בית פורומים בחדרי חרדים

פרטים על בד"צ חסידים בירושלים

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-5/12/2007 12:41 לינק ישיר 
פרטים על בד"צ חסידים בירושלים

שני אשכולות סמוכים מעוררים את השאלות והתהיות הבאות:
מי הקים את ביה"ד?
מיהם הדיינים ששימשו בו לאורך שנותיו?
מתי הסתיימה פעילותו של בד"צ זה?
מדוע הסתיימה פעילותו של בד"צ זה?
להיכן התפזרו דייניו?
הלוא החסידים לא נמוגו מירושלים, את מרות מי קיבלו שומעי לקחיו?
האם היה מי שהמשיך, או התיימר להמשיך, את פעילותו?


במאמרו של הסופר בצלאל לנדא, הוא מביא כדרכו פרשיות עלומות במילים מעלימות.

הנה דבריו:
בי"ד מיוחד לכוללות החסידים היה קיים עוד בשנת תרט"ו, אולם כנראה שפעילותו לא היתה
ניכרת, וביה"ד בחורבת רבי יהודה החסיד, היה מורכב מרבנים שהשתייכו לכוללות הפרושים,
אם כי גם החסידים נזדקקו לו.

רק בשנת תרנ"ב כאשר עלה לירושלים, רבי שניאור זלמן לאדיער, רבה של לובלין ובעל שו"ת
תורת חסד, הוכתר כרבם של כוללות החסידים, ולידו נתארגן מחדש בית דין צדק לכוללות
החסידים לאחר שנים אחדות עלה רבי ליפמאן דוד שובקס, שנתגדל בבית רבי מנדיל מקוצק,
והועמד בראשו.

ארגון בד"צ מיוחד לעדת החסידים לא נראה בעיני הפרושים, אך ברבות הימים השלימו עם
זאת, ושני בתי הדין התקיימו זה בצד זה, בד"צ פרושים בחורבת רבי יהודה החסיד, ובד"צ
חסידים בחדר ליד ביהכ"נ תפארת ישראל,

http://daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/landoy2.htm



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/12/2007 12:50 לינק ישיר 



הם התאחדו בימי המהרי"ץ דושינסקי לבד"ץ לכל מקהלות האשכנזים פרושים וחסידים, המוכר כיום כבד"ץ העדה החרדית.








דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/12/2007 12:52 לינק ישיר 

(נערך מחדש למען הסדר הטוב)

"בין הראשונים מחב"ד שהתיישבו בירושלים היה הגאון רבי אליהו יוסף ריבלין, מח"ס "אוהלי יוסף". במפקד תרט"ו רשום "הרב ר' אלי' יוסף רב ומ"ץ ומנהל". גם ב"לוח שמות הבתי מדרשות שק"ק חב"ד הי"ו" שבאותו מפקד רשום אשר 12 תלמידים לומדים "עם הה"ג ר' אלי' יוסף" (ראה בטאון חב"ד חוב' 32 ע' 39-38).

הוא שימש כראב"ד ומנהל הקהלה עד לפטירתו בי"ב תמוז תרכ"ה. במפקד תרכ"ו רשום כאב"ד - ר' נחום מפאלצק, והדיינים בבית דינו "ר' בן-ציון ור' אפרים כהן".

ר' נחום הנ"ל רשום במפקד שנולד בפאלצק בשנת תקנ"א ועלה לאה"ק בשנת תר"כ, ר' בן ציון נולד בקרווסקיק בשנת תקנ"ו ועלה לאה"ק בתרט"ז ור' אפרים כהן נולד בלויעב בשנת תקס"א ועלה בתרי"ח.

ממקורות אחרים לא נודע לנו ששלושה אלו שימשו בבית דין מיוחד לעדת חב"ד. כנראה לא היה דבר זה קבוע, ורק במפקד מונטיפיורי, על השאלה מי הוא האב"ד ומי הם חברי בית דינו השיבו על השלושה האלו. גם מהשנים הבאות לא נודע לנו אודות בית-דין מיוחד לעדת חב"ד בירושלים.

לא רק לעדת חב"ד לא היה אז ב"ד קבוע אלא אף לעדת החסידים הכללית בירושלים; כך עד קיץ תרנ"ב, שאז עלה הגאון רבי שניאור זלמן פראדקין מלולבין בעל ה"תורת חסד" ויסד בירושלים בית-דין מיוחד לעדת החסידים. כחברי בית הדין בחר את הגאון רבי ליבפמאן דוד שובאקס, הגאון רבי יוסף הלוי שטרסבערג והגאון רבי טוביה אריה גולדברגר שהו"ל בשנת תרס"ט את ספרו "תורת חסד" ח"ב (ראה ס' "הגאון מלובלין" ע' 48; 188. וראה לקמן בסמוך).

בית הדין הזה לא היה מיוחד לעדת חב"ד אלא לכללות עדת החסידים הכללית בירושלים. הגאון בעל ה"תורת חסד" היה מגדולי חסידי חב"ד ומתלמידי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק", ושאר חברי בית הדין היו מגדולי הלומדים בעדת החסידים הכללית בירושלים.

מעתה ואילך היו שלשה בתי דין בירושלים: העדה הספרדית, בראשה הרב יעקב שאול אלישר (יש"א). עדת הפרושים, בראשה הרב שמואל סלאנט ועדת החסידים ובראשה הרב שניאור זלמן פראדקין בעל ה"תורת חסד".

ברוב התקנות הכלליות היו באים שלשתם יחד על החתום, או שני הרבנים האשכנזים הנ"ל (ראה "הגאון מלובלין ע' 60-44).

הגאון בעל ה"תורת חסד" ניהל את עדת החסידים בירושלים עשר שנים, משנת תרנ"ב עד לפטירתו בה' ניסן תרס"ב. אשכבתא דרבי מתוארת בס' "הגאון מלובלין" ע' 102-93.

אחרי פטירתו לא נשאר אף אחד מעדת חב"ד בבית הדין הזה, וכדי שלא יחסר המזג, מונה מעתה הגאון רבי אברהם הכהן לכהן בבית דין זה, במקום הגאון רבי טוביה אריה גולברגר הנ"ל.

בס' "הגאון מלובלין" ע' 48; 58 מונה בין שלשת הדיינים שכיהנו בב"ד של בעל ה"תורת חסד" את ר' אברהם הכהן - במקום את ר' טוביה אריה גולדברגר.

 

אמנם בע' 188 כותב על ר' טוביה שהיה חבר בית דינו של הגאון הנ"ל.

 

הכרוזים בחתימת שלשת חברי בית הדין שהגיעו לידינו הם משנת תרס"ה ואילך (ראה מגדל עז ע' תקלו) ושם מופיע ר' אברהם הכהן כדיין השלישי. אך מכאן לא ידענו שכיהן גם בחייו של הגאון בעל ה"תורת חסד". עד אשר מצאתי בארכיון שיל"א אגרת שכתב מזכיר "כולל חב"ד" אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בכ"ז טבת תרס"ו, ובה כותב בין השאר, אשר ר' יהודה ליב מנוחין, ממנהלי "כולל חב"ד" בירושלים, מינה את ר' אברהם הכהן במקומו של ר' טובי' הנ"ל "אשר בחר אותו הגאון מלובלין זצללה"ה". ומפורש יותר באגרת שכתב רי"ל מנוחין הנ"ל בכ"ט סיון תרס"ב (פנקס אגרות כולל חב"ד תרס"ב):

אחרי פטירת הרה"ג מלובל' נ"ע.. קהל חסידים הכל כמקדם, יש להם בית דין צדק הנק' ב"צ של קה"ח, רק אחד מהדיינים הוא ר' [טובי'] פרוש (פה קורים למתנגד פרוש) שנתמנה בפקודת הרה"ג נ"ע, ולמען השלום גם עתה הוא על משמרתו [..] ולמען כבוד הרה"ג נ"ע, והמותר ב' דיינים הבה פולעשע, והכל הי' עפ"י פקודתו [..], וחדש העבר הי' שמועות אשר ר' טובי' הנ"ל אמר לפני אנשים שאין אפשר להיות בב"ד [של קה"ח], ועשינו אסיפה מקה"ח הממונים ופעלתי אצלם שכאשר יתוודע לנו אשר הסיפור אמיתי הוא [..] הנ"ל אין חפצו עוד בהמשרה, אזי יהי' על מקומו ה"ר אברהם כהן מכוללינו חב"ד, הוא [..] חתנו של ה"ר עקיבא יוסף, מחבר ס' לב העברי.

 

וביום ה' אלול כותב שוב (שם):

ה"ר אברהם הכהן שי' זכה וישב על כסא רבנות ונעשה אחד מהדיינים היושבים על כסא הדין בד"צ של החסידים, במקום ה"ר טובי' שהי' מכת פרושים בעצמו, והש"י עזר לנו שנעשה הדבר בלי שום מחל' ח"ו, רק בהסכם כולם. כי באמת הי' הצדק איתנו, אחר שמכולל חב"ד לא הי' דיין. ובודאי משמי' אוקמי', רק גלגלו הזכות ע"י ב"ה. ולא נכשלתי ח"ו בהעמדת דיין שאינו הגון, כי האיש הזה הוא שפל ברך בעל מדות טובות הש"י יעזור לו. השכירות שלו לא סכום גדול 180 גרוש לחדש, אבל הוא שמח מאד מהמשרה הזאת.

 

שלשה אלו כיהנו בבד"צ קהל החסידים עד אחר שנת עת"ר. בכמה כרוזים משנת עדר"ת חותמים כחברי בד"צ זה: ר' ליפמאן דוד הנ"ל, ר' מאיר איזראעל ור' בצלאל ישעי' בערנשטיין. זמן מה אח"כ התבטל הבד"צ המיוחד לעדת החסידים.

מעתה ואילך נשאר רק בד"צ אחד לעדה החרדית בירושלים, בשם "בית דין צדק לכל מקהלות האשכנזים בעיה"ק ירושלים". היה נסיון בשנת תרפ"ד ליסד מחדש את "קהל החסידים" אך לא יצא מזה דבר (ראה "המשפיע" ע' ק).

מקור: תולדות חב"ד בארץ ישראל
http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/arum/toldot/29/1&search=%d7%9c%d7%99%d7%a4%d7%9e%d7%90%d7%9f+%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%90%d7%a7%d7%a1



תוקן על ידי יראשמים ב- 05/12/2007 13:22:26




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/12/2007 13:14 לינק ישיר 

ביום ט' ל"ח מנחם אב שנת תער"ב, באו על החתום שלושת הדיינים הבאים:

נאם ליפמאן דוד במהר"י ז"ל

נאם אברהם בלא"א דוד הכהן ז"ל

נאם בצלאל ישעי' בערינשטיין

              מקום החותם הביד"צ דק"ק חסידים יצו'


מתוך מכתב הסכמה לספר "ילקוט קרית ארבע"
http://www.hebron.org.il/hebrew/article.php?id=300



ובכן:
ליפמאן דוד במהר"י - זהו לבטח אותו דיין שמוזכר בסקירתו של לנדא המובאת למעלה. האם הוא שימש שם כדיין כל חייו ?
כמדומה שבנו משה מנחם שימש כגאב"ד ביד"צ בעלזא. וכל משפחתו משתייכים לחסידות הנ"ל.
האם היו לו בנים נוספים? לאן הם משתייכים?


מי הם שני הדיינים הנוספים?
האם הם נשארו דיינים בביה"ד זה?
להיכן השתייכו יוצאי חלציהם?



תוקן על ידי יראשמים ב- 05/12/2007 13:24:52




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/12/2007 13:26 לינק ישיר 

יעקב135,
למי הכוונה "הם". כלומר, מי הם הדיינים שהתאחדו ?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/12/2007 14:17 לינק ישיר 



אינני מתמצא כ"כ, ממה שידוע לי (וששלח לי ניק אחד בעבר לאישי) הרי שכאשר יוסדה העדה"ח היו בה שני בד"צים נפרדים, שהיו שני בתי הדין של הפרושים והחסידים, ולכן הומצאה משרת הגאב"ד הכללי לגריח"ז שהיה מעל שניהם. האיחוד של הבד"צים נעשה בידי המהרי"ץ דושינסקי שהיה הגאב"ד אחרי הגריח"ז, והראב"ד מאז היה הגר"פ עפשטיין. באמת מעניין שהורידו מגדולתו את ראב"ד החסידים הגרי"ז מינצברג שהיה לדיין.







דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/12/2007 14:33 לינק ישיר 

לגבי הגרי"ז מינצברג זצ"ל, הוא היה ראב"ד חסידים כל עוד היה קיים בי"ד חסידים.
[אחת האירועים שהביאו לאיחוד בתי הדין פרו"ח, היה בעת הקמת הרבנות כנ"ל למורת רוח הגריח"ז ודעימיה כנ"ל, ומפאת חרפת הרעב עברו אליהם הגרי"ז מינצברג והגרא"פ ברנשטיין, אך לאחר זמן מועט, עם הכרזות הגריח"ז והביד"צ ויציאתם נגד כך, פרש מהם וחזר בו הגרי"ז מינצברג, ונשארו שם רק הרצ"פ פרנק ור"א ראם, והגרי"ז חזר לבי"ד פרו"ח בעוד שהגר"פ עפשטיין נשאר כראב"ד מאז הבי"ד פרושים].

[לרבי ליפמאן דוד שובקס זצ"ל יש צאצאים ירושלמיים (כללי) אחד מהם מכהן כר"מ בישיבת שפת אמת גור, אך משפחתו ירושלמית ולא חסידי גור ובעלזא כלל].



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/12/2007 14:46 לינק ישיר 

המוכיח,
ראשית תודה.
מדבריך עולה כי הגרי"ז מינצברג שימש כראב"ד, והדיינים אשר עימו היו הגרא"פ ברנשטיין, הרצ"פ פרנק ור"א ראם. אכן?
כיצד היה המידרג?

מדבריך עולה גם כי בד"צ חסידים חדל מלהתקיים, כי דייניו חברו למקימי הרבנות הראשית. אכן?

מי היו חברי הבד"צ פרושים טרם האיחוד ?
האם משם כולם הצטרפו לבד"צ פרו"ח ?

ושוב תודה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/12/2007 17:29 לינק ישיר 

פרט מעניין שמוסיף *בןיהודה* אודות משפחת שובקס.

גבריאל אבלס הוא חתנו של ר' משה שובקס זצ"ל דיין בבעלז. הוא היה מלמד בבעלז בשנים תשל"ח-ט והוא גרם למחלוקת בין העדה לבעלז, הוא העביר לעדה את העובדא שבבעלז הולכים להשתלמויות אצל ליפשיץ בגבעה הצרפתית, ומזה התחיל כל המחלוקת עם בעלז.

http://bh.hevre.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2294705



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/12/2007 19:22 לינק ישיר 

כתבתי מהזכרון בלבד, אך אולי לא הובנתי טוב.
זה ברור שהרצ"פ ור"א ראם שהיו פרושים, לא כיהנו אף פעם בבתי הדין לפני"כ, ובודאי שלא בבי"ד חסידים.

מלבד הגרי"ז מינצברג וידידו ש"ב הגרא"פ ברנשטיין לא עבר אף דיין לרבנות, וגם הם חזרו בהם לאחר זמן קצר. הגרי"ז פרש מהם באופן מופגן ואילו הגרא"פ יותר מאוחר.

לא ברור לי מדוע בדיוק מיזגו את בתי הדין לפרו"ח, אך זה היה בתקופת ייסוד הרבנות, וידוע שזה נעשה לשם ליכוד השורות של אגו"י הירושלמית והעדה החרדית - נגד הרבנות הציונית.

יש לבדוק באילו שנים - באותה תקופה - כיהנו הגרמ"ל וואלנשטיין ראב"ד פרושים והגרמ"ל רובין ראב"ד פרושים, ומאידך הגר"י פרנקל ראב"ד חסידים ועוד, עוד לפני הגרי"ז מינצברג.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/12/2007 19:40 לינק ישיר 

תודה לכם על הפרטים הרבים.

הנה עוד משהו. המלמד לאן המשיך אחד מצאצאי הדיין ברנשטיין.

בי אהרן בערנשטיין זצ"ל איז געבוירען געווארען אין יאר ה'תרע"ח צו זיין פאטער רבי פישל דיין זצ"ל ראב"ד פון עדת החסידים אין ירושלים, א קארלינער חסיד און באוווסטער גאון און צדיק ווי אויך א גערויסען יחסן.

"רבי אהרן איז געוועזן א גרויסע און באוווסטער עילוי. גאר יונג האט ער זיך שוין געשריבען אין לערנען מיט גדולי אר"י, בעיקר איז רבי אהרן שטארק נתקרב געווארען צום טשעבינער רב זצ"ל וועלעכע האט אים געגעבן סמיכה א זאך וואס נאר איינצילע האבן דערצו זוכה געווען.

"און יאר ה'תרצ"ט איז ער געווארען אן איידעם ביי רבי יצחק מאיר האגער אב"ד ור"מ סטאנעוויטצא אין אוקריינא, נאך אלס יונגער מאן איז ער אויפגענומען געווארען אלץ ראש ישיבה אין באוועסטער חסידישע ישיבת חיי עולם, און שפעטער איז ער אויך געווארען דיין אין בי"ד פון אגודת ישראל. נאך זיין פטירה און עלטער פון זעקס און זיבעציק יאר, איז צונויפגעקליבן געווארען זיינע חידושים אויף סוגיות הש"ס דורך זיינע קינדער אינער ספר פרי אהרן.

"רבי אהרן איז אויך דער שווער פון אדמו"ר רבי משה לייב ראבינאוויטש דער מונקאטשער רבי.

מקור:
http://yi.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/12/2007 20:20 לינק ישיר 

ישועות,

בדקתי בספרו של רבי משה יאיר ויינשטוק "תפארת בית דוד" ושם כותב שסבו של רבי פישל דיין ( הגאון רבי ירוחם פישל בערנשטיין) הלא הוא רבי בנימין בערנשטיין הי'ה חתנו של רבי יצחק דוד בידרמן ולא של אחיו האדמו"ר רבי אלעזר מענדל. האם זה שיבוש? מנין גירסתך?




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/12/2007 21:08 לינק ישיר 



אולי למישהו יש אינפורמציה במה עסק הגרי"פ ברנשטיין מתש"ח ועד פטירתו בתש"מ? בד"צ חסידים (שכפי שהראיתי כנראה היה מזוהה עם הרבנות) חדל מלהתקיים וככל  שידי הגיעה לחפש הוא לא שימש בעדה.




_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/12/2007 21:21 לינק ישיר 

רבי משה יאיר ווינשטוק ז"ל מוסמך יותר ממני. החלפתי בטעות השמות: האחים. רבי אבומצ'ע מינצברג היה תחנו של רבי אלעזר מנדל והסבא של רבי פישל דיין היה חתנו של רבי איצ'ע דוד.


יעקב

יש נכדים של רבי פישל דיין (כמו פישל ווינגרטון פישל ערבליך ועוד) על שם סבם והם כבר נושקים את גיל הששים
כך שהלך לעולמו הרבה לפני שכתבת



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/12/2007 22:21 לינק ישיר 

ברור שגם אני טעיתי קשות בתאריכים ומדובר בנכדי החתנים של רבי יצחק דוד.

אולם לפי רבי משה יאיר, שניהם חתני רבי יצחק דוד.

ואילו לדבריו שני חתני רבי אלעזר מענדל הם רבי יהושוע אהרן אדלר ממשפחת רבי נתן אדלר רבו של החת"ס ורבי שמעלקי הורוויץ נכד האחים רבי שמעלקע מניקלשבורג ורבי פנחס בעל ההפלאה שנשתדכו ביניהם




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > פרטים על בד"צ חסידים בירושלים
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר