ספר הלכות לנשים תימניות

תוקן על ידי תמיר_רצון ב- 19/11/2007 9:04:08

1.      "ופלא גדולה על ראיית הב"ח וכו' איך פה קדוש אמר דברי הבל כאלו" (אגרות משה, יו"ד ח"ב סימן לח ד"ה "אבל עיקר", עמ' נב). 

2.      "וטעם הכ"מ וכו' לא מובן כלל וכו' ולכן צ"ע בטעם הרמב"ם" (שם, חלק קדשים וטהרות סי' א ד"ה "וטעם הראב"ד").  

3.       "והב"ח פסק כוותיה אף שראייתו אינה כלום מ"מ ראוי להחמיר" (שם, או"ח ח"א סימן קסו ד"ה "היוצא מזה", עמ' רצ). 

4.      "ואף שהראב"ד שם מביא ברייתא שר' יהושע בן קרחא סובר כהרמב"ם ופסק כמותו וכו' הוא דחוק טובא ולא נכון כלל אלא מוכרחין לומר כתירוץ הכ"מ" (שם, יו"ד ח"א סימן קצא ד"ה "והנה שיטת", עמ' שפו). 

5.      "אך מש"כ הנודע ביהודה שם וכו' הוא טעות" (שם, אה"ע ח"א סימן לב ד"ה "והנה יש", עמ' עא). 

6.      "וראיית החתם סופר וכו' אינה כלום" (שם, אה"ע ח"א סימן כו ד"ה "ומש"כ כתר"ה", עמ' סב).  

7.      "וצ"ע על הש"ך סק"ז שכתב גם על תוס' קידושין שהוא כתוס' יבמות וכו' ואי אפשר לומר כן כלל וכו' ולכן הנכון לעניות דעתי וכו' (שם, יו"ד ח"א סימן סה ד"ה "(וצ"ע על", עמ' קיז). 

8.      "ועיין במג"א סימן כ"ד סק"ז שתירץ וכו' אבל תמוה מנלן זה דמסברא ודאי אין לומר דבר כזה" (שם, או"ח ח"א סימן נז ד"ה "ועיין במג"א", עמ' קלג). 

9.      "ומש"כ שם הב"ש וכו' לא נכון כלל וכו' וצע"ג דברי הב"ש (שם, אה"ע ח"א סימן קסח ד"ה "ועיין בב"ש", עמ' שסה).

_________________

"הורו רבותי שאם התנו שיטול המתעסק ... וזה תימה גדול ודבר שאין הדעת סובלת אותו, ואין זה אצלי אלא כמו דברי חלום. אבל הדין והאמת שיראה לי ..." הלכות שלוחין ושותפין פ"ו ה"(ה)[יח-יט], עי"ש בהרחבה.     

ועיין הלכות שאילה ופקדון פ"ה ה"(ו)[יד], שם כתב מי הם רבותיו, וזה לשונו:"וכזה הורו רבותי רבי יוסף הלוי ורבו".

(אם ברצונך בעוד דוגמאות, ראה דברי הגר"י קאפח, בכתבים ב', "לשון תקיפה בדחיית דעה", עמ' 603-604).

גם על אביו חלק, ראה הלכות שחיטה פ"יא ה"(י)[ח] שכתב:

"יש מקומות שמנהגן אם מצאו סרכא מן האוזן לבשר ולעצם שבצלעות והסרכא דבוקה בשתיהן, אוסרין אותה. ואבא מרי מן האוסרין, ואני מן המתירין"1.

דור, אתה יודע למה רבנו הרמב"ם משתמש בלשון קשה כנגד ת"ח החולקים עליו ?...

_________________

_________________

אז מה היא הסיבה המהותית שרבינו משתמש בלשון קשה ?...

. 

_________________

1.       "שגגת תלמוד עולה זדון (אבות פ"ד מי"ג), כלומר שמי שאינו לומד היטב ומורה ועושה כפי חוסר ידיעתו הרי הוא כמזיד [שהיה לו ללמוד]. " (מו"נ ח"ג פמ"א עמ' שע).

2.       "ואם יעלה בדעתך שיש ללמד זכות על מאמיני הגשמות בשל היותו חונך כך או מחמת סכלותו וקוצר השגתו, כך ראוי לך להיות בדעה בעובד עבודה זרה, שאינו עובד אלא מחמת סכלות או חנוך, מנהג אבותיהם בידיהם.ואם תאמר כי פשטי הכתובים הפילום בשיבושים אלו, כך תדע שעובד עבודה זרה לא הביאוהו לעבדה כי אם דמיונות ומושג ים גרועים. נמצא שאין התנצלות למי שאינו סומך על בעלי העיון האמתיים אם היה קצר יכולת עיונית..." (מו"נ ח"א פל"ו, עמ' נח והער' הגר"י קאפח 38. ראה דברי הגר"י קאפח בהלכות תשובה פ"ג ה"(ז)[טו] הער' לד, עמ' תרט. ראה הלכות ע"ז כל פ"א).

3.       "אבל החלק ההוגה הרי יש בו מבוכה, אבל אני אומר שאפשר שימצא גם בזה הכח והמשמעת והמרי בהאמנת מחשבה נפסדת או בהאמנת מחשבה אמתית..." (הקדמה לפרקי אבות, פ"ב עמ' רמט-רנ).

4.       "וכבר הושגה להם השקפות בלתי נכונות, אם מחמת טעות חמורה שאירעה להם בזמן עיונם, או מפני שסמכו על מי שכבר טעה, והרי הם לעולם מחמת אותם ההשקפות כל מה שעוברים מוסיפים ריחוק מהמלך, ואלא יותר רעים מן הראשונים בהרבה, ואלא הם אשר גורם ההכרח במקצת הזמנים להריגתם ומחיית עקבות השקפותיהם, כדי שלא יתעו דרכי זולתם" (מו"נ ח"ג פנ"א עמ' תד והער' 16).

5.       "כל שלא חס על כבוד קונו, הכוונה בזה מי שלא חס על שכלו, כי השכל כבוד ה'" (פירושו המשנה, חגיגה פ"ב מ"א, עמ' רנא ).

מה אתה אומר על מה שכתבתי לך ?

_________________