בית פורומים בחדרי חרדים

פגישה לאין קץ \ נסיון פענוח שירו של אלתרמן

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-4/9/2007 21:56 לינק ישיר 
פגישה לאין קץ \ נסיון פענוח שירו של אלתרמן

פגישה לאין קץ
ביצוע: אריק איינשטיין
מילים: נתן אלתרמן
לחן: נעמי שמר
כי סערת עלי, לנצח אנגנך
שוא חומה אצור לך, שוא אציב דלתיים!
תשוקתי אלייך ואלי גנך
ואלי גופי סחרחר, אובד ידיים!

לספרים רק את החטא והשופטת.
פתאומית לעד, עיני בך הלומות,
עת ברחוב לוחם, שותת שקיעות של פטל,
תאלמי אותי לאלומות.

אל תתחנני אל הנסוגים מגשת.
לבדי אהיה בארצותייך הלך.
תפילתי דבר איננה מבקשת,
תפילתי אחת והיא אומרת: הא לך!

עד קצווי העצב, עד עינות הליל
ברחובות ברזל ריקים וארוכים,
אלוהי ציווני שאת לעוללייך,
מעוניי הרב שקדים וצימוקים.

טוב שאת ליבנו עוד ידך לוכדת,
אל תרחמיהו בעייפו לרוץ,
אל תניחי לו שיאפיל כחדר
בלי הכוכבים שנשארו בחוץ.

שם לוהט ירח כנשיקת טבחת,
שם רקיע לח את שיעולו מרעים,
שם שקמה תפיל ענף לי כמטפחת
ואני אקוד לה וארים.

ואני יודע כי לקול התוף,
בערי מסחר חרשות וכואבות,
יום אחד אפול עוד פצוע ראש לקטוף
את חיוכנו זה מבין המרכבות
***
תחילה וידוי,

איני מכיר את שיריו ויצירותיו של אלתרמן.כל שבידי הוא הטקסט הנ"ל שנשלח אליי והתבקשתי מידידה יקרה לפענחו באם אפשר.כיון שהרבה פרשנויות נתנו לשיר זה,החל מאהבה תמימה ועד למיסטיקה פנתאיסטית דרך גחמות שונות ומשונות.בקשה שאחוה את דעתי.

ולדידי כבר מקריאה ראשונה נוצר הרושם שאכן שיר אהבה יש כאן,אלא שהאהובה אינה אחרת מלבד ארץ ישראל !

ניתן דוגמא:

הקטע שהיה קשה בפרט לידידתי הוא האומר:
 
"לספרים רק את החטא והשופטת

מה עניין הספרים כאן ? איזה חטא ואיזה משפט שייך בכלל?

אמנם לפי עניות דעתי כוונת המשורר היא כלפי ארץ ישראל.

לספרים: אלו ספרי הקדש,התנ"ך,המתייחס לארץ ישראל.

את החטא : היינו היא החטא על כך ש"מאסנו ארץ חמדה".ככתוב.זה עצם חטא גלותינו.

והשופטת: היינו כמו שכתוב ,באם לא יקיימו ישראל תורה ומצוות בארץ,הארץ תשפוט אותנו ותקיא אותנו.הארץ מענישה את עוברי העבירה ושופטת אותם.

בכיוון זה יש לפענח את כל השיר.

שיר אהבה נעלה לארץ ישראל הנשאב מהמקורות .

**

עוד דוגמא:

" כי סערת עלי, לנצח אנגנך "

הסערה היא גלות היהודים מארץ ישראל אחר שסערה.

הניגון הוא מיוחס לספירת ה"נצח".

וניגון ארץ ישראל הוא מה שרמוז במה שאמר שאמר יעקב בפסוק לקחת "מזמרת הארץ".ברמיזת פירותיה.מה שמצויין להלן בשיר "שקדים וצימוקים".

**





דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/9/2007 22:00 לינק ישיר 

הקהל הקדוש מוזמן להמשיך לפענח בתוואי זה שורה אחר שורה.

כדאי גם להסתייע בכתבי רבי נחמן מברסלב זצ"ל בעניין ארץ ישראל וניגוניה,שלענ"ד המשורר שאב ממנו השראה רבתי.

ברגעים אלו אני טרוד מאד ולא יכול להמשיך,בעז"ה במועד אחר.

בכל אופן,לדעתי זהו הציר שעליו סובב כל השיר הנפלא הזה.ולא פרשנויות רחוקות עד כדי גיחוך.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/9/2007 22:06 לינק ישיר 

זה בחדרי חרדים?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/9/2007 00:36 לינק ישיר 

עומק
לא יותר טוב להתעמק באיזה דף גמרא?




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/9/2007 01:57 לינק ישיר 

עומק:


אין מה לדבר. אלתרמן במיטבו.
אחד משיריו החזקים ביותר. אמן המילים.

אם כבר סימנת מטרה, שהשיר נכתב ב'קדושה',
אצטרף גם אני בדרך אפשר לחגיגה,
אני אתפרע לחלוטין בהשערות מופרעות,
אמתח קשתי ואטיל את חיציי...

לעניות דעתי יש פה משחק רב מערכתי.
כמו שבתורת הנסתר עושים הקבלה וקשר בין:
גוף\נפש.
הקב"ה\כנסת ישראל
עם ישראל\ארץ ישראל
גואל צדק\השכינה הקדושה.

ייתכן מאוד והוא רץ ומערבב במכוון בין כל המעגלים הללו.
כולם יחד וכל אחד לחוד...

אם אכן כך הוא הדבר,
הרי שהשיר מדבר על גלות ותשוקה לגאולה.
גלות הנפש בגוף, גלות השכינה, גלות הארץ והעם ...

 

 
 
כי סערת עלי, לנצח אנגנך
שוא חומה אצור לך, שוא אציב דלתיים!
תשוקתי אלייך ואלי גנך
ואלי גופי סחרחר, אובד ידיים!

כאשר נפשי סוערת עליי, אני מבטא זאת ללא הרף,
לחינם אנסה להשתיק את סערת נפשי.
יש בי תשוקה למשהו רוחני, ואני פתוח להשפעות הנפש.
גופי אינו בשליטה עוד... 

"תשוקתי אלייך ואלי גנך" – באתי לגני אחותי כלה...

לספרים רק את החטא והשופטת.
פתאומית לעד, עיני בך הלומות,
עת ברחוב לוחם, שותת שקיעות של פטל,
תאלמי אותי לאלומות.

לספרים [או התנ"ך, או בעומדינו בימים אלה שלושת הספרים הנפתחים בר"ה]
את הנפש אחראית למעשה האדם כי לך יכולת הבחירה והשפיטה.

"פתאומית לעד" כמו בבית הראשון "כי סערת עליי" – הוא מדבר על מין התעוררות רגעית לא מתוכננת, מה שקרוי  "התערותא דלעילא"....

"עת ברחוב לוחם" – מוטיב של מלחמה יש האדם ביצריו, העם בגלות וכו'
"שותת שקיעות של פטל" – שקיעה וזריחה כמוה כגלות\וגאולה.
פטל – שותת פטל ולא דם, אולי כי הפטל חמוץ מתוק ולא חד גוני?...

"תאלמי אותי לאלומות" – אותו ניצוץ רוחני שנדלק באדם, אוסף את שבריו.
אותו ניצוץ אלוקי שנדלק בעולם, אוסף ומקבץ את העם.

אל תתחנני אל הנסוגים מגשת.
לבדי אהיה בארצותייך הלך.
תפילתי דבר איננה מבקשת,
תפילתי אחת והיא אומרת: הא לך!

בעוד שבשני הבתים הראשונים העיקר נסוב אודות נפש האדם, הרי שכאן הוא כבר מדבר אל משהו כוללני יותר, בבית זה הנוכחי אל ארץ ישראל, ובבית הבא בעיקר אל השכינה...
מי מדבר? ייתכן והגואל, ייתכן ולעיתים הקב"ה עצמו הוא המדבר. [סביר שבבית זה הקב"ה ובבית הבא הגואל]

"אל תתחנני אל הנסוגים מגשת" – אל לך ארץ ישראל להתחנן אל אלו שנסוגים מלעלות אלייך...
גם אם לא יחונן את עפרך ולו אדם אחד בלבד, הרי שלבדי אני אהיה בארצותייך\ערייך הלך נודד...
תפילתי אינה בקשת דבר לעצמי, אלא רק נתינה לך...

עד קצווי העצב, עד עינות הליל
ברחובות ברזל ריקים וארוכים,
אלוהי ציווני שאת לעוללייך,
מעוניי הרב שקדים וצימוקים.

"שכינתא בגלותא". כמה עצב...
"עד עינות הליל" - הגלות משולה לליל...
"ברחובות ברזל ריקים וארוכים" – הכל כאן מרמז לגלות, גם הברזל וגם הרחובות הצרים והארוכים...

באותה גלות מרה, אומר הגואל, כי אלוקיו ציווהו לשאת את עוללייך, העוללים\הילדים\בני ישראל של השכינה\ארץ ישראל...

מעוניי הרב – כמדומני שמלך המשיח מתואר לא אחת כעני [עני ויושב על החמור?]
שקדים וצימוקים – יש כאן אולי הד לאותו שיר אידישאי ידוע... הוא עורג ונותן כבוד לחינוך של בית אבא ...

טוב שאת ליבנו עוד ידך לוכדת,
אל תרחמיהו בעייפו לרוץ,
אל תניחי לו שיאפיל כחדר
בלי הכוכבים שנשארו בחוץ.

למרות הגלות. גלות הנפש באדם וגלות העם,
ישנו עדיין איזושהי אחיזה.
לא ניתק הקשר כליל...

"אל תרחמיהו בעייפו לרוץ" – יש פה משהו אכזרי מעט.
כשאם לוקחת ומחזיקה את ידו של הבן בידה,
ולא נותנת לו לשכב וליפול למרות עייפותו הרבה ממהלך הדרך והריצה...
אך יחד עם זאת, זו אינה אכזריות לשמה. יש כאן מעין רחמים מכוסים באכזריות.
היא לא נותנת לו לנוח כי היא יודעת שזו תהא אחריתו.
היא חייבת להמשיך להחזיק ולרוץ איתו כדי להנצל...
הגלות והסבל הם מעין אותם רחמים מכוסים, שנראים כלפי חוץ כדבר אכזרי...

שם לוהט ירח כנשיקת טבחת,
שם רקיע לח את שיעולו מרעים,
שם שקמה תפיל ענף לי כמטפחת
ואני אקוד לה וארים.

מבית זה ואילך הוא מסביר כי כל מהלך ה'דרך',
יש לה מטרה להגיע ל'שם'... לאותה נקודת אור. לגאולה...

"שם לוהט ירח" – והיה אור הלבנה כאור החמה...

"שם רקיע לח את שיעולו מרעים" – הרקיעים תמיד היו מעין מדד לגלות ולגאולה, כמו באותו משל ידוע על הפסוק באתי לגני כיצד הורדה השכינה שבעה רקיעים וכיצד נגנזה בעקבות החטא...

"שם שקמה" – שמו של עץ השקמה מורה על קימה והתנערות... 

ואני יודע כי לקול התוף,
בערי מסחר חרשות וכואבות,
יום אחד אפול עוד פצוע ראש לקטוף
את חיוכנו זה מבין המרכבות

קול תוף תמיד מתקשר עם שמחה והצלה וגאולה, כמו תוף של מרים,
אבל האם הקול גורם לו לחרשות?...

בבית זה האחרון אני מתקשה להבין את כוונתו.
האם הוא נופל ליאוש לבסוף?...

ייתכן והוא מבין כי ההתעוררות הרגעית הזו לא תחזיק מעמד.
הוא יודע שמהלך החיים היומיומי ["ערי מסחר"] ישתיק את אותו קול,
כי אותם ערי מסחר חרשות לקולות כאלה והן כואבות...
אבל הוא מבין שגעי חסד אלו של ערגה אל ה'מעבר' לחיים היומיומיים,
אינם כלים ואובדים, הם בסך הכל נופלים,
ויום אחד אולי הוא יום מותו של האדם,
הוא יום בו הוא יאסוף ויקטוף את אותם חיוכים ורגעי חסד של התעוררות...
רגעי חסד שנפלו בין המרכבות שרצות "ברחובות הברזל הצרים והארוכים" של החיים...  

ייתכן והוא מבין כי ההתעוררות הרגעית הזו לא תחזיק מעמד.הוא יודע שמהלך החיים היומיומי ["ערי מסחר"] ישתיק את אותו קול,כי אותם ערי מסחר חרשות לקולות כאלה והן כואבות...אבל הוא מבין שגעי חסד אלו של ערגה אל ה'מעבר' לחיים היומיומיים,אינם כלים ואובדים, הם בסך הכל נופלים,ויום אחד אולי הוא יום מותו של האדם,הוא יום בו הוא יאסוף ויקטוף את אותם חיוכים ורגעי חסד של התעוררות...רגעי חסד שנפלו בין המרכבות שרצות "ברחובות הברזל הצרים והארוכים" של החיים...  



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/9/2007 01:58 לינק ישיר 

דברי כפירה ציוניים !

למה לטמא את הפורום בדברי ביבים ציוניים ?

===============
נכתב מחוץ לישות הציונית ביום חול




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/9/2007 02:38 לינק ישיר 

האם גם בגמרא אתה נכנס לעומקם של דברים?




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/9/2007 03:26 לינק ישיר 

בקריאה שנייה:

"לקול התוף"...
"אפול פצוע ראש"...
נראה יותר על קול תופי מלחמה,
ופצוע ראש הוא נפילה בקרב.
הקרב המדובר בכל השיר...



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/9/2007 04:15 לינק ישיר 

מצטער על האיחור.

שיר כזה נשגב ראוי הוא לנדד שינה מעיני כל בעל לב.שהלחן שזכה לו רק מעצים יותר ויותר את הרגשות שטמונים בו.יש רק להצטער על כותבו,שאלמלא היה חילוני וכוונותיו אינן ודאיות אלא השערות שלנו,היה ראוי להכניס את שירו לשירי שבת בסעודה שלישית.כי לדעתי כולו געגועים וערגה לארץ אבותינו,דביקות האהבה.בכל אופן, זו תחושתי האישית .

בכלל , עושה רושם שאלתרמן בכותבו את מילות השיר היה ספוג ומוצף ברגשות דתיים עזים שהתכסו תחת מעטה הלאומיות גרידא.כשלמעשה כל טיעוניו ומאוויו יונקים ממקורות תורת ישראל כפי שהבינם.יש כאלו שטוענים שהיו אלו רגשות מיסטיים וקוסמופולטיים,אהבה לעולם הטבעי וכדומה.או סתם לאלוהים או סתם לשירה ,למוזה.יש כאלו שבכלל טוענים כי המדובר באיזו אשה מבשר.אבל האמת שקל הרבה יותר לייחס את שירו לגעגועים ואהבה לארץ ישאל דווקא.רגשות דתיים נקיים.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/9/2007 04:16 לינק ישיר 

אני כעת ללא ספרים ולא אוכל לתת מראי מקום מדויקים אבל ננסה לפרש בפרטות:

כי סערת עלי, לנצח אנגנך :

ארץ ישראל סערה עלינו והתרחקנו מעליה,אך למרות זאת לנצח ננגן אותה ולהתגעגע אליה.בעיקר הכוונה לגלות שלמרות הריחוק הפיזי לא שכחנוה מעולם.

שוא חומה אצור לך, שוא אציב דלתיים! :
 
יש כאלו שטוענים שחומה מונעת בעדינו מלשוב לארץ ישראל.< אולי רומז לטענת "שלא יעלו בחומה" שהסתייעו בה המתנגדים לכיבוש הארץ > כאילו חומה סביבה.דלתיים ובריח.< לשון "אציב דלתייך " מרמז על דברי יהושע לגבי יריחו > אך כל זאת לשווא.כי אין האמת כן ולא יועילו כל החומות שנבנה בדעתינו כדי למונענו מלעלות לארץ.

תשוקתי אלייך ואלי גנך :

תשוקתו של עם ישראל היא אל ארץ ישראל,כתשוקת זכר לנקבה.והיא,הארץ,גם תשוקתה אלינו,וגניה מיועדים לנו.< ושממה הארץ וכו' שהארץ לא נתנה את גנה ולא התרצתה לאף עם זר מלבדינו >

ואלי גופי סחרחר, אובד ידיים! :

ואילו אני,גופי הוא סחרחר,גופי דווקא ולא נפשי שהיא מרוכזת,הולך סחור סחור בעולם בגלות ללא ידיים,הכוונה ללא יכולת הביצוע המרומזת בידים שהם המעשה.כמו שהיה בכל זמן הגלות בחו"ל שלא יכלו לעלות.לשון אובד,הוא על הגלות.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/9/2007 04:27 לינק ישיר 

לספרים רק את החטא והשופטת:

לפי הספרים,דהיינו המקרא וחז"ל רק ארץ ישראל היא חטאינו שמאסנו בה כמבוארבספרים, ולכן נגזרה עלינו גזרת הגלות,ורק היא,ארץ ישראל,השופטת שהרי מבואר בספרים שבעוון חטאינו בתוכה,הארץ עצמה הקיאה אותנו.וזה בעצם כמו שכתוב בספרים שהחטא הוא עצמו שופט את האדם.במקרה שלנו,המדובר על חטא הבגידה בארץ ישראל.שופטת = דין כמו שמצינו במקרא.

פתאומית לעד, עיני בך הלומות :

מבט אחד פתאומי בארץ ישראל וכבר העינים הלומות מאהבה בה,לעד.כבר עמדו על הניגוד של פתאומיות ונצח.

עת ברחוב לוחם, שותת שקיעות של פטל :

וכשהלוחמים למען הארץ ישתתו דם,הדם הוא כמו שקיעות של פטל הנצפים בחופי הארץ.דהיינו דם הלוחמים טבוע באהבת הארץ.ולא נחשב לדם אדום מכאיב כלל.אלא כדבר הכי תמים שיש.פטל אהוב כצבעי השקיעה האדומה.

תאלמי אותי לאלומות :

הארץ תאסוף את חלליה השותתים ברחובות כמו אלומות של קציר.כי הן האלומה נאספת,והן הלוחם נאסף אל עמיו.והיא אוספת ומאלמת את האלומות,היינו הלוחמים,שצמחו ממנה.





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/9/2007 04:28 לינק ישיר 

לספרים רק את החטא והשופטת:

לפי הספרים,דהיינו המקרא וחז"ל רק ארץ ישראל היא חטאינו שמאסנו בה כמבוארבספרים, ולכן נגזרה עלינו גזרת הגלות,ורק היא,ארץ ישראל,השופטת שהרי מבואר בספרים שבעוון חטאינו בתוכה,הארץ עצמה הקיאה אותנו.וזה בעצם כמו שכתוב בספרים שהחטא הוא עצמו שופט את האדם.במקרה שלנו,המדובר על חטא הבגידה בארץ ישראל.שופטת = דין כמו שמצינו במקרא.

פתאומית לעד, עיני בך הלומות :

מבט אחד פתאומי בארץ ישראל וכבר העינים הלומות מאהבה בה,לעד.כבר עמדו על הניגוד של פתאומיות ונצח.

עת ברחוב לוחם, שותת שקיעות של פטל :

וכשהלוחמים למען הארץ ישתתו דם,הדם הוא כמו שקיעות של פטל הנצפים בחופי הארץ.דהיינו דם הלוחמים טבוע באהבת הארץ.ולא נחשב לדם אדום מכאיב כלל.אלא כדבר הכי תמים שיש.פטל אהוב כצבעי השקיעה האדומה.

תאלמי אותי לאלומות :

הארץ תאסוף את חלליה השותתים ברחובות כמו אלומות של קציר.כי הן האלומה נאספת,והן הלוחם נאסף אל עמיו.והיא אוספת ומאלמת את האלומות,היינו הלוחמים,שצמחו ממנה.





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/9/2007 04:36 לינק ישיר 

אל תתחנני אל הנסוגים מגשת.
לבדי אהיה בארצותייך הלך :

המשורר פונה כעת אל הארץ ומבקש ממנה שלא תתחנן ותבקש בהתרפסות את אלו הנסוגים מגשת אליה.דהיינו כל אותם שלא מעוניינים לכובשה ולחיות בה.אלו המעדיפים את חיי הגלות.כי גם אם לא יבוא אליה אפילו אחד,הוא יהיה זה שיבקר בארצותיה.< לשון ארצות ברבים,שייך על ארץ ישראל כמו ששנינו שלוש ארצות הן,הגליל יהודה ועבר הירדן.כולן ארצות בתוך ארץ ישראל. >

תפילתי דבר איננה מבקשת,
תפילתי אחת והיא אומרת: הא לך!

כל התפילות אינן אומרות דבר מלבד הרצון העז להיות בארץ ישראל.כיון שכך,כל התפילות הן בעצם תפילה אחת.להיות לה שייך בארץ ישראל.על הקשר בחז"ל בין התפילות והמצוות לארץ ישראל מיותר לציין.ראה רמב"ן עה"ת ומשנה ברכות.ועוד.נראה שמשורר משתמשבלשון "הא לך" לרמז על הפסוק "הא לכם זרע" שנאמר בהקשר זריעת האדמה.כך כל רצונינו לחיות בישראל לעובדה ולשומרה.





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/9/2007 04:47 לינק ישיר 

עד קצווי העצב, עד עינות הליל :

התפילה לשוב לארץ ישראל מגיעה עד קצוי העצב,בכל מצב צרה תמיד נזכור אותה,גם באמצע הליל נקונן על הגלות.< תיקון חצות וכו'>


ברחובות ברזל ריקים וארוכים,אלוהי ציווני שאת לעוללייך,
מעוניי הרב שקדים וצימוקים:

היינו בארץ ישראל אשר כתוב עליה "ארץ אשר אבניה ברזל" והיא כעת ריקה כרחובות ארוכים וריקים מברזל.הקב"ה ציוה לתת אפילו בשעת עוני ורעב,רק ממנה פרנסה ,שקדים וצימוקים.אולי גם רומז לעניין יעקב בציוויו לתת בשעת העוני < הרעב > מזמרת הארץ,בוטנים ולוז לבנו עוללו במצרים.

אבל יותר נראה לי שהכוונה היא שבארץ ישראל שהיא רחובות ברזל כנ"ל,הקב"ה ציוה ליושבי הגלות לתת לתושבי הארץ בכל זמן,תמיכה ופרנסה לעזרה,אף אם יושבי הגלות עצמם הם עניים וכל שברשותם הם רק שקדים וצימוקים.

< אגב,מהקטעים הללו נראה שהמשורר ישב בחו"ל בשעת כתיבתו >




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/9/2007 05:01 לינק ישיר 

טוב שאת ליבנו עוד ידך לוכדת :

למרות שאנחנו בגלות ללא ידיים,כלומר ללא עניין מעשי כלפייך,ויש רבים שבנו חומה סביבך,נשמטו ממך,טוב שלפחות בלבבות את עדיין אוחזת אותנו.


אל תרחמיהו בעייפו לרוץ, :

אל תרחמי על לבנו כאשר הוא יתעייף מאהבתך,אלא תמשיכי לאחוז בו שיאהב אותך עוד למרות העייפות.כלומר,בקשה שלא נתייאש מאהבת הארץ.אהבת הארץ נובעת מהארץ עצמה ובידה הדבר.

אל תניחי לו שיאפיל כחדר
בלי הכוכבים שנשארו בחוץ.:


אל תניחי ללב להיות אפל כמו חדר בלילה שהוא הגלות.הלב נמשל לחדר בגלל לשון "חדרי הלב".שהרי אף בלילה יש עדיין את אור הכוכבים ובו מתנחמים.כך תדאגי שתמיד יישאר בלבנו ניצוץ של אהבתך כמו אור הכוכבים בליל הגלות.





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/9/2007 05:09 לינק ישיר 

שם לוהט ירח כנשיקת טבחת,

בארץ ישראל הירח שהוא מסמל את הקרירות דווקא < ידוע הוא בקבלה ובאמונת הטבע שהיתה רווחת בימי הביניים > שם הוא רותח! ולא סתם רתיחה אלא כרתיחה של נשיקה לוהטת.ולא סתם נשיקה לוהטת אלא של טבחת \ טבחית שהיא נמצאת במקום חם ומהביל ממילא,במטבח.כלומר: הדבר הכי קר בארץ ישראל הוא לוהט ביותר באהבה.


שם רקיע לח את שיעולו מרעים,

ארץ ישראל אינה נזונה ממי נחלים כמו ארץ מצרים אלא ככתוב "למטר השמים תשתה מים" הגשם הוא כמו שיעול של רקיע לח.ואלמלא לא יהיה לח,לא יהיה מים בארץ.כלומר הארץ תלויה במצב השמים.שלא כמו בשאר ארצות.

שם שקמה תפיל ענף לי כמטפחת
ואני אקוד לה וארים
:

היה מקובל באירופה שאשה שרצתה שיחזר אחריה מישהו היתה מפילה מטפחת לרצפה ליד גבר שמצא חן בעיניה,כאילו מבלי משים נפלה ,והגבר כג'נטלמן אמיתי ניגש ,קד קידה ומשיב לה את המטפחת מהקרקע.כך מדמה את נפילת ענף השקמה למטפחת מידי גברת שנפלה כאילו רומזת הארץ שיחזרו אחריה.והוא יבוא יקוד וירים את המטפחת. כלומר הארץ מבקשת שיחזרו אחריה ויעבדו אותה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > פגישה לאין קץ \ נסיון פענוח שירו של אלתרמן
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.