כפר הרא"ה 38955 טל: 04-6365193, פקס: 04-6301652 m_datit@bezeqint.net &nbs" /> פורום: כשרות - פתרון חדש וחשוב לשנת שמיטה – בחדרי חרדים
בית פורומים כשרות

פתרון חדש וחשוב לשנת שמיטה

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-26/11/2006 16:07 לינק ישיר 
פתרון חדש וחשוב לשנת שמיטה

אני מציג את המסמך ככתבו וכלשונו :

הרב אליעזר שמחה וייס*:namespace prefix = o ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:office" />

כפר הרא"ה 38955

טל: 04-6365193, פקס: 04-6301652

m_datit@bezeqint.net

 

 

                                                                                                בס"ד, חודש מרחשוון תשס"ז

 

 

לכב' הרב

 

 

שלום רב,

 

בהתקרב שנת השבע הבא עלינו לטובה, הרינו מציעים בזאת טיוטה של הצעה חדשה וחדשנית שמטרתה למנע מאיסורי שביעית החמורים.

 

אנו מקווים שאם ייושמו עיקרי התוכנית – תוך כדי עבודה קשה ומאומצת - הדבר יביא לשינוי מרחיק לכת לעומת ההתייחסות שהיתה לשמירת שמיטה בעבר.

 

הרינו מבקשים לקבל מכת"ר הערות על התוכנית, וכן לקבל את חוות דעתו על ההצעה.

 

 

                                                                                                בברכה,

 

                                                                                    מחלקת הכשרות של רבנות

                                                                                    כפר הרא"ה – עמק חפר.

 


 

הצעה להפעלת מערך כשרות בשנת השמיטה תשס"ח הבעל"ט

מטעם מחלקת הכשרות של רבנות כפר הרא"ה – עמק חפר

 

מבוא:

הצורך לחשיבה מחודשת בשאלה כיצד לשמור שמיטה, הינו כורח המציאות. מאז שנת השמיטה תרמ"ט, בה נוסד היתר המכירה על פי רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנה, נצבר נסיון רב בדרך קיום השמיטה.

 

ניסיון זה הוא גם חיובי וגם שלילי.

 

הניסיון הינו חיובי מבחינה זו, שחקלאים רבים הצטרפו למעגל שומרי השמיטה ללא הזדקקות להיתר, וגם פסקי הלכה המנחים את האסור והמותר בשמירת שמיטה עברו כור היתוך הלכתי, ונוצרה מסורת שניתנת ליישום בקנה מידה נרחב.

 

הפן שלילי הוא, שרובו ככולו של העם היושב בציון התנתק ממצות שמירת השמיטה, בסומכו על היתר שהרבנות הראשית לישראל מפעילה בכל שמיטה. אם היה מדובר במחלוקת הלכתית אמיתית לא היינו מכניסים את ראשנו בין ההרים הגדולים, וכמו כל מחלוקת הלכתית, ובודאי כשמדובר שמצוות שמיטה בזמן הזה חובתה הוא מדרבנן.

 

אמנם למעשה מועצת הרבנות הראשית בראשות הרבנים הראשים לישראל שליט"א בעצמם אינם מחזיקים בתקפות ההיתר היוצא מתחת ידם. השבלונה המצורפת לחידוש ההיתר היה שהרה"ר מסתמכת על גאוני קמאי, ביניהם רשכבה"ג רבי יצחק אלחנן ומרן הראי"ה קוק זצ"ל, ומחדשת בתור הוראת שעה את ההיתר לשמיטה הנוכחית, זאת למרות שברור למועצת הרבנות הראשית שהאפשרות המשפטית למכור את הקרקעות לגוי, שהיתה קיימת לפני קום המדינה, כיום הינה בלתי אפשרית לחלוטין. גם הראשון לציון הקודם הגר"א בקשי דורון שליט"א בתשובתו המפורסמת ערב שמיטת תשס"א, נימק את הוצאת היתר המכירה בשמיטה הקודמת, בטענה, שבזכות הנפקת היתר המכירה, יהיה דינם של אלו שאינם מקפידים על שמירת שמיטה כשוגגים ולא יהיו מזידים! דהיינו, במטרה למעט מעוונם של אלו הנכשלים באיסורי שביעית.

 

גישה זו סוחפת למעגל הנכשלים באיסורי שביעית לא רק את החקלאים אלא גם את הסוחרים והסיטונאים, רשתות השיווק ומשגיחי הכשרות ואת הרבנים נותני הכשרות, ומעל הכל גם הצרכנים התמימים שכולם נאלצים בדרך כזו או אחרת להסתמך על שימוש בתוצרת ע"פ היתר המכירה של הרבנות הראשית.

 

לכן ערכנו חשיבה מחודשת בנושא, ועל פיה אנו מציעים דרך חדשה, שאנו מקווים שתתקבל ע"י הרבנות הראשית, כדי לאכוף את שמירת שמיטה ללא מכירת הקרקעות, ותוך מאמץ מקסימלי ורצוף במשך כל שנת שמיטה והשנה שלאחריה לקיים את דיני שביעית במלואם.

 

הקדמה

 

דיני שמיטה מתחלקים לשלושה איסורים עיקרים.

1. איסורי עבודה בשדה ובכרם, איסורי מלאכות וכו'.

2. איסור ספיחין שהוא איסור אכילת ירקות שנלקטו בשביעית, ותבואה וקטניות שצמחו או הביאו שליש בשביעית.

3. דיני קדושת שביעית הנוהגים בפירות ובירקות, ובכללם: איסור סחורה, חובת ביעור, דין דמי שביעית, ואיסור הפסד פירות שביעית.

 

בהיתר המכירה שהיה נוהג בארץ למעלה ממאה שנה [בבחינת הוראת שעה], פטרו את שלושת איסורי שמיטה ע"י מכירת הקרקע לגוי, והפיכתה לשדה גוי שלדעת הרמב"ם אין בגדל בו איסור ספיחין, לדעת הב"י בשו"ת אבקת רוכל סי' כד אין נוהגים בו דיני קדושת שביעית, ולדעת רש"י וספר התרומה מותר לישראל המשמש כשכיר של גוי לעבוד בשדה גוי.

 

אמנם המבי"ט והמהרי"ט ושמן המור שתשובותיהם משמשות כיסוד להיתר המכירה עסקו ודנו בהשכרת השדות לגוי לפני שביעית ומסיקים להיתר. האב ובנו, המבי"ט והמהרי"ט דנו במקרה שהשדה מוחכרת לגוי, והגוי עצמו עובד בה, האם יש בדבר איסור לישראל שהחכיר, והם מסיקים שהדבר מותר(1).

 

הצעה זו להשכיר את השדה לגוי כאשר כל הגידול באחריות הגוי, פוטרת את הבעיה של איסור עבודה ואיסור ספיחין, אך אינה פוטרת את דיני קדושת שביעית, כי גוף הקרקע הוא בבעלות יהודי, ובשכירות לכולי עלמא אין קנין לגוי להפקיע את קדושת ארץ ישראל, ואם כן הפירות קדושים בקדושת שביעית.

 

מדוע מכירת קרקע בזמננו לגוי היא בלתי אפשרית?

אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שמכירה אמיתית של הקרקע לגוי הינה בלתי אפשרית כיום. כיון ש:

א. ע"פ חוק יסוד: מקרקעי ישראל, אי אפשר למכור אדמות מינהל מקרקעי ישראל.

ב. כיון שחוק עסקאות במקרקעין (קיום מצות שמיטה) התשל"ט קובע שמכירה לצורך שנת שמיטה בלבד אינה טעונה רישום בלשכת רישום מקרקעין (טאבו), אך מכירה לצורך שנת שמיטה בלבד אינה מפקיעה את קדושת הארץ, כי יש בזה שיור בקניין.

ג. מאחר ולגוי הקונה אין אפשרות לממש את בעלותו שהרי אינו יכול למכור את הקרקע למישהו אחר, אם כן אין זה נחשב קנין גמור בקרקע.

ד. כיון שאין זה מתקבל על הדעת כאילו ע"י חתימה של פקיד במינהל מקרקעי ישראל כל ארץ ישראל נמכרת לגוי. גם לאחר החתימה ממשיך מינהל קרקעי ישראל לנהל את הקרקעות ולגבות דמי חכירה ודמי הסכמה מאת החוכרים, דבר המוכיח שהמכירה על ידי הפקיד לא הייתה מכירה.

ה. כיון שמכירה אסורה לגוי משום לא תחנם, ואין שליח לדבר עבירה.

ו. כיון שבלב כל אדם ברור שאין כאן מכירה.

 

האפשרות הריאלית: השכרת קרקע לגוי

אמנם השכרת קרקע או שדה לגוי הינה מן הדברים שנעשים בכל יום, והדבר מקובל שגוי שוכר ומעבד קרקעות ושדות באופן עצמאי, כאשר עבור השכירות הוא משלם דמי שכירות מראש לבעלים. גם כל ההגבלות החוקיות על מכירת קרקע לא קיימות בהחכרה, והשכרה לתקופה הקצרה מ-10 שנים אינה טעונה רישום בספרי המקרקעין. גם דעת הרמב"ן המובאת בספר החינוך במצות לא תחנם היא, שבהשכרה לזמן אין איסור לא תחנם. יוצא שאפשר להסתמך על ההצעה להחכיר לגוי את השדות לפני שמיטה, ובתנאי שהעיבוד והשיווק יעשה ע"י חברה שבבעלות גוי. וכן מסיק רבה של ירושלים הגאון האדר"ת בתשובה הנדפסת בסוף ספר שבת הארץ לגראי"ה קוק [וחולק שם על דברי המנחת חינוך]. אמנם כל זה מועיל בתנאי כפול ומכופל שהעיבוד בעצמו נעשה באחריות מלאה של גוי, ואין ליהודי שום שייכות לעיבוד השדות והמטעים, ולא לשיווק הפירות אלא הכל נעשה תחת רשות הגוי ובאחריותו.

 

לפיכך הצעתנו הינה שבעלי השדות יחכירו בחוזה חוקי לגמרי את השדות והמטעים לגוי, ואם הגוי ירצה לזרוע או לעשות מלאכות בשביעית אין מעכב על ידו, כי כל התוצרת תשווק באחריות הגוי. הפיקוח שהגוי לא ישכור יהודים לעבוד בשדה, אינו מעניינו כל זמן שמדובר בפועל שמקבל משכורת חדשית, ולא בקבלן או אריס יהודי שיש לו זיקה כל שהיא לעיבוד השדה ולמכירת הפירות כי להלכה אין איסור ספיחין בשדה גוי, ולגבי איסור ספיחים אין זה משנה מי הם פועליו של הגוי. ואע"פ שברור שאסור ליהודי לעשות מלאכות אסורות בשביעית בשדה המוחכרת לגוי, כי אין עודרים עם הנוכרי בשביעית, זה לא נוגע לאיסור ספיחין, כי אין הגויים מצווים על שמיטה שתגזר עליהם גזירת ספיחין.

 

העברת העיבוד והשיווק לאחריות מלאה של גוי

לכן הפיקוח שאנו מציעים לבצע אצל הקיבוצים והמושבים הוא:

א. שלפני שמיטה יש לסדר שהקרקע תושכר לגוי בחוזה בר תוקף.

ב. לוודא שהעיבוד נעשה במהלך שמיטה ע"י חברה בבעלות גוי.

ג. לוודא שאכן הנהלת חשבונות והשיווק וכלל פעילות חברת העיבוד של הגוי הינם נעשים על ידה ועל שמה של החברה של הגוי, ולא מדובר בהסכם למראית עין בלבד. לצורך זה אנו מציעים להשתמש בשירותים של משרד ניהול חשבונות ו\ או רואה חשבון מוסמך, שיבצעו עבורנו את ההדרכה ואת הביקורת הנדרשת.

 

כיצד להמנע מאיסור סחורה

כאמור, על הפירות תחול קדושת שביעית ובדיני קדושת שביעית הקשה מכולם הוא אבק שביעית - איסור סחורה. כדי לנצל מאיסור סחורה, הסוחרים יפעלו במסגרת אוצר בית דין, ויוטל פיקוח על המחירים של פירות בקדושת שביעית במקומות שיש בהם כשרות של הרבנות, ובזה החנויות והסוחרים יוצאים מגדר סוחרי שביעית, מאחר ויפעלו כשלוחים של הקונים(2).

ברשתות השיווק הגדולות הלקוחות חברים במועדוני לקוחות שבאמצעותם ניתן ליצור יחסי שליחות עם הרשת. כמו כן יומלץ לקונים לקנות בהקפה או בכרטיס אשראי כדי לא לכשל באיסורי דמי שביעית(3).

 

מצוות ביעור

לגבי דיני ביעור שביעית, מיד כשיגיע זמן הביעור של מין כל שהוא, בכל המקומות שתחת פיקוח רבנות ויפעלו כאוצר בית דין אין צורך בביעור לשיטת החזון איש. בנוסף ניתן להורות למשגיח במקום, לדאוג לכך שבעל הבית או נציגו המוסמך לכך יפקיר את התוצרת בפני שלושה עובדים כל יום לאחר סיום העבודה, ובזה לא יאסרו הפירות במקום באיסור ביעור. הקונים שקונים מזון ג' סעודות לכל נפש פטורים מן הביעור.

 

לגבי הוצאת פירות שביעית לחו"ל ומכירת פירות שביעית לגויים, לא יהיה פיקוח של מחלקת השמיטה, כשם שלצערנו אין כיום פיקוח על הפרשת תרו"מ ומניעת איסור מכירת טבל, על תוצרת בחזקת טבל המשווקת לחו"ל.

 

לגבי שמירת פירות שביעית מהפסד, הדבר מוטל על כל צרכן באופן פרטי, ובכללות, אינו מהווה קושי מיוחד [למרות הפחד השורר בציבור בעניין זה] כיון שהלכה היא שיש לנהוג בפירות שביעית ותרומה כשם שנוהגים בפירות חולין(4).

 

הדרכת מחלקות הכשרות

כדי לפקח על ענייני קדושת שביעית, מניעת סחורה, איסור ביעור ודמי שביעית, אנו נזדקק לערוך השתלמויות והדרכה למחלקות הכשרות השונות כדי שהמשגיחים ידעו את המוטל עליהם.

 

פיקוח על שומרי שמיטה ואוצר בית דין

מטלה בחשיבות עליונה אנו רואים בהפעלת מערכת מוצלחת של אוצר בית דין. כיון שמחלקת שמיטה תקיים בס"ד מערכת פיקוח על המחירים, הרי יקל לשווק במסגרת זו גם את תוצרת אוצר בית דין בלא לכשל באיסורי סחורה.

אנחנו מתכננים להוציא חוברת ממצה שתדריך את החקלאים שומרי השמיטה מה חובתם לבצע לפני שמיטה, וכיצד יש לנהוג במהלך השמיטה עצמה.

 

תוצרת נוכרים, יבוא, וערבה

ההתייחסות לתוצרת משדות נכרים תהיה כפי פסיקתו המחמירה של החזון איש, שיש לנהוג בה דיני קדושת שביעית, ומאחר והמדובר בהשכרה לגוי ולא במכירה, לכן גם עליה יוטל פיקוח מחירים. על תוצרת יבוא לא תהיה כל הגבלה בשמיטה.

 

לגבי ירקות מאיזור הערבה, יש להכריע האם ניתן לסמוך על פסיקתם של הרב יצחק וייס זצ"ל בעל שו"ת "מנחת יצחק" ושל הרב שלמה זלמן אויערבך ולהקל באיסור ספיחין באיזור הערבה, ולא להצריך העברת העיבוד לחברת עיבוד של גוי. לגבי דיני קדושת שביעית החמורים, כן להכליל את הירקות מהערבה בכלל הירקות הנתונים תחת פיקוח מחירים.

 

הפרשת תרו"מ

יבול שנת שמיטה שגדל בבעלות גוי, פטור לכולי עלמא מתרו"מ ולכן לא תתבצע כל הפרשה בשווקים.

 

היחס לחקלאים שלא יקבלו את הוראות ועדת השמיטה

לא יוטלו סנקציות על החקלאים שלא ישמעו להוראות השמיטה בגידולים אחרים. אמנם לא נאפשר מתן הכשר לתוצרת מגידול שרק בחלקו ישמרו ההוראות ובחלקו לא.

 

זוהי התוכנית בכללותה, ולהפעלתה בהצלחה אנו נעמיד בעזרת השם יתברך:

א. איש הלכה הבקי בדיני שביעית.

ב. רואי חשבון ומנהלי חשבונות בכירים או מקבילים בתחום.

ג. אנשי הדרכה ופיקוח על עבודת מחלקות הכשרות ברבנויות.

הפיקוח בשדות יהיה מינימאלי.

 

פיקוח השמיטה חייב להמשיך גם אחרי ר"ה תשס"ט, לפחות עד סיום עונת ההדרים בשלהי שנת תשס"ט.

 

אסיים בתפילה שנזכה לראות בהרמת קרן השמיטה הבעל"ט.

 

                                                                                                הרב אליעזר שמחה וייס

                                                                                    רב כפר הרא"ה ומועצה אזורית עמק חפר

 

הערה:

(1) כן מכריע מהר"י קורקוס בסוף פ"ד מהל' שמיטה ויובל בשיטת הרמב"ם, וכן נוטה החזון איש שביעית י, ו, וז"ל: "מיהו אפשר כיון שגזרה זו אין בה הפסד לחשוד ולא יפרוש בשביל זה מהיות פועל, אין זה בכלל הגזרה".

(2) כך נהגו בחנויות בעיר בני ברק שבפיקוח ועדות הכשרות בעיר, לאפשר שיווק של פירות אוצר בית דין, כאשר מחלקת שמיטה היא זו שקובעת את המחיר של הפירות לצרכן. ייתכן שכאשר מוטל פיקוח על המחירים הדבר פוטר גם את האיסור לצבור פירות שביעית במחסנים, כי בעקבות הפיקוח על המחיר, צבירה זו היא שלא על מנת לעשות סחורה בפירות.

(3) קניה בכרטיס אשראי נחשבת לקניה בהקפה, שאין קדושת שביעית חלה על התמורה הניתנת תמורת הפירות.

(4) המשנה בתרומות פרק יא,ה אומרת: ונוהג בתרומה כשם שהוא נוהג בחולין, והרמב"ם הל' שמיטה פרק ה,ב,ג, כותב שדיני אכילת פירות שביעית והשימוש בהם הם כדין תרומה.

 


 




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/11/2006 11:10 לינק ישיר 

רציתי לחדד את העניין .

החשיבות של ההצעה היא בכך שהיא אינה מפקיעה את קדושת ארץ ישראל (לא מוכרים את הארץ לגוי)
אולם לא חל איסור ספיחין (אם גויים מעבדים את הקרקע).
בימינו שרוב העבודה החקלאית נעשית ע"י עובדים זרים (תיאלנדים וכו') זה דבר פשוט יותר לביצוע .
רק צריך שלא תהיה כאן הערמה .
כמובן שהפירות יהיו בקדושת שביעית כי במהותה האדמה שייכת ליהודים עדיין ורק הגידול והעבודה נעשים ע"י גויים.

בברכה, אהוד .



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/11/2006 16:07 לינק ישיר 

אשריהם ישראל

מי כעמך ישראל?

_________________

הקישורים שלי - http://www.drivehq.com/web/yakov/mylink.htm




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > כשרות > פתרון חדש וחשוב לשנת שמיטה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר