בית פורומים עצור כאן חושבים

פקודי

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-11/3/2019 19:34 לינק ישיר 

משוגעים, תרדו מהגג (של המשכן)!
מה הטעם להתפלפל בשאלת כמות התכלת וכו' וכו', כשברור לעין כל שכל התיאור הזה לא היה ולא נברא בפועל? מדובר על פרויקט ענק שבוצע לכאורה תוך חצי שנה בתנאי שטח קשים (מדבר + חורף), וכלל שימוש בחומרים יקרי המציאות שרק כדי להביא אותם נדרשים בד"כ כמה חודשים... (לבניית מקדש שלמה, לשם השוואה, נדרשו 7 שנים)
ומה עם מפעל ההתכה הגדול שדרש ציוד מיוחד וחומרי בעירה, וכמויות עצי השיטים, ועורות החיות הנדירות...? שלא לדבר על המשקל הבלתי אפשרי של התוצרים השונים, החל מהמנורה שלפי גודלה היתה אמורה להיעשות ממאות ק"ג זהב (ולא כיכר בלבד) וכלה בקרשי המשכן ששקלו יותר מטונה כל אחד והיו אמורים להיסחב בעגלת בקר... (ראו את אוסף הקושיות העצומות והתירוצים המגוחכים שהביא בספר "אשר על המשכן", למשל)

וא"ת, מה טעם כל הסיפורי סבתא האלה?
אף אני אשיב אמריי שאין זה אלא כהבטחות בחירות - בתכנון מבטיחים לך הרים וגבעות, וכסף וזהב אשר עליהם, ובפועל אתה מקבל דירה חצי בנויה ללא כביש גישה ב"מחיר למשתכן".

ויה"ר שנזכה להקמת הבית השלישי על מכונו, ונראה עין בעין בהתגשמות נבואת פייגלין (בתוכנית 100 הימים שלו):
תפילת הודיה של ראש הממשלה וממשלתו העתידית על הר הבית. הר הבית מסמל את החיבור הנצחי בין העם הארץ והקב"ה. מסירת הר הבית, לב האומה, לאויב היא שורש הנפילה, וההיאחזות בו – יסוד התקומה. האקט הראשון חייב להיות שם, בטרם יקום האויב מבית ומחוץ וינסה למנוע זאת. קצונת המשטרה הבכירה תצטרך להחליט אם לפתוח את השערים ולאפשר את התפילה, או לסיים את תפקידה.
  




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/3/2019 19:47 לינק ישיר 

הרבה הנחות מופרכות:
ההשוואה למקדש שלמה פשוט לא קשורה כי שם היה צריך לבנות, ומדובר על בניין גדול בהרבה. כאן אין שום בנייה. אם תקבל את התיאור כפשוטו הרי שהיו שם 60 ריבוא גברים שתרמו מרכושם וזמנם. איני רואה שום סיבה לחשוב שהזמן לא היה מספיק (חוץ מזה שאברם אמר).
איזה חומרים יקרי המציאות היה צריך להביא במשך חודשים? לא ברור מה אתה רוצה. הדבר היחיד שלכאורה היה צריך להביא ולא היה אמור להיות להם כשלל הוא עצי שיטים.
ומה הקשר לחורף? אלוהי הפלמינגו אולי יודע.
מפעל ההתכה הצריך כבשנים. אז בנו כבשנים. לא ברור איזו ראיה אתה מביא מזה.
ומניין לך גודל המנורה? גודלה צריך להיגזר ממשקלה. אתה מדמיין לך דמיונות ואז מקשה על פיהם קושיות. גם כן חוקר מקרא.
ומדוע שקרשי המשכן ישקלו טון? האם ידוע לך מה עוביים? גם כאן את עוביים צריך לגזור מהידוע, ולא לדמיין ואז להקשות. כאן גם אולי אפשר ללמוד סתום ממפורש, שמה שלא התפרש הרי הוא בטל וכמו בכפורת.

אז כמובן שמי שלא מאמין שהייתה יציאת מצרים, בפרט לא מאמין בבניית המשכן. ממש חידוש. אבל אם תתרכז קצת תבין שאתה מנסה לשכנע שהתיאור בכתוב אינו אפשרי, בלי להניח מראש שזה לא היה.

אגב, גם אם זה לא היה, הרי שאפשר להניח שמי שהמציא את זה נפל בכל מיני דברים, אבל להניח למשל שלא ידע מה גודל המנורה שייצא מכיכר זה טיפשי. זה עניין שחוזר אצלך ולא רק כאן - אתה מעלה בעיות בתיאוריה כלשהי (אורתודוקסית), ואז מאמץ תיאוריה חליפית שלא פותרת שום דבר. מזכיר את חוקר המקרא המפורסם ר' יואל בן נון...



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/3/2019 20:31 לינק ישיר 

נו נו...

·         הזמן – כנראה שחוץ מלהקליד במחשב לא יצא לך לעבוד בעבודת כפיים. אז ככל שיש יותר אנשים, ככה יותר קשה לעבוד וזה לוקח יותר זמן. הדיוק שנדרש הוא גבוה מאוד וכל טעות גורמת לעיכוב – כנ"ל לגבי פגעי מזג האוויר. יצירת כבשנים זה עסק מורכב ודורש טמפרטורה גבוהה מאוד למשך זמן רב. 'ניסור' הקרשים מתוך העצים (עצי סקוויה, כנראה...) דרש גם הוא עבודה של שבועות רבים – ואז עוד צריך היה לצפות אותם זהב. ועל כל זה פיקדו שני אנשים בלבד.

·         גודל המנורה – גם בהתעלם מתיעוד המנורה בבית שני + מסורת חז"ל, הרי בכל נר היה צריך להיות שמן שיספיק ללילה שלם (שמות כז) – זה קשה מאוד לבצע במנורה בגודל חנוכיה (הכיכר נדרש גם לכל כליה (שם לז) מה שמשאיר עוד יותר פחות למנורה עצמה). וכמובן שההנחה הבסיסית היא שהמנורה נועדה להאיר את חלל המשכן ("מערב עד בוקר") ולא לתת תחושה של חדר בריחה...

·         קרשי המשכן – מכיוון שהגובה ידוע, יש מינימום של עובי כדי שהמשכן לא יקרוס עם כל רוח קלה. ועדיין משקלם הכולל היה הרבה מעבר ליכולת של בני אדם לסחוב ולהרים.

ויש כמובן עוד בעיות שלא התייחסת אליהם (משקל שאר הכלים, כמויות המתכות הנדרשות הגבוהות בהרבה מאלו שנתרמו, נשיאת המזבח וכו' במוט ועוד ועוד) – וכמובן שהתעלמת שגם לשיטתך יש להקשות על חז"ל שקבעו במפורש את המידות והתעלמו מכל הבעיות - והלא היו יכולים לקבוע שהמנורה היתה חנוכיה, ושהקרשים היו גפרורים וכו'.
אלא שמבין ריסי דבריך ניכר שגם אתה מבין שהתיאור בלתי אפשרי ("
אגב, גם אם זה לא היה, הרי שאפשר להניח שמי שהמציא את זה נפל בכל מיני דברים") – אלא שאתה מקשה את קושיית העורך הטיפש ("להניח למשל שלא ידע מה גודל המנורה שייצא מכיכר זה טיפשי")
אז צא וקרא את מגילת המקדש, או אפילו את יחזקאל מ-מח למשל, ותראה איך מה שנראה בעיניך טפשי, נראה בעיני אנשי קדם כפסגת החכמה. 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/3/2019 20:48 לינק ישיר 

אברם_העברי כתב:

צא וקרא את מגילת המקדש, או אפילו את יחזקאל מ-מח למשל, ותראה איך מה שנראה בעיניך טפשי, נראה בעיני אנשי קדם כפסגת החכמה. 



נראה בעיני אנשי קדם כפסגת החכמה?




תוקן על ידי שולח_דברים ב- 11/03/2019 18:52:20




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/3/2019 21:34 לינק ישיר 

לא ברור למה אתה מתעקש להישאר במעקשות.
בוודאי שהעבודה לוקחת זמן. אבל תוכל לבוא ולספר לנו איזו עבודה מעבודות המשכן אמורה לקחת כה הרבה זמן. כפי שכבר כתבתי לא מדובר פה בבניין, וממילא אין צפיפות של אנשים. כל קבוצת אנשים יכולה לעבוד על הפרויקט שלה בזמנה.
אני מקווה לזה שאתה מודע לכך שכמות המשקעים בחצי האי סיני זניחה לחלוטין.
גם לגבי עצי סקויה נדמה שלא קראת מה שכתבתי.
טענתך לגבי הפיקוח משונה ביותר. שמא ציפית שייתנו לך את רשימת ראשי הצוותים? כמובן שהפירמידה מצטמצמת למעלה.
אינני יודע איזה תיעוד יש לך לגבי גודל המנורה בבית שני, אך מאיפה הגרלת את ההנחה שהמנורה בבית שני הייתה כמו זו שבמדבר? זו הנחה של חוקר? באמת שלפעמים אתה מצליח להפתיע אותי (וכל פעם זה אחרי שכבר הופתעתי בעבר).
נרות חנוכה שלי דולקים הרבה מאוד זמן. לכאורה לא נדרש המון שמן. גם הדיווח במשנה הוא על רביעית הלוג, מה שייתן בסך הכול 400 גר' שמן לשבעת הנרות. כאמור, בחנוכיה שלי צריך הרבה פחות. המנורה של המשכן הייתה צריכה להאיר חלל קטן בהרבה מזה שבבית המקדש השני.
איני יודע מאיפה המצאת את רעיון עובי המינימום. הקרשים לא קרסו כי היו להם אדנים. בדיוק בשביל זה היו אדנים. האדנים היו משקולת שמרוכזת בבסיס הקרש והיא יחסית רחבה כך שאינה יכולה לנטות על צידה. הקרשים גם ייצבו זה את זה, ובמיוחד הדבר נוגע לקרשים מהצדדים השונים שהיו מחוברים בפינות בטבעות, כך שקרש בודד ואפילו צד בודד לא יכול לקרוס. קריסה של כל המשכן על צידו נשמעת כבר מופרכת לגמרי.

בקטע מוזר אני מתייחס רק לבעיות שאתה מעלה ולא לבעיות שאתה לא מעלה. סליחה מראש.

ולא הבנתי מה הקשר לחז"ל. מה עניין שמיטה לחביתה? היה פה דיון ריאלי על פסוקי המשכן. אתה טענת שזה דיון טיפשי כי המשכן לא היה יכול להתקיים, איך חז"ל קשורים לעסק? למקרה שלא ידעת, חז"ל לא שלחו אותי לנציגם בפורום. אפילו P לא שלח אותי כנציגו. אני פשוט מנסה לדון לגופם של עניינים, מה שאתה כנראה מתקשה בו.

איני מבין הרבה ממה שכתוב ביחזקאל מ-מח, כך שקשה לי לדעת אם יש שם דברים בלתי אפשריים. בכל אופן, דווקא שם דווקא תיאור נראה מאוד כמשהו שלא מנסה להיות ריאלי, בניגוד גמור לתיאור המשכן.
לגבי מגילת המקדש לא זכור לי שיש בה משהו לא ריאלי. אבל גם היא דומה ליחזקאל בזה שהיא לא טוענת שהיא מתארת משהו שהיה, וגם לא נותנת אופן ביצוע אלא רק תיאור אידאלי וזאת שוב בניגוד למעשה המשכן שמציג את עצמו כמעשה שהיה ומתייחס לפרטים הריאליים (כמויות, קיצוץ פתילים, אדנים, יתדות, מיתרים).



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/3/2019 22:15 לינק ישיר 

טוב, חבל על הזמן של שנינו. אין לך כנראה מושג כמה בעיות פרוזאיות יש סביב סיפור המשכן וכליו - עיין למשל בספרו של שנרב 'בקרן זווית' שם הוא דן גם בבעיית גודל האמה שעולה מהחישובים + משקל כסף האדנים, שניכר שלא התעמקת בו ולכן כתבת את מה שכתבת. גם לגבי מספר הקרשים יש סתירה מפורשת בתורה, ולגבי שמן המשחה חז"ל עצמם התקשו בכמותו, ועוד ועוד - ואני לא באתי אלא לעורר את הלומדים, לא לעשות במקומם את שיעורי הבית:)

עכשיו, כל מי שלומד גמרא ומכיר את הטכניקה של "שינויי דחיקי" אד אבסורדום - אבל באיזשהו שלב גם לגמרא נמאס והיא עוצרת, או אפילו אומרת "קבסתן"...



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/3/2019 22:51 לינק ישיר 

רב אברום גדול העֶברה, אחרי שחדלו הקולות תוכל לפרש היכן מצאת ביחזקאל שמידות המקדש (או משהו אחר?) היו נחשבות בעיניהם כפסגת החכמה?

תוקן על ידי שולח_דברים ב- 11/03/2019 20:51:18




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/3/2019 23:39 לינק ישיר 

לא התכוונתי שמידות המקדש דווקא היו פסגת החכמה, אלא שמגילת המקדש + ספר יחזקאל (וכל כתבי הקודש, כמובן) נחשבו כפסגת החכמה, עד כדי כך שטרחו לשמר אותם גם בתנאים קשים, ולגבי יחזקאל אף טרחו להעלות 300 גרבי שמן כדי לדרוש אותו, ובהמשך גם לנקד ולהטעים אותו... למרות שבעינינו הם מלאים הבלים כרימון. 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/3/2019 05:43 לינק ישיר 

[הודעה אגבית ואיננה למרכז העניין, אבל לא התאפקתי בעוד קורי שינה בעיניי]

איה איפוא פיך אשר תאמר מי יחזקאל כי נשמרנו, הלוא אלה הנוסח והניקוד והטעמים אשר מאסת בם צא נא עתה וראה שהועילו לדורות ולפשפש בחוקי וחריגות העברית אשר מלאו ביחזקאל לרוב. גם שטו הפייטנים ולקטו לחם משנה מיחזקאל כי נהנו מאד להשתמש בכל לשון משונה שיש בתנ''ך.

בנוסח כיצד –  יש מילים ששרדו בעברית רק בזכות יחזקאל, כמו 'גמדים' כשם תואר (שימושי עד היום) או 'חִתּוּל' שאילולי ההופעות ביחזקאל לא הייתה ברורה המשמעות, או הצירוף 'ציצית ראשי', או צפיעים מלשון גללים, או שעקרב הוא דבר דוקר, ועוד מן הסתם יש הרבה.
וגם צורות תחביר וכתיב נדירות נמצאות בו, למשל כתוב 'וַיְהִי כְּהַכּוֹתָם וְְנֵאשֲאַר אָנִי וָאֶפְּלָה עַל פָּנַי וָאֶזְעַק' (במקום ונשארתי, או ונשארתי אני) שדומני שזו הפעם היחידה בתנ''ך שכינוי המדבר בעדו בלשון עבר לא מופיע ככינוי חבור, ולמד מזה הראב''ע לפרש באיכה 'אני הגבר ראה עני בשבט עברתו' כמו 'אני הגבר ראיתי עני בשבט עברתו' (והתרגום ורש''י פירשו שחסר 'אשר' והמשפט רצף אחד - אנא גברא דחזי ענויא). [ואמנם הא' היתרה באמצע מטה שהכתיב המקורי היה 'ואשאר אני' וסמך המעתיק ברחמיו הרבים את הנו''ן הנופלת, אלא שאנו למדים ממה שלפנינו]. 
או כתוב 'בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מְלָכִים מִלְְפָנַי בַּצִּים' ולא כתוב בַּצִּיִּים (כמו 'בָּאִיִּים יַגִּידוּ'), ולמד מזה דונש שתבוא יו''ד אחת במקום שניים (אחת של השורש ואחת לסימן הרבים, באופן שהשורש הוא צי ולא כדעת מנחם צ לחוד) 'ואומַר כי יו"ד וְצִי אַדִּיר לא יסור מן היסוד, כאשר לא יסור יו''ד אִי כַפְתּוֹר, כי יו''ד בַּצִים הוא ליסוד ולקבוץ, כיו''ד וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים ויו''ד אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשַּׁנִים אשר הם ליסוד ולקבוץ, כי אחד כֵּלִים כְּלִי ולא כַּל, ואחד שַׁנִּים שָׁנִי ולא שַן, והתבונן ועורה ואל תישן, ואל תהיה לעין עשן'. ועוד הרבה.

בניקוד כיצד –  שכתוב 'יַעַן מַחְאֲךָ יָד וְרַקְעֲךָ בְּרָגֶל' ולא נקוד רִקְעֲךָ בחיריק כדינו (או רָקְעֲךָ בקמץ חטוף), כתב שם רד''ק 'מַחְאֲךָ  - מקור, ובא פ''א הפועל בפתח מפני אות הגרון, כי משפטו היה חיריק כמו בְּשִׁבְרִי לָכֶם, בְּפִתְחִי אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם, והדומים להם, ומפני אות הגרון נפתח פ''א הפועל [...] ואמר רַקְעֲךָ בפתח פ''א הפועל גם כן, ואף על פי שאין הקו''ף גרונית, ובא כן לזווג המילות'. וזה כלל נחמד שאחרי שיש מקור מוכח ומוכרח אפשר להשתמש בו בעוד מקומות. ויש עוד מקרים כאלה ביחזקאל אלא ששם מהנוסח עצמו מוכרע שבא לזווג המילות בייחודא שלים ולא מהניקוד, וכל מילתא דלא מחוורא מסמכינן לה מן אתרין סגיאין.

בטעמים כיצד –  ביחזקאל מהמקומות הנדירים שבאו שלושה זקפים רצופים בפסוק אחד (בלי אתנחתא ביניהם) ומשם רואים בבירור גמור ש'קדמון קדמון תקיף' דהיינו בטעמים זהים (ומכאן לכל שווי-דרגה) כל המוקדם מחבירו מפסיק גדול מחבירו, וזה מועיל מאד להוכיח את הכלל הגדול האחד שבו מובנים כל כללי הטעמים המפסיקים, והוא: חלוקה בינארית עוקבת שבה הטעם נקבע לפי המפסיק הגדול שאחריו, באופן שמידת ההפסק של הטעמים השונים היא רק יחסית ולא מוחלטת. כמו 'בְּרֵיחַ נִיחוֹחַ אֶרְצֶה אֶתְכֶם(סגול) בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם מִן-הָעַמִּים(זקף) וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם(זקף) מִן-הָאֲרָצוֹת(זקף) אֲשֶׁר נְפֹצֹתֶם(טפחא) בָּם(אתנחתא)', ולא כעת עט האסף.

ועוד רבים רבים מאד כל הפושט יד נותנים לו.

[עד כאן סוף האגב :) ]





תוקן על ידי שולח_דברים ב- 12/03/2019 03:54:30




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/3/2019 08:32 לינק ישיר 

מעניין!! (ויש להוסיף רק מפרק א: "חשמל", "נוצץ", "בזק" ועוד, אלא שכמו שכתבת "כל הפושט נותנים לו", והאשכול פה הוא על פרשת פקודי, ואין לדבר סוף)
אז אני חוזר בי מהכוונה המרומזת לגנוז את ספר יחזקאל - וכל מן דין הבו לנא!



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/3/2019 08:47 לינק ישיר 

נו אברם
אתה לא מסוגל להתמודד עם טענות, אז אתה אומר שאיני יודע ואין לי מושג. זה הרי היה כבר ידוע קודם, אז מה בעצם ניסית להשיג פה בדיון?
העובדה היא שאתה לא הצלחת להצביע על בעיה טכנית אחת, אלא רק קשקשת הבלים, ערבבת בין הפסוקים לחז"ל, העלית סברות כרס שאין בינן למציאות שום קשר, ועל בסיס זה פסקת פסקך.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/3/2019 11:02 לינק ישיר 

לניק שולח

כתבת
"דברים של יחידות ברורות כמו אדנים וקרסים אין בעיה למנות מספר היחידות "
הווים והחישוקים והיתדות לא נמנו


"ולפקוד בסוף משקל המתכות שנצרכו לכך."
גם בתכלת אפשר לפקוד "בסוף"

"ובמקום שמנו מספר האדנים וקרסים מנו גם מספר הלולאות והיריעות (שמות כו), וגם סממני שמן המשחה (ולא גם הקטורת) שניתנה מידתם היינו במעשה המשכן ולא בפקודים, כקרסים ויריעות, וכך גם כל הפירוטים שהבאת ממלכים ודברי הימים"
אין הכי נמי, שלמה צריך למנות הכל בפקודים? מונים רק מה שמראה על ההשקעה במשכן

"[ובפרט שבסממנים הכרח למנות, כי זו תערובת חדשה ואינה חומר גלם אחד ידוע, וגם הוצרכה לדורות לרקוח כמתכונתם. ועדיין אינו דומה לתכלת ולארגמן שהופקו מחלזונות, ולא נמדדים כשאר סממנים במשקל. ולמה לא ניתנה מידת סממני הקטורת
 כשמן המשחה אינני יודע, וחז''ל מסרו בזה הלכות מסיני]."
גם התכלת נעשתה על ידי עיבוד ולא על ידי חומר גלם מוגדר ובודד, וזה לא משנה אם החומר הגיע מחלזונות או לא, ושמן המשחה למשכן נשמר לדורות ולדורות לא צריך מידותיו,

אין לדעת כיצד היו מכינים את הצבע, אבל ודאי שזה עבר תהליך עיבוד כלשהוא, ואין סיבה לומר שהתכלת לא הייתה מוכנה כצבע בפני עצמו, שזה בסתמא כמו בכל הכנת צבע. והטוויה הייתה חלק מהכנת המשכן, כפי שאכתוב לניק יש. וזה שלא מצינו מידות של צבע בתנ"ך, אינו אומר דבר, כי למה שיהיה מוזכר, וגם אם היה יכול להיות מוזכר ולא הוזכר מי אמר שההסבר שם הוא ההסבר גם לכאן, 

לא כתבתי שתכלת הייתה מצויה "יותר מנחושת", אלא "נסחרת במהירות" יותר מנחושת, והסברתי הכל ואין צורך לשוב ולדון בזה. והסברתי בדיוק למה יש יותר חשיבות למניית פקודי הזהב הכסף והנחושת יותר מלמניית פקודי התכלת.

והמחיר הכספי בהחלט אינו מדד בלעדי ליוקרת הדבר. והא ראיה, שאדם מוכן להשקיע כספים רבים עבור חפצי אומנות, הרי שהערך הרגשי חשוב יותר, ובזאת כפי שהסברתי שונה המשמעות על פי ה"נסחר לרוב" וה"נסחר במהירות", ולפיכך על פי "מצוי בכמות" ו"מצוי באיכות" כמו שהסברתי.

והתכלת, כמו עצי האלמוגים, מתפארים בנדירותו לתפארת המליצה בלבד, ולא משום שיש בו ערך עצמי גבוה כזהב.

ע"כ






דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/3/2019 11:16 לינק ישיר 

יש
בד היינו צמר, כשם שאל-בד היינו בד.
ודאי שתרמו את החוטים, וטוו אותם כחלק מהכנת המשכן, וזה פירוש הפסוק "וכל אישה חכמת לב בידיה טוו ויביאו מטוה", כלומר, מארגני הכנת המשכן טוו את הצמר, ולא בעצמם טוו כי אם על ידי הנשים טוו, וזה שנאמר "וכל אישה חכמת לב בידיה טוו",כלומר לא בעצמם טוו, כי אם "בידיה טוו",  ואז הביאו מטוה, כלומר אחר שהמארגנים טוו על ידי הנשים, אז יכלו להביא מטוה מוכן, וזהו "בידיה טוו ויביאו מטוה", ולכן פירש בפסוק אחר כך באופן יותר מבואר ואמר שהייתה התנדבות חכמה של הנשים, שהן היו הטוות "וכל הנשים אשר נשא ליבן אותנה בחכמה, טוו את העיזים"

לגבי מחיר התכלת ראה מה שכתבתי לשולח

ואני לא נכנס לדיון מה היו השלבים ממציאת החלזונות וצידתן, והמסחר בחלזונות ועד לעיבוד הצבע, בדיוק מהסיבה שאין לדעת מה בדיוק היה וכיצד. אבל אם תרצה אפשר להגיד שהם הביאו אקווריומים מוכנים עם חלזונות וצדו אותם מתוך האקווריום

תוקן על ידי אליקים7241 ב- 12/03/2019 09:16:12




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/3/2019 12:48 לינק ישיר 

zzzz
א. 
ווים חישוקים ויתדות – אתה צודק.

ב. התכוונתי שהפירוטים שציינת במלכים אינם מוסיפים לעניין, כי בשלבי הציווי/תיאור (ולא הפקודים בסוף) גם התורה הרי מונה בפירוט. ובמלכים אין פקידה כוללת לבסוף כמו בפרשת פקודי. (ופירוט הברזל שאני ציינתי שבמקום אחד בא במנין ובמקום אחד לא, הוא פירוט של כמות כוללת שלא נדרשה לפירוט כציווי)

ג. תכלת זה חומר ידוע שמופק בדרך ידועה ולא התחדש עבור המשכן, ולכן שונה משמן וקטורת שחידוש הודיענו הכתוב. ומה בכך שמידת השמן לא נצרכה לדורות, סוף סוף נצרכו לפרט פעם אחת בשלב הציווי כדי שידעו. ומה שלא פירטו קטורת הוא הדבר הקשה וטרם נתבאר.

ד. מה אעשה ואין מוחי סובל שום דבר חוץ מהמחיר. אפשר שלדידו של פלוני בר אלמוני חזי ליה ה' סלעים, אך המחיר משקף במדויק את הדעה המשוקללת, וכולם מתיישרים על פיו כי הקונה לא יקנה ביותר (כל עוד שיש היצע) והמוכר לא ימכור בפחות (כל עוד שיש ביקוש). וכל שאר ההגדרות כולן נכנסות במחיר, כמו פירכא מסברא שנכנסת כשמן בעצמות הקל וחומר. ובא הדבר עד תכליתו בתנודות המניות בכל רגע לפי המחיר בעיסקה האחרונה, שבה נפגשו עקומות הביקוש וההיצע (כי זהו שוק כמעט משוכלל). 

ומ'''מ עמדו השיטות, לדעתך כיון שפקד זהב וכסף ונחושת היה ראוי להודיע גם מידת הצבע, אלא שהתכלת פחות מורגש חסרונה לבעליה. ולדעתי כיון שלא אישתמיט קרא בשום דוכתא לתת מידה של צבע צריכה להיות לזה איזה סיבה (למשל שאכן הצבע לא הוכן ככמות גדולה אלא דם החילזון מושלך תכף ליורה כמין ימא לטיגני), ואי אפשר להתמיה מדוע לא הודיענו כאן חידוש ליתן מידה של צבע. והנה זה עניין של נטיית הדעת, ואשר כל איש יבחר ויקרב. 



תוקן על ידי שולח_דברים ב- 12/03/2019 10:49:08




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/3/2019 12:50 לינק ישיר 

אברם_העברי כתב:

אז אני חוזר בי מהכוונה המרומזת לגנוז את ספר יחזקאל - וכל מן דין הבו לנא!

תנוח דעתך שהנחת את דעתי שאף לדידך בת-שחוק מרחפת על פני המילים ולא כעם עצום ערוך מלחמה ברעש ורוגז.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > פקודי
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 5 6 7 לדף הבא סך הכל 7 דפים.