בית פורומים בחדרי חרדים

היצירות של השטעטל מעכר.- יצירות של הרב ד"ר משה ליבוביץ- במקרה מנכ"ל עיירית ביתר

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-2/4/2007 15:37 לינק ישיר 
היצירות של השטעטל מעכר.- יצירות של הרב ד"ר משה ליבוביץ- במקרה מנכ"ל עיירית ביתר

הנדע.... מ- דרגות "עליה".....?!

 

הנדע להבדיל בין טוב ורע?

הנדע לכבד את הבריאה?

הנדע להעריך עצה טובה?

הנדע לומר תודה?

 

הנדע לא להיות כפוי טובה?

הנדע לדעת להתרחק משורש הרע?

הנדע מזו ענווה?

הנדע דרך ישרה?

הנדע קבלה ונתינה?

הנדע להתבטל ולהתקשר לאלו-ק?

 

 

הנדע הכרת טובה?

הנדע מי לנו ומי לצרה?

הנדע מהי נפש חפצה?

הנדע מהו כחוט השערה

            בין יצר טוב ליצר רע?

 

 

הנדע בשביל מי עלמא ברא?

הנדע דרך תורה?

הנדע מהי סיעתא דשמיא?

 

הנדע איך נדע?

הנדע להיות מודע?

הנדע להבחין בין מודע לתת מודע?

אם נדע- נוכל קודשא בריך הוא לעבדא!

ואולי נוכל להבין, מהי בששה ברא?

                          

 

                                  ויעודנו קודם הסתלקותנו

                                                            לאשלמא ולמלאה!!!!    

 

 

יפו, חוף הים.

 

 

הירח חרמש יפה מאיר

ענן שלט, ואותו הסתיר.

מאור הלילה חלף,

                  הים נזף,

 

 

            העולם חשך,

נשמה צחורה, טהורה, חסרה.

 

לא נתנה דרור לנימי נפשה,

לא פרטה על מיתרי קולה,

לא התקשרה, לא דברה,

הלילה אין בשורה!

 

 

יפו עיר מסתורית, קסומה,

כה חסרה לה הלבנה,

אורותיה דולקים,

אך לא מאירים – משקרים!

 

אנא ירח צא תאיר,

וצור לנו שביל מאיר,

משתקף על פני הים הנוזף,

בבטחה עליו נדלג נרחף,

 

חיכיתי. ציפיתי.

שני זוגות ראיתי.

מתלבטים, לפתע קמים, הולכים!

מהחושך פוחדים!

 

                      אלוקים! למה הלילה כוכבים אינם מאירים?

ההסבר:

 

 

\

\

 

 

 

 

השיר יפו – חוף הים.  הינו למעשה קודש קודשים, זה מה שהרגיש המשורר עם כתיבת שורות הבאות,

 

 

הירח חרמש מאיר קטע ראשון. הירח היונק את אורו ומהותו מהשמש כך נשמתנו יונקת מצור מחצבת הרוחנית בהתחברותה לצד הרוחני שלה לבורא עולם.

 

הנשמה הזו שמרגישה  הסתר פנים נמצאת על חוף הים ומרגישה כחרמש את מצבה הרוחני.

לכן הירח הוא חרמש ולא מלא הוא אמנם מאיר א ך ענן שולט מסתיר אותו.

כאן פורצת החוצה הכמיהה, לימים שהנשמה צחורה וכרגע..... חסרה!

 

לא נתנה דרור לנימי נפשה. עקב חלישותה.....  חסרה!

אין התקשרות בינה לבין ריבון עולם, אין אפילו כוח של תפילה- הלילה, אין בשורה!

 

יפו אם כל משמועתה של העולם הגשמי מצוירת כ בגוף עם הנשמה שבחסר, כעיר מסתורית קסומה.)(חיצונית כנראה לעיןבשרית)

 זועקת החרמש  הנשמה בחסר, כמה חסרה לה הלבנה, עולם השקר לא יוכל להידבק אל המשורר ללא אותה ללא אותו תוכן בגף השקרי ללא לבנה מאירה בתוכה.

ואורותיה של יפו דולקים,

אך בעיני המשורר גם אם הוא בעת משבר, הוא מזהה שהם לא מאירים, הם משקרים, אורות חיצוניים שמחה חיצונית,   ולא אורות אמיתיים, נצחיים, נשמתיים!

ואז פורצת מתוך זיהוי השקר, בכוחותיו הדלים של נשמת המשורר, הנמצאת במיעוט כחרמש זועקת נשמתו בתפילה: "אנא ירח תצא תאיר - נשמתי תתחזקי

הנשמה תוביל אותי ולא עולם השקר של האורות המשקרים של יפו.

הלב,  הנשמה, הניצוץ האלוקי יצור לי שביל מאיר, אל הים כלומר אל האינסוף האלוקי. גם אם הוא נוזף, גם אם כרגע ההתמודדות קשה.

חיכיתי ציפית,י המשורר נותן רפיון לקליפות העוטפות אותו ומשחרר אותם אל המרחב בציפיה.

 להתחברות.

ופתאם במוחש שני זוגות ראיתי,

מה באמת רואה המשורר מעבר לעיניו הבשריות?

"שני אנשים אשר בכל אחד מהם קיים זוג, האגו הגשמי, והנשמה הרוחנית"- והמאבק התמידי ביניהם

יצר טוב ויצר רע. כך נברא.

 

 

 

כל הזמן וכל החיים מתלבטים לפעמים לפתע קמים .....למה?

הם הולכים... התעוררות מהאדישות.  ההתלבטות בין התורה הרוחנית בניצוץ האלוקי הנשמתי, לבין האגו הגשמי והחיצוני,  וזהו תפקידנו כל חינו בהתמודדות בעולם הזה אשר רק התורה,

יכולה לתבל ולאזן בין היצר טוב והיצר הרע.

מהחושך פוחדים , לכולם ברור שברגע שאנחנו נותנים מקום גדול יותר לאור שבתוכנו אנו מקבלים כוחות איך לגבור על האפילה שמסביבנו.... ואז פורצת תפילה וזעקה

מתוך אותו הפחד:  " אלוקים למה הלילה כוכבים אינם מאירים?"

הכוכבים בממלכת הלילה באו לסייע לירח באורה המועט, מבקשת הנשמה – החרמש הקטן

"למה הלילה אין לי סיוע של אותם כוכבים שבראת סביב לירח בממלכת הלילה בהאנשה הסיוע לנשמתי?"

כהשלמה שהם אמורים לסייע גם כשנשמתי שלימה.

 ידוע  "שאין שלם מלב שבור", ונשמתי היא השלמות - בהיותה כרגע שבורה בגודל של חרמש




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/4/2007 04:03 לינק ישיר 

יפה!
1. מהיכן הציטוט?
2. מי הפרשן?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/4/2007 11:16 לינק ישיר 

זו שירה שחשים בה שהיא מגיעה ממקום פנימי ואמיתי.

אהבתי את "אורותיה דלוקים- אך לא מאירים", היתה במילים אלו תובנה מעניינת.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > היצירות של השטעטל מעכר.- יצירות של הרב ד"ר משה ליבוביץ- במקרה מנכ"ל עיירית ביתר
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר