בית פורומים עצור כאן חושבים

לשוב בתשובה - מהותה ומצוותה

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-17/9/2006 23:42 לינק ישיר 
לשוב בתשובה - מהותה ומצוותה

התשובה מצות עשה היא, אך אינה מתמצית בכך, תשובה היא תהליך של חרטה, של מאיסה בדרך רעה, של התקרבות והתרוממות.
התשובה היא שינוי כיוון, שיבה אל הטוב (הנתפס כנקודת המוצא) ונטישת הרע.

מעודי נבוכותי בין המקורות מיהו האיש שאליו מדברים, מי צריך לשוב בתשובה?

מחד, תשובה היא עזיבה של דרך, של מעשים, זה נשמע כמו משהו שעושה הטועה - התועה כשהוא תופס את טעותו ועומד על חומרת מצבו, פעמיים בחיים זה כבר הרבה מדי.
מאידך, איש שותה כמים עוולה, מי יאמר זכיתי לבי, ועוד כהנה וכהנה ציטוטים פסימיים ועגמומיים הקוראים לכל בן אנוש באשר הוא לשוב ולתקן את מעשיו.

בתורה התשובה מופיעה לאחר תיאור של סטייה מכל הדרך:

ויקרא כו לט וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם, יִמַּקּוּ בַּעֲו‍ֹנָם, בְּאַרְצֹת, אֹיְבֵיכֶם; וְאַף בַּעֲו‍ֹנֹת אֲבֹתָם, אִתָּם יִמָּקּוּ.  מ וְהִתְוַדּוּ אֶת-עֲו‍ֹנָם וְאֶת-עֲו‍ֹן אֲבֹתָם, בְּמַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ-בִי, וְאַף, אֲשֶׁר-הָלְכוּ עִמִּי בְּקֶרִי.  מא אַף-אֲנִי, אֵלֵךְ עִמָּם בְּקֶרִי, וְהֵבֵאתִי אֹתָם, בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם; אוֹ-אָז יִכָּנַע, לְבָבָם הֶעָרֵל, וְאָז, יִרְצוּ אֶת-עֲו‍ֹנָם.

במדבר ה ה וַיְדַבֵּר יְקוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  ו דַּבֵּר, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִישׁ אוֹ-אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל-חַטֹּאת הָאָדָם, לִמְעֹל מַעַל בַּיקוָה; וְאָשְׁמָה, הַנֶּפֶשׁ הַהִוא.  ז וְהִתְוַדּוּ, אֶת-חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ, וְהֵשִׁיב אֶת-אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ, וַחֲמִישִׁתוֹ יֹסֵף עָלָיו; וְנָתַן, לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ.

דברים ל א
וְהָיָה כִי-יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה, אֲשֶׁר נָתַתִּי, לְפָנֶיךָ; וַהֲשֵׁבֹתָ, אֶל-לְבָבֶךָ, בְּכָל-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ יְקוָה אֱלֹקֶיךָ שָׁמָּה.  ב וְשַׁבְתָּ עַד-יְקוָה אֱלֹקֶיךָ, וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר-אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם:  אַתָּה וּבָנֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ.  ג וְשָׁב יְקוָה אֱלֹקֶיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְקוָה אֱלֹקֶיךָ, שָׁמָּה.

בויקרא ובדברים מדובר על תשובת הכלל ממצב של עזיבה כללית בגלות, בבמדבר מדובר על תשובת הפרט לאחר מעשה חמור ומוגדר המחייב הבאת קרבן ותשלום.

אך יש פסוק המקבע את התשובה כריטואל שנתי קבוע.

 ויקרא טז כט וְהָיְתָה לָכֶם, לְחֻקַּת עוֹלָם:  בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם, וְכָל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ--הָאֶזְרָח, וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם.  ל כִּי-בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם:  מִכֹּל, חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי יְהוָה, תִּטְהָרוּ. 

ליתר דיוק, כאן מופיעה הכפרה ולא התשובה ואמנם נחלקו בזה תנאים, רבי אומר על כל עבירות שבתורה בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה יום הכפורים מכפר חוץ <מפורק עול> [מהלועג על חבירו] ומגלה פנים בתורה ומיפר ברית בשר שאם עשה תשובה יוה"כ מכפר ואם לא עשה תשובה אין יוה"כ מכפר (יומא פה ב)

האם נאמר כאן שכל אדם זקוק לכפרה מדי שנה?

בדברי הראשונים יש בזה מבוכה רבה.
נפתח בדברי הרמב"ם.

הלכות תשובה פרק א הלכה א א  כל המצוות שבתורה, בין עשה בין לא תעשה--אם עבר אדם על אחת מהן, בין בזדון בין בשגגה--כשיעשה תשובה וישוב מחטאו, חייב להתוודות לפני האל ברוך הוא:

אם!!!!!
אפשר בהחלט לא לעבור על מצות עשה מן התורה.
אף אם מוכרח שזה יקרה או קרוב לודאי, עדיין לא כל שנה.

פרק ב הלכה ג  [ב] ומה היא התשובה--הוא שיעזוב החוטא חטאו, ויסירנו ממחשבתו ויגמור בליבו שלא יעשהו עוד, שנאמר "יעזוב רשע דרכו, ואיש אוון מחשבותיו" (ישעיהו נה,ז).  וכן יתנחם על שעבר, שנאמר "כי אחרי שובי, ניחמתי, ואחרי היוודעי, ספקתי על ירך" (ירמיהו לא,יח); ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם,

זה כבר נשמע כמו פעם בחיים, אולי פעם אחת לכל סוג של חטא.

ה  [ד] מדרכי התשובה להיות השב צועק תמיד לפני ה', בבכי ובתחנונים, ועושה צדקה כפי כוחו, ומתרחק הרבה מן הדבר שחטא בו.  ומשנה שמו, כלומר שאני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים; ומשנה מעשיו כולן לטובה, ולדרך ישרה.  וגולה ממקומו--שגלות מכפרת עוון, מפני שגורמת לו להיכנע ולהיות עניו ושפל רוח.

זה ודאי אפשרי אך ורק פעם אחת, שתיים הם כבר הרבה יותר מדי.

ט  [ז] יום הכיפורים--הוא זמן תשובה לכול, ליחיד ולרבים, והוא קץ מחילה וסליחה לישראל; לפיכך חייבין הכול לעשות תשובה ולהתוודות, ביום הכיפורים.

כולם! כל שנה!

כתוספת יש להביא את האיגרת שמביא נכדו של הרמב"ם (מובא במשניות יכין ובועז על הגליון) שחכם אחד אמר שאינו אומר וידוי ביום הכיפורים משום 'דובר שקרים לא יכון לנגד עיני' וכתב לו הרמב"ם שאתה האיש הנלבב אם היית יודע שאתה עובר על כל הכתוב בוידוי בכל שנה ....


מכו כן בספר שערי תשובה לרבינו יונה מגירונדי שכל כולו עוסק בענין התשובה משמש מושג אחד לחילופין את הפושע שבא על אשת איש פעם אחת ואת מי שאינו מכוון בכל פועל  ידיים ובכל אשר ירמזון עיניים לכבוד שמו יתברך.

יש גם לעיין בחובות הלבבות לרבינו בחיי הדיין שער התשובה.
הוא בהחלט מעמיד את התשובה בחיוב על כל אדם מעצם מהותו וטבעו כאדם 'יצר לב האדם רע מנעוריו' 'ועיר פרא אדם יולד'

בעצם אין כל קושי, תשובה היא חזרה ושיפור, מצרך נחוץ לכל בן תמותה, אם הוא נכשל כשלון מסוים מתחת לרף הרגיל שלו הרי הוא זקוק לניעור וכיבוס כדי לטהר את עצמו מן הכשלון, אך אם הוא על אותה דרגה פחות או יותר ואינו עומד כרגע בפני איזשהוא מהפך בחייו ובחשיבתו עליו מדי פעם, אחת בשנה, לערוך את חשבון נפשו, לתקן את הטעון תיקון, לשפר את הטעון שיפור, ואף זו תשובה תכונה.

  התלישות של המושג מתחילה כשתובעים מאדם להתמרמר על עצמו על מחדליו, לשוב בבכי ובתחנון ולקבל על עצמו להשתפר, בה בשעה שברור לו ולכל מכריו כי לשנה שבאה כעת חיה שנזכה לחיים טובים ולעמוד שוב באותה סיטואציה,
איך אפשר לדרוש חרטה כאשר ניתן היה לקבוע מראש כי יהיה בזה צורך?

משל למה הדבר דומה, לאדם שקנה מכונית יד רביעית מודל 89 והמוכר רואה  צורך להתנצל כעבור שנה על כך שנודע לו שהקונה ביקר שלש פעמים במוסך השנה וגם החליף צמיג.
כשאין צפיות מראש איך אפשר להתנצל? 
זה לא שקר?  

מאיר

הרחבת הכותרת

תוקן על ידי עצכח ב- 22/09/2008 22:09:20




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/9/2006 23:54 לינק ישיר 

אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא.

ההלכה נפסקה גם שבכל יום כיפור צריך להתוודות גם על חטאי השנים שעברו, כך ש"אין צורך" לחטוא יותר מפעם אחת בחיים.

התשובה היא חלק מן החיים, כשם שהחטא הוא חלק מן החיים. השאלה היא רק על מה אתה שב: אם אדם שב על רצח ושוד מזויין, או שהוא שב על שהוא חשב בטעות על 64 פירושים לפסוק כלשהו לפני שבירך ברכות התורה.

וגם אם תמצי לומר שמצאת את הצדיק הגמור שלא חטא עדיין וייתכן גם שימות בעטיו של נחש, ושתמיד עשה את אשר צריך היה לעשות - הרי שהתורה ניתנה "על דרך הרוב". ויתוודה על חטא אדם הראשון.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/9/2006 08:43 לינק ישיר 

ואם כולם צריכים לעשות תשובה, ככתוב כי אדם אין צדיק בארץ, מה ניתן להסיק מכאן על רמת האדם וטיב בריאתו?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/9/2006 08:46 לינק ישיר 

שתשובה אינה דבר רע, אלא טבעי.

לא שנאמר על האדם "כי טוב".




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/9/2006 09:15 לינק ישיר 

אם הכוונה היא לשפיור,ניחא.
אבל אם הכוונה לחרטה מתמדת, אכתי צ"ע. תוקן על ידי - בעלבעמיו - 18/09/2006 9:16:55



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/9/2006 10:02 לינק ישיר 

מאיר.
מהיכן אתה פוסק את הלכה הזו שתשובה היא מצוות עשה. שהרי גם הציטוט של הרמב"ם שהבאת היא נגד דעתך.כשיעשה תשובה וישוב מחטאו כשיעשה תשובה כותב הרמב"ם.
וגם במניין המצוות שהרמב"ם מונה לא מופיע מצוות תשובה.
 אלא רק מצוות  וידוי כשיעשה תשובה הוא צריך להתודות.
( הרמב"ן משיג עליו על זה).
ועל זה שואל החיד"א.  מאייר- אם כדבריך לעשות תשובה זו מצוות עשה. כלומר
אם אדם עובר עבירה,יש עליו מצווה לחזור בתשובה.
אם כך זה לאו הניתק לעשה. כמו והשיב את הגזילה אשר גזל. התיקון של העבירה היא היא כמצוות התורה בעשיית תשובה.
 ואם כך אין כל מצוות מלקות על העבירות .
שהרי כל עבירה היא לאו הניתק לעשה



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/9/2006 13:29 לינק ישיר 

ירוחם

לא התכוונתי להכנס לזה, את הרעיון המשעשע הזה שאין חיוב לעשות תשובה אלא רק אם עושים יש חיוב להתוודות כבר אמר המנחת חינוך.

בעל בעמיו

יישר וכן אמרתי אני.

פרעתוני

בתמצית, האם הידיעה והקביעה המוקדמת כי לעת כזאת בעוד שנה אתוודה ואמרר בבכי על כשלונותי אינה עומדת בסתירה לאותה חרטה שתבא?
האם אפשר להתחרט על משהו שלא היה לאף אחד צד שלא תכשל בו?
ולתוספת, איך אפשר לבקש ברצינות 'יהי רצון מלפניך שלא אחטא עוד' כאשר אין צורך להיות אסטרולוג כדי לצפות את אותו מתפלל חוזר על אותם דברים כעבור שנה וחוזר חלילה וחס.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/9/2006 19:25 לינק ישיר 

"התלישות של המושג מתחילה כשתובעים מאדם להתמרמר על עצמו על מחדליו, לשוב בבכי ובתחנון ולקבל על עצמו להשתפר, בה בשעה שברור לו ולכל מכריו כי לשנה שבאה כעת חיה שנזכה לחיים טובים ולעמוד שוב באותה סיטואציה, איך אפשר לדרוש חרטה כאשר ניתן היה לקבוע מראש כי יהיה בזה צורך?" השאלה היא על מה בדיוק מתחרטים. אם האדם מתקן את העבירות החמורות, אז בשנה הבאה הוא יתחרט על העבירות הקלות יותר, וכן הלאה. ייתכן שמצוות התשובה היא מצוה לתהליך אינסופי של שיפור, כאותם הדברים ש"אין להם שיעור" ו"כל המרבה הרי זה משובח".



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-20/9/2006 19:35 לינק ישיר 

אראל.
הרי לא עושים תשובה סתם. על כלום.
צריכים אם כן - לשיטתך-לחטא בלי שעור
בכדי לעשות תשובה בלי שעור



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/9/2006 22:27 לינק ישיר 

לפי דעתי יש לעשות הבחנה בין תשובה לבין חרטה.
תשובה עיקר עיניינה לחזור בליבו על מעשים שעשה, "רפלכסיה" בלע"ז. היינו לא לחיות חיים שכל פניהם אל העתיד, בחינת "העבר אין". אין התשובה אלא פעולת זיכרון.

והיה אם ברפלכסיה, או בפעולת הזיכרון , נמצאו מעשים שאינם הוגנים, אז מוטל על האדם להפעיל את מנגנון החרטה.
התשובה איננה עניין לחוטא בלבד, אין היא אלא פישפוש במעשים.
החרטה היא עניין לחוטא בלבד.

התשובה היא תנאי לחרטה , כי ללא חוויה מחדש של חיי העבר, החרטה איננה באפשר.אך יתכן שערכה של התשובה היא בה בעצמה, וללא קשר לחרטה, התשובה כפעולה שחוזרת אל העבר פירושה חיים של אחריות, חיים ההולכים בקו מתמשך אלו הם חיים שאין בהם נטילת אחריות על מה שנעשה.

אדם ששחזר את מעשיו היינו עשה תשובה , אף אם חרטתו אינה חרטה כנה, חרטה הוא לא עשה אבל  את מצוות התשובה הוא קיים.

יוצא מהנ"ל א  שתשובה אינה לחוטאים בלבד
                ב   שהשב ולא התחרט מצוות תשובה קיים, מצוות חרטה לא קיים.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/9/2006 00:10 לינק ישיר 

אמיר
הרמב"ם מונה תריג מצוות בספר המצוות. מעניין שהוא לא חושב כמוך
ואינו מונה את מצוות התשובה כמצווה.
אצלו מצוות התשובה לא קיימת מענין לא?

מודה ועוזב



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/9/2006 00:12 לינק ישיר 

התשובה- חזון חייו של הרב קוק /הרב שאול ישראלי
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=535



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/9/2008 22:14 לינק ישיר 

ירוחםשמ: האם לעשות תשובה היא מצווה??

ימים מספר לפני ראש השנה ויום הכיפורים ימים שרוב עם ישראל עוסק בתשובה, לטעמי  בלהיטות יתר,

ברצוני לברר ולבדוק  את נושא התשובה, עד כמה על היהודי החובה או אולי הזכות לעשות תשובה,

א. האם  זו מצוות עשה לעשות תשובה, או בכלל האם זו מצווה בכלל? הרמב"ם לא מונה את זה במנין המצוות!!!

ב. האם בכל מצב אדם צריך לעשות תשובה? בא נניח כי הוא לא חטא.,

ג. האם על כל עבירה- למשל שיכחה של מים אחרונים? יש לעשות תשובה? או מספיק לקבל החלטה לא לשכח יותר?

ד. ישראל ערבים זה לזה, אבל הערבות הזו מחייבת אותי לעשות תשובה, בשביל חברי? למי ולמה זה עוזר?

ייצוצו עוד כמה שאלות בהמשך,

בנושא הזה שאלתי שאלה באשכול, המשאלות מהחברים 

ברכות דף לד:     ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה, אבל צדיקים גמורים -   עין לא ראתה אלהים זולתך. ופליגא דרבי אבהו, דאמר רבי אבהו: מקום שבעלי תשובה עומדין - צדיקים גמורים אינם עומדין,

והרמב"ם פוסק!


רמב"ם הלכות תשובה פרק ז הלכה ד

אמרו חכמים מקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורין יכולין לעמוד בו, כלומר מעלתן גדולה ממעלת אלו שלא חטאו מעולם מפני שהן כובשים יצרם יותר מהם.

איך פוסק הרמב"ם כנגד דעתו של רבי יוחנן? ומכריע לפי דעתו של רבי אבהו, שהיה תלמידו של רבי יוחנן? דבר מוזר ותמוה ביותר, שלא כפי הרגלו של הרמב"ם

רבנו מיכי השיב
ירוחם,
זכורני שיש בש"ס מחלוקת אחרת אי בעל תשובה עדיף או צדיק גמור עדיף. כרגע איני מוצא אותה. ייתכן שההכרח הוא משם.
מעבר לזה, כידוע בענייני אגדה אין הכרעת הלכה (כדברי הרמב"ם עצמו בפיהמ"ש בשלושה מקומות), ולכן אין להקשות עליו כמי פסק בעניין כזה

השבתי

אפילו בדברי אגדה- כשמעדיפים דעה של תלמיד על דעת רב הדבר חייב הסבר, ודאי שהרמב"ם לא נוהג כך סתם, בלי אסמכתא, במיוחד כשהרב הוא רבי יוחנן, שדעת הרמב"ם עליו מן המפורסמות.

איני בטוח שזה בגדר דבר אגדה, אבל אפילו, כאמור.  

עד כמה שהידע שלי אומר, בספר יד החזקה, לא כתבו  אגדה, מתחת לסעיפי הלכה.

_________________

 מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/9/2008 22:15 לינק ישיר 

מיכההמרשתי:

עד כמה שידוע לי, לא כתוב בחמישה חומשי תורה שצריך לשוב.
 
ייתכן שהתשובה היא בגדר דבר פשוט שאין צורך להזכירו.

עכ"פ הנביאים דברו הרבה על התשובה (וא"כ נראה שזה לפחות מצוה מדברי קבלה):

שובה ישראל עד ה' אלוקיך כי כשלת בעוונך (הושע, וכבר אמרו חז"ל שפתח בתשובה תחילה)
שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם (ירמיה)
שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו בית ישראל (יחזקאל)

ועוד הרבה




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/9/2008 22:17 לינק ישיר 

mdabraham:

הדבר שנוי במחלוקת הרמב"ם והרמב"ן. בפ"ז מהל' תשובה הרמב"ם מפרש את הפסוק "ושבת" כהבטחה ונבואה. והרמב"ן בפירושו לפ' ניצבים מפרש זאת כמצווה.
ומכאן עולה שבסתירה בין ספהמ"צ לבין המניין שבריש הל' תשובה (שכבר העיר עליה המנ"ח), יד ספהמ"צ על העליונה.
אמנם ברור שגם לפי הרמב"ם יש חובה לעשות תשובה, אלא שמפאת פירושו הנ"ל לפסוק אין לכך מקור בתורה. והרי הרמב"ם לשיטתו בשורשים אינו מונה במניינו מצוה שאין לה מקור מפורש בתורה (או דרשה שמלווה במסורת שהיא מה"ת).
אם כן, המסקנה היא שיש חובה לעשות תשובה, ומה שהיא אינה נמנית אינו אומר שאין חובה כזו. זה רק אומר שהחובה הזו אינה מפורשת בכתוב. מכיון שאיני מכיר גם דרשה על כך, אני מניח שהיא כנראה יוצאת מסברא. לכן ביד החזקה, שם הרמב"ם מונה את כל מה שחובה עלינו לעשותו, גם אם אין לכך מקור מפורש בתורה, שם הוא כן כותב שיש מצווה לעשות תשובה.
ומכאן יוצא האופי הייחודי של הל' תשובה לרמב"ם, שנראות כמו ספר מוסר, או פיוט בשבחי התשובה והשבים, ביחד עם דיונים מטא-הלכתיים (כמו בנושא הבחירה). הסיבה לכך היא שב'הלכות' אלו הרמב"ם אינו מפרט חובות הלכתיות רגילות, אלא מנסה לשכנע אותנו שצריך לעשות תשובה גם אם אין ציווי. בקבצי הלכות אחרים, שיסודם בציווי (כמו הלכות שבת, טומאה, או קרבנות וכדו') אין כל ניסיון לשכנע אותנו לקיים אותן. שם הוא רק מגדיר מה האיסור ומה המצווה, ותו לא מידי.

ולגבי שאר השאלות.
1. אני לא רואה מדוע שכחת מים אחרונים מחייבת פחות תשובה מחילול שבת בשוגג. אמנם יש הבדל בחומרה, אבל אם צריך לשוב על שוגג אז מדוע שיהיה הבדל בין קלה לחמורה? עזיבת החטא וקבלה להבא הם חלק משלבי התשובה, והם מחייבים בכל עבירה.
2. אם אדם לא חטא, אז הוא כמובן אינו צריך לעשות תשובה. על מה ישוב? אמנם ב'אורות התשובה' הראי"ה מרחיב את המושג הזה, אבל זה חורג מהגדרים ההלכתיים-מעשיים אל תחום המחשבה הדתית.
3. את השאלה על הערבות לא הבנתי.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/9/2008 22:32 לינק ישיר 

אני רואה כי כבר כתבתי חלק מדברי בעבר

הרב מיכי
כדבריך כי מצווה לעשות תשובה, כלומר כשאדם עושה עבירה הוא מיד צריך לעשות תשובה.

הכלל של לאו הניתק לעשה,- האומר כי כשיש לאו ומיד אחר כך יש מצוות עשה לתיקון הלאו, אין  מלקין על הלאו הזה.
הדוגמא הקלאסית  גזל זה לאו, אבל בפסוק נאמר אצל הגוזל והשיב את הגזילה אשר גזל, הדין הוא שאין לוקין,
אם כך אם על  כל עבירה אדם צריך לעשות תשובה מיד, כלומר יש עליו מצוות עשה לעשות תשובה
הרי זה לאו הניתק לעשה,
וחסל סדר מלקות!!!   את זה כותב החיד"א, כנגד הרמב"ן שהבאת. כלומר שלא יכולה להיות מצוות עשה כזו.
 אגב,אני מודה לך מאד שלא ציטטת את הרא"ה, מאורות התשובה.

בענין מים אחרונים, לעשות תשובה= לחזור ממעשי הרעים, על מה לחזור על אי המעשה? או על השכחה, שהיא לא מעשה.

בענין הערבות, אני מחויב בוידוי להגיד למשל על חטא שחטאתי לפניך בכפחת שוחד,  מה אני שופט,? מה אני ראש ממשלה- דיין,? רב ?ראש ישיבה?
 ואם אני אתודה, וראש הממשלה לא, מה ולמי זה יעזור, החזרה בתשובה שלי? השנה אני לא לקחתי שוחד, וגם לא הציעו לי,
אז סתם אני מדבר דברים לא נכונים ולא לענין, ביום הקדוש, כך מלמדים אותי להתיחס ברצינות למה שאני אומר ומתפלל??
באותה נשימה להגיד דבר נכון אולי, ודבר לא נכון בעליל.??

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > לשוב בתשובה - מהותה ומצוותה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.