בית פורומים א חרדים ספרדים

מעיין תל אביב יפו פרשת יתרו

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-17/2/2006 13:48 לינק ישיר 
מעיין תל אביב יפו פרשת יתרו

המאמר הפותח מהרה"ג אהרן סימן טוב שליט"א
ראש כולל באר מים חיים תל אביב
ור"מ בישיבת חזון עובדיה ירושלים



"וישמע יתרו" מול "שמעו עמים"


"וישמע יתרו כהן מדין חֹתן משה את כל אשר עשה אלוקים למשה ולישראל עמו" (י"ח א') וברש"י מה שמועה שמע ובא? קריעת ים סוף ומלחמת עמלק. ולכאורה צריך להבין הרי את קריעת ים סוף ומלחמת עמלק, כל העולם שמעו שנאמר "שמעו עמים ירגזון, חיל אחז יושבי פלשת, אז נבהלו אלופי אדום, אילי מואב יאחזמו רעד נמוגו כל יושבי כנען" (ט"ו י"ד-ט"ו). וכמו שרחב אמרה לשני המרגלים" "כי נפלה אימתכם עלינו וכי נמוגו כל יושבי הארץ מפניכם כי שמענו את הוביש ה' את מי ים סוף וגו' ואשר עשיתם לשני מלכי האמורי וגו' ונשמע וימס לבבנו ולא קמה עוד רוח באיש וגו'" (יהושע ב', י'-י"א) ומדוע א"כ רק יתרו בא להתגייר ולא אף א' מכל העמים. וכן צריך להבין מה המיוחד בשני ניסים אלו קריעת ים סוף ומלחמת עמלק?


בקשת האמת


אמנם התשובה היא, כאשר האדם רוצה באמת להתעורר בתשובה ומבקש את האמת ואינו רוצה ללכת בשרירות ליבו, הקב"ה נותן לו פתח ועזרה כדי להיכנס, וכמאמרם ז"ל, הבא ליטהר פותחין לו, יתרו היה מבקש לדעת האמת, כי כידוע מדברי חז"ל שיתרו לא הניח שום עבודה זרה שלא עבדה וכמבואר במכילתא (יתרו א'). וע"כ כיון שרצה לדעת את האמת האמיתית ועבד כל סוגי עבודה זרה בכדי לבקש את האמת, ע"כ הקב"ה פתח לו פתח לראות את האמת, אמנם אדם שלא מבקש את האמת, אע"פ שרואה הרבה דברים שמוכיחים על האמונה, אך כיון שאינו רוצה לבקש את האמת, הרי אינו רואה את ההוכחות, כי על כל הוכחה ועל כל מעשה ניסי אומר בליבו זה מקרה, במקרה היה נס פלוני אך יתרו כאמור כיון שרצה לבקש האמת, ע"כ הסיר מעצמו את כל הנגיעות העצמיות שלו וראה את כל אשר ה' עשה, ראה את הניסים כמקשה אחת לא כמקרה אלא בראיה רצופה וע"כ קל היה לו לשמוע למרות שכל העמים גם שמעו, אך הם לא בקשו את האמת וע"כ אף ששמעו את הניסים ופחדו פחד ונמוגו כל יושבי פלשת, אפ"ה לא השפיע עליהם הניסים הללו, כי אטמו את עצמם ולא רצו לבקש את האמת, והנה עמלק הרי גם שמע את קריעת ים סוף ושאר הניסים שנעשו לעם ישראל ואפ"ה הוא מעיז להלחם עם ישראל, מזה הבין יתרו שאדם שלא רוצה לבקש את האמת אף שרואה את האמת הברורה כשמש הרי הוא מתעלם ממנה, לא רק שמתעלם מן האמת אלא בא להלחם, עמלק רואה ניסים גלויים ואפ"ה בא להלחם עם ישראל, הדבר הזה הביא אותו לידי האמת.


כוחה של שמיעה אחת


פרשת יתרו באה ללמדנו שלבקשת האמת מספיקה שמיעה אחת בלבד, יתרו עזב את בית אביו ממיר את מהלך חייו, נוטש אורחות חיים, וכו' רק בשמיעה אחת בלבד, שמיעה אחת מסוגלת להפוך את האדם למציאות אחרת לגמרי, העיקר לשמוע, ולא לחינם זכה יתרו שתקרא פרשה זו על שמו לדורי דורות, וגדולה מזו שבעבור שמיעה אחת זכה לכבוד גדול, מיד יצא משה לקראתו, יצא משה, יצא אהרן נדב ואביהוא, ואף ארון ה' יצא לנגדו וכמבואר בשמות רבה (כ"ז, י"ב) וכל זה זכה עבור שמיעה אחת בלבד.


בחז"ל מובא שבעת שפרעה תבע מופת מאת הקב"ה, אמר לו הקב"ה לפרעה בדין הוא מבקש, ורק לאחר שנתן הקב"ה מופת אחד והשליכו איש מטהו ויבלע מטה אהרן את מטותם, ועדיין לא התעורר פרעה מזה, התחיל הקב"ה להכותו (שמות רבה כ"ז, י"ב). ראיית מופת ואפי' מופת יחיד חייבת לתת את אותותיה באדם, חייב אדם לשנות את דרכיו, ואם אינו עושה זאת הרי מעיד הוא על עצמו שאינו מבקש האמת, והמעניין מאוד שלמרות שהחרטומים גם הם הפכו את מטותם לנחש, אך הנחש הזה היה בלא רוח חיים רק כתבנית נחש, אך מטה אהרן נהפך לנחש חי מתנועע, וכמו שכתב הספורנו שם, ומטה אהרן בלע את מטותם, ובחז"ל אף שהיה מטה, בכל זאת הוא בלע את מטותם, ובכל זאת פרעה לא מתפעל ואין לו הרגש להתפעל, כי אינו רוצה לבקש האמת.


מופת אחד הוכחה


וראוי כאן להביא מה שכתב הרמב"ן יסוד גדול: "ועתה אומר לך כלל בטעם מצוות רבות מעת היות עבודה זרה בעולם מימי אנוש, החלו הדעות להשתבש באמונה, מהם כופרים בעיקר, ומהם מכחישים בידיעתו הפרטית וכו', וכאשר ירצה האלוקים בעדה או ביחיד יעשה עמהם מופת בשינוי מנהגו של עולם וטבעו, יתברר לכל ביטול הדעות האלו כולם. כי המופת הנפלא מורה שיש לעולם אלוה מחדשו ויודע ומשגיח ויכול וכו'" ע"ש, ומבואר מדברי הרמב"ן כי הבריא בנפשו חייב להתעורר ממעשה אחד, מספיק לאדם שמיעה אחת כדי שישנה את דרכו הרעה, וזה מה שרמז שלמה המלך: "אוזן שומעת תוכחות חיים בקרב חכמים תלין" (משלי ט"ו) דהיינו בשמיעה תוכחות חיים, סימן הוא שבקרב חכמים תלין. ואם אנו שומעים ולא מתפעלים כנראה אנו חולים במחלת הנפש.


אינני יודע לתרץ תירוצים!


ומספרים על הרב "בית הלוי" שפגש את אחד מתלמידיו שפרק עול, ולשאלת הרב איך הגיע למצב זה ענהו התלמיד כי בהיות ויש לו כמה קושיות על התורה ועל בורא עולם, ע"כ יצא לתרבות רעה. א"ל הרב: מה הן קושיותיך, אולי אני אתרץ אותם. והתלמיד החל להקשות קושיות על בורא עולם ועל התורה וכו', אמר לו הרב שאלותיך הם קשות מאוד ואין לי עליהם תרוץ. לתדהמת התלמיד שידע את כוחו הגדול של רבו בפירוק קושיות הרבה יותר חזקות, ענהו הרב אני יודע לתרץ רק קושיות! אין אני יודע לתרץ תירוצים, כל הקושיות שלך הם תירוצים לדרכך החדשה, וע"ז אין לי תירוצים.


שומה עלינו חובה קדושה לשמוע, להבין, ואז נזכה לחיים טובים.




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/2/2006 13:49 לינק ישיר 

דבר המערכת


"ויחן שם ישראל נגד ההר". ידועה השאלה שנשאלת בחז"ל, למה כתוב ויחן בלשון יחיד כאשר המדובר הוא על כל עם ישראל, וע"ז עונים חז"ל: "כאיש אחד בלב אחד" דהיינו שהתורה כתבה בלשון יחיד כדי לומר לנו כי באותו מעמד היו כל העם מאוחדים כאדם אחד ולכן נכתב בלשון יחיד.

וידוע מה שכתוב בהגדה "אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה, דיינו". ושואלים המפרשים מה דיינו בזה שהגענו להר סיני ולא קיבלנו את התורה? הרי כל הקירבה להר סיני היתה עבור המטרה הנשגבה לקבל את התורה, ואם לא נקבל את התורה, אז למה דיינו?

וע"ז עונים המפרשים כי גם בעצם הקירבה להר סיני היתה מעלה גדולה, והיא שזכה העם להיות מאוחד. ומעלת האחדות הינה מעלה גדולה ונשגבה.

וידוע שכאשר עם או קבוצה מאוחדים, אף כח שבעולם לא יוכל עליהם, וכל אשר ירצו יעשו ויצליחו.

ע"כ ניקח מוסר לעצמנו, דווקא בימים אלו להרבות אחדות בעם ישראל כי היא היא הסגולה וסוד הכח להצלחת עם ישראל.

           בברכת שבת שלום

                          הרב נתן אלנתן




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/2/2006 13:52 לינק ישיר 

הליכות עולם


מהרב אלקנה אליאסי

רב איגוד בני תורה ת"א יפו

עפ"י פסיקותיו של  מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א

בגדר איסור לא תחמוד

בפרשת יתרו נאמר לא תחמד בית רעך, לא תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמרו וכל אשר לרעך:

ובפרשת ואתחנן נאמר: ולא תחמד אשת רעך, ולא תתאוה בית רעך שדהו ועבדו ואמתו שורו וחמרו וכל אשר לרעך:

ויש בזה שני לאוין וכמו שכתב מרן השולחן ערוך (חושן משפט סימן שנט סעיפים י'-יב'):

כל החומד עבדו או אמתו או ביתו או כליו של חבירו או כל דבר שאיפשר שיקנהו ממנו, והכביד עליו רעים והפציר בו עד שלקחו ממנו, הרי זה עובר בלא תחמוד (שמות כ, יד). כל המתאוה ביתו או אשתו וכליו של חבירו וכל כיוצא בזה, כיון שחשב בלבו איך יקנה דבר זה ונפתה בלבו בדבר, עבר בלא תעשה של לא תתאוה (דברים ה, יח), ואין תאוה אלא בלב בלבד.

התאוה מביא לידי חימוד, והחמוד מביא לידי גזל; שאם לא רצו הבעלים למכור אע"פ שהרבה להם בדמים והפציר ברעים, יבא לידי גזל, שנאמר: וחמדו בתים וגזלו (מיכה ב, ב). ואם עמדו הבעלים בפניו להציל ממונם או מנעוהו מלגזול יבא לידי שפיכות דמים, צא ולמד ממעשה אחאב ונבות.

הא למדת שהמתאוה עובר בלאו אחד, והקונה דבר שהתאוה בהפצר שהפציר בבעלים עובר בשני לאוין, לכך נאמר: לא תחמוד (שמות כ, יד) ולא תתאוה (דברים ה, יח) ואם גזל, עובר בשלשה לאוין.

ובשו"ת משנה הלכות (חלק יב' סימן תי') כתב לבאר בגדר "לא תחמוד" שאינו שייך רק אם הוא חומד חפץ או ממון או כל דבר שיש לו לחבירו והוא רוצה באותו חפץ והוא חומדו להיות שלו אז הוא עובר על לא תחמוד אבל אם הוא רואה בית נאה או דירה ואומר בית כזה או דירה כזו אני רוצה אין בזה איסור של לא תחמוד והאיסור הוא רק שלא יחמוד ויתאווה בית זה.

וז"ל רבינו אברהם בן הרמב"ם עה"ת פרשת יתרו: לא תחמוד והבן שהאזהרה על איזה חפץ שיש ברשותו של חבירו לא על מה שדומה לאותו החפץ. המשל בזה ראובן יש ברשותו בית נאה אסור על שמעון להתאוות שאותו בית גופו יהיה שלו, לא שאסור לו להתאוות לו דוגמתו או דומה לו ע"כ.

ומיהו לתאוה יבקש נרדף שאם הוא מתאווה "לוקסוס" וכיוצא בזה אין זה בכלל לא תחמוד אלא בכלל "תאוה" שצריך להתרחק עצמו ממותרות וכיוצא בזה.

ועוד כתב בשו"ת משנה הלכות (שם סימן עב') שאותן המיפין עצמן כדי שישרו בעיני אחרים ובפרט בעיני נשים, מלבד שיש בזה משום לא ילבש גבר שמלת אשה (עיין יו"ד סי' קפ"ב ס"ו) וגם יוסף הצדיק נענש בשביל שהיה מסלסל בשערו שיהא נראה יפה כמבואר זה בקרא ומיד נתגרה בו הדוב. חוץ מזה יש בזה עוד משום לאו דלא תחמוד, וכמו שכתב בספר חסידים (סי' צ"ט) לא תחמד אשת וגו' (שמות כ' י"ז) כתיב בלא וא"ו "לא תחמד" אזהרה שלא ליפות עצמו כדי שישר בעיני אשת רעהו ויכניס אהבתו ויפיו בלבה, לא תהיה לאשת רעך. והנה המיפה עצמו כדי שישר בעיני אחרים וכ"ש בנשים עובר גם על לאו דלא תחמד והשם יודע אם לבו לשם שמים.

ובספר היראה לרבינו יונה כתב: אל תשבח אשה ביפיה בפני חבירך פן על ידך יחמדנה וכתיב: "לא תחמוד" קרי ביה לא תחמיד. וכן קרי ביה לא תחמד (מם בניקוד צירה) אל תקשט נפשך ותלך בין הנשים כדי שיתאוו לך, ואל תרבה שיחה עמהן, כאותו ששאל לברוריה באי זה דרך נלך ללוד? אמרה גלילי שוטה היה לך לומר באי זה ללוד. ולא יעיין בבגדיהן ואפילו שטוחין על הכותל, כללו של דבר כל מה שיוכל להתרחק מהן ממשאן וממתנן ודבורן יתרחק, כי תמיד יצר הרע בוער כאש להחטיא האדם, לכן צריך האדם להיות כל שעה יועץ תחבולות לעשות מלחמה עמו.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/2/2006 13:53 לינק ישיר 

דור דור ודורשיו


מהרב אלקנה אליאסי

רב איגוד בני תורה ת"א יפו

המקבל השמיני אליהו הנביא (המשך)

פנחס הוא אליהו – האמנם ???? (ב')

הנה בעלון הקודם הבאנו את מחלוקת סוגיות הגמרא אם פנחס הוא אליהו.

ובאמת שגם בזוהר החדש (רות דף מב' ע"א) נראה שיש בזה הסתפקות אם פנחס הוא אליהו דהכי איתא התם: מי עלה שמים, אמר רבי אלעזר משמיה דרבי שמעון דא אליהו. וירד מקודם לכן. וקשיא דרבי אלעזר אדרבי אלעזר דאמר ר"א אליהו דא פנחס אי בשביל שקינא להקב"ה זה קינא וזה קינא. לאו הכי דאמר רבי אליעזר כתיב קנא קנאתי. קנא בשיטים וקנאתי הכא אמר ליה הקב"ה עד מתי אתה מקנא לשמי. ע"כ. ומשמע מדברים אלו שיש מחלוקת אם פנחס הוא אליהו.

וכבר הבאנו באחד העלונים הקודמים את דברי התוספות רא"ש שכתב על דברי הגמרא (קידושין ע' ע"א) כל הנושא אשה שאינה הוגנת לו "אליהו כופתו והקב"ה רוצעו" – שלדעת הסובר אליהו זה פנחס ניחא שמתמנה ליפרע על עון זה לפי שהיה רגיל לקנאות על עבירה כיוצא בה שקנא במעשה זמרי, ואפי' לסובר פנחס אינו אליהו מ"מ אשכחינן באליהו שהיה מקנא למקום ובעבירה זו שייך נמי קינוי כדאשכחן במעשה זמרי: ע"כ.

והנה בילקוט שמעוני תורה פרשת פינחס (רמז תשעא) איתא: אמר רבי שמעון בן לקיש פינחס הוא אליהו, א"ל הקב"ה אתה נתת שלום בין ישראל וביני בעולם הזה אף לעתיד לבא אתה הוא שעתיד ליתן שלום ביני לבין בני שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' וגו' והשיב לב אבות על בנים, רבי אליעזר אומר הסב הקב"ה שמו של פינחס בשמו של אליהו ז"ל מתושבי גלעד מלמד שעשה תשובת ישראל בהר הגלעד שנאמר הנני נותן לו את בריתי, בריתי היתה אתו החיים והשלום ונתן לו חיי העולם הזה וחיי העולם הבא ונתן לו שכר טוב והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם.

ובמדרש שוחר טוב (מזמור סג') איתא: אמר רבי פנחס בשם רבי שמעון בן לקיש הוא פנחס הוא אליהו זכור לטובה ולברכה שאלולי הוא לא היה לנו חיים באדום הרשעה הוא שאמרו רבותינו משעה שחרב בית המקדש הוא מקריב שני תמידין בכל יום לכפר על ישראל וכותב בעורותיהן מעשה כל יום ויום: (והביאוהו בספר בתי מדרשות ליקוטים ממדרש שוחר טוב).

והאבן עזרא בפרשת פנחס על הפסוק (במדבר כה' יג') "והיתה לו ולזרעו אחריו" כתב שכוונת הפסוק "אחריו" היינו שפנחס מת ואינו אליהו כלל. והיינו כוונתו שלא יתכן לומר שפנחס הוא אליהו כאשר נראה מהמילה "אחריו" שפנחס מת, דאם לא מת למה נאמר "אחריו" שכל "אחריו" היינו אחר מיתתו.

ואמנם בספר תולדות יצחק (מרבי יצחק קארו דודו של מרן הב"י) על פרשת במדבר (שם) כתב שדברי האבן עזרא אינם ראיה לומר שפנחס מת לפי "שאחריו" רוצה לומר אחרי הסתלקותו ולא אחרי מיתתו.

גם בשו"ת מפענח נעלמים (סי' ה') דחה דברי האבן עזרא וכתב לבאר שכוונת המאמר שפנחס הוא אליהו היינו שאליהו הוא גלגול של פנחס, וז"ל: אבל כל משכיל יבין שעומק כוונת המאמר יורה על סוד גלגולי הנשמות, כי ידוע במקובלים דשמות המגולגלים יש איזה השתוות באותיות שמותיהם, כי נפש חיה הוא שמו. (כענין שכתבו גורי האר"י ז"ל כי רב אחא משבחא היה גלגול אחאב מלך ישראל, וכן הרבה). גם המאמר בפרק חלק (סנהדרין דף ק"ה ע"א) הוא לבן הוא כושן רשעתים, שנתחבט בו הרב יעב"ץ ז"ל (בהגהותיו על הש"ס שם), פשוט שהתכוונו ג"כ על הדרך הזה. וכן מאמרים רבים. ובזה יתורץ לך קושיית החכם אבן עזרא (ריש פרשת פנחס, במדבר כ"ה י"ב) על המאמר פנחס הוא אליהו.

ובאמת שכבר קדמו בזה הרדב"ז בתשובותיו (ח"ו סי' ב' אלפים רג') שכתב שלפי דעת חכמי הנסתרות כי האומר פנחס זה אליהו היינו שורש נשמתו של פנחס, (ולא שהוא פנחס בגוף) וכשאמרו לו לאו כהן הוא מר לא רצה לגלות הסוד.

ונראה לי להביא ראיה לדבר, מדברי הזוהר פרשת פרשת כי תשא (דף קצ' ע"א) איתא בזה הלשון: עד דהוה יתיב אתגלי עליה קודשא בריך הוא א"ל מה לך פה אליהו בקדמיתא קא הוית מקטרגא ומקני על ברית, ומדחמינא בך דקנית עלי בההוא ברית נטלית ליה ברעו דמשה ויהיבנא לך עד דמשה הוה אמר (במדבר כה) הנני נותן לו את בריתי שלום, השתא דאיהו דילך לא אתחזי לך לקטרגא עלוי הוה לך למשבק קנוייך לי כמה בקדמיתא דהוה דילי שבקנא ליה לידא אחרא ולא קטריגנא עלוי. (תרגום: עד שהוא יושב נגלה אליו הקב"ה וא"ל: מה לך פה אליהו בתחילה היית מקטרג ומקנא על הברית וכשראיתי בך אותה קנאה נתתיה לך ברצונו של משה את ברית השלום, עכשיו שהוא שלך לא ראוי לך לקטרג על ישראל, שהיה לך לעזוב את הקנאה כבתחילה). והנה לכאורה לפי זה נראה דבאמת פנחס הוא אליהו כפי שא"ל הקב"ה בתחילה היית קנאי וכו'. אלא שבהמשך דברי הזוהר כתוב: פנחס הוא אליהו ודאי בדרגא חדא ע"כ. דהיינו שדרגתם אחת ולא שהם איש אחד, ולכן נראה לענ"ד כוונת הזוהר לומר שפנחס הוא אליהו אך לא בגוף ממש אלא שהוא נשמת אליהו.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/2/2006 13:54 לינק ישיר 

פרפראות בפרשה

ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלקים אנשי אמת שונאי בצע (יח, כא)

מדוע, שאל הרבי מקוצק, מינה משה רבנו שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמשים ושרי עשרות? האם לא חשש משה רבנו שיפגע מי מהם על שנתמנה לתפקיד פחות חשוב מחברו?

אלא, השיב הרבי, נאמר בהם שהיו אנשי אמת. איש אמת יודע כי הכבוד כולו שקר ואין בו מאום, משום כך לא נפגע איש מהם כאשר ראה כי חברו נתמנה לתפקיד נתמנה לתפקיד רם ממנו.

לא תעשה כל מלאכה (כ, י)

כאשר עלה מלפני רצונו של רבי יעקב יוסף הרמן לעלות לארץ ישראל, ארז את כל חפציו ורכושו, ועלו הוא ומשפחתו על אניה ששמה פניה לארץ ישראל.

כשהיו בלב ים נודע לרב החובל כי פרצה מלחמת עולם השניה, ומחשש שמא תפגע האניה מאניות אויב, האריכו את מסעם בכמה ימים בנתיבי ים עוקפים.

כאשר הגיעו לנמל, היה זה יום שישי, כשעה אחת בלבד לפני כניסת השבת. המהומה בנמל היתה גדולה. מכל עבר קראו רמקולים בקול גדול לכל הנוסעים לעזוב מיד את האניה ולחקות למטען שיפורק.

אם אחכה למטען, חשב רבי יעקב-בודאי הדבר כרוך בחילול שבת. לזאת איני מוכן!

פנה רבי יעקב לקצין באחראי ואמר לו: חתום על דרכונינו, ברצוננו לרדת. ומה עם המטען שלכם? תמה הקצין.

כל ימי, אמר רבי יעקב, נזהרתי מלחלל את השבת, ובוודאי עכשיו, כאשר זוכה אני לעלות לארץ הקודש, לא אחלל את השבת!

דע לך!-אמר הקצין-שרכושך יגנב כולו על ידי הערבים פועלי הנמל.

שהרי כשיראו שיש כאן מטען ללא בעלים, יקחו מכל הבא לידם, ותשאר אתה ומשפחתך ללא פרוטה.

אף על פי כן, נשאר רבי יעקב איתן בדעתו, מפקיר אני את כל רכושי, ובלבד שלא אחלל שבת!

החתים הקצין את המסמכים והרשה להם ללכת.

במשך כל השבת שמח רבי יעקב שמחה גדולה. הקדוש ברוך הוא, אמר רבי יעקב, עושה למעני כל דבר, סוף סוף נפלה בחלקי הזכות לעשות דבר מה למענו...

במוצאי שבת אמרה הרבנית: כדאי ללכת לנמל לראות, אולי בכל זאת נשאר משהו מהרכוש...

הגיעו רבי יעקב וזוגתו הרבנית לנמל השומם והנה ליד האניה עומד שומר. מי אתם? שאל השומר.

שמי יעקב הרמן, ענה הרב.

טוב שבאת! אמר השומר, הקצין השאיר אותי כאן לשמור על חפציך, והזהיר אותי, שלא אעיז לעזוב את משמרתי עד שתבוא לקחתם, והרי הם לפניך...




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/2/2006 13:56 לינק ישיר 

                                                                                               סיפור                 

רַבִּי יִחְיֵא בַּשִׁירִי
                   (חלק ב')

"תנה לנו רשות לשלוח שליח לקיים מצוותך." בקשו האנשים, והאימאם נעתר להם גם בזה. רצונו למצוא את רוצחי בנו גבר על חששו שאולי ימלט אחד הנאשמים.

מבוהלים וחרדים נשארו היהודים במקומם, והתפללו חרש אל בורא העולם שיציל אותם מיד אויביהם המבקשים את נפשם. ברשעותו הרבה סרב האימאם לאפשר להם להיכנס לבתי הכנסיות ולשפוך את ליבם לפני אביהם שבשמיים. מנסיונו, ידע האימאם שתפילתם של בני אברהם יצחק ויעקב לא תשוב ריקם מלפני אביהם שבשמיים, והוא חשש שהיהודים ינצלו מבלי שרוצחי בנו יבואו על עונשם.

בינתיים, מיהר השליח, שמינו היהודים למטרה זו, והלך לביתו של רבי יחיא בשירי, שגר בעיר "אל חמא", ומסר לו את מכתבם של יהודי צנעה, בו כתבו שימהר ויבוא להצילם, כי עת צרה היא ליעקב.

עוד בטרם עלה השחר השכים רבי יחיא ובא לפני האימאם.

"אדוני המלך! הישבע לי בחייך ובמלכותך כי לא תפגע באף אחד מכל היהודים לרעה, ובנך יעמוד חי לעיני כל העם, יודה בפיו מי הרגו, ואז תוכל להינקם ממנו.

"אם אכן תצליח להחיות את בני, אני מסכים לכל אשר תאמר." הבטיח האימאם.

עמד רבי יחיא בשירי בתפילה ואמר: "ריבונו של עולם, אלוקי אברהם יצחק ויעקב, אשר בידך נפש כל חי ורוח כל בשר איש, היום יוודע כי אתה אלוקים ואין זולתך. אין קדוש כה' כי אין בלתך. קדש את שמך בעולמך והתגדל והתקדש לעיני הגויים, וידעו כי יש אלוקים בעמך ישראל, ואתה אמת ותורתך אמת, ומשה נביאך אמת, וחותמך אמת, ובחרת בעמך ישראל באמת כי אתה אל אמת ודברך אמת לעד."

כתב רבי יחיא בפתק שם אמת ושם אותו על מצח ההרוג. מיד קם הנסיך ועמד על רגליו חי כפי שהיה תמיד. האב המאושר לא האמין למראה עיניו. האמנם קם בנו לתחיה? הוא מיהר ותפס את ידו ונוכח שאכן נכונה ראה. בנו עמד לפניו. שאל רבי יחיא מי הוא ומי אביו, והנסיך ענה בקול צלול ובטוח שהוא הנסיך ובנו של האימאם.

"היכן אביך?" שאל אותו הרב. "הוא מחזיק בידי." ענה הנסיך לתדהמתם של כל הנוכחים. "ומה לך עתה?" המשיך ושאל רבי יחיא. "אנוכי הרוג." היתה התשובה. "מי הרג אותך?" שאל הרב, והנוכחים עצרו את נשימתם.

"פלוני ואלמוני,הנחשבים לאוהבי אבי, הם שרצחו אותי במקום מסוים, ושם עדיין האבנים צבועות בדמי." עיניו של האימאם היו מזרות אימה. הוא נתן פקודה לעבדיו, והם נחפזו אל הבית במרום שהורה להם הנסיך, שם אמנם מצאו את עקבות דמו שניתז על אבני החדר.

לאחר שהובאה ההוכחה החותכת לחפותם של היהודים ולאשמתם של הרוצחים, שהיו מאנשי המלך ורצו להעליל עלילת דם על היהודים, מחק רבי יחיא בשירי את האות "א" מהפתק שהיה נתון על מצחו של הנסיך, וכאשר נותרה המילה "מת" בלבד, צנח ההרוג וחזר למצבו הקודם.

כאשר ראה האימאם את בנו מת, פנה אל רבי יחיא והבטיח לו אוצרות זהב וכסף, ובלבד שיחזיר את בנו לחיים. ענה לו הצדיק:

"אי אפשר לשנות או לבטל את גזרתו של מלך מלכי המלכים. תחייתו של בנך היתה רק כדי להודיע לבני האדם את גבורתו של הבורא ולמנוע אותך מלשפוך דם נקי."

ציוה המלך לקבור את בנו ולהוציא להורג את רוצחיו. ואת היהודים שלח לחופשי ואסר לפגוע בהם. אמנם, כאשר עברו ימים רבים, ניסו שונאי ישראל להעליל עליהם שוב את עלילת הדם הנתעבה. אך האימאם, שראה את יד ה' במעשה, נשאר נאמן להבטחתו ולא שת ליבו אל דבריהם של הצוררים.

- סוף -




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/2/2006 13:57 לינק ישיר 

יהדות בתל אביב יפו


מסיבת ט"ו בשבט מרכזית

לנשים וצעירות במרכז דוהל

יום רביעי י' בשבט תשס"ו 8/2/06 היה היום הסוער של השבוע, גשמים עזים ורוחות במהירות של כ - 70 קילומטר לשעה לא השפיעו במיוחד על תושבות העיר ומאות נשים השתתפו באירוע המרכזי לנשים בט"ו בשבט במרכז דוהל, במחזמר הענק "יום בחיי" אשר עולה על הבמה בפעם הראשונה בארץ. וכמו תמיד המחלקה לתרבות תורנית בעיריית תל אביב – יפו שמארגנת האירוע בניהולו של ר' מנשה עובדיה מקבלת תשואות רבות על האירוע שלא ישכח במהרה.

השחקניות טלי כוכבי וחני עטרי נתנו הצגה בקטעים מחיי היום יום כאשר הנשים לא הפסיקו לצחוק ולהנות מהרמה הגבוהה של ההצגה, הזמרת שירה בת קול הלהיבה את הנשים בקטעי קישור עם מוזיקה המתאימה לכל נושא, שמונה רקדניות בנות חן נתנו לאירוע מושגים אחרים ובתפאורה מרהיבה. גב' יפה יום טוב כהרגלה בקודש הנחתה בטוב טעם את הערב המוצלח ותיבלה את ההנחיה בדברי תורה על ט"ו בשבט בנושא "כי האדם עץ השדה" וכן משל ונימשל על החיטה והקישור האקטואלי לתקופתנו אנו!

