הפוך לדף הבית גמ"ח קופונים
בית · פורומים · הרשם · התחברות · פתח ונהל פורום · כניסה למנהלים
בית · פורומים · עצור כאן חושבים · יהדות-נצרות: קבלת צדקה ושת"פ
שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-23/6/2006 07:54 לינק ישיר 
יהדות-נצרות: קבלת צדקה ושת"פ

ישנו קרן צדקה נוצרי-יהודי שעומד בראשה רב אורטודוקסי בשם "יחיאל אקשטיין", הקרן מסייעת ותורמת סכומים עצומים לארגונים [גם חרדיים] שעוזרים למשפחות במצוקה כלכלית. לאחרונה קיבל מהם גם הארגון שאני שותף בו הצעה לתרומה. בפנייה לרבנים חלק אמרו כי אינו אסור אך "מכוער" [הגרי"ש אלישיב] חלק אסרו בתכלית האיסור [הרב אברהם שפירא ובד"ץ העדה החרדית] וחלק התירו לקחת בלי לפרסם המקור. [המחלוקת היא בעיקר האם האיסור ההלכתי הינו רק לבתי כנסת וכו' "לא להם ולנו לבנות את בית אלוקינו"]

השאלה היא-

א. מצד אחד ברור שהכסף גורם להקלה מיידית של סבל אנושי, אך האם צריך להתחשב בכך שהכסף מגיע מציבור אוונגליסטי שתורם עקב אמונתם שגאולתם תואץ ע"י הפחתת סבל היהודים?

ב. מה דעתכם על החיבור היהודי-נוצרי בכלל? האם זה דבר פסול? קטונתי מלפרוס את הצדדים בנידון, אך אשמח לחוות דעתכם בנושא בכלל ודעת דוגלי ה"התאמה" בפרט

להלן כמה ציטוטים מספרו של הרב אקשטיין "השיבה הביתה"

בעמוד 204-  "איש יהודי שעבר ראה שיצאתי עם כיפה על הראש והסתובב בתרעומת. ללא ספק בהנחה שאני יהודי למען ישו, למרות שאני לא מאמין כמו שגימי (חברו הנערץ הנוצרי) מאמין. כי מבחינתי (ישו) הוא יהודי שהביא ישועה, את הישועה לגויים במספר היבטים. זה בדיוק מה שאני הפכתי להיות... יהודי למען ישו".

"רק כאשר שני הכרובים (הנוצרי והיהודי) יושיטו יד ויגעו אחד בשני נחזה בהאדרת האל ובגאולה"

"מדוע תמהתי לעצמי ממתין האלוקים לרגע האחרון כדי להתערב ולהוציא אותנו מתוך האש ולהושיע אותנו מהרס ויאוש. האם הוא אינו שם מבטחו באופן מוגזם באדם. האם יתכן שאנו היהודים טועים טעות אנושה בהכרה בא-ל שנותן לאדם בחירה חופשית עד כדי שמתאפשר ליצירתו להרוס את זולתו? האם יתכן שהנוצרים צודקים בקובעם שהאדם הוא באופן בסיסי מושפל ומוכתם בחטא הקדמון, האם השקפת היהדות יותר מדי אצילית וקבועה שאי אפשר להחזיק בה"

עמ' 204-  "אסור לנו להפוך דת להיות דבר החלטי ולמלא אותה עם אמת יחידה. לעשות כן היא עבודה זרה (!) שאני מבין כמו פאול טיליץ שהיא טעות להחשיב דבר להיות מוחלט."



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/6/2006 09:58 לינק ישיר 

טיפוס,

השאלה ההלכתית-מעשית בקבלת הכסף אינה "ה"בעיה כפי שהבאת דרכי היתר והיא יותר אישית-רגשית שכ"א יפתרנה כראות עיניו. [זה מזכיר את שהובא מר"ג ששאלוהו אם מותר להצביע בבחירות והשיב: "אם ז'ה לא מגעיל אותך".] לכן אתייחס אך לשאלה ב'.

לא נראה שנבואת ומלאה הארץ דעה וכו' תבוא מתוך ארגונים ושית"פ פוליטי, אלא מתוך אינדיבידואליות עכצחית עם רצון להשתנות כאשר מכירים שכך רצון הווה ית' גם אם זה קשה.

ידוע לי על עוד ארגון כזה בו משת"פ רבנים מכל הזרמים וגם אורתודוכסי [אך לא חרדי-שחור אלא ד"ל בעל תואר אקדמי]. לא נראה שכל אלה הם ברמת ירידה ליסודות האידיאולוגיים המשותפים ובפרט לא עד כדי הבהרתם לכל העולם. לכן כל שלא מזוהה שהשת"פ הפוליטי הוא הכרחי להתקדמות יש טעם לפגם בטשטוש גבולות הזהות הדתית. תוקן על ידי - ווטו1 - 23/06/2006 9:58:56



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/6/2006 13:47 לינק ישיר 

טיפוס כל שאין השפעה לארגון הנוצרי על מעשיכם, הדבר מותר. אך יש מטרות מסויימות שבהן אסור להשתתף. בגמרא אמרו, כפי שהבאת, שאסור ליטול מהם לבנין בית המקדש. והשאלה היא אם זה דווקא לבית המקדש, או גם לבית מקדש מעט כגון בית כנסת, ואולי גם בית מדרש, או אולי כל מטרה שבקדושה? אמנם, מסתבר ממה שבגמרא הביאו איסור זה רק לבית המקדש, שדי לנו אם נאסור לבית כנסת וכל מקום תפילה. אבל לחלק צדקה למשפחות נזקקות וכיו"ב, ודאי מותר. אמנם לדעתי צריך להיזהר שלא לפרסם את הדבר. הגע בעצמך: איך תרגיש משפחה שתדע כי תקציבה החודשי התאזן או שיש אוכל לילדים בזכות נוצרים שתרמו? אולי מגיעה להם הכרת הטוב, ושום מצוה לא הולכת לאיבוד, וגם להם יש שכר על זה, אבל למה לגרום למקבלים עוגמת נפש, פחדים ואיזה בלבול פנימי מחמת פירסום כזה. דומה לזה מה שיש מחמירים שלא לאכול מאכלים ששהו מתחת למיטה, וכיוצא באלו משום "סגולות" שאין בהן ממש. והיה מעשה בבית פלוני שמאכל עבר עליו כזה דבר שאינו אוסרו אך יש נזהרים. ושאלו את הסטייפלער והורה למסור לנזקקים בלי לפרסם מה קרה למאכל קודם לכן. כי מה שמזיק כאן זו הידיעה (יש כמובן שילמד שזה באמת מזיק ורק מכוח צדקה אין סכנה.... אבל אני כתבתי את הנראה בעיני). סיכום: א. מותר לקחת את הכסף לסייע לבריות, אבל לא לבנית בית כנסת (ואם זה השימוש העיקרי, נעיין שוב בדבר שמא יש צד היתר שנעלם ממני, כי כתבתי באופן כללי משום הזהירות, ולא שהאיסור ברור בעיני, אבל היתר גם לא כתבתי. ועוד שכן למדו הפוסקים). ב. אסור לפרסם לנתמכים על הסיוע. ומוטב שלא לפרסם גם שהארגון שלכם מקבל מהם. ג. יש שכר טוב לכל הנותנים צדקה, גם לגוי. שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/6/2006 17:26 לינק ישיר 

שיתוף פעולה בין הדתות המונותאיסטיות http://www.unionoffaiths.com/



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/6/2006 05:26 לינק ישיר 

ארגונים חרדים שמקבלים כספים ממיסיונרים.
http://hydepark.hevre.co.il/topicarc.asp?topic_id=220290

אתר "הקרן לידידות".
http://www.ifcj.org/site/PageServer

הרב צפניה דרורי-"ידידים או מסיונרים".
http://www.moriya.org.il/Art/print.asp?id=92

תוקן על ידי - נישטאיך - 25/06/2006 5:59:44



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/6/2006 05:40 לינק ישיר 

מיימוני, השאלה היא גם לגבי הציטוטים שהובאו לעיל, האם דבריו שם לגיטימיים בקונצנזוס החרדי?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/6/2006 07:34 לינק ישיר 

טיפוס הערה שולית מדוע "יחיאל אקשטיין" במרכאות?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/6/2006 08:04 לינק ישיר 

Baal Beamov, Marvelous qustion, Maybe cause i didn't want to reapet myself after writing "beshem", no bad intention any way.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/6/2006 08:23 לינק ישיר 

טיפוס סליחה, לא שמתי לב שהיה גם סעיף ב', והיה גם סעיף ג' של ציטוטים. אנסה לענות. שאלת: מה דעתכם על החיבור היהודי-נוצרי בכלל? האם זה דבר פסול? קטונתי מלפרוס את הצדדים בנידון, אך אשמח לחוות דעתכם בנושא בכלל ודעת דוגלי ה"התאמה" בפרט - ייראה לי שחיבור כזה אינו רצוי והוא פסול. וזאת מכמה טעמים. יתכן כי יש למצוא בנצרות דברים נכונים. הרי מצאנו כי הרמב"ם משבח את הנצרות ואת האיסלם על חלקן בהפצת רעיונות דת האמת, היהדות, בעולם. בתיווך שלהן, העולם השתנה וממשיך להשתנות לטובה. ובעיני זה כך, שהרי רואים כי היום מדינות העולם דואגות זו לזו. יש כמובן הרבה בעיות, אבל אי אפשר להכחיש כי יש תחושת אחריות ואף עזרה הדדית, כפי שהוכח, בשעת הצונאמי למשל. זה מנוגד לרגש האופייני בימי היוונים למשל, כאשר ביוון, ערש הפילוסופיה, ראו במי שאינו יווני "ברברי" שכמעט אינו אדם. אף רוזצנוויג הועיד לנצרות תפקיד חיובי בספרו "כוכב הגאולה". בדומה לרמב"ם, הוא ראה בה מפיצת דת של אהבת ה'. בניגוד לרמב"ם, הוא ראה בכך את רצון ה' ובחירתו. אבל נראה לי שדעת רוזנצוויג שונה מדעת חז"ל. הנצרות, עד כמה שאני מכיר, היא דת שקר. גם בטענות ההיסטוריות שלה, גם במסרים שלה. זה משפט חמור, אבל אמיתי. אין לנו שום סיבה לשנות את מה שקבעו חז"ל כי אין לשבח כנעני, כלומר גוי בעל הנהגות פסולות. נכון הוא שהמאירי ראה בנוצרים אנשים משופרי מידות יחסית לבני העולם הקדמון. ולכן הדבר טעון בדיקה יסודית שאינה בהישג ידי. ושמא יש לחלק בין כתות שונות בתוך הנצרות. וגם לשיטתו קשה לי כיצד הוא מביע הערכה לחלק החיובי שבנצרות, החינוך והיושר שהם מטיפים לו, תוך התעלמות מהפן השלילי, האמוני שבה. ג. הציטוטים של אקשטיין אכן תמוהים. העתקת מעמוד 204- "איש יהודי שעבר ראה שיצאתי עם כיפה על הראש והסתובב בתרעומת. ללא ספק בהנחה שאני יהודי למען ישו, למרות שאני לא מאמין כמו שגימי (חברו הנערץ הנוצרי) מאמין. כי מבחינתי (ישו) הוא יהודי שהביא ישועה, את הישועה לגויים במספר היבטים. זה בדיוק מה שאני הפכתי להיות... יהודי למען ישו". - ניתן בוודאי להשתמש בביטוי כי יש"ו היה אדם שהביא ישועה. כמו כן, מבחינה היסטורית יתכן שהיה אדם שונה לגמרי מהאופן שבו מצטייר בעינינו היום, או בעיני הנוצרים. יתכן גם לייחס לו מסרים חיוביים. למשל, החמלה שלו על כל אדם, ולו רשע שברשעים. אבל כיון שהמונח "יהודי למען יש"ו" מציין אצלנו כת ודווקא כת מיסיונרית הפוגעת בעם ישראל, קשה מאד בעיני לראות יהודי המכובד בתואר רב והסמכה של רב משתמש בלשון זו. הרי כבר אמרו: חכמים היזהרו בדבריכם. עוד ציטטת: "רק כאשר שני הכרובים (הנוצרי והיהודי) יושיטו יד ויגעו אחד בשני נחזה בהאדרת האל ובגאולה" זה נשמע כמו רעיון יפה. הרי יש, כפי שצויין, מעלות בנצרות. אבל הניסוח הזה מלמד כי כפי שהנוצרים טועים, גם היהודים טועים. וזה אינו נכון. יש להאריך בדבר זה, ויבואו בעלי ה"התאמה" ויסבירו שיטתם. אך לדעתי כל דבר שמקטין את ערך היהדות ומשווה אותה לנצרות הוא פסול. וצריך כמובן לבאר מדוע, אך דומני שמי שמכיר את המסורת שלנו יכול להבין היטב מדוע. עוד ציטטת: "מדוע תמהתי לעצמי ממתין האלוקים לרגע האחרון כדי להתערב ולהוציא אותנו מתוך האש ולהושיע אותנו מהרס ויאוש. האם הוא אינו שם מבטחו באופן מוגזם באדם. האם יתכן שאנו היהודים טועים טעות אנושה בהכרה בא-ל שנותן לאדם בחירה חופשית עד כדי שמתאפשר ליצירתו להרוס את זולתו? האם יתכן שהנוצרים צודקים בקובעם שהאדם הוא באופן בסיסי מושפל ומוכתם בחטא הקדמון, האם השקפת היהדות יותר מדי אצילית וקבועה שאי אפשר להחזיק בה" יש כאן שתי שאלות. הראשונה עוסקת בתיאולוגיה. היא מניחה שהאלקים מניח לאדם לטעות ומתערב, כנראה בצורה ניסית, רק בשלב מאוחר למדי. בהנחה שאכן כך קורה (ויש לעיין באשכול על ההשגחה הפרטית כדי לראות עד כמה ניסוח כזה זקוק לאישוש) זו שאלה. אך האם זה מחייב את ההנחה של השאלה הנוספת, כי אכן האדם לקוי בשל החטא הקדמון. בסיבה לחטאי האדם עסקו תיאולוגים ופילוסופים. סוקרטס סבר, למשל, כי החטא מקורו בטעות בהכרה. יש דמיון לכך במחשבה היהודית. לעומת זה, הטענה הנוצרית, כי האדם מבחינה מטפיזית פגום, וכי הדבר נובע מחטא האדם הקדמון - לדעתי זה מיתוס שקרי ואף מזיק. וצריך כמובן להאריך ולבאר מדוע. עוד ציטטת: עמ' 204- "אסור לנו להפוך דת להיות דבר החלטי ולמלא אותה עם אמת יחידה. לעשות כן היא עבודה זרה (!) שאני מבין כמו פאול טיליץ שהיא טעות להחשיב דבר להיות מוחלט." איני מכיר את כתבי טיליץ', שהיה תיאולוג חשוב לנצרות במאה העשרים. נדמה לי שלאחרונה תורגם ספר שלו בהוצאת רסלינג, והוא נחשב להוגה דעות חשוב ואקזיסטנציאליסט. לשונו של אקשטיין אינה מאפשרת לי לקבוע אפילו אם טיליץ' שגה לדעתו בקבעו כי יש דבר מוחלט, או שטיליץ אף הוא ביקר את הרעיון שיש דבר מוחלט. אולם הגישה של אקשטיין נראית לי פסולה. וכאן אני נאלץ להזדקק לשיקולים של אמירה יותר מאשר של תוכן. בוודאי שגם ביהדות יש אמירות שגויות ואפילו מיתוסים. כפי שכתב בוגי, גם לנו יש שקרים קדושים. אך השקרים שלנו נובעים מקוצר ההכרה האנושי, ולא מהופעת מיתוסים נטולי ערך. וזה - הופעת מיתוסים מזיקים - מופיע ביסוד הנצרות. כמו כן, קביעתו של אקשטיין כי היהדות מתיימרת להחזיק באמת יחידה היא טעונה בירור. כל האמירות שלנו לגבי ה', למשל, הן רק קירובים ונסיון לבטא בשפה אנושית את מה שבלתי אפשרי לבטא. מצד שני, יש לנו יומרה, מוצדקת לדעתי, לאמיתיות היסטורית שאין הנצרות יכולה לטעון לה. [אדום[ על סמך כל אלו, נראה לי שאי אפשר לראות באקשטיין נציג של היהדות האורתודוכסית. וזאת לא רק מחמת הקביעות שלו, שהן לא מדוייקות וגם מחמת מה שנראה לי כנסיון להתחנף לגויים.זה לא נכון עקרונית לשפוט ספר שלם לפי מספר קטן של ציטוטים, ולכן איני יכול יותר מאשר להביע את החשד כי הספר נועד להביע קרבה לנצרות כדי למצוא חן בעיני גורמים מסויימים, ולא באמת להציג פילוסופיה ותיאולוגיה. זה בוודאי לא ספר שהייתי ממליץ להכניס הביתה, או להשתמש בו כספר לימוד לתולדות היחס בין יהדות לנצרות...



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/6/2006 09:04 לינק ישיר 

לא ברור לי, מדוע הרבנים אוסרים לקבל כסף לנוצרים, אבל לא אוסרים לקבל כסף מיהודים אתיאיסטים?



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-25/6/2006 09:22 לינק ישיר 

מיימוני  כרגיל קב ונקי, תענוג לקרא.

מקודם אכן ציטטתי ממאמר שיצא נגדו, הנה הציטוט המדוייק-


Perhaps religion is but the raft that enables to cross the river of life and reach the other side"
Judaism is my raft; Christianity is Jamie's. And we ought not confuse the raft with the other side. we dare not absolutize the raft and imbue it with exclusive truth. to do so is idolatry, which, like Paul Tillich, I understand as misplaced intimacy! f

אראל, האיסור המשתמע מהפסוק לעיל הוא משאינם יהודים, לבד מכך שאתאיסטים אינם מיסיונרים בדר"כ.

תוקן על ידי - טיפוס - 25/06/2006 9:40:02



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/6/2006 09:26 לינק ישיר 

מיימוני

<"אמנם, מסתבר ממה שבגמרא הביאו איסור זה רק לבית המקדש, שדי לנו אם נאסור לבית כנסת וכל מקום תפילה. אבל לחלק צדקה למשפחות נזקקות וכיו"ב, ודאי מותר">

אולי.

"משרבו מקבלי צדקה מן הגוים כביכול שהתחילו גוים להתמעט וישראל להתרומם איפכא אין נוח בעולם לישראל". (תוספתא מסכת סוטה (ליברמן) פרק יד הלכה י).

וראה ב"מנחת ביכורים" על גליון התוספתא, (וילנא פרק י"ד סוף הלכה א), שהוא לשון "סגי נהור". וד"ל.

ובאנציקלופדיה תלמודית כרך טו, [חלול השם]

"אף חילול כבוד ישראל בעיני הגוים, הרי זה חילול השם, לפיכך אמרו שאסור לישראל ליטול צדקה מן הגוים בפרהסי (רמב"ם מתנות עניים פ"ח ה"ט, ע"פ סנהדרין כו ב; טוש"ע יו"ד רנד א). משום חילול השם (ברש"י סנהדרין דף כו עמוד ב ד"ה אוכלי: אוכלי דבר אחר - מקבלי צדקה מן הנכרים דהוי חילול השם מחמת ממון, הוה ליה כרשע דחמס),, ופירשו הטעם, לפי שמבזה עצמו בפרהסיא (עי' ש"ך שם ס"ק א. ועי' חכמת אדם כלל קמו ד, שחילול השם הוא שיודעים שאין ישראל מפרנסים אותו, ...ומכל מקום אם אינו יכול לחיות בצדקה של ישראל ואינו יכול ליטול מן הנכרים בצנעא, הרי זה מותר (רמב"ם מתנות עניים שם ע"פ גמ' שם דחיותא הוא; טוש"ע יו"ד שם, ובנמוק"י שם: דוחי בהם כתיב)".

ולסיום משו"ת יביע אומר חלק ז - או"ח סימן כב:

"ד) ועינא דשפיר חזי להמאירי (בפ"ק דבבא בתרא י: עמוד סה) שכתב, וזת"ד, אחד משאר אומות שבא ליתן מעות לארנקי של צדקה, אין מקבלין ממנו, ואם הוא נכבד ויש במניעת קבלתו צד חשש איבה מקבלין, ומפרנסים מהם עניי גוים הואיל ובסתם נתנם, ואין כאן גניבת דעת, שמכל מקום שם צדקה עליה, שהרי אף משלנו אנו חייבים לפרנסם, כמו שאמרו מפרנסים עניי גוים עם עניי ישראל מפני דרכי שלום. ומכל מקום אם פרט ואמר לעניי ישראל או לפדיון שבויים או לבית הכנסת, אין גונבים את דעתו לשנות מדבריו כלום, והוא שאמרו על אחת ממלכות הגוים ששלחה ארנקי למצוה רבה, ודקדק רב יוסף וגמר בה לפדיון שבויים. ע"כ. ומבואר מדבריו שגם לגבי גוי הדיוט שייך הכתוב ביבוש קצירה תשברנה, ולכן אין מקבלים ממנו, וכדברי התוס'. וכ"כ בארחות חיים ח"ב (עמוד תמב) בשם רבינו שם טוב, שאם יש בדבר משום שלום מלכות מקבלין ונותנים אותו לעניי גוים, ואם פירש לעניי ישראל עושים כדבריו, ואין גונבים דעתו, אבל משאר גוים אין מקבלין צדקה, אבל קרבן וצרכי בהכ"נ מקבלין, וכן התיר רבינו יחיאל לר' אליעזר מפרובינץ לקבל מעירון אחד לצרכי בהכ"נ. ע"ש. (וההיתר לצורך בהכ"נ, זהו כתירוץ התוס' לההיא דערכין (ו א) בגוי שנדב מנורה לבהכ"נ וקבלו ממנו)  ...".

איך זה מסתדר עם מה שכתבת?

עולם הפוך אני רואה



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/6/2006 09:50 לינק ישיר 

"האיסור המשתמע מהפסוק לעיל הוא משאינם יהודים" - זו בדיוק השאלה שלי - למה דווקא משאינם יהודים אסור לקבל, ומיהודים אתיאיסטים מותר? "לבד מכך שאתאיסטים אינם מיסיונרים בדר"כ." - אם כך, היה ראוי לאסור פשוט לקבל ממיסיונרים, ללא הבדל דת (וייתכן שבאמת יש איסור לקבל מ"יהודים למען ישו"). שיתוף פעולה בין רבנים חרדים לבין שייחים מוסלמים למניעת מצעד התועבה: http://masoret.hevre.co.il/hydepark/item.asp?id=1844&cat_id=1 האם זה מותר?



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-25/6/2006 19:48 לינק ישיר 

נישט, הקדמת אותי מעט.
מיימוני ושאר חברים (כולל פותח האשכול), נוראות נפלאתי על מעלתכם. מנין ההנחה שאסור ליקח רק לביכ"נ או בית המקדש? זה נגד גמרא, שו"ע וכל הפוסקים כולם. מעיקר הדין אסור לקחת צדקה כדי לא להרבות את זכויותיהם ('ביבוש קצירה תשברנה'), כלומר כשלא יהיו להם זכויות הם יישברו. וכן מחמת חילול השם. ראה שו"ע יו"ד ריש סי' רנ"ד.
יתרה מכך, טעות כפולה טעיתם, שהרי הרמ"א שם בסוף הסימן (ה"ג) כותב שדווקא לבית הכנסת מותר לקחת.
יש מקום לדון בגויים שמתוקנים בנימוסי האומות (המושג הידוע של המאירי), שאינני רואה סיבה מדוע לא להרבות את זכויותיהם. אמנם מצד חילול השם נראה דלא שנא.


מיכי תוקן על ידי - mdabraham - 25/06/2006 19:49:33



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/6/2006 20:19 לינק ישיר 

נישטאיך ומיכי תודה על התיקון. אכן טעיתי. ועלי לבדוק במה טעיתי. ודברי לפי שעה לפחות בטלים ומבוטלים עד שאבדוק ואראה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/2/2009 15:18 לינק ישיר 

הרבנים שלכם צבועים !

בית אלוקינו ?
מה זה אומר ?

מי הוא יהודי ?

למה יהודי משיחי שמאמין בתנ"ך נחשב כבוגד
ויהודי חילוני שנטש את תורת משה נחשב יהודי טוב ?
ויהודי לא מאמין באלוהים בכלל נחשב יהודי בגלל אימא שלו יהודיה ?

ומה הקטע עם השנאה לנוצרים ?

אני חושב שיש פחד נוראי מהנוצרים בגלל האמונה שלהם !

עוד דבר, מה ההבדל בין לקבל סיוע מיליטרי ונשק צבאי מנוצרים ובין לקבל כסף כעזרה ?
תענו רבנים תענו.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > יהדות-נצרות: קבלת צדקה ושת"פ
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.