בית · פורומים · הרשם · התחברות · כניסה למנהלים
בית · פורומים · עצור כאן חושבים ·

הושענא רבה - מהות היום

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-16/10/2016 10:26 לינק ישיר 

כיוון שאני בחופש בחג, ראיתי לנכון להזהיר כבר מראש על הצפוי (אולי) בהושענא רבה הקרוב – כאן תמצאו את הפתרון האמיתי לחידת היום כפי שנגלה לי מן השמיים, ומן השמיים ירחמו!...

הושענא רבה – Don't Panic!




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/10/2016 14:42 לינק ישיר 

קראתי את המאמר במורשת ישראל, והתאכזבתי מהרמה (אבל לא אוכל לומר שהופתעתי שכן מדובר בכתב עת זניח למדי). לא ברור מהי בכלל השאלה שעליה בא המאמר לענות, לא המתודולוגיה למציאת התשובה ולא התשובה.
המאמר מעלה את השאלה מדוע קישר זכריה את יום ה' לחג הסוכות, והתשובה המפתיעה היא, ובכן, שהייה מסורת כזו. כמובן שאין תשובה הזו שום סימוכין. היא פשוט אומרת שאין תשובה לשאלה. המאמר מציע שזה קשור להיותו של חג הסוכות סוף וראש השנה וחג הסתיו - לא ברור איך הדברים קשורים ליום ה', אך העיקר להוסיף הפניות 'מלומדות' בהערות שוליים.
מכאן ממשיכים לשאלה מדוע קוראים את הפטרת יחזקאל בחג הסוכות, ואחרי שנאמר שתשובתו של רה"ג היא טאוטולוגית מציע המחבר תשובה חלופית - קובעי ההפטרות למדו מזכריה שיום ה' הוא בסוכות, ולכן הבינו שגם הפטרת יחזקאל קשורה. זוהי טענה די פשוטה, וקשה לי להבין איזה חידוש אמור להיות בה.
כעת עולה עוד שאלה - מדוע דווקא הו"ר זוהה כאותו יום ה'. וכאן באה התשובה - שבעת ימי הסוכות הם ימי אחרית הימים (לפני רגע המחבר הסביר שהימים הם כל ימי העולם שיש לו גם ראשית הימים, אבל כאן הוא פתאום משנה כיוון ואומר שהימים הם ימי אחרית הימים), ולכן הו"ר שהוא היום האחרון הוא אחרית הימים. קשה לי בכלל להבין איזו תשובה יש פה, כך שקשה לומר מה הבעיה בה. כמובן שגם כאן אין שום הוכחה למעט הוכחה כמעט מפורשת מהגמרא (מעניין למה קורא המחבר 'ממש מפורש' אם זה 'כמעט מפורש'....).
כעת כל מה שנותר הוא לקשר את מהגי הו"ר לתיאוריה. מציאת קשר בין שני דברים היא, כידוע, מלאכה שתמיד מצליחה (וע' בספר המטוטלת של פוקו). גולת הכותרת היא שמנהגים אלה התפתחו באופן אינטואיטיבי, 'ליבא לפומא לא גליא', כך שמצד אחד אפשר להסביר את המנהגים לפי התיאוריה של הכותב, אך מצד שני ברור שאי אפשר להביא שום הוכחות להסברים אלו, שכן הסברים אלו לא היו ידועים גם ליוצרי המנהגים, אלא אך ורק לכותב הנכבד שמגלה את האינטואיציה שכולם לא הבינו אותה. כמובן שמתודולוגיה כזו מאוד מקלה את המלאכה, כי כאמור אין שום צורך להביא הוכחות.

לא אגיד שלא ראיתי מאמרים גרועים יותר - ישנם מאמרים שהכותבים שלהם אינם מבינים כלל את הטקסטים שבהם הם דנים. אמנם, יחסית לדברים שנכתבים בארץ מדובר בהחלט במאמר שרלטני. כאמור, מעולם לא קראתי את כתב העת הנ"ל של אוניברסיטת אריאל, ואני יכול רק לקוות שבדרך כלל שומרים שם על רמה אקדמית גבוהה יותר.
רק אדגיש שאם המאמר היה מתפרסם בבמה תורנית, אפשר היה להבין זאת. כך גם אם היה מדובר בכתב עת לא 'שפיט' של תלמידי האוניברסיטה, אך באתר של כתב העת מודגש שהוא 'שפיט', כלומר המאמר היה בידי קורא מקצועי שחשב שהמאמר עומד בסטנדרטים אקדמיים כלשהם.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/10/2016 16:25 לינק ישיר 

ניכר שקראת את המאמר בחיפזון (מן השטן), כאשר ידוע שעל כל משפט בפוסט שלי יש לישב שבעה נקיים, ק"ו במאמר אקדמי! :) והריני להעיר על דבריך כלאחר יד מקוצר הזמן ועומק המושג, אם כי היה עליי להסתפק בהערה שנאמרה בדף היומי: "תרדא"!

לא ברור מהי בכלל השאלה שעליה בא המאמר לענות, לא המתודולוגיה למציאת התשובה ולא התשובה.
אבל במשפט הבא מסתבר שהובהר ליש3 מהי שאלת המאמר:
המאמר מעלה את השאלה מדוע קישר זכריה את יום ה' לחג הסוכות
אלא שזו כלל לא שאלת המאמר: השאלה מופיעה בבירור כבר בתחילתו, והיא: מהי מהותו המיוחדת של היום, שבגינה נקשרו לו כל אותם מנהגים חריגים ותמוהים. שאלת יום ה' וחג הסוכות היא תת-שאלה המופיעה בהמשך.

המאמר מציע שזה קשור להיותו של חג הסוכות סוף וראש השנה וחג הסתיו - לא ברור איך הדברים קשורים ליום ה'

שוב, חוסר קריאה - הקשר הוא פשוט: בראש השנה המליכו את המלך \ האליל המקומי במסופוטמיה ובעוד תרבויות קדומות - ובישראל המליכו את ה', זה הכל.

קובעי ההפטרות למדו מזכריה שיום ה' הוא בסוכות, ולכן הבינו שגם הפטרת יחזקאל קשורה. זוהי טענה די פשוטה, וקשה לי להבין איזה חידוש אמור להיות בה

הפעם חוסר בלוגיקה - יש עשרות פרקי נבואה חלופיים שמדברים על אחרית הימים, ובראשם נבואת חגי המתאימה הרבה יותר כיוון שנאמרה לו ב-21 לשביעי - מדוע נבחר דווקא יחזקאל?! החידוש הוא האיתור של מוטיב "ביום ההוא" המופיע בשתי הנבואות.

כעת עולה עוד שאלה - מדוע דווקא הו"ר זוהה כאותו יום ה'. וכאן באה התשובה - שבעת ימי הסוכות הם ימי אחרית הימים (לפני רגע המחבר הסביר שהימים הם כל ימי העולם שיש לו גם ראשית הימים, אבל כאן הוא פתאום משנה כיוון ואומר שהימים הם ימי אחרית הימים), ולכן הו"ר שהוא היום האחרון הוא אחרית הימים. 
והפעם חוסר יכולת להתנסח כראוי, שגורם ליצירת משפט לולאתי מעורפל. מה שטענתי הוא פשוט: לעולם יש התחלה ביום מסוים (יום בריאת העולם), והחידוש הוא שיש לו גם סוף, שיגיע ביום מסוים.

גולת הכותרת היא שמנהגים אלה התפתחו באופן אינטואיטיבי, 'ליבא לפומא לא גליא', כך שמצד אחד אפשר להסביר את המנהגים לפי התיאוריה של הכותב, אך מצד שני ברור שאי אפשר להביא שום הוכחות להסברים אלו.
זאת השורה היחידה שאני מסכים לה - ואכן, לו המנהגים היו מלוּוים בהסבר מצד הראשונים או האחרונים, החרשתי. דא עקא, שהם לא - ויותר מזה: ה'בלגן' סביב המנהגים מוכיח שהם נוצרו באופן 'עממי\אינטואיטיבי' ולא ביד מכוונת מלמעלה. ההסבר שאני מציע מניח שיש מעין 'תת-מודע קולקטיבי' בעם, ולא העמקתי בהבאת דוגמאות נוספות לתרחישים כאלו. במאמר הבא...

לגבי הרמה האקדמית - אחרי שתפרסם כמה מאמרים מאירי עיניים, נדבר... רק אעיר שכתב העת 'מורשת ישראל' הוא כבר בשנתו ה- 13, ופירסמו בו כמה וכמה פרופיסורים גמורים (כולל מאיר בר-אילן, שנראה שהשפיחע מעט על סגנון ביקורתך, ויחי ההבדל...) - ואת המאמר שלי קראו שניים כאלו, והכשירוהו לבוא בקהל. 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/10/2016 20:57 לינק ישיר 

בוא נגיד שפרסמתי כבר בכמה במות יותר מכובדות
לגבי תשובותיך, ישפטו הקוראים אם יש בהן ממש



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/10/2016 21:05 לינק ישיר 

רק אעיר לגבי מה שכתבת שהיא שאלת המחקר "מהי מהותו המיוחדת של היום, שבגינה נקשרו לו כל אותם מנהגים חריגים ותמוהים". זו יכולה להיות שאלה נחמדה לשיעור בישיבה (שיעור קליל אחה"צ, לא משהו שיוכל להיות מועבר בסדר בוקר), אולי היה אפשר לתת לסטודנט ב"א לכתוב עבודה סמינריונית כשזו השאלה שמטרידה אותו ותוך כדי העבודה להבין את שיש כשלים בשאלה וצריך להחליף אותה בשאלה ממוקדת יותר ולהוציא ממנה את ההנחות שאין להן שום בסיס; אבל שמאמר כזה יתפרסם בכתב עת אקדמי זה משונה בעיניי (כיוון שיצא לי להיות בכמה וכמה ישיבות מערכת של כתב עת [שדירוגו לא מהגבוהים, והוא מעודד כותבים צעירים במאמריהם הראשונים] אוכל לומר ששם חברי המערכת אם היו מקבלים מאמר כזה, אולי היו מעודדים את השולח לנסות ולהוציא מים מהסלע אבל בחיים לא היו מפרסמים דבר כזה הזוי).



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/10/2017 09:09 לינק ישיר 

אברם_העברי כתב:

כיוון שאני בחופש בחג, ראיתי לנכון להזהיר כבר מראש על הצפוי (אולי) בהושענא רבה הקרוב – כאן תמצאו את הפתרון האמיתי לחידת היום כפי שנגלה לי מן השמיים, ומן השמיים ירחמו!...

הושענא רבה – Don't Panic!


מוקפץ לרגל היום (ולשמחת הגילוי שהחזון האפוקליפטי עדיין לא התממש!)



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/10/2017 22:49 לינק ישיר 

ס' 'ויכוח על חכמת הקבלה' לשד"ל סובב כולו על ציר זה של היפוך כביכול מהות הושענא רבא ע"פ הקבלה. עלילת הספר  מתחילה בתיאור אורח הבא לשד"ל בליל הושע"ר ומוצאו עסוק באמירת התיקון, והאורח מתחיל לפקפק ע"ז ולהביא הוכחות שאין הושע"ר יום דין אלא יום שמחה ככל ימי הסוכות, וכששד"ל מתגונן ומביא ראיות מן הזוהר וכתבי האר"י הולך ומגלה האורח כפירתו בקבלה כולה ומאריך בטענות ומענות, עד שסוחף אחריו גם את המארח.

למעשה, כפי שכבר ראיתי שנכתב כאן, ובדומה לנושא הכפרות, מהותו של הושע"ר כיום דין הוכרה עוד הרבה לפני הקבלה ומוכחת גם מתוך המחזור והזעקות אנא אל נא הושע נא סלח נא וכו', אלא שהקבלה טיפחה זאת ביותר והוסיפה משלה לאווירת היום. כמובן, להאי שטיא 'מיימוני' הלוחם ב'מנהגים' ובשעת רצון מגלה טלפיו לעקור גם מחצית התורה שבכתב ובע"פ, די באימוץ היום בידי המקובלים כדי למוחקו כולו.

לפני שנים עת ביקרתי באיטליה, שמעתי על דבר המיוחד לקהילה ברומא (ומן הסתם בעוד קהילות בארץ המגף) שאצלם הושענא-רבא כמוהו ממש כיום-כיפור כאן בישראל, במובן זה שגם החילוניים באים כולם לבית הכנסת, ובית הכנסת ההיסטורי העתיק בלב הגטו על גדת הטיבר, מול הוותיקן, אשר במשך השנה באים אליו כמה עשרות בודדות, מתמלא עד אפס מקום המוני אנשים ונשים, גם הרחוקים לגמרי. ופלא פלאים מ"ש באשכול זה מן הירושלמי על ב' ימים בשנה שהכל באים לביהכ"נ - והרי ידוע כי מנהג הקהילות באיטליה כמנהג ארץ ישראל משם באו עוד בזמן הרומיים, והרבה ממנהגיהם ע"פ הירושלמי, והנה נשתמרה שם קדושת הושע"ר כבזמן הגמרא עד היום!! ועל כל זה יפער פיהו הפטפטן 'מיימוני', כלשונו הסרוחה: 'ביקורת תהא'... משוגענער!!!

כמה יופי וקסם בתפילה המיוחדת של הושע"ר, עוד מבלי להיכנס לסדר הלילה... בשחרית אווירת הימים הנוראים שבה פתאום, מן המתפללים לובשים קיטל, החזן מנגן הפסוד"ז דשבת בניגון ימים נוראים, וקודם 'ישתבח' זועק בניגון הידוע 'שיר המעלות'... אחר הלל ז' הקפות, וכבר ניכרת האוירה אחרת מבימים הקודמים. שבים למקומות ומתחיל הסדר בניגון המוכר, כשמקטע לקטע הפזמון מתארך, הטונים עולים, והמתח גועש ומתגבר מרגע לרגע: אנא, הושיעה נא... אנא, אל נא, הושע נא והושיעה נא... אנא, אל נא, הושע נא והושיעה נא, אבינו אתה... הושע נא, סלח נא, הצליחה נא, והושיענו אל מעוזנו... רחם נא קהל עדת ישורון, סלח ומחל עוונם... וכן הלאה, עד לנקודת השיא והפורקן בחביטת הערבה... מעט נפילת מתח, ושוב הוא חוזר לטפס עם פתיחת ההיכל וזעקות 'השם, השם...' הוצאת ס"ת, "קדוש ונורא שמו!!!" כמו בראש השנה ויום כיפור. יום קדוש ונורא, הושענא רבא!!! גם ה'מי שברך' במנגינת ימים נוראים, 'ולכבוד היום הדין'... הולכים הביתה ואוכלים סעודת חג עם קרעפלעך, עדיין בכובד ראש, באימה וביראה... רק עם רדת הלילה מתחלפת האוירה באחת לשמחת-תורה - להבדיל אלף אלפי הבדלות כמו אצל הללו, בין יום הזכרון שלהם ליום אידם; ולא תהא תורה שלמה שלנו כסורחן סרוח מוסרח שלהם...

ואת כל היופי והקסם הזה, 'מיימוני' שוטה, אתה רוצה לעקור?! ומה יש לך להציע כתחליף?! פיטפוטי גדליה נדל?! סיפורי חיים ולדר?!

גם ללא אמונה בקבלה, אין זה אומר שצריך לעשות בכל דבר דווקא להיפך, מעשה ילד קטן, כמו ההוא שצעק לגבאי 'לא יעלה ולא יבוא'. ואם בתינוקיותך, מיימוניל'ה, אתה מוכרח לעשות דווקא, אזי:

* אל תשמע 'משנה תורה' בלילה. במקום זה התעמק אז בחקירות גדליה נדל, אם מניין התשע"ח מתחיל מפרשת ויצא או מפרשת מקץ.

*את הערבות אל תחבוט "ה' פעמים, לא פחות ולא יותר", כדעת האר"י, כמו שכתוב במחזורים, למתק ה' גבורות; אתה תעשה דווקא, ותחבוט ארבע פעמים, או שש פעמים - דווקא, ההיפך, לא יעלה ולא יבוא!!! הנה, לבתי בת החמש אמרתי שמצידי היא יכולה לחבוט אפילו חמישים פעם, והיא כמובן עשתה זאת בשמחה רבה.

* אל תאכל קרעפלעך, דווקא!!! אכול חומוס בהכשר חיים שאול קרליץ, או דרעק אחר שלכם.

אבל כל זה לא מספיק לך, מיימוני - אתה חייב לעקור את הושענא רבא לגמרי! אז לאיזה בית-כנסת תלך להתפלל, מסכן? אולי ל'שירה חדשה', 'יקר'? גם לא יעזור לך! שם הפישערקעס הפמיניסטיות אולי תגדנה 'רחמי נא אלת מעוזנו', אבל בטוחני שגם הן לא תמחקנה הכל.

לך לך אפוא לעזאזל המדברה, אל הרפורמי מייסד הטמפל בהמבורג שביטל חביטת ערבה, כי אין זה אסתטי להשתולל כך וללכלך את בית הכנסת!! ולמה לא?! הרי מיימוני מתעב 'מנהגים', ועל חביטת ערבה נאמר בתלמוד בפירוש כי 'מנהג נביאים הוא'!

'ענוותנותו' המעושה, המזוייפת, הצבועה,  של 'מיימוני', עם ה"כדי שיראו לי שאני טועה" הצדקני שלו, אי אפשר שתכסה על שחצנותו המטורפת, פתיותו וטיפשותו של מי שחושב כי בפיטפוטיו ימציא את היהדות מחדש, כמו הציפור הפתיה שהיתה מעבירה בפיה מים מן האוקיינוס אל החוף כדי לייבשו.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/10/2017 22:59 לינק ישיר 

תודה על ההפנייה לספר הנ"ל - אעדכן בפוסט. אבל באמת הפיכת הו"ר ליום דין קודמת בהרבה לזוהר ולקבלה, ואם נקבל את מסורת התלמוד - הרי זה מימי הנביאים האחרונים.

ולגבי מיימוני - אני רואה שלאט לאט הוא עולה אצלך לרמת אדמו"רי חב"ד - אולי תוציא גם ספר נגדו?... בשבוע האחרון מתנהל דיון מעניין שהחל ב'מוסף שבת' (אמנם של המיסרוחניקעס, אבל עדיין...) טהמשיך בפ"ב, לגבי תרומתה העכשווית של היהדות לאנושות. בדיון הועלו הרבה רעיונות (הנכון שבהם הוא זה של שנרב: "כלום"), אבל פלא שאף אחד לא הציע ברוח דבריך "אוסף מנהגים מוזרים בעלי מקורות פגאניים, החביבים על ילדים, הכרוכים במאכלים המכילים בעיקר פחמימות ושומן"! 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/10/2017 23:50 לינק ישיר 

מאמרך והפוסט לא ראיתי אך אם אתה מעדכן שם משהו שלמדת ממני עליך להזכירני.

אבל אם אכן דן מאמרך ב'הפיכת' הו"ר כביכול, האיך הלקטורים הדרעקים שקראוהו קודם לא העירו ע"ז? אני קראתי ספרו של שד"ל כבר לפני עשרים שנה ולאחרונה אף יצא במהדורה חדשה. ללמדנו הידוע והמפורסם שכל אותם הלקטורים שווים לאסלה, אלא שמה נעשה וזו הדרך היחידה לצבירת רקורד אקדמי.

בעניין 'מיימוני' ואדמו"רי חב"ד - אדמו"רי חב"ד הם זהב טהור לעומתו. הללו בתאוריה אכן עבדו אלילים אבל בפרקטיקה לא שינו הרבה למעט דברים קטנים כמו שינה בסוכה וכיוצא, ואילו 'מיימוני' שוטה זה מבקש לעקור את הכל. מאידך, לפרסום סורחן חב"ד יש משמעות ציבורית, מכיוון שלהם ולתורתם השפעה עצומה, ואילו השפעתו של 'מיימוני' אפסית. לכן כמעט וחבל על הזמן שאני משקיע כאן, ובכל זאת כתבתי משתי סיבות:

א. התפעלותי מן הפאתטיות של בני-ברקי מטורלל שמאחורי מסתור האנונימיות מבטל 'מנהגים' כאוות נפשו ומוכן אפילו למחוק את מחצית התורה שאינה 'חינוכית' לטעמו, אך אינו מוכן לבטל עבורי, למשל, את המנהג המשונה, אינני יודע מי הטיפש שהנהיגו, המנהג האוסר צפיה בפורנו - ואני, הו, כה משתוקק, מצפה ממנו בכליון עיניים, כי יבטל עבורי רק את המנהג הזה!

ב. ישנה חשיבות ציבורית להבהרה כי דחייה תיאורטית של הקבלה, כפי שאני אכן עושה בספרי, אינה מחייבת בשום צורה את דחיית הפרקטיקה הדתית העצומה והיפהפייה ברובה שצמחה בעקבותיה, ובכלל אני מתנגד לשינויים בפולחן הנהוג, כולל ב'מנהגים' השנואים על מיימוני שטיא (וחבר לו המסרחניק הנאלח חיים נבון, תלמידו של א. ליכטנשטיין בעל פאות הלחיים - צא וראה מה כתב אשמאי זה ימ"ש השבוע בעניין שמחת תורה).

בעניין קשקושיך על האוכל היהודי, אכן, מצוות רבות בתורה כרוכות באוכל, ובכלל, לדעתי האוכל היהודי (האשכנזי) הוא מצויין, ואם אין זה מוצא חן בעיניך אתה יכול ללכת לעזאזל עם מיימוני יחד. ולהעירך, שגם לכם ביום סורחנכם יש מנהג באכילה שקורין אצלכם 'על האש', 'ניפנוף', וכיוצא, והוא מעיקריכם.

ובעניין הדיון ב'מוסף שבת', אני עוד בחוה"מ הגבתי שם  לדברי מכובדי הפרופ' שנרב תחת הניק 'איקס', ולרשימה שמניתי שם יש להוסיף בין הדוגמאות גם עניין המתות חסד המתפשט היום (בלי לחוות דעה על עצם העניין אלא רק ביחס לטענה שכביכול אין ליהדות היום מסר לנכרים), אלא שלא אכנס לזה באשכול כאן שאינו מעניינו.
  



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/10/2017 01:06 לינק ישיר 

I_N_RUBIN כתב:
מאמרך והפוסט לא ראיתי אך אם אתה מעדכן שם משהו שלמדת ממני עליך להזכירני.
תנוח דעתך שהזכרתי את שמך המפורש בתוספת תואר בבחינת מקצת שבחך, כאשר תעיד התמונה המצ"ב:

 

ואגב לגבי 'חיבתך' למיסרוחניקעס - נער הייתי גם זקנתי ולא זכיתי לראות באמת מישהו ממוצא חרדי שמצליח להתגבר על השנאה הזו לציבור הד"לי (בלשונכם הזהב) - בבחינת "זרוק חוטרא לאווירא אעיקריה קאי" - והדבר תמוה, שאדם מוכן לכפור בתורה שבכתב ובע"פ (חוץ מאכילת קרעפאלעך כמובן!) אבל כשזה מגיע להרצל ושות' הריהו כאחרון הסאטמרים, ואינו חל ואינו מרגיש שבלעדי הציונות היינו רובנו דשן אורגני על אדמת פולין, ובוודאי שלא היה סיפק בידינו להתעמק בסוגיות 'נמנע הנמנעות' וכיו"ב...



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/10/2017 02:37 לינק ישיר 

 לגבי הציטוט ממאמרך, תמהני איך אתה כורך יחד חביטת ערבה שהוא דין הגמרא עם ראיית הצל, שאיני נוהג בה ולא שמעתי אף אחד הנוהג בה? ולעניין שנאת מזרחניקעס, ח"ו איני שונאם ואדרבה בתוכם אני יושב בשכונת קרית משה המעטירה, והם ודאי נוחים וחביבים יותר מתלמידי ]הרב] אליעזר שך ושאר הפלגים החרדיים, שאך תפנה מבטך הצידה מהם וכבר אתה מסתכן בידוי אבן


אלא מאי? ככל שיהיו טובים וחביבים, איני יכול להסכין לשטותם. וגם אתה, במחילה מכבודך, חוזר על השטויות בהם הולעטת מנעוריך.

הציונות היתה הצלה אולי במאה הי"ט במקומות כמו מזרח אירופה או ארצות ערב, אך היא חסרת תועלת עבור יהודי ארצות הרווחה. עבורי אין כל הבדל בין חיים תחת שלטון הבג"צ ימ"ש לחיים תחת אנגלה מרקל, למשל, ואדרבה, האחרונה מראית לי נחמדה בהרבה. ויש להאריך, אך אין זה מנושא האשכול.


רק להודיע באתי שאיני שונא המזרחניקעס ח"ו ואף לא את חב"ד, ואפילו לא את 'מיימוני' שטיא, וכתיבת ביקורת על השקפותיהם אין משמעה שנאה. אם יש מישהו שאני אכן שונא ומתעב, אלו רק יצורים [מנהיגי הציבור הליטאי]  ודומיהם, ושוב, לא בשל דעותיהם אלא בשל רצחנותם. 


אמר בעל הטיפקס: צאו וראו סבלנותם של מנהלי הפורום, שטורחים למחוק מה שאינו ראוי ומותירים את השאר בעינו כדי לחוס על עמלו של חברנו היקר.





תוקן על ידי עצכח ב- 29/11/2017 21:15:34




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-29/11/2017 16:24 לינק ישיר 

נזכרתי כעת כי במאמרי "ספר אור ישראל לר' ישראל יפה משקלוב" שנדפס ב'דעת' 83, אני מטפל בדיוק בנקודה זו.

המאמר נמצא גם הוא בדף שלי באתר 'אקדמיה', כאן:

https://uni-hamburg.academia.edu/ISRAELNETANELRUBIN


ולענייננו ע"ש, עמ' 279:

שוב מוצא ר' ישראל יפה סמך לדברי המקובלים כי בהושענא רבא נמסרים הפתקים ואין הדין נגמר עד שמיני עצרת, ואילו "לפי משמעות הגמרא אין תשובה מועלת אלא עשרת ימי תשובה"? ולמרבה הפלא מוצא ר' ישראל יפה הוכחה מן התלמוד עצמו, כי בדיעבד ניתן לתקן את שלא תוקן ביום כפור, גם עד שמיני עצרת: "ובזה תבין הגמ' במס' מועד קטן דף ט': תני רב תחליפא ביום השמיני שלח את העם... "על כל הטובה" – שיצתה בת קול ואמרה להם: כולכם מזומנים לחיי העולם הבא, "לדוד עבדו ולישראל עמו" – בשלמא לישראל עמו, דאחיל להו עוון יום הכפורים... והנה ודאי מוכח מכאן שיש תקווה למחילת עוון עד שמיני עצרת"[1].



[1] אור ישראל, קע"ב ע"א.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-29/9/2018 20:10 לינק ישיר 
חיבוט ערבה

בהמשך לדיון המעמיק על מנהגיו החריגים של היום ובראשם חיבוט ערבה, מצ"ב מקור אפשרי למנהג הזה (כנראה מעשרת השבטים:)
צפו כאן (דקה 46): https://youtu.be/-1Td8VUcKk0?t=46m20s





דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/9/2018 08:02 לינק ישיר 

בהמשך להמשך, זיכני זאוס יתברך לגלות את המקור האמיתי לחיבוט הערבות, היישר מיוון העתיקה והמודרנית: http://ivri.org.il/2018/09/beat-it/



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > הושענא רבה - מהות היום
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 סך הכל 4 דפים.