בית · פורומים · הרשם · התחברות · פתח ונהל פורום · כניסה למנהלים
בית · פורומים · בחדרי חרדים ·

מהם הספרים המומלצים לילדים?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-18/9/2002 02:10 לינק ישיר 
מהם הספרים המומלצים לילדים?

רבים מחברי הפורום מעוררים, שוב ושוב, את השאלה: איזה ספר לתת לילדים לקרוא?

ובכן, בשעתו כבר התקיים בפורום דיון ארוך בנושא. כיוון שמאז נוספו לפורום גולשים חדשים, אני מביא כאן הודעות שיתרמו לדיון המחודש בנושא:


הסקרן הקטן: ( הספרות החרדית) אינה מהוה תחליף (לצערנו) לספרות חילונית. הספרות אצלנו נכתבת לילדים ונוער, ומהוה חומר קריאה למבוגרים. כי אין משהו אחר ברמה מתאימה. הסופר המעולה דוד זריצקי ז"ל כבר אינו כותב. ואין סופרים אחרים שהגיעו לרמתו.


עלום שם: אצלנו אין ספרות יפה, ספרות קאנונית. רוב הספרים הפופולריים כמו של אליהב (גרילק) וארבל (וינשטוק) נחשבים בעולם הספרות הכללי כספרי טיסה. זריצקי היום לא היה מוכר הרבה.


mushi: לצערינו האבסורד הוא שדווקא הספרות החרדית, אשר מגיעה מציבור של לומדי תורה, הינה רדודה ורצופה בשגיאות לשוניות מחרידות. הנורא הוא שעל ברכיה אנו מגדלים דור חדש של ילדי ישראל רכים, וכך גדל דור נוסף אשר מדבר עברית קלוקלת. למי פתרונות?


דייזי: שיעברו לספריה הציבורית. שיקראו החמישיה הסודית. השביעיה הסודית, דנידין.
חסמב"ה. נדי. ועוד כל מיני אחלה ספרים. וכמובן-שההורים יצנזרו.


mushi: מעניין אותי מדוע תמיד הספרים החרדים עשויים מצרות, ילדים חטופים, שואה אבידות ותמיד העלילה כה פתלתלה ולא הגיונית
האם הסופרים/רות החרדים חושבים שהילדים שלנו פסיכים? או שמא הם מנסים להפוך אותם לשכאלה...


דייזי:יו, אל תגיד ככה... תמיד הסוף טוב.


הסקרן הקטן: mushi זה בדיוק הענין - הרמה לא מתאימה הכותבים אינם מקצועיים (לא כולם כמובן). וזה חבל. אמת, הספרות הכללית מבססת את סיפוריה על קשר בין המינים ברמות השונות או שאר עניני חשק, ולכן כשאצלנו צריכים לכתוב, מתקשים, וכותבים על מצוות, אבידות ומציאות וכו'.


בוהה: בזמני את הספרים של מ.להמן היה אסור לקרוא. אבל כיום אחרי שניקדו אותו וערכו את זה לילדי ישראל זה ניהיה מותר. אבל הספרים האלו באמת שווים.


קלף: הספרים של להמן עברו צנזורה ולא רק ניקוד.


דוד10: הסקרן - "הספרות הכללית מבססת את סיפוריה על קשר בין המינים ברמות השונות או שאר עניני חשק"? אולי מספיק עם הקלישאות. נראה לי שלא קראת ספרים...


עלום שם: סליחה דוד 10, אבל אי אפשר להתעלם שחלק גדול מהספרות הכללית, ובמיוחד רבי המכר (נא עיין ברשימות בעיתונת הכללית)עוסקת בעניינים שבלב, אהבה, בגידות ושאר מרעין בישין.
חוץ מזה, אצלנו כל ספר חייב להיות עם "מסר": בסוף תמיד הרב יהיה צודק, החילוני יחזור בתשובה והקוראים ילמדו להיות צנועים וחסודים.
זה טוב, החכמה לא לעשות את זה בצורת הטפה דוחה.
לדוגמה: באחד הספרים של שמואל ארגמן הנערים גיבורי הספר אך ניצלו מיד המחבלים הרשעים. הספינה שבאה להצילם כבר המתינה על החוף, אבל הם? מה פתאום. הם התפללו מנחה. בכוונה, אגב, ואף הוסיפו כמה פרקי תהילים. גם הם - איך ניחשתם - בכוונה. רבה.
תעשו לי טובה.


דוד10: עלום,

א) התכוונתי לספרות הילדים. כזו היא הלא גם רוב רובה של הספרות החרדית, הפונה אל הילדים והנוער (כמו גם אל נשים).

ב) גם בספרות הכללית (ואיני מתכוון דווקא לזו הישראלית, שאגב גם בה קשה למצוא בשנים האחרונות ספרים ראויים), ניתן למצוא ספרים רבים (מאוד) שאינם עוסקים בתחומים אותם ציינת.


עלום שם: גם זה נושא ראוי לענות בו: האמנם אין ספרות למבוגרים אצלנו?
בספרי פלדהיים, למשל, יש כמה וכמה ספרים שלדעתי אינם ראויים לנוער, או לפחות אינם בקונסנזוס, כמו מידע גורלי שבו יש ממש סיפור אהבה בין אורטודוקסית ורפורמי או ספר נוסף שאיני זוכר את שמו שמדבר על ענייני שלום בית, עקרות וכדומה. יש לפחות מקום לדון אם זו ספרות ילדים ונוער.
אגב, הרב וולף לא מתיר לתלמידותיו לקרוא את ספרי פלדהיים וטוען שזו "הוצאת ספרים חילונית".


תשובה: באמת יש הבדל עצום בין רמת הספרות החילונית לספרות החרדית אבל אני חושבת שהסיבה היא, שספרות חרדית מאד מוגבלת בנושאים שניתן לכתוב עליהם וכדי שספר יהיה מענין, צריך לתת לו תוכן שימשוך אנשים. זו בעיה.

אם כל זאת כבעלת תשובה אני חייבת לצייןשכמה ספרים שקראתי נתנו לי ממש חיזוקים והיו מעט ספרים שאף הביעו אותי לידי דמעות התרגשות. אני מתעלמת משגיאות הכתיב ומתיחסת יותר לתוכן.


עלום שם: אלו למשל, תשובה? אשמח לכמה שמות של ספרים.


הסקרן הקטן: דוד,

אפשר בבקשה לקבל שמות של 10 ספרים שאין בהם בכלל הנושאים הנ"ל, אשמח מאד. לידיעתך, אני קורא הרבה מאד. אני אמנם נזכר בספר "הזקן והים" - וואלה, מצאתי אחד.


דוד10: הסקרן,

תום סוייר; ספרי הארי פוטר; אמיל והבלשים; אמיל והתאומים; אריך קסטנר מספר; האיש הקטן; ספרי צ'ארלס דיקנס; ספרי ז'ול וורן.


פראזניק: סקרן,

האם אתה שייך לאותם "חרדים" שהספרות הכללית היחידה שהם מכירים זה רם אורן? או שאולי צרפת גם את נעמי רגן... יש ה-מ-ו-ן ספרים, ממש המון, שאינם מדברים כלל על ה"קשר שבין המינים" (וסחה על ההגדרה:)) אגב, האם יש ספרי הסטוריה חרדיים? (חוץ מיוסיפון וצמח דוד).


הכבשה דולי: אתם לא חושבים שחיים וולדר... איך נאמר, קצת חוזר על עצמו (ונעזוב לעת עתה את החזרה על אחרים)? כל הסיפורים שלו אוטו-דוואר. בסוף מתברר שבדיוק פלוני, היה אבא של אלמוני, לפני השואה, או לפני המלחמה. ובדיוק אלמוני, היה היריב הכי גדול של מישו, אבל הילדים שלהם התחתנו ביניהם.
נקודה לזכותו, בכלופן, שלפעמים הוא מצליח להיות מותחכם בעלילה שלו (אני הייתי קוראת אותו פעם! תארו לכם), אבל מרוב תיחכום- הוא כבר נהיה קיטש.


Gill Bates: מה שמזכיר לי ספר של בן ציון פירר ז"ל ("סעדיה שוורץ" או משהו כזה) על אחד מ"ילדי תימן" שגודל במשפחה אשכנזית, ובסוף כמעט התחתן עם אחותו הביולוגית. כן. מכל הבחורות בעולם, דווקא היא.


טוביאס: סעדיה ויסמן. וייס. לא שוורץ. זה בדוק הפוך. מה שמעניין זה שכל השוורץ הם שיכנוזים וגם כל פרנקל שיכנוזים ואילו כל אשכנזי הוא ספרדי.


מיימוני: הספרים של בקרמן נפלאים, לכל הגילים, פעוטים, קטנים, וגם אני מציץ בהם.
הספר הראשון של רוזנברג היה יפה, למרות שהיה מורגש שהוא נכתב בהמשכים.
צדק מי שאמר שהספרות החרדית מוגבלת בנושאים שלה. אסור לתאר רשעים. אסור לתאר בעיות. לפחות בציבור שלנו.
אבל לדעתי ניתן לקרוא ספרים טובים, קלאסיים. מישהו מכיר את הספר "שלושה בסירה אחת"?
למרבה הצער, ספרים שתורגמו לעברית בשנים האחרונות סובלים ממה שנראה בעינים שלי כמו וולגריזציה נוראה. ניתן להשוות בין המקור של הארי פוטר לתירגום שלו. לפי מה ששמעתי, ביטויים מתונים באנגלית הפכו לעברית גסה שאינה מקובלת.
לילדים שלי קניתי תירגום חדש של אמיל והבלשים, והזדעזעתי לגלות שהשפה אינה מתאימה.
חבל מאד שהתפוקה של ספרות חרדית מסתכמת בחיקויים לא מוצלחים לאליסטייר מקלין (שהיה נקי יחסית) וגרועים ממנו.
מי מוכן להרים את הכפפה?


תשובה: ספר נפלא שאני קראתי, ספר חרדי, מאד מרומם נפש, נקרא "יהלומים בחול". זה נגע לי במיוחד בגלל שזה מגולל סיפורן של כמה נערות בעלות תשובה מדרופ אמריקה וההתמודדות שלהן עם משפחות וההשגחה הפרטית שלהן בכל שלב ושלב בדרכן הקשה. מאד הזדהתי עם הספר.

ספר אחר שמאד נהניתי ממנו וקיבלתי ממנו הרבה חיזוקים היה "הכל לאדון הכל". גם כתוב בצורה די מתורבתת. מומלץ.

ספר אחר שמאד נהניתי ממנו אבל מאד מאד קשה לקריאה היה כמובן "כף הקלע". מומלץ למי שרוצה להרגיש קצת מהחוויה של איך זה להיות יהודי במחנה השמדה. ממש סיימתי לקרוא את הספר בתחושה שחוויתי חלק קטן מהכאב שלו.


פראזניק: ספרים חרדיים (שאינם ספרי שואה), הינם משעממים עד מוות בד"כ. ספר יפה שקראתי בזמנו והוזכר כבר בפורום, הוא "דפים של נדוניה" של נועה בארי ז"ל (אותה היכרתי בעמנואל, הייתה אשה נפלאה, ז"ל).


עלום שם: דעו לכם שגם שפתם של חלק מהסופרים החילוניים / גויים לא מבריקה, אבל שם לא יוצא ספר בלי מגע יד של עורך שלפעמים רק מלטש ולפעמים ממש עושה עבודה גדולה בכתב היד. (אפילו לעמוס עוז וכדומה יש עורך)
אצלנו - חבל על הכסף, הרי גם את הזבל קונים, אז למה להשקיע?

מצד שני, ניתן להתנחם שגם שני ספריו האחרונים של ג'ון גרישם לא מבריקים, ("בית צבוע" ו"הזימון") והמבקרים טוענים שהוא מתחיל לחפף לאחר שהוא עשה את המיליונים.
סדנא דארעא חד הוא.
גרילק וגרישם. עייפי כל העולם התאחדו!


הסקרן הקטן: אני מחפש ספרים שאין בהם בכלל מערכת יחסים כל שהיא בין המינים. נכון, ישנם - כולם התאמצו לחפש מס' ספרים - רובם כתבו ספרי ילדים - ואעפ"כ לא קבלתי רשימה של 10 ספרים נקיים לחלוטין - לא שאין, אך רוב רובם של הספרים לא יכולים שלא להכניס סיטואציות על קירבה בין המינים.

היו גם סופרים חרדיים שכתבו כך, כמו הרב להמן ז"ל. והיום, ספריו עברו עריכה בדיוק מהסיבה הזו. (אישית קראתי את כל ספריו בילדותי).


עלום שם: אתם בטוחים שהצינזור של להמן היה חיובי? מה, אנחנו לא קראנו את זה ויצאנו לא כל כך נוראים? חשוב לדעת שלילדים אין את הקונוטציות המיניות בכל דיבור בין איש לאשה.

ידוע לי על רב חשוב ובעל עמדה בכירה ב"שארית ישראל" שבביתו יש מדף גדול של ספרים של סופרים שאינים חרדים, לאחר שאשתו עוברת עליהם קודם.

ב. לגבי שלושה בסירה אחת - קראתי אותו לפני שנתתי אותו לילדים וחוץ מעמוד אחד שצינזרתי - זה נותן לילד ואפילו למבוגר מעט הומור וציניות - מוצר כה נדיר במקומותינו.

ג. צריך לזכור שאם לא תתן לילד כלים להתמודד, איך הוא יתמודד עם קשיים בבגרותו? לא נותנים לילדים שום אתגרים. עוצמים להם את העיניים ומצפים שכשיהיו גדולים לפתע הם יעמדו בכל הפיתויים הגדולים של הרחוב, הקניון, העולם.
לראיה: פשיטת הרגל הגדולה של הישיבות, הכמות העצומה של השבבניקים ושל הבנות שלא הולכות ב"דרכה של שרה שנירר"...

סיפר לי פעם הרב משה גרילק, שכשרצו להפריד את המינים באוטובוסים, מהדרין וכל השטויות הללו, אמרה לו אשה חכמה: הרי ההורים שלנו היו פושעים. הם נסעו באוטובוסים מעורבים. אז איך יצאו להם ילדים כל כך מוצלחם כמונו, שיודעים שצריך לנסוע רק באוטובוסים נפרדים?!

זו עוד דוגמא: תן לילד לנסוע באוטובוס מעורב, למד אותו שיש דברים שאסור להתסכל עליהם. חנך אותו להתאפקות, לשליטה עצמית, למשמעת,
מה אתה רוצה, שבגיל 16, בפעם הראשונה שהוא יראה חיילת, אתם יודעים מה יקרה לו?


מייקי: הלב של אדמונדו ד'ה אמיציס בוודאי שלא נכנס אליכם, נכון?


עלום שם: אוי, מייקי. גרופה, פי הארנבת, המורה הזקן, המלך אומברטו. זכרונות ילדות, כפי שנוהג לשיר חיים ולדר...
אני נתתי לילדים שלי לקרוא את הלב, והם ליקקו את האצבעות. יש את זה היום בכמה מהדורות, הממולצת ביותר היא של "מחברות לספרות".
אגב, גם שביל קליפות התפוזים של נחום גוטמן לא רע, נילס אולגרסן ואווזי הבר ועוד ועוד.

אה, והארי פוטר, לדעתי הוא ממולץ לילדים. לפחות עד ספר מס' 4, בחמישי, שמעתי, כבר יש ענייני חברות ואת זה צריך לקרוא קודם.
אמנם יש על זה מחלוקת, אבל אנוכי הקטן חושב שזה טוב לילדים.


מיימוני: מעניין שדווקא האידיאולוגיה של הארי פוטר היא חיובית. באחד הספרים, דמבלדור (מנהל בית הספר, למי שלא יודע) אומר להארי: נבחרת לגריפינדור (המקום הטוב ביותר בבית הספר, כמובן) ולא לסליתרין (הרשעים...) לא בגלל התכונות שלך אלא בגלל מה שרצית להיות.
זה נראה רעיון יהודי.
אבל לעומת זאת הספר מלא בדוגמאות שליליות של מורים שנואים וילדים משקרים, וזה דגם רע מאד. גם בארה"ב יצאו הורים רבים נגד הספר מסיבה זו.
מצד שני, אני עצמי מעדיף לתת לילדים ספר של גויים, כמו החמישיה, ושם יודעים שהצדדים הרעים של הספר נובעים בגלל המקור, מאשר ספר כביכול חרדי של הרפתקאות שטחיות, שנראה בסדר ודגם להתנהגות כי זה "חרדי". ואיני רוצה להזכיר דוגמאות אבל יש יותר מדי.
מבחינה זו "תוכידס" יותר טוב מ...


הסקרן הקטן: הצלחתו של הספר הארי פוטר, אינה מחמת היותו ספר טוב, הוא עלה על איזה טרנד בתוספת יחצנות נאותה, וכל העולם כולל עם ישראל ילדים זקנים וטף נהרו בהמוניהם לרכוש את הספר האוילי הזה, שמנותק מהמציאות כמו ספרים בדיוניים אחרים.

כנראה לאנשים יש את כל הסיבות לברוח מחייהם למציאות בלתי אפשרית כזו.

לא מחמאה גדולה לעולם.


עלום שם: מיימוני, הילדים לא מבינים אם זה מקור או תרגום, אם הילדים אנגלים או יהודים - אם יש מסרים שליליים בספר, הם יפנימו אותם.
אדם לא רוצה לקרוא על החיים המשעממים שלו בספר, אלא על הרפתקאות ואירועים מסעירים. אם יש ספר חרדי רע, בלתי אמין, עלילה רדודה ודמויות מופרכות אסור לתת לילד לקרוא אותו. אם יש ספר "גויי" טוב - שיקרא.
וחוץ מזה, אנחנו החרדים שכחנו שיש ערכים אוניברסליים שגם אליהם מותר לחנך: סדר, ניקיון, מסירות לחבר, אומץ, תושיה ועוד.
ולראיה - הגינות המוזנחות בבני ברק ובירושלים.


Sheli: הספר "ותמיד לבחור" של רוזנברג הוא ספר מצויין, לדעתי. חסרה עריכה לשונית, בהחלט, וגם יש קטעים קטנים שהיא מנסה להטיף בכוח. אבל חוץ מזה הוא בין הטובים שנראו לאחרונה על המדפים.
2. ספרות חילונית, ככללה, לא מומלצת. בתור אחת שבעברה הלא-כ"כ-רחוק קראה בשקיקה את כל הספרים על מדפי הספריה העירונית ברמת גן והפסיקה כי נקעה נפשה מכל הזבל העטוף - אני אומרת את זה בנחרצות. כמעט שאין ספר בלי רומן, וזאת עובדה. אחרת זה הופך את הספר לתיעודי או לא מעניין (לדעתם, כמובן). ע"י הספר בורחים למחוזות שאינם קיימים והנחיתה למציאות - על פי רוב - כואבת.
3. סופר חילוני לא יכול לכתוב ספר בלי שיצטרכו לצנזר אותו אם רוצים לשמור על רמת מוסריות נאותה, וזאת משום שסולם הערכים החילוני שונה לחלוטין מסולם הערכים היהודי. ואפילו תקחו נושא של תאור דמות. משהו חביב ובלתי מזיק. כשזה נעשה ע"י עט חילוני נכתבים גם תיאורים לא צנועים וכדו'.
4. הארי פוטר הוא לא הרבה בזכות עצמו. חמוד בהחלט, אבל לא יותר מהרבה ספרים אחרים שיצאו במשך ההיסטוריה ולא עוררו תהודה כ"כ היסטרית כמו כאן. אז מה זה כן?! - במילה אחת: עדריות.
5. מי שבכ"ז נורא נורא רוצה לקרוא ספרות חילונית שלא יעז לקרוא ספרים של דתל"שים ודתל"שיות. לא כי היהדות לא מספיק חזקה בשביל לעמוד מולם, אלא כי בכוחם של ספרים כאלה לקרר הרבה ערכים, אמונות ודעות בסיסיים ביותר.
6. ואם בכ"ז עדיין רוצים לקרוא, אז תקחו את אגאתה כריסטי. שלפחות תפעילו קצת את המוח ותעשו משהו תועלתי. או לחילופין - לקרוא באנגלית. שוב, בשביל התועלתיות שבעניין.


עלום שם: העיקרון: חומרים שלא מיועדים ישירות לציבור חרדי - זקוקים להשגחה. הבעיה עם חומרים שכן מיועדים לנו - שהם זקוקים להשתלת iq.



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/9/2002 02:56 לינק ישיר 

יופי של סיכום!

דעתי האישית היא שספרים הקלאסים שנכתבו לפני כמה עשורים מסוג הגדות וואלד דיסני ועד לימינו הארי פוטר מעוד יצירתיים [כנ"ל הסרטים] לילד הרך, העלילה היצירה ומוסיקה מפתחים חשיבה דמיונית עשירה בראש הילד, ואל לנו למנוע את זה - נכון אנחנו חייבים לבדוק ולהשגיח ולצנזר עם אפשר [ותלוי מה] אבל עדיין הטוב ויופי שאפשר להשיג - הוא בלי גבול.

רציתי להוסיף שלדעתי צנזור הספרים של להמן ממש לא צודק ויצאה שכרה בהפסדה [מי זאת הפרידמן הזאתי?] - עם כל הכבוד כדברי גרליק אנחנו לא יותר צדיקים מהורינו - לא אנו נצנזר מה שהיה טוב לרב להמן לכתוב, וכאן יבואו הצדיקים של השכונה ויכתבו שללהמן כתב מה שכתב לא בשביל קהל עדתינו, אולם עדיין אני לא רואה משהו שלילי עם כותבים בצורה אחראית כל נושא ונושא וכנ"ל בעניין בין המינים [כדברי פאז -סאחה על ההגדרה] אפשר לכתוב בצורה מאוד עינינית ולא להפכו לנושא עב"ם,

בסוף יגדלו/גודלים ילדים עב"מים!



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/9/2002 04:00 לינק ישיר 

שלום
הרשו לי לחלוק עליכם
ולא מסיבות ספרותיות.
בקצרה: יוע וברור כי תהליך ההבנה קשור לדמיון,
כל דבר שאינו ניתן לדימוי, אינו ניתן להבנה.
ילד קטן כששומע-לומד על יציאת מצרים, מדמיין לעצמו מקום המוכר לו שישמש כ"מצרים" מקום נוסף שישמש "ים סוף" וכך הלאה.
ילד קטן אינו יכול לקרא סיפור ללא ציורים או תמונות, כי בלעדיהן אינו מבין את הכתוב.
כיוון שכך. אשאר בהמלצה השבלונית. לא לתת לילדים הקטנים חומרי קריאה שנכתבו ע"י א"י או יהודי שאינו שומר תומ"צ.
אי אפשר לתת לדמיון של הילד להבנות עם דמויות שאיננו רוצים שיפנים.
חשבו, מה דמות ה"אב ואם" שתחקק בתודעתו של ילד הקורה את סיפורי "מירי" או "וולט דיסני"



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/9/2002 04:11 לינק ישיר 

אני חייבת להזכיר את הסדרה הקרואה והאהובה ביותר, אן שרלי לחמשת חלקיה המתורגמים.
ועוד: את סדרת "נרניה" של ק.ס. לואיס, שעד היום אני מסוגלת לשבת ולקרוא אותה ולשכוח איפה אני.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/9/2002 08:48 לינק ישיר 

דוד, תרשה לי להוסיף עוד כמה סופרים לרשימה:

אליסטר מקלין ("תחנת זברה אינה עונה" ועוד), ג'ון גרישם.

וחוצמיזה, "סוד הגן הנעלם", "בלי משפחה", "בתיה", "פוליאנה", "היידי בת ההרים", ואני לא זוכרת עכשיו את כל ספרי הילדות שלי, שהיו טהורים כטוהר השמיים ביום אביב.

בלי שום "קשר בין המינים".........

ויש גם את רוב הספרים של הוצאת פלדהיים שראויים להקרא איכותיים, אם כי כמה מהאחרונים שבהם ירדו מעט ברמה.



אין ברירה, חייבים להמשיך

תוקן על ידי - ytzipp - 9/18/2002 9:12:49 AM



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/9/2002 10:09 לינק ישיר 

תזזית

אני חושש שאקלקל לך לנצח את ההנאה מנרניה - וזו סדרה נפלאה.
המחבר היה נוצרי אדוק, והספר כולו מבוסס על רעיונות נוצריים.
הספר הראשון בסדרה (האריה, המכשפה וכו') בנוי על כך שהאריה (בנו של המלך שמעבר לים - בנו, את רואה!) מקריב את עצמו למען הבוגד, כדי להציל את חייו. זה מסר נוצרי מובהק.
מצד שני, הספרים יפהפיים, ללא ספק. וגם, עד כמה שזה מפתיע, אפשר ללמוד מהם הרבה. ראי בספר על "כסא הכסף" (נדמה לי שזה שמו) בויכוח בין היצור מנרניה לבין המכשפה. זה ויכוח אמיתי עם מכחישי אמונה, והדברים טובים מאד, למרות שנכתבו בידי גוי נוצרי.
(רק הספר האחרון כולו הטפה נוצרית והעלילה מרגיזה).

אני תמיד מתלבט אם ניתן לתת לילדים, בגיל מסויים ואילך, לקרוא כאלו ספרים עם הכוונה ביקורתית, או שעדיף להימנע מכך לגמרי. בסוף, בדרך כלל, אנו מחליטים לאיסור... הפחד מהנזק גדול מהתועלת שיכולה לצמוח. נשארים, לכל היותר, עם החמישיה, השביעיה ושאר ספריה של אניד בלייטון, שהם פרווע לגמרי, וטובים בהרבה מה-לא-רוצה-להגיד-מה שמוכרים אצלנו בתור ספרות לנוער.

אני מניח שיש כאן בפורום מספיק בעלי כשרונות שיכולים לספק חומר קריאה (לא אמרתי: ספרות) לצעירים ואולי גם למבוגרים. איני מתנגד אפילו לחיקוי, אם הוא ייעשה ברמה טובה.




שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/9/2002 13:35 לינק ישיר 

אה, היו ימים...

שבהם לא היו על המדף לא בקרמן ולא פוקס, לא ולדר ולא ארבל, לא פלדהיים ולא גיטלר.
הספקנו ל'טעום' בספריה הרשמית של בית הספר, את ספרי ז'ול וורן ואת עלילות שרלוק הולמס הגדולים, 'עלובי החיים' ואגדות אריך קסטנר, וגם ישבנו מול המקלט ברשת א' והקשבנו לתסכיתים לאם ולילד. (מי דיבר בכלל אז על מחשב?)
רוצה להגיד לכם, שהייתי מאוהבת בספר 'נשים קטנות', קראתי עשרים פעם את 'הלב' של אמיצ'יס, ואת כל עלילותיה של סופי מאת הרוזנת ששכחתי את שמה. מאז חלפו הרבה מים בירקון...
והילדים שלנו אולי זכו לספרות חרדית, פי מאה עשירה ממה שהיה לנו (כה עשו חכמינו?).
אולי. אבל אין להם את הרחבת האופקים שהיתה לנו, הם עדיין נתונים בתוך תחום מצומצם של סיפורת חרדית, הכותבת אך ורק על מה שנעשה בתוך המשפחה מרובת הילדים, בתוך הכתה ובחצר המשחקים. מקסימום - יש איזה חבורה דמיונית, חטיפה או נסיעה ברחבי העולם, אבל בסוף כולם חוזרים הביתה ו/או בתשובה ומאושרים.
אנחנו בילדותנו קראנו על אנשים במדינות רחוקות, ועל סוגים שונים של הווי חיים שהוא לא תרבות יהודית אמנם, אבל מעניין מאד.
לא יודעת מה להגיד. בתור ילדה שבלעה המון ספרים, אזכיר את חטאי היום ואומר שהמשכתי לקרוא גם ספרות כללית. יש הרבה ספרים טובים, אמנם קשה למצוא ביניהם 'נקיים' ממערכות יחסים. אליסטייר מקלין הוא טוב ונקי, יש לו עשרות של ספרים ומומלץ לאוהבי המתח.
היום, אני לא אעיף מבט (כמעט) לעבר שום ספר חרדי, טוב ככל שיהיה. קשה לי עם העלילות הדמיוניות, עם הנאיביות שבה לוקים סופרינו, ועם הטקסט שבהרבה פעמים רדוד או שגוי. אסור לתאר שם שום דמות בחורה (שמא קורא אותו בחור ישיבה...) ואסור לתאר דמות בחור (בגלל הסיבה ההפוכה). קשה לכתוב על מערכות יחסים, לאו דווקא בין המינים, ועוד ועוד מעצורים. אם אפגוש בספר טוב (חרדי) הכתוב באנגלית, אקרא אותו בשביל השיוף של האנגלית, כך קראתי את ספרי ליבי לזיוניק באנגלית ודי נהניתי.

אני בטוחה שבזה שלילדי יש רק ספרות חרדית זה יתרון ויעצב את אישיותם בדוגמא הרצויה. ובכל זאת... הם נשארים עם צרות אופקים מסויימת.


תוקן על ידי - עטרה_11 - 9/18/2002 1:38:29 PM



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/9/2002 13:42 לינק ישיר 

עטרה, לגבי התאורים.

התגלגלה לידי חוברת של "משמרת הקודש והחינוך" לגבי.... צניעות, כמובן.

לא תאמיני!!!

היה כתוב שם שאסור ללבוש בגדי טריקו כי זה "מבליט אזורים בולטים" וזה היה מלווה באיור של יוני, כולל האזור הבולט, אי שם במעלה גוף האישה. אם צריך להסביר לנשים להיות צנועות, כבר מותר לתת תאורים מלווים באיורים.

ודרך אגב, עשיתי לבעלי את החשבון, שלפי המדדים של החוברת ההיא, רוב נשות האדמו"רים והרבנים פרוצות..........



אין ברירה, חייבים להמשיך



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/9/2002 13:45 לינק ישיר 

חה, חה. באמת?
יוני מדגים לנו גם משניות מבוארות וגם ....


יופי, עלו מדרגה המשמרת הקדושה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/9/2002 15:06 לינק ישיר 

מיימוני,
ללא ספק, גם אני הבחנתי בדבר בספריו. לא ידעתי שהוא היה נוצרי אדוק, אבל הסיפור שלו היה נראה לי מפורש באופן מסויים מאוד.
אני יכולתי רק לפרש אותו באופן שונה- את האריה, כמשל לבורא. יש הרבה קטעים שם שמזכירים חלקים מהתנ"ך.
אבל ללא ספק, הספר מכוון ל"קריאה מעבר לשיטין".
הסגנון שלו, הסגנון היחודי של ק"ס לואיס, כל כך מיוחד, שאני בטוחה שיש הרבה שלא יבינו שהוא מדבר על הנצרות.
וציפי, אין לך מושג עד כמה *אני* הייתי המומה כשראיתי את החוברת הזו. הכל מלא בציורים של נשים עולות לאוטובוס בצורה נכונה וצנועה, וצורה לא נכונה- שבה רואים להן את הרגל.
וכן, ראו להן את הרגל.
מוזר שלא הביאו ציורים של איזה בגדי ים מותר ללבוש ואיזה אסור.
מילא ציירת, אבל יוני?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/9/2002 17:11 לינק ישיר 

זה מזכיר לי סיפור על אמא-של-חברה-שלי, אישה גדולת מימדים, שמתפללת כל בוקר בכותל (צדיקה, לך תדע).

יום אחד אישה חרדית מושיטה לה מעטפה עם הכותרת *אחות יקרה*.
סליחה, אמרה לה אמא-של-חברה-שלי, יש לך טעות, אין לי אחים.
(טוף, נו, היא אישה כזותי שלא מובינה בדברים של אחריות קולקטיבית, כל ישראל ערבים)

בכלופן. בפנים היה מכתב מרגש מלב אל לב, בערך בסגנון הזה:


אחות יקרה.
את אישה יפה, את אישה מושכת. אל נא תלבשי חולצות טריקו שמבליטות את החלק העליון של גופך, כי את יכולה להחטיא גברים רבים.
על נשים יפות מוטלת האחריות להתלבש בצניעות.


אישה יפה!!!!
שקרנים כולם.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/9/2002 17:43 לינק ישיר 

דולי :)

אל חברה שלי, אישה נשואה, ניגשה מישהי באמצע הרחוב ואמרה לה שתיקח את התיק גב שלה ביד ושלא תלבש על הגב, כי זה לא צנוע ככה.

*יופי שחזרת!*



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/9/2002 17:53 לינק ישיר 

דבר כזה קורה רק בערי החושך כמו בבני ברק וירושלים, או בוילמסבורג



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/9/2002 18:03 לינק ישיר 

אתם סוטים.



מהנושא.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/9/2002 18:21 לינק ישיר 

ובכן, מי אני בכלל צר אופקים שכמוני - שלא רעה בשדות זרים ולא השקיע את מעייניו בקריאת ספרים חיצוניים - שאחווה דעתי בנידון.

אבל לענ"ד הספרים החרדיים "בלתי הפיך" או "מסך עשן" הם ממש מעולים. התמוגגתי עליהם עד כדי שיגעון, ולא הבחנתי ברמה נמוכה או צרות אופקים כאמור. ואולי בכלל מדובר ב"צרות עין"...

Sheli, איפה הספריה ברמת-גן? אני מיד רץ להרוות את צמאוני...



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/9/2002 19:14 לינק ישיר 

קחו את דירה להשכיר של לאה גולדברג.

זה ספר נהדר ללמוד וללמד לכבד ולקבל את השונה והאחר.





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > מהם הספרים המומלצים לילדים?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.