בית · פורומים · הרשם · התחברות · כניסה למנהלים
בית · פורומים · ספרים וסופרים ·

אגרות משה חלק ח

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-18/2/2008 21:13 לינק ישיר 
אגרות משה חלק ח

לא נדיר לשמוע לפעמים לאחר שמביאים פסק מר' משה פיינשטיין משפט בסגנון של "טוב, זה הרי באגרות משה חלק ח".

כמובן שמתכוונים לכרך הנוסף שיצא ע"י נכדיו הרבנים טנדלר ורפפורט ובו תשובות מסבם הגדול.
 
יש הטוענים שאלו פסקים שהסב לא חפץ לפרסמם, ונכדיו פרסמו זאת מטעמים שלהם.
ויש המכחישים זאת בתוקף, וטענים להיפך, סבם הגדול צוה עליהם לפרסם תשובות אלו, והרי הם בכלל מצוה לקיים דברי המת.

[יצוין שבין התשובות שנתפרסמו בחלק ח ישנם נושאים 'מעניינים' כבייכול
כמו ההיתר לעשן ביו"ט, קביעת רגע המוות ועוד דברים.]

אז מה האמת ?




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/2/2008 21:15 לינק ישיר 

שכחתי לציין הערה קצרה

שהשאלה באה עקב התכתבותי עם אחד החברים כאן בפורום באישי בנושא עישון ביו"ט,

ולפי עצתו העלתי את הדיון לפורום.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/2/2008 22:57 לינק ישיר 

מכיון שאין המת יכול להכחיש

הרי שמי שזה לא מוצא חן בעיניו יגיד שזה לא אמיתי ומי שירצה יאמר שכן.

אני חושב שאין מי שיכול לטעון שהספר הוא מזויף, וא"כ כל ההשמצות אין להם בסיס, ואין צורך להתייחס אליהם ברצינות.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/2/2008 23:37 לינק ישיר 

1. נכדיו? לא למותר הוא להזכיר, כמבואר במבוא לכרך, ששני בניו של הרב פיינשטיין סמכו ידיהם על כרך זה*. האם גם הם היו שותפים לקונספירציה הנ"ל, כנגד רצון אביהם? או שמא רצון אביהם הנ"ל היה ידוע רק לאותם "יש טוענים" אלמוניים ולא לבניו...
_____
* - העורך אמנם הרב רפפורט, והמלבה"דים הם הנכדים, אבל הספר "יוצא לאור ע"י חתן ובני המחבר", שכתבו את ההקדמה הראשונה. לפי האמור בהקדמה, מדובר בתשובות "אשר נשארו לנו לפליטה",
כמו כן לא למותר לציין שהעורכים, הרב רפפורט והר"מ טנדלר, היו גם אלה שהשגיחו על הוצאת שני החלקים הקודמים של ה'אגרות משה', עבודה שנעשתה עוד בחיי הרב פיינשטיין ובתמיכתו המלאה (כמפורש על ידו בהקדמה לאגרו"מ ח"ז).
ונציין עוד שבסוף הקדמתם לאגרו"מ ח"ח הם הבטיחו גם להוציא אגרו"מ חלק ט' - שנועד כנראה לתשובות בנושאי אבן העזר וחושן משפט; אין לדעת האם יוזמה זו תצא אל הפועל, אך מן הסתם הזמן משחק לרעתה.

2. נגיש לפני הקורא את דברי העורכים, על המקורות מהם לקחו את התשובות שבאגרו"מ ח"ח:
"האחד - דברים שכתבם מרן זצ"ל לאחר שנכנסו התשובות שבכרכים הקודמים לדפוס, בשנות חייו האחרונות ונמסרו לנו על ידו להדפיסן.
השני
- תשובות וכתבים משנים קודמות, שמסיבות שונות נשמטו ולא הובאו לדפוס ונמצאו כאשר בהוראת מרן זצ"ל חיפשנו בין כתביו, וגם אחר כך כאשר ליקטנו יחד את כתבי מר"ן זצ"ל לאחר פטירתו, או כאלה שמרן זצ"ל לא שמר העתקה מהן ונמסרו לנו על ידי אלה שזכו לקבלן. (...) כמו כן הבאנו דברים שנדפסו בכתבי עת תורניים מכתב ידו של מרן זצ"ל ומסיבות כלשהן לא באו בספרי האגרות.
השלישי
- תשובות שנכתבו בשנות חייו האחרונות של מרן זצ"ל כאשר הקריאה והכתיבה היו קשות עליו (...) היה משיב על פה לשאלות שנשאל, ומורה לכתוב את תשובתו (...) בזמן שמרן זצ"ל היה מסוגל לקרוא היה קורא את הנעתק בעיון רב, וכשנחלשה ראייתו יותר ר"ל היה מקדיש לפעמים כמחצית השעה כדי לקרוא תשובה בת כמה שורות. פעמים רבות  היה מוסיף בכתב ידו (...) גם לאחר כל העמל הזה הורה מרן זצ"ל להדפיס בספריו רק חלק קטן מן התשובות הללו שהחשיבן כנכתבו בכתב ידו ממש".
(ומצויינות שם כל התשובות ששוכתבו כך מפיו - בכרכים ז' ו-ח').

3. מלבד חוסר הסבירות שבניו ימרו את רצונו וידפיסו תשובות שהוא חפץ להסתיר (ושמא גם - חוסר הסבירות שהיו בכלל שהוא רצה להסתיר?), הרי שמבין חמשת (דוק!) המקורות השונים שפורטו לעיל למכתבים שבחלק ח', רק אחד יכול להיכנס בקונספירציה - והן ה"תשובות וכתבים משנים קודמות, שמסיבות שונות נשמטו ולא הובאו לדפוס ונמצאו כאשר בהוראת מרן זצ"ל חיפשנו בין כתביו". גם אם הקונספירציה נכונה, אלה מהוות מיעוטא-דמיעוטא מ109 התשובות שנדפסו בכרך, ולכן אינן יכולות להוות לבדן בסיס ל'זלזול' בכרך זה, ובוודאי שאי אפשר לומר בצורה גורפת "שאלו פסקים שהסב לא חפץ לפרסמם".

נ.ב.: הבנים מספרים כאמור ש"בהוראת מרן זצ"ל חיפשנו בין כתביו", דהיינו שהוא חפץ בהוצאת הכתבים הנשארים ולא חשש שמא ידפיסו גם תשובות שכביכול צונזרו. כדברי פותח האשכול: "יש המכחישים זאת בתוקף וטוענים להיפך, סבם הגדול צוה עליהם לפרסם תשובות אלו, והרי הם בכלל מצוה לקיים דברי המת". השאלה המתבקשת לפיכך, היא: האם לדעת הטוענים האלמוניים, הבנים והנכדים פשוט משקרים?

4. אם ההתנגדות לכרך זה היא בשל תשובות 'מעניינות' שמופיעות בו, וכנראה ה'קוּלות' שבהן לא מצאו חן בעיני אי-אלה, הרי שזו דווקא ראיה לסתור. כבר שמעתי בימי חלדי המעטים תירוצים רבים מאד לגבי קוּלות של כל מיני פוסקים, ולמשל לגבי הגרמ"פ, בחוג מסויים המחשיב מאד את פסקיו אך מתנגד בתקיפות לפאה נכרית, שמעתי ש"נכון, הרב פיינשטיין פסק להתיר, אבל זה בגלל שהוא חי באמריקה, [=כלומר בגלל זה יצאו לו כל מיני קוּלות...] זה לא שייך לכאן" וכדומה, העיקר לדחות בקש את העובדה שכך הוא פסק "למרות" שמדובר בנושא 'מעניין'.
(אכן, יש פוסקים שהתנגדו בחייהם להדפסת התשובות שהשיבו לשואליהם, ואמרו שהרבה מן התשובות הללו ניתנו בבחינת דיעבד והוראת שעה ואפילו "מוטב שיאכלו בשר תמותות"  וכדומה, ואין להדפיסם כפסקים לכתחילה [ראה ההקדמה לכתבי הגרי"א הענקין] - אבל עינינו הרואות שלא זו היתה גישתו של הרב פיינשטיין, שהדפיס בעצמו את תשובותיו).

5. סיבות ישירות יותר וחתרניות פחות ליחס ה'נחות' לכרך זה:
      א. בניגוד לקודמים, הוא לא היה לנגד עיני המחבר אלא נערך רק לאחר מותו. (מאידך - וכי לא היה כדבר הזה מעולם?)
      ב. מדובר במאסף וליקוטים, ולא בחומר נבחר; דהיינו, בעוד שבכרכים קודמים של האגרו"מ סוננו התשובות לפי שיקולים שונים, בכרך הזה נכנס מכל הבא ליד. (גם עובדה זו אינה בהכרח פחיתות ומגרעת - הרי סו"ס את הכל כתב הרב פיינשטיין בתשובות שהשיב לשואליו הלכה למעשה - אבל בהחלט עלולה להביא במחוזות כאלה ואחרים ליחס שונה כלפי הכרך)




תוקן על ידי תכלת_דומה ב- 18/02/2008 23:41:09




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/2/2008 08:57 לינק ישיר 

לדעתי - התשובה היותר מעניינת בחלק ח' היא תשובתו העוסקת במיני תולעים קטנטנות הנמצאים בירקות, וקשה לראותם בהדיא.
מתשובתו משמע שאין להחמיר ביצורים ממש קטנים שקשה לראותם. מה שהופך על פניו את האיסור החמור שיצא בימינו שלא לאכול חסה וכרוב וכו' רק מתוצרת מסוימת מאוד, מה שלא שיערו אבותינו.

ועוד זה גוזל פרנסה מכמה יהודים טובים שפרסמו ספרים עם תצלומי ג'וקים בהגדלה של פי אלף.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-19/2/2008 10:36 לינק ישיר 

תודה על המידע המעניין כל כך.

האם הכרך הזה נכלל ב"פרוייקט השו"ת" של בר אילן? האם בפרוייקט השות יש את כל הכרכים שפורסמו?

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/2/2008 11:54 לינק ישיר 

חיובי.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/2/2008 12:19 לינק ישיר 

סיבה נוספת ליחס נחות לכרך זה היא שרבות מן התשובות שם נכתבו ע"י הגרמ"פ בשנותיו האחרונות בהן תפקודו הן הגופני והן המנטלי נחלשו וגם אור עיניו לא היה איתו.
מהרב אלישיב שמעתי על תשובה מסוימת בכרך זה ש"זה לא ר' משה" מישהו שאל אותו: זה לא מר' משה? הגרי"ש השיב: זה ודאי מר' משה, אבל זה לא אותו ר' משה.

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/2/2008 12:27 לינק ישיר 

יש את זה ב-HebrewBooks.Org



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-19/2/2008 13:16 לינק ישיר 

מיימוני

אם במהדורת פרוייקט השות שלך מופיע אורח חיים חלק ה ויורה דעה חלק ד, הרי שיש לך את כרך ח (יש לי גירסה 15 ושם מופיע הנ"ל).

בהקדמת נכדי המחבר לכרך ח הם כותבים כי במקרי הצורך הכניסו מילות קישור וכיו"ב באות קטנה יותר בתוך התשובות עצמן. דבר זה לכאורה אינו ניכר ב"מהדורת" בר אילן, אא"כ גם הוסיפו סוגריים להוספות אלה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/2/2008 14:01 לינק ישיר 

מובן ופשוט שזו דרך קלה להתמודד, או חוסר רצון להתמודד בעולם הליטאי המקצין עם פסקי רבי משה המקוריים שאינם עולים בקנה אחד עם הצייטגייסט הליטאי העכשווי.

מגוחך שהרב אלישיב שהוא כעת בגיל של ר' משה, או יותר מבוגר ,כשכתב כביכול תשובות הללו (אם אכן כולן מאותה תקופה) וגם ממנו יוצאים פסקים תמוהים (אך להחמיר, רק פרשת הפאה וכיו"ב) יחווה דעת על פסקי ר' משה בעת זקנתו.

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/2/2008 14:38 לינק ישיר 

גם חלק ז וגם חלק ח מופיעים בפרויקט השו"ת בלי הדגשה של החלקים שהם תוספת (האותיות הקטנות)




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-19/2/2008 15:00 לינק ישיר 

הרב אלישיב הביע עמדה זו לפני שנים רבות כשעוד היה בשיא כוחו.
נכון שגם על פסקי הרב אלישיב דהיום יש לומר כך.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/2/2008 15:01 לינק ישיר 

גם חלק ז וגם חלק ח מופיעים בפרויקט השו"ת בלי הדגשה של החלקים שהם תוספת (האותיות הקטנות)




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-19/2/2008 15:14 לינק ישיר 

ואולי זה קשור להקדמה לכרך שמוזכר שם על התנגדותו להתערב בפוליטקה וגם נגד המלחמה בחסידים?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/2/2008 15:20 לינק ישיר 

אתנחתא

יתכן שהרב אלישיב אמר מה שאמר דוקא כלפי תשובה משנותיו המוקדמות של רמ"פ שנכללה בכרך ח.

יעיד כתב ידו של הריש"א, וסדר יומו [אמירת שיעורים כרגיל וכו'], כי "לא כהתה עינו" בזקנותו בצורה משמעותית, משא"כ הרמ"פ.

ופסקים תמוהים או מחמירים אינם דבר חדש אצל הריש"א.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ספרים וסופרים > אגרות משה חלק ח
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 לדף הבא סך הכל 3 דפים.