בית פורומים ברסלב נייעס

השבוע בהארץ כתבת שיטנה נגד הרב עופר ארז

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-4/6/2006 12:40 לינק ישיר 
השבוע בהארץ כתבת שיטנה נגד הרב עופר ארז

השבת פורסמה כתבת שיטנה כנגד הרב עופר ארז על החזרת קטינים בתשובה

למי עוד יש פרטים בנושא?או שיכול להעלות סריקה של הכתבה?



דווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-4/6/2006 13:07 לינק ישיר 

 















cle *
 
 



אבא ואמא נקרעים
מאת תמר רותם
עשרות בני נוער מחולון, עיר חילונית משגשגת שמתגאה במוסדות תרבות ומדע, מתחזקים וחוזרים בתשובה. בהם תלמידים בשני בתי ספר תיכון יוקרתיים ותובעניים - קרית שרת וקוגל - ובנים למשפחות חזקות, שמתקשות להתמודד עם הדבקות של חסידי ברסלב ועם עבודת השטח המסורה של צעיר חוזר בתשובה בשם מוטי גרוס



















הרצאה של הרב ארז עופר במקלט בחולון. בניגוד לתדמית החילונית של העיר, ש"ס קיבלה 20% מהקולות בבחירות המוניציפליות ויש לה שישה חברי מועצה
תצלומים: דודו בכר
על המיטה היה מונח תיק פתוח. הם למדו זה מכבר לא לעבור את המפתן ולא להציק לבנם בשאלות. נזהרים מלמעוד על מהמורות הקשר הבעייתי עם הבן, שמאז שחזר בתשובה נהפך לנער אחר: סגור, מנותק, מבט זר בעיניו. וכך התיק הפעור שערימת ספרים וקלטות ביצבצה ממנו, עמד כל אחר הצהריים כמו הצהרה. לא עוד כאיום. בנם בן ה-17 עמד לעזוב את הבית.

"בערב, כשהוא חזר מהתפילה, הוא חיבק אותי", מספרת האם. "ראיתי שקשה לו לעזוב. הוא לא הסכים לומר לי לאן הוא הולך. השפלתי את עצמי, התחננתי ובכיתי. בסוף אמר שהוא הולך לישיבה".

זה קרה אחרי פסח. הבן, תלמיד במגמת כדורסל בתיכון קרית שרת הנחשב בחולון, עזב הכל: את הלימודים, את האימונים ואת הבית, והלך ללמוד בישיבה בבני ברק. "לא היתה מאושרת ממני כשהגיע לכיתה י'", אומרת האם. "זה לא היה מובן מאליו בשבילו, להתקבל לתיכון היוקרתי הזה ולהתמודד עם הלימודים שם. היו לו קשיי למידה וכל השנים השקענו בהוראה מתקנת. הוא ספורטאי מצטיין. השקענו מאמץ, שלא לדבר על כסף, באימוני הכדורסל שלו. כבר ראינו את הסיום באופק וחיכינו לקצור את הפירות. אבל הצליחו להסיט אותו מבית הספר, מהכדורסל ומאתנו".

אחרי שעזב, ניתק כל מגע עם הוריו למשך חודש וחצי. רק באחרונה נוצרה תקשורת אתו. תחילה באמצעות הודעות SMS, בהמשך הגיע פעמיים לבקרם. ייתכן, הם אומרים, שסייעו לכך פנייה לרבנים, וביניהם רב הישיבה שבנם לומד בה, והעובדה שהוא קטין. ההורים חוששים שחשיפה בעיתון תסכן את הקשר השברירי שנוצר עם הבן ולכן החליטו שלא להזדהות בשמם.

רק כמה חודשים לפני כן, באקראי, נודע להם על תהליך החזרה בתשובה של בנם. המורה הפרטית של הבן הבחינה בו בחברת אנשים בעלי חזות חרדית בחולות שמאחורי ביתה. לפי השמועות, על הגבעות החוליות הללו מסתובבים חסידי ברסלב וצועקים בלילות. ההורים התעמתו אתו והוא אישר שהוא חוזר בתשובה.

"היו תופעות מוזרות", נזכרת האם. "פתאום הוא הפסיק לצאת למסיבות והחל לצאת מהבית ולחזור בשעות לא שעות. הכל נהיה סודי. הוא בקושי ענה כששאלתי אותו לאן הוא יוצא. עכשיו אנחנו יודעים שהוא קיבל הוראות מהמחזירים בתשובה, לא לספר להורים כלום עד שהוא עמוק בפנים, כדי שלא יסיטו אותו מהדרך. זו השיטה".

בתוך ימים מאז "יצא מהארון" בעניין החזרה בתשובה, היא אומרת, הלך הבן והקצין. לבושו השתנה - הוא החל לחבוש כיפה גדולה לבנה. בד בבד תבע מההורים שיתאימו את עצמם לאורח החיים החדש שלו. לא לצפות בטלוויזיה בשבת, לבשל על פלטה, לקנות רק אוכל בהכשר הבד"ץ וכו'. הוא איים שיעזוב את הבית אם לא יסכימו. והוא באמת נעלם לכמה ימים, כשהוריו לא הסכימו שילבש ציצית. ההורים הזעיקו את משטרה והתברר שהוא בבני ברק.

אנחנו חסרי אונים. הסמכות שלנו כהורים נפרצה לחלוטין, אומרת האם. ימים ארוכים הוא לא טרח לעדכן אותם על מקום הימצאו. מבטו נעשה שטוח וקולו - מונוטוני. לפעמים היה משפיל את מבטו, משתדל לא לפגוש את עיניה של אמו, כמו לא ידע איך להתמודד עם אכזבתה. "הוא עבר שינוי אישיות", היא אומרת. "התחיל להיראות כמו זומבי. כל יום ישב כפוף על הספרים, לא זז מהשולחן. לא אכל, לא ישן. דאגתי לו. כילד לקוי למידה קשה לו לשבת ולקרוא. בימים אחרים היה ב'היי', דיבר באקסטזה על גלגול נשמות, על גיהנום. טען שהוא התיקון שלנו, שבזכותו נינצל ונהיה בגן עדן. מקומם אותי שהוא יכול לדרוך עלינו ככה ולחשוב שהוא עוד מציל אותנו. אמרתי לו שהוא עובר על כיבוד הורים ושבחיים לא אוכל לסלוח לו על מה שעשה לנו. אבל לימדו אותו שלא צריך לכבד הורים חילונים".

בשתיים בלילה בחולות

טיפין טיפין דלתה האם פרטים על קבוצת הצעירים שבנה ביניהם, המסתופפת סביב צעיר בן גילם, מדריכם הרוחני. לדבריה, הם נוהגים לקיים התבודדויות בחולות, להשתטח על קברי צדיקים. בנה מתכוון לנסוע לאומן בקרוב. ייתכן, היא אומרת, שהוא נוסע במכוניות של ברסלב לרקד ולקפץ או לחלק ספרים וקלטות בצמתים.

את הפרטים החסרים השלימו ההורים של הצעירים האחרים בקבוצה. גם בניהם ניתקו כל קשר, וגם הם ניהלו חקירות ודרישות. בחיפושים אחר בנה היא פקדה את כל המקומות שהקבוצה נהגה להיפגש בהם: הגינות, בתי הכנסת, המקווה והמקלטים. פעם, נואשת, הלכה בשתיים בלילה לחולות. על קבוצת ההורים שמעה מפה לאוזן. אחרי הכל מדובר בעיר שגל של התחזקות והתקרבות לדת שוטף אותה, והמידע זורם.

בניגוד גמור לתדמית החילונית שחולון מטפחת בשנים האחרונות, למרות הגאווה על מוזיאון הילדים והמדיטק שפורחים בעיר, בשכונות כתל גיבורים, נאות רחל, נוה ארזים וקריית שרת, מתרחש תהליך הפוך של חזרה בתשובה. בבחירות המוניציפליות האחרונות זכתה ש"ס ב-20% מהקולות. התנועה יושבת בקואליציה עם שישה חברי מועצה, אחד מהם הוא סגן ראש העיר. ההישג של ש"ס היה הפתעה, שאותה נוהגים לתרץ באחוזי הצבעה נמוכים. למעשה, ובמידה לא פחותה, אפשר לתלות את ההישג של המפלגה החרדית בתופעת ההתחזקות.

בחולון, כמו בדרום תל אביב - מעוז אחר של מתחזקים - בולט גילם הצעיר של המשתתפים בעשרות שיעורי הדת שמציעים רבני השכונות. לשיעורים באים גם בני נוער שגילם נמוך מ-13, אבל הרוב הם בני 16-18. "אין להם משמעת. לא כולם יחזרו בתשובה", אומר עמוס ברנס, חבר מועצת העיר בחולון מטעם ש"ס. לדבריו, מחצית מבני הנוער שמתחילים להראות עקביות בהגעה לשיעורים ייתפשו לדת. מי כמוהו יודע. הוא בעצמו היה נער כזה, חוזר בתשובה שנהפך למחזיר בתשובה של בני נוער.

אחת השכונות שבה בולטת ביותר ההתחרדות היא תל גיבורים. בניין ישיבת עטרת חכמים שהקים הרב חיים רבי, הדמות הרוחנית של המתחזקים, משקיף על כל בתי השכונה הנמוכים וכמו תופס עמדה בשטח. כ-300 איש, בני נוער, צעירים, נשואים העובדים ביום, מתייצבים מדי ערב לשיעור המרכזי של רבי. 120 איש הלומדים ביום בכולל, כולם צעירים שחזרו בתשובה, החלו את דרכם בשיעורים כאן וברחבי העיר עוד בהיותם תיכוניסטים.

"תהליך החזרה בתשובה נמשך כמה חודשים. המטרה היא להשאיר את בני הנוער בשכונה, לפתח אותם לשלב אותם בכולל ואחרי שילמדו יתחילו בעצמם בעבודת הקירוב של בני הנוער", הוא אומר. הוא החל את הקריירה שלו בחלוקת עוגות ומשקה לנערים שהסתובבו בגינות וברחוב. "לאט לאט הבאנו אותם לשיעורים. היום הם נהיו תלמידי חכמים".

התחנה הבאה: קרית שרת. לדברי ברנס, בישיבה של הרב חיים מוגרבי, במרכז השכונה, לומדים כמאה אברכים צעירים, ובהם לא מעט מבוגרי התיכונים בסביבה. גם כאן יש שיעורים בכל ערב. קשה להשוות את השכונה המבוססת שבמרכזה פועלים שני התיכונים החזקים של חולון, קוגל וק"ש (קרית שרת), לשכונות חלשות כתל גיבורים. בעוד המתחזקים האופייניים הם לרוב מבתים מסורתיים, כאן האוכלוסייה שונה.

את הנוער המתחזק מזהים לפי כובעי הקסקט. עשרות בני נוער מתגודדים ברחבה של המרכז המסחרי של השכונה, לפני שער תיכון ק"ש. חובשי קסקטים, שנשאלו אם הם מתחזקים או חוזרים בתשובה, התנערו: מה פתאום? אז למה הכובע? ככה נוח לי. בלילה? משיכת כתפיים.

אחד מהם לומד בכיתה י"א, הלומד בכיתה י"א בק"ש. הוא היה בסיפור הזה, הוא אומר, החל לחבוש כיפה, אבל פרש. לדבריו יש בכיתה שלו חמישה שממש חזרו בתשובה, עם "כיפות, ציציות, כל מה שצריך". שני נערים שהוא מכיר עזבו את התיכון. אבל, הוא אומר, "יש מלא חוץ מהם, שהולכים לשיעורים". זה לא שהם נראים דתיים. הם באים בקסקטים לבית הספר, בהפסקה הם אומרים את "התיקון הכללי", פרקי תהילים. גם צעירים אחרים מכירים את התופעה.

בימי שישי חסידי ברסלב מחלקים חוברות וקלטות מחוץ לשערי תיכון ק"ש. הקבוצה של ברסלב אחראית לחזרה בתשובה של כעשרה צעירים שלמדו בק"ש, ושהוריהם התאגדו. בניהם, בני 17-23, למדו בתיכון ק"ש, רובם סיימו את הלימודים והתגייסו, אבל פרשו מהצבא. התהליך החל עוד כשהיו בתיכון.

ההורים יצרו קשר עם ארגונים כחופש ודעת אמת, הפועלים נגד כפייה דתית. אחר כך גם שכרו במשותף את שירותיו של חוקר פרטי ואף נפגשו עם פסיכולוג כדי ללמוד על החזרה בתשובה ולהתמודד עם הקרע שנפער במשפחה. "איבדתי את הבן שלי", אומרת אם שבנה הוא ותיק החוזרים, בן 23. "אני אומרת לעצמי הוא הרי לא מת, חס וחלילה, אבל במשך תקופה ארוכה מאז חזר בתשובה, אני מרגישה שאין לי ילד יותר". ככל חברי הקבוצה, היא נוצרת את הודעות ה-SMS האחרונות, לפני שהבן נעלם לה. כמו שעושים הורים שכולים.

נר לרגליו

ההורים, בשנות ה-40 וה-50 לחייהם, גרים בדירות מושקעות באזור הטוב של השכונה. הם חילונים מוצהרים, בעלי מקצועות חופשיים, מקצתם מבוססים מאוד. כולם מצהירים שאין להם שום התנגדות לדת, אבל לא פעם הם מביעים את כעסם הנובע מכאב גדול כלפי החרדים שחמסו את בניהם.

"ברור שהיה כאן צורך רגשי, פסיכולוגי, של הבנים שלנו, אבל בגיל שבו הצעיר מחפש את הזהות העצמית שלו מדובר בהשתלטות, בכפייה. אין לאף אחד זכות לנצל את הפגיעות הזו לטובתו ולצרכיו", אומרת אחת האמהות שבנה בן ה-17 עזב השנה את התיכון. לדבריה, התיכון מתעלם מהתופעה, לא מתמודד אתה באופן חינוכי ומעדיף שהחוזרים בתשובה יעזבו את הלימודים. "לצעירים הללו אין כלים רגשיים-חינוכיים להתמודד עם המחזירים בתשובה", היא אומרת. היא כועסת על עיריית חולון, שמספקת מבנים למחזירים בתשובה.

כל הבנים הם הצעירים במשפחה. בבת עיניהם של ההורים. ילדים מטופחים ומפונקים, אולי מפונקים מדי. כולם למדו במגמות ספורט בתיכון האליטיסטי. לא חסר להם דבר. ההורים מתארים ילדים חברותיים, "סטייליסטים", אוהבי חיים, בנות ומסיבות. את החזרה בתשובה הם מתארים כתהליך זוחל שבו במשך כשנתיים לא נראו סימנים חיצוניים, אבל למעשה הם היו עמוק בפנים. "הם הרדימו אותנו".

"הבן שלי עשה צחוק מהצבא", מספרת אחת האמהות, "נפקד בלי סוף, עבר יחידות וכבר לא הבנתי איפה הוא נמצא". רק אחרי שנאסר בגלל נפקדות, גילתה שהוא אמר לצבא שהוריו גירשו אותו מהבית. "הוא משקר בלי סוף. אין לו כבוד אלי או לצבא, רק לרבנים שלו". התופעה מוכרת היטב גם להורים האחרים. אחרי שנה בשירות הצבאי, בניהם התחזו לשיכורים או ביימו מצב פסיכיאטרי של ניתוק, והגיעו למיון בוולפסון. למרות מחאת האם ולאכזבתה, הצבא מיהר להיפטר מהחייל הבעייתי, וכך קרה גם במקרים האחרים.

ההורים גילו שבתקופות שנעלמו מהבית, בניהם התאכסנו אצל צעיר בשם מוטי גרוס שגר באחד הרחובות הסמוכים לביתם בקרית שרת. אחד הבנים שהה אצל גרוס במשך שמונה חודשים. אמו של גרוס, גננת עירונית לא דתית, מארחת את הילדים. לדבריה, היא אינה אחראית על מה שילדיה עושים.

גרוס, בן 23, נעשה לדמות הדומיננטית בקבוצת החוזרים בתשובה. רק לפני שלוש שנים עבר את התהליך בעצמו. ההורים בקבוצה מתארים נער דחוי שמכר מיץ לפרנסתו בכניסה למועדונים. "עכשיו הוא נהפך לאלוהים של הבנים שלנו", אומרת אחת האמהות. לדבריה, הבנים נוהגים לומר לגרוס: "אני נר לרגליך".

יועצת התיכון, הגר שמואל, אמרה שהוא נשר בשנת הלימודים הראשונה ולא הצליח להתמודד עם הדרישות הגבוהות של בית הספר. אופיר וייס, שהיה בשכבה שלו, אומר שתמיד הסתבך בקטטות. "הוא היה אלים, אחד כזה שמחפש איפה יש מכות", הוא אומר. גם אחיו חזר בתשובה והוא שייך לקבוצת הצעירים.

לדברי ההורים, גרוס הוא זה שמדריך את הנערים, מעשית, איך לנהוג. המנהיג הרוחני הוא הרב ארז עופר, שנותן שיעורים במקלט בנווה ארזים. עופר הוא תלמידו של הרב אליעזר ברלנד, רב חשוב בחסידות ברסלב שידוע בקיצוניותו, ושתלמידיו היו נוהגים להסתנן לקבר יוסף הסמוך לשכם כדבר שבשגרה. ההורים חשים חסרי אונים. לדבריהם, הבנים סרים למשמעתו של גרוס והוא מסית אותם נגד ההורים. יש בידיהם הקלטות שבהן הוא נשמע מתדרך את הבנים איך להתחמק מהשרות הצבאי ואיך להתחמק מההורים.

"עשינו עם הבן תהליך של גישור אצל פסיכולוגית", מספרת אחת האמהות. "הגענו אתו לסיכומים, שהוא יירשם וילמד באוניברסיטה. הוא התקבל למשפטים, אבל ראינו שהוא דוחה את ההרשמה. מוטי גרוס שיכנע אותו שלא ילמד. הוא נעשה סמרטוט שלו".

ההורים טוענים שהבנים שלהם עברו הסתה ושטיפת מוח. "הבן שלי מדבר בקול שטוח. הוא לא מסתכל לי בעיניים. כל צורת הגוף שלו השתנתה. הוא הפך להיות רפוי. המבט שלו מרוחק, לפעמים ממש מרושע. 'מי זה שגרם לך לשנוא את הוריך?' שאלתי אותו".

אבל אחת האמהות, מחנכת שבנה חזר בתשובה, חושבת אחרת. לדבריה, הגילוי שהבן חזר בתשובה היה טרגדיה והיא נכנסה לדיכאון. אבל במובן מסוים היא מבינה את התופעה: "הם מחפשים משמעות, את הזהות שלהם. מצד שני, נמאס להם מדיסקוטקים. הם מרגישים ריקנות, בלבול. אני חושבת כל הזמן למה זה קרה. אני עסוקה בזה. הבן שלי היה מצטיין בבגרות. זה לא הספיק לו. היתה בו הרפתקנות ומשיכה למיסטיקה. אי אפשר להתכחש לזה שאת הדור הנוכחי מאפיינת התפרקות ערכית. הם לא מוצאים את מקומם בכיתות הגדולות, אין מספיק יחס אישי. הדת זה חד משמעי. היא נותנת מענה לריק הזה".

אט אט מחליפה ההערצה לרב או לגורו את החום של הבית, את האהבה של ההורים. "במשך תקופה ארוכה הבן שלי שמר מפני בסוד את המשיכה שלו לברסלב. אולי אם הייתי תופשת בחודש הראשון מה קורה לו, הייתי חושפת אותו למגוון של דעות. אבל לימדו אותם לא לספר", אומרת אחת האמהות.

לפני חודשיים, ברגע של חולשה, סיפרה אחת מהן לבנה על הפעילות של קבוצת ההורים. "היא בגדה בנו תמורת מעט אהדה מבנה", אומרת במרירות חברה אחרת בקבוצה. היא מאמינה שאפסה כל תקווה להחזיר את בנה. אם אחרת עדיין מאמינה שתשיב אליה את בנה. "כבר לא אכפת לי שיהיה דתי, אבל דתי שפוי. אני אעשה הכל כדי להחזיר אותו הביתה", היא אומרת. "זה לא יכול להיות שבמשטרה ובעירייה ובמשרד החינוך אין אף אחד שיכול לעזור לנו כהורים. זו הרגשה איומה כהורה חוסר האונים הזה. בעינינו הוא עדיין הבן שלנו".

מעיריית חולון נמסר בתגובה: מדובר בתופעה כלל ארצית, שאינה ייחודית לעיר חולון. מינהל החינוך בחולון אוסר קיומן של פעילויות מסוג זה בין כותלי בית הספר. אין לעירייה ולמנהלי בתי הספר יכולת לשלוט בפעולות המתבצעות מחוץ לכותלי בית הספר.

מנהלת תיכון קרית שרת, אירית אהרונסון: בתיכון קרית שרת אין תופעה של חזרה בתשובה. מספר זעום של תלמידים מתלבט בזהותו הדתית, המינית והמקצועית כפי שאופייני למתבגרים. ככל הידוע לנו, בשכבת כיתה י"א שני תלמידים עוברים תהליך של חזרה בתשובה. אחד מהם החליט לאחר חופש הפסח, בניגוד לרצוננו ולרצון משפחתו, לעבור לישיבה בבני ברק. קשה לאמו של הנער לקבל את בחירתו של בנה ולכן החליטה בצר לה לפנות לעיתונות. חשוב לנו להדגיש שבמסגרת חירויות הפרט, אין אנו רואים בבחירתו זו של התלמיד דבר פסול הנוגד את החוק ובמדינה דמוקרטית חייבת להיות סובלנות גם לבחירות מסוג זה.
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=721971&contrassID=2&subContrassID=4&sbSubContrassID=0



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-4/6/2006 13:08 לינק ישיר 

בהמשך היום אעלה את הסריקה המקורית של הכתבה



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-4/6/2006 13:14 לינק ישיר 

מצורף קובץ

הרה'ח ר'  עופר ארז



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-4/6/2006 13:35 לינק ישיר 

מצורף קובץ

.



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > ברסלב נייעס > השבוע בהארץ כתבת שיטנה נגד הרב עופר ארז
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר