעות, נכלל גם

כן מה שמצד החסרון שגרמו הערב רב בעירובם בישראל, מזה יצאו ג"כ אח"כ בהמשך הגלות

כוחות פועלים רבים ממחננו להיות לעם אחר. ובאמת אין כאן הפסד עיקרי, כי היוצא איננו יוצא

כ"א מפני הנטיה הזרה הגנוזה בנפשו מקדמת דנא, מסטרא דערב-רב , שמזה באו תכונות זרות

שנקבעו אח"כ בנפשות ומתערבות במזגים באופן שאינו מתאים ומתקיים בכנסת ישראל, ע"כ

הוא מתפרד ע"י מכאוב הגלות וצרתה, ואין לו העז לעצור כוח לעמוד בניסיון. והנה רק המראה

החיצוני יעורר בנו תוגה שחשבנו שזה היוצא היה משלנו, אבל באמת אינו כ"א המוכן להתפרד

ולצאת מני אז..."



18


וכן היום לקראת הגאולה השלמה הבירור הקשה ביותר הוא בירור הערב-רב

מתוכנו , חלקם בודאי יתפרדו (יתנתקו) מתוכנו ויצטרפו לאומות העולם ויתבטלו בביטול גמור

עם ביטול הרע והזוהמה כולה בגאולה השלמה (כדברי בעל הלשם שבו ואחלמה), וחלקם

בע"ה יחזרו בתשובה ויצטרפו לעם ישראל ויזכו עמו לשכר הנצחי.

ואביא רק עוד ציטוט אחד של הראי"ה קוק זצ"ל שחזה את מה שקורה לנו עכשיו (אגרות הראי"ה ח"א עמ' קפג):
"אם נעזב את שעת הכושר, של התחלת התפתחות הישוב... והיד הרמה המחומשת בהפקרות

ודרכי הגויים, באין זכר לקדושת ישראל באמת, המחפה על חרסיה בסיגים של לאומיות

מזוייפת בגרגרים של היסתוריה ושל חיבת השפה, המלבישה את החיים צורה ישראלית מבחוץ
במקום שהפנים כולו הוא לא יהודי, העומד להיות נהפך למשחית ולמפלצת, ולסוף

ג"כ לשנאת ישראל וארץ ישראל, כאשר כבר נוכחנו ע"פ הניסיון - היד הטמאה הזו

תתגבר, אז אין די באר גודל האסון..."


ובימינו כשהאסון כבר מול עינינו נותר רק להלחם ברשעה וברשעים ולזרז את הקמתה של

מנהיגות יהודית לישראל. ואני מקווה שהדברים יפקחו את העיניים להבין את המציאות על פי

התורה, וכן זה מאד משמח לראות שהתורה הקדושה חזתה את כל מה שקורה מראש (לא רק

באמונה אלא גם בהבנה) וגם מה שכותב הגר"א ש" דוחק הגלות של הערב רב ממהר את

הגאולה לישראל" במהרה בימינו אמן.


19) נספח: נושא הממלכתיות בימינו – הרב משה צוריאל שליט"א


מכיוון שנושא ה"ממלכתיות" הוא עיקר הבירור של הציונות הדתית בעקבות הפשע הנורא

שחלק מנציגיה השתתפו בו , אביא כאן חלק מדבריו של הרה"ג משה צוריאל שליט"א בהסכמה

שנתן לספרו של הרב ראובן יוסף האס שליט"א "הם המליכו ולא ממני":

"... מרן הגאון רא"י הכהן קוק זצוק"ל כבר הביע התנגדות ברורה למסירת כוח השלטון

לכופרים ומומרים. וכך לשונו: "חלילה לדחות נפשות טועות, כל זמן שלא יתפרצו לקחת

להם קרניים לומר שהם הם קברניטיה של האומה , שיפלסו לה אורח חיים חדש, לקוח בהקפה

מהמודרניות האירופית, שהיא כסף סיגים מצופה על חרסי האליליות הקדמונית, וכל זוהמת

שפלותה, שעליה אנחנו נלחמים, ועוד נלחם בכל עוז רוח ה' אשר תשגבנו סלה"

("אגרות הראי"ה, ח"ג עמ' קנז').

ואמנם בנו הצדיק הגדול רצי"ה חשב לקרב אותם וחשב להציל ע"י "יד ימין מקרבת" וניסה

להעניק גושפנקה תורנית לשלטון ממשלות ישראל שבימיו. אבל כעבור שתי עשרות שנים גם

הוא הבחין שניסיון זה לא הניב פרי כראוי. מאז ימי סבסטיה נקט בקו נוקשה יתר, להתנגד

לפעמים להחלטות השלטון, וכמו שמבואר בכמה וכמה כרוזים ואגרות בספר "להלכות ציבור".

בימינו יצא לאור ספרו של הרב יוסף בדיחי, ששימש את הרצי"ה יום ולילה, ומי כמוהו נאמן

למסור מה היתה דעתו של הרצי"ה בשניו האחרונות... וכבר אמר רב דגול שכאשר מציגים לפני

הציבור תיאור שהוא נכון 99%, אין לומר שהציבור הבין את כל האמת. כי חיסרון של אחוז

מסויים מעוות הבנה מדוייקת. כן בענייננו, להעניק סמכות "ממלכתיות" לתעתועי

השלטון הנוכחי, העוקר אוכלוסיות מבתיהם ונחלתם, כדי "למסור" חלקי א"י

לאויבינו הנוראים, אין זאת אלא לעג וקלס לאמת .

מובן מאליו שדברי רצי"ה זצ"ל כשלעצמם אינם שייכים לנוראות תקופתנו. כי לא דוד בן גוריון,

ולא לוי אשכול, ולא גולדה מאיר, ולא מנחם בגין, לא הביאו לנזקים כה קשים לעמנו כמו

שלטוננו הנוכחי. חשש למלחמת אחים, נוסף על התנפלות אכזרית של אנשי יס"מ מהמשטרה,

וסתימת פיות ע"י איומים וכן מעצרים מנהליים. זוועות הללו לא היו כלל בימי רצי"ה,

ובשום אופן לא היה מכסה עליהם ב"הכשר" של ממלכתיות.

אשרי האדם המוכן להודות על טעויות שבידיו. אפילו חז"ל היו נוהגים לפרסם "דברים שאמרתי


19


לכם טעות היא בידי" (שבת סג ע"ב, עיין שם בגליון הדף עוד י"ד מקומות בתלמוד שמצאנו כך)

כאשר ראש ישיבה או רב נתפס לקונספציה ישנה, ואינו מוכן לבדוק ולבחון דרכו, יש

כאן בעיה קשה. והרי הראי"ה קוק הורה לנו:"דרך חיים הוא דבר שתמיד ב'עמוד ולמוד' קאי"

("אגרות הראי"ה" ח"ב עמ' רפז...)

...מפורסמים דברי מהר"ל בענין "ההעדר הקודם להויה". וכך לשונו בגבורות ה' (פרק יח) " כי

מלכות ישראל הקדושה שיש לה מדריגה אלוהית פנימית, היא צומחת מתוך מלכות

בלתי קדושה ". מחכים אנו ומצפים לזריחת אורו של משיח, דוקא מתוך התסבוכת הנוכחית..."

בברכת התורה

משה צוריאל

מלקט ספר "אוצרות ראי"ה" (חמשה כרכים)


20) נספח מס' 2 – פירוט 5 הסוגים של הערב רב על פי פירוש הסולם

כותב האדמו"ר רבי יהודה לייב אשלג זצוק"ל בפירושו לזוהר בראשית כה:

"כי זה לעומת זה עשה אלהים, וכמו שיש 5 בחינות: כתר, חכמה, בינה, תפארת ומלכות בקדושה

כן יש כנגדן בקליפות והם 5 מינים הנ"ל שבערב-רב שהם נגע רע (נפילים, גיבורים, ענקים,

רפאים, עמלקים)... ואילו 5 מינים ערב-רב, מעורבים בישראל ומחטיאים אותם...

עמלקים – בלעם בלק = בבל עמלק (אותם אותיות).

נמצא אשר ב' הקליפות עמלק ובבל מרומזות בשמות בלעם ובלק. ומשמיענו בזה, אשר עמלק

היא בבחינת רישא דקליפות וכתר כמו קליפת בבל... ואלו שנשארו מקלי' עמלק בגלות הד'

דהיינו גלות אדום, המה ראשים בעולם בכוח רב ... (וכמו שכבר ציינתי בתוך המאמר).

נפילים – הנפילים דערב-רב, עליהם נאמר: "ויראו בני האלוהים את בנות האדם כי טובות

הנה" (בראשית ו' ב'). ואלו הם מין השני מהערב-רב, דהיינו בחינת חכמה דקליפות... והם מאלו

הנפילים של מעלה... שהיו מלאכי מעלה והפילם הקב"ה מהשמים... על כן נקראים נפילים, ואלו

נפילים בערב-רב נמשכים מהם... ואלו בני האלהים (מלאכים)...שהנשמות של הערב-רב ממין הב'

נמשכים מהם שהם נפילים, משום שהפילו עצמם מקדושתם, לזנות אחרי נשים שהן טובות ,

גם הקב"ה הפיל אותם הערב-רב מהעולם הבא, שלא יהיה להם חלק שם, ונתן להם שכרם בעולם

הזה, כמ"ש "ומשלם לשונאיו על פניו להאבידו...". והנה נתבאר מין השני דערב-רב הנק' נפילים,

שהם בבחינת חכמה דקליפות.

אם נוסיף לכך את מה שאומר רבי צדוק הכהן מלובלין זצ"ל (כנראה בשם האריז"ל) שבדורנו

מתגלגלים נפשות מדור המבול (צדקת הצדיק עמ' 37), נתחיל להבין את הסיבה להדרדרות הקשה

מבחינת הצניעות שאנו רואים בדור שלנו.


גיבורים - , שהם מין הג' של הערב-רב, שנתערב בישראל, עליהם נאמר: "המה הגבורים אשר

מעולם אנשי שם" (בראשית ו' ד'), והם נמשכים מצד אלו שנאמר עליהם, "הבה נבנה לנו עיר

ונעשה לנו שם" (בראשית,) דהיינו מצד דור הפלגה .

והם (דהיינו מין הזה דערב-רב) בונים בתי כנסת ומדרשות, ונותנים בהם ספר תורה ועטרה על

ראשו... ואינם מתכוונים לשם ה', אלא לעשות לעצמם שם כמ"ש ונעשה לנו שם.

ובני הסטרא אחרא מתגברים על ישראל שנתברכו להיות כעפר הארץ, וגוזלים אותם, והעבודה

נשברת ונחרבת, דהיינו הבהכ"נ ומדרשות שעשו, ועליהם נאמר: "והמים גברו מאד מאד על

הארץ", דהיינו הקליפות והס"א הנקראות מים, חרבו על הארץ בהתגברותם. ונתבאר מין הג' של

הערב-רב, שהם הגבורים, והם כנגד בינה דקליפה.

ובכן כאן אנו מגיעים לניסיון קשה במיוחד, שהזוהר כותב לנו שהערב-רב הוא גם בתוכנו, בתוך

הציבור הדתי. וכאן הזהירות צריכה להיות כפולה ומכופלת שלא נחשוד בכשרים, ומכל מקום

אי אפשר להתעלם מדברי הזוהר ואם יש תופעות קשות במיוחד בתוכנו יש לחשוש שכוח הערב

-רב התערב כאן.



20


רפאים – המין הרביעי של הערב-רב שנתערב בישראל, אם יראו שעת צרה לישראל מניחים

אותם ומתפרשים מהם. ואפילו יש להם כוח להצילם אינם רוצים להצילם. והם נרפים

מהתורה, ומתרחקים ממנה ומכל אלו העוסקים בתורה. לעשות טובה לעובדי ע"ז ... ועליהם

נאמר שלא יקומו לתחיית המתים, בעת שיבוא פקידה לישראל ויושעו מצרתם, נאמר על ידם:

"ותאבד כל זכר למו". כי להיותם תולדות החושך, נאבדים בהכרח עם ביאת האור לישראל.

ונתבאר מין הרביעי דערב-רב , שהם הרפאים, והם כנגד ז"א דקליפה (תפארת דקליפה).


ענקים – הם מין חמישי של הערב-רב, שהם מזלזלים באלו שנאמר בהם: "וענקים לגרגרותיך",

דהיינו בישראל מקימי התורה. ועליהם נאמר , רפאים יחשבו אף הם כענקים, כי הם שקולים זה

כזה. אלו הם שמחזירים את העולם לתהו ובהו, וסוד הדבר הוא, חרב בית המקדש, נאמר עליו:

"והארץ היתה תהו ובהו", כי בית המקדש הוא עיקר העולם וישוב העולם, ולכן נחשב כאילו כל

הארץ היתה תהו ובהו. וב' מיני ערב-רב הללו שנתערבו בישראל גורמין חורבן בית המקדש.

תכף כשיבא האור לישראל , שהוא הקב"ה ימחו מן העולם ויאבדו, אבל גאולת ישראל אינו תלוי

במחייתם, אלא רק במחיית עמלק, שבו היא השבועה דהיינו הכתוב: "כי יד על כס י-ה מלחמה

לה' עם עמלק מדר דר" (שמות יז' טו').



בנימין יוחנן נקר
אשמח לקבל תגובות למאמר: פל' 2280539 -052 e-mail: bynakar@manhigut.org

תוקן על ידי - חובב_חידות - 10/12/2005 23:58:57

תוקן על ידי - חובב_חידות - 11/12/2005 0:16:33



דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/12/2005 02:05 לינק ישיר 

אמת נכון ויציב !!!

באותו עניין מוסיף הזוהר ואומר שזה היה חטאו של אהרון שלא ידע להישמר מהערב רב כי אם היה נזהר מהם לא היה נוצר העגל.

ועוד קראתי באיזה ספר הסיבה שהערב רב לא הולך לגור בין הגויים ומעדיף את ארץ ישראל הוא מחמת שהערב רב הם השפלים באומות העולם ואין להם גדולה ועושר וטובה רק בהתחברם בעם ישראל ואם ילכו אצל הגויים לא יהיו נחשבים אצל הגויים לכלום לכן הם נאחזים רק בעם ישראל.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/12/2005 02:08 לינק ישיר 

בס"ד

תודה על המאמר חידה יקרה !




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-11/12/2005 17:26 לינק ישיר 

מאמר חשוב ביותר,כדאי להפיץ אותו,לפחות חלקו, בקרב הציבור הדתי לאומי.
ציטוט אחד של הראי"ה קוק זצ"ל שחזה את מה שקורה לנו עכשיו (אגרות הראי"ה ח"א עמ' קפג):
"אם נעזב את שעת הכושר, של התחלת התפתחות הישוב... והיד הרמה המחומשת בהפקרות

ודרכי הגויים, באין זכר לקדושת ישראל באמת, המחפה על חרסיה בסיגים של לאומיות

מזוייפת בגרגרים של היסתוריה ושל חיבת השפה, המלבישה את החיים צורה ישראלית מבחוץ
במקום שהפנים כולו הוא לא יהודי, העומד להיות נהפך למשחית ולמפלצת, ולסוף

ג"כ לשנאת ישראל וארץ ישראל, כאשר כבר נוכחנו ע"פ הניסיון - היד הטמאה הזו

תתגבר, אז אין די באר גודל האסון..."



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/4/2009 13:53 לינק ישיר 

בס"ד

עמלק מלביש עצמו בלבוש כבשה תמימה....

_________________

http://blog.tapuz.co.il/infinitum888




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > נבואות ואקטואליה באחרית הימים > קליפה אדומה - סוגיית הערב רב - מאמר מרתק
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר