בית פורומים בחדרי חרדים

ככה זה כשחב"ד מתייצבת לצידך בכל הכוח...

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-14/11/2002 12:47 לינק ישיר 
ככה זה כשחב"ד מתייצבת לצידך בכל הכוח...

תפסה גל

מאת שרה ליבוביץ-דר

בשבוע שעבר עשתה לינדה לינגל היסטוריה כפולה: היא האשה הראשונה שנבחרה למושלת מדינת הוואי, והמושלת הראשונה בתולדות ארה"ב שהיא גם רפובליקנית וגם יהודיה. רכילות על העדפותיה המיניות, רומן עבר עם סוחר סמים ואפילו התגייסות של ביל קלינטון לא הצליחו לעצור אותה. ככה זה כשחב"ד מתייצבת לצידך בכל הכוח


ארבע שנים סוערות עברו על לינדה לינגל, יהודייה רפובליקנית, עד שנבחרה בשבוע שעבר למושלת הוואי. יריביה טענו שהיא לסבית ושניהלה רומן עם סוחר סמים. תומכיה, ביניהם חסידי חב"ד בהונולולו הבירה ומתאבק סומו ידוע באיים, השוו אותה למלכה האחרונה של הוואי, שהודחה על ידי האמריקאים ב1893-. מדינת ישראל ויהדותה של לינגל לא הוצנעו במהלך מסע
הבחירות שלה. היא קראה לנשיא בוש לספק לישראל ציוד צבאי, הביעה תמיכה בלתי מסויגת בישראל ודיברה בגעגועים על סבתה, יהודייה פולנייה שהגיעה בתחילת המאה ה20- לארה"ב ולא יכלה ללמוד בבית ספר כי נאלצה לעזור לפרנסת המשפחה.

בראיונות סיפרה לינגל על ילדותה הקשה, כשנאלצה לנדוד בין בתים של קרובי משפחה
אחרי שאמה, שחלתה במאניה-דיפרסיה, אושפזה בבית חולים לחולי נפש. היא גם הזכירה את גירושיה הראשונים שבעקבותיהם הגיעה בודדה מקליפורניה, שם גדלה, להוואי. לינגל, בת 49, גרושה פעמיים, ללא ילדים, בעלת דעות שמרניות ומראה של דודה מהוגנת, נבחרה ברוב של %52 למושלת האי שמסמל חופש, שמש וגלישת גלים ורוח ומושך שבעה מיליון תיירים בשנה, ביניהם כמה מאות ישראלים, רובם גולשים. "זה באמת דבר לא רגיל", אומר מתיו ברוקס, מנכ"ל הקואליציה היהודית הרפובליקנית בוואשינגטון. "מעטים האמינו שאשה אמריקאית, יהודייה ורפובליקנית תוכל לזכות בבחירות בהוואי, אבל זה קרה. אני לא מופתע. בשלושת חודשים
האחרונים היא הובילה בסקרים".

משרד החוץ הישראלי מיהר לברך. היא עשתה היסטוריה, בישרה סוכנות הידיעות אי-פי. לינגל
היא האשה המושלת הראשונה בהוואי, והמושלת הראשונה בארה"ב שהיא גם רפובליקנית וגם יהודייה; 17 מושלים יהודים נבחרו מאז , רק אשה אחת ביניהם, מדלין קונין מוורמונט (בין 85' ל91-'),1801 שהיתה דמוקרטית. בניצחונה היא הצטרפה ליהודי השני שהתמודד על משרת מושל בשבוע שעבר וניצח, אד רנדל מפנסילווניה. מכריה עדיין חוגגים. יואב מדר, לשעבר ישראלי מהרצליה, איש עסקים וגולש, גר 20 שנה בהוואי ומיודד עם לינגל. "היא אירגנה סכום גדול של כסף לקמפיין הזה, הרבה יותר גדול מהסכום שהיריבה שלה הצליחה לגייס", הוא מסביר את זכייתה. לינגל גייסה 4.5 מיליון דולר. יריבתה, מאזי הירונו הדמוקרטית, עורכת דין ממוצא יפאני, גייסה רק מחצית. מדר הצביע עבור לינגל "בגלל השינוי", אחרי שבמשך 40 שנה שלטה באי המפלגה הדמוקרטית. "אבל גם בגלל שהיא אוהבת את הילדה שלי בת ה4.5-", הוא
מוסיף, "ומשחקת אתה בכל פעם שהיא באה לביקור. היא אשה נחמדה".

יצחק קרסניינסקי, הרב של חב"ד בהונולולו, מאמין שיש לו חלק בהצלחה. אנשי חב"ד עבדו קשה כדי לסייע ללינגל. הם התרימו למענה כספים וביום הבחירות הסיעו בוחרים לקלפיות. "זה דבר גדול ומדהים שאשה יהודייה נבחרה למושלת", הוא אומר. "זה מעלה את הפרופיל של היהודים בהוואי ובארה"ב. היא מעניקה השראה לנשים יהודיות בכל העולם".

קרול קסילוביץ, מעצבת פנים יהודייה מהונולולו שהתנדבה במטה הבחירות של לינגל, אומרת שהיא נבחרה מפני ששידרה תקווה. "העובדה שהיא יהודייה היא מקרית. גם לעובדה שהיא רפובליקנית אין שום חשיבות. היא יכלה באותה מידה לעמוד בראש מפלגת הסגולים. אנשים פה רק רצו תקווה. בהוואי שורר מיתון כבר 12 שנים, מערכת החינוך במצב גרוע, אנשי השלטון
הדמוקרטים היו מושחתים, אצלה זה יהיה אחרת".


יהודייה חמה

ארבע שנים חיכתה לינגל לניצחון הזה. ב98-' היא התמודדה על משרת המושל והפסידה למועמד הדמוקרטי, בוב קייטאנו, בהפרש של 5,000 קולות, שהיוו אחוז אחד מסך קולות המצביעים. מאז השקיעה מאמצים רבים כדי לזכות במשרה הנכספת. כל מהלך שלה תוכנן בקפידה. היא הרבתה לתקוף את שחיתות הדמוקרטים אף על פי שגם לשמה נקשרו כמה מעשי שחיתות. בניגוד למערכת הבחירות הקודמת, היא הציבה את יהדותה ואת מדינת ישראל במרכז מסע הבחירות. יהדותה סייעה לה במרוץ, אמרה. "בזכות יהדותי הצלחתי ליצור קשרים עם קבוצות אתניות שונות". לכל אורך מערכת הבחירות היא דיברה על ישראל. לינגל מעולם לא ביקרה בישראל - קרסניינסקי כבר מכין את ביקורה בארץ - אבל לעיתונאים היא סיפרה שהיא תורמת כסף בכל שבוע "לנטיעת עצים בישראל". ישראל היא נמל מבטחים, אמרה, "לשם יוכלו יהודים להגיע בעת צרה. אנחנו צריכים לעזור להם". בראיונות לעיתונות המקומית היא השוותה בין תושבי הוואי, שסבלו מההתקפה האמריקאית על פרל הרבור, לבין הישראלים שנפגעים מהטרור הערבי וקראה לנשיא האמריקאי לספק לישראל ציוד צבאי כדי להבטיח את עליונותה
הצבאית.

לא כולם אהבו את היהדות המוחצנת. לינגל קיבלה מכתבים אנטישמיים. "לכי הביתה יהודייה, הסתלקי מהוואי", נכתב בכמה מהם, לצד האותיות אס-אס. היא גם קיבלה דואר שנאה ואיומים על חייה. "אלא שהפעם", אומרת קסילוביץ, "בניגוד למערכת הבחירות ב98-', היא לא הסתירה את המכתבים אלא ערכה מסיבת עיתונאים ויצאה עם זה לתקשורת. באותו רגע השנאה פסקה". אבל סוגיית האנטישמיות לא היתה כה חשובה במערכת הבחירות, סבור מארק דיוויס, עורך דין יהודי מהוואי. "אין כאן רוב אתני או דתי, יש פה אנשים ממוצא אתני ודתי שונה. אנטישמיות אינה מקובלת כאן על אף אחד".

גם חג המולד תפס מקום נכבד במערכת הבחירות. יריביה של לינגל טענו שבהיותה ראש מועצת מחוז מאווי (בין 90' ל98-'), היא לא העניקה לעובדיה יום חופשה בערב חג המולד אף שכל עובדי המדינה באי זכו ליום חופש. בהיותה יהודייה, טענו מתנגדיה, אין לחג המולד שום משמעות
בעיניה. יריביה אף הפיצו את השמועה שאם תיבחר למושלת, היא תבטל את חג המולד כחג רשמי באי. לינגל פירסמה באתר האינטרנט שלה הכחשה. זה כה מגוחך שאין טעם להגיב על זה, אמרה.


שחיינית טובה

בדרך אל המשרה הנכספת השתמשה לינגל בכל גימיק אפשרי. היא גייסה כתומך את קונישיקי, לוחם הסומו האהוד ביותר באי, שהפגין את כל 350 הקילוגרמים שלו בסרטון תעמולה למען לינגל. כשנודע ללינגל שביל קלינטון נרתם לעזרתה של הירונו, היא הביאה למערכה את רודי ג'וליאני, ראש העיר היוצא של ניו יורק, שפירסם מודעת תמיכה בלינגל: "לינדה לינגל היא אדם ישר שעובד קשה. אין להטיל ספק ביושרה האישית שלה. לינדה לינגל תהיה מושלת טובה של הוואי". קלינטון היה יעיל יותר. הנשיא האמריקאי לשעבר לא הסתפק במודעת תמיכה צוננת כמו זו של ג'וליאני. הוא הגיע להוואי לביקור חמישה ימים לפני הבחירות, אכל לעיני המצלמות סורבה של תות שדה ואננס ואמר לעיני קהל מריע שהגיע "מפני שאני חושב שמאזי צריכה להיות המושלת של הוואי".

לינגל נאבקה בכל החזיתות. כדי להשתלב באווירת החופש הקלילה של האי היא נוסעת במכונית שכתב העיתון "סטאר בולוטין" הגדיר אותה כ"מהדורה עשירה של הפולקסוואגן משנות ה60-". בכל ראיון היא הדגישה את העובדה שהיא אוהבת לשחות. אמנם קשה לתפוס אותה גולשת על גלים, הספורט הלאומי בהוואי, אבל ריצ'ארד בורקה, כתב ה"סטאר בולוטין" שהתלווה אליה ליום
בחייה, ראה אותה שוחה בבריכת ימק"א המהודרת בהונולולו. יום שמתחיל בשעת שחייה חייב להיות יום טוב, אמרה לו. "אתה יכול לראות שהיא יודעת מה היא עושה", אישר מציל בבריכה, "היא שחיינית טובה למדי". היא אף הצטלמה בבגד ים בבריכה והשתדלה לעשות גלים בנאומיה. לדמוקרטים אין מומנטום, אמרה שלושה שבועות לפני הבחירות, הם מתים במים.

אבל עיקר המאבק התנהל על מצע הבחירות שלה. ב98-' האשימו אותה מתנגדיה שהיא לא פירסמה מצע מסודר וכי איש אינו יודע מהן דעותיה ברוב הנושאים החשובים. הפעם החליטה לנהוג אחרת. ביולי היא פירסמה ספרון עם מצע מפורט, "התחלה חדשה להוואי". היא שלחה אותו לכל מי שרצה, אומר הרב דוד גליקמן, מקהילת "בית שלום" באי שמקורב ללינגל, זה יצר תהודה רבה. כל אחד יכול היה לראות מה היא מתכוונת לעשות. בספרון התחייבה לינגל להרחיב את תהליכי ההפרטה, לשקם את אמון האזרחים בביורוקרטיה, לעודד גופים ממשלתיים לרכוש את תוצרת הוואי, לפעול לעידוד המיחזור, לשפר את מערכת החינוך, להפחית מסים על מזון ושירותים רפואיים שונים וכך להוזיל את מחיריהם. "זה זמן מרגש, אני אופטימית מאוד בקשר לעתיד", אמרה כשהציגה את התכנית.

עורך הדין דיוויס התרגש פחות. "היא היתה מעורפלת בכל מה שקשור להפרדת הדת מהמדינה", הוא אומר. היא מעורפלת לגבי מספר פרטים, נכתב ב"הונולולו אדוורטייזר", בין השאר לגבי העלויות של תוכניותיה. חצי שנה לפני כן, בדצמבר 2001, בראיון ל"פסיפיק ביזנס ניוז", היתה לינגל הרבה יותר גלויה ומשוחררת באשר להשקפותיה הכלכליות. היא סיפרה על
כוונותיה להיטיב עם המעסיקים והבהירה שבעלי ההון יזכו בהעדפות אם תיבחר. "מעולם לא שמעתי שאנשי עסקים אומרים שהם לא רוצים לשלם מסים. הם רק רוצים שהממשלה תתייחס אליהם בצורה הוגנת", אמרה. היא, הבטיחה, תתייחס אליהם בהגינות רבה. כמושלת היא תילחם למען רפורמה מקיפה בתחום הנזיקין ותערוך שינויים בפיצוי עובדים, "שני נושאים שמרוקנים חברות מכסף שהן יכולות להוציא למען צמיחת העסק".

במפלגה הדמוקרטית טענו שזה מתכון בדוק לפגיעה בפועלים. אם היא תיבחר, כתבו בדפי מידע שחולקו באי, יאבדו הפועלים את משרותיהם. בעימות טלוויזיוני בין הירונו ללינגל כמה ימים לפני הבחירות האשימה הירונו את לינגל בתמיכה בלתי מסויגת בבעלי עסקים ובהתעלמות מהצרכנים.
לא ברור אם זה שינה משהו. הוויכוחים הפוליטיים הסוערים ומערכת הבחירות כלל אינם מעניינים את תושבי הוואי, אומר אמיר קניפל, איש מחשבים וגולש שגר בהוואי שנתיים. "לא אכפת להם מי נבחר ומי לא נבחר, מה שמעניין אותם זה רק מזג האוויר, מה גובה הגלים ואם הים נוח לגלישה או לא. הם קמים בבוקר, מתעדכנים בתחזית ואם מזג האוויר מתאים לגליש הם
רצים לים וזהו. הבחירות, בניגוד למה שהפוליטיקאים מנסים להראות, נמצאות במקום נמוך מאוד בסדר העדיפויות".


ביוגרפיה של רפובליקנית רכה

לינדה קאטר נולדה ב1953- בסיינט לואיס, מיזורי, הבת השנייה מתוך שלושה ילדים. אביה היה רוקח. כשאמה חלתה במאניה דיפרסיה והוא נזקק לכסף כדי לטפל בילדה בת ה8-, עברה המשפחה ללוס אנג'לס, שם הצטרף לעסק המשפחתי למכירת מכוניות. כיום משפחתה היא הבעלים של "קאטר מנג'מנט", חברה למכירת מכוניות בהוואי שדורגה באוגוסט במקום ה15- מתוך 250 חברות.

לינגל אומרת שהיתה ילדה בודדה. היא זוכרת שנהגה לבקר את אמה במוסד באמצע היום "מפני שרצתה לשוחח" (אמה עודנה מאושפזת במוסד בקליפורניה). בבית היא אספה קלפים של שחקני בייסבול ובילתה בקריאת ספרים. כל חבריה היו יהודים. "עד שהגעתי לקולג' לא הכרתי לא יהודים", אמרה בראיון. כשהיתה בת 12 התגרשו הוריה, והיא נדדה בין אביה ואשתו השנייה לבין סבה וסבתה והגיעה אפילו לאחד הדודים. סבתה אהבה אותה מאוד, סיפרה, אבל "סבא וסבתא זו לא משפחה אמיתית". זו היתה תקופה מאוד טראומטית בשבילי, אמרה ל"סטאר בולוטין". למרות
הטראומה נותרו קשריה עם בני המשפחה הדוקים. ב93-' היא סייעה לאחיינה, בנה של אחותה ברברה, להשיג רישיון נהיגה שלא הגיע לו על פי חוק. כדי להוציא רישיון הוא היה זקוק לחתימות שני הוריו, אלא שאביו עזב את הבית ואי אפשר היה להשיג את חתימתו. לינגל התערבה כדי שיקבל את הרישיון למרות החתימה החסרה. "הייתי עושה את זה בשביל כל אחד", הודיעה.

בתחילת שנות ה70- היא נרשמה לאוניברסיטת קליפורניה במטרה ללמוד מדע המדינה אולם פרשת ווטרגייט דרבנה אותה לעבור ללמוד עיתונות. במהלך לימודיה נישאה לצ'רלס לינגל ועבדה כאורזת מתנות בחנות כל-בו. אחרי שלוש שנות נישואים היא התגרשה וב76-', בתום הלימודים, עברה עם אביה להונולולו, שם הוא פתח עם האח ג'רלד את סוכנות הרכב "קאטר". חברה למכירת מכוניות שנחשבת היום לאחת הגדולות באי. לינגל מצאה עבודה כיחצ"נית של איגוד נהגי המשאיות ועובדי בתי המלון, ערכה את העלון שלהם והוציאה הודעות. במהלך עבודתה היא הכירה את סם פיטרס, איש עסקים, והם עברו יחד לאי מולוקאי, שם הקימה וערכה עיתון קטן.

קשריה עם פיטרס זכו לכותרות במערכת הבחירות. פיטרס היה סוחר סמים. ב55-' הוא הורשע במסחר בקוקאין ונידון לשנתיים מאסר. בהמשך הוא נעצר על אחזקת נשק ללא רישיון. לכתב ה"סטאר בולוטין" אמרה לינגל שאינה יודעת דבר על המסחר בקוקאין. "האם זה נכון? אני בהלם... מאוחר יותר למדתי על כל הדברים האחרים וזה הביא לפרידה בינינו. בגיל 22 היו הרבה דברים שלא ידעתי".

בשנת 80' היא סגרה את העיתון ונכנסה לפוליטיקה. "רציתי לעשות ולא לדווח". היא התמודדה על מושב במועצת מאווי כנציגת מולוקאי וישבה במועצה מספר שנים. זמן קצר אחרי שנבחרה בשלישית נישאה לעורך הדין ויליאם קרוקט. הוא סירב לעבור לגור במולוקאי ולינגל עברה למאווי,
התמודדה על מקום במועצה מטעם מאווי ונבחרה שוב. קרוקט נקלע לשערוריה כשלינגל שכרה את שירותיו המשפטיים, בעודו נשוי לה, כדי שיגן עליה בתביעה שהגיש נגדה אחד מעובדי מאווי על פיטורים שלא כדין. קרוקט קיבל את שכרו מקופת המדינה. העיתונות מתחה ביקורת על לינגל שסיפקה עבודה לבעלה. "אם הייתי צריכה לעשות את זה שוב לא הייתי שוכרת את שירותיו",
אמרה זמן קצר לפני הבחירות. "כאיש ציבור זה לא מספיק לפעול למען האינטרס הציבורי, יש להימנע גם ממראית עין של העדפות".

ב97-' הם התגרשו. מאז היא חיה לבד עם החתול שלה, סנוזי, אבל מקורבת מאוד לבוב אוונה, מנהל מסע הבחירות שלה. בניסיון לפגוע בה הופצו לפני הבחירות שמועות שהיא לסבית. לינגל מיהרה להכחיש. הדמוקרטים טענו שבהכחישה את עובדת היותה לסבית היא למעשה אומרת שהומוסקסואליות זה משהו שצריך להתבייש בו. "כל מי שהיה אי פעם קורבן של שמועות מכוערות
יודע שזה יכול להציב את האדם המותקף במצב בלתי אפשרי", הגיב באתר האינטרנט שלה פרופ' רנדל רות מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת הוואי, שהתנדב במערכת הבחירות שלה.

את שעות הפנאי המעטות שלה מבלה לינגל בצפייה בסרטים, מכל התקופות והסגנונות. המעגל החברתי שלה כולל בעיקר אנשי עסקים. בין התורמים למסע הבחירות שלה היו יהודים מקליפורניה, רבנים ואנשי ימין. יריביה האשימו אותה שהיא קיבלה תרומה של 6,000 דולר מתעשיית המשקאות החריפים ואחר כך התנגדה לחוק שמגביל את מכירתם.

מנהלים בכירים בהוואי הבינו לאן נושבת הרוח. על פי סקר שערך העיתון "הוואי ביזנס ניוז" באוגוסט בקרב 250 מנהלים באי, אמרו %73 שלינגל היא המועמדת המחויבת ביותר לעסקים. בעלי בתי המלונות באי הביעו בה תמיכה מפורשת. בהוואי יש 71 אלף חדרי מלון, ובמצע הבחירות שלה היא הבטיחה לדאוג לשגשוגה של תעשיית התיירות.

ב90-' היא נבחרה לראש מועצת מחוז מאווי הכולל את האיים מאווי, מולוקאי, לאנאי וקלואה. אוהדיה אומרים שהיא ניהלה את המחוז בהצלחה רבה, מתנגדיה אומרים שהצלחתה נבנתה על תשתיות איתנות שהניחו ראשי המחוז שקדמו לה. העיתונות המקומית חשפה את העובדה שעם כניסתה לתפקיד היה הגירעון של מועצת המחוז 58 מיליון דולר. כשעזבה את המשרה, ב98-',
הגיע הגרעון ל215- מיליון.

ב99-' היא נבחרה לעמוד בראש המפלגה הרפובליקנית בהוואי. היא נחשבת לרפובליקנית רכה אבל גם כך דעותיה שמרניות ונוקשות. היא מתנגדת, לדוגמה, לנישואים חד מיניים. הנושא מעורר עניין רב בהוואי. ב96-' התיר בית המשפט באי נישואים חד מיניים, אולם בהמשך נעשה בפרלמנט תיקון לחוק האוסר על נישואים כאלה. עם לינגל כמושלת אין סיכוי שהתיקון יבוטל, אם כי היא אינה מתנגדת לאישור לניהול משק בית משותף. היא גם מתנגדת חריפה להפלות. אמנם במערכת הבחירות היא שבה והדגישה את זכות האשה על גופה, אבל היא מתנגדת בכל תוקף להפלות, במיוחד מאוחרות.

המצע שלה הציג מתמודדת לבנה, שבעה, שאינה מתעניינת בזכויות נשים וחלשים. לינגל אינה מעמידה פנים. בראיונות היא מודה שהיא מייצגת מצליחנים לבנים רפובליקנים, אנשים שאינם יודעים מחסור. "אני מייצגת זן חדש של אנשים צעירים, אנשים שיכולים להצטיין בכל מקום אחר אילו היו רוצים אבל הם מחויבים להוואי", אמרה בדצמבר 2001. הקהילה היהודית בהוואי, שמונה כ10- אלפים יהודים, רובם דמוקרטים, משקיפה על דעותיה במבוכה. היהודים מתקשים לצאת נגדה אולם רובם אינם מסכימים עמה. "אנחנו מכבדים ומעריצים אותה", אומר דיוויס, "אבל רבים בקהילה היהודית חוששים מכך שהיא מביעה דעות רפובליקניות קלאסיות בנושאים כמו הפלות".


יורשת המלכה

תומכיה מאמינים שלינגל היא היורשת המודרנית של מלכת האי האחרונה, ליליווקאלאני. בינואר 1893 הדיחו האמריקאים - בעזרת חוואים אירופאים, צאצאי המיסיונרים ועשירי האי - את מלכת הוואי והקימו ממשלה זמנית. "כדי למנוע שפיכות דמים ואיבוד חיי אדם", כתבה המלכה, "אני נוטשת את משרתי". שבועיים אחר כך הונף הדגל האמריקאי בהונולולו והוואי הוכרזה כבת חסות של ארה"ב. ביולי 1894 הכריזה הממשלה הזמנית על הקמת הרפובליקה של הוואי, ביולי 1898 הודיעה ארה"ב על סיפוח הוואי. באוגוסט 1959, הוכרזה הוואי כמדינה ה50- של ארה"ב.
בנובמבר 93', במלאות מאה שנה להדחתה של המלכה, התנצל הקונגרס האמריקאי בפני העם של הוואי על הפלת המשטר המלוכני. "לפני שהאירופים הגיעו להוואי ב1778- חיו ילידי הוואי במערכת מאורגנת להפליא שהתבססה על שליטה בקרקע, שפה ותרבות", נכתב בהתנצלות, "אולם השינויים הכלכליים והחברתיים במאות ה19- וה20- היו הרסניים לבריאותם ולרווחתם של תושבי הוואי... הקונגרס מתנצל בפני ילידי האי בשם העם האמריקאי על הפלת
המשטר המלוכני בעזרת סוכנים ואזרחי ארה"ב, ומניעת הזכות להגדרה עצמית מילידי הוואי. הקונגרס מתחייב לשאת בתוצאות של הפלת המלוכה כדי לספק בסיס איתן לפיוס בין ארה"ב לילידי הוואי וקורא לנשיא האמריקאי לעשות כך".

110 שנים אחרי הפלת המלכה ותשע שנים אחרי ההתנצלות האמריקאית נתפשת בחירתה של לינגל כתיקון לעוולות האמריקאיות וכמי שנכנסת לנעליה של המלכה המודחת. אבל את הנעשה אין להשיב. "בחירתה של אשה כמו לינגל מנוגדת לרוח הפולינזית של האי", אומר עמית ענבר, אלוף ישראל ואירופה בגלישת רוח שהרבה להתאמן בהוואי.

למרות תנאי הגלישה הטובים, "הרוחות והגלים שם מושלמים", מיעט ענבר להגיע להוואי בשנים האחרונות. "האמריקאים ניתקו את האי מהתרבות הפולינזית והרסו את המקום המקסים הזה. אפילו לגלוש שם כבר לא נעים. הים מלא במאות גולשים, מסוקים חגים כל הזמן בשמים, בכל רגע נתון מצלמים שם סרטים, אי אפשר לגלוש בשקט, וכל זה נעשה באווירה של זיוף,
בלי הצביון היחודי שהיה לאי. הים הוא כבר לא אותו ים והאנרגיה בים שונה לגמרי. המושלת הרפובליקנית היא אנטיתזה לרוח של האי אבל משתלבת טוב עם תהליך המסחור והאמריקניזציה". היא אמנם הביאה גאווה לקהילה היהודית, אומר תושב האי הרב אבי מגיד, אבל רק בעוד ארבע שנים נדע אם היא גם הצליחה בתפקיד.

(הארץ)



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/11/2002 19:28 לינק ישיר 

חב"ד בקונטיקט לא הצליחה בבחירת יוסעלי ליברמן, כנראה שלקריסיינסקי יש חושים פוליטיים מחודדים.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/11/2002 19:29 לינק ישיר 



תנועת חב"ד לא התייצבה רשמית בעד ליברמן.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > ככה זה כשחב"ד מתייצבת לצידך בכל הכוח...
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר