בית · פורומים · הרשם · התחברות · פתח ונהל פורום · כניסה למנהלים
בית · פורומים · ספרים וסופרים ·

לשון - זכר או נקבה

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-31/7/2008 01:06 לינק ישיר 
לשון - זכר או נקבה

הכוונה ל'לשון' כמו 'מטבע לשון', ולא ל'לשון' שהיא אבר בפה.

בדבר זה יש הרבה סתירות, מצד אחד מופיעה מילה זו בלשון נקבה, מצד שני פעמים רבות היא מופיעה בלשון זכר, למשל, תפוס לשון ראשון, ועוד.

יפשטו לי חכמי הדקדוק די באתרא קדישא הדין, מהי האמת, והאם בכלל יש בזה כלל ברור.


אגב, הבחנתי בדבר מענין, בכשכתוב 'לשון' ביחיד, אכן זה מופיע פעם בזכר ופעם בנקבה, אך כשכתוב 'לשונות' ברבים, כמעט ולא מצוי שיהיה כתוב בלשון נקבה [כגון, תמיד כתוב 'לשונות רבים' ולא 'לשונות רבות', וכדומה]. האם יש הגיון לחלק בזה בין יחיד לרבים?




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/7/2008 07:51 לינק ישיר 

 חזקואמץ

אני חדש בפארום הזה ומובטחני שישנם חכמים ממני במקצוע הזה.
אך מתי ראית את המונח "לשון" משמש בלשון נקבה. 
חוץ מהצורה "לשונות" אך לפענ"ד יש עוד כמה תיבות שמשמשות בלשון זכר ובכל"ז בלשון רבים נופל בהם צורת לשון נקבה.

והדבר הראשון שאני זוכר זה "שבת" שלשון רבים שלו "שבתות" ואנו אומרים בבהמ"ז "ביום השביעי השבת הגדול והקדוש הזה" 



 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/7/2008 10:43 לינק ישיר 

בשי. לשון נקיה למשל.
אול יש קשר לכך שהלשון עברה כמה תהפוכות. תחילתה כשם עצם לאבר. ובהשאלה כינוי לאומה. ואף כמילה נרדפת לביטוי. וברוב הטילטולים נעשתה אנדרוגינוס[ית].



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/7/2008 14:15 לינק ישיר 

לשון שבפה, תמיד נקבה.
לשון (מטבע לשון, לשון אשכנז), זכר, כדי להבדילו מהלשון שבפה.
מי שאינו יודע את החילוק הנ"ל ורוצה לדקדק בלשונו, משתמש תמיד בלשון נקבה, מפני שידוע לו בוודאות שהלשון שבפה היא נקבה.
החילוק בין יחיד לרבים פשוט: כשאנו באים לקבוע האם מלה כלשהי זכר או נקבה, אנו מסתכלים על היחיד שלה (מסתכלים על "חלון" ולא על "חלונות", לפיכך נאמר חלונות נקיים).
ולצורת הריבוי אין קשר לצורת היחיד, כמו הדוגמה של החלונות הנ"ל.
ויש בזה גם הבדל בין לשון תורה ללשון חכמים, כגון "לוחות" שזה לשון זכר (לוח - זכר), ובתורה מדובר על לוחות כתובים, לשון זכר, אך בלשון חכמים "לוחות ראשונות" "לוחות אחרונות".




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/7/2008 16:50 לינק ישיר 

לפי התוס' כתובות ה, א שבת היא הן נקיבה והן זכר. מחלליה מות יומת,



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/7/2008 17:19 לינק ישיר 

כי בלעגי שפה ובלשון אחרת ידבר אל העם הזה [ישעיהו כח יא]




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/7/2008 17:44 לינק ישיר 

גם זכר גם נקבה
http://www.safa-ivrit.org/irregulars/malefemale.php



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/7/2008 17:50 לינק ישיר 

וכיון דאתינן להכי:
איך כותבים סח או שח?
['סח לי פעם אדם אחד שיחה נאה'...]

בספרים ישנים ראיתי כתוב שח [נגזרת משיחה]
וכיום נוהגים לכתוב סח...

סח על שום מה? 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/7/2008 20:40 לינק ישיר 

ידוע הרש"י תחילת פ' וישלח, המחנה האחת והכהו.
וכן התוס' קידושין דף ב' ע"ב ד"ה קשו.
בשתי המקומות הנז', נמנים עצמים שמשמשים פעם בלשון זכר ופעם בלשון נקבה.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/7/2008 21:03 לינק ישיר 

בחז"ל זה בדרך כלל סח בס'.
מסיח לפי תומו, כל שסיחתו בבבל, איו מסיחין בסעודה, וכיו"ב.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/7/2008 21:25 לינק ישיר 

הר"י קאפח כתב בתרגומו למורה ח"א פס"ד: "הלשון העברי", וציין בהערה 20 לאמור: "כתבתי לשון זכר בעקבות חז"ל בבבא קמא פג א וכלשון רבנו בפירושו למגלה פ"ב מ"א, וכנוס' רבנו במשנה בנגעים פ"י מ"א, ושלא כמתמיהים החדשים המתעקשים לנקוב לשונם דווקא".
אמנם הוא עצמו נגרר במקו"א אחר "המתמיהים החדשים", וכתב לעיל בפרק כז: "בלשון העברית והארמית". ולא עוד אלא  בפיה"מ במגילה שמשם מביא ראיה בהערתו, כתב "לשון זו".

איש ערבות. ככל ש"מתמעטים הדורות" כותבים סמך במקום שין שמאלית. ואין זו תופעה חדשה. כך גם כלי "חרש", שהרמב"ם מקפיד לכתוב בשין, אך כמדו' שגם בכת"י מתקופתו כבר כתבו בדר"כ בסמך [וכן "סוטה" - "שוטה"]. "שח" עדיין נכתבה בשין עד לאחרונה. הנטיה היא להעדיף סמך כדי למנוע מהקורא אפשרות לטעות, אולם לא זו הסיבה היחידה. הרי במשנה ובתלמוד הכתיב הוא "אירוסין" ולא "אירושין" [כצורתה המקראית], אע"פ שאין משמעות אחרת ל"אירושין" ומה מקום יש לטעות, ואיני יודע טעם הדבר.
וראה ראב"ע המזכיר חילוף "שי"ן בסי"ן" [שי"ן שמאלית נקראת סי"ן] בפירוש תהלים פ, טז.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/7/2008 21:54 לינק ישיר 

חז"ל מתייחסים לשין שמאלית ממש כמו סמך.
לדוגמא - בפזמון א-ל אדון.
מלאים זיו וכו', נאה זיום וכו', שמחים בצאתם וכו', עושים באימה וכו'.
והדוגמאות רבות מספור.
ויש הרבה פעמים שמתייחסים לשין שמאלית כשין ימנית. (כמו בקאפיטל קי"ט).



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/7/2008 22:20 לינק ישיר 

הקדמונים מביאים בשם הראב"ע: "כל שאין בו רוח חיים זכרהו ונקבהו".



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/7/2008 22:23 לינק ישיר 

לבנוני,
<הקדמונים>
התדע על מישהו שקדם לתוי"ט ומביא זאת?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/7/2008 22:31 לינק ישיר 

אמנם ידעתי שבאג"ק ו א'תתמד, מביא כן בשם דונש בתשובותיו על רס"ג, אך בעניי לא מצאתי שם, אדרבא, בסוף סעיף 150 (עמ' 53) משמע שלא סבר כך דונש.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/7/2008 22:35 לינק ישיר 

א] יעויין בס' יד מלאכי כללי הכף אות שט.
ב] מה הגדר של 'קדמונים'?
ג] אין לדקדק בלשוני.

במכלול המאמרים והפתגמים מביא מערוגת הבושם בשם הראב"ע, ובשם רייפמאן בבית תלמוד שלא הראב"ע חידש כלל זה אלא המדקדקים שקדמוהו.





תוקן על ידי י_לבנוני ב- 31/07/2008 22:38:53




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ספרים וסופרים > לשון - זכר או נקבה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 5 לדף הבא סך הכל 5 דפים.