לפני תחילת המחזמר מאות הנשים קמו לכבודו של הרב נתן אלנתן חבר מועצת העיר וחיזקו את הרב בתשואות רבות על פעולותיו של הרב בעיר בכלל ועל עזרתו לציבור בפרט, הרב נתן אלנתן נשא דברי תורה בנושא המצוות התלויות בארץ, ומהות יום ט"ו בשבט ואמר לקהל הנשים שבכניסה אמר לו השומר שלפני תחילת האירוע הוא היה בטוח שגלל מזג האוויר הסוער לא תגענה נשים והאירוע יתבטל, וכאשר ראה את מאות הנשים הוא היה מאוד מופתע ואמר שזו הצלחה חסרת תקדים ורק "אתם" יכולים לחולל כאלה מהפכות.

בסיום דבריו הרב בירך את גב' יפה יום טוב העושה גדולות ונצורות ברחבי הארץ והודה למחלקה לתרבות תורנית בעיריית תל אביב – יפו למנשה עובדיה, מאיה יגודייב ומירי חדד על הפעולות הרבות שהם עושים למען הציבור. בסוף דבריו מסר כי בקרוב יתקיים אירוע  ענק  לכל המשפחה בהיכל התרבות בתל אביב ומזמין את ציבור המשתתפים ובני משפחותיהם לאירוע וזאת לקול תשואות הקהל.

 

 

כנס מרתק במרכז בארבור ביד אליהו

ציבור רב הגיע למרכז ברבור ונהנה מערב מרתק עם מבחר המרצים: הרב זמיר כהן, שם נרדף בציבור בכלל ובציבור החילוני בפרט להרצאה מרתקת, שמסר הרצאה בנושא זוגיות, הרב משה בן לולו  נתן הרצאה בנושא מוסר ואקטואליה, הרב יוסי חגאי העביר הרצאה  בליווי שקופיות בעניין גרפולוגיה. הדהים את הציבור סרטון על הצונמי והנסים שקרו לציבור הישראלי שהשאירו את המשתתפים פעורי פה.

לאור ההצלחה מסר לנו ר' ניסים אביזוב מארגן האירוע כי לאור הביקוש הרב יזמין את הצוות הזה לעוד אירועים נוספים בעיר בת"א – יפו ובכל הארץ.  

כנס נשים בשכ' עזרא

כידוע בכל יום שני מתקיימת הרצאה מרתקת עם הרבנית חדוה פלורנטין בביה"כ אור ציון בשכ' עזרא,  מידי פעם בפעם מתקיימת מסיבה לנשים עם מיטב הזמרות, המרצות והתקליטניות. השבוע התקיימה הרצאתה יוצאת הדופן של גב' איבון רוזנשטיין, גב' איבון שחזרה למקורות לפני שנים רבות מסרה הרצאה בנושא: איך לגדל ילדים בחינוך טוב עם בעל לא דתי.

ואכן ההרצאה הייתה מדהימה ומרתקת וזאת חשו המארגנים בכך שהציבור לא נתנו לגב' רוזנשטיין ללכת הביתה, גב' רחל שבתאי מארגנת האירוע והשיעורים במקום מסרה לנו שלאור הביקוש הרב של נשות השכונה תתקיים מסיבת פורים מרכזית  ועל כך יפורסמו מודעות ברחבי השכונה והאזור.

כתר של אירועים

בחודשים האחרונים, קיבל בית הכנסת "כתר תורה" בכפר שלם תאוצה רבה לפעילותו התורנית, כמעט בכל שבוע מתקימות במקום הרצאות עם מבחר מרצים, וכן כנסים בשירה וזימרה. המעניין באירועים אלה, הם האישים שמשתתפים בהם, כגון הכומר שהתגייר, מרצות חדשות כגון אריאנה בן סימון וכד',  כ"כ השתתף הרב מרדכי ארם צובא שהדהים את הציבור בקטעים מתוך סרטונים במולטימדיה על הניסים הגדולים שקרו לאחרונה בעולם, החל ממלחמת המפרץ ועד עכשיו, כ"כ השתתף הרב מאיר שוורץ ועוד מרצים מהשורה הראשונה.

ניסים אביזוב מסר לנו כי בשבוע הבא ישתתף המוסלמי שהתגייר בהרצאה שאסור להחמיץ.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/2/2006 14:23 לינק ישיר 

תודה רבה
עדיף מאוחר מאשר אף פעם...



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > א חרדים ספרדים > מעיין תל אביב יפו פרשת יתרו
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר