בית פורומים ספרים וסופרים

עזרה עם הספר: מרגליות הים :

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-10/4/2008 15:42 לינק ישיר 
עזרה עם הספר: מרגליות הים :

אם יש למישהו,

ראיתי תירוץ מעניין בשמו,מענייני דומא, והייתי שמח לציטוט אם אכן כך כתב.

 בהגדה של פסח מובא המעשה בתנאים שהיו מסובים בבני ברק.
והנה הגמרא בסנהדרין (ל"ב, ע"ב)  אומרת: "הלך אחר בי"ד יפה, אחר ר' אליעזר ללוד" וכו' 'אחר ר"ע לבני ברק'. מתבאר מגמרתינו שמקומו של ר' אליעזר היה בלוד ושל ר' עקיבא בב"ב. והנה הגמרא בסוכה (כ"ז, ע"ב) אומרת בשם ר' אליעזר שאסור לאדם לצאת מביתו ברגל דכתיב 'ושמחת בחגך אתה וביתך' והגמרא שואלת ממה שמובא שר' אליעזר שבת בסוכתו של תנא אחר בקיסרי והרי הוא עצמו אמר שאסור לצאת מביתו ברגל ? ונדחקת הגמרא לתרץ שלא היה זה ברגל אלא בשבת רגילה ולא מדובר בסוכה של החג אלא שאותו התנא ישב בסוכה בגלל האויר הטוב. וא"כ אפשר לשאול גם כאן איך יתכן שהיה ר' אליעזר בפסח בבני ברק והלא ביתו היה בלוד ולשיטתו אסור לאדם לצאת מביתו ברגל ?

ר' ראובן בעל "מרגליות הים" מיישב אף הוא: במסכת מעשר שני (פ"ה, מ"ט) מובא שהיו רבן גמליאל והזקנים באים בערב פסח בספינה לארץ ישראל. וא"כ אפשר לשער שהיה זה כבר סמוך לזמן התקדש החג והזדרזו לשבות את החג במקום הקרוב ביותר דהוא בני ברק ולא היו יכולים להספיק להגיע מבעוד מועד לביתם.

עד כאן. 

(מרגליות הים הוא על מסכת סנהדרין אז אולי דבריו הם שם בדף ל"ב ע"ב)

לכאורה קשה דשם אמנם מוזכרים רבי עקיבא ורבי אלעזר בן עזריה אבל רבי אליעזר לא מוזכר שם כלל וכל הקושיא היא רק עליו.

ולעצם הקושיא ניתן לתרץ בפשיטות , בעלבתיש, שרבי אליעזר אכן היה גר כל השנים בלוד אך בערוב ימיו עבר לבני ברק.

ואגב הגמרא בסנהדרין הלך אחר בי"ד יפה, כתוב שם גם 'אחר ר' מתיא לרומי' , ולכאורה ניתן אולי לדייק מכאן שמותר לצאת לחו"ל לצורך בי"ד יפה וצ"ע.

אשמח לשמוע תגובות חברים בכאן
 

 

 




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/4/2008 16:07 לינק ישיר 

מובא גם בהגדה של רר"מ "באר מרים" ושם נתבאר, וראה תרוצים נוספים ב"אוצר מפרשי ההגדה" עמ' 96 הער' 19.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/4/2008 16:13 לינק ישיר 

ווער אי רר"מ ?
ומה מובא שם ?
נו ספרן,
אתה יודע שאני שונא "עיין"
טוב עין הוא יבורך.
זכה אותנו ממה שכתוב שם.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/4/2008 16:45 לינק ישיר 

רר"מ הוא ר' ראובן מרגליות בעל מרגליות הים.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/4/2008 09:56 לינק ישיר 

מה שהרר"מ אומר בפי' להגדה - שמצינו מקרים רבים (לפחות ששה לפי ספירתי בתקליטור) של רבן גמליאל וחכמים שהיו באין בספינה, כי היו נוסעים הרבה בצרכי ציבור.. אז הוא משער שגם באותו פסח הם באו בספינה ליפו, הסמוכה לבני ברק, ועשו את החג בבני ברק, עירו של ר"ע.
ומה שרבן גמליאל לא היסב עמם, כי הם לא יכלו ליסב בפני הנשיא, והוא עשה את הסדר בנפרד.
עד כאן דבריו למיטב זכרוני.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/4/2008 10:56 לינק ישיר 

ירוחם, מעיין דבריך כתב ב"שפת אמת", הובא שם באוצר הנ"ל.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/4/2008 11:05 לינק ישיר 

ירוחם כבר היה לעולמים -
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=861475&whichpage=6&forum_id=1364



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/4/2008 15:45 לינק ישיר 

ירוחם, מרתק, אף פעם לא חשבתי על זה.
ספרן, אפשר מקור?




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/4/2008 17:54 לינק ישיר 

שפת אמת עה"ת, פסח תר"מ, לב שמחה פר' בא תשל"ח, ד"ה ולמען תספר.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/4/2008 22:21 לינק ישיר 

ברשותי מרגליות הים ואכן שם בדף לב: מדבר רר"מ בענין אך אינו מוסיף יתר על האמור כאן כבר.
אגב, מי שלא קרא את הקדמתו של רבי ראובן מרגליות (ויקיפדיה, חלקי ולא ממצה) לספר מרגליות הים פשוט הפסיד... ובעצם יכול להציל אם ירוץ ויקראנה. [ממש משעשע לראות, בפתח ספרו על פסח של הרב גולדווסר משגיח 'אור ישראל' שיצא לאור זה עתה, איך יכולים שני אנשים לקחת את אותו הסיפור, ולהוציא ממנו דברים הפוכים לגמרי.... אין אדם רואה חובה לעצמו....]
עוד אגב, הידעתם שהרב מרגליות קיבל את פרס ישראל לספרות תורנית בתשי"ז? והידעתם ששנה קודם קיבלו הגר"י אברמסקי? [קטגוריה זו של ספרות תורנית נעלמה אי שם בתשל"ח בערך, וחזרה בלבוש אחר בסביבות תשנ"ט. מעניין אם גם היום היה הגר"י אברמסקי מקבל את הפרס, ואם כן אם היה לוקחו... מעניין אם כן היה לוקחו, האם דעתו של רמ"מ שולזינגר עליו היתה קצת שונה...]

תוקן על ידי mevakeir ב- 12/04/2008 22:22:01




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/4/2008 22:54 לינק ישיר 

כמדומני שהי' נקרא "פרס ספרות תורנית שע"י עירית תל אביב ומוסד הרב קוק", קבלוהו רא"ז מלצר ור"י אברמסקי ועוד רבנים חשובים.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/4/2008 23:00 לינק ישיר 

כנראה מדבר אתה על פרס אחר, כיון שציינתי בהודעתי הקודמת לינק שבו מפורטים כל מקבלי פרס ישראל, ומדובר על פרס ישראל.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/4/2008 23:16 לינק ישיר 

כמדומני שבעל ה'מנחת יצחק' נמנה גם הוא עם מקבלי פרס הרב קוק (או שרק הגיש את מועמדותו, ומכתבי הבקשה הללו פורסמו בשעתו ע"י חסידי בעלז).

    mevakeir אולי תכתוב בקצרה את הסיפור ושתי פרשנויותיו, למען אלו שאינם מסוגלים לרוץ ולמצוא את שני הספרים הללו. תודה.






תוקן על ידי י_לבנוני ב- 12/04/2008 23:21:17




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/4/2008 23:53 לינק ישיר 

עמ"י עש"ו

אילפא ורבי יוחנן הוו גרסי באורייתא, דחיקא להו מילתא טובא, אמרי ניקום  וניזיל ונעבוד עיסקא, ונקיים בנפשין  אפס כי לא יהיה בך אביון [דברים ט"ו א].

אזלו אותבי תותי גודא רעועא. הוו קא כרכי ריפתא, אתו תרי מלאכי השרת,  שמעיה רבי יוחנן דאמר חד לחבריה: נישדהו עלייהו האי גודא ונקטלינהו, שמניחין חיי עולם הבא ועוסקין בחיי שעה, א"ל אידך: שבקינהו דאיכא בהו חד  דקיימא ליה שעתא.

רבי יוחנן שמע אילפא לא שמע, אמר ליה רבי יוחנן לאילפא: שמע מר מידי? א"ל: לא. אמר [ר' יוחנן] מדשמעי אנא ואילפא לא שמע שמע מינה לדידי קיימא לי שעתא, אמר ליה רבי יוחנן [לאילפא] איהדר ואוקים בנפשאי כי לא יחדל אביון מקרב הארץ [שם שם י"א]. רבי יוחנן הדר, אילפא לא הדר.

עד  דאתא אילפא מלך רבי יוחנן. אמרו לו [לאילפא] אי אתיב מר וגריס לא הוה מליך מר?,  אזיל תלא נפשיה באסקריא דספינתא, אמר אי איכא דשאיל לי במתניתא דרבי  חייא ורבי אושעיה ולא פשטינא ליה ממתניתין נפילנא מאסקריא דספינתא  וטבענא, אתא האי סבא כו'.

[תענית כ"א רע"א]. 

 

מהסיפור המעניין ההוא למדים אנחנו כמה החשיבו את אילפא, עד שהקדימוהו לר' יוחנן בנקטם "אילפא ור' יוחנן" אילפא קודם, ואמרו שאם היה אילפא יושב באהלה של תורה ולא היה יוצא למעבד עיסקא אותו היו ממליכים, בהיותו גמיר טפי מר' יוחנן [רש"י שם], ור' יוחנן עצמו תיאר את חברו זה "מר" וגם אחרי כל סביבותיו כאשר הדר הראה שאם כי עבד עיסקא גריס טפי מיניה [רבנו חננאל ורש"י שם].

 

אבל ר' יוחנן הדר, חזר ממחשבתו ליעבד עיסקא, כי ר' יוחנן הוא שדרש הכתוב [דברים ל' יג] ולא מעבר לים הוא לאמר מי יעבר לנו אל עבר הים ויקחה לנו וישמיענו אותה ונעשנה, כי לא תמצא לא בסחרנים ולא בתגרנים [עירובין נ"ה א], והא שאמר: איזה תלמיד חכם? כל שהוא מבטל עסקיו מפני משנתו[א] ובכן בהיותו בימי עלומיו צורבא מרבנן, תלמיד היושב לפני רבותיו, מכר כל נכסיו ונחלאותיו ירושת אבותיו למען התפרנס כל אותן השנים, את כל הון ביתו נתן באהבה שאהב את התורה[ב]. גבר רב פעלים זה שלא הלך ארבע אמות בלי תורה [יומא פ"ו א] ישב לרגלי רבותיו כל עודם בחיים, וכל עוד היה חזקיה רבו בחיים לא היה ר' יוחנן בעל ישיבה[ג], ואך אחרי עלות רבותיו לחיי עד יסד ישיבתו הגדולה אשר עמד בראשה, ותהי תורתו לא לבד חיי שעה לו לבדו כי אם חיי עולם. – ­

 

אילפא, כנראה, לא היה לו מה למכור, לא ירש נחלת שדה וכרם, ומבלי אמצעים שיאפשרו לו ולביתו לחיות עד הימים שבהם יהיה ראוי להוראה הוכרח לפנות גם לעסקים ולומר טוב תלמוד תורה עם דרך ארץ[ד].

 

מלאכי השרת קפדו עליהם[ה], אם כי ידעו שגם בהיותם סוחרים לא יתרפו מתורתם, אבל הן תורה כזו היא אך חיי שעה לו להלומד.

 

ר' יוחנן הדר אבל אילפא הוכרח לעשות עיסקא והיה לסמל של "תלמיד חכם – סוחר", ידע אילפא כי אמנם לא תמצא הלכה פסוקה הוראה למעשה בסחרנים ותגרנים[ו], אדם פרטי שאינו בעל משרה ולא יגיס לבו בהוראה לא ימצא צורך לשנן הכרעות אחרוני האחרונים, אינו עוסק בספרי קצורי-הלכות אך קובע הוא עתותיו הפנויות לחקר גופי התורה שרשי ההלכות, וכאשר העירוהו חבריו כי אילו היה מייחד עצמו לגירסא היה הוא המולך, הראה להם אילפא שאם כי אחז במסחר עם כל זה כביר כוחו לשאוב מים חיים ממקור מעיינם[ז], לפתור ספיקות האחרונים ממשנת קדמונים.

 

ואם לא הרשתו עתו לאילפא להרביץ תורה בקביעות עם חברים מקשיבים ותלמידים הגונים, הנה בחר באמצעי אחר שתהיה תורתו חיי עולם, בכתבו עלי ספר דברי תורתו שהעלה בעתותיו שקבע לתורה, אם היום היה למלאכה במסחר או במשרד הנה לילותיו הקדיש למשמר והקנה לו לחבר לרשום בפנקסיו מאשר העלה בלימודיו.

 

ועלתה לו לאילפא שהגו חכמי ישראל בספריו, ראה מנחות ע' ע"א: כתוב אפינקסיה דאילפא כו', ובירושלמי מעשרות פ"ב ה"ד: אמר ר' יונה אשכחתיה כתוב בפינקסיה דחילפי כו'. וחבירו הגדול ר' יוחנן למד מדבריו ואמר שמועות משמו, ראה בבלי זבחים כ' ע"א והלאה  שם כ"א א, ירושלמי תרומות ספ"א, חלה פ"ב ה"ה, ושבת פי"ז ה"ג.

 

אמנם לא מלך, אבל אילפא אינו חפץ כלל למלוך. געגועי אילפא הן ללמוד וללמד, לעשות אזנים לתורה לשאוב ממקורות ראשונים ולהשקות צמאים לדבר ה' בשיחות חברים ובפרסום דברי תורה שכתב בפנקסיו. – –

 

ראובן במו"ה משה מרגליות



[א] קהלת רבה פ"ז פס' כי העושק יהולל חכם.

[ב] שה"ש רבה פ"ח פס' מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, ואם דבי נשיאה תמכו בו [סוטה כ"א סע"א], השתדל ר' יוחנן לשמוטי נפשיה מבי נשיאה [תענית י"ב א].

[ג] ראה תוס' גיטין פ"ד ב ד"ה ר' יוחנן.

[ד] וראה ערוך השלם ח"א ערך אילפא שכתב: עיקר שמו היה חילפי או חילפיי ויתכן כי בני דורו כינו אותו "אילפא" על שם שהלך לסחורה עם הספינה, ע' עירובין נ"ג ב כאילפא דאזלא בימא ובכ"מ.

[ה] וראה נדרים כ' ע"ב. מאן מלאכי השרת, רבנן.

[ו] הסוחר-פוסק רבי אברהם דנציג ז"ל בהקדמת ספרו "חכמת אדם" העיר על שנכפל "לא בסחרנים" ו"לא בתגרנים" וכתב שתגר יקרא סוחר סיטוני העוסק יום ולילה בסחורה [עי' רש"י איוב כ"ח י"ד עה"פ תהום אמר לא בי היא וים אמר אין עמדי, אם תשאל ליורדי תהום העוסקים במוצא מרגליות ובמוצא זהב וכסף ממקום תהומות הארץ יאמרו לך לא בי היא איני בקי בהוראה, ואם תשאל ליורדי ים לסחורה יאמרו לך לא עמדי כו'], וסוחר נקרא רוכל המסבב סחור לקוחותיו, ויתכן שזהו שהדגיש ר'בן ש'ל י'שראל – שהיה גם הוא סוחר ראה בספר האורה ח"ב סי' ק"ח ועוד – בכתבו: סחרנין, מחזירין בעיירות, תגרנין במקומם, לומר שלא תמצא הוראה הלכה למעשה בסחרנין  רוכלים המחזירים בעיירות ובמבואות העיר מפני שהדרך והטלטול ממעט מנוחת הנפש הנצרכה לברורי שמעתתא [ראה בבא בתרא כ"ב רע"א צורבא מרבנן לאו אורחיה לאהדורי], וכמו כן אינה מצויה בתגרנים המרבים בסחורה [כאמרת המשנה באבות לא כל המרבה בסחורה מחכים], ולמדים אנו מזה כי מי שאיננו סחרן ותגרן אם קובע עתותיו הפנויים ללמודים זה וזה מתקיים בידו. –

[ז] ראה ירושלמי כתובות פ"ו ה"ז: אר"י הדא פשטה שאילתא דחילפא [ממשנתינו פשט אילפא השאלה ששאלו מברייתא זו – ק"ע], אמרי אייתיבון על גיף נהרא דלא אפיקת מתנייה דר' חייא רבה מן מתניתא וירקוני לנהרא [דאילפא אמר אשב על שפת הנהר אם לא אפשוט ממתניתין כל הדינים ששנה ר' חייא הגדול בברייתא יזרקוני לים, ושאלו  ממנו ברייתא זו האומר תנו שקל – ק"ע] כו', ושם קידושין פ"א ה"א חילפא [שם חכם ובבבלי נקרא אילפא – ק"ע] אמר אייתיבוני על גוף נהרא דלא אפיקת מתניתא דר' חייא רבה ממתניתין זרקוני לנהרא [אמר אשב על שפת הנהר אם לא אוציא כל הדינים השנויים בברייתות דר' חייא הגדול ממתניתין יטילוני לנהר – ק"ע], אמרין ליה והא תני ר' חייא סילעא ארבע דינרין, אמר לון אוף אנן תניתיה [במשנה פרק הזהב], וכוונתו אם שכחתי תלמודי והריני כאחד התגרנים יורדי ים אחזור למקצועי שעסקתי בו אלו השנים ולא ארהיב להכריע בדבר הלכה, הסיבה ההשגחה העליונה כי מצא פתרון ממקורות קדומים לכל השאלות שנשאל ונוכחו חבריו כי תורתו נשתמרה ונתברכה, ראה בבלי ברכות ל"ב ב וירושלמי שם פ"ה ה"א.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/4/2008 23:57 לינק ישיר 


בעל "הדורות הראשונים" ערך מחקר לפרטי פרטים מגובה באין ספור ראיות [ואף הסתברויות וראיות חלקיות וכו' וכו' כשלקושיא על ר' אליעזר ניתן גם מקום של כבוד] על התכנסות החכמים באותו ליל הסדר ואף נוקב בתאריך המדויק של ליל הסדר הנ"ל לדעתו המוחלטת, והסיבות לשהותם של כל החכמים הללו בבני ברק בעת ההיא, וכמובן על תפקיד הרומאים בארוע זה.
[תקוע לי בראש שבקולמוס של משפחה פורסם תקציר דבריו]


ירוחם.
התאוריה שלך כמובן איננה מקובלת על ההגדה של פסח שהיא מקור המאורע וממעשה זה מוכיח מחבר ההגדה את כלךך שכל המרבה לספר ביציאת מצרים בליל פסח הרי"ז משובח.
והרי לך לשון הרא"ש בפרק ער"פ, פי' הר"ם ז"ל טעם למנהג לפי שחייב אדם לעסוק כל הלילה בהלכות פסח וביציאת מצרים לספר בנסים ובנפלאות שעשה לנו הקב"ה ולאבותינו עד שתחטפנו שינה ואם ישתה ישתכר. והכי אמרינן בתוספתא (פ"י) חייב אדם לעסוק בהלכות פסח וביציאת מצרים כל הלילה. וזה ששנינו מעשה בר' אליעזר ור' יהושע שהיו מסובין בבני ברק והיו מספרים ביציאת מצרים כל הלילה..
 
ובאשר לקושייתך שאם כך מה טעם ראו לדון בזמן סיפור יציאת מצריים של כל השנה, אשאלך שאלה פשוטה, מה המצווה הנוספת בליל הסדר בסיפור יציאת מצרים לבין כל השנה? לפי השיטה שאף בכל לילה מזכירים יצ"מ. אם כן כל דיון זה הוא עניינו של ליל הסדר עצמו והוכחה לגדרהמצווה המיוחדת שבו.
[אגב, בשם הגרח"ס נדפסו שלשה הבדלים בין ליל הסדר לשאר ימות השנה א. סיפור יצי"מ ולא רק הזכרה ב. דרך שאלה ותשובה [וכפי הלכה שאם אין לו מי שישאל שואל לעצמו ומשיב] ג. אמירת פסח מצה ומרור]

נ. ב.
האם למאורע הבא אף הוא ספיחין של אותה התכנסות?  
ומעשה רבי ישמעאל ור' אלעזר בן עזרי' שהיו מסובין בבני ברק והיה רבי ישמעאל מוטה ור' אלעזר בן עזרי' זקוף כיון שהגיע זמן ק"ש הטה ר' אלעזר בן עזרי' וזקף ר' ישמעאל אמר לי' ר"א ישמעאל אחי וכו'



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/4/2008 00:04 לינק ישיר 

ספרו של הרב גולדווסר אינו תחת ידי. בקצרה, גם הוא דן באותו הסיפור [כמובן לא ברמת הבקיאות ולא ברמה הספרותית של הרב מרגליות], ומכביר שאלות, ומסקנתו, שאם כי יתכן שאילפא גדול היה מריו"ח בתורה, אולם ריו"ח גדול היה מאילפא באהבת התורה, ועל כן לא יצא למעבד עיסקא על אף דוחקו, וזה שגרם לו למלוך, וכמו שלמדים אנו מכך שמכר רבי יוחנן כל נכסיו וכו', וכן ממה שהשתגע כאשר אבד לו ריש לקיש, שמא תאמר ריו"ח חלוש אופי היה? לא כן, הרי אמר 'דין גרמא געשיראה ביר', וכו' וכו', ואת תוצאות ההבדל הזה - הקטן אך הגדול - ביניהם, רואים אנו בתלמודים, שהרי מספר הפעמים שאילפא מוזכר בתלמוד נער יספרם, ורבי יוחנן אין כמעט דף שלא הובא, והירושלמי כולו [ש'אין תורה כתורת ארץ ישראל'] על שמו הוא. עד כאן בערך. [צ"ע ממתי מודדים גודלו של אדם או הצלחתו לפי מספר המובאות בשמו, ועוד צ"ע הרבה ואכמ"ל].
כעת מצאתי כאן דיון שהיה על זה, והובא בשם הרב אזרחי (עטרת ישראל) על אותו הדרך.
וכאן מצאתי דיון יפה על חייו של רבי יוחנן, ומדובר שם גם על מעשה זה.

תוקן על ידי mevakeir ב- 13/04/2008 0:05:03




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ספרים וסופרים > עזרה עם הספר: מרגליות הים :
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.