בית פורומים בחדרי חרדים

מי חיבר את ה'תפילה לשלום המדינה'?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-18/10/2002 01:45 לינק ישיר 
מי חיבר את ה'תפילה לשלום המדינה'?

התפילה לשלום המדינה: לא עגנון ולא הרב הרצוג


הרבה קולמוסין נשברו כבר בכתיבת מאמרים ומכתבים למערכת שפורסמו מעל דפי "הצופה", סביב השאלה: מי חיבר את התפילה לשלום המדינה.

ד"ר דוד תמר הביא הוכחות, כי היה זה הסופר ש"י עגנון ואילו הסופר מאיר חובב, ייחס אותה להרב הראשי לישראל, הגרי"א הרצוג זצ"ל.

בגיליון "הצופה" של יום ו' שעבר, ה' במרחשון (11.10), ביקש מאיר חובב לבסס את עמדתו והמציא לה הוכחות נסיבתיות נוספות וסיכם: "הדעת נותנת שהרב הרצוג חיבר את התפילה, נמלך בהרב עוזיאל זצ"ל ולאחר מכן מסרו את הנוסח האחרון לבדיקתו של עגנון".

ובידיו של רבה של שלומי, הרב משה אלחרר שליט"א (ממקדשי שם-שמים במלחמת לבנון), הוכחות לא פחות טובות, כי את התפילה לשלום המדינה חיבר "הראשון-לציון", הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל.

הרב אלחרר עומד בראש בית המדרש "שערי עוזיאל" בשלומי, ונתון עמוק במשנתו וכתביו של הרב עוזיאל שטרם ראו אור. הוא אינו חדל לזעוק על הניסיון לנכס את התפילה לשלום המדינה לאחרים.

עוד לפני שלב ההוכחות, טוען הרב אלחרר, כי היה זה הרב עוזיאל ז"ל שחיבר מספר נכבד של תפילות ופיוטים דבר שאינו ידוע לגבי ש"י עגנון או הרב הרצוג. אני מחזיק בידי חלק מהתפילות הללו. התפילות גולשות גם לאקטואליה: "בעצתך הנפלאה נתת בפי עמים וממלכות מאוחדות בעצרת האומות את דברך להשיב לעמך ישראל ארץ הנחלה אשר הנחלת לאבותינו ולנו. ותכונן בה את מדינתנו ברוח עצה ותבונה, ובעוז גבורתך אזרת בחיל וגבורה את צבאות ישראל וחלוציו אשר נלחמו כאריות לגאולת ארצך וקדושת שמך וכו'". התפילות כתובות עלי דפים, נוכחות והן עדות כי יותר מהשניים (עגנון והרב הרצוג), עסק הוא בחיבור תפילות. מה טבעי יותר שיחבר "תפילה לשלום המדינה"?

כותב הרב אלחרר: "בתקופה הקשה שלפני הקמת המדינה חוברו תפילות רבות על-ידי הרב עוזיאל ונלקטו בחוברת קטנה, 'תפילות ופיוטים לימים נוראים' בהוצאת גבאי בית הכנסת 'קהל ציון' (בית היתומים הספרדי) ו"אהל יצחק", נחלת שבעה, ירושלים תובב"א.

וקיימות העדויות. האחת של מזכירו האישי של מרן הרב עוזיאל זצ"ל, הלא הוא הגאון הרב חיים דוד הלוי זצ"ל, לימים רבה הראשי וראב"ד לתל-אביב-יפו.
"נפגשתי עמו יחד עם הרב חיים ענזי שליט"א, המפקח הארצי של רבני בתי הספר במשרד החינוך. הוא אמר לנו, כי כמזכירו האישי של הרב עוזיאל הוא מעיד על כך שהביטוי: 'ראשית צמיחת גאולתנו' הינו ביטוי מקורי של הרב עוזיאל בהגדרתו את המדינה, והוא שמע ממנו משתמש בביטוי זה פעמים רבות בנאומיו, וכשקמה המדינה מיד חיבר את 'התפילה לשלום המדינה'.

בענוותנותו הציע הרב עוזיאל את התפילה למועצת הרבנות הראשית לישראל שבראשה עמד יחד עם הרב הרצוג זצ"ל. בספרו: תולדותיו ומפעלו הספרותי של מרן הרב ב"צ מאיר חי עזיאל זצ"ל (הוצאת "אמרי פי", ירושלים) כותב על כך הרב חיים דוד הלוי זצ"ל בעמוד 18. הרב חד"ה לא רצה להיגרר לפולמוס סביב התפילה הזאת וכאשר פנה אליו העיתונאי עקיבא צימרמן בעניין זה ענה לו: 'העיקר שהתפילה לשלום המדינה תתקבל ברצון לפני אבינו שבשמים ויהיה מחברה מי שיהיה'".

והעדות השנייה טרייה יותר. "נפגשתי עם חבר מועצת עיריית ירושלים, מר יהורם גאון בי"ג תמוז תשס"א. במעמד זה סיפר לי, שאביו (משה דוד גאון ז"ל), כמזכירו הספרותי של הרב עוזיאל, קיבל מידיו את התפילה לשלום המדינה שחוברה על-ידו; אביו הדפיסה במכונת כתיבה של הימים ההם ומאז ואז היום היא מונחת בתוך המחזור ליום הכיפורים שהתפלל בו אביו ושכעת נמצא ברשותו.

תפילה זו מודבקת במחזור כבר 54 שנים באותה מתכונת, באותן אותיות, ומקומה ליד התפילות הנאמרות בעת הוצאת ספר התורה ביום הכיפורים. ירדנו לספרייתו הגדולה של יהורם גאון והוא פתח את המחזור ליום הכיפורים, אחז בו ברגש רב ובעמודים של הוצאת ספר התורה מצאנו את 'התפילה לשלום המדינה'.
'מיד לאחר שהרב עוזיאל חיברה ואין ספק בכך, הוא הביאה לאבי להדפסה ואבי הכניסה מודבקת על דף לבן על גבי המחזור העתיק שכיום הוא בן למעלה ממאה ועשרים שנה' אמר לי מר גאון".

וישנם בידיו של הרב אלחרר תפילות המזכירות בנוסחן את התפילה לשלום המדינה.

טענות ועדויות שקשה להפריכן. הרב אלחרר אינו שולל את האפשרות כי התפילה נמסרה לעגנון לשיפוץ, אבל ביסודה הרב עוזיאל תיקנה.

(שאול שיף, הצופה)



דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/10/2002 00:02 לינק ישיר 

משהו נסיבתי:
לאור כל הידוע על עגנון, לא יתכן שהוא זה שחיבר את התפילה.
הוא לא היה מעורב בעמו, אלא ריחף מעליו.
ואני הולכת להיות עכשיו כופרת גדולה בגדולתו - ככלל - של עגנון.
אני יודעת שהוא זכה בפרס נובל והכל והכל.
ובכל זאת,
כקוראת ספר, אינני מסוגלת לקרוא את ספריו.
כל הרמזים והרמזי רמזים שמוצאים אצלו אנשי ספרות, נראים לי כהליכת עדר אחרי מבקר ספרות ידוע מבר אילן, שגילה אותו והעלה אותו לגדולה.
יש יותר מדי סיפורים דקורטיביים על תהליך היצירה שלו.
שהוא כותב בעמידה על יד סטנדר (מה שהתברר כבלוף)
שעירית ירושלים עיצבה במיוחד למענו שלט שהוצב בתחילת רחוב מגוריו, ועליו כתוב "שקט, הסופר כותב".
ועוד כמה דברים.
סופר צריך לכתוב עלילה מעניינת, ברורה, מרתקת ומרגשת.
סופר שמדבר מלמעלה, יש סיכוי שהוא מדבר בעלמא, ורק כישרונו האדיר מאפשר לו להתחבא.
אני יודעת שאלו דברי כפירה.
אבל, באמת, לא יכולה לקרוא יותר משלושה עמודים.
קחו למשל את הסיפור "תהילה" והאזינו לאיך שמנתחים אותו בשיעור ספרות.
אז, ילדים, הסיפור אינו על אשה צדקת שקראה כל יום את ספר תהילים ומולה יש רבנית בלתי צדקת בהחלט.
לא.
זהו סיפור על 'כמעט', בנוי על הסיפור התלמודי על הבאר והחולדה.
ועכשיו, תלמידים יקרים, מצאו את כל ה'כמעט'ים.
כמעט התחתנה, כמעט גידלה ילדים כמעט וכמעט.
וכמעט שהנשמה יצאה לי, כשהייתי צריכה להיבחן על זה.


תוקן על ידי - הנני - 10/20/2002 12:03:16 AM

תוקן על ידי - הנני - 10/20/2002 12:08:50 AM



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/10/2002 00:33 לינק ישיר 

"מבקר ספרות ידוע מבר אילן"

- את מתכוונת לברוך קורצוויל שהתאבד?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/10/2002 12:00 לינק ישיר 

למה קורצוויל התאבד????



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/10/2002 17:09 לינק ישיר 

התפילה לשלום המדינה, סוף דבר

מאיר חובב

בשעתו פרסמתי מעל דפי ''הצופה'' שני מאמרים, שבהם טענתי כי את התפילה לשלום המדינה חיבר הרב הראשי לישראל הגריא''ה הרצוג זצ''ל. כל זאת בניגוד לדעה כי ש''י עגנון הוא שחיבר את התפילה הזאת. היו לי השגות משכנעות על המייחסים אותה לעגנון והוויכוח היה עלול להתמשך. על דעתו של ר' יהושע שמש, עורך המוסף, החלטנו שלא להמשיך בוויכוח הזה. ואם אני חוזר בכל זאת מחדש לעניין זה, אין זה אלא משום שנוספו לי ראיות, שלדעתי אין להרהר אחריהן ולערער אותן וחובה להביאן לידיעת הציבור.
עניינו של מאמרי השני כלל שתי הערות לספרו של דן לאור, חיי עגנון. הערה אחת עסקה בתאריך עלייתו של עגנון ארצה והאחרת בתפילה לשלום המדינה. מיד לאחר פרסום הדברים התקשר אלי ידידי פרופסור צבי גרונר שי'. עם שהסכים עמי סיפר לי דבר.
מזכירו של הרב הרצוג זצ''ל היה הרב יעקב גולדמן ז''ל. נכד אביו של הרב גולדמן סיפר לצבי גרונר כי הרב גולדמן, שעשה יומם ולילה במחיצתו של הרב הרצוג, זעם מאוד בשעתו על הפרסום הראשון ב''מעריב'' שש''י עגנון חיבר את התפילה לשלום המדינה. הוא העמיד את כותב המאמר על כך שהרב הרצוג חיבר את התפילה, והוא במו ידיו נטלה אל ש''י עגנון, שבאותו פרק התגורר ברחוב אוסישקין, לא הרחק מבית הרב, כדי שעגנון יעביר קולמוס על נוסח התפילה.
וכאן מצטרפים הדברים ששמעתי מפי חיים הרצוג ז''ל, שסיפר כמסיח לפי תומו כיצד נקלע פעם אל בית אביו, והרב השתבח בפניו כי חיבר תפילה לשלום המדינה ומסרה לעגנון ועגנון שינה בה תיבה אחת בלבד. דבריו של חיים הרצוג הוקלטו, אך איני יודע מה נעשה בהם. הרב גולדמן, שכבר היה איש זקן, לא טרח לכתוב מכתב תגובה למערכת ''מעריב'' והסתפק בשיחה טלפונית עם מחבר המאמר, וכך השאיר פתח למשערי השערות.
והנה לפני כשנתיים הביא לי חתני ד''ר בנימין אליצור הי''ו, פיסת עיתון שנתגלגלה מתוך סידור של אביו המנוח ר' ברוך אליצור אפשתיין ז''ל. כותרתה תפילה לשלום ישראל, וזה נוסחה:






תפלה לשלום ישראל


הרבנים הראשים לארץ-ישראל ר' י''א הרצוג ורב''צ עוזיאל יסדו ותיקנו, בהסכמת חברי המועצה וראשי הרבנים של תל-אביב, חיפה ופתח-תקוה את התפילה הזאת להאמר בכל בתי הכנסת בארץ ובתפוצות על ידי הרב או הש''ץ, בשבתות ובמועדים, אחרי קריאת התורה.

''אבינו שבשמים צור ישראל וגואלו, ברך את מדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו. הגן עליה באברת חסדך ופרוס עליה סכת שלומך, ושלח אורך ואמתך לראשיה שריה ויועציה ותקנם בעצה טובה מלפניך.
חזק את ידי מגיני ארץ קדשנו והנחילנו א-להינו ישועה ועטרת נצחון תעטרנו, ונתת שלום בארץ ושמחת עולם ליושביה.
ואת אחינו כל בית ישראל פקד-נא בכל ארצות פזוריהם ותוליכם מהרה קוממיות לציון עירך ולירושלים משכן שמך, ככתוב בתורת משה עבדך, אם יהי' נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' א-להיך ומשם יקחך והביאך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה, ויחד לבננו לאהבה וליראה את שמך ולשמור את כל דברי תורתך.
הופע בהדר גאון עוזך על כל יושבי תבל ארצך, ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' א-להי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה. אמן סלה''.
מוסרים לנו שעל פי בקשת הרב הראשי ר' י''א הרצוג השתתף גם הסופר ש''י עגנון בניסוח התפילה.
על צידה האחורי של פיסת העיתון שרידים שמהם ניתן לזהות את העיתון. ת.ד. 92 הוא המספר הנצחי של תא הדואר של הסוכנות היהודית. כתובת המערכת בן יהודה 5, שבו היו משרדים של הסוכנות. בנקל מצאתי שהיא נגזרה מן העיתון ''העולם'', שבועון התנועה הציונית העולמית בעריכת משה קליינמן.
זכרתי שהתייחסתי לידיעה זו בדברי על ספרו של הפרופסור דן לאור. הוא אכן ראה את הידיעה שנתפרסמה ב''הצופה'' בט''ז אלול תש''ח (20.9.48), ב''הארץ'' ובעיתונים אחרים. לאמור, הרבנות הראשית הוציאה קומוניקט שנשלח למערכות העיתונים והם הדפיסוהו כלשונו. לא צריך להיות פרופסור כדי להבין משפט פשוט של קומוניקט משרדי. כבר עמדתי על כך שהשורש ''יסד'' במשמע של חיבור מופיע פעמים אין ספור במקורות העבריים. דרך משל, כשמביא רש''י בפירושו לבראשית ל, כב את דברי ר' אלעזר הקילירי הוא אומר: ''כמו שייסד הפייט: האדמון כבט שלא חלה צבה לקחתה לו ונבהלה''. יסדו ותיקנו משמעו חיברו. לו היה עגנון עצמו המחבר היו חייבים לנסח את הקומוניקט בלשון אחר: ''הרבנים הראשיים תיקנו שתיאמר בבית הכנסת תפילה לשלום המדינה... את התפילה חיבר-ניסח-כתב הסופר ש''י עגנון''. כל הבניין שבונה לאור על שורות אלה, אין לו על מה שיסמוך. הוא רק אומר דבר על אמינותו.
והנה לאחרונה בישר לי ידידי ר' משה מושקוביץ כי בחדרו של הרב הרצוג שבהיכל שלמה נמצא נוסח של כתב יד של התפילה לשלום המדינה בכתב ידו של הרב הרצוג זצ''ל עצמו. נוסח התפילה שבכאן שונה במספר מקומות מן הנוסח שנתקבל. אך בין כך ובין כך לא מסתבר שעגנון חיבר נוסח תפילה והרב הרצוג בא אחריו והציע שינויים. הדעת נותנת שהרב הרצוג חיבר את התפילה, נמלך ברב עוזיאל זצ''ל ולאחר מכן מסרו את הנוסח האחרון לבדיקתו של עגנון. וזה נוסח התפילה, כמו שנמצא ב''היכל שלמה'':


תפלה לשלום מדינת ישראל
(להאמר ע''י הרב או הש''ץ אחרי קריאת התורה בשבתות ובמועדי קודש)

אבינו שבשמים, צור ישראל, מושיעו וגואלו, ברך את מדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו. הגן עליה באברת חסדך ופרוס עליה סכת שלומך ושלח אורך ואמתך לראשיה שריה ויועציה, ותקנם בעצה טובה מלפניך.
תנה עזך וגבורתך וחזק ידי מגיני ארצך ולוחמי מלחמתך והנחילם/והנחילנו אלקינו ישועה ועטרת נצחון תעטרם/תעטרנו. ונתת שלום בארץ ושמחת עולם ליושביה.
ואת אחינו פליטת עמך בית ישראל פקד-נא בכל ארצות פזוריהם ותוליכם מהרה קוממיות לציון עירך ולירושלים משכן שמך, כמו שכתבת בתורתך, אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלקיך ומשם יקחך. והביאך ה' אלקיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה, למען נשמור חקיך ונעשה רצונך, והופע בהדר גאון עזך על כל יושבי תבל ארצך, ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה. אמן סלה.
טיוטא זו על התפילה יחד עם דבריו של חיים הרצוג ז''ל ודברי קרוביו של הרב גולדמן ז''ל אינם מותירים ספק שהרב הרצוג הוא שחיבר את התפילה לשלום המדינה.
עשיתי במחיצתו של עגנון שעות הרבה בביתו ובביתנו וברחובות עיר. מתוך היכרות קרובה יכול אני לומר כי דעתו של עגנון לא היתה נוחה מיצירה זו שלימים ניכסו לו שלא בטובתו.


(הצופה)


תוקן על ידי - המדפיס - 10/22/2002 5:10:04 PM



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/10/2002 17:23 לינק ישיר 

דוד, סליחה, לא שמתי לב לשאלתך.
אכן, כן. מדובר בברוך קורצוויל.
באשר לשאלה 'למה התאבד', אחת התשובות היא ש'הוציאו אותו מהארון', בתקופה שזו לא היתה בדיוק גאווה גדולה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/10/2002 17:24 לינק ישיר 

ואני חשבתי שקורצוויל היה נשאוי ואבא לשתי בנות?????

האמנם קורצוויל היה "עליז"????



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/10/2002 19:34 לינק ישיר 

לפחות זו היתה אחת השמועות (הדי עקשניות).



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > מי חיבר את ה'תפילה לשלום המדינה'?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר