בית · פורומים · הרשם · התחברות · פתח ונהל פורום · כניסה למנהלים
בית · פורומים · ספרים וסופרים ·

ההמנעות מנישואין במר-חשון

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-27/10/2008 08:56 לינק ישיר 
ההמנעות מנישואין במר-חשון

מה שיש נמנעין מלקבוע זמן נישואין לחודש מר חשוון האם זה עפ"י הלכה קבלה סוד סגולה או סתם מנהג ישראל שמקורו לא ידוע?

שו"ת בצל החכמה חלק ב סימן ס

 

דין נשואין בחודש מרחשון

בנוגע לשאלתו אם ראוי לקבוע נשואין בחודש מרחשון כי שמע שרבים נמנעים מזה, גם הראה לס' שד"ח (אסיפ"ד מער' חתן וכלה אות כ"ב) שכ' שבמקומותיו יש מדקדקים ומקפידים שלא לעשות חופה בכל חודש מרחשון ושכבר הוזכר מנהג זה בס' לב חיים (ח"ב סי' כ"ו), והנני בזה לרצונו לחוות לו דעתי העני', וזה החלי בס"ד.

א) הס' לב חיים אינו תח"י לעיין בו טעמו ונימוקו, ברם מש"כ בשד"ח (שם) שי"א שנקרא מרחשון על שם שאין בו יו"ט ולא נזכר שם החודש בשום אופן, וי"א על שם שבו מתה שרה דלפירושם אלה מרחשון הוא לשון מרירות, ולכן נמנעים מלישא בו ע"כ ע"ש, הוא תמוה לענ"ד כאשר יבואר בס"ד.

בירושלמי (פ"ק דר"ה ה"ב) מובא בתוס' (ר"ה ז' א ד"ה מדברי) מבואר כי שמות החדשים עלו בידם מבבל. ועיי' בנמוקי הרמב"ן (שמות י"ב א') מזכיר ג"כ דברי ירושלמי אלה וכ', כי עוד היום הגוים בארצות פרס ומדי כך הם קוראים אותם ניסן ותשרי וכולם כמוהו ע"ש. מעתה גם שם חודש מרחשון לשון בבלי הוא, וא"כ נהי דבלשוננו לשון הקודש אפשר לפרש מילת "מר" שמשמעותה מלשון מרירות, מי יאמר שכן הוא גם בלשון בבלי. וביותר איך נאמר דע"י שאין לנו בו יו"ט קראוהו הפרסים מרחשון מלשון מרירות.

ומזה יש להעיר גם למש"כ הגאון יעב"ץ בסדורו (חודש מרחשון) שנקרא מרחשון ע"ש ימי הגשמים שמתחילים בו ואירע בו המבול ושואלין בו הגשמים בא"י ע"כ. ועיי' בשד"ח (הנ"ל) בשם הגאבד"ק חארסאן ז"ל שכ' ג"כ הכי ושהוא מלשון הקרא כמר מדלי וע"ש שכ"כ גם בשם ס' קמח סולת, ולהנ"ל הרי לשון בבלאי הוא ואין לפרשו כפי משמעות המלה בלשוה"ק וכמש"כ.

ואף שמצינו גם לחז"ל שדרשו שמות נכרים כפי משמעותם בלשון הקודש עיי' בראשית (י"ד ב') את ברע וגו' ואת ברשע וגו' שנאב וגו' ושמאבר וע"ש במדרשי חז"ל ובפרש"י (שם) וכה"ג טובא, נראה דהיינו לפי שנזכר שמם בקרא, ובמקום שדרשוהו חז"ל, וגילו לנו שכך נסבה שיקרא שמם על שם מעשיהם ותכונת נפשם. גם יתכן כי לא זה שמם העקרי, אלא שנקראו כך על שם מעשיהם, וכעין דאיתא (עירובין נ"ג א) ח"א נמרוד שמו ולמה נקרא שמו אמרפל שאמר והפיל לאברהם אבינו בתוך כבשן האש, ועוד רבים כיוצ"ב. אבל שם מרחשון שאינו נזכר בקרא מנא לן לדידן לפרשו לפי משמעות לשה"ק.

וגם כי מלת "מר" משמעותה גם לשון אדנות, עיי' ס' נחלת שבעה (סי' ד') ששמע דמרחשון הוא ראש לכל החדשים שממנו ידעינן קביעות כל החדשים ולכן נקרא מר. ומה שמקשה שם ע"ז דא"כ הו"ל לכתוב מר חשון שתי תיבות, זה קשה גם אם מר מלשון מרירות כפי' השד"ח הנ"ל.

ב) גם מש"כ כי נקרא מרחשון לשון מרירות לפי שאין בו יו"ט, תמוה שהרי גם בחדשי תמוז, אב, אלול אין יו"ט. וגם אם נאמר דט' באב נקרא מועט כבתענית (כ"ט א) ומה"ט אין אומרין בו תחנון כו' כבשו"ע או"ח (סי' תקנ"ט סעי' ד'), מ"מ אכתי תמוז ואלול תיובתי'. ובאמת כי נזכר בשד"ח (שם) כי יש שגם בכל חודש אלול אין נוהגים לעשות חופה, אבל הוא בעצמו דוחה דעתם וביטל מנהגם. ועיי' דרכי תשובה (סי' קע"ט סקי"ז) דאף שנהגו שאין נושאים נשים רק במלוי הלבנה, באלול שפיר נושאים גם בסוף חודש בחיסור הלבנה ע"ש, גם השד"ח בעצמו מזכיר סברה זו (שם אות כ"א ד"ה ולפני) ע"ש. וכן לענין חודש תמוז מבואר בשו"ע או"ח (סי' תקנ"א סעי' ב' בהגהה) ונוהגין להחמיר שאין נושאים מי"ז בתמוז ואילך עד אחר ט' באב ע"כ. ומשמע הא עד י"ז בתמוז שפיר נושאים, וכ"כ בשו"ת מנחת אלעזר (ח"ג רס"י ס"ו) ע"ש. הרי שאין בו יו"ט ונוסף לכך גם אירעו בו דברים רעים כבמתני' (תענית כ"ו סוע"א), חמשה דברים אירעו את אבותינו בי"ז בתמוז, ואפי"ה אינו נקרא מר ואין מונעים מלישא נשים בו, ומדוע יגרע חודש מרחשון.

ג) ואמנם ראיתי בס' בני יששכר (חודש מרחשון אות ב' ד"ה יצא) בשם הגה"ק מהרמ"מ זצ"ל שאמר, כי עינינו הרואות שכל הגזירות המתחדשות על שונאי ישראל מצד המלכיות וכן נתינת המסים וארנוניות התחלתן תמיד מן מרחשון, ואמר הטעם, יען בחודש הזה היתה המרידה במלכות בית דוד וימליכו את ירבעם, על כן גזירות המלכיות במרחשון וע"ש עוד (אות ז'). וגם הרי במרחשון ירד המבול לר"א כמבואר, מ"מ אין זה טעם מספיק לקרא שם החדש בשביל זה מר מלשון מרירות ולמנוע מלישא אשה בו יותר מהחודש שבו נתבטלה מלכות בית דוד לפי שעה מכל וכל ועדיין היא בטילה עד יחזירה לנו ה' ב"ב, ובו חרבה גם בית מקדשנו וגלינו מארצנו ועדיין עול גוים על צוארינו, ה' יגאלנו גאולת עולם ויבנה בית מקדשנו ב"ב, כל זה ודאי חמור לנו טובא ועכ"ז לא קראו שם החודש מר על שם מרירות, אדרבה רגילין לקרותו מנחם אב על שם העתיד וגם נוהגין לישא בו נשים, וכ"כ יש נחמה לעתיד בחודש מרחשון כי מפורש בקרא (מלכים א', ו' ל"ח) כי בנין בית הראשון שבנה שלמה נגמר לכל דבריו בחודש השמיני, דהיינו מרחשון, ומבואר במדרש מובא גם בבני יששכר (שם ד"ה והנה עיין) כי עפ"י רוח הקודש לא חנכו שלמה עד תשרי והבטיח ה' למרחשון לשלם שכרו שיתחנך בו ביהמ"ק השלישי בנין בית העתיד ב"ב שיתרבה מעלתו ויתקיים לנצח, נמצא מעלת חודש מרחשון גדולה מאד מצד עתידו, יראו עינינו וכו' בב"א.

ד) חוץ מזה עיי' מגילת תענית (פ"ח) מבוארים שם שלשה מאורעות משמחות בעלי חשיבות שאירעו בחודש מרחשון, והיינו בכ"ג בו בכ"ה בו ובכ"ז בו, וחז"ל עשאום ימים טובים והיינו דלא להתענאה בהון.

ה) ומש"כ בשד"ח הנ"ל, "ולא נזכר שם החודש בשום אופן", איני יודע כוונתו. שאם ר"ל כי השם מרחשון אינו נזכר בקרא, הרי גם אייר תמוז אב ותשרי לא נזכרו בקרא בשמותם לא נמצא מפורש בקרא רק ניסן סיון טבת ואדר במגילת אסתר בכמה מקומות, כסלו (נחמי' א' א') שבט (זכרי' א' ז') אלול (נחמי' ו' ט"ו) וקצתם נזכרו בעוד מקראות, אבל שמות חמשה החדשים, אייר תמוז אב תשרי ומרחשון, לא נזכרו בקרא. ולומר דכוונתו שגוף החודש מרחשון לא נזכר בקרא, זה ודאי אי אפשר לומר שהרי הוא נזכר בס' מלכים א' (ו' ל"ח) שהזכרתי (אות ג'). ובס' זכרי' (א' א') ועוד. על כן כוונת הגאון בשד"ח נפלאה ממני בזה.

ו) גם מש"כ שנקרא מרחשון לשון מרירות על שם שבו מתה שרה אמנו, עיי' בס' מליצי אש (חלק תשרי אות א') בשם המדרש כי שרה אמנו נפטרה בא' בתשרי. גם להסוברים כי עקידת יצק ביוה"כ היתה, ע"כ נפטרה שרה בין יוה"כ לסוכות לפי המדרש, שע"י בשורת העקדה פרחה נשמתה. נמצא לא נפטרה שרה אמנו במרחשון. אלא שגם לפי דבריו, אכתי קשה להבין למה יגרע חודש מרחשון להקרא מר לשון מרירות לפי שבו נפטרה שרה אמנו, טפי מחדש ניסן ותשרי שבהם נפטרו אבות העולם יצחק ויעקב.

ז) על כן לענ"ד אם יש מקום שנוהגים לא לישא אשה בחודש מרחשון הנח להם מנהגם, אבל במקומות שאין מנהג כל המקדים נשואיו לחודש מרחשון הרי זה זריז לדבר מצוה ונשכר כי אין טעם למנוע עצמו ממנו. וגם השד"ח (שם) כ' כי בעירו אין מדקדקים בזה.

ח) ובר מן דין ובר מן דין הנה מבואר בשו"ע יו"ד (סי' קע"ט סעי' ב') ובשו"ע אה"ע (סי' ס"ד סעי' ג' בהגה) כי נהגו שלא לישא נשים אלא במלוי הלבנה ע"ש. וראיתי בשו"ת מהרי"א (חאה"ע סי' כ"ד), שאם הגיע כבר לעשרים שנה ולא נשא שהקב"ה אומר תופחנה עצמותיו פשיטא דשהוי מצוה לא משהינן, דמשום חסרון הלבנה ל"ה רק סימנא וחששא שמא אין השעה מוצלחת, אבל קללת הקב"ה ודאי ואין ספק מוציא מידי ודאי, לכן כל הקודם לישא אפי' בסוף החודש זכי לשמים והוי זריז ונשכר ע"ש. ומכש"כ שכ"ה לפע"ד בנד"ד לענין נשואין בחודש מרחשון שלא נזכר מזה בספרי הראשונים כלל, על כן אם הגיע כבר לעשרים שנה א"צ להשגיח על זה כלל ולא ידחה בשביל זה נשואיו לתאריך יותר מאוחר, עיי' שו"ע אה"ע (סי' א' סעי' ג'), כנלפענ"ד נכון בס"ד.

+/הערות חדשות/ לפי"מ שמנוקד בת"י בראשית ח' י"ד, "מרחשון" המ"ם בסגול, א"כ אי אפשר כלל לפרשו מלשון מרירות, אמנם בת"י בראשית ז' י"א, כתוב "מרחשון" בפתח תחת המ"ם וכשגור בפי הבריות, ונראה שהך דבראשית ח' י"ד טעות דפוס הוא, ועי' בס' קב ונקי ביאור נקודות הגר אות ד' מש"כ שם בסוגרים דף כ"ז.+


תוקן על ידי bin ב- 27/10/2008 8:54:56

 



תוקן על ידי bin ב- 27/10/2008 9:01:16




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/10/2008 10:12 לינק ישיר 

לא נעים לומר, אבל...
מרחשון=ירח שמן=הירח השמיני, לכן אין "לפרק" את המילה ל'מר חשון', אלא מקסימום ל'מרח שון'.
ייש"כ לספרא (להלן) שהראה מ"מ לנ"ל.

תוקן על ידי מלח_הארץ ב- 27/10/2008 10:51:50




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/10/2008 10:35 לינק ישיר 

שו"ת דברי חכמים
יום ה' ז"ך מרח - שון תשכ"ח לכבוד מיודענו הנכבד כהר"ר שלום קהא שליט"א קרית עקרון. (או"ח סי' ה').
ב"ה מרח - שון תשכ"ט לכבוד אחי היקר הרה"ג חיים יצחק הלוי שליט"א וכל הנלוים אליו שלום. (או"ח סי' צ"ה).




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/10/2008 00:43 לינק ישיר 

הערוך השולחן באהעה"ז קכ"ז י"ז דן לגבי כתיבת שם חודש מרחשון בגט אם נכתב בשתי שורות ומציין שהפר"ח מצדד שהוא מלשון מר מדלי והערוה"ש מעלה השערה שהוא מלשון מרירות שהיה תחילת חטאי ירבעם בן נבט ועוד. השד"ח במערכת חתן וכלה תולה בדבר זה את הנידון אם נישאים בחודש זה או לאו. ובמענה לרב אחד בשם ר' שניאור זלמן פינסקער אב"ד חרסון שטוען שלא שמע מכך השד"ח כותב כי בירושלים ובקושטא נוהגים שלא לשאת ומביא עוד טעם שאין בו שום מועד ושבו נפטרה שרה אע"ה.
השאלה היא האם זוהי הלכה או מנהג. סגולי או תורני?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/10/2008 21:17 לינק ישיר 

א. עפשטיין [מקדמניות היהודים ח"א עמ' 23 והלאה] מאריך בביאור השם מרחשוון. ודוחה בקנה את ההשערה כי הכוונה ירח שמן החודש השמיני.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/10/2008 23:11 לינק ישיר 

ברוב עדות החסידים כלל לא הקפידו בזה (חושב שבבעלזא הקפידו בזה)
חוץ מזה שכהיום מקפידים הרבה פחות משום חוסר אפשריות...........



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/10/2008 23:51 לינק ישיר 

אם נוסיף למנהג זה את המנהג שלא להתחתן כשהירח הולך ומתמעט, את תשעת הימים ואת הימים שבין ר"ח אייר עד ל"ג בעומר, עשרת ימי תשובה, את השבתות והחגים (ובד"כ גם את ערביהם), נקבל פחות מתשעים יום שאפשר להתחתן, פלא שיש היום כ"כ הרבה רווקים?!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/11/2008 11:51 לינק ישיר 

[הודעה שהשתרבבה בטעות לאשכול אחר]

על שמו של חודש מרחשוון. כפי שהתפרסם [בשנית] בכתה"ע "דאצ'ה" גליון 51



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/11/2008 12:09 לינק ישיר 

בית_הקהל כתב:
ברוב עדות החסידים כלל לא הקפידו בזה (חושב שבבעלזא הקפידו בזה)
חוץ מזה שכהיום מקפידים הרבה פחות משום חוסר אפשריות...........


כמדומני שבוויזיניץ הקפידו ובבעלזא לא הקפידו



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/11/2008 12:12 לינק ישיר 

מלח_הארץ כתב:
אם נוסיף למנהג זה את המנהג שלא להתחתן כשהירח הולך ומתמעט, 
נקבל פחות מתשעים יום שאפשר להתחתן, פלא שיש היום כ"כ הרבה רווקים?!


זה רק מיום כ"ג לחודש ולא מט"ז



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/11/2008 22:41 לינק ישיר 

חמישים

זה מכ"ב לחודש




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/11/2008 03:31 לינק ישיר 

אלייעזר

ניתן לראות את מאמרו המצויין של אפשטיין "ארח שמנא" במאגר "אוצר החכמה", בספרו "מקדמוניות היהודים" - חלק א (היחידי שבמאגר) עמודים  28-35. במספרי החיפוש. 


תוקן על ידי נישטאיך ב- 14/11/2008 3:55:11




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/11/2008 15:39 לינק ישיר 

בית_הקהל כתב:

חמישים

זה מכ"ב לחודש



כמדומני שעושים עד כ"ב ועד בכלל
יוצא שלא עושים מכ"ג



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-19/10/2010 15:13 לינק ישיר 
שם החודש

סבור הייתי כי אחרי דבריו הנחרצים של עפשטיין. (שפורסמו בספרו מקדמוניות היהודים. וינה תרמ"ז עמ' כג והלאה), שוב לא עלתה עוד ההשערה ששם החודש הוא על שום מניינו. והנה התגלגל לידי קטע ממאמר שכתב ד"ר עלי איתן (לשוננו לעם ט [תשי"ח], עמ' 6–7):

איני יודע מתי כרתו את ראשו של מרחשוון והתחילו אומרים חשוון. בוודאי זה דורות רבים יש נוהגים כך, ואפשר להניח להם, לאומרי חשוון, משום "שבשתא כיוון דעל על". אולם לכולנו ראוי לדעת מה אירע כאן ומה טיבו של "מר" זה שנשמט.

בין הבריות שנתנו דעתם על כך מתהלכות שלוש דעות. יש סבורים שחודש חשוון זכה משום מה לתואר הכבוד מַר – בדיוק כמו מר שמואל ומר עוקבן – ומי שאינו מכבד ומבכּר חודש זה משאר חודשי השנה, יכול לקרוא לו בשמו הפשוט, בלי מר. אחרים משערים ש"מר" זה הוא לשון מרה, מרור ותמרורים, כדרך שאמרו "לבלתי רחוץ במרחץ וכו'... כי בחודש הזה ממשלת המרה השחורה בחזקת כוחה", כדברי אסף הרופא המובאים במילון בן-יהודה, ערך מרחשון; ואחרים רואים ב"מר" זה רמז לטיפות הגשם מלשון "מר מדלי" (ישעיהו מ, טו), ובין בעלי דעות אלו יש שכותבים את שם החודש בשתי תיבות מוקפות: מר-חשוון.ולא היא ולא היא. כבר בשנת תרצ"ז הסביר נ"ה טורטשינר (טור-סיני) במאמרו על מלים שאולות ("לשוננו" כרך ח, עמ' 109) שמרחשוון הוא מילה שאולה מבבלית, ומעיקרו שתי מילים בבליות: וַרְחֻ שַׁמְנֻ, שפירושן היֶרח השמיני [ואמנם מרחשוון הוא הירח השמיני כאשר מונים את החודשים מניסן]. הואיל ובבבלית נתחלפו תכופות ההגאים ו–מ, נולד בעברית צירוף מילים זה, שבראש המילה הראשונה באה מ במקום ו, ובתוך המילה השנייה ו במקום מ – מרחשון –, ועל ידי הגייה וכתיבה בתיבה אחת נוצר שם החודש מרחשוון. אין אפוא "מר" זה אלא שתי האותיות הראשונות של "מרח" (<ורח = יֶרח), ואין לו משמע משלו.





אלייעזר כתב:
[הודעה שהשתרבבה בטעות לאשכול אחר] 


אותו אשכול עוסק בעניינו של יום - י"א חשון יום פטירת רחל אמנו. האמנם?





תוקן על ידי אלייעזר ב- 19/10/2010 15:16:09




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/10/2010 10:54 לינק ישיר 

מה שכתב בשו"ת בצל החכמה כי אין לדרוש שמות נכרים כפי משמעותם בלשון הקדש. ( אלא אם כן נזכרו במקרא ) הנה דוגמית נעלמה ממנו: המילה סנהדרין שהיא בלשון יוון, שיש ופירשוה ( ראה לרע"ב ) שונאי הדרת פנים. וכן בגמרא שבת דורשים שמות ארמיים ( כמו סודרא ) בדרך רמז למשמעות בלשון הקדש. ויתירה מכך, מצינו במדרש ( נדמה לי פרשת נח ) ובגמרא יומא שרבי מאיר היה דורש בשמות, מאי כידור - כי דור תהפוכות המה. וכל אלו רק סימנים בעלמא ולא סיבות לקריאת השם. כעין שכתב הרמב"ם והובא בהריטב"א על ענין אסמכתא דקרא.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/10/2010 03:38 לינק ישיר 

מוטי:

http://www.bhol-forums.co.il/topic.asp?whichpage=3&topic_id=2400708&forum_id=19616

שאלה הלכתית:

האם מותר לגבר הנמצא באוסטרליה בחודש חשוון לקדש אשה הנמצאת בלאס אנג'לס, שבמקומה עדיין חודש תשרי, ע"י שליח האשה לקבלת הקידושין הנמצא בחלל?

בתר דידיה אזלינן או בתר דידא?


תוקן על ידי נישטאיך ב- 22/10/2010 03:56:53




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ספרים וסופרים > ההמנעות מנישואין במר-חשון
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.