בית · פורומים · הרשם · התחברות · כניסה למנהלים
בית · פורומים · עצור כאן חושבים ·

תזריע

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-10/4/2018 11:22 לינק ישיר 
(דוקטור!) אברם_העברי

יש3 כתב:
אברם
דמיון של 7 ו-8 לא ממש משכנע אותי כמפתח לסדר. החוקים כאן הן אותן הבדלות בין הקודש ובין החול ובין הטמא ובין הטהור שהוזכרו בדברי ה' אל אהרן בפרק י', ולכאורה הם התגובה הישירה למות בניו
היתרונות שלו כמפתח הם: א) חזרה מודגשת בפרקים האלה. ב) נותן הסבר מצוין לאיזכור של "ביום השמיני ימול בשר ערלתו", שלכו"ע אין לו קשר לטומאה, לכהנים או לכל נושא אחר בסביבה. 

(אתה כמובן יכול להזיז אותם כי בתוקף הדוקטורט שלך יש לך יד חופשית להזיז פסוקים לפחות כמו לרב מדן ור' יואל בן נון, אבל דווקא זה שהם נאמרו לאהרן באופן חריג בהחלט קושר לאירוע שקרה לאהרן), כך שנראה שיש פה קשר יותר מהותי.
להזיז פסוקים עשיתי כבר בתואר שני, כדוקטור אני כבר מוחק פסוקים:) 

א. איפה הגבר? קושיה דחוקה (הגבר לא רלוונטי ולכן לא צריך להופיע), והתירוץ דחוק עוד יותר (כיוון שקודם הוזכר שגבר יכול לשכב עם אישה, אז כבר לא צריך להזכיר אותו, כאילו בלי זה היינו חושבים שזה מגיע מהחסידה). אם כבר צריך להקשות מה בכלל עניין "תזריע" לכאן? הרי הנקודה היא בלידה ומה שקדם לזה לא ממש חשוב.
השווה למשל: "וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד", "וַיֵּדַע קַיִן אֶת אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד", "וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי. וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן", "כִּי תִהְיֶיןָ לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים... וְיָלְדוּ לוֹ בָנִים", "יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ... וְהָיָה הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד" – ועוד. בכולם מצוין שהגבר לוקח אשה ואז נולד ילד. 

איפה נזכרים ימי נידה? ההסבר מתבקש אבל לא הסברת את העריכה שזה הדבר החשוב.
לא הבנתי למה ירזמון מיליך?

ב. אני לא רואה כאן טיהור הבגד, אלא זה חלק מצרעת הבגד כמו שגם בצרעת האדם יש "וטהרו הכהן" (גם אחרי שהיה טמא). העניין הוא שבאדם יש טקס טהרה ובבגד אין בכלל טקס כזה. זה כמובן עדיין לא מסביר את המבנה, אבל מתבקש להעלות שפרק יג דן בטומאת הצרעת ופרק יד בטקס הטיהור ושם נמצאת גם צרעת הבית שגם לה יש טקס טיהור (אני לא השתכנעתי מספיק, אבל זה עדיף מהטענה המאולצת והמוכנה מראש שלך). 
טוב, זה מה שכתוב בפסוקים שלפניי: "וְהַבֶּגֶד... אֲשֶׁר תְּכַבֵּס וְסָר מֵהֶם הַנָּגַע וְכֻבַּס שֵׁנִית וְטָהֵר. זֹאת תּוֹרַת נֶגַע צָרַעַת בֶּגֶד הַצֶּמֶר אוֹ הַפִּשְׁתִּים אוֹ הַשְּׁתִי אוֹ הָעֵרֶב אוֹ כָּל כְּלִי עוֹר לְטַהֲרוֹ אוֹ לְטַמְּאוֹ"

לא הבנתי מה מאולץ בחתימה - זה לא שהיו חתימות נפרדות לכל חלק או לכולם (רק לצרעת הבגד ולמי שלא תשיג ידו בטהרתו הייתה חתימה).
זֹאת הַתּוֹרָה לְכָל נֶגַע הַצָּרַעַת וְלַנָּתֶק (=צרעת האדם). וּלְצָרַעַת הַבֶּגֶד וְלַבָּיִת. וְלַשְׂאֵת וְלַסַּפַּחַת וְלַבֶּהָרֶת (=שוב צרעת האדם). לְהוֹרֹת בְּיוֹם* הַטָּמֵא וּבְיוֹם* הַטָּהֹר (לא ברור). זֹאת תּוֹרַת הַצָּרָעַת (=חזרה על ראש הפסוק).
ג. מה עניין נזיר לפה? הוא לא מתנתק מסביבתו, הטהרה שלו היא רק במקרה שנטמא במת אז אולי גם היטהרות ממלחמת מדין צריכה להיות פה כי גם בה יש היטהרות מטומאת מת, ואולי תוסיף גם פסח שני, וקרבנות כמובן יש בעוד כל מיני מקרים.
הנזיר דומה מאוד למצורע: א) הם היחידים שמביאים שלושה קרבנות: חטאת, עולה, אשם\שלמים. ב) בשניהם השיער הוא מרכזי, ובשניהם נאמר "פר(ו)ע" לגביו. ג) וכמובן הנושא של שבעה ימים + היום השמיני בו מיטהרים. ד) מכיוון שלנזיר אסור לשתות יין, היה מתבקש מאוד שהוא יופיע אם לא כאן, אז מייד לאחר איסור שתיית יין לכהנים בפרשת שמיני.
ד. הסבר הזוי שרק מי שמורגל בחוקרים הקיצוניים של ביקורת המקרא מסוגל להעלות בדעתו. נראה לי הרבה יותר הסברו של הרב סמט שפרשת טומאת מת נלקחה מכאן כדי לשבצה לפני המעבר לשנת ה-40, כך שהיא מייצגת את מה שקרה במשך 38 שנים שכמעט (או בכלל) לא מתוארות בתורה - "ופגריכם אתם יפלו".
כמו שאמר מי שאמר: "גם זה תירוץ, אלא ששלי נאה יותר":) ותמהני עליך שלרב סמט אתה מאשר לתלוש פרשיה ממקומה ולי לא!... 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/4/2018 12:58 לינק ישיר 

אני מוכן לקבל את זה כהסבר לאזכור ברית מילה, אבל אין צורך ביותר מזה. צריך גם לזכור שהמספר 7 לא ייחודי לפרשות האלה ודומני שלא רק לתורה.

א. בכל הדוגמאות שהבאת מסופר על ילד שנולד לאנשים מסוימים ואז זה רלוונטי. בהחלט לא היה סביר לספר שחווה ילדה, אלא רק אם היא היחידה שמעניינת את הסיפור כאמא (שתים זונות ילדו באמת לבד בלי שום גבר שמוזכר כי הגבר בכלל לא מעניין כאן, גם זונות כאלה טמאות בלידה).

לידה היית במקור אחרי נידה, אבל אתה צריך להסביר איך הגענו למצב הנוכחי - הפסוקים כנראה לא התעופפו מעצמם. צריך לתת הסבר - או הסבר פילולוגי לתזוזה מוטעית או הסבר עריכתי.

ב. כבר כתבתי שגם בדיני האדם שבפרק יג מדובר על לטהרו. העניין הוא שזה חלק מהתהליך שנעשה על ידי הכהן בבירור הטומאה. באדם ובבית יש הליך נוסף של טקס טהרה שלא קיים כלל בבגד.

אתה אומר שהפסוק חזרתי ולא ברור. כרגיל אצל מבקרי מקרא לא מתוחכמים, העובדה שמדובר בפסוק מאוחר אמורה לפתור את זה. אבל סופר אידיוט היה יכול להיות גם סופר מוקדם. אם תטען שהבעיות בפסוק נוצרו בגלל עריכה בפסוק עצמו זה יהיה הגיוני, אבל העובדה שפסוק הוסף בשלב מאוחר יותר לא אמורה לפתור את חוסר הבהירות של הפסוק עצמו.

ג. אני יכול גם לעשות דמיון לסוטה. עם קריטריונים כל כך סובייקטיביים לא נגיע רחוק - כך כל מי ששני דברים נראים לו דומים יחליט שבמקור הם היו ביחד. כל הפרשות כאן מדברות על הבדלה בין טומאה לטהרה וזה כלל לא קשור לנזיר. זכותך לחשוב שהיית עורך את התורה טוב יותר, אבל לבנות מגדלים מההעדפות הסובייקטיביות שלך ומהאסוציאציות שמסתובבות לך בראש זו לא גישה מאוד מועילה למי שמנסה להגיע לחקר האמת.

ד. אני מאשר לכולם לתלוש פרשות ממקומן, אבל הם צריכים לתת לזה סיבה מספיק טובות. בנוסף כדאי מאוד שיהיה להם גם הסבר טוב לתלישה (אם אין הסבר, צריך סיבה עוד יותר טובה). ברור לכולם שפרשת טומאת מת מאוד חסרה כאן, וברור גם שבני ישראל היו מודעים לטומאת מת והיא לא דבר שהתחדש פתאום לאחר סיפור קורח.
אבל האמת היא שרק מפסוק יא הפרשה שם מתאימה לכאן. החלק של שרפת הפרה ממש לא נראה כמתאים לפרשות שלנו - הוא לא אומר מה עושים אם יש טומאה אלא מצווה את אהרן לעשות משהו בלי שתהיה לפניו בעיה קונקרטית. אז אני חושב שהבעיה כאן מורכבת יותר - קשה לי לראות איך לוקחים משם את הפרשה ושמים כאן כפי שהיא.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/4/2018 13:15 לינק ישיר 

טוב, לחומר העניין הוספתי את ההערה הבאה בגוף הפוסט, להציל את הקורא מהסתמכות יתרה על דבריי, ואף על פי כן...

* הערה – יש מקום לבעל דין לחלוק הן על הקושיות וכ"ש על התירוצים שאציע בהמשך, ראו הערותיו הנוקבות של יש3 בעצכ"ח, אבל "מילה (שלי) דוחה את הצרעת" (שבת קלב:)  וכ"ש שיש לומר דבר תורה:)



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/4/2018 10:34 לינק ישיר 

שנרב_נ כתב:
המלים "ירקרק" ו "אדמדם" מופיעות בפרשתנו, והן מהוות לכאורה את הפעם היחידה בתנ"ך בה ירוק מופיע כתיאור צבע (ולא בלשון ירק השדה או יריקה).

הסיומת בה מוכפלות האותיות האחרונות משמשת בעברית מודרנית להקטנה (כלבלב) למרות שלדעת המשנה ירקרק הוא "ירוק שבירוקים". אמנם בספרי ובאבן עזרא מובאת הדעה שזו לשון הקטנה. 

_________________



מעניין. דעת הספרי והאב"ע שהתקבלה בשפה המדוברת  . ויש"כ, שמכאן תשובה לטוענים שהעברית שיבשה את המילים הללו. 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/4/2018 10:36 לינק ישיר 

שנרב_נ כתב:
מואדיב - תודה.

מדי דברי בו: מכירים את הנודניקים* שמעירים לך על תפילה בעזרת נשים, בטענה שאם יש הפסק מחיצה אתה לא מצטרף למנין?

אז בפעם הבאה, הפנו את הטיפוס לרמב"ם בהלכות טומאת צרעת פרק י' הלכה י"ב, "נכנס (המצורע, שמטמא בביאתו לבית) לבית הכנסת, עושין לו מחיצה גבוהה עשרה טפחים ורחבה ארבע אמות על ארבע אמות" (האמת שזו משנה בנגעים אבל הרמב"ם עושה איכשהו רושם יותר מקצועי.)

* "נודניק" = מי שמקפיד על דין או חומרא שאני אינני נוהג בהם.


למה צריך להגיע לרמב"ם בדיני מצורע? כבר בהלכות תפילה מצינו ההלכה הזו שאפשר להצטרף גם מעבר למחיצה, כמובן בכפוף להלכות שונות. 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > תזריע
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 5 סך הכל 5 דפים.