בית פורומים ספרים וסופרים

יחס ר"ד פרידמן לרי"מ פינס [עוללות מאשכול שננעל]

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-23/7/2008 14:45 לינק ישיר 
יחס ר"ד פרידמן לרי"מ פינס [עוללות מאשכול שננעל]

באשכול ספרי היסטורייה סקטוריאליים התפתח דיון מעניין אודות היחס בין הגאון ר' דוד פרידמן מקרלין לגיסו ר' יחיאל מיכל פינס. האשכול שם גלש לנושאים רבים וביניהם נושאי אישיים ועל כן החליטה ההנהלה לנועלו. לחיבת הדבר לקטתי מהאשכול את הדברים הנוגעים לעניין.


 


דגים


משהו מן החדש. הסופר החרדי המהולל, מן הידועים ביותר,

כותב תולדותיהם של רבנים, ושל קהילות ושל עדות הרב אהרן סורסקי שצ"ו,

יאריך ימים על ממלכתו, וירבה פעלים למען כבטד קדושת שמו ית'

ולמען חיזוק ההשקפה הטהורה, כמסורת חותנו הדגול, לשעבר,

כתב לאחרונה סידרה של כמה מאמרים על אחד מגדולי הדור בדורות האחרונים,

הגאון האדיר רבי דוד פרידמן זצ"ל מקרלין.

כמובן שהחליק, והקציע ושיפץ ככל יכולתו את תמיכתו של הגאון הנ"ל בחובבי ציון

וכן כמה וכמה השקפות משלו, הכול בלשון ערומים מתוחכמת, ואכה"מ להאריך.



נקודה אחת העלים לחלוטין, וקשה בעיני שלא ידע על כך, אם כי היא

באמת ידיעה לא נפוצה, והיא שהגאון הזה התערב בחרם שהטיל הגאון מבריסק,

ר' יהושע לייב, בירושלים על רי"מ פינס [אגב, בשלט של הרחוב על שמו בירושלים

היוצא מככר הדווידקה, רשום: מִיכַל פינס!], וחיבר על הנושא ספר בשם

עמק הברכה, ובו התקיף בחריפות את הרב מבריסק, גם בהלכה וגם מבחינה

הנהגה ציבורית וטוען שם, מי שמו להחרים. ומה זכותו לכךך,

כלום הוא מגדולי הדור? וכו' וכו'.

לשם גילוי נאות, רי"מ פינס היה גיסו של הגאון מקרלין


 


תכלת דומה


וכעת לדבריו של דגים כאן, המדויקים יותר אך לוקים בחסר (או יותר נכון - ביְתּר):

הרב דוד פרידמן, בקונטרס 'עמק ברכה' (ללא ה"א הידיעה) הנ"ל, ירושלים תרמ"א*, אכן התפלמס באריכות ולעיתים גם בחריפות עם החרם שהטילו רבני ירושלים האשכנזים על "ראובן בן יעקב" (כינוי כללי, למעשה מדובר כאמור ברי"מ פינס), חרם שנגרר מהחרם שהוטל כמה עשרות שנים לפני כן על לימודי שפות זרות וכיו"ב -

אולם בניגוד למשתמע מדברי דגים, אין בקונטרס כל התייחסות אישית ו\או ישירה כלפי המהרי"ל דיסקין, וכמדומני ששמו לא מוזכר בקונטרס ולו פעם אחת (היחיד ששמו מוזכר, אלא אם פספסתי משהו, הוא הרב שמואל סלנט, המוזכר בהערת שוליים על ידי מלבה"ד הקונטרס, ובכבוד רב: "הרב הגאון רש"ס נ"י - דף י"ב ע"א). הר"ד פרידמן לא מתפלמס עם אדם מסויים, אלא עם כלל רבני ירושלים האשכנזים שהיו שותפים לחרם.

גם רוב הקונטרס הוא בירור הלכתי בענייני חרמות וגזירות, ורק במאמר ד' ובסיכום הקונטרס מוזכר המקרה הספציפי שאירע בירושלים. הדבר הדומה ביותר לתיאורו של דגים, נמצא ב"תשובת המחבר" שנדפסה בעמוד האחרון בקונטרס, ובה כותב הר"ד פרידמן ש"בזה"ז נדלדלה בעו"ה חכמי התורה בחו"ל ונשארו אך זעיר שם זעיר שם... ובירושלים כפי ששמעתי נתרבו ב"ה מאוד מאוד עד כי לילה אחד ילד לנו מאה וחמישים גאונים..." (המשפט האחרון ציני כמובן), ומסיים: "לא אשגה אם אומר כי בטלים המה [=גדולי ירושלים]  כנגד חכמי הגולה גם עתה, וגם גדוליהם באמת כבודם וגדולתם במקומם [=בלבד] , ולא אליהם יריצו חכמי ישראל שאלותיהם ולא מפיהם יבקשו התרת ספקותיהם. ומהמתעטרים בשם רבשכב"ה, פוגמים בכבוד חכמי חו"ל ועתידים ליתן את הדין".





___________

* - כך רשום בשער הקונטרס, "שנת לא יקום חרם ונדוי במחניך לפ"ק", אך בהערות המלבה"ד שבסוף תשובת קרני רא"ם, מופיעה התייחסות למעשים "שנעשו בירושלם ביום ח' טבת תרמ"ב". ועל כרחך, או שזו ט"ס וצ"ל תרמ"א, או שהקונטרס נתאחר ונדפס רק באביב תרמ"ב.

אגב, בוודאי כבר נודע מיהו המלבה"ד הנ"ל, תושב ירושלים, שמלבד מבוא ארוך לקונטרס גם התפלפל והשיג על דברי הר"ד פרידמן לכל אורך הקונטרס (ולהיפך) - האם מישהו יודע במי מדובר?


 


 


מנהשורה


מענין.



הביה"ל התיחס למהריל"ד בחרדת קודש. לא?


 


י. לבנוני


ומה נעשה לספריו של מ' גערליץ המוכיחים כי עיני רבני כל העולם היו נשואות לרבני ירושלים וצמאים למוצא פיהם?


 


בעלבעמיו


גערליץ כזה ציוני?


תוקן על ידי - ספרות - 28/07/2008 0:40:35



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/7/2008 14:46 לינק ישיר 

אלייעזר

באחד מגיליונות בית אהרון וישראל [איני זוכר מדויק, בעשור האחרון]  הביא ר"ב דבליצקי כת"י של הגר"ד פרידמן ובו תשובות לפילפוליו והשגותיו של המלהב"ד. כמדומני שהוא כותב שם שהיה זה רי"מ פינס בעצמו ואיני זוכר בוודאות

 

תכלת דומה

אלייעזר, אני מנחש שאת כל ההערות לקח הר"ב דבליצקי מגליון טופס הקונטרס שהיה ברשות הר"ד פרידמן, אשר נגיש כיום לכלל הציבור ב'היברו-בוקס', עיי"ש (ויש להודות להם על סריקת הפריט הנדיר).

בין

עם כל המובא ממה שכתב רבי דוד קרלינער בספר עמק ברכה 

מן הראוי להביא גם את מה שמצטט רש"ז זוננפלד בהאיש על החומה (א' עמ' 198) ממכתבו של ר' דוד קרלינער למיכל פינס בענין הקונטרס שחיבר רד"ק בביאור כל השיטות בענין היתר עבודה בשמיטה ע"י נכרי ושלחו לירושלים ע"מ שמ"פ ידפיסו ויפיצו. אך מ"פ דעתו לא היתה נוחה מהקונטרס וניסה לשכנעו שיש מקום למצוא קולות בענין.

בתגובה שיגר אליו ר"ד מכתב תקיף (מתאריך י"ד בחשון ה' תרנ"ד) בו הוא מגלה את דעתו הברורה בענין ובסופו הוא כותב לפינס בזה"ל:

 "זאת גם זאת באתי להעירך על אשר מצאתי במכתבך אשר תחשוב לחז"ל לחכמי מדינה אשר תקנותיהם וגזירותיהם שמו על דעת עצמן, ומצאת אשר טעו בזה, כאשר גזרת אשר כל דיני שביעית אי אפשר לעולם להתקיים בהם, והשוית דיני השביעית לגדרי המכסים אשר גדרו חכמי מדינה מהאחת לחברתה, ותמצא דברי החכם מיקעל האנגלי, שאמר אשר עפ"י הגדרים האלה האלה לא היה העולם יכול להתקיים רק ע"י הגונבים את המכס (וגם זה הפך מדברי חז"ל שהם גינו מאוד את גונבי המכס במס' שמחות (פרק ב', ה"ט) שאמרו עליהם שהם כמחללי שבתות ומגלי עריות ועובדי ע"ז). וצר לי מאד לראות איך מים הרעים ששתית בימי נעוריך בספרי החיצונים הרבים אשר קראת, באו בקרבך למרורות פתנים

בהערות מציין רשז"פ שהמכתב במקורו נמצא בארכיונו של פינס אשר בארכיון הציוני

תכלת דומה

המכתב הזה התפרסם זה מכבר, באמצע שנות השישים, ע"י בנימין ריבלין בקובץ 'סיני' , וראה הפנייה וציטוטים בהערה 13 במאמר בעניין היתר מכירה שקישור אליו נמצא בשרשור הסמוך.
ומה שכתבת תחילה אינו מדוייק - לא שדעתו של רי"מ פינס לא היתה נוחה מהקונטרס ולכן ביקש מגיסו למצוא קולות, אלא בדיוק להיפך! אמנם נכון הוא שרי"מ פינס ניסה לפעול אצל גיסו שיצא בקוּלוֹת, אבל במקרה הנוכחי הר"ד פרידמן עצמו כתב בקונטרסו כמה קוּלוֹת לא קטנות בכלל, אותן העלה באופן עקרוני להלכה, אך לבסוף נמלך שלא לפרסמם מפני שעל מנת להכריע כך למעשה דרושה הסכמת שאר חכמי הדור, ולכן ביקש מגיסו - שרצה להדפיס את הקונטרס לקראת שמיטה תרנ"ו - שישמיט את הקטעיםהנ"ל. (ואגב המכתב מי"ד שבט, לא י"ד חשוון):

"ובנוגע להקולא דהישראל יעבוד עבודתו ע"י גוי... לא ארצה לאומרה למעשה בשום אופן, ומתירא אנכי מאד מאבי שבשמים להגיד קולא זו אשר לא מצאתי לי חבר מרבותינו הראשונים, ובפרט שזו כעין תקנה שצריך לזה בית דין הגדול הסכם כל חכמי ישראל... לזאת אחרי כל דברי הנני משביעך בשם ה' עושה שמים וארץ, אשר לא תדפיס הקולות האלו שכתבתי בקונטרסי. ואם לא תרצה להדפיסו בלא הקולות האלה, אזי תשלח לי קונטרסי בחזרה כאשר ביקשתיך".

(בסופו של דבר הקונטרס לא נדפס ע"י רי"מ פינס, וכנראה זהו מה שנדפס לבסוף - כנראה עם שינויים שונים - בסוף שאילת דוד ח"א).
ושוב עיין במאמר שציינתי לעיל, בעניין דעתו הר"ד פרידמן בנושא.

 בין

תכ"ד
כל שהבאתי היה ציטוט מהאיש על החומה כולל סיפור הקונטרס. האם עיינת בארכיון פינס הנ"ל.
בכל מקרה אני מקוה שלא נעלם מעיניך סיום מכתבו של רד"ק למ"פ

בענין רד"ק והשמיטה לא מצאתי לאיזה שרשור הינך מתכוון.

אגב מיכל פינס והשמיטה להלן מכתב הרב קוק אליו יתכן שהוא מובא בשרשור הנ"ל אבל איני יודע כאמור. אך מ"מ עיקרי הדברים של הרב קוק שוים עיון לענ"ד

שו"ת משפט כהן (ענייני ארץ ישראל) סימן עה

ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ד' אייר ת"רעיין. לכבוד ידידי וחביבי הרב המאור הגדול בתורה וחכמה, גדול ונכבד שמו מוהר"י מיכל פינס שליט"א. שוי"ר.

מכתבו הנכבד הגיעני, ואיני רואה שום סתירה על ההיתר בכל האופנים שנחוש לחומרא בכל האפשרות, אם רק לא יפוק מיני' חורבא לכללות הישוב, וכיון שלא יהי' הפסד למה לא נחוש לסברת האוסרים, הלא כל דברינו אמורים תמיד, שרק מפני הדחק אנו סומכים על ההיתר, ובתור הוראת שעה. ע"כ עצתי שיאותו הכורמים לההצעה להנהיג קדושת השמיטה בפירותיהם בכל מה דאפשר, ותבא עליהם ברכה.

והנני בזה ידי"ע מוקירו כיקר ערכו
הק' אברהם יצחק ה"ק

אלייעזר

בין. בענין רד"פ והשמיטה פרסם כאן תכלת קישור למאמר



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/7/2008 14:47 לינק ישיר 

תכלת דומה

, למה זה תחשדני שנשמט ממני סיום המכתב?
ולא הבנתי את השאלה בדבר עיון בארכיון פינס - הרי כתבתי שמכתב זה בדיוק כבר נדפס ב'סיני' - בשנת תשכ"ו. ובעניין זה, אנקדוטה קטנה: כשגרליץ מצטט ממכתב זה ב'מרא דארעא ישראל' (ח"א עמ' רס"ט), הוא כותב בהערה כציון מקור ש"האגרת במלואה הופיעה בירחון ירושלמי בשנת תשט"ו" - ומלבד שביקש להסתיר מקוראיו שה"ירחון הירושלמי" הנ"ל הוא 'סיני', מבית מוסד הרב קוק, רחמנא לצלן, הוא גם הרחיק עדותו לשנת תשט"ו במקום תשכ"ו.

ואגב, מכתבו של רי"מ פינס לראי"ה קוק, שבעקבותיו ענה האחרון את התשובה שציטטת ממנה, נדפסה אף הוא זה מכבר באחד מגליונות 'סיני'.

בין

תכ"ד. תחילתו וכן סיומו של המכתב שהבאתי מרד"ק מוכיח לכאורה שיש לו ביקורת על מ"פ שהוא נוטה להקל את "עול" השמיטה כדי שיוכל הציבור לעמוד בו.
אם נכונה התרשמותי זו. שאלתי אליך האם לרקע שאתה מציג, שרד"ק ביקש ממ"פ שידפיס את הקולות שהעלה [רד"ק], יש לך סימוכין? האם ב'סיני' הנ"ל ישנם מכתבים קודמים או מאוחרים, שאם לא כן יש ללמוד הרקע מארכיון פינס הנמצא בארכיון הציוני
.

(מכל הלינקים המקשרים לשרשורים נוספים לא הצלחתי ללמוד נקודתית את מקום סיקור פרשת רד"ק ומיכל פינס. למשל היכן היא הערה 13 שהפנית אליה?)

תכלת דומה

שרד"ק ביקש ממ"פ שידפיס את הקולות שהעלה [רד"ק]"

האם לא כתבתי שהר"ד פרידמן ביקש מגיסו שלא ידפיס את הקולות שהעלה?

נ.ב. המכתב ב'סיני' הנ"ל נדפס מארכיונו של פינס הנ"ל!
והערה 13 המדוברת, נמצאת כאן, אלא שעלי לתקן את דברי - הכוונה להערה 9

 

בין

תכ"ד. אכן טעות עמי, כתבת שרד"ק ביקש ממ"פ שלא ידפיס את הקולות. אך שאלתי היא האם על כך מגיעה למ"פ כזו גערה. הרי הקולות מבית מדרשו של רד"ק יצאו ואם ביקש מ"פ להפיצם כדי להקל על הציבור האם בזה הוא נוטה לומר שחז"ל החמירו באופן שלא שייך לחיות עמו והוא בור על שהוא מעלה את האפשרות להקל כמו תקנות חכמי אוה"ע?!
בקיצור מהיכן (מוסמך ע"י מסמך) יודעים אנו שהרקע שקדם למכתב הוא בקשת רד"ק שלא לפרסם קולות עצמו ?

 

תכלת דומה

בין, אינני מצליח להבין מה רצונך. האם קראת את מכתב הר"ד פרידמן בשלמותו? אם לא, מן הראוי שתעשה זאת לפני שאתה שולח אותי להביא מסמכים ומוסמכים למיניהם, וסביר להניח שהדבר היה חוסך את כל שאלותיך. ובכל זאת אטרח להשיב:
הגערה שקיבל רי"מ פינס לא היתה בשל ענייני היתר השמיטה, אלא בשל דבר נוסף ("זאת גם זאת") ועקרוני שראה הר"ד פרידמן במכתבו של הלה, הוא התייחסות לחז"ל באופן שלא מצא כלל חן בעיניו.
ולא צריך שום מקור כדי לדעת שהרקע של מכתב הר"ד פרידמן הוא בקשה שלא לפרסם חלק מהקולות שכתב כתב בקונטרסו (הנמצא אצל גיסו) - הרי הוא כותב זאת בעצמו במפורש במכתב הנ"ל. ולא אבין שאלתך

 

בין

תכלת דומה. קרא נא אתה בפיך:
"זאת גם
זאת באתי להעירך על אשר מצאתי במכתבך אשר תחשוב לחז"ל לחכמי מדינה אשר תקנותיהם וגזירותיהם שמו על דעת עצמן, ומצאת אשר טעו בזה, כאשר גזרת אשר כל דיני שביעית אי אפשר לעולם להתקיים בהם, והשוית דיני השביעית לגדרי המכסים אשר גדרו חכמי מדינה מהאחת לחברתה, ותמצא דברי החכם מיקעל האנגלי, שאמר אשר עפ"י הגדרים האלה האלה לא היה העולם יכול להתקיים רק ע"י הגונבים את המכס (וגם זה הפך מדברי חז"ל שהם גינו מאוד את גונבי המכס במס' שמחות (פרק ב', ה"ט) שאמרו עליהם שהם כמחללי שבתות ומגלי עריות ועובדי ע"ז). וצר לי מאד לראות איך מים הרעים ששתית בימי נעוריך בספרי החיצונים הרבים אשר קראת, באו בקרבך למרורות פתנים"

דברי רד"ק ברור מללו שעל השביעית הוא מדבר בקטע זה. אמת?
עכשיו בינה נא: רד"ק לא יכול לגעור במ"פ על עצם הדבר שהוא מעלה רעיון להקל, שהרי רד"ק עצמו מעלה אפשרויות לקולא (אם כי את החלתם המעשית הוא תולה בהסכמת רבני הדור). על כרחך שהוא גוער בו על עצם גישתו לזלזל בגזירות חז"ל. נמצא עולה לנו שמיכל פינס ביקש להתיר את הכל ורד"ק מסתייג מגישה זו.
על כרחנו צריכים אנו לומר שגישת מ"פ, עליה שקיל למטרספיה, בענין השביעית, היא גישה הרבה יותר רחבה מאשר פרסום או אי פרסום קולות, ומה היא אין אנו יודעים מפי כתביו משום שב'סיני' אנו מוצאים רק את מכתב רד"ק.
כל החוברת שמתפרסמת על ידך באשכול שהבאת מגמתה ברורה והציטוטים שם חלקיים כדרך כל גישה סלקטיבית.

אם ההתיחסות לדברים הינם טרחה לך. אל תשא משאה שנית.

 

תכלת דומה

אוהו, אנסה שוב -

ודאי שהרב דוד פרידמן מדבר על השביעית, הרי בכך מכתבו עוסק, וגם המכתב של רי"מ פינס ששלח לו (ואינו לפנינו) עוסק בזה. אבל מה שהוא גער בו בסוף - כפי שאתה עכשיו כותב בעצמך "על עצם גישתו לזלזל בגזירות חז"ל" - זה לא בגלל איזה הלכה או קולא בהלכות שביעית, אלא בגלל התייחסותו העקרונית לחז"ל. יכול להיות שרי"מ פינס גם ביקש להתיר לגמרי את השמיטה, אבל לא על זה באה עיקר הגערה, אלא כאמור שוב על יחסו העקרוני לחז"ל שמשוה אותם לטועים וכו'. לצורך הבהרת העניין - הוא גם היה גוער בו אילו היה כותב דברים דומים בהלכות שבת, לדוגמא. ובכלל לא צריך את המכתב הזה כדי לדעת שהר"ד פרידמן הסתייג (בלשון המעטה) מאלה שביקשו להתיר לגמרי את השמיטה (ללא הגבלות) - הרי הוא כותב זאת במפורש בקונטרס השמיטה שלו (ואף זאת הוזכר ב'חוברת' דשם).

רק עכשיו אני מבין שאולי כל עניינך הוא בעצם בגישתו ודעותיו של רי"מ פינס בעניין השמיטה. אני לא עסקתי בזה כלל, אף לא בדרך אגב (למעט בשרשור כאן). יכול מאד להיות שגישתו של הלה בשמיטה תרנ"ו "היא גישה הרבה יותר רחבה מאשר פרסום או אי פרסום קולות", אז מה? תהא גישתו כאשר תהיה (ואגב, לפני שאתה ממהר לקבוע עליו דברים לכאן או לכאן, לך ולמד מעט על דבריו וגישתו בשמיטה תרמ"ט, בה היה יד ימינו של רבו הרמ"ג יפה ונלחם יחד איתו נגד היתרים ועוד. מחצית מ'המליץ' תרמ"ט מלאה במאמריו בעניין ובפולמוסו עם רא"י סלוצקי). ומה זה קשור ל'חוברת' שבאשכול הנ"ל? והאם לא צדקו הדברים שם באשר לשיטת הר"ד פרידמן?!

וודאי לפני שמאשימים בגישה סלקטיבית, יש להכיר את כל המקורות הרלוונטיים. (סתם לשם המחשה - האם ידוע לך על מה בדיוק מדבר הר"ד פרידמן? איזה ספרים קרא רי"מ פינס בנעוריו, ומתי בדיוק, וכיצד יודע זאת הר"ד פרידמן, וממתי הוא יודע זאת? כל העובדות הללו - הידועות למתמצאים מעט בעניינו של רי"מ פינס - חשובות לרקע ולפרופורציה של דברי הר"ד פרידמן כאן, אבל לא ראיתי שזה מפריע לך)

בין

דבריו של הרד"פ למ"פ שבסוף מכתבו, הם על התיחסות האחרון לענין השביעית. נקודה.
מה שמ"פ לקה גם בכלל גישתו לחז"ל זה עוד דבר.

אינך חייב להוכיח שוב, אם הבנת הדברים אם לאו.

החוברת הנזכרת יצאה לאור להצדיק גישה מסויימת וזה לגיטימי. יתכן וניתן להשתמש בה כמ"מ.

 

תכלת דומה

א"כ אנו פשוט חלוקים בהבנתנו את דברי הר"ד פרידמן ("נקודה." כל אחד יכול לכתוב), ובזהנסיים.

נ.ב. באשר ל'חוברת' (מדובר במאמר), אינני סבור שהיא יצאה להצדיק גישה כלשהי בהתייחסות להיתר המכירה דהיום; יותר היא באה לאזן כנראה את התייחסות אל העבר.

תכלת דומה

בחזרה לדברי דגים  על קונטרס 'עמק ברכה' - אני מוכרח לחזור בי בחלק מדברי (בעניין אי-התייחסות ישירה למהריל"ד למעט העקיצה בסוף), שכן בעיון נוסף גיליתי בדברי הר"ד פרידמן התבטאות חריפה ומתמיהה מאין כמוה (המכניסה בכיס הקטן את דברי הרידב"ז על הרב ספקטור), שלכאורה אין אפשרות לפרשה אלא כמופנית אכן כלפי הדמות המרכזית בפרשת החרמת רי"מ פינס, הלא הוא המהרי"ל דיסקין:

"
"... לכן לדעתי אם החכם הנברר אינו מהמצויינים בדורו מהיחידי', ר"ל רב מובהק בשני התלמודיים בבלי וירושלמי ופוסקים ראשונים וי"ח קודמת לחכמתו בכל הנהגותיו, אין לו רשות לעשו' מעשים כאלו [=לקנוס או לנדות] אף שהמחוהו [=מינוהו] רבים עליהם [מחמת איזה סיבות ותחבולותיו הידועים בעוה"ר, אשר אין ברצוני לפורטם על הכתב כי לבי דוה עלי בהעלותי על רעיוני בעוה"ר הנהגת הדור בענינים אלו וחלול ש"ש שיש בזה]"

!!!

אתנחתא

כוונת רד"ק היא בוודאי למה שקרה בירושלים, שכאשר הגיע מהריל"ד עשה  שבת לעצמו עם בי"ד נפרד ושחיטה נפרדת (על ידי שהתאסף מסביבו חבורת לומדים חריפים אך תקיפים שיצרו את הקנאות הירושלמית) למורת רוחו של רש"ס, ומאז גבה טורא בין הר"ש לבין מהריל"ד וכמעט שלא דברו זה עם זה רק במקרים יוצאים מן הכלל. (אולי אפילו פעם אחת) והפרשה ידועה.

אלייעזר

בנוגע לעמדת רי"מ פינס על היתר המכירה. יש לציין כי הרב קוק מעיד שבשמיטת תרס"א עשה רימ"פ את המכירה [משפט כהן סו] ועל כרחנו או שחזר בו מהתנגדותו שבתרמ"ט או שגם אז התנגדותו הייתה רק לפולטיזציה שניסו לדעתו לעשות לזה

תכלת דומה

אתנחתא, ישנו מכתב של הרב שמואל סלנט מעצם ימי פולמוס החרם בירושלים (תרמ"ב) בו הוא חולק יחס מכובד מאד למהרי"ל דיסקין, ורק קובל על כך שהוא לכוד בידם של הקנאים הסובבים אותו (ובתו"כ דבריו מזכיר גם שהלך אליו ודיבר איתו). על מה מבוססים איפוא דבריך?

אלייעזר, בקשר לעמדת רי"מ פינס כלפי היתר המכירה: הוא התנגד להיתר בתרמ"ט לא מפני ענייני ההלכה ("איני ממורי הלכה בישראל ומכ"ש שלא חשבתי להכניס ראשי בין הרים גדולים בישראל"), אלא מפני שסבר שבשמיטה הנ"ל לא היה כל צורך בהיתר זה, לפחות "בצורתו הנוכחית" (כתבי רי"מ פינס כרך ב'ספר ב' עמ' 81). בדומה לכך, אגב, היתה גם עמדת רבו הרב מרדכי גימפל יפה, שפחות נכנס לשאלות ההלכתיות של ההיתר ויותר קבל על כך ש"אך בשקר השמיעו קולם שהוא פקוח נפשות" וכו'.

אתנחתא

דבריי מבוססים על דברי ר' משה בלוי שכותב כך במפורש בזכרונותיו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/7/2008 14:55 לינק ישיר 

אתנחתא, לא מצאתי כן ב'על חומותיך ירושלים' - תוכל למקדני?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/7/2008 15:30 לינק ישיר 

בקובץ בית אהרן וישראל שנה כא גליון ב עמ' כ מביא ר"ב דבליצקי הערות שכתב רד"פ על דברי המבלה"ד של ספרו עמק ברכה. כפי שהעיר תכלת דומה לעיל ההערות הם אותם הערות שנכתבו על גליון הספר שבמאגר היברו בוקס.
ר"ב דבליצקי מציין שם שהמבלה"ד הוא רימ"פ וכפי שהעיד בעצמו במכתב לרש"י פיין מר"ח אד"א תשמ"ג [כתבים לתולדות חיבת ציון 85,1]

אגב רב"ד כותב שם כי המכתב החריף של רד"פ לרימ"פ  [קטעים ממנו הובאו כאן ע"י בין] התפרסם לראשונה בספר האיש על החומה. תשל"ה. נשמט ממנו שכבר בתשכ"ו הדפיס בנימין ריבלין את המכתב בסיני [נח עמוד קמז] וכפי שהזכיר תכלת דומה לעיל




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/7/2008 15:34 לינק ישיר 

זאת ועוד, ב'מוריה' תשס"א הדפיסו שוב את המכתב הזה, מבלי להעיר שהוא כבר נדפס שנים רבות לפניהם, וכדרכם לרוב להדפיס "מכתב יד" כביכול, מכתבים שנדפסו זה מכבר בספרים וקבצים, אך הם לא טרחו לברר זאת.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/7/2008 15:42 לינק ישיר 

בנוגע לדברי ר' משה בלוי על יחס רש"ס למהריל"ד. חיפשתי מקופיא בספרו עמודא דנהורא, ולא מצאתי.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/7/2008 19:03 לינק ישיר 

רק כעת שמתי לב שביקשו ממני מראה מקום מדויק, ואתם הסליחה.

אז זה בספרו על חומתיך עמ' ל: "הדברים הגיעו לידי כך שהגאון הגרש"ס זצ"ל בקר בבית הגאון מבריסק זיע"א (וזה היה מעשה רב מפני שעוד מקדמת דנא מאז יסד הגאון מבריסק זיע"א ב"ד מיוחד ולזמן קצר גם שחיטה מיוחדת, גבה טורא ביניהם)"






דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/7/2008 00:44 לינק ישיר 

המכתב להלן נשלח ע"י ר' שמואל סלאנט אל הגאון ר' מרדכי גימפל המכתב האורגינל נמצא בספריה הלאומית
בידי נמצא העתק בכתב ידו של  ר' יחיאל מיכל פינס שנשלח ע"י אל ר' יוסף זכרי' שטרן
רציתי לסרוק את המכתב אך אנני יודע איך 
סימן ? בא במקום שלא הצלחתי לפענח.
    

בעזה"ש פעה"ק ירושלם ת"ו  אחד עשר יום לחודש שבט תרמ"ב

 

כבוד ידיד ד' ועמו עוז ה"ה הרב הגאון המפורסם בתורה וביראת ד' טהורה ובחכמתו הנפלאה וכו' וכו' כקש"ת מו"ה מרדכי גימפל שיחי' רב ואב"ד בק"ק ראזינאי יע"א ... וברכה לו ולכל המסתופפים בצל תורתו חכמתו ויראתו

 

אחרי הברכה מכתבו היקר מיום עש"ק ב"ך טבת הגיעני לנכון יום אתמול והנהני מאד כי הדר"ג שיחי' ? אל השערה ואל האמת .כי כל פרשת העבר לידי"נ הרימ"פ נ"י הכל נעשה בלעדי- ונגד דעתי- . ובדבר תמיהת הדר"ג מדוע לא השתדלתי בכחי למנוע מעשיהם – הנני להודיעו בקצרה כי גם בזה כיון הדר"ג שיחי' להדברים כהויתן .

אשר בעוה"ר האנשים היוצאים ונכנסים בבית הרב הגאון דבריסק שיחי' נמצאים בהם אנשי ... ומחרחרי ריב ומדון בודים שקרים וכזבים ומחפאים חטאים על אנשים נקיים ישרי לב ואחד המיוחד שבהם הוא הנודע לי ממעלליו מנעוריו כי הוא איש .... מפיח כזבים תמיד על אנשי אמת וצדק לבש מסוה הצביעות על פניו . ואנוכי מכבר גיליתי מהותו ואיכותו של זה האיש ומקצת מעשיו ומעלליו הידועים והגלויים ומפורסמים פה

 והגדתי למעלת הרה"ג דבריסק שיחי' למען ידע להיזהר ולא יטה אוזן לדברי נרגן . אמנם לדאבון לבבי ולב כל יראי ד' היושבים פה עוד האיש הנ"ל וחבריו כמוהו יוצאים ונכנסים בבית הרה"ג שיחי' כי לגודל צדקותו של הרב דבריסק יצ"ו לא יביט עמל בהם כי זה דרכם לפשוט טלפי טהרה . ומסיבת זה נלכד ידי"נ הרימ"פ בשחיתותם כי באו עליו שקרים וכזבים יום יום ודנו אותו ואת בית מדרשו לפי דבריהם

 יען נמצאו דברי מינות במחברת " ילדי רוחי" הנדפסה ממנו זה כעשרה שנים ובעת הקהילו עליו קהלה נקבצו שמה אנשים מהכוללות הנקראים בשם חסידים מממדינת פולין ווארשויא ואונגארין וגאליציא יחד עם הרב הגאון מבריסק שיחי'  וגם אלי באו כמה פעמים לקרוא אותי ויבקשו ממני כי אבוא גם אני בקהלם – אמנם אנוכי אחרי ישוב דעת היטב היטב ראיתי כי מהלוכי לא יבוא תועלת למנוע מעשיהם .יען ידעתי כי אנשי האסיפה רובם ככולם המה משונאי ידי"נ הרימ"פ ומתנגדיו כי כל כוונתם הוא אך לבזותו ולרדפהו על לא חמס.  והרב הגאון מבריסק מחזיק בידם והבנתי כי כל כוונתם לבטל דעתי הישרה ולהוציא קול אח"כ לאמר כי כולם הסכימו למעשיהם כי אחרי רבים להטות.(ובאמת כן היו שם איזה ת"ח ויראי ד' מביני מדע באותו מעמד ואף כי צעקו ולא הסכימו בכ"ז לא שמעו בקולם) לכן חדלתי מהלוך אתם

 ובר מין כל דין שערתי בנפשי כי  בהלכי שמה אהי' מוכרח לעשות ריב ומחלוקת לש"ש בדבר זה עם כבוד הגאון מבריסק  שיחי' אשר בלי ספק יעמוד על דעתו וייצמח מזה ח"ו חלול ד' בקדש ו?. כי באמת מיום בא הרב הגאון הנ"ל אל הק' הכרתיו לגדול וגאון ונוהג אני בו כבוד כיאות להדרתו ומה יאמרו אח"כ הבריות אשר לא יבינו כי כוונת שנינו לש"ש כי הגאון הנ"ל מחסרון הכרתו את האנשים הבודים שקרים הנ"ל ומבטחו בם יחשוב כי נלחם הוא מלחמת מצוה מלחמת התורה.

 ואנוכי ביודעי אמיתות הדברים ובמכירי היטיב טוב אנשי ריב האלה יען כי שנות שבתי פה רבות הנה ת"ל ומכיר תכונת אנשיה איש איש לפי פעלו כי אלה מנעו רגלי מלכת למקום אסיפתם – אמנם המה שלחו אלי מתוך אסיפתם כמה אנשים בשאלתם לאמר :מדוע לא אתן ידי עמהם הלא נתברר להם במחברת ילדי רוחי שהוא מין מסית ומדיח-  ואני ? השבתי להם כהלכה כי עוד לא ראיתי החוברת הזאת להיותה קשה בהבנתה ואם המה כדבריהם מצאו בה איזה מאמרים שלא כדת ישלחו אחרי המחבר וישאלו ממנו כוונת דבריו אולי יסביר להם דבריו כי חלילה ? ממחשבת פיגול והמה לא שמעו לדברי הנכונים

ובאמת מיום בא ידי"נ הרימ"פ אל הק' הרבה עסקתי עמו בכמה ענינים ולא מצאתי בו דיעות זרות וכוזבות חלילה אשר המה נגד דברי חז"ל ? בעלי התלמוד והפוסקים

אמנם  אנשי האסיפה לא קבלו דברי הנאמרים בצדק ולא הטו אזנם לדברי יושר ועשו כחפצם מה שעשו וד' הטוב יכפר בעד .

 מכל זה כבוד הדרתו וחכמתו הרמה יבין כי הרבה כיסיתי ולא גילתי כ"א כחודו של מחט – וד' ישפות מעתה שלום לנו ולכל ישראל וצדק ילין בעיר הצדק סלה ויברך את הדר"ג וביתו הנלוים לו בברכה המשולשת אמן כי בעוה"ר עוד היום לא חדלו הקולות וד' יברך את עמו בשלום ויקויים והאמת והשלום אהבו – והדר"ג שיחי' ברוב חכמתו וצדקותו ישתדל למצוא עצה טובה ונכונה לתקן העניין ולהשקיט הסער ויגולגל זכות ע"י זכאי .

הנני ידידו דו"ש באהבה שמואל סלאנט

 

כבוד ידידי ואלופי הרב הגאון הגדול המפורסם וכו' וכו' מו"ה יוסף זכרי' שטערן נ"י אב"ד דק"ק שאוויל

עינו לנוכח יביטו הכתוב במודפס ולמעלה והנני משביעהו בשם אהבתינו הישנה שלא העלתה חלודה, ובשם כבוד הקב"ה וכבוד תורתו וחבת ארצו ואהבת עמו ,כי יכניס כתר"ה ראשו בזה להצילני מיד עושקי הממררים חיי עד בלי די ,

 ובזה הנני אומר שלום ידידו מאז יחיאל מיכל פינס       



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/7/2008 12:26 לינק ישיר 

מכתב זה [בפענוח מתוקן יותר] נדפס בתרמ"ב בקונטרס שהזכרתי באשכול סמוך, שם מבואר גם שהרש"ס עצמו שלח את העתק מכתב זה גם לר"ד פרידמן מקרלין.

(אלא, שמא יש לתהות האם המכתב המקורי בבית הספרים הלאומי - ואגב אין זה המכתב ב'הצפירה' עליו דיברתי אם כי תכניהם דומים מאד - עונה על ההגדרה "קצה קצהו של מקור אובייקטיבי" לשיטתו של מיסטר bin, שהרי משום מה הוא סותר את אותה בובע מייש'ע באידיש מ'האיש על החומה', וצע"ג...)




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/7/2008 15:53 לינק ישיר 

תכ"ד. לא סותר ולא נעליים. שאלתך אם המסמך סותר מעשיה זו או אחרת, במקומה. משום שאם בביה"ס הלאומי מצוי רק מכתב פינס בכת"י שבו הוא טוען שבידו מכתב רש"ס. דומני שאין הדבר נחשב כלל למסמך.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/7/2008 15:59 לינק ישיר 

בין
בספריה הלאומית נמצאת המכתב האורגנלי בכת"י של ר' שמואל סלאנט
אצלי נמצא המכתב שהעתקתי לעיל בכתב ידו של רימ"פ



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/7/2008 17:33 לינק ישיר 

bin, זה בוודאי נחשב יותר למסמך (ושוב אני מזכירך שהמכתב נשלח לרי"ז [ע"י רימ"פ] שטרן ולר"ד פרידמן ולרמ"ג יפה [ע"י הרש"ס], ומכתב דומה מאד התפרסם בעיתונות כנ"ל, והמכתב הראשון גם התפרסם ככתבו וכלשונו בקונטרס שהזכרתי - שנדפס במקומם וזמנם של כותבי המכתבים - זה ודאי ודאי מסמך, שאין לך מילתא דעבידא לאיגלויי יותר מזה. ובאמת אף אחד לא ערער אז על המכתבים האלה, ואך למותר להאריך בזה) מאשר איזו מעשייה מגמתית מספר שנדפס בדור האחרון, שמשום מה דווקא אותה אתה מקבל באופן אוטומטי. שפתיים יישק.

אבל עזוב אותך, אני תמה כמה "מסמכים" כמו שאתה מדבר עליהם ראית בימי חלדך בספרי היסטוריה, הרי רק אחוזים בודדים מובאים כתצלום, (למשל, בין 1200 המכתבים ב'כתבים לתולדות חיבת ציון', לא טרחו העורכים לצרף אפילו פקסימיליה אחת רח"ל!) וממילא לשיטתך כל השאר חשודים כמזוייפים... ובפרט שכמעט אף ספר היסטוריה (מכל הצדדים) איננו "אובייקטיבי" חסר שום נגיעה (אה, כמעט שכחתי, למעט "האיש על החומה")

ואגב, גם אם יצולם המכתב המקורי של הרש"ס באיזה כתב עת, לא ייפלא ממך (כרצונך הטוב, כמובן) לטעון שהכת"י מזויף, וכבר היו דברים מעולם, וכו' וכו'...

ובקצירת האומר: הסיבה היחידה שאתה מפקפק באופן אוטומטי באמינות מכתבים שעליהם אתה טרם יודע כמעט דבר, ולא הועלתה נגדם עדיין אפילו ראיה אחת העומדת בנורמות מחקריות בסיסיות, היא שהם כנראה סותרים את אגדות הילדות עליהן - כנראה - גדלת, בדבר "פינעס האפיקורעס" שכל גדולי הדור נלחמו נגדו... (סיפורים שאותם אתה כמובן מסרב להעמיד ב"מבחן" שאתה דורש ממכתבים שאינם הולמים את המקובל עליך)

ובזאת אסיים את דברי בנושא.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/7/2008 15:13 לינק ישיר 

כידוע שבאשכולות לא קיים הכלל כאן נמצא כאן היה ומה שסמוך היום אינו וודאי שיהיה סמוך מחר. ע"כ אני מוצא לנכון לצרף קישור לאשכולמהר"ש סלנט ומהרי"ל דיסקין שבו נידונו היחסים בין הרבנים הגאונים הנ"ל ובדרך גילגול אף ביחס לרימ"פ

ושאלה לא קשורה. למה צילום של מכתב קרוי פקסמליה?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/8/2008 14:53 לינק ישיר 

עד עתה נידונה שאלת היחס של הגר"ד לרימ"פ. מתוך שני כתובים. עמידתו לימין רימ"פ בזמן חרם תרמ"א, לעומת הביקורת שמתח עליו במכתבו בתרנ"ד על דעותיו הזרות. [בקובץ בית אהרן וישראל שנה כא גליון ב עמ' כ מוכיח ר"ב דבליצקי מסגנונם החריף של הערות רד"פ למבוא רימ"פ על ספר עמק ברכה. שכבר בתרמ"א היתה לרד"פ ביקורת על רימ"פ. אלא שאינו מבאר מנין לו שרד"פ ידע שגיסו כתב את המבוא שנכתב בעילום שם. וברור שאת הנסח החריף יש לתלות בסגנונו התקיף של רד"פ שלא נשא פנים לאיש]
עתה מצאתי כתוב שלישי שיכריע בינהם. בספר שנות דור ודור ח"א עמ' שא' מתפרסם מכתב מרד"פ לרימ"פ וזל"ש
"ר"ח ניסן תרס"ט כבוד גיסי הרב החו"ב נ"י השלם כ"י יא"מ.
כ"ש מ' י. מיכל פינס נ"י ברכה ואושר ישיגו בכל ענינו כחפצו ועל ידו יתברכו כל צאצאיו ונו"ב גיסתי השלמית מ' חיה ציפא וכו' ואקוה לעזרת השי"ת שיושעיני להתראות אתך בקיץ הבעל"ט באה"ק. קבל ברכתי שיסכים הי"ת לברך אותך בכל אושר ברוח ובחומר כחפצך. כברכת גיסך ידידך בלו"נ דוד פרידמן."
ולספקנים כרוניים. תצלום המכתב מצורף שם.
אגב בספר הנ"ל [עמ' כח] מובא תצלום של כרוז ירושלמי מכ"ח מרחשון תרס"ט. העוסק באלימות שנעשת ע"י ארגוני העובדים. ולצד רבני ירושלים ועסקניה ובראשם רבי שמואל סלנט ורבי חיים ברלין. חתומים גם רימ"פ וחתנו דוד ילין.


ולסיום מה הפעינוח של ראשי התיבות במכתב רד"פ "כ"י יא"מ כ"ש"?

תוקן על ידי אלייעזר ב- 04/08/2008 14:53:42

 



תוקן על ידי אלייעזר ב- 04/08/2008 14:55:08




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/8/2008 15:24 לינק ישיר 

אלייעזר. הלא מלומד הנך. איך אמור להכריע מכתב שלומים לש"ב, בין אופי מכתבים בעניני דעות?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ספרים וסופרים > יחס ר"ד פרידמן לרי"מ פינס [עוללות מאשכול שננעל]
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 5 לדף הבא סך הכל 5 דפים.